תגובות אחרונות
משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… 
סיכומי שנת 2025 בבלו… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר…
שבוע גורלי
כותרת ראשיות
אזהרת צפייה: הסרטונים של CNN המתעדים את המתקפה הכימית. ראו הוזהרתם.
http://i.cdn.turner.com/cnn/.element/apps/cvp/3.0/swf/cnn_embed_2x_container.swf?site=cnn&profile=desktop&context=embedwww&videoId=politics/2013/09/07/nr-vo-tapper-classified-congress-syria.cnn&contentId=politics/2013/09/07/nr-vo-tapper-classified-congress-syria.cnn
להמשיך לקרוא
אצבעות ראש השנה, ג'
מה חדש+
– אני לא רוצה שתחמיצו: ברכת הרה"מ לאזרחי המדינה בערב ראה"ש תשע"ד.
הברכה מופיעה במלואה גם בישר"ה.
– הסמח"ט, סא"ל שלום אייזנר, שחבט בפעיל שמאל מדנמרק יעזוב את צה"ל למגינת לבם של חיילים זקנים.
– עו"ד נגה ויזל: למה משה קצב זכה לחופשה מהכלא ואחרים, במצבים מקבילים, לא?
– יאיר לפיד, אכזבת השנה של 63% מהישראלים.
– משה גרטל, גבי ינון ואהוד גרף מתראיינים ומשתכשכים בביצה.
מיילבק על בית החולים לפצועים סורים / ידיעות
אמיר:
הסיפור הזה הופיע בניו יורק טיימס. אנחנו אוהבים להאשים את ישראל היום, הטייקונים, השכר הנמוך, אחזקות צולבות ועוד המון דברים נכונים וצודקים בכך שהעיתונות בישראל גוססת. אבל הסיבה האמיתית שהיא גוססת היא כי לא עושים כאן עיתונות אמיתית, או לפחות סיפורים מרגשים ומעניינים ערוכים טוב ונותנים כבוד למילה המודפסת.
באותה מידה ראוי לשאול – איך צה"ל ומשרד הביטחון, שעד כה הטילו איפול מלא על סיפור בית החולים הצבאי על הגבול עם סוריה, נותנים אותו בבלעדיות בערב החג ל"עיתון של המדינה"? אילו סיפורים לא נקרא השנה בידיעות אחרונות בתמורה? מתי אנחנו, אזרחי המדינה משלמי המסים והסובלים בדרך כלל מהתוצאות הבין לאומיות של המדיניות הלא ברורה של מנהיגינו, הסכמנו לוותר על נכס הסברתי כל כך חשוב בתמורה לחיסולי חשבונות אישיים בין צבא וערוץ תקשורת אחד? ומה הקטע עם בלעדיות על "הסוד הגדול" בו מדינת ישראל מעניקה טיפול רפואי מציל חיים לפצועים סורים, אחרי שהסיפור כבר נחשף על הבמות החשובות ביותר בעולם ובהן ניו יורק טיימס וגם ב-CNN?
לצנזור הצבאי (ולעורכים) פתרונות.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אצבעות חג
עם התגים בית חולים שדה ברמת הגולן, דן כנר, טיסה מעל אושוויץ, ריטה
79 תגובות
אצבעות ראש השנה, ב'
מה חדש
– אובמה ברוסיה, פוטין שולח ספינות לסוריה.
– הסכם הפיוס עם טורקיה יושלם בקרוב?
– סוכנות הביון האמריקאית פיצחה את כל ההצפנות.
– תרגיעו. ג'ק ניקולסון לא פורש.
סופשבוע/ מעריב
שלושה בסירה אחת נקראו, אחרי ששת הימים, לשוט מול חופי מצריים ולהניף דגל. אבל מה, עד היום הם כועסים על השורה
"לאחר שסירתם נפגעה מאש המצרים ניסו למצוא מחסה בחוף, אך נסחפו לחוף האויב ונפלו בשביו".
