גולדסטון, ידיעות והניו יורק טיימס

מימין, שער ידיעות אתמול, גולדסטון בתחתית; משמאל, השער היום, כותרת מרכזית
בידיעות התפרסמה אתמול ידיעה מסעירה על ש-NYT סירב לפרסם את המאמר המתנצל של גולדסטון. תגובת העיתון לידיעות, כפי שהתפרסמה – "איננו מתייחסים לתהליך העריכה והדיווח". ב-NYT מאוד לא אהבו את הרעיון שידיעות עומד לפרסם את הדברים. אבל הפלא ופלא, גם בידיעות היו מי שהתחרפנו מהכוונה לפרסם את הידיעה של אתמול ועלו על בריקדות, אלא שהמערכת עמדה בפרץ והידיעה, כאמור, התפרסמה.

באתר פוליטיקו התפרסם אתמול שמקור טוען ש-NYT לא סירב לגולדסטון. המקור טוען של-NYT הגיעה לפני שבועיים גרסה שונה מאוד של המאמר שהתפרסם לבסוף בוושינגטון פוסט. על פי המקור, מה ששלח גולסטון היה עוד מאמר מסדרת מאמרים בהם ניסה להבהיר ולעדן את דבריו, שהעיתון דחה כי לא היה בו שום דבר חדש. המאמר שהגיע ל-NYT, כך לפי Politico, לא כלל את הסוגייה המרכזית:

We know a lot more today about what happened in the Gaza war of 2008-09 than we did when I chaired the fact-finding mission appointed by the U.N. Human Rights Council that produced what has come to be known as the Goldstone Report. If I had known then what I know now, the Goldstone Report would have been a different document….

…While the investigations published by the Israeli military and recognized in the U.N. committee’s report have established the validity of some incidents that we investigated in cases involving individual soldiers, they also indicate that civilians were not intentionally targeted as a matter of policy.

דוברת העיתון כתבה לפוליטיקו שהם אכן קיבלו מאמר מגולדסטון ב-22 במרץ, אבל הוא אינו דומה למה שהתפרסם בוושינגטון פוסט.

אלא שהמהומה נמשכת בידיעות הבוקר: בכותרת המרכזית של העיתון גולדסטון (תצלום למעלה) אומר שיגיע לישראל ביולי ויבקר בשדרות. על הדברים חתום הכתב נחום ברנע. בע' 8-9 אפשר לקרוא את דברי אותו כתב, המספר ששר הפנים אלי ישי שוחח עם גולדסטון אתמול והזמין אותו לבוא לבקר. בשיחה השתתף גם דני גילרמן שמכיר את גולדסטון ושיבח אותו.

ידיעה נוספת באותה כפולה, החתומה על ידי "כתב ידיעות אחרונות" נושאת את הכותרת "ניו יורק טיימס: לא קיבלנו את מאמר גולדסטון".
העיתון אישר ששבועיים קודם לכן קיבל מגולדסטון "מאמר אחר" שנדחה (תצלום למטה).
גולדסטון מסר לכתב NYT בישראל, איתן ברונר, ש"המאמר שפורסם בוושינגטון פוסט לא הועבר לאף עיתון אחר".

העיתון סירב להעביר לידיעות את הגרסה שקיבלו מגולדסטון ב-22 במרץ לצורכי השוואה בטענה שאין להם זכות לעשות זאת מול הכותב.

הידיעה בידיעות מסתיימת בתיקון:

"בניגוד למה שנכתב אתמול, העיתונאי תומס פרידמן לא פרסם מאמרים תוקפניים נגד מדינת ישראל. אנחנו מתנצלים על הטעות.

