תקציר הפרקים הקודמים: הבלוגרית ליסה גולדמן רצתה לטוס לסקר את משאל העם במצרים. לצורך זה גייסה כסף מקוראיה. 4,000 דולר, and counting.
הנה תחילת הפוסט הראשון שלה ממצרים בתרגומי החופשי. את השאר תצטרכו להמשיך לקרוא במקור.
"אנחנו מצביעים כי יש לזה משמעות"
"ב-19 במרץ השתתפו המצרים במשאל עם על תיקוני החוקה. הרחובות געשו ותססו, זרים חייכו אחד לשני ושאלו אם הצביעו 'כן' או 'לא'. עבור רבים זו הייתה ההתנסות הראשונה בהליך דמוקרטי. עבור אחרים זו הייתה הפעם הראשונה בה הטריחו את עצמם להצביע מזה שנים רבות.
קהיר. לכיתת בית ספר יסודי מקושטת בציורי ילדים צבעוניים, כשבפתחה שני שומרים-חיילים, נכנס מצרי אפור שפם לבוש בגלבייה וחובש כיפת תפילה. הוא הגיע להצביע זו הפעם הראשונה מזה 30 שנה, 'כי הפעם יש לזה משמעות', אמר, כשהוא בוחן את הדיו הוורוד הבלתי מחיק שעל זרתו. גברים ונשים עמדו בתור בסבלנות, ובנפרד, בקלפי בבית הספר היסודי בדוקי, אזור יוקרתי בדאון טאון קהיר, ממתינים לתורם להצביע כן או לא למקבץ תיקוני החוקה. רבים חזרו כשפניהם מחויכים, והם מנפנפים באצבעותיהם הוורודות המסמנות שהצביעו כבר, מסמנים V לניצחון".
והנה הפוסט של ליסה.
צילומים: ליסה גולדמן
מה אפשר לקרוא על כך בעיתונות העברית?
1. כיתוב תמונה בידיעות, סמדר פרי, ע' 4.
2. מאמר פרשנות של צבי בראל, הארץ, ע' 4.
3. ידיעת טור בישראל היום, דניאל סירוטי, ע' 9.
4. מעריב – יוק. nrg – כן.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » פטריוטיזם שוב באופנה במצרים/ פוסט אורח
הכתבה הקריאה מאוד של ג'קי חוגי בסופשבוע של מעריב (אגב, מדוע דבורית כלל לא מתייחסת לסופשבוע באצבעות?) על מצרים מורכבת מקטעים מתוך ספר חדש שלו, "אלף לילה.קום".
יש לכתבה פתיח אבל אין שם למי שכתב/ה את הפתיח. העורך (האחראי?) הוא דורון כהן.
אהבתיאהבתי
הבחירה של ליזה לכסות את שכונת דוקי בקהיר, מכל האפשרויות, מעידה על הבוחרת. דוקי היא שכונה של בעלי מעמד יחסית גבוה וגבוה מאוד במצרים. אולי זו השכונה של איש/אשת/אנשי הקשר שלה במצרים שבה הם יכולים להבטיח לה בטחון סביר לעומת הצטופפות בשכונות אחרות. מצרים היא מדינה מיוחדת מאוד בחלוקה בין המעמדות (הודו היא אולי המדינה הכי מיוחדת בכך) והבחירה שלה מכסה צד מארוד מסויים בכיסוי משאל העם.
יש להניח שהבחירה גם מושפעת ממה שהקוראים שלה מצפים, אנשים, כביכול, כמוהם עם כיסוי צבע מסויים בשביל הפוליטיקלי קורקט.
אולי בהמשך נקבל דברים נוספים. אשמח אם בעלת הבלוג תקשר לליסה כשיהיו עוד פוסטים ממצרים.
אהבתיאהבתי
מאוד ולא מארוד.
נקודה ולא פסיק אחרי 'מצפים'.
אהבתיאהבתי
embroidered במובן של רקומה.
אהבתיאהבתי
"אצבעות ורודות בקהיר" נשמע כמו כותרת לעוד פרק בתיאוריו של בני ציפר את חוויותיו הסקסואליות במצרים.
מה לעשות, הצבע הורוד נוכס ע"י הקהילה והקונוטציה אוטומטית.
אהבתיאהבתי
זאת אומרת שכשהרשויות במצרים קבעו את הוורוד כצבע המסמן שהצבעת הם חשבו על בני ציפר?
אהבתיאהבתי
במקרה של ציפר, שום דבר לא יפתיע אותי…
אהבתיאהבתי
כנראה שבני ציפר טוען רציני לכתר של סמי דייוויס ז"ל שהגדיר פעם את עצמו כאדם הדפוק ביותר בכדור הארץ; גם שתום עין, גם כושי, גם יהודי.
אהבתיאהבתי
אני חשבתי על עניין עם מוסף כלכלי כלשהו
🙂
אהבתיאהבתי