מהטבח ועד הצונאמי. מבט על שערי העיתונים

ניתוח ארבעה שערי העיתונים היומיים.
שלושה משערי העיתונים עברו למתכונת החג שלהם: שערים כפולים. הארץ נשאר כפי שהוא. כל יום חג.


ידיעות בפריסת שער רוחבית. מתמקד בילדים המתים מאיתמר. אלו גם התמונות הגדולות. שער אבל שחור. זה השער הקדמי, בחלקו. השער האחורי, שנוגס בקדמי מוקדש לצונמי, עם כותרת מתחכמת לא מאוד מוצלחת. במקום ארץ השמש העולה, ארץ השמש הבוכה. במשפט המקורי, מי שעולה היא השמש. אז מה, מי בוכה כאן? הארץ או השמש?
הכותרת, "חיות אדם", מתייחסת כמובן לרוצחי המשפחה. כותרת המתאימה להיות גם שלט בהפגנת זעם של המתנחלים. העמודים הראשונים, עד 8, מטפלים ברצח.
השליח ביפן: בועז ארד המתגורר בסין ברגיל.

הטבח, זו הכותרת הראשית של העיתון. תמונות ההורים הן אלו המוגדלות דווקא. שליח מעריב ביפן, אסף שפריר, מדבר על החיים שנגמרו. נדב איל, לעומתו אומר שתמונות ההרס העצום שמראים לנו משקרות, מאחר שהעובדות החשובות הן כל הבניינים שלא קרסו.
כותרת יפן: "גיהינום עלי אדמות", יכולה הייתה לכהן גם ככותרת לטבח באיתמר ולעוד כמיליון אירועים. בלתי מבודלת לחלוטין.
העמודים הראשונים, עד 5, עוסקים באיתמר.


בישראל היום מבנה השער דומה לזה של ידיעות. הכותרת הראשית מתמקדת בילדים ומצרפת אליהם את התיאור הנורא "נשחטו". במדרג הזוועה זה גרוע הרבה יותר מנרצחו ואפילו נטבחו. נשחטו. פועל מחריד, שיש לו פרשנות אחת בלבד. להבדיל מ"נטבחו", למשל. בהמשך (עד ע' 9) הכותרות דומות: "סכין מול תינוקות", "מחבקים את היתומים". הלוגו הראשי בכל עמוד: שחיטת הילדים.
לישראל היום אין שליח ביפן. הכותרת: האפוקליפסה. מצד אחד, נכון, תופעה של פעם באלף שנים, מצד שני, רעידת אדמה, צונמי, הם אסונות טבע שיפן התכוננה לקראתם שנים. זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שהם יפקדו אותה.


הארץ הוא היחיד מבין הארבעה שאסון הטבע ביפן הוא הכותרת הראשית שלו. העיתון מנמק זאת במספרים, כדי שנבין את ההיררכיה הלוגית:
למעלה מ-10,000 נעדרים ביפן (א' מיותרת גמרי. ירועננו נוהלי א-ו בהארץ). מניין ההרוגים יותר מ-1,700. והידיעה מתחת: חמישה בני משפחה נרצחו באיתמר. כותרת צוננת לגמרי. למעשה שתי הכותרות כאלו. הארץ מנטרל כל רגש, דרמה, מלודרמה או מימד טרגי מהדיווחים שלו. נעדרים ביפן. נרצחים באיתמר. אהוד פוגל, אישתו רותי וילדיהם יואב, 11, אלעד, 4 והדס, שלושה חודשים. זהו. רוצים לבכות? לא פה. גם התצלום מאיתמר הוא קטן, מרוחק, חיצוני. קאמרי. התצלום מיפן הוא תצלום אוויר של אי.פי.
גם כפולת 2-3 ו-4-5 עוסקת ביפן, ורק לאחר מכן, 6-7, 8-9, באיתמר. כאן כבר יש תצלומים גדולים של הנרצחים, ותמונה של סלון הבית עם בובה על הרצפה.


ynet, תמונת הגופות בשקיות זק"א בראש ה-HP הבוקר.

יש עורכים בבית?


ynet

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה יש עורכים בבית?, שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על מהטבח ועד הצונאמי. מבט על שערי העיתונים

  1. ronen gefen הגיב:

    ברור שלהארץ אין רגשות בכלל.
    גם מצדך זה לא הוגן להגדיר את הגליונות כגליונות חג.

