ועד עובדי מעריב לעובדים: סכנת סגירה אם לא נסכים לקיצוצים

חברות וחברים יקרים,

אנחנו כותבים לכם את המכתב הזה נוכח מצב לא פשוט. בימים האחרונים, מיד אחרי שפתחנו שבוע שעבר במו"מ המיוחל להסכם קיבוצי חדש ומקיף, פנתה אלינו ההנהלה ישירות ודרך ארגון העיתונאים וההסתדרות, והודיעה לנו שהיא נמצאת במצוקה כלכלית משמעותית, ושהיא זקוקה לעזרתנו כדי להחזיק את מעריב בחיים.

ההנהלה הודיעה שהיא שוקלת להעביר את המערכת לירושלים, ומבקשת שנסכים לקיצוץ של יותר מ-10 אחוז מהעובדים שנקלטו ממעריב הישן. כזכור, בימים שסביב החתימה על ההסכם הקיבוצי הקודם ומכירת העיתון הובטח לנו בעל פה שלוש פעמים בצורה מפורשת שהמערכת לא תתרחק יותר מדי מתל אביב, וכן נקבע בהסכם הקיבוצי שהנקלטים יועסקו לכל הפחות לתקופה של 18 חודשים, כשלהנהלה תהיה אפשרות לפטר עשרה אחוזים בתום חצי שנה – כלומר בעוד כחודש מהיום. בהנהלה אומרים שללא השינויים האלה "מעריב" עלול למצוא את עצמו בסכנת סגירה.

בשתי פגישות מתוחות שהיו לנו אתמול והיום עם נציגי ההנהלה, לבד ועם יתר הוועדים במעריב, הבענו את אכזבתנו מהמהירות שבה שוב נדרשים עובדים לשלם את המחיר של קשיי החברה. עם זאת, כהרגלנו בקודש, הדגשנו שהעובדים מחויבים מאוד להצלחת העיתון והאתר, ואם יש צורך להתגייס ולסייע בתקופה הקשה הזאת – נהיה מוכנים לקיים דיאלוג מהיר, מעמיק וענייני. שני הצדדים הסכימו להיכנס למו"מ אינטנסיבי, שיתקיים בשבועיים הקרובים.

בנושא המעבר מבית מעריב לירושלים הבהרנו להנהלה שלטעמנו לא ניתן להעביר מערכת שלמה שבה למעלה ממאה עיתונאים (בנוסף לעובדי מנהלה), שרובם המכריע גר באזור המרכז, לאתר מרוחק. מבחינת רוב העובדים מדובר בגזירה שלא יוכלו לעמוד בה, ושלא נאפשר לה לעבור ללא התנגדות.

בכל הנוגע לפיטורים הודענו להנהלה שמתוך הבנה למצב הכלכלי הקשה נוכל לשאת בהגדלה מסוימת וחלקית של היקף הקיצוץ בתנאים מסוימים מאוד, וכן שכל המהלכים המתוכננים יצאו לפועל רק לאחר שנחתום על הסכם קיבוצי חדש וכולל, שיעניק לעובדים שיישארו תחושת יציבות וביטחון גם במצב הנוכחי.

בנוסף, היום קיבלנו את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א בעניין בקשתנו לסעד זמני שיאפשר ליו"ר הוועד, חגי מטר, לחזור לעבודה במעריב. לצערנו, למרות שבית הדין דחה את טענות ההנהלה שלא ידעה שחגי הוא יו"ר הוועד, למרות שביה"ד הדגיש את חשיבות ההגנה על חברי ארגון, חברי ועד ובמיוחד יו"ר הוועד, ולמרות שקבע ש"מן הראוי היה, מהפן של שמירה על יחסי עבודה קיבוציים ניאותים ותקינים, שהעיתון יעשה מאמץ מיוחד לשוב ולקלוט את מר מטר" – החליט בית הדין לדחות את בקשתנו. אנחנו וארגון העיתונאים מתכוונים להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.

ברור לנו שלא קל לקרוא את הדיווח הזה, בעיקר אחרי כל מה שעברנו בשנה האחרונה. בימים הקרובים ככל הנראה נכנס אסיפת עובדים לעדכון על ההתפתחויות ולדיון משותף בתגובה שלנו אליהן.

בינתיים חשוב לנו להגיד שאנחנו מאמינים במעריב, מאמינים בעתיד שלו, ומאמינים בעתיד שלנו כעובדים מאוגדים ומוגנים בתוכו. יכול להיות שהשבועות הקרובים יהיו מאתגרים בשבילנו, אבל אנחנו כבר אולצנו להתמודד עם אתגרים גדולים מאלה והוכחנו שאנחנו יכולים להם.

