יפן
מכך שיפן כבר לא בכותרת הראשית אפשר להניח שהיא מתחילה להשתלט על המצב? או שסתם אין מי שיקרא את סוכנויות הידיעות והרשתות בעולם ויתרגם?
אלכס ליבק על הדרך לצלם אסונות.
בכלל, הערוץ המיוחד של הארץ ליפן.
יעקב זליכה, ישראלי ביפן, כותב למעריב.
הכתבה המדוברת של אביב לביא מסופשבוע, על הכורים שלנו, שלהם, ובכלל.
מאז שנדב איל עבר ממעריב לערוץ 10 אין למעריב כתב חדשות חוץ, ואת התפקיד ממלא איל. וכך הוא כותב גם היום כמו כל השבוע, על התאונה הגרעינית ומנתח את המצב ביפן.
ראוי להפסיק עם כותרות אבוד ביפן/ אבודים בפוקושימה/ אבודים בטוקיו. בזבזתם את הכותרות האלו בכל השנים שעברו מאז שיצא הסרט ב-2003.
טוב שלא חשבתם על ביג אין ג'פן.
7 ימים
אחרי שנפצעה בפיגוע ב-2004, אימצה צרויה שלו ילד, אימוץ ששינה את חייה. היא מספרת על התהליך ועל כתיבת הספר החדש שלה, שארית החיים (אמירה לם).
כתבת שער וראיון נינוח ונעים לקריאה (למעט הסתייגות, ר' "יש עורכים בבית?")
שוב, כמי שאינה מקפידה לקרוא את יאיר לפיד ברגיולר, אהבתי את המדור שלו על הנעלבים (אותו הזכרתי כבר אתמול, בעניין "אידיוטים" על האח הגדול).
ילודה בקרב הלהט"בים? לא דוסקס כבר הנושא? הכלל הוא כזה: כל עוד לא נכתבה על כך כתבה ב-7 ימים, כאילו לא היה ולא נברא. אז הנה, כתבה על כך (אלינור דוידוב), ואני חושבת שלזמן הקרוב אנחנו פטורים.
מה שכן, מסכנים הלהט"בים שצריכים לרוץ ולהתראיין מכתבה לכתבה. יש קאדר מאוד מצומצם של גברים ונשים בקהילה שתמד ירואיינו/יוזכרו, לא משנה מה הנושא. שליפות אוטומטיות של כתבים ותחקירנים.
מוסף הארץ
ד"ר אומי לייסנר מגיבה לכתבה של אסתי אהרונוביץ', חדר מיון משלך. היא מטילה ספק בצורך בהפרדה. חבל שהתגובה לא ברשת, אבל אצטט רק את סופה המשעשע. אחד המומחים בכתבה המוזכרת אומר:
"'זו לא קלישאה שהגבר המניח את הראש ונרדם והאישה מתהפכת על משכבה ומקיצה כל שעתיים'. אינני יכולה להתאפק מלשאול: האם מישהו אי פעם בדק את מידת הפרעות השינה בקרב נשים כנגד עוצמת הנחירות של הגברים הישנים לצדן? יש להניח שלא, שהרי ממחקר כזה לא יצמח עוד מרכז רפואי מפואר לנשים בלבד".
חיים אורון בכתבת שער (גידי וייץ) מסביר למה אהוד ברק מסוכן ומסביר שאינו מאמין באישיות מפוצלת (אבל זה רק התקציר, לא כל הכתבה). השורה התחתונה היא שאדם כה מוסרי וערכי – אין לו כלל מה לעשות בפוליטיקה.
בכתבה על ג'ק אלדשטיין (עמרי רייס), כתב הפלילים של העיתון היפני יומיאורי, מומלץ בעיקר לקרוא בסוף את רשימת האיסורים בעיתונות היפנית.
רשימה די מצחיקה: מה נותר לו לכתוב ככתב פלילים ועוד לעבוד 80 שעות בשבוע?
מעניין היה לעשות רשימה דומה בישראל. אבל בטח מיד יכחישו כל הנוגעים בדבר שיש בכלל רשימה כזו.
מרים בן-עטר, אלמנתו של השופט המתאבד מוריס בן-עטר מתראיינת גם למוסף זה וגם ל-G של גלובס, ומצטלמת עם אותה חולצה, על ידי שני צלמים שונים, ינאי יחיאל ויונתן בלום, בהתאמה. מעניין אם העורכים ידעו.
תרבות וספרות
אם אני לא טועה, המוסף כלל לא נמצא באתר הארץ. הנה עלה.
בכל מקרה, למען הציבור השוחר, הנה שיר של נתן זך שפורסם בעיתון אתמול (מחווה לאום כולתום ולפאריד אל-אטרש, כדברי המשורר):
יש לו קול
של תרנגול
אבל הוא זמר
שהלב שלי נשבר
והאנחות, האנחות
כמו פיאניסימו לפחותמה זה, מרגול?
איך זה צדי?
זה עוד ישיר
בפסטיבל עין-גדי.
יא-חביבי, מה נאמר
בחיאת אללה עד הגמר.
