ולווט אנדרגראונד

הראיון של אילה חסון עם בועז הרפז

בערוץ הראשון כינו את הראיון "מיוחד". בידיעות התעקשו אתמול על "בלעדי".
הראיון של אילה חסון הוא ראיון רדיו ולא טלוויזיה. חסון שואלת, הוא עונה. את הדברים מלוות אילוסטרציות ארכיוניות. אף לשנייה אי אפשר לראות את הבעות פניו, את שפת הגוף שלו כשהוא משיב לשאלות. לכן זהו ראיון שלא משתמש במדיום הטלוויזיוני בו הוא שודר.
באשר לדברים, רובם נכתבו גם בידיעות. התוספת הטלוויזיונית: להקת המקוננים והמצקצקים באולפן, שגם חצתה את הראיון לשניים, כדי להגביר את המתח.
כה כתבתי מיד לאחר צפייה בראיון, ואז קראתי את הפוסט של רביב דרוקר, הטוען שהרפז הוא שקרן מדופלם, שאין מילת אמת בדבריו, ויש גם הסבר לראיון המשונה: "לקולגה שהתקשר אליו כדי להבין למה הוא התראיין לאילה, הוא אמר שזה לא באישורו, שהיא הקליטה אותו ושידרה כי התעצבנה שהתראיין לידיעות״.
לחסון יש הסבר אחר: ככה הוא חשב שפחות יעצבן את הקולגות שמנסים לראיין אותו (??? סליחה?).
הטוויטר של רביב והתגובה של אילה.
להמשיך לקרוא ←

אוקטובר זה, המסתיים בעוד שלושעות, היה חודש קשה ומשמח וגם עצוב.

החל בו תהליך העריכה הממושך והמאתגר של הסרט שלי. אין שום דבר דומה בין עריכת טקסטים לעריכת חומר מצולם, ודאי יודע כל מי שעשה או התנסה בשני הדברים. העמידה מול חומר הגלם שלך כמוה כסטריפטיז מול תאורת נאון אכזרייה. כל השגיאות, הטעויות והחוסרים צפים. אין איפה להסתתר. אין את מי להאשים חוץ מאשר את עצמך.

זו הסיבה לשינוי שעות פרסום הפוסטים. לפי השעה אפשר לדעת אם מדובר ביום עריכה או לא. למעשה פחותויותר, כי יש ימים בהם עלי להשכים קום למשימות נשגבות ולא בלתי חשאיות.

החלק העצוב הוא מות אבינו המייסד לו ריד. וגם בפוסט הבא, לו יהי. וגם הסרט. וגם הטעויות.

מסקרירי החודש האחרון עולה ש:
43% לא מכורים לקנדי קראש ו-33% מהמשיבים לא יודעים מה זה.
43% (שוב!) מהמשיבים הם קרניבורים. כל השאר נוטים לצמחונות ונספחיה.
35% לא משתמשים בסמים קלים, טפו.
33% אומרים שהשכר שלהם נמוך מהשכר המתואר בטבלה של גלובס. 9% אומרים ששכרם גבוה מהמתואר.
76% לא הוטרדו או התרגשו ממותו של הרב עובדיה.

פוסט זה נכתב על טאבלט אנדרואידי למהדרין מסוג Acer  שאינו דומה כלל לסיני מלפני כשנתיים. זה הנוכחי המגויר כהלכה, וקיבלתיו כששיניתי את חבילת הגלישה בפלאפון. נכון להיום אפשר לומר שהעברתי את חיי המוביליים למוד אנדרואידי כאשר נפרדתי מהבלקברי 9300 שגסס בשיבה טובה.

על הקישורים עוד לא השתלטתי, יותר נכון הטאבלט לא השתלט עליהם ולכן נעזרתי בלפטופ קשישא.

תודה רבה לכל תומכי הבלוג, יזכו לחיים ארוכים וישגשגו באשר הם.

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

מדינת ולווט מורידה את הדגל לחצי התורן ומרכינה את ראשה.
שם הבלוג נלקח משם הלהקה שהקים לו ריד. כשבחרתי בשם לבלוג, לפני כמעט שמונה שנים, בתוך 30 שניות, לא חשבתי על ההשלכות. לא ידעתי שנגיע עד הלום. לא חשבתי שהבלוג הזה יהיה יותר משעשוע שלי מול המחשב. לא פיללתי ולא שיערתי.
המחשבה שאני משתמשת במותג של מישהו אחר לא מאוד מלבבת בעיני, ואני לגמרי מבינה את ההשלכות. אבל התגלגלו הדברים, הפכו למה שהפכו, והיום אני מתאבלת על אבי-אבינו הרוחני. אני מקווה שיסלח לי ממרום מושבו החדש.
–
לו ריד מת (רולינג סטון).
לו ריד מת (וראייטי).
לו ריד מת.
לו ריד מת.
החיים בתמונות.
בן 71. במאי עבר השתלת כבד. סיבת המוות לא ידועה. נשוי ללורי אנדרסון. הולך על הצד הפראי.
ניסיתי להפסיק עם הסמים בעזרת שתייה. זה לא עבד, כתב ב-1992.
להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

בחירות לרשויות

תהיתי אתמול איך אפשר להסביר את הסקר הזה של ישר"ה על ראשי הערים המורשעים וחיפשתי הסברים למה אנשים מצביעים לחבר'ה. יגאל סרנה עשה סיבוב ואלו ההסברים ששמע (המוסף לשבת):
"הוכברגר כבר לקח. למה להחליף באחד שיתחיל לקחת?"
"אין לי בעיה עם האישומים נגד גפסו. כל עוד הוא ראש עיר טוב… מצדי שיהיו נגדו מאה כתבי אישום".
"לא אהבתי בכלל את התהליך שבו שבוע לפני הבחירות יוצאת החלטת בג"צ כזאת. התערבות ברגע הקריטי. יש לי בעיה שמדביקים תו על אדם טרם הורשע".
להמשיך לקרוא ←