שלושת העיתונים חוגגים על תחקיר המקור – נתניהו טורס * מזל שיש לרה"מ עיתון * הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את אורי בלאו * ענת קם מתראיינת לידיעות * מזל שההרוגה בפיגוע היא אזרחית זרה * לא ברור כמה נפצעו בירושלים * מזל שדנקנר רוצה לקנות את מעריב
ישראל היום, ציטוט בכותרת ראשית "נחזיר את השקט". מי אומר? נתניהו וברק. נכון, כותרת הגג היא "אזרחית זרה נהרגה" – שלא תטעו ותחשבו שאחת משלנו קיפחה את חייה בפיגוע – וכ-60 נפצעו, אבל מה שבולט בשער זה "נחזיר את השקט".
בהארץ "הרוגה ו-50 פצועים בפיגוע במרכז ירושלים; מתקפת פצצות מרגמה וגראדים על באר-שבע". להבדל מההתחייבות של נתניהו בישר"ה, בהארץ התגובה בכות' המש' היא "יהיו עוד חילופי מהלומות". רוצה לומר, הארץ מגביה להבות, ישר"ה מנמיך.
במעריב הנפגעים לא מוזכרים בשער, אבל בכות' המש' בע' 4 מרגיעים שהפיצוץ גבה את חייה של אזרחית זרה, לא עלינו, ושנפצעו 38 עוברי אורח. הפערים בין המספרים הולכים וגוברים.
במעריב ובידיעות מודיעים ש"הטרור חזר" עם תמונה ברורה למדי של פצוע על אלונקה.
גם בידיעות לא בחלו בתמונת פצועה בוכייה על אלונקה.
נקודת הזכות: גם פה כתוב, כמו בהארץ, "הרוגה", ולא "אזרחית זרה" (בשער).
בכות' המשנה בע' 2 היא נקראת "תיירת". לבתיה"ח בירושלים, כך נכתב פה, הגיעו 50 פצועים.
הנסים ממשיכים להכות בישראל היום.
נתניהו נתיבי אוויר
כל העיתונים מתלהבים עד מאוד מתחקיר ערוץ 10 על טיסותיהו.
ושוב, יש להודות לאלוהים על שלנתניהו יש עיתון משלו, ולשם לא מגיעות רוחות המלחמה.
בשער הארץ, תחקיר ערוץ 10 של רביב דרוקר על מממני הטיסות של רה"מ. הרחבת הסיפור במארקר ("החברים הנדיבים של נתניהו מימנו למשפחתו טיסות ומלונות בחו"ל", כפ' 4-5).
לשכת רה"מ לערוץ 10:
"תיאור הדברים מופרך. כך, למשל, מספר הנסיעות המיוחס לגברת נתניהו בבקשת התגובה אינו נכון ותיאור האירועים, החופשות, ה'גורמים המממנים' כביכול ונסיבותיהן של הנסיעות, אינו עולה בקנה אחד עם המציאות. גב' נתניהו הצטרפה לכל נסיעות בעלה כדין, בהיותה אשת ראש הממשלה לשעבר, ועל פי הזמנות גורמים מזמינים, או מימון עצמי או משפחתי"
לשכת רה"מ להארץ:
"הכתבה היא חלק ממגמה רבת שנים של רביב דרוקר לפגוע בשמו של ראש הממשלה ובבני משפחתו. מעולם לא שילם שום גוף חיצוני בעבור טיסות ילדיו של מר נתניהו, בעת שכיהן בתפקיד ציבורי כלשהו".
גם בשער מעריב מתלהבים מהסיפור של דרוקר ("נתניהו טורס", כפ' 12-13) בהמקור, ובן כספית מהגג:
"אחד המסמכים העיתונאיים החשובים ביותר ששודרו כאן" (לא, לא הגזמנו); "התחקיר… מציג את משפחת נתניהו כמשפחה קיסרית בימי פומפיי האחרונים, בהתנהלות חסרת עכבות ובושה, בנהנתנות בלתי נתפשת, בתיאבון בלתי נשלט, ובעיקר בחינם"
ועוד: "והגברת הראשונה, שגוררת אחריה לכל מסעות התענוגות שלה בעולם גם מזוודות עמוסות כביסה מלוכלכת מהבית (כדי לשלוח אותה לניקוי יבש בבתי המלון היוקרתיים, על חשבון מישהו)"
בהמשך קורא כספית לפתוח בחקירת משטרה על פרשת הבונדס: איך הפך נתניהו כשר האוצר האחראי על הבונדס, את מפעל האג"ח הלאומי שלנו לקופה הקטנה של משפחתו".