7 לילות
שאלה שנשאלתי אתמול בארוחת ערב על ידי מקורב לתחום: מה יקרה עכשיו עם אילן רבינוביץ'? האם ממחר יפסיקו להגיע המטופלים שלו למרפאתו? ולקוחות חדשים, מה עליהם? וזו תשובתי: להפך ולהפך. ממחר, כך אני מנבאת בעזרת חושיי הבריאים, יהיה פיצוץ אוכלוסין במרפאה שלו: המזכירה לא תעמוד בלחץ, ותורים ייקבעו לעוד שלושה חודשים. סתם, אולי לעוד חצי שנה. למה אני כל כך משוכנעת? ראו לדוגמה את הכתבה מהעכבריר על מזנון הפיתות של אייל שני, בו הוא גובה מאנשים סכומי עתק על פיתות ממולאות, וכן על קצותיהן (פרטים בכתבה).
למה? זו דרך העולם. הוא פסיכיאטר של סלבז? כתבו עליו בעיתון של המדינה? כל השאר לא משנה.
שאלתי אני, מצד שני, אם הקוקטיילים שהוא רוקח ללקוחותיו כה שערורייתיים, למה איש לא עושה דבר בעניין? התשובה היא שהגופים הבריאותיים המטפלים בכאלו עניינים קצת אימפוטנטים, מחד, ומצד שני, בדיוק כמו עם תלונות על הטרדה וכו', עד שלא תוגש תלונה, אין לרשויות מה לעשות. מה גם שאני חושבת שמדובר בתחום אפור, ושיהיו מי שיצדיקו את הקוקטיילים מבחינה פרמצבטית.
אגב, מה הסיבה שהכתבה מופיעה במוסף הבידור של העיתון? האם בגלל שמדובר בפסיכיאטר שחורש את הקנטינה? או בגלל שהיה שותף בסרט דוקומנטרי על פדופילים בערוץ 2 השבוע?
תרבות מעריב
בפתח הגיליון, במדור שנקרא פרשת השבוע, כותב אראל סג"ל על ינשופים, תוכנית התרבות של ערוץ 8 – אותה מגישים רוגל אלפר, מודי בר-און, יאיר ניצני ורוני קובן – "כולם מאותו אזור חיוג אידיאולוגי וגיאוגרפי". הוא לא מבין למה המוסף לתרבות ויהדות של מקור ראשון "ממוספי התרבות האינטליגנטים והעשירים" לא מקבל ביטוי בתוכנית.
ומה שאני רואה זה דבר אחר לגמרי: איך אין אף אישה בפאנל הזה? אף אישה בישראל לא יכולה לדבר על תרבות בערוץ 8?
בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 כבר התרגלתי: אין עם מי לדבר. אין מספיק נשים במדינת ישראל שיהיו אינטליגנטיות מספיק כדי לדבר עם הצמד. כן, אחת בתוכנית, אולי. לפעמים. עכשיו אני רואה שמדובר במגמה מתפשטת.
שי שטרן, המראיין של אל תשאל, מראיין את עצמו. נחמד. אני אוהבת אנשים שמראיינים את עצמם.
עד היום לא ידעתי שיש זמן רמת גן, אבל הנה, יש. ראיון מחכים עם המשפחה של ג'קי מנחם מהאח הגדול. ככה מנהלים קמפיין.
מוספשבת
בן כספית על טייסת הכיבוי בת שלושת הראשים של נתניהו, ועל המעוז של נתניהו וברק בערוץ הראשון. שני התיאורים, ייאמר, מטרידים באותה מידה.
מעריב שלום
אם שלדון אדלסון יקנה את בית הדפוס של מעריב, ישראל היום לא יודפס יותר, כמובן, בדפוס הארץ. זה אומר שהארץ יפסיד יותר מ-XXX* מיליון ש' בשנה. במצבו של הארץ הסכום הזה קריטי. כלומר, אפקט הדומינו במלוא עוצמתו: מעריב והארץ גוועים, ידיעות וישראל היום יישארו למשול בכיפה. מצד שני: איפה יודפס מעריב? או שבעצם לא יודפס יותר כי נגמר הנייר?
* ההערכות ששמעתי נעות בין 150-250 מיליון ש' בשנה.
קחו עוד מספרים לחישובים: ההשערה היא שהדפסת גיליון עולה שקל והפצה עוד שקל (בערך-בערך).
ביום חול ישר"ה משווק 275,000 גליונות. בסופשבוע – 350,000.
רק להבהיר: אין לי שום אינדיקציה למספרים כולם (למעט אלו של תפוצת ישר"ה, המודפסים ע"ג העיתון עצמו).
מידע נוסף יתקבל בברכה.
אגב, כלכלנים שונים מתארים את מעשה אדלסון כמחלה ההולנדית שזה אומר הזרמת הרבה כסף, לא לגמרי צפויה, ממקור חיצוני שאין לו קשר לעסקים הרגילים. זה אומנם עוזר פיננסית אבל יוצר בעיות אחרות.
מצחיק. אני מקבלת מיילים מאנשים שונים, המבקשים ממני (ממני!) פרשנות להתנהלותו של ד"ר זקי רכיב. גדולי המוחות בארץ לא הצליחו להבין, אז אני? אני רק אמרתי שאם הייתי יושבת איתו עשר דקות לפני שחתם, הייתי מנסה להסביר לו את המצב האנוש. אבל הוא לא ישב איתי, אז מה לעשות? יועציו כנראה היו טובים ממני.
