חשוך וקר


ידיעות ומעריב בשערם עם תמונת משפחת שליט יושבת על המדרכה ליד בית ראש הממשלה בערב ליל הסדר, 19:30.
תמונות קורעות, אין מה להגיד. בישראל היום התמונה הזו נעדרת מהשער. בכל זאת, פדיחק'ה.
את התמונה הזו אפשר לראות בגודל בול בע' 7, כשלצדה, בגדול יותר, תמונת הנשיא באוהל המשפחה שלשום.

הידיעה בשער מתייחסת ל"מתווך אירופאי חדש לקידום עסקת שליט", עם תמונתו הרשמית (אחת מהן) של הנער.

עדכון ותוס': סליחה על הדיליי: הארץ הגיע בצהריים ורק עכשיו יכולתי להתפנות. הארץ השתמש בתמונת הנשיא הממלכתית יותר ולא בתמונת המדרכה.
זאת ועוד: משומה הארץ לא הצליח לעדכן, כמו שאר העיתונים (וכמו ידיעה של מזל מועלם המופיעה בע' 4 שלו עצמו!) שבית רה"מ זכה ליהנות מתאורת חשמל תקינה בליל הסדר. למה זה מוזר? כי השער הוא כמובן העמוד שיורד אחרון לדפוס.
ועוד דבר מה. אולי נרדמתי בשמירה, אבל מתי נוסף סימן השאלה ל"גלעד עדיין חי"?


גם התצלום הזה, שהתפרסם ב–nrg בחג והבוקר לא רע בכלל.

הארץ אני לא יודעת מה קורה כי שוב אין עיתון היום, ר' מח' מנויים).

מעריב אחורי (וגם ידיעות) מדווחים על הפסקת חשמל בבית מש' נתניהו בראשון בלילה. כמו שאומרת הכותרת: מכת חושך:

"התקלה שאירעה זמן קצר לאחר סיום הפגישה בין ראש הממשלה ורעייתו לבין משפחת שליט החלה בפיצוצים שנשמעו בבית בשעות הערב המאוחרות"

סוריה
בידיעות על משפחת שליט מתחרה המהפכה בסוריה, וידיעות ומעריב מסבירים שמדובר בכיכר תחריר של הסורים.
בידיעות הכותרת על סוריה היא בתחתית השער וכפולת 2-3 עוסקת במהפכה.
במעריב להפך: כותרת הגג עוסקת בסוריה והמהפכה רק ב-4-5 (כשהכפולה הראשונה עוסקת במש' שליט)
גם בישראל היום אסד שולט בתחילת העיתון. ענייני שליט כאמור קודם, נדחסו פנימה.

כמה טיילו בחג?
כ-170 אלף לפי הארץ.
כ-200 אלף לפי ישראל היום.
כ-50-100 אלף לפי nrg.
כ-200-250 אלף לפי ידיעות.

הסדר של אובמה

כמי שעוקבת באוססיביות מסוימת אחרי הסדר ואחרי אובמה, יש היום ידיעה במעריב שאובמה חגג סדר עם "מאכלים יהודיים מסורתיים כמו מרק קניידלאך, קדירת בשר, קיגל…". כידוע, המאכלים המזרח-אירופיים ה^%$& (אני לא רוצה להעליב) מכונים "מאכלים יהודיים".
מאכלים מסורתיים מתפוצות אחרות לא מכונים כך.
עוד מוסיף כתב מעריב שאובמה "לא חבש כיפה".
למה לא-יהודי צריך לחבוש כיפה?

מסביב לעולם

A White House plane carrying Michelle Obama came dangerously close to a 200-ton military cargo jet and had to abort its landing at Andrews Air Force Base on Monday as the result of an air traffic controller’s mistake, according to federal officials familiar with the incident

עצב מתוק: פייטרו פררו, 48, מנכ"ל יצרנית נוטלה, קינדר ופררו רושר מת מדום לב כשרכב על אופניים.

רייצ'ל דה בר (de Boer) ההולנדית המציאה חזייה המונעת קמטים במחשוף. על כך קראתי במדור החביב על כולנו מילדות, "מסביב לעולם" ב-24.
מיד בדקתי אם היא קרובה של שילה דה-בר כדי לדעת אם גם הוא יתעשר, אבל מתברר שלא. הוא כותב את שמו אחרת (Debeer).

