אין לי מה לומר כרגע על הזוועה שהתחוללה הערב. מחריד. שלא נדע עוד צער.
מבחינה תקשורתית חראם על שעות האינסופיות של טחינת מים. אני מציעה לקברניטי הערוצים לעשות משהו, איזה מהלך רדיקלי שימנע מהיונית לויות לפטפט עד צאת נשמת הצופים המותשים.
מוסיף עומר לוי:
…אור הלר חוזר על מה שהיה לפני חצי שעה, לפני שעה, לפני שעה וחצי וכפי הנראה גם לפני שעתיים. ברגע שהוא רואה שהאור האדום במצלמה נדלק הוא מתחיל לדבר ולמלא את זמן המסך בפרטים חסרי חשיבות (את מי מעניין מס' הגדוד ומס' החטיבה שהשתתפו בחיפוש אתמול, להבדיל מהמספרים של היחידות שהשתתפו היום?!), תוך שהוא לא מאפשר ליושבי האולפן להשחיל מילה…
ולסיכום החודשי.
החודש נפל דבר. בנק הפועלים הודיע בפתאומיות על הפסקת התמיכה בבלוג.
חיש קל פנו אלי כמה קוראות וקוראים בעלי יוזמה ותושייה והציעו לי הצעות נאות.
אני הרי אישה נוחה לבריות ולא אמרתי לא על כלום.
עדיין לא נסגר דבר, אבל אני לא רק נוחה לבריות אלא גם אופטימית מאוד.
עד כדי כך אופטימית, שיש השוקלים לשנות את שם הצבע "ורוד" ל"דבורית". הרי בשם דבורית טמונות אותיות הוורוד.
אנחנו בתקופת המתנה, בה מסייעים קוראי הבלוג ככל יכולתם בתמיכה נוספת לזו הרגילה. ואני מודה מאוד מאוד לכל מי שהצטרפו לשאת בעול, ולמי שכתבו לי מילות עידוד. באמת באמת תודה רבה.
את הפוסטים הלוהטים החודש אתם יכולים לראות בעצמכם בטור השמאלי.
רק אומר שפוסט גורלה של ולווט והשריפה בחיפה נמצאים ברשימה.
פוסט השריפה הביא לבלוג שיא עולמי-פרטי: 893 לייקים. מי היה מאמין. הפוסט הזה היה טיפ מקוראה עירנית, מיטל מ. ועל כך אני מודה מאוד. זה רק מראה עד כמה חשובה מעורבות הקוראים בבלוג, וששווה לשלוח לי מייל פה ושם.
גם מהתגובות אני יכולה ללקט נושאים לא מעטים. למשל, קורא פחם (גופות במעריב). רוצה לומר, תגובותיכם חשובות לי מאוד.
עדכונים יגיעו. או יגיהו.
ולווט אנדרגראונד 