בכ"מ, הנה חלק מאחד המיילים התוהים:
"…יש משהו מתעתע בהודעה הזאת, שהוא ישים עוד כסף בתנאי שימכור את בית הדפוס כדי לשלם חלק מהחוב לבנק הפועלים (ואולי בהצהרת כוונות גם לסגור את החוב). הרי אם הוא גם ככה רוצה לשים שם עוד כסף, למה הוא מתנה את זה במכירה של בית הדפוס? שישלם מכספו לבנק הפועלים קודם כל, ואחרי שבוע ימכור את בית הדפוס בנחת, ללא נשיפות של הבנק בעורפו.
אולי הוא לא רוצה לתת עוד שקל מכספו, וברגע שיימכר בית הדפוס והחוב ייסגר מבחינת הבנק הוא ייקח את עצמו ויחזור לארה"ב?
אולי הוא רוצה בסה"כ לצאת מההתחייבות האישית שלו בהסכם עם נמרודי ומול בנק הפועלים ולצאת מהצרה הזאת?"
חן שליטא כותבת ב-G של גלובס על המצב. נו, לא שום דבר שלא נכתב בשבועות האחרונים. ובכל זאת, אני כל פעם מופתעת מחדש לקרוא שרכיב עשה לעיתון בדיקת נאותות לפני שחתם על החוזה והצ'קים. מה שווה בדיקת הנאותות הזו? מי רימה אותו? איך ייתכן שלא ראה?
שליטא כותבת שמעריב כנראה לא ייסגר בסיבוב הזה (ועוד אחרי שיפוטרו ממנו 400 איש?). אני סקפטית.
תוס', 19:18: טובי פולק, לשעבר עובד מעריב, כותב: "עיתון הוא לא עוד מקום עבודה".
יש עורכים בבית?
"ספריה תורגמו ל-24 שפות, מה שהפך אותה לסופרת הישראלית הנמכרת ביותר בעולם כיום" (הכוונה לצרויה שלו, 7 ימים, בכתבה כמו גם בכות' המש' בשער).
איך התרגום המרובה הופך אותה להכי נמכרת בעולם? כלומר, איזה נתונים נוספים יש בנוסף לזה הנתון?
ע"פ ויקי, עמוס עוז תורגם ל-36 שפות, מה שהופך אותו לסופר הישראלי הכי תרגים. אחריו נמצאים אפרים קישון ואורי אורלב, שספריהם תורגמו ל-34 שפות. א.ב.יהושע נמצא במקום הרביעי. אתגר קרת תורגם ל-29 שפות.
ייתכן שמספריה נמכרו הכי הרבה עותקים בעולם, יותר משל עוז, אבל מתוך נתון איקס המופיע פה, לגמרי אי אפשר להסיק את זד.
או שהכוונה ב"סופרת" לאישה, משלל כל הסופרות (ולא הסופרים) בישראל? זה פותר רק חצי מהקושייה. בכ"מ, נתון מטעה.
לחם עבודה/מעברים/לפני פיזור
עדן אברג'יל (עידוק דווקא כתב עליה שלשום) היא כעת גרפיקאית בידיעות?
(בחסות הטוקבק של ע')
עדכון, 18:27:
התכתבות בין אברג'יל לאורנה אושרי:
אורנה: עדן שלום; שמי אורנה אושרי ואני המעצבת הראשית של ידיעות אחרונות.
ראיתי בפרופיל שלך שאת מועסקת אצלנו, ותהיתי לדעת באיזו מחלקה. אשמח לתשובה.
עדן: כבר לא עובדת בידיעות אחרונות. למה? רצית שיפטרו אותי?! כמה רוע!
א: בסך הכל שאלתי שאלה. הופתעתי לראות שאת עובדת בידיעות ואני לא יודעת מזה, מכיוון שאני אחראית בין השאר על המעצבים שאנחנו מקבלים לעיתון. באיזה חלק עבדת?
ע: מה יש לך להיות מופתעת הייתי עוסקת בתחום אחר בידיעות אחרונות…
א: ראיתי בפרופיל שלמדת גרפיקה. אז באיזה תחום עבדת אצלנו?
ע: תחום אחר… לא גרפיקה…
א: בבית ידיעות אחרונות שברחוב מוזס? או באחד המקומונים?
ע: זה משנה כל כך השאלות האלה? אני ממש לא רוצה להיות תוקפנית או גסת רוח אבל אני חושבת שכל השאלות האלה לגמרי לא לעיניין…
אולי את מאיזה עיתון שהוא לא ידיעות אחרונות?! אני מבקשת ממך לא ליצור איתי יותר קשר אני לא חייבת לך שום דבר
שבוע טוב!
א: אבדוק אם עבדת אצלנו. אם לא – לא ברור לי מדוע זה מוכרז בפרופיל שלך. שבוע טוב.
ע: תבררי מה שמתחשק לך..אני עדיין לא מבינה איך זה אמור להיות קשור אלייך..ואם באלי להכריז בפרופיל שאני עוסקת גם בכור האטומי זה לא עינייך..חצופה!
