יפן מתמוטטת. גדעון לוי והצלם אלכס ליבק, שליחי הארץ, חוזרים * בועז ארד ואסף שפריר מידיעות ומעריב – שם * עובדי מעריב שעברו שימוע השבוע קיבלו אתמול את מכתבי הפיטורים * nrg מרוקן מערוציו * ישראל היום חוגג את האמל"ח שהוברח וידיעות שופך מים קרים על ההתלהבות
הכותרת של הארץ (ושל השאר) נראות כלקוחות מסרט מד"ב. מהאיומים שבתסריטים שאפשר היה לכתוב.
"בעולם מעריכים כי יפ(א)ן איבדה שליטה"
באשר לטענות שהממשלה לא אומרת את האמת – מתוך הידיעה הזו עולה שהממשלה פשוט לא יודעת אותה: רה"מ מדווח ששמע על אחד הפיצוצים מהתקשורת.
גדעון לוי נפרד מיפן.
כל שלושת העיתונים הנוספים חברו היום להארץ. אובדן השליטה ביפן הוא הכותרת הראשית, המרכזית, וכמעט היחידה בכולם, כולל הצירוף "אובדן השליטה".
אפילו מעריב התעשת.
ויווה ויקטוריה
דו"צ לא הצליח למנף את הצלחת השייטת, והכתבים הזרים נטשו את נמל אשדוד בזעם. אבל לא, לא בגלל שנאת ישראל, אלא בגלל שנתנו להם להתייבש בשמש.
בידיעות מרחיבים על כך יוסי יהושוע ואיתמר איייכנר:
לשכת רה"מ דיווחה לשב"כ שיגיעו רק כחמישים עיתונאים, ולכן הובאה עמדת בידוק אחת. בפועל הגיעו 200 עיתונאים.
בנוסף, העיתונאים הערבים נצטוו להתפשט. טוב, הם רגילים מנתב"ג.
ג'ו פדרמן, ראש התאחדות הכתבים הזרים בישראל אמר שזה קורה פעם אחר פעם עם אירועי רה"מ.
אנטישמים כולם, יאללה להעיף אותם מהמדינה. שלא יבואו. שלא יכתבו.
אבל בישראל היום אין שריד וזכר למבוכה.
בשער אפשר לראות את רה"מ, ברק וגנץ עם כלי הנשק, וכפולת 6-7 היא מפגן פטריוטי מרהיב של הסיפור.
באחוריים
אושר בלקריאה שנייה ושלישית איסור פרסום שירותי זנות. מה יעשו עמוס שוקן ועופר נמרודי עכשיו?
הסיפור המצחיק של היום, שקשור כמובן בפתח תקווה (עיר הולדתה של אימפריית הצילום האחים פרג'), באלברט איינשטיין, ובאוניברסיטה העברית, שיש לה בעלות על זכות השימוש בדמותו של איינשטיין (?).
מי הגאון שהגה את מודעת הפרסומת הזו לספר של בן-עמי שילוני (שער גלריה)?
על פי המקור של ערוץ 10 שר התיירות סטס מיסז'ניקוב מימן פסטיבל סטודנטים באילת, בו מעורבת "ידידתו הקרובה". השר מכחיש שהייתה לו מעורבות במימון.
המציאות עולה על כל חזון שלי, ותחפושות קדאפי מככבות בעיתונים.
צרות בכותרות
"אחת מעשר" (שער ידיעות, על ההישג של שחר פאר). למה זה רע? כי אחת מ- מתייחס לאחוזי התחלואה בסרטן השד.
אחרי שברק דיבר בתחילת השבוע על צונאמי מדיני, ארי שביט כותב היום על "התנחלויות רדיואקטיביות". בלי להביע שום דעה על מפעל ההתנחלויות, הכותרת הזו לא לעניין. אנחנו יודעים עכשיו, אוקיי, עוד לא, רק מתחילים להבין מה זה אסון רדיואקטיבי, אין שום סיבה להתחיל ולהשתמש במונח כמטאפורה.
יש עורכים בבית?
ק' Vs אכ"א Vs ק'
כפי שתיווכחו, האיום בתביעה כלל לא מופיע בידיעה.
אבל בעיתון המודפס (עמוד שלם, 14, מוקדש לסיפור, עם תמונות ענק של השניים) מופיעה בסוף הידיעה הפסקה:
"קלמן ליבסקינד הודיע אמש כי אם האלוף זמיר לא יחזור בו מהטענה שלפיה לא שירת במילואים מאז שנת 2005, יתבע אותו".
מעניין מה הגרסה הנכונה.
ספורט 5 (אמש), כתב ספורט מספר על שחר פאר ואומר שאם היא תגשים את שאיפותיה, "זה יהיה אחד הניצחונים הגדולים".
(עטרה אופק אוכלת את הלב)
(ynet, תודה לרם אזרח)
(וואלה)
מעריב שלום/ יש בית לעורכים?