לחם עבודה

מעריב דעות מפרסם תרגום של המאמר הזה של תום רוזנסטיל מוושינגטון פוסט, המפריך כמה מיתוסים על העיתונות המודפסת והמקוונת.
מעניין, במאמר המקורי יש חמישה מיתוסים. במעריב בחרו רק ארבעה.
1. אמצעי התקשורת הישנים מאבדים קהל. זה נכון, אומר הכותב, אבל מתוך 25 אתרי חדשות פופולריים 23 שייכים לארגונים עתירי מסורת וותק.
2. אתרי החדשות יתבססו כשהרווחים מפרסום יגדלו. זה לא יקרה, הוא אומר. פחות מחמישית מעוגת הפרסום מגיעה לאתרי החדשות. השאר למנועי החיפוש ובעיקר לגוגל.
3. התוכן תמיד יהיה המלך. לא ממש, הוא אומר. מי שישלוט הוא מי שיהיה לו מידע על הרגלי הקריאה של הגולשים, וחלק מהמידע הזה נמצא בידי חברות הטכנולוגיה. גדול, דומה למה שכתבתי בסיכום חודש מרץ שלי.
4. העיתונים מסביב לעולם נמצאים בדעיכה. להפך, הוא אומר. התפוצה עלתה. בכ"ז העיתונים האמריקאיים סובלים יותר. בגלל ההכנסות הפחותות מפרסום.
5. הפיתרון הוא להתמקד בחדשות מקומיות.
משומה במעריב ויתרו על המיתוס החמישי הזה. האם הכותב הסכים לכך? לא מוזר?
רוזנסטיל כותב שהנוסחה עוד לא פוצחה.
הוא תוהה:
Can you build a “pro-am” model, in which professional journalists work with low-paid amateurs to produce a comprehensive report?

מסגור אחר לנושא ("יותר קוראים ברשת") הופיע לפני חודש בנענע10.

ינון מגל יוביל קמפיין של צה"ל לכניסה למרחבים מוגנים. למה? זה לא בעייתי ששדרן חדשות מדברר את הצבא?

המחקר היומי

הורמונים בגיל המעבר זה טוב לבריאות. לא זכור לי מחקר שעבר כל כך הרבה תהפוכות בעשורים האחרונים.

צרות בכותרות


הכותרת מתייחסת לקומדיה אינטרנטית של ynet, בה לא צפיתי, אלא שהיא מקודמת, כמובן מאליו, בסקציית החדשות.
ועדיין הכותרת לקוחה מעולם הפורנו.


(כות' ראשית, ynet).
הביטול לא הרשים.

"ים של דמעות" (כותרת שער רייטינג החדש, המתייחסת לזוכה בתוכנית של אייל גולן).


בידיעה כתוב – 170 אלף טיילו, יענו רבבות. כך צריך. הכות' לקוחה מה-HP.

מח' מנויים שלום

הבלגאן נמשך.
השליח החדש של מעריב מתעקש לתקוע את העיתון, זה היום השלישי, בתיבת דואר רנדומלית מחוץ לבניין (לי אין תיבת דואר).
מרכזיית מעריב שוב נפלה. זו הפעם השנייה השבוע.
הארץ לא הגיע כלל. פעם שנייה השבוע.

לפני פיזור

אזהרת מסע: נא לא להיכנס לג'קוזי של יו הפנר.

מאחר שחוה"מ הוא זמן מועד לפורענות נסיעות וטיולים וילדים וזה, אני מקצרת.

תמונת הפרופיל של לא ידוע

About דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה יש עורכים בבית?, לחם עבודה, צרות בכותרות, שערים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 Responses to חשוך וקר

  1. תמונת הפרופיל של קילקוין קילקוין הגיב:

    קשה עד בלתי אפשרי להכניס לפה תגוביות לאחרונה. ובטח דווקא זו תיכנס

    אהבתי

  2. תמונת הפרופיל של שם חובה שם חובה הגיב:

    ל"ישראל היום" לא איכפת מגלעד שליט. כשלנתניהו יהיה איכפת משליט, גם ל"ישראל היום" יהיה. "לזכור שאנחנו ישראלים", נכתב בחמשת הדיברות המגוחכות של "ישראל היום". יותר כמו: לזכור שאנחנו עיתון מטעם, ושלא באמת איכפת לנו ממה שאיכפת לישראלים.