גם דורון ברוש בביקורת הטלוויזיה שלו מזדעזע בתורו מנהנתניהו.
והנה ידיעות, הצ'ילבה של רביב דרוקר. מה יעשו פה? או, לא ויתרו ואפילו התנהגו יפה. גם פה פרשת ביבי טורס מתרווחת על השער, ויש אפילו קרדיט לערוץ 10. גם פה חתום על הכתבה כתב ידיעות. היא משתרעת ע"פ ע' 10-11-12 ("נתנו כנפיים לנתניהו"). הכי הרבה עמודים מכל העיתונים.
בישראל היום, כאמור לעיל, לא היו דברים מעולם. שום תחקיר, שום רביב דרוקר, שום טיסה.
קצב
למה ההצהרה של עו"ד ציון אמיר, "אני חושש שקצב יתאבד" היא כותרת בשער מעריב? הרי כמו שכתבתי, כבר שלשום, עוד בטרם ניתן גזר הדין נכתב על כך בהארץ, ומאז אין שתי דקות שהנושא לא מפומפם בכל מקום.
זוכרים את ההקדשה של עמוס עוז למרוואן מרגותי? הנהלת אסף הרופא החליטה לדחות כנס בו צריך היה עוז להשתתף, בגלל אותה הקדשה.
פרשת ענת קם
משרד המשפטים הודיע כי הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את אורי בלאו בעבירה של "החזקת ידיעות סודיות על-ידי מי שאינו מוסמך לכך (בלי כוונה לפגוע בבטחון המדינה)".
מיילבק:
"…אחרי שיעמידו אותו לדין יעמידו את רוב עיתונאי ישראל, אני מניח?
הרי כל עיתונאי מחזיק/ החזיק בתקופה כלשהי מסמכים מסווגים, בייחוד עיתונאי המסקר את מערכות הביטחון.
אז מה חדש כאן? הקטנוניות על כך שבלאו החזיק 2X מסמכים ועיתונים אחרים החזיקו רק X?
שהוא החזיק אותם לתקופה ארוכה יותר?
שהוא אמר שהחזיר ולא החזיר? הרי הוא לא יועמד לדין על שקר?"
ושיחוק לידיעות, מחר בהמוסף לשבת: ראיון עם ענת קם (עינת פישביין). מתברר שהיא לא חושבת שתגיע לכלא, ושהדעות שלה התמתנו, ושהיא לא ממש מבינה למה עשתה מה שעשתה. זה לפחות מה שהיא אומרת.
העיתונאי החשוד באונס נחקר אתמול ונעצר עד היום בבוקר. היום יוחלט אם להאריך את מעצרו.
מעריב שלום
שלטון הדנקנר הקודם במעריב היה רע. לא בטוח ששלטון הדנקנר החדש, שיהיו לו אינטרסים מסוג אחר לגמרי, יהיה יותר טוב. מעניין איך יטופלו עסקי הדנקנר במעריב אם וכש. האם יחשפו חריגות בנייה (לכאוריות) שלו? ואולי סודות התנהלותו העסקית?
דוידה לחמן-מסר מביעה את הסתייגויותיה.
ח"ח לכותרת בשער המארקר: "נוחיתון".
חגי עמית משווה את הידיעה על דנקנר לטלפון מאראלה ממפעל הפיס.
אופיר בר-זהר תוהה במארקר אם נדב איל יוכל להמשיך לכתוב במעריב משפטים כמו
"המובארקים שלנו כרתו ברית עם הטייקונים. יחד הם אחראים לעליות מחירים ולמשכורות הנמוכות. הגיע הזמן לומר די".
(ואני תוהה באשר לכותרת לטור שלה: "קש הצלה ושמו נוחי דנקנר". קש או קרש?
קצה האצבעות
רפי מן שקל עיתונים (ליטראלי שקל, במשקל, פעולה שנהגתי לעשות בעבר). ומצא שהם הולכים ומשמינים. הוא כתב על כך בעין, ואמש גם דיבר על כך אצל קירשנדון. מאוד הופתעתי. וכי מן, עתונאי ותיק, לא יודע שלקראת החגים, בעיקר פסח וחגי תחילת השנה העיתונים כולם, לא משנה מה מצבם התזונתי ביומיום, תופחים פלאים ומשמינים בזכות מודעות החג? הרי כל עיתונאי זב יודע זאת, וכמה פעמים בשנה אני כותבת על כך. זה בדיוק כמו להזריק מים לבשר (זה מה שעושים, לא?) כדי לרמות במשקלה של החתיכה, וכדי לגבות יותר כסף מהקונים התמימים.
