Author Archives: דבורית

יובל דיסקין מטנף * מאיר דגן מלטף * גם יצפאן קצת מצפצף * הסיפורים של הארץ * המקומון שנסגר * האיש שאיבד את הזיכרון זה מכבר * וראש העיר שרוצה לדבר על סארטר במקום על כל דבר

מאת יוסי ריבלין יום העצמאות עבר. התפנקתם? בטוח! "מאמי שאפנק אותך באיזה שיפוד כבש?" "נשמה תתפנק בקבאב", "וואי וואי איך פינקו אותי בסטייקים". כל הזמן לפנק לפנק לפנק.

העיתונים חוגגים עצמאות עדיין * הרבה שאריות לתבשילי החג נותרו בשישי * הכותרות הראשיות מתפצלות באופן מעניין במיוחד

פרס מתראיין * וגם הרמטכ"ל * ויש סמלים ישראליים * וישראלים יפים * ובר רפאלי אחת * עוד יום עצמאות, עוד עיתונאים עייפים * אין מה לעשות שני עיתונים החליטו להיות יצירתיים בכל הנוגע לראיון השנתי עם הנשיא שמעון פרס. … להמשיך לקרוא ←

1. אחד הסודות הכי ידועים בברנז'ה הוא שתקופת החגים היא השנואה ביותר על עיתונאים ועל עובדים במחלקות התברואה ברשויות המקומיות. העורכים שוברים את הראש בניסיון למצוא רעיונות למוספי החגים, וכך קרה שעל שער מוסף יום העצמאות של ישראל היום מככב … להמשיך לקרוא ←

לא שופטת את שערי יום הזיכרון/ ערב יום העצמאות. נו, אף קלישאה לא חסרה, לעתים עקמומית פחות, לעתים יותר. "בין עצב לשמחה", "בין דמעה לשמחה", "דגל הדמעות", "דגל התקווה". רק בהארץ יום הזיכרון לא משתלט על השער, והכותרת לכיתוב התמונה … להמשיך לקרוא ←

רגע לפני יום הזיכרון עוד בוכים על יום השואה * האם המדינה צריכה לשחרר אסירים תמורת מידע על גופה? * מי ימצא מילה נרדפת לצקצוק? ולווט במבוכה

מדינת היהודים מתגלה שוב כמדינה מוזרה. תמורת מידע על מקום קבורתו של נעדר ישוחררו שני אסירי עולם פליליים, רוצח וסוחר סמים. אם שמים את הגופה ואת השניים על שתי כפות המאזניים, למה חשוב לשחרר שני אנשים כאלו? (ראשית, ידיעות) בהארץ … להמשיך לקרוא ←