    אהבתי

  2. מהצד הגיב:

    לטעמי, כותרת לקונית לאירוע כזה היא הדבר הנכון. כל מילה חותכת. אין צורך בהוספת שמות תואר

    אהבתי

    • רג'ינה ספקטור הגיב:

      מסכימה איתך במאה אחוז.
      דווקא כותרות הטבלואידים הן אלה שמביכות אותי בכל בוקר. "הארץ" עושים את מה שהיו עושים ב"גארדיאן" וב"ניו יורק טיימס" ובכל עיתון שפוי, כולל ידיעות ובמעריב לפני 50 שנה.

      אהבתי

  3. תודה לעתטון הארץ הגיב:

    שיצא מעורו וכתב רצחו ולא הרגו. מהיכן הם כל כך בטוחים שאלו פלסטינים? הרי אחד מדוברי הפלסטינים כבר טען שהם לא פוגעים בתינוקות?

    לפני 10 שנים (החודש) צלף רצח ביריה ישירה את שלהבת פס התינוקת בחברון. גם אז היתה טענה שהם לא פוגעים בפלסטינים.

    אהבתי

  4. הדס הגיב:

    מכיוון שהתעורר דיון בנושא פרסום תמונות הנרצחים בזירת הרצח לצורכי הסברה (כהרגלי נמנעתי מלצפות בתמונות שפורסמו) ראוי להזכיר לכל הצדקנים והמתחסדיםשישראל באמצעות צה״ל אחראית להשמדת מאות משפחות פלסטיניות ולבנוניות במהלך המלחמות והמבצעים השונים ושמבחינה מוסרית אין הבדל בין השמדת משפחה בהפצצה מהאוויר,בפגז טנק או בסכין.
    השמדת משפחה היא השמדת משפחה בין אם מדובר במשפחה יהודית ובין אם מדובר במשפחה פלסטינית.
    מי שהזדעזע מהאופן שבו התקשורת הערבית סיקרה את מלחמת לבנון השניה ואת מבצע עופרת יצוקה תוך הצגת גופות וחלקי גופות של ההרוגים הלבנונים והפלסטינים,ביניהם תינוקות וילדים,לא יכול לצדד כעת במעשה דומה.
    הצגת תמונות הזוועה  מאיתמר היא חלק מההתבהמות הכללית באזור,שיהודים ופלסטינים נותנים לה יד ומסייעים להתחזקותה.
    אגב,במלחמת הגופות אנחנו נובס תקשורתית כי יש פערים עצומים במספרי הקורבנות מכל צד. 

    אהבתי

    • נבוני הגיב:

      אויש, תנוחי.
      מותר לך להזדעזע מהרצח הנורא גם בלי להזדעזע מישראל.
      (אגב, מוזר שהזעזוע שאת מבטאת מישראל הוא רפלקסיבי, אבל מהפלסטינים הוא לא קיים)

      אהבתי

      • מאיה הגיב:

        ראשית, מוסכם לחלוטין – מרצח ילדים (וגם של מבוגרים, אגב…) אפשר ואף רצוי להזדעזע ללא הקשרים פוליטיים קרובים או רחוקים – כך באשר לרצח מזעזע של ילדים ישנים במיטתם, כמו גם של נער פלסטיני בירושלים.
        אבל מעניין השימוש שלך ב"רפלסקסיבי" – התכוונת, כמובן, ל"מתוך רפלקס", והתשובה לשאלתך (שהיא סוג של שאלה אינסטינקטיבית ימנית מתמשכת) היא כמובן – הרפלקסיביות. מבני עמי וארצי אני מצפה לדבר אחד. מאחרים – זה לא שאין לי ציפיה אנושית בסיסית (שפעמים מעטות מדי מתממשת), אבל הם עדיין אינם האנשים שלי.

        אהבתי

    • ל'הדס' - תודה לאל הגיב:

      "במלחמת הגופות אנחנו נובס תקשורתית כי יש פערים עצומים במספרי הקורבנות מכל צד" – תודה לאל, תודה לאל שזה לא הפוך שכן אז אולי גם את לא היית יכולה לקטר.

      אהבתי

    • ד' הגיב:

      אין הבדל בין השמדת משפחות בהפצצה מהאוויר, מטנק או בסכין חוץ מההבדל העצום שבכוונה תחילה.