אל דאגה, עם כבות הפסח יחזרו העיתונים לגודלם הטבעי, כולל מעריב, עם דנקנר זה או אחר או בלעדיו.
במארקרוויק כותב חיים הנדוורקר מניו יורק על אתר אנימציה חינוכי לילדים שהומצא על ידי רופא ישראלי (לשעבר) BrainPop. נראה נחמד ביותר ממבט ראשון.
גל אוחובסקי נפרד בטיים אאוט מתרבות מעריב, המוסף שהקים:
כזכור, לחצו והגדילו.
מי היה מאמין? דיאנה בחור-ניר כותבת במוסף כלכליסט על הסטטיסטיקה של בנקי הזרע בישראל. מסטטיסטיקה שהמוסף אסף לראשונה מתברר שנשים ישראליות מעדיפות –
(ועכשיו אני חדה לכם חידה. הפותרים זכו לקבל מנת זרע כהלכתה):
– תורמים מזרחיים, שחומי עור, שחורי שיער ועין שגובהם עד 1.80
– תורמים מזרחיים ירוקי עין וחומי שיער שגובהם 1.70
– תורמים ישמעאלים ארוכי חוטם שגובהם עד 1.60
– תורמים אשכנזים בהירי עור ועיניים המתנשאים לגובה 1.80
יש עורכים בבית?
בטיים אאוט מתפרסמת כתבה על מצב העיתונות, או שמא התוכן. או אולי העיתונאים, או על הניו מדיה, או על האייפדים. וגם קצת על מעריב, נדחוף גם אותו פנימה, זה לוהט השבוע. למרבה הפלא, הכתבה המגובבת המורכבת מפסקאות שונות ולא קשורות ומקטעי משפטים שאמרו כמה דוברים (המרואיינים הקבועים) לכתב, מוכיחה את מצב העיתונות באותות ובמופתים.
למשל את הפסקה הזו, שאין שום מושג מהכתבה מי אמר אותה:
בשם אלוהים, מאמתי עובדות? מאיפה זה לקוח? אני עוקבת מקרוב אחר העיתונות משנת 1987. מעולם לא נתקלתי בבודק עובדות אחד. בודקי עובדות היו וישנם בעיתונות בעולם.
לראשונה פגשתי אותם בסוף שנות התשעים כשעבדתי במהדורה העברית של נשיונל ג'יאוגרפיק, וראינו את זה בפעולה בטקסטים ששלחנו וקיבלנו לאישור. אבל בישראל? על מה אתה מדבר?
תיקון: מעדכנים אותי שבישראל היום יש בודקי עובדות במקביל לעבודת הדסק.
אם אני מבינה נכון, הם עוברים על חלק מהעיתון רק. בכל אופן מפתיע (גם לאור הטעויות בעיתון).
מה שאומר שגם אני טעיתי וגם הישות המסתורית מטיים אאוט.
או הכות' והמש' שלה, שלא מחוברות לכתבה ושבאותה מידה אפשר היה להדביק אותה לתוך כל גבב מילים אחר על "המצב". חסרי תוכן? עדיף היה "חסרת תוכן".
(nrg, תודה ל-DG)
הודעות לעיתונות
יורם קניוק זכה בפרס ספיר. קניוק אמר "הגיל ניצח את היופי", ולא בטוח שלא זו הסיבה לזכייה.
הכנס השלישי לתקשורת המדע בישראל ייערך ב-16 ביוני. היכונו.
תקנו אותי אם אני טועה:
האם זו הפעם הראשונה בה מתפרסמות מודעות אבל בישראל היום?
בלוגלנד/פייסבוק/רשת
בלוג חדש ליעל גרינשפן ב-mynet.
גם למוספשבת של מעריב יש עמוד בפייסבוק.
בראנץ' החלומות ייערך מחר בבוקר בשלוותה בנמל תל אביב. ההכנסות כולן תרומה לעמותת שובע.
בעכבריר לא מצאו לנכון להזכיר את האירוע במדור האוכל מאחר שזה אירוע שנעשה על ידי אתר אחר (להלן הבלוג בייגלה).
לפני פיזור
וגם אליזבר טיילור איננה.
יומולדתו של הארי הודיני.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » מה זה עליהום?
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » קינג קונג
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 25.3.11, חלק ב’
חשבתי שתראי את השערים של מוספשבת (מעריב) ליד מקבילו מ״הארץ״- סטופמושן במיטבו…
אהבתיאהבתי
אתה בכלל בפוסט של חמישי בבוקר…….
לפניך עוד שני פוסטים לפחות.
בכל מקרה, כל זאת ועוד באצבעות, מחר!