ביחד, כתף אל כתף, באמונה, בסולידריות ובמאבק.
ועד הפעולה של עיתונאי מעריב

ההדגשות שלי. על המנטרה הידועה אוותר.

[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2013/04/פסיקה-בעניינו-של-חגי-מטר.pdf"%5D

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על ועד עובדי מעריב לעובדים: סכנת סגירה אם לא נסכים לקיצוצים

  1. Akiva הגיב:

    "אנחנו מאמינים במעריב" זו דת חדשה שקמה בארץ הקודש.
    כמו בדתות אחרות, גם המאמינים באל 'מעריב' לא יתנו לעובדות לבלבל אותם.

    אהבתי

  2. avi הגיב:

    כותרת יותר מתאימה לפוסט הנוכחי הייתה הכותרת מהבוקר.
    לא היה שום צורך לשנות, אכן פלנטה אחרת.
    עובדים שחיים בפלנטה אחרת, ומנהלים שחיים בפלנטה אחרת מדפיסים עיתון שהיה יכול להצליח בפלנטה אחרת (למרות ההקשר השונה לגמרי).
    המכתב הנוכחי לעובדים יכול היה להיות רציני בתור פארודיה.
    כמות שהוא….טוב נו…..גן עדן שוטים? הלוואי, יותר קרוב לגיהינום של טיפשים. עובדים מפיצים ומנהלים יחדיו.
    מי שעדיין נשאר עם טיפת שכל בקדקודו כדאי שינצל את החודשים הקרובים למצוא לעצמו עבודה חדשה ולהתארגנות . ימי מעריב באחרונים יכולים להיות סוג של מתנה לעובדים, העיתון אומנם כבר מת מוות קליני כמו שכל אחד שלא עובד במעריב שם לב אבל עד שהרופאים יכריזו עליו ככזה לעובדים יש כמה שעות של חסד. כדאי שינצלו אותם היטב.
    למרות שזה מיותר, למען העובדים יש לומר שוב, מעריב ייסגר עם עזרת העובדים ובלי העזרה שלהם, ביחד או בנפרד, באמונה ובלעדיה, כתף אל כתף או איש איש לעצמו, בסולידריות ובמאבק באש ובמים, עם שמש העמים והעיתונות, המנהיג העליון, האגדה ואיש האשכולות חגי מטר וגם בלעדיו.
    המכתב המשונה הזה מעיד על שיגעון ומחלה נפשית קולקטיבית בתוך בניין מעריב. שיגעון עסקי של ההנהלה ומחלת נפש של העובדים שאיבדו את מיקוד השליטה הפנימי שלהם ואת היכולת לקחת אחריות על חייהם.
    ככל שירצו אין שום חוק שאפשר לחוקק ופסק דין שבית משפט ייתן שיחליט שמעריב הוא עיתון רווחי ומצליח.
    וורדה אלשיך לא יכלה להחליט כזה דבר ואף בית דין לעבודה לא מסוגל.
    קפיטלסטי וחזירי ככל שזה ישמע לעובדים גם פסק דין של בית משפט עליון שייקבע שלכל אחד מעובדי מעריב ישנה הזכות האלוהית בחוק לעבודה עד סוף ימיו במעריב בכבוד בנחת ובסבבה, לא יהפוך את המצב לכזה.
    פסקי דין של בית משפט לא יהפכו את מעריב לעסק מצליח ואת בן צבי לאחד שמבין מה הוא עושה.
    אם באמת העובדים "מאמינים במעריב, מאמינים בעתיד שלו, ומאמינים בעתיד שלנו כעובדים מאוגדים ומוגנים בתוכו" כדאי שישנו את דתם או שיפנו בהקדם לאגודה לנפגע כתות. מעריב הוא לא כת ולא דת ואת האמונה בעתידו יש לשמור לתפילות בבית הכנסת ולומר מייד אחרי אותה שורה המאמינה בבואו של המשיח. רוב הסיכויים לדעתי שהמשיח יבוא קודם.

    אהבתי

  3. מיצבשת הגיב:

    האמת חבל על עובדי מעריב שהם המשל לגורלו של העובד השכיר בשנות ה- 2000 פעם ולא מזמן ארגונים גדולים כאלו היו יכולים להמשיך כך די הרבה שנים.

    אהבתי

כתיבת תגובה