      אהבתי

    • דו"צ הגיב:

      הדס יקרה, בעקבות זעזועך ישקול צה"ל צמצום ניכר של סיכולים ממוקדים כדי שיותר פיגועים יצליחו ומניין הגופות ישתווה.
      אנחנו רק מבקשים שתשאירי שם וכתובת כדי שנדע לא לסכל פיגוע באזור ביתך. הוגן לא?

      אהבתי

  5. איתי בנר הגיב:

    דבורית, נראה לי שמוטב למחוק את התגובה הזו

    V– נמחקה.

    אהבתי

  6. רז-ש הגיב:

    במקרה ראיתי "ישראל היום" הבוקר והיתה שם כפולה מאירת עיניים על שעריי עיתונים בעולם. אפשר היה להשוות את השערים בעולם לשערים של העיתונים בארץ, כולל זה של ישראל היום עצמו שפרסם את הכפולה. רוב העיתונים שם הביאו כותרות עינייניות (אם כי דרמתיות) ותמונה גדולה של יפן. כולם הקדישו את עיקר השער שלהם ליפן. לעומת זאת הופיעו שם גם כמה צהובונים והם נראו דומים בצורה מדהימה לשערים של ידיעות, מעריב וישראל היום עצמו, להוציא ההתיחסות לאיתמר כמובן. והיה שם את ה-SUN, צהובון ידוע לשמצע, והכותרת שלו? זהה לזו של ישראל היום "אפוקליפסה" בחלק התחתון של העמוד (עם תמונה גדולה מעל).
    וספציפית לגבי ההחלטה הנכונה של הארץ לתת את הכותרת ליפן, כמו כל עיתון אחר בעולם היום למעט הצהובונים הישראלים האתנוצנטרים: אז תגידו בצדק שקרה לנו אסון גדול, ולכן עירינו קודמת. אבל שימו לב לניו-יורק טיימס. כותרת עניינית ראשית ליפן, דומה מאוד לשער הארץ. למה ההשוואה מעניינת? כי בדיוק אתמול בבוקר נהרגו 13 איש בניו יורק בהתהפכות אוטובוס.
    ובכל זאת יש אסונות עולמיים בקנה מידה כזה שמצדיקים כותרת ראשית בכל עיתון.

    אהבתי

    • ל-רז-ש הגיב:

      הדוגמה שאתה מביא מניו יורק היא כל כך לא תואמת ולא רלוונטית שזו בושה לאינטליגנציה (שאין לי).

      מוכנה לחתום לך על מה שתרצה שאם בניו יורק היתה נשחטת משפחה עם ילדים קטנים ע"י מוסלמים ג'יהדיסטים זו היתה ה-כותרת הראשית בעתון שהזכרת ולא רק בו.

      השוואה מעניינת? מיי אס. תאונת דרכים זה ממש לא טבח של תינוקות.

      תתבייש לך על ההשוואה המגוחכת.

      אהבתי

      • רז-ש הגיב:

        זה לא סתם תאונת דרכים. זה התהפכות של אוטובוס עם עשרות פצועים ו13 הרוגים. בניו יורק, בעיתון של ניו יורק. ההתיחסות של העיתונים בישראל לתאונת האוטובוס לפני שנתיים היתה גדולה ונרחבת מההתיחסות לפיגוע השבוע (וזה בלי להוריד ממידת הזעזוע והפלצות שהפיגוע באיתמר מעורר). בכל מקרה לא השוואתי בין האסונות, השוואתי בין ההתיחסיות התקשורתיות ביחס לאסון שבכל קנה מידה אובייקטיבי הוא מסיבי בהרבה, האסון ביפן. בפרספקטיבה כזו, ההבדלים בין איתמר לאוטובוס בניו יורק מצטמצמים.
        (ואני מתנצל על הדיבור האגבי, והמכאני על אסונות כל כך נוראיים. הרעיון הוא להביע ביקורת תקשורת במונחים ניטרלים. אם זה מפריע למישהו אז סליחה כנה).

        אהבתי

      • ל-רז-ש הגיב:

        שוב, אם בניו יורק היתה נשחטת משפחה עם ילדים קטנים ע"י מוסלמים ג'יהדיסטים זו היתה ה-כותרת הראשית בעתוני ניו יורק. נקודה.

        אהבתי

  7. כ הגיב:

    כן, נשחטו.