אהבתיאהבתי
לעניין מודעות האבל –
לא לראשונה.
נכנסו לעניין לפני כ-8 חודשים.
נראה לאן יתפתח.
אציין כי מודעות האבל הן מקור הכנסה מעולה לעיתונות
והשניות במחירן לאחר מודעות פרסומיות (במחיר לאינטש
) (מקום שלישי: מודעות דרושים; רביעי: מודעות משפטיות; חמישי: מודעות מילים).
אהבתיאהבתי
למה לקחת עבור אותה תמורה יותר כסף מאבל מאשר מחברה כמו אינטל שמחפשת עוד מהנדס אלקטרוניקה אחד לים העובדים שלה?
מה זה אם לא ניצול ציני של אנשים שנמצאים במצוקה נפשית שאין להם שום אלטרנטיבה ריאלית אחרת (עדיין)?
לצערי, נחשפתי לאחרונה למשמעות הכלכלית של פרסום מודעת אבל והייתי בשוק.
אהבתיאהבתי
היסטורית (ימי לוחות הדפוס, והסדרים), לדחיפות של מודעות האבל, היתה משמעות במחיר. היום נשארנו עם ההרגל.
אהבתיאהבתי
לפוקסי.
2 הערות לנושא מודעות האבל.
– לנוכח כמות הפטירות היומית במדינה הרי שכמות המודעות ממש בטלה בשישים. זה לא כמו, נניח, בארה"ב שבה יש עתונים יומיים מקומיים.
– רוב המודעות משולמות ע"י חברות וארגונים והן הוצאה מוכרת. אפשר לראות את זה גם בגודל המודעות. לפיכך המחיר פחות חשוב. הרבה משפחות מוותרות על מודעות בעיתונים ומסתפקות במודעות בשכונה/מקום העבודה מסיבות שונות, לא רק מהסיבה הכלכלית.
הנה רעיון לסטארט אפ. קבוצות רכישה למודעות אבל. יש גם אפשרות קניית שטח גדול ומכירתו לבודדים, מעין פרצלציה.
אהבתיאהבתי
ענת קם, גם בשבוע הבא במקור.
אהבתיאהבתי
מה כוונה פעולה שנהגת לעשות בעבר? ומה את עושה עם המשקל ההיי טקי שנרכש ע"י מיטב כוחותינו?
אהבתיאהבתי
שוקלת את עצמי! לא את העיתונים!
אהבתיאהבתי
שאול מופז מתקשה בעברית (ושוב יוצא אדיוט)
"ממשלה שחרתה על דגלה"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047029,00.html
אהבתיאהבתי
מי שמתקשה בעברית ויצא אידיוט זה בעל הנקודה. "חרת על דגלו" זה עברית יפה. http://sf.tapuz.co.il/shirshur-943-114277694.htm
אהבתיאהבתי
מי שלא עושה, רמז רמז, לא טועה.
אהבתיאהבתי
אופס, ועכשיו גיליתי שאני יצאתי אדיוט. אפשר שניהם
אהבתיאהבתי
ככל הידוע לי, שניהם בסדר.
בכל מקרה, זו לא הפעם הראשונה שמפוז מחרטט על הדגל.
אהבתיאהבתי
למר שועל.
יש הבדל גדול בין 2 הציטוטים. בראשון, החדש, זו כתבה שלו והוא, כנראה, אחראי על כל מילה ואילו השניה, הקודמת שהבאת, זו הכתבת שכנראה טעתה כשציטטה את דבריו בועדה.
גילוי נאות, לא מקורב למופז.
אכן, כיום ניתן להשתמש בשניהם אבל במקור ה"חרת" היה נכון ולא ה"חרט".
אהבתיאהבתי
אני יודע ולא טענתי אחרת.
רק ציינתי שהוא אוהב להשתמש בביטוי.
אני גם מסכים איתך שחרת עדיף על חרט, אבל כנראה ששניהם תקניים כיום.
אהבתיאהבתי
מזל ששומרים על זכותו של העיתונאי ששמו לא יוכפש עד שלא יתברר מה קורה שם, אבל מעניין האם זה היה קורה גם לאזרחים אחרים מן השורה…
אהבתיאהבתי
לעיתונאים יש זכויות יתר. לפי יועמ"ש הארץ עו"ד מיבי מוזר, זו נורמה עיתונאית שעיתונאי צבאי (ע"ע אורי בלאו) יחזיק ברשותו מסמך/ים צבאיים חסויים. "אחרת הוא לא יכול לעשות את עבודתו נאותה" (דהיינו: גילוי תוכן המסמכים לקהל הרחב).