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » נאום היונה
פינגבאק: ערוץ 8 - ביקורת פנים
לפסיכיאטר הזה יש תוכנית בגלי צה"ל."התחנה הצבאית" הפכה למזבלה של יחצ"נות וקידום מכירות. איפה מבקר המדינה?
אהבתיאהבתי
ילודה בקרב הלהט"בים? ב 7 לילות ראיון עם ארנה קזין בהקשר לספרה "אפס עד 12"
אהבתיאהבתי
ראיון מביך עם קזין. עשרות שנים אחרי שלסביות כאן עושות ילדים על ימין ועל שמאל, היא מתפלאת מדוע לא מרימים גבה ב"טיפת חלב" עליה ועל זוגתה….
שלא לדבר (1) על סימון דה-בובואר ווירג'יניה וולף המתפתלות מצחוק בקבריהן, כאשר הן שומעות את הרצינות שבה קזין מסבירה איך "לא רצתה להצטרף למשפחת האדם דרך ההתרבות", ואיך "קשה לה עם ההכרח לחיות". יש פתרונות לדברים האלה, את יודעת.
שלא לדבר (2) על הוצאת הקיבוץ המאוחד שבה קזין, אולמרט ובן-צבי עורכות, מגיהות ומוציאות זו את ספריה של זו ( : , יהא המחורבן הספר, או לא
אהבתיאהבתי
מדוע ההתעלמות הזאת מהמוסף?
כתבה מתורגמת, מאוד מעניינת, של סטיבן לנארד מהאובזרבר על הפלג הצפוני ביותר, האינוגהויט, מתוך האומה האינואיטית. תמונות יפות גם.
קטעים מספר חדש של ג'קי חוגי. נהדר.
אראל סג"ל עם סיפור שואה שמתחבר למציאות הכואבת.
אביב לביא הירוק על יפן, ישראל וכורים גרעיניים בתוספות ירוקות.
בהמשך כתבה על חיים בדימונה בצילו של הכור.
כתבת 50 שנות (סרטי) בורקס והמזרחיות בעיני האשכנזים.
צח יוקד כותב על מקנזי פיליפס ומה (ומי) שעבר עליה, גם מינית.
יערה יעקב על האמנית חיה רוקין. מעניין בצורה מוזרה.
גם אודטה עם טיפ הגיוני.
את השאר לא קראתי. בסה"כ גליון מוצלח לטעמי שדבורית לא מצאה בו כלום.
אהבתיאהבתי
כותב המייל צודק ב100%. אם זקי רכיב בכל מקרה רוצה להזרים עוד כסף, 16 מיליון דולר או פחות, הדבר הראשון שהוא חייב לעשות זה להזרים את זה לטובת החוב. זה מה שאני הייתי עושה.
הרי זה הדבר הכי בוער, כולם חמים על החוב עד כדי אולטימטומים, אז למה הוא לא מכסה אותה? או חלקו? למה לחכות למכירה של הבית דפוס? מה הקשר?
מעניין אותי מאוד איזה תרגיל זקי רכיב מנסה לעשות כאן.
אולי הוא באמת לא רוצה להזרים עוד כסף, אלא רק להראות נכונות על הזרמת הון כדי שהוא יוכל לשבור את החוזה.
אהבתיאהבתי
לי גם לא נראה שעדן אברג'יל למדה גרפיקה ועיצוב אתרי אינטרנט במכללת הדסה בירושלים, פשוט משום שאין שם מסלול כזה. לפחות על פי האתר שלהם. בנוסף, הלימודים שם נמשכים ארבע שנים.
אז יש מצב ששני הפרטים היחידים שמתנוססים בראש הפרופיל של עדן אברג'יל הם שקר. אחד אחרי השני… 👿
אהבתיאהבתי
זאת באמת שאלה שמעניינת אותי: האם מותר לנו לשקר בפרופיל שלנו? נניח, אם אכתוב בפייסבוק שלי שאני מקבלת משכורת מחב' החדשות של ערוץ 2, כשלמעשה מעולם לא עבדתי שם – האם זה מותר? האם מותר להם לדרוש ממני להסיר פרט כזה אם הוא במפורש לא נכון? מישהו יודע/ת?
אהבתיאהבתי
קוששתי לך תגובה מעו"ד:
אהבתיאהבתי
היי אני אכן מכירה את עדן אברג'יל בכבודה ובעצמה ילדה מדהימה..כריזמטית..דומיננטית ונורא ענוה מעבר לחינניות שבה אני יכולה להעיד על כך שעדן אברג'יל אכן עבדה בידיעות מנוויים באשדוד תוכלו לברר זאת בכל עת במקום סתם להכפיש את שמה שהיא ממציאה היא עזבה את ידיעות מנויים לפני חודשיים ותוכלו לברר זאת אם תרצו!! יום טוב
אהבתיאהבתי
צריך לטפל איכשהו בדיונים, שמגיעים לשוליים צרים באופן מגוחך אחרי שבעה-שמונה פינג-פונגים. אין איזו אפשרות טכנית שזה ייראה נורמלי?
