בלוג זה נטול בחירות וגלוטן.
מוספשבת
ההחלטה הגורפת שלי להתעלם מקשקשת הבחירות בבלוג מקלה עלי את הדפדופיישן בעמודי השבת. כיף. וכך למשל רק מע' 16 במוסף זה עוברים לנושאים שונים, למשל, האם היה שווה ההתנקשות בפעילי חמאס, כדי לספוג עוד סבב קסאמים בדרום (שרה ליבוביץ-דר). בכירי מערכת הביטחון עונים שעדיף קסאמים מפיגוע.
והנה, עוד גראד מהסו"ש.
סופשבוע
יואו, עוד פעם חוגגים את מותו של זהר ארגוב (25 שנה). ההפניה בתוכן טוענת: "בכירי התרבות בפרויקט מיוחד".
בתשובה לשאלתכם מיהם בכירי התרבות: אייל גולן, מרגול, מני פאר, שי גולדן, מרדכי חיימוביץ', נחצ'ה היימן ודני רובס.
יהונתן גפן כותב "הטור האחרון 3". די, זהו, הפעם כבר לא קראתי את החיבור בין בוב דילן לפנסיה ופיצויים.
7 לילות
נוהגים אנשים, ואני ביניהם, לשאול בטיפשות: למה עוד פעם בר רפאלי? למה עוד ראיון עם אייל גולן? למה שוב מירי בוהדנה? התשובה פשוטה כל כך, שאין לתאר. אין בה שום אג'נדה סמויה. כלום. גולן, רפאלי, בוהדנה הם אייקונים לאומיים. אלו נכסי צאן הברזל שלנו. אלו גיבורי מדורי הרכילות וגיבורי התרבות. לא מירון בנבנישתי. לכן, ככל שיכולים העיתונים שבסך הכל רוצים למכור, הם יפרסמו עוד פעם ועוד פעם ראיון איתם. לעוס, שמאוס, חוזר על עצמו, אין לאנשים האלו מה לומר, זה לא משנה. גולן. בוהדנה. רפאלי. שננו חזור ושנן. זה מה שמוכר עיתונים. זה מה שהעם, ככלל, רוצה לקרוא. חנוך מרמרי אמר בראיון הזה שהעיתונות היא ספק סמים? נכון.
הכות': "אין עוד מלבדו". אלוהים? קטן עליו. משתלבת עם כות' המוסף עצמו.
מה שכן, באופן מוזר הכתבה המקדימה את הראיון עם גולן היא אחת, ראשונה בסדרה, על דור הפלמ"ח: חיים גורי, חנוך ברטוב, פוצ'ו (יהודה נוריאל).
אולי זה היה הטריגר.
[youtuber youtube='http://www.youtube.com/watch?v=-wzCN_MPKKQ']
שישבת/ ישראל היום
עיתונאי גרמני התלווה במשך 15 שנים להופעות של להקות ניאו נאציות. הוא קיווה להתקבל לטלוויזיה הגרמנית, שלא התעניינה בכך כלל. לבסוף כתב ספר. אף ערוץ טלוויזיה גרמני לא רוצה לשדר את הסרט שצילם.
לא מסוכן להיות יהודי באיראן.
מוסף הארץ
מתברר שמטקבקי המוסף לא ממש אוהבים את מילי אביטל, 40, שחיה לה בנכר, מגדלת ילדים ונשואה לגוי.
אבל לא רק שחקניות ישראל מייצאת, אלא גם כליות. מעצמה ממש.
עכבר העיר
הראיון עם רוגל אלפר, המחפש את מימונכם לינשופים.
מתקלקלים
אנשי עסקים הולכים למכשפים כדי להטיל קללה על המתחרים (טוב, מדובר על אחד, אבל מה זה משנה). והם גם משלמים הון, העשירים.
ונילאנס ארמסטרונג מוכיח שכולם שקרנים.
ונתן זהבי על פסטיבל פשיעה בחוצות, עליו לא מדווחים העיתונים.
לחם עבודה
יעקב אילון יערוך את חדשות mako ויגיש תוכנית בערוץ 2. ראול ולנברג קרוב יותר מירושלים.
