כך מממנת אגודת העיתונאים התל אביבית את פעילותה. יחצ"נים, חברות קוסמטיקה, אופנה ומזון? בואו בואו. דב יודקובסקי נאנח בקברו

(מדור הרכילות בועות, ממון, ידיעות, 24 בפברואר)

מאת יאיר אשכנזי, עורך HP באתר mynet

קורא מן השורה התרשם מהתמונה של איילת זורר, הפרזנטורית של רשת האופנה גולברי, ולנוכח הכותרת "הזמינו אתכם?" הצטער על שלא הוזמן. לעומתו, אני כעיתונאי צעיר ששילם בשנים האחרונות דמי חבר לאגודת העיתונאים בתל אביב ותוהה בימים אלה האם יש טעם בחידוש החברות (אין ברשותי רכב, ומקום החניה הנחשב ליד בית סוקולוב, הטבת חברי אגודה, לא עוזר לי בחיים), לא יכולתי לעבור לסדר היום. תצוגת אופנה בבית סוקולוב? ועוד במרכז העיתונאים החדש שדב יודקובסקי המנוח תרם מיליון שקלים וחצי למען הקמתו?

עיון ברשימת המוזמנים שהופיעה באייטם רק חיזקה את העובדה שאין כל קשר בין צביונו של בית סוקולוב לבין רשת האופנה או הקולקציה החדשה שלה. אנשי עסקים ומשפט מילאו את השורות. המניע הכלכלי הוא היחיד שיכול להסביר לכאורה את האישור שנתנה האגודה לקיום האירוע. יש לנו מקום חדש ונוצץ? הבה נרוויח באמצעותו סכום נאה שימלא את הקופה, ובלי יותר מדי מאמץ מצדנו.

יהיו ודאי חברי אגודה שיחשבו שההכנסה הכספית לאגודה מצדיקה גם אירועים כאלה, אך הטיעון הלגיטימי מאבד את תוקפו במצב שבו לצד תצוגות האופנה והכינוסים היחצ"ניים אין כמעט שום פעילות לעיתונאים עצמם, שלמענם נועד הבית הזה.
כתבות שפורסמו לקראת פתיחת המרכז מוכיחות מעבר לכל ספק את האבסורד ומבהירות עד כמה הערב האופנתי החטיא את המטרות שלשמן הוקם מרכז העיתונאים:

"אני סמוך ובטוח שהמרכז החדש יהיה בית לעיתונאים ובית לפעילות עיתונאית אינטנסיבית בכל ענפי המקצוע", צוטט בהן יודקובסקי המנוח, ואילו מנכ"ל האגודה יוסי בר-מוחא הדגיש כי "המיזם החשוב יאפשר להשיב עטרה ליושנה ולהפוך את בית העיתונאים למרכז פעילות שוקק חיים".

כמה מצער לגלות שבטרם נבלו הפרחים על המצבה של יודקובסקי המקום הפך למסלול דוגמנות.
רציתי להיות חלק מהעשייה העיתונאית ולהשתתף בשיח על התנהלותה של העיתונות בישראל, אבל הדבר היחיד בו אני בטוח הוא שאם אחפש אולם להתחתן בו או לערוך מסיבת יום הולדת אוכל לפנות לאגודה. ייתכן אפילו שאקבל הנחה לעיתונאים.

תגובת יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים:

בר-מוחא הדגיש כי תצוגות אופנה התקיימו בבית סוקולוב מאז פתיחתו בשנת 1956, ולמעשה הוא קיבל את האירועים האלה כ"ירושה" מקודמיו.
לדידו תצוגות אופנה הן סוג שונה של מסיבות עיתונאים, אך עדיין נחשבות כמסיבות עיתונאים לכל דבר ועניין כיוון שהן מיועדות לסיקור עיתונאי ומארחות כתבי וצלמי עיתונות (במקרה זה – כל מי שעוסק בסיקור אופנה). הוא הביא כדוגמה מסיבות עיתונאים של שטראוס שנערכו בבית סוקולוב.
לעניין התצוגה של גולברי ציין כי הזמין אליה את לאה יודקובסקי, אלמנתו של העיתונאי שתרם את הכסף למרכז העיתונאים החדש, אך נבצר ממנה להגיע. הוא מעריך כי מתוך 150 האורחים שהגיעו לאירוע, 30-40 היו עיתונאים.
בר מוחא הדגיש כי האגודה מזמינה כל יחצ"ן, חברת קוסמטיקה או אופנה וחברות אחרות לקיים אירועים ותצוגות במרכז העיתונאים החדש והמשופץ. למעשה מבחינתו התגובה הזו היא "קול קורא" לקיום אירועים כאלה. לדבריו, המרכז אירח בעבר אירועים רבים מסוג זה וכעת, לאחר השיפוץ, אפשר לחדש את מנהג קדם.
עוד ציין כי בכוונת אגודת העיתונאים לקיים ימי עיון ומפגשים מקצועיים רבים לעיתונאים בעתיד במרכז העיתונאים החדש. עם זאת הבהיר שלצורך הפקת וקיום הפעילות המקצועית דרושים לאגודה מקורות הכנסה דוגמת תצוגות האופנה וכו'. מבחינתו מדובר בפעילות עיתונאית לגיטימית והוא אינו מבין מה הבעייתיות שבקיומם בבית סוקולוב.