אהבתיאהבתי
הפינג פונג פשוט נסגר בשלב מסויים – אולי טיפה מאוחר מדי.
אהבתיאהבתי
הכל הסתדר. הרחבנו את ההצרה.
(כלומר לא "הרחבנו". יריב הרחיב).
אהבתיאהבתי
יופי טופי, אבל אני עדיין לא מצליח לקרוא את הדיונים דלעיל.
אהבתיאהבתי
טל"ח, הייתי צריך לרפרש כנראה או משהו.
אהבתיאהבתי
העתון הוזכר אצלך בעבר כשנכתב שבעתון יש כתבות ספורט אבל אפילו לא אחת על האזור שבו שם העתון מתגאה. (בקישור, בתגובה של מאירה ב- 10:53 13/02/11).
אהבתיאהבתי
מעניין שההתייחסות של המבקרת לכתבה של סגל היא רק בהקשר הג'נדרי. כלומר אם היתה שם אישה (או שתיים לא עלינו) הרי שלא היינו זוכים כלל להתייחסות, אולי רק לצל"ש.
מעניין מה היית כותבת אם האישה היתה מהצד ה'לא נכון' פוליטית. בטח משהו בסגנון אז כבר הביאו אישה אבל דחפו אותה לנישה הימנית של המפה כדי להרוג עוד ציפור בדרך.
אהבתיאהבתי
אני לא מבין מה, כפמיניסטית, מפריע לוולווט בשאלה כמה נשים יש או אין בפאנל. לכאורה לשיטה הפמיניסטית הקלאסית אין הבדל מנטלי בין גברים לנשים, ולכן אין שום היגיון בלספור נשים בפאנלים. לא יותר מאשר לספור כמה אשכנזים יש שם. כן יש מקום לספור סוגי דעות, שהרי זה בדיוק מה שפאנל עושה.
אהבתיאהבתי
שאלתך משונה מאוד. אין הבדל מנטלי בין גברים לנשים ולכן זה בסדר להדיר אותן משיח ציבורי, ממשרות מפתח, מהנהלות כאלו ואחרות?
איפה רכשת את הידע שלך על פמיניזם?
בנוסף, בהקשר לטענות הזויות אחרות שהיו פה, לא זכור לי שאי פעם התרעמתי נגד בעלי ובעלות תפיסת עולם ימנית או שאמרתי שלא צריך להיות להם ייצוג.
העובדה היא שהעולם שייך לגברים לבנים ושמנים (או סתם שבעים), ובנוסף, צודק סג"ל בדבריו.
העובדה שנקודת המבט שלי אחרת לא סותרת/פוסלת את שלו.
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שאמרת שסותרת.
לגבי הדרה – במקום אחר ובזמן אחר אתייחס לזה.
אהבתיאהבתי
תתפלאי אולי לדעת ששקלו את השימוש בזה לא פעם אחת ולא במקום אחד. ירדו מזה רק בגלל שזה בלועזית ולא בעברית. בתכל'ס זה מתאים.
אהבתיאהבתי
אני מתנצל, אחרי עיון בדוחות מעריב עולה שעלות הנייר והמכר שם היא של 200 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, מה שאומר עלות נייר שנתית של איזה 260-270 מיליון שקל. אני לא חושב שיש קורלציה מלאה בין מספר הגליונות לעלות הנייר, אבל גם בהנחה שהעלות זהה לגמרי, המשמעות היא שהארץ רושם הכנסות של לפחות 300 מיליון שקל מישראל היום בשנה, כי ישראל היום מן הסתם מממן את הנייר. הרווח של הארץ לדעתי נע בין 20-30 מיליון שקל מההדפסה, עדיין.
אהבתיאהבתי
אין מצב שהארץ זוכה להכנסות שאפילו מתקרבות ל-300 מיליון ש' בשנה מישראל היום. פחות משליש יהיה נתון יותר קרוב. מצד שני הערכת הרווח להארץ די קרובה למציאות וחסרונו אולי לא יפיל את שוקן אבל בטח יגרום לו לרעידה קלה בכנפיים.
כל העלויות של ישראל היום לא קרובות לסכום שצויין למעלה. יש לא מעט שטוענים שהוא ריווחי מזמן בימי השבוע ומתקרב לכך בשישי. למי שלא שם לב הרי שהם הגדילו במעט את מספר העמודים בניגוד, נגיד, למעריב שרק מקטין.
אהבתיאהבתי
אני חושב שההערכות שקיבלת בנוגע להפסד ההכנסות של הארץ קצת מוגזמות. אם היה לי כוח הייתי פותח את דוחות מעריב הציבוריים ונותן לך הערכה קצת יותר מבוססת, אבל עקרונית, נראה לי שההפסד שצפוי להארץ אם אכן מעריב יימכר יהיה סביב 50-100 מיליון שקל בהכנסות, והפסד רווחים של בסביבות 20 מיליון שקל בשנה, לא משהו שיהרוג את העיתון אבל בהחלט לא נעים.
