כשפתחתי את הדלת בשש וחצי בבוקר לא המתין לי אף עיתון על המפתן.
ממה, מה קרה פה? שביתה כללית של המדפיסים? המחלקים? או שבמערכות העיתונים החליטו כאיש אחד למנוע ממני את לחם חוקי ומשוש נפשי?
ואולי זה סתם רמז המורה לי לשבות היום? בכל זאת, יום ראשון היה פעם קדוש לי ולנוצרים.
בשבע הגיע בגפו ישראל היום (שמגיע ברגיל עם הארץ והמארקר). מעניין איך ידע את הדרך.
את ידיעות מצאתי ליד דלת השכן.
עקבותיהם של מעריב והארץ לא נודעו.
במעריב מקולקלת כנראה המרכזיה – אי אפשר להגיע למח' מנויים.
בהארץ הבטיחו שהעיתון יגיע.
בכל מקרה הבנתי את הרמז. עלי להמשיך בראשון כיום מנוחה, או לפחות להמיר את שגרת הדפדפת בדברים אחרים כמו פוסטים אורחים או מבזקים קצרים. אז הנה.
ארבע הכותרות של אתרי החדשות מ-12:00, כשהוסר הצא"פ.
מלמעלה למטה: ynet, ואז nrg, וואלה, הארץ
ב-ynet וב-nrg ובהארץ השתמשו בפריים דומה, הבובה הכאילו רצוחה על הרצפה המוכתמת. מה, לא היו עוד תצלומים מהזירה? היו.
ב-nrg, היחיד, בחרו בכותרת טבלואידית, שכמותה או דומה לה נראה מחר בעיתון: "פני הזוועה".
בוואלה בחרו בפרופילים של הרוצחים, וויתרו על חדר הילדים מעורר החלחלה.
איך זכה גיא תמרי, רוכב אופניים שנהרג לככב ככותרת ראשית? האם בגלל שדודו הוא אלוף נחמיה תמרי ז"ל?
בישראל היום זו הכותרת הראשית בשער: מקווים לבשורות טובות בקרוב. יחד עם זאת, בידיעה עצמה יש הטעיה:
"…מאז הפיגוע עמלים צה"ל ושב"כ בניסיון לאתר את רוצחי בני משפחת פוגל, אולם עד כה לא נמסר על הצלחה בנושא זה…"
אלא שכפולת 2-3 המטפלת בנושא רמזה שאכן ההודעה קרובה.
להבדיל, בידיעות זו כותרת הגג, ואילו הידיעה עצמה של יוסי יהושוע בע' 6 נושאת את הכותרת "רצח משפחת פוגל הפענוח" כשהפענוח בענק ובצהוב.
יהושוע כתב הבוקר ש"היום… יותר כנראה לראשונה פרסום פרטי החקירה ופענוח הרצח".
בהמשך דבריו דיווחים מפי עיתונות זרה על פשיטות צה"ל בעווארתא בחודש האחרון.
קצה אצבעות חג
מוסף כלכליסט הפסחי הגיע הבוקר כשנושאו: היום שבו נעלם מעמד הביניים. נשמע מבטיח, והכי חשוב, לא קשור לפסח.
ובין היתר: השותף של נוחי דנקנר מסתובב עם מדונה. ככה כתוב. בחיי.
יש עורכים בבית?
המגזין, מעריב, ע' 9: "אין פוקר שמשחקים בו בעשרה קלפים כמו שהבחור בתצלום מחזיק ביד.
אם כבר החלטתם להשקיע בתמונה ובכתבה לחובבי הפוקר, לפחות שתהיה אמינה".
(תודה לדן בנזי, שכן קיבל מעריב היום. ולא שאם הייתי רואה את זה הייתי יודעת שמשהו לא בסדר בתמונה).
בלוגלנד
אסתי סגל על עיתונות אחרת (רמז, קשור לבלוגים).
יאיר טרצ'יצקי על כנס האגודה הישראלית לתקשורת.
חוק וסדק
זוכרים את הדיווח הלא קיים על איש התקשורת הדמיוני שנחקר בחשד לאונס? ובכן, האיש שוחרר ונוקה מכל חשד, שבור נפש ומדוכא.