בצהריי אתמול, יומיים אחרי השימוע, נמסרו לכתבי מעריב ולעורכים מכתבי הפיטורים, בין היתר ליצחק טסלר, עורך ערוץ היהדות והברנז'ה, אבי גרצמן עורך ערוץ ירוק ודעות, וכן לרן לוי ומיכל יפה מרייטינג.
המשמעות היא ש-nrg מחסל את כל הערוצים למעט חדשות, ספורט ורייטינג, כך ייקרא הערוץ החדש שיכלול תרבות, רכילות וברנז'ה.
מה עוד לא יהיה במעריב? כתב/ת חרדים, וכתב/ת חינוך (אחרי שאפרת זמר-ברונפמן עברה לדסק).
העורכים בדסק החדשות שגם כך עובדים בחסר הולך וגובר יצטרכו להזין את האתר, כפי שכבר נכתב לא פעם.
כתב אתמול בתגובות "עובד מעריב" שהרי-לוקיישן הוא בתוך הבניין, ושלא עוברים בסוף לרמת החי"ל. הגיוני. אם את כל עובדי מעריב יצליחו לצופף אחרי הפיצוצים והקיטורים (תחדיש שֹיכולי) בשני חדרים, ואת השאר ישכירו, אין שום סיבה לעבור הברזלה.
כתבתי אתמול על מסיבת פורים של מעריב. מה שצריכים לעשות העובדים זה להחרים אותה. אף עובד לא צריך להגיע. שתישאר מח' מודעות עם הבארטר שרקחה, ושלמסיבה יגיעו זקי רכיב ועופר נמרודי. זה מספיק. להם יש באמת מה לחגוג.
זקי רכיב מציע להשתלט על מעריב לפי שווי של 16 מיליון דולר (זקי, זקי בק').
ערוץ 10 שוקל לעבור לאבו גוש.
מזל שנוני מוזס לא מתכוון לשנע את העוצבה לשומקום.
nrg יהדות טוען שבהארץ אין כעת אף עיתונאי חובש כיפה.
קצה האצבעות
אביב לביא בסופשבוע: האם באמת צריך כורים גרעיניים להפקת חשמל, ואיך הכור הגרעיני בדימונה ישרוד פעילות בשבר הסורי-אפריקני? (בדיוק הכתבה שחשבתי שצריכה להיכתב. מיד אחריו: שרה ליבוביץ-דר ירדה לדבר עם הדימונאים, שכני הכור.
ומיד לאחר מכן – פרסומת ע"פ כפולה לסוזוקי סוויפט, המכונית הבלתי מזהמת. מאיפה יביאו לכם עכשיו סוזוקי?
רון כחלילי (אלון הדר) על הסדרה החדשה שלו על סרטי הבורקס, סרט שחור לבן. למעשה הוא כתב את הדברים בסינמסקופ. מעניין מה חושבים על כך בסופשבוע.
לא התייחסתי לתמונה הזו של מולי שגב כהיטלר אובר-פיהרר בזמן אמת, פשוט כי לא היה לי מה לומר.
יואב בורוביץ' כותב על כך היום בעכבריר. שגב אומר שם שהוא לא רוצה להיות בעמדה קורבנית, וכותבי ארצ"נ מתייחסים לתמונה כבדיחה והפכו אותה לשומר המסך שלהם. פחות או יותר מה שאני חושבת (רק בלי שומר המסך).
פייסבוק/ בלוגלנד/ ברשתתת
כרטיסו של יגאל שתיים נמחק אתמול מפייסבוק בטענה שהוא לא אדם קיים, אלא דמות פיקטיבית. לדבריו, מדובר בפעילות של אנשי ימין מלשינונים.
בכל מקרה, שתיים, חבר שלי, הכתוב כך גם בת.ז, שלח לאנשי פייסבוק ראיות שהוא קיים.
למשל, הסרטון הזה (מדקה שתיים).
וגם כתבות. הנה אחת. והנה עוד אחת. ועוד.
ראיות לפעילות הימין המוחק:
עידוק על אינטרנט, פייסבוק ושאר רשתות בעולם הערבי.
ארבעה עיתונאים מ-NYT נעלמו בלוב.
מפגש לעיתונאים עם פרופ' ששינסקי על תמלוגי הגז.
בייגלה עורך בראנץ' למען עמותת שובע בשלוותה בנמל תל אביב ב-25 במרץ.
לפני פיזור
הצעות, הערות, פוסטים אורחים, מבזקים, הדלפות, לחשושים, מעברים, לחם עבודה, הכל פתוח.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » שבע שנים בכלא
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אנרכיה
פינגבאק: פייסבוק נגד פרופילים אנונימיים: מי משלם את המחיר? | חורים ברשת
רגע של קטנוניות: הכור לא בדימונה.
פ"ת היא הרבה יותר בת"א מאשר הכור בדימונה.
אהבתיאהבתי
התכנית "המקור" מתיימרת כבדריה ליהות תכנית תחקירים אמיצה ונשכנית . אם כך מדוע כל התחקירים שלה הם תמיד או נגד אנשי ימין או נגד חרדים . אין כאן שום אומץ , זה פשוט לעשות את המעשה הכי קל ולרדו, את כל מי שהוא מחוץ לברנז'ה . בכך הם לא שונים מאלף ואחת תכניות תחקירים אחרות שרצות היום בטלוויזיה .
