ולווט אנדרגראונד

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

מאת נחום שחף

הבלוגר אישתון, התוקף את ועדת החקירה הצה"לית בשני מאמרים עוקבים (אחד סאטירי כהגדרתו), לא הבין דבר או שניים.

מאחר שהחוקר המתנדב יוסף דוריאל לא מסוגל להגן על עצמו, הוא נפטר לפני מספר חודשים, ראוי לציין שכמה ממסקנותיה של השופטת שושנה אלמגור, כמו גם של הארץ, הנוגעות לדוריאל התגלו כמוטעות, חלקן בפסק הדין של המחוזי בערעור אותו הגיש דוריאל. כמו כן ראוי לציין לשבחו של דוריאל שדבריו כי צילומי מוחמד א-דורה היו מבוימים התגלו כנכונים, לפחות בחלקם, ואילו עמדת הארץ, שהוביל את מסע השטנה נגד התחקיר הצה"לי, והיום כנגד מסקנות ועדת החקירה, הפכה למיעוט.
להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

שלמה בן צבי, מו"ל מעריב, אמר אתמול בשיחה סגורה, שז'ורנל, מוסף התרבות של העיתון, ייסגר בשבועות הקרובים.
להמשיך לקרוא ←

פדף מקור ראשון. המבשר בפדף.

להמשיך לקרוא ←

מקור ראשון בפדף וגם המבשר.

להמשיך לקרוא ←

 מהנעשה בסו"ש

הבנקים יתנגדו למתווה ההסדר עם נוחי דנקנר.

מפקד משטרת ערד ביקש לעזוב לפני שהודח, "נודע ל-ynet".

שלדון אדלסון תרם עוד 40 מ' ד' לתגלית. ייאיי!
להמשיך לקרוא ←

פסקול קריאה – ג'ורג' מוסטקי הלך לעולמו.
Georges Moustaki – Ma Liberté

—
Le Meteque

כותרות ראשיות

מפקד תחנת ערד הודח, והעיתונים כולם מצאו צילומים של הילדות הנרצחות ואפילו את שמותיהן. העיתונים ממשיכים את הקו של אתמול, התעצמות הדיווח שלהם על האסון.
אזכיר שוב את הציר: ביום הראשון לדיווח, רביעי, הארץ הביא אותו בשער, בידיעה קטנה. ידיעות וישר"ה – בעמודים הפנימיים. מעריב – רק ב-nrg.
חמישי, היום השני לדיווח, זו הייתה הכותרת הראשית בהארץ. שאר העיתונים הרחיבו אף הם. אולי בגלל חשיפת המחדל של משטרת ערד.
עדיין לא היו תמונות של האם ושל הילדות.
היום, יום שלישי לדיווח, בהארץ זו הכותרת הראשית בפעם השנייה, הפיוטית כבימי שישי, שקופות, התמונה המרכזית והגדולה בשערם של שלושה עיתונים. בידיעות התמונה בקטן, במרכזו, ובמעריב, גדולה יותר, בתחתית השער. את הצילומים קיבלו כל העיתונים מאתר פאנט. גם השמות של האם והילדות מופיעים בשלל צורות, כדרכה של העיתונות העברית:
האם: אביר דנדיס. הילדות הנרצחות: רימאס, שלוש וחצי ואוסנאד, שנתיים (מעריב).
עדיר דנדיס, האם, רימאס, חמש ואסינאד, שלוש (ידיעות).
עביר דנידיס, האם, רמאיס, חמש ואסינאד, שלוש (ישר"ה).
עביר דנדיס, האם, רימאס, שלוש וחצי ואוסנאד, שנתיים (הארץ).
ארבע וריאציות שונות של ארבעה עיתונים על שמות האם והילדות. מה הסיבות? תעתוק לא נכון מפאנט? דיווחים שונים של המשטרה, כתיבה משמיעה?
האם קורא/ת ערבית (יש קישור לפאנט) יכול/ה לתת את התעתיק הנכון?
הנה, יש, ותודה לצדיק האלמוני:

עביר דנדיס, הילדות: איסנאד ורימאס
abir dandis, isnad, rimas

מה הסיבה לכך שהעיתונים כולם התגייסו והרחיבו במשך שלושה ימים את ההתייחסות לפשע המחריד בהילוך אטי, שלא מתאים לדיווח חדשותי בכלל, ובטח שלא בעידן הדיווח בזמן אמת, באותה שנייה? ההדחה של מפקד משטרת ערד, ההבנה שטעו, חשיפת הפרטים הנוספים? שיתוף הפעולה של האם? הנתק מהפזורה הבדווית והבידול שלה מישראל? ביקורת התקשורת? ככל הנראה כל התשובות נכונות.
—
אם הפעוטות תתרום את איבריהן. לא מעשה מקובל במיוחד בקרב הבדווים.