לחבריו אמר (ציטוט לא מדויק): אתם לא יודעים באיזה קלות אפשר להפיל אדם.
תיקון, 24.4 ,07:40 – התיק לא נסגר. האיש שוחרר בערבות ממעצר בית. פרטים יבואו.
לפני פיזור
יש לי ראוטר חדש וסילוני. איזה כיף.
כל פוסטי הסו"ש
– הרמתם במשרד?
– רצח והתאבדות בלי שמות
– יש עורכים בבית?
– אצבעות שחורות א'
– אצבעות שחורות ב'
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אנחנו מאושרים
פינגבאק: הקוד: צא"פ | חנה בית הלחמי
ייתכן שהסיפור העצוב של גיא תמרי קיבל דחיפה משמעותית עקב העובדה שבן דודו היה במשך שנים העורך הראשי של רפי רשף בגל"צ
אבל ייתכן באמת שסיפור האיוב המשפחתי מספיק בכוחות עצמו
אהבתיאהבתי
התשובה פשוטה מאוד:
הם קיבלו את התמונה מאתר 'בחדרי חרדים' עם הלוגו של האתר שהוטבע עליו למניעת גניבות.
לא רק שמחקו את הלוגו (צבע מים), אלא גם לא נתנו קרדיט, ולא רק שלא נתנו קרדיט, עוד כתבו: כל הזכויות שמורות.
הנה התמונה עם הלוגו:
http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=26898
אהבתיאהבתי
כך נראה דניאל ויפליך ז"ל ב-YNET.
שאלתי את עצמי, מה יש לו שם בסנטר שהיה להם כ"כ חשוב לפקסל. חצ'קון? זקן תיש? ראש נוסף?
אהבתיאהבתי
מסתבר שהילד נולד עם כתם לידה נדיר שלטמקא היה מאוד חשוב לטשטש אותו.
מי שמתקשה לקרוא, שיגדיל את התמונה ע"י זום (ctrl-+ ברוב הדפדפנים).
(V – אולי תבטלי את הסינון האוטומטי של תגובות מרובות לינקים? זה בשליטתך?)
אהבתיאהבתי
מה שיפה זה ש-ynet לא מתביישים לכתוב מתחת לתמונה:
אכן.
רק לא לכם.
אהבתיאהבתי
עכשיו כתוב באדיבות חדרי חרדים.
אהבתיאהבתי
למה את מתעלמת באופן קבוע מ-mako
למשל פה בכותרות האתרים…
יש סיבה לזה?
אהבתיאהבתי
כן, יש הרבה סיבות.
אהבתיאהבתי
תודה על העדכון לגבי העיתונאי. מישהו הגיב אצלי לפני כמה ימים עם הסיפור ושמו המלא. בזכותך ידעתי עכשיו למחוק את זה. הייתי צריך למחוק מלכתחילה.
אהבתיאהבתי
עם פענוח הרצח מתפענחים גם כמה מסייעניו ותומכיו. כמובן שאת תיאוריית התאילנדים צריך לשלוח לאברבנאל יחד עם הבלוגר שהפיץ אותה ברבים ורצוי גם עם הלינק שלו שמופיע כאן. לא שונה מכל הוזה קונספירציות אחר רק שכאן גם ההיגיון המועט שיש לעיתים בקונספירציות התאדה עם תאי המוח של כותבו.