אהבתיאהבתי
לפני כשנה נחתם הסכם בידיעות על אי פיטורין עד מארס 2011. אנחנו כבר שם.
אהבתיאהבתי
מה עם גרצמן ?!?! וטסלר ?!?! וכולם???
אנשים פה מאבדים את עבודתם על ימין ועל שמאל.
מקבלים פה החלטות לא על בסיס נתונים/טראפיק/פופולריות אלא על בסיס העיניים היפות שלהם, או הלא יפות, במקרה שלהם, כנראה.
חבל, ערוצים מדהימים היו כאן, מבוקשים ונהדרים. עכשיו עוד יותר אנשים יפנו למתחרים.
אהבתיאהבתי
כבר כמה שנים שאני עוקב אחר הבלוג שלך על צורותיו השונות, אך את כמות תגובותיי ניתן למנות על יד אחת. דווקא ביומיים האחרונים היו מס' דברים שדחפו אותי להגיב, אז הנה:
– באיחור: אתמול, יום ד', זמנים מודרניים. כמדי שבוע מתפרסמת כתבת אופנה בכיכובה של מפורסמת כלשהי במסווה של ראיון "50 הדברים הכי מוזרים שעשיתי לאחר גמיעת בקבוק וודקההאנשים החביבים עליי ביותר ששמותיהם מתחילים באותיות ד'-ו'" וכד'. הפעם: נועה תשבי וחוויותיה עם סלבריטאי אמריקה. קטע אחד על ביל קלינטון, קטע אחר על מארק וולברג. ורק מת'יו ויינר (מפיקתסריטאי 'הסופרנוס' ויוצר 'מד מן') מזוהה בכותרת המשנה "שלו" כ"היוצר של 'מד מן'". העורכים לא סומכים על הקוראים הטיפשים שידעו מי זה מת'יו ויינר, האיש שעומד מאחורי אחת הסדרות המצליחות והפופולריות ביותר כיום?
– היום מתפרסם בידיעות ששרה פיילין תגיע ל"ביקור חשאי" בישראל בשבוע הבא, עם מסלול הביקור הצפוי שלה וכו'. ע"פ הכתב הפרטים נחשפו ע"י "גורמים בכנסת". אם לא אותם "גורמים", בטח מישהו מלשכת רה"מ (עימו מתוכננת לפיילין פגישה) כבר היה מדליף את הסיפור לעיתונות בימים הקרובים.
– אתמול: כתבה בכיינית כל היחס המתעלם (וכשכן יש יחס, הוא ציני) מהטבח באיתמר והתמונות שהופצו. היום: כתבה מתאוננת על הפאשלה שנעשתה עם העיתונאים הזרים בהצגת הנשק המוחרם. לפחות היום יש את מי מהגורמים הרשמיים להאשים (עמדת הבידוק של השב"כ, מספר מבקרים שגוי שנמסר ע"י לשכת רה"מ, יחס משפיל לעיתונאים ערבים וכו'.) עד כמה שכואב סיפור משפחת פוגל, הממשלה הייתה צריכה לדעת שלאף אחד לא יהיה אכפת, לא כשיש הפיכה והמוני הרוגים בלוב ואסון טבעגרעיני ביפ(א)ן. קצת פרופורציות, עם כל הצער שבדבר.
אפשר להאשים את התקשורת האירופאית ובכלל בשנאת ישראל ואנטישמיות, אבל לא השבוע. לא כשהעולם מסתכל לכיוונים אחרים לגמרי, דרוך לקראת אסון שרק הולך וגדל.
(יחד עם זאת, התגובות של אנשי תקשורת באיטליה וכו' ["בובה מפויחת אחרי הפגזה מצטלמת טוב יותר"; "מוות של ילדים בהפגזה ישראלית לא שונה מדקירה של פעוטות במיטותיהם"] היו כנות ומכאיבות.)
אהבתיאהבתי
תודה, תומר, כן, על פרשת האמל"ח המוברח כתבתי כמו גם על התלונות בעניים אי הכיסוי.
בעניין היוצר של מד מן, כן, תתפלא. גם מבין הצופים המתוחכמים שוכני הביצה, אני משוכנעת שמעטים יודעים עליו.
אהבתיאהבתי
ובכל זאת, מה עם קצת כבוד לאדון או הטמעה של ההבדלה המגוחכת? אפשר היה לכתוב "נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון" ו"השחקן גבריאל ביירן" וכך "יוצר 'מד מן' מת'יו ויינר" לא היה נראה כל כך מוזר (רק שבמקור, כאמור, שמו אפילו לא הוזכר אלא בתוכן הכתבה).
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד ליוצר המהולל (שמעולם לא שמעתי עליו) הרי שקלינטון זה מותג מאוד ידוע שלא זקוק לפירוט, שחקני קולנוע מוכרים לרבים ואילו היוצר המהולל ויינר הוא נובאדי על בסיס שמו.