ולפיכך, עיתונאי פלילים ח-י-י-ב להיות אנס כדי שידע לדווח כדבעי על הנושא. רצוי גם שיתפס, ישפט ויורשע ואז גם יהיה מוסמך לדווח על מצב רוחו הדיכאוני של אנסי קצב.
אהבתיאהבתי
מצד אחד, התנהלותו של נתניהו מראה מעל לכל ספק סביר שהוא לא יודע להתנהל. התחקיר (המשעמם יש להודות) מצביע על נקודות שהן ספק פליליות אם כי לא ניתנות להוכחה. מאותו צד, התנהלותו של ישראל היום פשוט טיפשית. גם אם מדובר בתחקיר בעייתי ולא חשוב, היה עליהם לתת לו מקום בעמודי החדשות.
מצד שני, ברור כי מדובר בתחקיר מנופח שנתן מקום נרחב מדי להמון פרטים לא חשובים.
הצטרפות שאר העיתונים לחגיגה והניסיון (בעיקר של מעריב) להפיל ר5אש ממשלה בשל אינטרסים צרים אחרים פשוט מגוחכת.
ידוע כי נתניהו נהנתן. ידוע גם כי ברק נהנתן וכי אולמרט היה סופר נהנתן. ואולם אולמרט צבר לעצמו הון תוך כדי הנסיעות ולא שמענו את ידיעות אחרונות מזדעק. יש חברי כנסת רבים אחרים שנוסעים על חשבון נדבנים וגם עליהם לא שמענו דבר.
אהבתיאהבתי
שי טובלי, המורה הרוחני, תובע את הבלוגר תומר פריסקו על מאמרים שפירסם נגדו. טובלי תובע מפריסקו 220000 שקלים. כדאי לציין, שטובלי לא תובע את "הארץ" או "מעריב" או תוכניות טלוויזיה שפירסמו כתבות לא מחמיאות אודותיו, אלא דווקא את הבלוגר הזה שמעט מאד אנשים נחשפו לפוסטים שלו. מוזר, לא?
אהבתיאהבתי
נכתב על כך בפוסט של אתמול בבוקר, סוב יודיצה
אהבתיאהבתי
וולוט, מאז שתומר פרסם את הפוסט שלו בנושא יש כבר 168 (and counting) תגובות של תורמים ותומכים, בהחלט התגייסות מרשימה ומחממת לב שראויה למעקב.
אהבתיאהבתי
זה כבר יום שני ברציפות שאת כותבת על עיתונאי עלום שם החשוד במעשי אונס. האם את יודעת מי הוא? האם שמו לא הותר עדיין לפרסום? מה בדיוק הסיפור כאן?
אהבתיאהבתי
אני לא יכולה לענות לך. מצטערת.
(זה לא אישי, כן?)
אהבתיאהבתי
ישראל היום ונהנתניהו.
החלטה מאוד נבונה של העתון שתומך בביבי. רוב קוראיו של העתון הזה (וזו כמובן הכללה) אינם צופים בערוץ 10, לא תמיד נחשפים לעתונים אחרים (לרבים רבים זה העתון היחיד שאליו יש להם זמן להקדיש לרפרף בו) ועבורם הדבר הזה פשוט לא קרה. רבים מהם, כמובן, נחשבים לתומכי ביבי.
אהבתיאהבתי
אז ישבתי בציפייה דרוכה לתחקיר על נתניהו. כמה פימפמו אותו השבוע, פרומואים בלי סוף… אפילו באמצע משחק הכדורסל של מכבי, עפר שלח הבטיח שהולך להיות משהו…
הייתי בטוח שיביאו משהו עסיסי. מעטפות עם דולרים, טיסות עם חשבוניות כפולות, מינוי מקורבים… משהו. מי שקורא את תגובותיי כאן יודע שאינני מתומכיו. רחוק מכך. חשבתי, הנה! תפסו אותו!
זה מה שיצא להם?
נסיעותיו כאזרח?
נסיעותיו כאיש ציבור במימון הארגונים שהזמינו אותו לנאום (כולל בבונדס!)?
פשוט בדיחה.
מה עדיף? שאישי ציבור המוזמנים לנאום באירועים למען ישראל יקבלו מימון מהארגון המזמין או מקופת המדינה? או שאולי אישי הציבור צריכים לממן זאת מכיסם…?
כרגע נמצאים בארה"ב רמטכ"לים לשעבר שהוזמנו לערבי גאלה מפוארים (התרמה לצה"ל), כולל שר הביטחון המכהן. מישהו חושב שהם רכשו כרטיסים מכיסם?