שימו לב גם ללינק המדהים הבא:http://alternativenews.org/hebrew/index.php/news/human-rights/487-q-10411
מדובר בדיווח מהעשירי באפריל. מדהים לקרוא על ה"פוגרום" והמשפחה האומללה (איזה בחירת מילים יש שם!) הסובלת מנחת זרועם של הקלגסים הרשעים כשיודעים כבר שזו היא משפחתו של הרוצח. בהחלט רשע טהור של צה"ל. עכשיו כשידוע שהמשפחה גם סייעה בפועל לאחר הרצח מתקבלת התמונה המלאה על סייעני הטרור שלנו שגם הם חלאות אדם (אגב, הרוצח סיפר שלא היה צריך מודיעין מקדים, הוא כבר טייל באיתמר במסגרת מסיק זיתים באדיבות רבנים למען רציחות אדם). אותי רק מסקרן איך הרגישה משפחת הרוצח ב"ביקור התמיכה" הזה כשהיא כבר יודעת שהבן יקיר כבר רצח משפחה שלמה והיהודים באים לחזק אותם. אולי הם לא צחקו כל כך כמו שנדמה לי- לפחות לא אם הספיקו להקריא להם את הפוסט של יקיר הבלוג השני ד"ר לנדו המהולל- כי אז התמיכה בהם נראית פתאום הרבה יותר הגיונית. אולי השתכנעו שמדובר בתאילנדי.
אהבתיאהבתי
מבוא להוצאת דברים מהקשרם, בחסות ואללה:
כותרת ביניים (לכאורה, ציטוט של ליברמן, נושא הידיעה):
"ברגע של סערת רגשות צריך לדבר על עונש מוות"
לעומת זאת, בתוכן הטקסט:
…השיב ליברמן כי "אני לא חושב שברגע של סערת רגשות צריך לדבר על עונש מוות".
האמת, סוג של אומנות.
אהבתיאהבתי
וואלה, וואלה!
צריך לשמור צילום מסך שהרי ישנו.
אהבתיאהבתי
אני בטוח שזאת טעות עריכה והמילה "לא" הושמטה שם בציטוט… או לפחות רוצה לחשוב ככה.
בכל מקרה, זאת טעות חמורה.
אהבתיאהבתי
וואלה?
אשרי המאמין.
אהבתיאהבתי
עזבי פוסטים עכשיו, תני פרטים על הראוטר. נראה לי ששלי נדפק.
אהבתיאהבתי
זה השם שנתנו לו הוריו
Netgear DGN2200
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
הכתבות על העלמותו של מעמד הביניים במוסף פסח של כלכליסט – קריאת חובה לכל מי שלא גומר את החודש
אהבתיאהבתי
למרות שלא קיבלת העיתונים בזמן (דבר שבטוח העלה לך את רף הג'ננה) עשית עבודה מעולה דבורית
אני תמיד קורא אותך בשקיקה
V: תודה אריה. אני רוצה לתקן: מעריב והארץ לא הגיעו כלל.
אהבתיאהבתי
בעניין הההערה של דן בנזי על הצילום במעריב.
הבן אדם ממש לא בעניין. כאילו מה הקשר בין זה שפוקר משחקים ב-5 קלפים לבין הצילום?
בצילום רואים שולחן פוקר, צילום דומה לצילום בשער המגזין, עם שחקנים, קלפים סגורים, קלפים פתוחים, ז'טונים – הכל במסורת של המשחק המתואר. בנוסף, מקדימה למטה רואים יד מחזיקה קלפים של המשחק, בפיזור, ללא סדר, כאילו חבילה פתוחה וברור שזה לא יד של שחקן אלא עבור הצלם. אולי יש שם 10 קלפים ואולי יותר (לדעתי הרבה יותר מ-10).
הערה מיותרת לחלוטין.
כמובן, הצילום חלקי בלבד להבהרה. הזכויות הן של הצלם ראובן קסטרו ומעריב.
אהבתיאהבתי
אותי מעניין לשמוע מדוע בחרו לכנות את הרוצחים "נערים".
אהבתיאהבתי
איך כונית בגילים 0 – 13 ומ-13 עד 18?
אהבתיאהבתי
אני קצת הופתעתי שרק שנים הודו בהתחשב במספר העצורים חיכתי למספר הרבה יותר גדול של מודים.
אגב שמחתי לראות שהמרטכל מתיעץ עם הילדים של משפחת פוגל במעריב. אין איזה חוק לגבי קטינים ותמונות שלהם בעיתון? או שדובר צהל פטור?
אהבתיאהבתי
ברח לך הרווח בין המילים מר טכל.
אהבתיאהבתי
בידרמן עשה לי את היום.
אהבתיאהבתי