אלו היו 60 שניות על כלום.
אהבתיאהבתי
סתם שאלה לא קשורה – לא עדיף היה לכתוב "על הבלוג" וזהו?
אהבתיאהבתי
מה?
אהבתיאהבתי
דומני שהכוונה ל "על אודות הבלוג"
לאנשים קשה עם "על אודות"…. שיתרגלו 🙂
אהבתיאהבתי
באמת קשה… 🙂
אפילו כאן משתמשים רק ב"על ה…"
"על אודות" מעט מסורבל לטעמי.
אהבתיאהבתי
נחמד לראות בטוקבקים בהארץ כמה הקוראים דואגים לגדעון לוי.
אהבתיאהבתי
יהודי לא מגרש יו"דים? אבל לפעמים צריך: סטס מיסז'ניקוב אולי סובל מהפיכה (בבטן?) אבל אם הוא מוביל משהו, זו כנראה מהפכה: אין שום צורך בי' אחרי ה-פ' וזה סתם מבלבל.
אהבתיאהבתי
"אם תיפתח חקירה נגד מי שפירסם את תמונתו של מולי שגב, יוצר "ארץ נהדרת", לבוש במדים נאציים, אעזור לו לממן את הגנתו. לא משום שאהבתי את התמונה. נהפוך הוא. אני סולד ממנה. אבל אם בשם חופש האומנות וחופש הביטוי מותר לשגב להציג כנאצים ופאשיסטים מי שלא חושב כמוהו, אז לכולם מותר. נמאס כבר מהזעזוע החד סטרי הזה. טינופת היא טינופת היא טינופת".
[קלמן ליבסקינד (בתרגום: "ילד-אהבה") בבלוג שלו ב-nrg]
אהבתיאהבתי
מעניין אם אלה שכל כך אוהבים את התגוביתהזו מזדהים עם האירוניה שבשורה האחרונה או אם ההקבלה שעושה ליבסקינד. אני על כל פנים חושב שליבסקינד צודק לגמרי.
אהבתיאהבתי
אני תוהה אם יש קשר בין סגירת ערוץ היהדות ב-נרג' לבין הכתבה שם על כך שבהארץ אין חובשי כיפה (מה עם שביס, אגב?). מישהו מחפש עבודה?
אהבתיאהבתי
– ארי שביט כותב היום על "התנחלויות רדיואקטיביות" ולא על "התנחלויות רידיואקטיביות".
– בעניין יפאן בהארץ. (מועתק מדוגלגלי בפורום עברית בטמקא). "התוספת (א) תקנית מכח קביעת האקדמיה שבמילים קצרות (2-3 אותיות) יש לכתוב את האל"ף: נפאל, קטאר, עמאן.
אלא שדווקא את יפן הם מביאים כדוגמה לכתיב שכבר השתרש ללא אל"ף ולכן הוא עדיף".
– בשער ישראל היום, בצילום מאשדוד, רואים את ביבי ואת צ'ייני בתמונה, לא את גנץ ולא את ברק.
– סטס מיסז'ניקוב – מגיע לו שיזרקו אותו בגלל מה שהוא ע(ו)שה בנושא. הלוואי למרות ספקות מסויימים. מי יודע, אולי אלילת הצדק תתערב.
– מעריב. כמעט שבועיים אין עתוני יום חול למכירה בנקודת הקנייה שלי בר"ג.
– מה זה תחדיש שֹיכולי?
– הארץ. האם בקרוב שוקן יוכל לחגוג שאין אצלו אף עיתונאי שנימול?
אהבתיאהבתי
מולי שגב לא מוצג כהיטלר, אלא כמו שכתוב – אס-אס אוברפיהרר.
ממתי יש לך חברים שאינם דמויות פיקטיביות?
אהבתיאהבתי
לא כל מי שאני פוגשת בספרייה הופך לחבר שלי, אבל יש כמה שכן.
אהבתיאהבתי
עוד צרות בכותרות
מי רוצה לנחש במה עוסק הראיון עם ראש ממשלת אוקראינה, ניקולאי אזארוב, שהתפרסם היום בהארץ?
רמז – זו הכותרת של הראיון:
שיחת היום | "ניקולאי אזארוב, הביון הישראלי פעל בשטחכם?"
האם אזארוב התייחס לפעולה ישראלית באוקראינה?
מה הנפח שתופס הנושא שבכותרת מתוך כלל הכתבה?
בין הפותרים נכונה תוגרל משרת עורך בדסק האינטרנט של "הארץ שלנו" 😈
אהבתיאהבתי
מזל טוב על המעבר.
V: תודה
אהבתיאהבתי
עושה רושם שהאסון ביפן נקלע לידיו של אביב לביא מהשמים. אחרי שהרלוונטיות של דבריו בדבר תחנות כוח "ירוקות" (כלומר מופעלות בגז) הועמדה בספק עם החבלה בצינור הגז ממצרים.