אהבתיאהבתי
אני דווקא חושב שאין מניעה שאברג'יל תעבוד ב"ידיעות אחרונות", אם בתוקף תפקידה היא תשב כל יום לפחות שמונה שעות קשורת ידיים ומכוסת עיניים בלובי הראשי, וכל אורח/ת שיבואו בשערי הבניין יקבלו תצלום למזכרת איתה. כולל אורחים ועורכים ערבים ישראליים, פלסטינים, אתיופים ולסביות.
אהבתיאהבתי
לפי תמונת הפרופיל המופיעה כאן אברג'ל כלל לא טענה שהיא מועסקת כגרפיקאית בידיעות. כתוב שלמדה גרפיקה ושהיא עובדת בידיעות. כיון שכך, (והאמת שגם ללא קשר) איני יכול שלא לתהות אם לגברת ארנה אשרי אין משהו יותר טוב לעשות בחיים מאשר להציק לבחורה שאינה מכירה.
אהבתיאהבתי
אורנה אושרי היתה עושה כל שביכולתה כדי שגב' אברג'יל לא תבוא בשערי "ידיעות אחרונות" כעובדת – לא כמעצבת, לא כגרפיקאית, לא כעורכת, לא כעובדת מטבח ולא כש"ג.
אם כתוב בפרופילה שהיא עבדה ב"ידיעות אחרונות" וזה לא נכון, מבחינתה של אושרי מדובר בשקר שמלכלך את מקום עבודתה.
ולתהייתך – אכן אין לה (לגב' אושרי) מה לעשות בחיים. למעשה, אין לה חיים. לכן היא יושבת במוצאי שבת ומתכתבת בפייסבוק עם עדן אברג'יל.
והיכן עובד אדוני?
אהבתיאהבתי
הבנתי. ארנה אשרי תלחם עד טיפת דמה האחרונה כדי שעדן אברג'ל, ילדה לא חכמה במיוחד שכל חטאה שהצטלמה ליד עצור שמישהו אחר כפת והעלתה התמונה לפייס בוק לא תכתים את ידיעות אחרונות מקום העבודה המפואר הזך והטהור שלה. זה שרק לפני שבועיים פיטר אדם בן 60 שנתן עבורו את חייו ונשמתו. פחח…
אהבתיאהבתי
קודם כל השם הוא אורנה אושרי, ולא כפי שכתבת.
מעולם לא טענתי שמקום עבודתי זך וטהור, ואני מנסה לתקן דברים שלא נראים לי ראויים בכל מקום, כולל מקומות שהייתי ועודני מועסקת בהם.
אתה יכול להיות סלחן כלפי אברג'יל ולפטור אותה בתואר "ילדה לא חכמה במיוחד" ואני אטען שהיא פאשיסטית שקיבלה חינוך מזעזע (או לא חונכה בכלל) ומפיצה את דעותיה החשוכות בסגנונה המחוספס (בלשון המעטה) בקרב אלף ומשהו חבריה בפייסבוק ועוד מי-יודע-כמה בחיים האמיתיים.
אהבתיאהבתי
הבנתי אותך. עדן אברג'ל ילדה בת 21(שאינך יודעת עליה דבר כמעט) היא פשיסטית שיש למנוע ממנה לעבוד לפרנסתה. תסלחי לי, אבל תגידי את נורמלית? עובדים איתך בעיתון אנשים שמעלימים מס, לא משלמים מזונות, אנשים שהורשעו בעבירות תנועה חמורות, אנשים שתמורת טובות הנאה נמנעו מלפרסם ענינים חמורים ביותר ואפילו כאלה מנוולים שלא מרימים את הקקי של הכלב, ואת, על גופתך תעבוד אחת עדן אברג'ל בידיעות אחרונות. תהיי בריאה.
אהבתיאהבתי
בריאות לך ולכל בני ביתך – איש חסר שם הקושר שוב ושוב קשר מופרך בין אירועים חסרי קשר (השפלת פלסטינים כפותים עם העלמות מס בדמיונך הקודח). לא אמנע מאברג'יל להתפרנס – אעשה כל שביכולתי שלא תעבוד בארגון שבו אני מועסקת. כמובן שאני אינני מנהלת משאבי אנוש בעיתון, ואינני המחליטה.
תתפרנס לה גב' אברג'יל במקום אחר, אצל מעסיקים שפחות אכפת להם ממעלליה האקזוטיים, וכאלה יש הרבה. אפילו הרבה שיזדהו איתה.
לגבי שאר ההלעזות שלך על עובדי ידיעות אחרונות – אין לי מה להתייחס. אתה כותב ללא שם, על אנשים ללא שם, שעשו לדעתך פשעים איומים ולא הרימו את הקקי של הכלב. יאללה, ביי.
אהבתיאהבתי
נ.ב. – נראה לי שאברג'יל היתה בת 21 לפני כמה וכמה שנים. בערך ארבע-חמש.
אהבתיאהבתי
חחח… תגידי את חיה על הירח? יצא לך פעם להגיע למחלקת ההפצה שלכם, לדפוס? מה את חושבת, שכולם שם מקליקים כמו משוגעים על כפתור הדונייט של עידן לנדו?