אני בעד מוטי קירשנבאום, אני אוהבת את מוטי קירשנבאום, אבל למה עוד ראיון עם מוטי קירשנבאום (אביעד פוהורילס)? למה? מה הסיפור? שיחת כוס קפה זה נחמד, אבל מה חדש? מה דחוף לשמוע את דעותיו על יודה ונינט ועל המצב בסוריה? הרי שומעים אנו אותן מדי יום בשש. אז בשביל מה? בשביל לחזור שוב על קורות חייו התקשורתיים? בשביל לשאול מה הוא חושב על הכדורגל כאן, על ועדת זליכה ועל הערוץ הראשון?
העריכה לא משהו. למשל, פעמיים חוזרת השאלה "כמעט לא רואים אנשים בגילכם על המסך. מה הסוד שלכם?" ובדילוג של שאלה נוספת: "אין עוד מגישים בישראל בגילכם".
את השאלה שאני ורבות אחרות שואלות, למה אין מספיק נשים מרואיינות בתוכנית, לא שאל המראיין.
זוהי עיתונות עצלנית. מרואיין על הכיף-כיפאק שגם מתראיין בכל רגע נתון, שישפוך כל מה שרק יבקשו ממנו, ומראיין שלא צריך להזיז תתחת לשומקום.
חבל.
נקודת אור: הכותרת, "זכרונות אחרי מוטי".
וזו כתבת השער של מוסף החג.
–
לפחות רותה קופפר בהארץ מדברת איתו על ניקוי ראש.
להמשיך לקרוא
אצבעות ראש השנה, א'
חדשות החג
– ועדת החוץ של הסנט אישרה פעולה צבאית בסוריה.
– אישה סורית ובנה הפעוט הועברו לבית החלים זיו בצפת.
– אריאל קסטרו, החוטף מקליבלנד, התאבד בכלאו.
– משרד הכלכלה ואיגוד התעשיינים יעניקו לנגב טקסטיל הלוואה בסך שלושה מ' ש'. ועוד רבע מ' ש' מענק.
אובמה
מעניין למה הופצה/ פורסמה התמונה הזו של אובמה המפרצף.
פחות שנה
שנה טובה ומהוללה לקוראי ולווט בישראל ובתפוצות.
שתהיו בריאים, חזקים ועשירים. ובעיקר: צודקים.
איור: דניאל מורגנשטרן.
ועוד שעשוע: פרויקט הקריקטורה היומית של הארץ לפי שנת הולדתכם, רק בתנאי שנולדתם מ-1962 והלאה, שאז החלו להתפרסם הקריקטורות. פתוח לכל, בלי תכמונים.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה קצה האצבעות, שערים
עם התגים אריאל שרון, גולדה מאיר, יאיר לפיד, משאית בנתב"ג, תקיפה בסורית
47 תגובות
דו"ח חודשי אוגוסט
היה זה החודש הנפלא, המרגש, המלחיץ וההיסטרי ביותר בחיי, אני חושבת, אם אני עושה סקירה מהירה לאחור.
הייתי בכמעט שבועיים חופשה מהבלוג (כיפאק היי), אבל עבדתי בהם קשה רצח על הסרט שלי, איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן.
הייתי ביפן. מצאתי את נוריקו-סאן. זה היה שיאו של התחקיר והעבודה על הסרט, שנמשכו בדיוק שלוש שנים. לא זה המקום לתאר את כל פתלתולי העלילה, מי שרוצה יכול להיכנס לקישור שלמעלה, ולקרוא לאחור. קצת מאתגר, אני יודעת.
עם תום פרק יפן, שצולם כמובן דקה אחר דקה, תמו פחות או יותר צילומי הסרט. השלב הבא הוא עריכה, ואני מקווה שיתחיל במהרה בימינו אמן.
להמשיך לקרוא
ולווט אנדרגראונד 