עכשיו הזמן להוציא מהארון את הדחליל הקלאסי (הכור בדימונה) ולשגר לחלל האוויר פאניקה ומסך עשן כדי שלא נשים לב להטפות הרב-שנתיות למה ישראל חייבת תחנות כוח רק גזיות.
הכור בדימונה, לצורך השוואה עם פוקושימה, הוא כורונצ'יק. ההספק החשמלי הכולל של תשלובת הכורים בפוקושימה הוא 5.5 גיגה-וואט.
גם אם נתייחס ברצינות לנתונים שמובאים בספרו המפוקפק של סיימור הירש "ברירת שמשון", הרי המעריכים הכי אופטימיים מציינים את הספקו החשמלי השקול (לו היה מפיק חשמל) בכ-24 מגה-וואט (פי 230 קטן יותר).
כך גם לגבי כמויות החום המופקות בכור וכמויות האורניום בליבת הכור.
הכור בדימונה אינו מפיק חשמל, לכן אינו מייצר קיטור רדיו-אקטיבי והוא גם לא לוהט כמו הכורים בפוקושימה.
צרפת היא מדינה 'קצת' יותר גדולה מישראל וגם 'קצת' יותר מתועשת וזללנית אנרגיה חשמלית. בין 70% ל-80% מצריכת החשמל שבה מופקת מכורים גרעיניים. מעולם לא אירעה תאונה, או קרוב לתאונה בכורים האלה. גם הכור בדימונה נבנה ע"י הצרפתים והמודעות לסכנות הקרינה ורעידות אדמה הייתה ידועה בסוף שנות השישים כמו היום.
בהיסטוריה האנושית המתועדת לא אירעה רעידת אדמה בישראל בעוצמה כה גדולה ונדירה כמו ביפן, גם לא הרעש שהחריב את צפת. אם תקרה בישראל רעידת אדמה בעוצמה של 9 בסולם ריכטר, הדליפה מהכור בדימונה תהיה אחרונת הבעיות שלנו.
בינתיים העיתונות ממשיכה להפחיד, חלף כבר כמעט שבוע ואיכשהו אני לא רואה קמיקזים יפנים נופלים כזבובים מוכי קרינה. הזמן חולף, הטמפרטורה רק יורדת והכורים חוזרים דווקא להיות נשלטים.
אהבתיאהבתי
צודק במאחוז.
אהבתיאהבתי
הזמן חולף, הטמפרטורה רק יורדת והכורים חוזרים דווקא להיות נשלטים.
משום מה כמעט כל שאר העולם לא מסכים עם האבחנה שלך, טוב כולם פרט להלל הצדיק.
בשאר דבריך יש הגיון.
אהבתיאהבתי
בעוד שבוע נדע טוב יותר. אם מספר האבדות כתוצאה מקרינה יהיה קטן ממאה זה עדיין יחשב כתאונה קשה?
אהבתיאהבתי
פשוט, כן.
אהבתיאהבתי
ממש לא. המין האנושי, ואפילו מדינות, יכולות לעשות את החשבון של מאה אבדות בחמישים שנה מול היתרונות של החשמל. כמובן שתמיד טוב להגביר את בטיחות הכורים, אבל בהנחה שתמיד תהיינה תקלות, אני מסוגל לומר שעדיפה קיומה של אנרגיה גרעינית נקייה ובטוחה יחסית, על פני אנרגיה יקרה פי כמה ומזהמת פי כמה. עלות הזיהום של תחנת כוח פחמית בחיי אדם היא רציפה ועקבית ועולה ככל הנראה על אלפי אנשים בשנה בישראל לבדה – אלא שהפגיעה מתרחשת לאט ובחשאי, ולכן אנחנו לא בפניקה ממנה. הבעיה בכורים הגרעיניים היא לא תאונות קטנות של מאה בני אדם, כי את אלו אנחנו יכולים לסבול: הבעיה היא תדירותן של תאונות בסגנון צ'רנוביל, עם עשרות אלפי הרוגים ופצועים לאורך שנים וקרקע מזוהמת לדורי דורות.
אהבתיאהבתי
זה טירוף להקים תחנות כוח גרעיניות. קטסטרופות תמיד יקרו, גם במתקנים המוגנים ביותר, אבל עם גרעין קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי.
ואם מוקד הרעש ביפן היה 150 ק"מ מערבה אולי היית מסכים איתי.
זה גם טירוף להאמין לפרסומים על דימונה, לך תדע אם איזה חומרים מתעסקים שם.
חוץ מזה החשמל מגז זול מחשמל מגרעין.
בקרוב כנראה לא נהיה תלויים בגז המצרי.
מעבר לחשש מאסון בתחנה עצמה, תחנות כוח גרעיניות מייצרות פסולת גרעינית, שזה סיפור קשה בפני עצמו.
אהבתיאהבתי
אהמממ…
אבל עם ___ קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי
אבל עם נשים קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי
אבל עם סמים קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי
אבל בנהיגה קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי
אבל במדבר הפוליטי קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי
אבל כשאתה מטיס מטוס קרב קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי
אבל עם לכה שקופה לצפורניים קטסטרופה אחת יכולה להיות אחת יותר מדי
סחתיקה!