שאלות

– גולדסטון פרסם מאמרים שעסקו בדו"ח שלו ב-NYT. כלומר היה דיאלוג בין מדור הדעות לגולדסטון. מדוע לא המשיך הדיאלוג בין גולדסטון לעורך המדור גם אחרי 22 במרץ?
– מה הביא אותו לשלוח "מאמר אחר" לפוסט?
– מי בוחשים בידיעות בקדירת גולדסטון-פרידמן-ניו יורק טיימס ומחוללים מהומות?
– למה לא ביקשו בידיעות מגולדסטון את גרסתו מ-22 במרץ?
– מה או מי הביא את ידיעות להתנצל בפני פרידמן? אם המילה "תוקפניים" לא נראתה לו (הקישורים למעלה מובילים לכתבותיו או לדבריו) אפשר היה לשנות אותה ל"ביקורתיים". מה קרה? מה נהיה? מה הפחד? איפה הטעות?

הפותרים יוכלו להצטרף לסיור של גולדסטון בשדרות ולקרוא את גרסת 22 במרץ.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על גולדסטון, ידיעות והניו יורק טיימס

  1. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » האם 38 מילים ראויות לכותרת "דוד מידן מדבר"?‏

  2. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 8.4.11‏

  3. הדס הגיב:

    פרידמן נוהג בטוריו לתקוף את ממשלת ישראל ובעיקר את העומד בראשה ולא את מדינת ישראל או את הציבור הישראלי ואולי מכאן הדרישה להתנצלות.

    אהבתי

  4. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » ג’וליאנו למה?‏

  5. שועלן הגיב:

    פוסט מעולה, במיוחד השאלות בסוף והקישורים בתיקון.
    אני מבין שאת כבר מרגישה יותר טוב.

    אהבתי

  6. שאול הגיב:

    הפותר/ת נכונה יזכה בציור של עליזה.

    אהבתי

  7. אורן הגיב:

    צודקים בטיימס, פרידמן לעולם לא כותב באגריסביות קיצונית, הוא כותב במטאפורות נבובות. והוא טועה גם, כשהוא צודק, הישראלים לא מכורים לקראק, הם סתם תינוקות בכיינים. אני אוהב את הקשיחות של NYT מול ידיעות. לו רק המימשל היה לומד מהם.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      "אני אוהב את הקשיחות של NYT מול ידיעות. לו רק המימשל היה לומד מהם". כוונת הסב-טקסט, כמובן, היא שממשל ארה"ב ידפוק את ישראל בקשיחות. אבל מן הסתם פרויד היה אומר דבר מה על הטון הקווירי של הסב-טקסט ה"אני אוהב את הקשיחות", בהקשר זה.

      אהבתי

  8. הלל הגיב:

    ואהבתי מאוד את הקישורים בגוף ההתנצלות של ידיעות. ח"ח!

    אהבתי

  9. הלל הגיב:

    שאלה נוספת: איך זה ש-NYT מתרגשים מאיזה פרסום של עיתון פרובינציאלי במדינה נידחת?

    אה, ובשם גלעד קדומים – יש טעות בכותרת של ידיעות. צ"ל: גולדסטון: מגיע לישראל!

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      להלל שלומות
      נידחת או לא. ישראל היא בית חרושת ראשי ועיקרי לחדשות. לדעתי, בחישוב יחס שטח ארץ זרה ולא גובלת לשטח ניר עיתון שהוקדש לארצות שונות, בארה"ב וארצות אירופה, ישראל תהיה, בודאי, בין חמש הארצות הראשונות. עוד גורם הנו כוחם של יהודי ניו יורק, JEW YORK בפי הגזענים שלא יודעים שלעיר יורק המקורית יש עוד מימי הביניים קשר עצוב ליהדות ויהודים. בגין אלו חשוב לNYT מה אומרים עליו בבית החרושת שאת סחורתו הוא מוכר. היסטורית ל NYT ובכירי בעליו ושכיריו, רבים מהם יהודים, סיפור מורכב חיצונית ופנימית עם הציונות וישראל, פרידמן הוא חלק מהיסטוריה מורכבת, לא תמיד חיובית והגונה, זו.

      אהבתי

כתיבת תגובה