תגובות אחרונות
משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… 
סיכומי שנת 2025 בבלו… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר…
פוסט אורח: נמרוד ניר/ השואה החרישית של יהודי צפון אפריקה
נמרוד ניר
בכל שנה אני משתדל להנציח את השואה והתקומה דרך הסיפור המשפחתי שלנו. שלושה מארבעה סביי וסבתותיי חוו את שואת אירופה ובשנה שעברה העליתי את הסיפור על השואה והתקומה דרך מה שקרה לסבתי ז"ל, שנשלחה בגיל 14 ליערות פולין בזמן שמשפחתה נרצחה, לחמה עם הפרטיזנים, וכשהגיעה ארצה ראתה במקרה בטלוויזיה את אביה וסבה במהלך הוצאתם להורג.
השנה בחרתי להנציח שואה אחרת. שואה שפחות מדברים עליה. השואה תמיד הייתה טרגדיה אשכנזית במהותה; מיליוני יהודים נרצחו בשיטתיות על אדמות אירופה, אבל הנאצים גם הגיעו לצפון אפריקה ושלטו למעשה במרוקו, לוב, אלג'יריה, תוניס ועוד מדינות שבהן שכנו לא פחות מחצי מיליון יהודים, שעברו את זוועות השואה בדרכם. נכון, מספרית מדובר בהרבה פחות מיהודי אירופה, ובשונה מהאירופאים הנאורים, הערבים פחות מיהרו להשמידנו. חלקם אף הפגינו חירוף נפש בהגנה על שכניהם ונתיניהם היהודיים. אבל כל שואה ראוי שתזכה להנצחה, גם אם "רק" חצי מיליון יהודים סבלו תחתיה ומתוכם אלפים רבים נשלחו למחנות השמדה ונרצחו בבתיהם (גם באתיופיה, אגב, היהודים סבלו מהשלטון האיטלקי הפרו נאצי ומנהיגי הקהילות היהודיות נרצחו על ידי השלטונות).
אני לא מתיימר להיות היסטוריון ואולי חלק מהפרטים לא מדויק לחלוטין, אך העובדות המובאות כאן נבדקו כמיטב יכולתי. מה גם שרק על עצמי לספר ידעתי, ולכן אני מתייחס לנושא מהזווית האישית של הסיפור המשפחתי התוניסאי. מתוקף כל אלו, רק הטעויות מקוריות.
להמשיך לקרוא
שואה קטנה
ראו כמה ידיעות וישר"ה דומים בשערם. לא פעם ראשונה. היו מיליון כאלו. כל פעם זה מפתיע מחדש.
אצבעות שחורות 25.4.14
מהנעשה בסו"ש
מותו של טיטו וילאנובה, האם זה גם מותו של ההסכם העתידי עם הפלסטינים?
(דני קושמרו מנפק את הקישור המופרך של השנה באולפן שישי, אמש)
כל הכבוד לאפל. באמת: "אפל תחסום משלוח מסרונים בנהיגה ולא תאפשר לעקוף זאת עם כפתור 'איני הנהג'".
– בפעם השלישית השבוע: ילדה טבעה בבריכה.
– עוד משהו שקורה פעם שלישית השבוע: מישהו חשוד ברצח שותפו לדירה (אור ריבק מקיבוץ כפר חרוב הוא הנרצח). אם אתם גברים החיים עם שותפים לדירה, הישמרו לנפשותיכם. יש פה מגיפה מדבקת.
בידיעה המקושרת בהארץ אכן שמו לב לכך ומזכירים את שני המקרים האחרים, כפי שגם אני הזכרתי השבוע.
עכשיו, שימו לב לנבואה שלי: מאחר שהרצח היה בקיבוץ ולא באיזה דירות יוצאי רוסיה בחיפה או בחולון, הוא יופיע מחר בשערי העיתונים, ובהרחבה ניכרת, כוללל באמצע השבוע. למרות שהקיבוץ צפוני ורחוק לאללה.
הנה בבקשה. עוד אני מנבאת לעצמי, אני רואה שזו הידיעה הראשית ב-ynet.
אין לכם מושג מה אתם מכניסים לפה כשאתם אוכלים עוף (אילנית חיות).
בשיחה עם "גלובס" מודה אחד הקמעונאים המפעיל קצביות, כי "בקצבייה אפשר לערבב באותו מגש בטעות גם עוף מקולקל. לצערנו, אלה דברים שקורים. כלקוחה את רוצה לדעת שהעוף הגיע אתמול או היום. האם תדעי זאת כשאת קונה בקצבייה? לא. העוף יכול להיות גם לפני 3 ימים ולא תדעי".
פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות
עם התגים המרכז הבינתחומי, טרבלינקה, יום השואה, יוסי גבר, מג'ד כיאל, רצח בין שותפים
69 תגובות
אין נסים
יום חופשה לנו היום. ולווט יוצאת לקטוף חובזה בצדי הדרכים ולמלא את סלסלת הקש שלה בדומדמניות מתוקות אותן תשליך ביד בוטחת לפיו של אהובה עת תרד השמש ותישק למדרון יפו.
להמשיך לקרוא
ולווט אנדרגראונד 