אילנה דיין מבקשת שתשלם עבור זכויות היוצרים הגזולות
אהבתיאהבתי
תחנת כוח מופעלת גז מסוגלת לגרום לפיצוץ עצום רק בגלל דליפת גז קלה ומפעיל שיצא להפסקת עישון. כך גם לגבי הררי פחם אבקתי או פחם גרוס עם משב רוח חזק וניצוץ כלשהו.
טירוף לא פחות קטלני הוא לא לדעת פיזיקה ברמה תיכונית ועדיין לנסות להתבטא בעברית קלוקלת (ההבדל בין 'אם' ל-'עם'…) בעניין החומרים המשמשים את טקסטיל דימונה.
תחנות כוח מופעלות פחם/מזוט מיצרות זיהום אטמוספרי, חימום בית על גללי גמל מייצר ארומה לא נעימה וטיל C-704 איראני אחד מסוגל להצית את כל אסדת "תמר" ועמה את חלומך לאי-תלות בגז המצרי.
אהבתיאהבתי
בקשר למקורות האנרגיה של מדינת ישראל, אתה צודק לחלוטין. במלחמת לבנון השנייה, ככל הנראה ולא לפי מקורות מוסמכים (שלא יכולים למסור את המידע הזה כי הוא מסווג), שוק הדלק בישראל עמד בפני מחסור עצום ככל שהתקדמנו לתוך המלחמה. יש מעט מאוד נפט בארץ באחסון, ואנחנו תלויים באספקה יציבה של נפט לנמלים. במלחמה – הנמלים סגורים לנפט מחשש של פגיעה בספינות הנפט המתקרבות לחופים. אין אספקת נפט – המלאי במאגרים מצטמצם. באשר לגז – מדובר על אסדות בודדות, פגיעות ביותר לירי מהיבשה ולפגיעה מהים וכמעט בלתי ניתנות להגנה, וגם קווי ההולכה – בצינורות תת ימיים – הם לא קלים לאבטוח ולמיגון. גם מאגרי גז הם מסוכנים ביותר לאוכלוסייה אזרחית, ופיצוצם בשעת מלחמה הוא הישג שיכול לשבור את העורף ולגרום להפסד במלחמה כולה.
הפחם, לעומת הגז והנפט, הוא מזהם חמור יותר, אבל אגירתו קלה ובטוחה, ואפשר להסתמך על המחסנים המלאים בו למשך זמן ארוך גם בשעת מלחמה. בתחומים רבים במדינת ישראל החשיבה בתחומי התשתיות מנווטת גם על ידי אסטרטגים של בטחון לאומי – למשל – מלבד אנרגיה – גם בתחומי המים ותשתית הכבישים. לחברה המאויימת במלחמה חייבת להיות אסטרטגיה לשרידה במלחמה קצרת טווח, אחרת לא נוכל אפילו לקיים מלחמה וניאלץ להיכנע כבר עם הכרזת הכוונות העוינות, כי נדע שאין לנו סיכוי לשרוד ועדיף לוותר. אם אנחנו רוצים לשמור על הנכסים החיוניים לקיומנו כאן, אנחנו צריכים להתייחס לתשתיות הבסיסיות לא רק בתחום היומיום אלא גם בתחום החירום.
אהבתיאהבתי
הכור בדימונה לא מייצר חשמל, לכן אין טעם להשוות מגה וואטים. הבדל נוסף הוא באחוז העשרה, תשעים פלוס לעומת פחות מחמש. ישראל גם מאחסנת תוצרים של הכור, לשימושים לא ברורים.
ותודה לאל ג' זירה, שהביאה לידיעתי את ההישג הזה של טמקא.
אהבתיאהבתי
אתה כל כך שקוע בערוץ האיסלמיסטי/ג'יהדיסטי הכל כך אהוב עליך (אגב, מתי הם דיווחו לאחרונה על שחיטות של נשים ערביות על רקע כבוד המשפחה?) שכבר לא נותר לך זמן לראות דברים אצלנו.
אכן, הישגן אתה.
אהבתיאהבתי
למה שאקרא את מדור הצרכנות של טמקא, כשהטרול הפרטי שלי עושה את זה בשבילי. כתבי אלג'זירה, כאשר לא עוסקים בחיסול בנות משפחתם, מדווחים חדשות. בעיות יש לי, ואתה מהקטנות והלא משמעותיות, משלל צרותי. על כן אודה, אם תחדול מתגובותיך. קרא את זה, בזמנך החופשי.
אהבתיאהבתי
כתבה דניאלה, כבר לפני שנים, פה.
אהבתיאהבתי
הצלחתי לדחוף את הקריסטלית לכאן. לציבור האמריקאי מגיע להנות מהאנינות של טמקא. קטנים ביפן, גדולים בוושינגטון.
