משפחות שכולות עתרו לבג"צ בבקשה לדחות את עסקת שליט.
צירוף מקרים ב-HP של ynet אתמול. הבוקסית על ארד (לא ארד ההוא, ארד השני) הייתה כמובן הרבה יותר למטה.

בישראל היום הכינו לשבוי החוזר קפסולת זמן, שיידע מה הפסיד בחמש השנים האחרונות. העיקר שהאייפון בפנים.
גם יגאל סרנה הכין לו טיים קוד בידיעות ומקדיש פרק נרחב לפייסבוק.
צפו בכתבה המרגשת והמעניינת ביותר אמש: מרתף הדמעות של יגאל מוסקו באולפן שישי.
אמיר אורן משוכנע: הסיבה לאישור עסקת שליט עכשיו היא מאחר שרה"מ ושר הביטחון בדרך לפעולה צבאית. יש תקדימים, הוא אומר.
זה גם מה שאומר אלכס פישמן בהמוסף לשבת.
זה לא מה שחושב אלון בן-דוד.
יוסי ורטר חושב שזו הפעם האחרונה שנתניהו גילה מנהיגות.
עפר שלח: איך הגענו למצב בו לא היה קצה חוט בשאלה איפה גלעד נמצא.
ישראל נכשלה בשני תחומים עיקריים: כישלון חרוץ, גורף ומעורר מחשבה במישור המודיעיני-מבצעי, שבו לא הצליחה המערכת למרות כל מאמציה ליצור אפילו קצה חוט, שיעמיד לבחינה אפשרות של חילוץ צבאי או אחר; וניהול בעייתי, מתנדנד ומזיק של המשא ומתן, שהביא לכך שדרישות החמאס הפכו מנושא למשא ומתן לתג מחיר מוטבע, שכל מה שנותר הוא להשיג עליו הנחה ולהתגאות בה כאילו היא משנה את גובה התשלום מעיקרו.
אולמרט הוא האחראי העיקרי לכישלון השני. עמדתו הראשונית, בהשפעת הרמטכ"ל דן חלוץ, הייתה שאינו נושא ונותן עם החמאס. זו הייתה עמדה עקרונית ראויה לשבח, אלא שלא החזיקה מעמד – ואולמרט היה צריך לדעת שכך יהיה. כמו במקרה של מלחמת לבנון, שלושה שבועות אחרי החטיפה, הוא נכנס לחדר נחוש לקבל החלטה היסטורית, אבל בלי ללמוד היטב את ההיסטוריה ואת התנאים הסביבתיים. בעניין שליט ההיסטוריה ודמות החברה הישראלית היו צריכות ללמד אותו שבסופו של דבר יהיה משא ומתן ותהיה עסקה, ולכן אסור לעלות על סולם שבהכרח תרד ממנו.
להמשיך לקרוא ←