א' מבית הנשיא

לפני כמה חודשים חשף ידיעות בשגגה את שמה של א' מבית הנשיא. הבוקר שמה ותמונתה, שרובכם כבר מכירים מהרשת, מופיעים בגלוי בשער ידיעות ובע' 8. "לראשונה בלי טשטוש", כלשון המדבקה בשער ידיעות, אורלי רביבו היא גיבורת  הסרט של ענת גורן, שישודר בערוץ 10. הסיפור של א' סופר כבר לפני כמה שנים בראיונות שנתנה. כלומר, אולי הערך המוסף יהיה רק בהופעתה הגלויה מול המצלמה, בדיוק כמו בשער ידיעות הבוקר. אבל מוטב לא להקדים את המאוחר. נמתין.
הארץ מדווח על הדיווח של ידיעות, ומשחרר אחת מהתמונות הכלואות במערכות מאז 2006.

נוחי דנקנר

אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פיתוח ימוזגו לחברה אחת סחירה בבורסה (אי.די.בי פיתוח) כלומר חברת אי.די.בי אחזקות תימחק מהמסחר.

שוויון בנטל

ע"פ מתווה הגיוס של ועדת פרי, כל החרדים, למעט 1,800 עילויים, יגויסו בגיל 21.
כך נראית טיוטת חוק הגיוס. וכך חולצת "שירות שווה לכולם".
באיזה עבודה ישתלבו 25 אלף החרדים?

האחוזה בקיסריה

כצפוי, דרור אידר בישר"ה הזדרז להגן על רה"מ מפני הצילום הנוראי של הבית בקיסריה בידיעות.

לא רק אתמול נכתב שהוצאות משפחת נתניהו קטנות בהרבה מהמדווח, גם היום כותב על כך מתי טוכפלד על כך במדורו עם הכחשה גורפת לעניין עלות הגלידה. אם הנתונים שהוא מביא נכונים, הרי שנשמטת קרקע מוצקה וקרירה במיוחד מתחת לרגלי המתלוננים (אם נשכח לרגע את המיטה המעופפת):

בשל שינוי בשיטת העבודה במחלקת הכספים של המשרד נוצרו פערים בתקצוב המעון במהלך שלוש השנים האחרונות (400 אלף שקלים בכל שנה), ואותם החליטה החשבות לתקן בשנת הכספים האחרונה, 2012, על ידי הוספת הכספים החסרים.
כך יצא שב־2012 עמדו הוצאות המעון הרשמי על יותר מ־5 מיליון שקלים, בעוד שבפועל הוצאו 2.8 מיליון, אפילו פחות מ־2011, אז עמד התקציב על 3.1 מיליון שקלים. גם ב־2009, השנה שבה נכנס נתניהו לתפקידו, עמד התקציב על סכום דומה – כ־3 מיליון שקלים. כך היה גם אצל קודמיו.
… למרות שעל פי החוק, על המדינה לממן את הדירה כולה… עם כניסתו לתפקיד החליט נתניהו כי המדינה לא תישא בהוצאות הבריכה… משפחת נתניהו מגיעה לווילה בקיסריה בעיקר בסופי שבוע. קומת המגורים נמצאת בקומה השנייה. השב"כ דרש להציב בחצר ארבעה עצים כדי להסתיר את חלון חדר השינה. עצי הדקל הוזמנו ונשתלו, אולם כשהוגש החשבון למשרד, הסכימה החשבות לשלם רק עבור עץ אחד. על השאר שילמה המשפחה… את שר הביטחון בוגי יעלון תקפו על טיסה במסוק לחתונת בתו. שרון דרש וקיבל מנחת מסוקים בחצר (בעלות של 600 אלף שקלים).
… לגבי הוצאות גלידת הפיסטוק המפורסמת…  איך קרה… שמשפחה אחת, מרובת אורחים ככל תהיה, מבזבזת 10,000 שקלים על גלידה בשנה… הם לא. עלות הגלידה לא היתה גבוהה יותר מ־3,600 שקלים בשנה (300 שקלים בחודש). הסכום המנופח שהתגלה במסמכי החשבות היה סכום תקרה שהמשרד היקצה כדי שלא יהיה צורך בעריכת מכרז חדש אחרי תום ההקצאה.

כתבת השער ב-G של גלובס, זאב אלקין מגן על רה"מ:

בתגובה, כנראה, מתכוון נפתלי בנט למכור את הווילה שלו ברעננה.