אהבתיאהבתי
טוב. נלך על אקוויוולנט תרמי. הכורים בפוקושימה הם בני 46.5 גיגה-ווט תרמי והכור בדימונה בן 70 מגה-ווט תרמי. היחס עדיין נשאר אחד ל-230 לרעת הכורים הגרעיניים בפוקושימה.
בשני המקרים, הן בדימונה והן בפוקושימה, הכורים פועלים על אורניום מועשר ל-13%. בדימונה, על פי כל הספרות העולמית העוסקת בכור, מופק פלוטוניום ולא אורניום מועשר. יש הבדל מהותי בין השניים, אבל אל תניח לעובדות לבלבל אותך, כמו גם העובדה שהכור "הזקן" הזה מעולם לא דלף או התעטש עקב צמרמורת בעמוד השדירה שלו עקב הקרבה לשבר הסורי-אפריקני.
אהבתיאהבתי
אביב לביא בהחלט כותב על התיכולת/יכולת/קיבולת של כל כור.
אהבתיאהבתי
תזכירי לי כמה קלוריות יש בוואט, או שאת צריכה מהר מהר לחפש בוויקיפדיה?
כך גם אביב לביא.
אהבתיאהבתי
קלוריה זה יחידת אנרגיה, וואט זה יחידת הספק.
זה כמו לשאול כמה קמ"ש יש בקילומטר.
אהבתיאהבתי
נסה לגגל Converting calories to watts. תקבל בערך 2.6 מיליון מאמרים שיסבירו לך היכן אתה טועה.
אהבתיאהבתי
אני לא צריך גוגל.
אבל אם תגגל, אתה תראה שוואט ממירים לקלוריה לשעה, וקלוריה ממירים לוואט-שעה (כמו ה-קוט"ש שאתה מכיר בחשבון חשמל).
אני ממתין להתנצלות, או לפחות להודאה בטעות.
אהבתיאהבתי
מצאתי אחת מכמה.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא שאנרגיה גרעינית היא בטוחה אם בונים את הכור כמו שצריך, לפי תקנים, עם החומרים המתאימים וכשהתחזוקה שלו נעשית "ביי-דה-בוק".
מהכרותנו עם מדינת ישראל, מה הסיכוי שתחנת כוח גרעינית בארץ תענה לתנאים האלה? (ואני אפילו לא מדבר על הטיפול בפסולת הרעילה לאחר מכן).
הכור בדימונה אולי נבנה ע"י צרפתים, אבל בעשרות השנים שעברו מאז הוא מתוחזק ככל הידוע לי ע"י ישראלים.
אהבתיאהבתי
הוצאת לי תמילים מהפה
ישראלים וביי דה בוק. ממש.
אהבתיאהבתי
בגרמניה יש דיון היסטרי על הכורים במדינה ובכלל באירופה.
הממשלה חזרה בה והחליטה כי לאור התוצאות ביפן, אין כזה דבר 100 אחוז ביטחון בכורים גרעיניים.
אם הגרמנים הקפדנים מודים בזה, ללא ספק הכתבה על הכור בארץ ראויה וחשובה.
דווקא כאן מנסה הכתב לעורר את הרשויות וממש לא לעורר פאניקה.
אהבתיאהבתי
גרמניה ? ישראל? ברור שהכורים בפרס, סליחה אירן, הם הכי בטוחים בעולם. אירן ממלאת כלשונן את התחיבויותיה בחוזים הבין לאומיים לאנרגיה גרעינית ויפן לא. באירן כל הכורים חשופים ידועים מוכרים מופיעים במפות והכל מתנהל בשקיפות מוחלטת. ביפן הכל סוד מוחלט, אפילו לא יודעים כמה כורים יש והיכן. המדענים, המהנדסים והטכנאים האירניים תמיד ובכל מקרה יותר מקצועיים ממקביליהם היפניים. ביפן שולטת חונטה דתית עם תסביך משיחי ששולחת ציוד לחימה בסודיות לכל מיני מדינות וארגונים כל הזמן. מנהיגי אירן מעולם לא הצהירו על צורך לחסל מדינה זו או אחרת, מעולם לא מכרו נשק למדינות אחרות, ומעולם לא נחשדו על התערבות צבאית בחו"ל. ביפן אין בכלל עיתנות חופשית ואופוזיצה ביקורתית. באירן יש קואליציה ואופזיציה שמחלפות כל הזמן, על זיופי בחירות שם איש לא שמע.
אהבתיאהבתי
וכידוע המאטם העשוי מתכת סובל מקורוזיה עקב גילו, לא?
ושלד הברזל בבטון המעטפת כבר נגנב ע"י גנבי המתכת שהנגב כ"כ שורץ בהם, לא?
ומערכת הקירור שתוגברה ע"י ישראל ליותר מפי 3 מהמקורית נכשלת פעם אחרי פעם בכור ש-א-י-נ-ו לוהט כמו כור להפקת חשמל, נכון?