שחיתות! הזוג נתניהו הזמין גבינת קוטג'(!) וחלב(!) לארוחת הבוקר… ולא סתם חלב! חלב טרי!!!
הוא פעם ישן בבית של תורם ולא במלון!
אה, והכי הצחיק אותי – שימו לב!!! – לביבי יש פנקס עם רשימה של תורמים, כולל אחד שהוא כתב שיש לחזק עמו את הקשר… וואו! כי לאף פוליטיקאי אין רשימת תורמים…
כל מי שבקיא מעט בעניין, כל מי שהיה חלק מנסיעות כאלה – של נבחרי ואישי ציבור – יודע שמדובר בתחקיר כלום ושום דבר במילותיו של הקוף הסלולארי.
פייר, אני מה זה מאוכזב. יכולתי לראות את ג'קי ואיך קוראים להם!
זאת לא הפעם הראשונה שאני נאלץ לכתוב זאת: אני מעריך את דרוקר כעיתונאי רציני, אך הוא (שוב) נפל (בעבר זה היה בנושאים אחרים). אין לי מושג כמה עוד עוד צריך ליפול עד שאפסיק להעריך אותו…
אהבתיאהבתי
אגב, את כל מה שכתבתי יודעים היטב גם בעיתונים, מה שלא מנע מהם לשים את הסיפור בעמודים הראשיים, בצורה בולטת כמעט כמו הפיגוע רב הנפגעים שהיה אתמול.
כנראה שזה מוכר.
ועוד משהו קטן – האם נתניהו נהנתן? בהחלט כן. האם יש כאן בעיות אתיות? ברור! אבל אין כאן שום דבר חדש: כל פוליטיקאי שמוזמן לנאום בערבי התרמה או שמגייס תרומות נוהג באותה הצורה, אם לא בצורה נהנתנית הרבה יותר. כל כך הרבה פרומואים מפומפמים על כלום (כן, אני יודע שהייתם מול האח הגדול ושאין לכם ברירה… אבל חליק, אתם בוגדים בצופים שלכם!)
אהבתיאהבתי
בחייך, גם תחקיר, שיגלה שנתניהו מכר את סודות האטום לאירן, לא ינצח את האח, התזמון היה מיקרי, גם אם לא מדובר בשחיתות קולאסלית, עדיין דרוקר רציני מאד בתחקיר, הסיבה המותר והאסור הובהרו בברור לאנשי נתניהו.
אהבתיאהבתי
צפית בתוכנית? מגיע לך!!
אהבתיאהבתי
היו כבר מודעות אבל בישראל היום. הנה אחת מיוחדת. היו גם לפני זה.
אהבתיאהבתי
זה בגלל שאני לא מגיעה לעמודי הספורט.
אהבתיאהבתי
עכשיו יש לך סיבה למסיבה שכן בעבר אמרת/כתבת שאת אוהבת להסתכל במודעות האבל.
אהבתיאהבתי
דרמה בחדשות ערוץ 10: יעקב אילון מתנגד להגיש את המהדורה עם תמר איש שלום
–
BrainPop באמת אחלה אתר. ילדיי ואני נהנים ממנו כבר שנים.
אהבתיאהבתי
איך הגעתי לכאן? 😯
אהבתיאהבתי
שלפתי תגובות שנתקעו בהמתנה. הן ממקמות את עצמן על פי ראות עיניהן.
אהבתיאהבתי
יש לי חדשות בשבילך: בישראל היום יש מחלקה של בדיקת עובדות. עובדים בלילה במשמרת של שניים במקביל לעבודת הדסק
אהבתיאהבתי
זה בהחלט מפתיע. כנראה העיתון היחיד בישראל, ובכ"ז, הבאתי פה לא פעם טעויות עובדתיות מביכות, כולל בעמודי הספורט הקשים לעיכול.
אהבתיאהבתי
דבורית, אני דווקא נתקלתי בכמה פעמים בבדיקת עובדות בישראל. אהוד עין גל ממוסף הארץ בדק ביסודיות את עובדותיי למאמר הזה וראוי לתשבחות:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=837776&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
גם רונן ברגמן בדק ביסודיות את ממצאיי. כל כך ביסודיות עד שהוא ניכס את רובם לעצמו ורק חדי העיין יכולים להבחין בכך:
http://cafe.themarker.com/post/158528/
לאחר מעשה אמרתי לרונן שמתישהו "בדיקת עובדות" שכזו שיש שקוראים לה פלגיאט תהיה בעוכריו.
היו לי עוד כמה ניסיונות רעים למשל עם "ידיעות".
אהבתיאהבתי
אני לא מדברת על בדיקת עובדות (חלקית) שחלק מהעורכים עושים (עשו).