מקורבים לצלחת

מי זכו בקרקעות בהגרלה שנערכה בבית שאן? ראש העיר, בני משפחתו, וביניהם ח"כ אורלי לוי.

קשר עז ואישי

על הבעייתיות בעבודתה של גאולה אבן ובקשר שלה עם השר גדעון סער נכתב כבר לפני חודשים. למשל, נעמה כרמי כתבה כבר במרץ שלפעמים גילוי נאות לא מספיק יותר. והיום שוב.
חתונת בני הזוג נראית כנראה כעליית מדרגה הן למבקר הטלוויזיה של הארץ (שאומר היום: על מה אתם מלינים, הרי עו"ד יוסי כהן, המייצג את השרה, מגיש תוכנית פוליטית, שאלה משפטית, ערוץ 2) והן לקלמן ליבסקינד במעריב, המחמיא לו הבוקר וסבור גם הוא ש

אם בני הזוג יחליטו שעיסוקה של גאולה חשוב להם מזה של גדעון, זה עניינם שלהם. כל עוד היא עובדת מדינה והוא נבחר ציבור, היכולת שלנו לדרוש שהוא יהיה זה שיוותר, מוגבלת. מה שברור הוא שכשהוא במקומו, היא לא יכולה להיות במקומה. זה לא נעים. זה לא מגיע לה. אבל אין אפשרות אחרת.

האם הייתם נותנים לרעייתו של נוחי דנקנר להנחות תוכנית כלכלית? הוא שואל קודם לכן.

עוד אשת שר התוהה "איך היא תישאר אובייקטיבית?" היא ג'ודי מוזס, המככבת על שער המוסף של סופהשבוע עם עמיתיה ממועדון המבקרים.

בתשובה לשאלה אם יש לה עצה לאבן היא אומרת

אני לא הייתי מתעסקת בפוליטיקה בתוכנית, כי לא הייתי מסוגלת להישאר אובייקטיבית. בשורה התחתונה נתניהו הוא הבוס של הבעל, הוא זה שמחליט לאן לקדם אותו ובאיזה תפקידים הבעלים שלנו ישרתו, וכשיש איזו תלות בנושא הסיקור, אז אין אפשרות לאובייקטיביות. אף אחת מאיתנו, לא אני ולא גאולה, תרצה לפגוע בקריירה של הבעל במודע.

ובאשר לשאר הכתבה: לא, לא כתבת עומק, ולא על שותפים לדרך. קצת על הציוצים שלה, על נוכחותה ברשת, על השמלה של שרה נתניהו, ועוד מס, בחלק האחרון של הכתבה, לתוכנית אותה מקדמת הכתבה, מועדון המבקרים.

מוסף הארץ

כן, מצאנו מספיק בני דור ה-y שרצו להופיע על השער הזה.

אינסייד קליימט ניוז, גוף התקשורת הקטנטן שזכה בפוליצר מופעל מדירה ברח' נחמיה בתל אביב.

משתכשכים בביצה

מי הזרים בחצי השנה האחרונה 50 מ' ש' לקופת מעריב?

בעלי המניות של אחוזת הירש, החברה המוציאה לאור את "מעריב", הם חמיו של בן צבי – איל ההון הבריטי קונרד מוריס, ובניו. ל-TheMarker נודע כי בעלי המניות של החברה הזרימו בחצי השנה האחרונה יותר מ-50 מיליון שקל לקופת "מעריב", וזאת מעבר ל-15 מיליון שקל תמורת הרכישה של פעילות העיתון. כמחצית מסכום זה נועדה לתזרים הראשוני, מכיוון שבחודשים הראשונים לא היו לעיתון תקבולים, וכמחצית מהסכום נועדה להשקעות ולכיסוי הפסדים.

מי נגד מי בווידוי מזעזע. יגאל מוסקו, אליו פנה הכותב באשר לנסיעתו הממומנת לנפאל, חובט באביב הורביץ, על ששילם למרואיין מאחורי גבו של המראיין, מוסקו, בעברם המשותף. הורביץ מביא את הסיפור המלא בראיון עצמי. סיפור בומרנג מרתק, המלמד שכנראה לכל אחד כנראה  יש קופת, או קופונת, או כיס של שרצים.
עוד במדור: שי גולדן, שמעון שיפר, אמנון דנקנר ודן מרגלית.

השער הזה של NYT Magazine לכתבה של רונן ברגמן, על ישראל נגד איראן (PDF), זכה במדליית כסף בתחרות העיצוב השנתית של המעצבים האמריקאיים.

יש עורכים בבית?

לפני פיזור

תודה רבה לתומכים בבלוג בים, באוויר וביבשה.
מישהו רוצה לכתוב אצבעות שחורות מחר?