כשמטילים ספק באיזושהי תבונה מדעית, כדאי לבוא עם הוכחה ולו גם הקטנה ביותר. "שכנה סיפרה לי שהקוזינה של חמותה…" זו הוכחה מצוינת בדיוק כמו מספר זוכי פרס נובל יחסית לגודל האוכלוסיה בין היהודים (או הישראלים) לבין היפנים או אמריקנים ממוצא יפני.
אהבתיאהבתי
שלחתי בקשה על פי החוק לחופש המידע, בקרוב אדע את כל הפרטים הרלוונטים, בהקשר לבטיחות הכור הדימונאי. הרי סביר, שזו חובתה של ממשלה כלפי אזרחיה במדינה דמוקרטית.
אשמח לעדכן את קוראי הבלוג.
אהבתיאהבתי
ההתפתלות המביכה שלך נרשמה.
אני לא עוצר את נשימתי בצפייה לתגובה תבונית צדך.
אהבתיאהבתי
לגבי הצעת החוק נגד מודעות הזנות – היא אושרה לקריאה שנייה ושלישית, לא בקריאה שנייה ושלישית. המשמעות: ההצעה תקינה וניתן להצביע עליה במליאה ולהעבירה סופית. אבל היא טרם עברה סופית
—
V: תודה
אהבתיאהבתי
LOL. אסף שפריר? ****** (צנזורה, v) סופסוף נמצא שימוש להיותו ביפן. אולי אפשר לשלוח אותו למאמצי קירור הכור? מבטו הנחוש יקפיא את מוטות האורניום כהרף עין…
לגבי איינשטיין – הוא הוריש לעברית את הזכויות על דמותו וקניינו הרוחני. עם זאת, אני בטוח שהוא לא התכוון לאסור על ילדי הגן ללבוש חולצות עם דמותו.
לגבי סוזוקי – אני בטוח שגם לה, כמו לשאר יצרניות הרכב היפניות, יש מפעלים בארה"ב ומקומות אחרים.
לגבי ארי שביט – הוא נמצא במאמץ נואש להשכיח מאיתנו את שנות תחיבת לשונו באחוריו של הברון פון ביבהאוזן. לא להתפתות לזה באמצעות דיון בכותרות ובמטאפורות שלו.
אהבתיאהבתי
זו לא הפעם הראשונה ש******* רחביה מלכלך לך את הבלוג. מעניין שבמקרים דומים פשוט מחקת את כל התגובה.
אהבתיאהבתי
למה את מלגלגת עליו?
לו לפחות יש שם, את כותבת פה באלף כינויים.
גם כשאת מטנפת אני מוחקת בתוך התגובה, ואת עושה את זה לא פעם.
ובנוסף, ממציאה דרכים לתכמן בלייקים ובדיסלייקים.
בבלוג הקודם אי אפשר היה לערוך תגובה. פה אפשר.
אהבתיאהבתי
– קצת היסטוריה ממילותייך. למה לגלוג? פעם נתת לי ח"ח פראי על הכינוי צריה מלצר.
– תסתכלי שוב למעלה אצלו, תראי מה השארת: "תחיבת לשונו באחוריו של הברון".
– אני לא מטנפת, בטח לא במושגים של הממוצע, בטח לא לעומת המומחה הרחב.
אהבתיאהבתי
בעניין הלייקים/דיסלייקים. אני לא נוהגת להשתמש באופצייה הזאת מלבד אותה פעם שניסיתי להסביר שזה ניתן להשפעה בקלות ע"י מי שרוצה.
אהבתיאהבתי
תפסיקי להשתמש בשם שלי בתור השם שלך.
גם לא עם ל'.
ברור שאת לא קולטת את העניין עם "צריה ברמן".
ואת דעתי על התגובות שלך כבר כתבתי לך בכמה הזדמנויות.
אהבתיאהבתי
זה כבר מזמן לא אחת מ10 – לארגון קוראים אחת מ-9 ויש אומרים שאחת מ -8 נשים תחלה בסרטן השד.
אבל האסוציציה שלך במקומה.
אהבתיאהבתי
יודעת את המספרים, לכן כתבתי רק אחת מ-
אהבתיאהבתי
מה שאידיוטי זה שם הארגון, "אחת מתשע". הרי זה משתנה, וכבר מדברים על אחת משמונה, ואולי זה ישתפר וזה יהיה רק אחת מעשר. מה הקטע לקרוא לארגון בשם של סטטיסטיקה זמנית?
אהבתיאהבתי
אם כל שמאלני/ת יקדישו חצי דקה מחייהם ללחוץ 'ריפורט' על העמוד של ברוך מרזל בפייסבוק (שמסית לרצח ערבים ושמאלנים יהודים)- תוך יומיים הוא נעלם
אהבתיאהבתי
הסיפור של ליבסקינד הוא שגלאנט כאלוף פיקוד דרום הדיח את ליבסקינד משרות המילואים שלו בגלל התחקיר עליו…
היחידה של ליבסקינד גוייסה וגאלנט שראה אותו שיחרר אותו בפקודה…
אהבתיאהבתי
למה להסביר שוב את הסיפור עליו כתב נכתב, ומופיע כמובן בלינק הרצ"ב?
אהבתיאהבתי