אני מדברת על מקצוע שנקרא בודקי עובדות. אנשים שזו עבודתם.
אהבתיאהבתי
אני עובד מול עיתונים שונים בעולם ולא נתקלתי אף פעם בבודקי עובדות מקצועיים. בשפיגל בזמנו לפחות זה היה תפקידם של עובדי הארכיון לבדוק חלק מהעובדות, אבל זה היה רק חלקי ואינני יודע אם זה עדיין עובד כך.
ד"א תודה על תיקון שמו של אהוד.
אהבתיאהבתי
עוד תוספת. לכל העיתונים בעולם שאני מכיר היו פאשלות בסדר גודל מביך ואני לא מדבר על טעות כתיב (שלא יהיו לי טעויות חמורות מזה, לצערי אבל יש וכל מי שכותב רק יכול להרוויח מביקורת טובה).
פעם התחלתי לאסוף את הפאשלות של הנויה צירכר צייטונג שמשום מה נחשב לאחד העיתונים הטובים בעולם. אני יכול להוכיח שממש לא בצדק. ההיסטוריון של העיתון שכוכבו זרח בפראות כתב מאמר על עמוד שלם (בגודל של עמוד הארץ וקצת יותר). הוא ליכלך בשמחה על פוליטיקאי סוציאלדמוקרטי שלכאורה מסר מידע חשוב לאמריקאיים בשנות הארבעים וכאילו בגד בשווייץ. המאמר הסתמך על המון מסמכים, אבל בכל זאת נפלה טעות "קטנה" ולאיש במסמכים היה שם פרטי אחר, מה לעעשות. העיתון דווקא יותר מאוחר התנצל ולהיסטוריון זה לא הפריע לקבל פרופסורה.
אהבתיאהבתי
אין ספק שמר עילם זקוק לבודק עובדות.
השם הוא אהוד עין גיל, ולא עין גל.
אהבתיאהבתי
ישראל היום פרסם מודעות אבל כבר לפני מספר חודשים.
הוא מנסה לפמפם את זה כבר הרבה זמן.
מוזר שלא שמת לב…
אהבתיאהבתי
בחיאת דבורית, איזה ערך חדשותי (או בכלל) יש לדיווח על מעצר אנונימי של מאן דהוא (שמכהן כנראה כעיתונאי) מלבד הצהרה מסוג אלו שמפזר הילד שלי בן 6 : "נה-נה-בננה , יש לי סוד אבל לא אגלה לכם".
אהבתיאהבתי
עונה לך מה שעניתי לליהי:
מצטערת, אני לא יכולה לענות.
(וזה לא אישי)
אהבתיאהבתי
ברור לי שאת לא מנסה להתנשא עלינו, אבל מה לעשות שזה מה שיוצא בפועל.
לדעתי עדיף במקרה כזה פשוט לא לכתוב כלום כל עוד אי אפשר לפרסם פרטים.
אהבתיאהבתי
לא מסכים.
כמעט אף פעם לא יודעים פרטים מלאים ב100% על כל פרשה ומקרה. אז מה ? לא לספר כשיודעים?
לא לדווח? לא לעשות את העבודה.
ברור שכן.
אתה מת מסקרנות? יופי. מה רע?
להיפך, תודה רבה לוולוט שהיא כן מוציאה ומשתפת מה שהיא יכולה, אפילו אם זה מעט. יותר טוב מכלום.
אהבתיאהבתי
בוא נשאר בעולם האחוזים אליו נכנסת.
אם (מכל סיבה שבעולם), כל מה שדבורית יכולה לספר לנו הוא שווה ערך לפרומיל אחוז מהסיפור המלא אולי כדאי שתאזר במעט סבלנות ותחכה שהנסיבות יאפשרו פרסום בעל נפח ראוי.
בשלב זה, מדובר על לא יותר מרכילות אשר מעבר לחוסר התאמתה לבמה זו (לדעתי) גם מחשידה על הדרך כל "עיתונאי" באשר הוא (ולמרות שאני ממש לא, כמה מידידי דווקא כן).
אהבתיאהבתי
כשעיתונאים ובלוגרים מסויימים דיווחו על כך שיש עיתונאית שנמצאת במעצר שאסור לדבר עליו ולא מסרו פרטים נוספים, דווקא היללתם אותם (וסליחה מראש על ההכללה).
מה שונה במקרה הזה פרט לנסיבות האישום?
אהבתיאהבתי
למרות שאין לי מושג מה הסיפור הנוכחי, נדמה לי שהתשובה נמצאת בגוף שאלתך.