ועוד משהו קטן, הלויאליות שלך למשפחת ידיעות נוגעת ללב. רק זכרי שהדדיות ודאי שאין פה. בהנחה שאין לך הסכם קיבוצי, רוב הסיכויים שכמו שאת ואשרי שולחות עכשיו עם הפרסום הזה את עדן אברג'ל ללשכת העבודה, כך מחר או מחרתיים שתיכן הולכות לרפרש עד אין קץ על פינת הלחם עבודה אצל ולווט.
אהבתיאהבתי
1 – מאחר ואתה מגיב ב"חחח" ו"פחחחח" – אני מניחה שאתה בן 25 בעצמך או סתם מאותגר ניסוחית.
2 – מאחר שאתה טוען שעובדי ההפצה והדפוס של ידיעות אוטומטית משוייכים מבחינה פוליטית לימין – אני מניחה שאתה גזען לא קטן בעצמך, ואוחז בסטריאוטיפים על הקשר שבין משלח ידו של אדם, מוצאו ונטייתו הפוליטית.
3 – איך יכול להיות שאני "שולחת את עדן אברג'יל ללשכת העבודה" – אם יותר מסביר שמעולם לא עבדה ב"ידיעות אחרונות", רק שיקרה לגבי כך בעמוד הפייסבוק שלה? אני פיטרתי אותה מאיפשהו?
4 – בטח, אין ספק ש"ידיעות אחרונות" יפטרו אותי באותה מהירות שבה הייתי נפטרת מעדן אברג'יל, לו היה הדבר בידי. אתה צודק, הגלגל מסתובב. וכשזה יקרה לי, אתה מוזמן לרקוד על הגג ולירות קפצונים. עדיין לא ברור לי איך האיחולים האלה קשורים למעשה המכוער שעשתה אברג'יל עם עצורים פלסטינים.
אהבתיאהבתי
בנוגע לסעיף 2 שלך.
לא מתאים לך לא להבין את הכוונה. לא נכתב "שעובדי ההפצה והדפוס של ידיעות אוטומטית משוייכים מבחינה פוליטית לימין" אלא "מה את חושבת, שכולם שם מקליקים כמו משוגעים על כפתור הדונייט של עידן לנדו?" – זה ממש לא אותו הדבר אבל הקצנה לא נכונה היא סממן שלך.
אהבתיאהבתי
כולנו הבנו את הכוונה בדיוק, "לא מקליקים בטירוף על כפתור הדונייט של עידן לנדו", אדבוקט דביל.
אהבתיאהבתי
אנשי התקשורת שולחים צלמים לביתה של אישתו של אילן רמון, והיא תוהה מי מבניה נהרג
אילנה דיין מוציאה את דיבתו של קצין צעיר בכתבה מגמתית
כל כתבה מיצגת אנטרס של מישהו
ולמי יטפלו אנשי ידיעות אחרונות, לילדה קטנה שצילמה את הווי חייה וכתבה מילים לא יפות
אכן, עיתונאות אמיצה ולוחמת.
אהבתיאהבתי
"ילדה קטנה/ יחידה ותמה/ עמדה ושאלה… למה?"
צילמה את הווי חייה… בוא'נה, אתה אדיוט.
אהבתיאהבתי
לפי צילומי המסך שלה בפייסבוק, אלו הן המילים הלא יפות של הילדה הקטנה:
"מוווווות לערבים!!!!!!"
"בוווווווואוווווווו נעשה שואה לערבים!!!!"
"זין עליכם ערבים מסריחים!!!"
– – – – – – – – – –
אכן, מילים קצת לא יפות של ילדה קטנה ומבולבלה
אהבתיאהבתי
נדמה לי שכולנו מבינים למה בדיוק הכוונה במשפט "מה את חושבת, שכולם שם מקליקים כמו משוגעים על כפתור הדונייט של עידן לנדו?". ההיתממות שלך דבילית במקרה הטוב, ומזויפת במקרה הרע.
אהבתיאהבתי
ז"א שבת הטוחן לשעבר (20 במרץ 2011 בשעה 0:29) לא הבינה את המובן מאליו? קשה להאמין שדווקא היא מכולנו.
אהבתיאהבתי
לפיד מזכיר את יהורם גאון ועירית לינור, וחוזר על הטעות שעשתה לינור – בכוונה? בשגגה? – לפיה המרצה ארן היה נשוי בעת שניהל רומן עם הסטודנטית.
כתבו על זה יפה בבלוג עם תודעה: http://reuma0.wordpress.com/2011/03/03/obd/
אהבתיאהבתי
קרא את הטוקבקים שם. נטען שהבלוג מטעה וארן ועוד איך היה נשוי באותה התקופה. כיון שהעניין הטריד אותי לפני כמה שבועות (גם כתבתי כאן על כך), ניצלתי גישה שיש לי למחשבי משרד הפנים. שם היה רשום ארן כנשוי בזמן התפוצצות הפרשה. חד משמעית. כמובן, יתכן שהתגרש קודם לכן ולא עדכן.
אהבתיאהבתי
מה רכיב רוצה מאיתנו? וממעריב?
למה אף אחד לא אומר שום דבר לגבי התוכנית העתידית, והם יש כזאת?
לדעתי גם רכיב לא יודע.