נתן זהבי מאוים מצינור לילה.
פרסום ראשון
איך פרסום ראשון איך? הרי הארץ פרסם כמעט שמונה שעות לפני nrg.
צרות בכותרות
הכותרת לכתבה היא "מרוב אשפה לא רואים את היער".
הכותרת המפנה מעמוד הבית היא
בכתבה עצמה נכתב שהתנהגות הישראלים ב-20 השנה האחרונות משתפרת והולכת, ושעבודות הניקיון ביערות נמשכות כל היום. אבל אם נכתוב כותרת חיובית, הרי לא תקראו למען הנאת הצקצוק, נכון?
עכשיו אנחנו עדים לשלל וריאציות על "50 גוונים של אפור". זה לא ייגמר בשנה הקרובה, אני בטוחה.
קצתי
בפרויקטים במלאת 50 לג'יימס בונד. יש היום גם ב-7 ימים, והיו כבר מיליון.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אלכס דורון כתב במעריב עסקים על סכנות הרשת. אנה (סליחה, לא יודעת את שמשפחתה), המפיקה של ג'ודי שלום ניר מוזס בג'ודי בבוקר ברשת ב' התקשרה אלי כדי שאדבר על פרשת המכתב שלא היה.
עם הגיע מועד השידור היא חזרה להודיע לי שזה לא ייצא לפועל. הודיתי לה מקרב לב.
ולא, אני לא צינית. במוסר היחסים הקיים בישראל זה פשוט לא קורה. אנשים קובעים איתך ונעלמים. אשר על כן אני מופתעת לטובה ומודה. דברים שהיו אמורים להיות מובנים מאליהם הופכים ליקרי מציאות.
כיוונתי את הטלוויזה לאולפן שישי אמש ועסקתי בענייני. פתאום אני שומעת שהדציבלים עולים. לימור (פוני חדש) לבנת ויוחנן (אוקטבה אחת גבוהה מדי) פלסנר צווחים אחד על השני. איכס. דוחים תנשמה כולם. מי רוצה לקרוא מילה ממה שיש לכם להגיד או לראות את פרצופיכם. או חלילה להצביע לכם.
ואם כבר: לא רק שיאיר לפיד רואיין בשבוע שעבר באולפן שישי, השבוע
יחידה 504 נחשפת לראשונה באולפן שישי וגם ב-7 ימים.
שרית השקס מוותרת על הדו קיום בירושלים ומפוצצת מסיבת רחוב.
אדריאן צ'ן ב-gawker על חשיפת הטרול הכי גדול ברשת.
לנה דאנהם תקבל 3.5 מיליון דולר על ספר חדש. שימו לב לתמונה החדשה שלה, כלומר למהפך התדמיתי או התמונתי שעברה, מנערה שמנמונת ודהויה לעלמה ממש יפה.
טרוול האקרים: כך תקיפו את העולם במחיר כרטיס טיסה לרודוס.
פר-סו-מות
ראיתם את הפרסומת המזעזעת של תחבושות אולוויס, שנפתחת ב"לפי מה שאומרים, אני לא אמורה להתקרב לאחרים בזמן המחזור"?
מי מי מי? מי אישר אותה?
מח' הגהה צוחקת ובוכה
טיים אאוט, מדור ילדים
(תודה לקרן)
וואלה עמוד הבית
(לכדה איריס גנור)
נספחים
למקור ראשון מצורפת חוברת בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שכותרתה "על דמוקרטיה, שוויון וזכויות הפרט לפי משנת זאב ז'בוטינסקי"
הסיבה: להוכיח שדמוקרטיה במובנה הרחב אינה ערך של השמאל, למרות שזו ההשקפה הרווחת ברחוב.
החוברת הקודמת הייתה מובאות מדברי בגין.
והנה החוברת במלואה.
פוסט מורטם
כתבה נחמדה מאוד על "קפוץ את הכריש". אבל מה, רק ארבע סדרות מתוך מאות מצא אורי שצ'יגובסקי להדגים על פיהן את המושג?
לפני פיזור
כן, בקצרה.
ולווט אנדרגראונד 