7 באוקטובר 2023 – 7 באוגוסט 2024.
עשרה חודשים חלפו היום מפלישת חמאס לישראל, האסון הגדול ביותר בתולדותיה, ולמעשה בכל תולדות היישוב, אף טרום הקמת המדינה.
במאורעות תרפ"ט (23-29 באוגוסט 1929), פרעות ערביי א"י נגד היישוב היהודי, נרצחו 133 יהודים, 339 נפצעו וכמה יישובים וקהילות ננטשו ונחרבו.

באירועי אוקטובר 2023, 94 שנים אח"כ, בשנתה ה-76 של מדינת ישראל, עליהם אחראים רה"מ ("לא ידעתי" כמנטרת-על), ממשלתו וכל צבאו, כלומר צה"ל החזק והעצום, כולם כאחד הוכיחו ליקוי מאורות ואוזלת יד מתמשכת, נרצחו ונהרגו כ־1,145 ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ־1,941 בהם כ־360 במצב קשה-אנוש.

251 אזרחים וחיילים, בהם תינוקות, ילדים, בני נוער וקשישים נחטפו לרצועת עזה, שם נמצאים גם ארבעה אזרחים וחיילים שנחטפו ע"י חמאס בעשור האחרון. עד כה הוחזרו בחיים 116 חטופים, 65 נרצחו ונהרגו (חלק ע"י צה"ל), 24 מהגופות הושבו לקבורה בישראל. 115 עוד בשבי. רה"מ ממסמס כל אפשרות לעסקה.
ב-1.8 שוחח עם ביידן. שיחה עצבנית שבה ביידן הטיח בו:
"Stop bullshitting me!".
ביידן לחץ על נתניהו לעמוד במילתו בעניין עסקת החטופים. כשנתניהו השיב כי "אנחנו מתקדמים עם המו"מ" השיב ביידן בזעם. בסיום אמר לו: "אל תיקח את נשיא ארה"ב כמובן מאליו".

ל"ימין" המאשים את ה"מחאה" ואת "השמאל" בהחלשת ישראל וב"אבל גם הם חסמו כבישים", אני משתמשת בסיכום דברי נדב איל (ווינט):
חמושים חדרו לבסיסי צה"ל, התנפלו על חוקרי מצ"ח, דרסו גדרות ושברו את השער כדי לשבש חקירה? מיד יוזכרו "חסימת כבישים" או "אחים לנשק" (שהפכו לחמ"ל הגדול במדינה מאז 7 באוק, ועשו ועושים מעשים בסדר גודל שהמדינה מעולם לא עשתה ולא מסוגלת לעשות, בטח שלא צייצני ופולמוסאי הימין המאשים: ניהלו 15,000 מתנדבים ביום; האכילו 30,000 משפחות ביום; החזיקו 22 מפעלים בעוטף עזה; עבדו בעבודות ייצור והעבירו 50,000 ימי התנדבות בחקלאות; חילצו 3,000 משפחות מהעוטף וסיפקו להן מעטפת שכללה טיפול נפשי ומשפחה מאמצת). המחאה נגד ההפיכה המשפטית התנהלה חודשים בשקט ובסדר. היו בה אירועי קיצון, כמו בכל מחאה, אבל אין גורם ישראלי שלא חסם כביש, למרות טענות הימין – הפגנות הנכים, יוצאי אתיופיה, המתנחלים בהתנתקות, החרדים נגד הגיוס – כולם חסמו וחוסמים. לא דומה לפריצה לבסיסים עם נשק בזמן מלחמה. יש עוד, אבל אעצור כאן.

לאן הביא אותנו ביבי אחרי עשרה חודשי מלחמה עקובה מדם שהוא אשם בה? גבולות ישראל הצטמצמו: הדרום נטוש, הצפון נטוש. יעברו שנים עד שהקיבוצים ייבנו מחדש, וגם אז: מי ירצה לחזור לחיות תחת איום יומיומי של טילים ופלישת נוח'בות (לא מוּטטו)? הרס וחורבן מתמשכים. התקפות הטילים על ישראל נמשכות. יותר מ-120 אלף ישראלים עקורים מבתיהם ואין פתרון באופק.

הכלכלה מתפוררת, ההסברה העולמי כושלת, פחות ופחות תומכים בישראל ברחבי העולם. אימרות השפר של חברי הימין בממשלה מבעירות שריפות בכל מקום שרק אפשר.

הביטחון האישי נחלש. חיסוליהם של אדריכלי המתקפה ימ"ש (אני בעד לרוצץ את ראש הנחש, אבל כמו ההידרה המיתולוגית, זו מפלצת מרובת ראשים) לא מועילים, הצפון נשרף. מאות ואלפי דונמים עלו ועולים באש ממש כעת בגלל התקפות הטילים. אזרחים נהרגים במטחים יום יום. וכרגע, ממש כרגע, אנו עומדים בפני חוסר ידיעה עצום: איפה נהיה בעוד יום, יומיים, חודש, חודשיים. אין לאיש מושג. כל פטפוטי הביצים של ביבי הם עורבא פרח. אין כיסוי לכלום. עומק התהום הפעורה לרגלינו הוא נעלם גדול.
**
מסכמת מתוך דברי גיא רולניק (דה מארקר) הבוקר:
היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה שלחה מכתב לרה"מ כביכול, אבל הנמען האמיתי הוא הציבור הליברלי. היא הבינה שנתניהו מעוניין לפרק את שלטון החוק כהכנה לריסוק הדמוקרטיה, כינון שלטון אוטוקרטי וביטול משפטו הפלילי.
כה כתבה: החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בהליכי עבודה משובשים בלי שקדמה להן עבודת מטה מקצועית; תוך העברתן להתייחסות הגורמים הרלוונטיים בסמוך לישיבות הממשלה או במהלכן, באופן שאינו מאפשר לגורמי המקצוע, וכן לשרים, למלא את תפקידם; ואף בהסתמך על חוו"ד משפטית של מי שאינו מוסמך לכך. התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור.
התרענו (על כך) בעבר… באחרונה הקצינו הדברים. כך למשל, התקבלה החלטת ממשלה בניגוד לדין, שביקשה למנוע מהייעוץ המשפטי לוודא שצעדיה בעניין גיוס בני הישיבות ומימונם הם חוקיים. העליון ביטל החלטה זו. דוגמה חמורה נוספת היא מכתב מזכיר הממשלה מ-31 ביולי, שבו נתן חוו"ד משפטית בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני, תוך חריגה מסמכות.
מדבררי הרה"מ קוראים לפטרה, אבל היא עצמה הודתה בחצי פה שלמעשה כבר פוטרה, באשר הממשלה מתעלמת מהנחיותיה. רה"מ טוען שהיא מפריעה לממשלה, אלא שהיא מגבה 99% מהחלטות הממשלה במלחמה ובמצבי חירום. הממשלה מעלה יוזמות לא חוקיות ואז מאשימה את היועמ"שית בבלימתן.
רולניק מסכם: לאור כל האמור והמתרחש מתחזקת ההערכה שהיחיד שרוצה לשמר את מצב המלחמה באזור הוא נתניהו.