אהבתיאהבתי
לא קשה להבין את ההתנהלות של רכיב. אתה מגיע לשלב כזה בחיים שיש לך הכול ועכשיו אתה מחפש כבוד ועניין אמיתי. היי טק זה סבבה אבל עיתונות זה ממש אחלה, אם לסכם את הדברים בקיצור ובפשטות. הניסיונות הפאתטיים וחסרי הידע שלך לעשות חשבונות לא קשורים לכלום. העיתון מדווח לבורסה, למעריב יש בעיה כלכלית אבל להארץ יש בעיה קשה הרבה הרבה יותר רק שהארץ הוא לא חברה ציבורית ולכן הם מצליחים להסתיר את מה שקורה שם. בטוח שעשר דקות איתך היו מבהירות לרכיב את כל התמונה, את היית מספקת ניתוח סוציולוגי כלכלי פסיכולוגי וחברתי עשיר ומעמיק, אין ספק. העיתון יכול לצאת מהמצב הקשה שלו. זה עיתון טוב עם עיתונאים ועורכים מעולים, עוד קצת סבלנות והשקעה לא גדולה והכול ייראה אחרת, גם אם הניתוח הכלכלי שלך שונה.
אהבתיאהבתי
דברייך מלאים סתירות אבל לא נורא.
"הנסיונות הפאתטיים שלי" דווקא מתייחסים להארץ ולישר"ה, ולא למעריב. מעניין שלא שמת לב.
והם לא כל כך פאתטיים. זה מידע שלא מופיע בשומקום, ודווקא ערכתי תחקיר קטן בעניין.
אני תוהה איפה הפאתטיות.
אהבתיאהבתי
"המחלה ההולנדית" של שדלסון ראויה לפירוט:
הוא יביא (כמו שכבר הביא לאורך כל הדרך) כסף שמגיע מהימורים.
נכון – בתי הקזינו שלו חוקיים.
חוקיים כמו שהזנות חוקית והשידול לא.
אהבתיאהבתי
לכאורה האמפוטנטיות של ביבי כבר מוכרת לכל מי שמנסה לבחון מה האיש הזה עשה ביושבו על כסא רוה"מ, ובכ"ז, הכתבה של בן כספית חשובה כדי לחזור ולהזכיר לנו שהגיע הזמן לפנות את המפגע הזה ולאפשר למנהיג או מנהיגה אמיתיים להזיז כאן דברים במדינה שלנו.
וחוץ מזה התחלתי סו"ס ובשעה טובה לקבל קישורים ליציאת הפוסטים שלך ולווט, וזה נחמד! 😉
אהבתיאהבתי
אני ממש שמחה לראות אותך פה שוב, חסרת לי. ובטוח שלא רק לי.
אהבתיאהבתי
תודה! 😳
אהבתיאהבתי
כמי שחדש בבלוג הזה אבל מכיר מקרוב את הגופים בישראל שאמונים על בריאות הנפש, אני רוצה להודיע לך, דבורית, שאת צודקת יותר ממה שאת חושבת. התופעה הקרויה רבינוביץ ידועה לכל הקליקה הפסיכיאטרית בחמש השנים האחרונות. הם פשוט כה מסואבים ואימפוטנטים שהם מסרבים לפתוח את הפה. לגבי מנגנוני הפיקוח, אומר זאת כך: בועדות האתיקה השונות יודעים היטב מי הוא רבינוביץ'. והבעיה שלו היא לא קוקטיילים. זה רק קצה קצהו של העניין. זה חוסר הדיסקרטיות. הקואוצ'ינג המתועב. תאוותץ הפרסום. תסביך אלוהים.
תהית: למה הכתבה ב-7 לילות? ובכן, למה לא? מה אמור להיות בלילות, כמוסף תרבות ובידור? רק ראיונות עם שרית חדד? פחח. רבינוביץ' הוא פניה של הפסיכואנליזה בתרבות הפופולארית. בעיני זה ראוי לגמרי. אגב, שאלת תם: אם התחקיר היה מתפרסם במוסף הארץ, היית מעריכה אותו יותר? אשמח אם תאמרי את האמת
אהבתיאהבתי
ראשית, אני לא מביעה כאן הערכה או אי הערכה לתחקיר. אני שואלת שאלות שמטרידות אותי.
שנית, ממש לא הייתי מעריכה אותו יותר או פחות אם היה מתפרסם במוסף הארץ.
שלישית, כן, 7 לילות לרוב עוסק בשרית חדדיות מכל סוג (גם במי שמשתייכים לסוגה עילית זו או אחרת).
אני לא יודעת אם הפסיכואנליזה כתופעה תרבותית, כמו שאתה קורא לזה, זוכה לביטוי במוסף. לא נראה לי.
אהבתיאהבתי
איתמר לוין כותב על מאחורי המסכה ומסיים בהערה: "תביעתו של אהוד אולמרט נגד משה לדור פורסמה בגליון יום שישי של ידיעות אחרונות על פני כל עמוד 8 בתוספת הפניה בעמוד הראשון. בקשתו של לדור לדחות את התביעה על הסף זכתה (ו', 18.3.11) למסגרת קטנה בעמוד 25. לא נשארה אפילו מסיכה של מקצועיות ואובייקטיביות."
אהבתיאהבתי