    סליחה ולווט, אוהב אותך מאוד ואף מתכנן להפקיד מעות בקופת החיסכון שלך, אבל רק מי שיש לו ילדים יודע שזה בערך הפועל ה*מינימלי* שאפשר להשתמש בו כשמדובר בשחיטה של תינוק/ילד/פעוט תמים בשנתו, לצד הוריו.

    לא נרצחו. לא נהרגו (killed, כפי שדוּוח באתר הארץ באנגלית לאחר השחיטה). אפילו לא נטבחו.

    איש נכנס ושחט שלושה ילדים. פשוט כך. אין כאן שום דבר פוליטי, או "מתנחלי" וההערה על שלט בהפגנת מתנחלים אינה במקומה. אדם – ערבי, יהודי, צ'רקסי – שנכנס לבית בלילה, לחדר חם מהבל פה של הורים וילדיהם ישנים – צריך לקבל את הכינוי "חיות אדם" כמחמאה.

    ולגבי הארץ – אין יותר מהעמוד הראשון שלהם כדי להדגים את לבם הערל והגס לכל סבל שאינו באוטומט הפתטי שלהם. אלוהים, שלא נזדקק לעולם לאנשים הרעים והרקובים האלה.

    שלושה ילדים נשחטו לפני פחות מ-48 שעות.
    אפשר להרגיע לרגע עם הציניות ולשניה פשוט לבכות ולהתפלל לעילוי נשמתם הרכה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני לא חושבת שהתכוונתי להיות צינית. לבחירת המילים יש משמעות. רציתי לבדוק איך כל עיתון התמודד.

      אהבתי

      • סמול שמאל הגיב:

        את לא בודקת התמודדות ולא משמעות של מילים. השיטה שלך היא פשוט להציג תמיד דיעה הפוכה.
        אם 'הארץ' נוקט בלשון נייטראלית, את תשאלי מדוע נייטראליות באירוע מזעזע. אם ההתבטאות הייתה רגשנית, את תטיפי לו מוסר שלא שמר על לשון מאופקת. אם 'מעריב' בחר במילה 'שחיטה', את תגידי שעדיף היה לו השתמש במילה 'רצח'. אם היה בוחר במילה 'רצח' היית תוהה מדוע לא בחר בשחיטה. וכן הלאה.
        זו לא בדיקה. זו פשוט 'איפכא מסתברא'.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אם רק היה קשר בין מה שכתבת לבין מה שאני כתבתי היה נפלא. כמה חבל שאין.

        אהבתי

  8. בת עמי הגיב:

    כבר מזמן לא היתה ההתחברות למציאות במוצ"ש כך כך נוראה.

    אחד הדברים שהורסים אותי בסיפור הזה זו התמונה של התינוקת, היא היתה בת שלושה חודשים אבל התמונה היא של תינוק בן יומו.

    אהבתי

  9. עובר אורח הגיב:

    מישהו זוכר מה אמרה נעמי שמר ז"ל על איך שהפלשתינים אוהבים את הקורבנות שלהם. מישהו זוכר את ההוא בחלון עם ידיים מלאות דמים אחרי הלינץ ברמאללה. יש כמה מאיתנו שאינם מומחים במוסריות חשבונאית ובשורות הקטנות של החוקים של האו"ם ושל גולדסטון ושחושבים שגם מוסרית שחיטת תינוק בסכין זה מעשה קיצוני שאינו נכנס לשום משוואה או חשבונאות צדקנית, ייתכן כמובן שחושבים כך טועים ופשוט לא מבינים בחשבונאות מוסרית פוסט-מודרני. את הסוכריות שחילקו בעזה רואי חשבונות המוסר כנראה לא מכניסים לשום מאזן. חוץ מזה צריך להתחיל לפנות התנחלויות, המראה של ביבי עם ז'קט ממש מיותר ולא מועיל לכלום והפטפטת של השר ישי ודומיו על עוד התנחלויות גם היא מיותרת.

    אהבתי

  10. יקיר אביב הגיב:

    עתון "מעריב" עומד לדווח בקרוב לבורסה על משא ומתן למכירת בית הדפוס שלו לעתון "ישראל היום" – עפ"י ידיעה ב"דה מארקר".
    נותר רק לתהות האם "מעריב" ימשיך להופיע גם אחרי שבית הדפוס שלו יימכר, או שזו תהיה קבורתו הסופית כעתון מודפס.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s