לדעתי יש הבדל ניכר בין נסיון של המערכת הביטחונית להסתיר ולהשתיק את העובדה כי אדם נעצר לבין מה שנראה (ושוב אני מדגיש כי אין לי מושג ואלא רק ניחושים) כמעצר של אדם (כנראה מפורסם) עקב מעשה פלילי אלים.
במקרה הראשון סיבת ההסתרה היתה עוד אחד מנסיונות מערכת הבטחון לעקם את החוק לפי צרכיה ואילו הארוע הנוכחי נראה כסתם מקרה של אדם מפורסם אשר נתפס בקיללתו וכולנו כבר רוצים להציץ לו.
אהבתיאהבתי
שני המקרים פליליים.
הטענה היחידה להבדל יכולה להיות על פרק הזמן בו הסיפור מושתק (כנראה תחת צא"פ).
אם נניח שלצרכי חקירה, המשטרה תצליח להשאיר את העיתונאי הנוכחי במעצר תחת צא"פ במשך שבוע, גם אז תתנגד לכך שעיתונאים/בלוגרים יצאו נגד "העלמתו" של העיתונאי?
או שזה לא בסדר רק כשמדובר בעבירות בטחוניות?
אהבתיאהבתי
נפח ראוי?
זה בלוג שלה, פרטי, אישי והיא יכולה לכתוב בו מה שמתחשק לה. היא לא מחוייבת לשום דיווח "מלא" או לא, לא לשום נפח או לא נפח.
היא לא מוגבלת בעורך שמחייב אותה לחכות עם סקופ עד לאישור פרסום על כלל העובדות.
לדעתי זה יפה מאוד שהיא משתפת את מה שהיא משתפת, גם אם זה פרומיל.
אהבתיאהבתי
לגבי עמוס עוז ואסף הרופא – לדעתי להד"ם. לניתוח מפורט: http://bloggershuni.blogspot.com/2011/03/blog-post_24.html
אהבתיאהבתי
תקציר למי שאין לו כוח ללחוץ על הקישור: הכותרת מדברת על ביטול הכנס, בעוד שברור שהוא רק נדחה. ותגובת בית החולים הגיונית לגמרי, שהדחייה כלל אינה קשורה למחאה. וכן סביר, שכן לא ברור מה יש לדחות כנס רק בגלל שמישהו מחה. תבטלו את ההשתתפות של עוז, בסדר, אבל מה הקשר לדחייה.
אהבתיאהבתי
מקרה קלאסי של הפוסל במומו פוסל. את הרי מדווחת על היכולת של מעריב להישאר מאוזן בעידן דנקנר, ואין בך גרם של איזון והגינות בכל מה שאת כותבת על מעריב. האם יש גוף תקשורת בארץ שאינו בבעלות פרטית של טייקון זה או אחר? לשוקן אין אינטרסים? לקשת אין? לידיעות אין? ליוסי מימן אין? את מבסוטה מהכותרת של המרקר שמרשיעה את מעריב עוד לפני שנחתמה העסקה, כי גם להם וגם לך יש שנאה עזה למקום הזה ושניכם מייחלים לאסונו.
השאלה שהיית צריכה לשאול אם היית הוגנת היא: אם ערוץ 10 יכול לדווח על פרשת הגז המצרי, למה שמעריב לא יוכל לדווח על דמי הקישוריות? אולי כן, ואולי לא. נחייה ונראה. לפני שאת חוזה את העתיד (כמו המרקר הנגוע באינטרסים) ורומזת לקוראים שלך שזה לא יעבוד, נסי להביע איזו שמחה שאלפיים איש יכולים לחיות עכשיו בלי חשש מפיטורים (גם אם פעם היית אחת מהאלפיים האלה)
אהבתיאהבתי
אם לא שמת לב, העליתי שאלה ותהיתי. איך אני יכולה לקבוע נחרצות? אני לא מגדת עתידות.
באשר לטיעונך שהם לא צריכים לחשוש עכשיו מפיטורים – הצחקת אותי מאוד.
ואם כבר יש כסף, למה שלא יחזירו את כל אלו שכבר פוטרו?
אהבתיאהבתי
ויוי, אפרופו ערוץ 10 והגז המצרי:
ראיתי אייטם של מתן חודורוב שהצהיר בסופו (או בתחילתו)
כי מימן הוא גם הבעלים של הערוץ.
מעניין אם מעריב יכתבו זאת בסופו של כל אייטם על הקישוריות ושאר ירקות.
אהבתיאהבתי
איך לא התייחסת ל"הטרור חזר" שחזר בשני העיתונים?
אהבתיאהבתי