    אהבתי

  3. תמונת הפרופיל של שלומי שלומי הגיב:

    אני מאמין שבעתיד הכח יהיה גם בידיהם של אלה שיוכלו לברור תוכן עבור הגולשים.
    כלומר, לא ברירה מיכנית-לוגית כמו מנועי חיפוש, אלא ברירה ערכית-איכותנית.

    אהבתי

  4. תמונת הפרופיל של רם אזרח רם אזרח הגיב:

    שומר המסך מודל 2011

    אמיר גילת, יו"ר רשות השידור, התראיין לווינט (ערן בר-און), 9 חודשים לאחר שנכנס לתפקידו. כרגיל ברשות השידור, המינוי הוא פוליטי – גילת היה בעבר יועצו של נתניהו במשרד האוצר. קודם לכן היה עיתונאי ב"מעריב”, במשך 20 שנה.
    הנה כמה מההתבטאויות שלו בראיון: "לערוץ 1 יהיה לוח שידורים שמכבד את הצופים", “זה (תפקיד היו”ר – ר.א.) מעניין אותי כי זה גוף תוכן. אני חושב שיש לי מה לתרום למקום הזה", "חוסר תכנים ראויים" (על הרשות בראשה הוא עומד – ר.א.), "עליי מוטלת האחריות שהאוויר התרבותי שלנו לא יהיה מזוהם", על הטלויזיה – "אני חושב שלא צריך להספיד אותה. יש לה תפקיד של מדורות שבט, ואני מקווה שאנחנו בערוץ הראשון נדליק את האור ונאפיל על מדורות השבט האלה".
    גילת, כמו כולם, מפנה אצבע מאשימה לרפורמה התקועה ברשות השידור וטוען שמבנה התקציב, שרובו מופנה לשכר העובדים, משאיר מעט מאוד כסף להפקות מקור. ככל שזה תלוי בו, "מבט" תדלג שוב לשעה 8 בערב, להתחרות ראש בראש עם שתי המהדורות האחרות, אלא, שזה יקרה, לדבריו, רק אם מבט תצליח ליצור בידול ותתוגבר בכתבים נוספים. גילת חושב שזה מספיק כדי לגרום לצופים להקיש 11 בשלט.
    ככל מנהל שמחזיק מעצמו, גם לגילת יש מנטרה: ארי"ח – ראשי תבות של איכותי, רלוונטי, ישראלי וחדשני. כך הוא רואה בדימיונו את ערוץ 1 המתחדש, רק שבינתיים, חזון לחוד ומציאות לחוד: שידורי ה- HD שפרצו במונדיאל האחרון, בוטלו עקב קשיים תקציביים.
    והרפורמה, מה עם הרפורמה? לזה צריך עדיין חוק רשות השידור חדש, הסכם מימון עם האוצר ובמילים אחרות, עוד חזון למועד הבלתי ידוע. מה לא ישתנה בקרוב בערוץ הנחוץ? גודל הצוותים שמצלמים כתבות – הם יישארו מנופחים עד ל…רפורמה כמובן.
    בפינת הבדיחה התורנית, ליו"ר החדש יש תוכנית להפוך את הטלויזיה לרדיו משודר: "אפשר לדוגמה, למזג לשם (לערוץ 33 המתחדש – ר.א.) את רשת ב', להציב מצלמות ברדיו ולהיות עדכניים". ממש תשע"א שכזו.
    על השידור מרובה התקלות של הקדם האירוויזיון אומר גילת, "היו תקלות כאלה ואחרות"…"ההחלטה לעשות אותו אצלנו היתה נכונה גם במבט לאחור. נוצר באזז, עוד לפני השידור, וזה מה שרציתי". אז זה כל העניין בתחרות הזו, הבאזז. השירים הם רק אמצעי.
    את העובדה שארץ נהדרת הצטרפה לחגיגת מחדל הקדם רואה גילת כסוג של יתרון, "אם עשו עלינו אייטם ב'ארץ נהדרת' – כנראה שאנחנו רלוונטים". אם אתה לא שם כנראה שאתה לא ערוץ 1, לשיטתו.
    גילת נשאל על תחנות הרדיו של רשות השידור וגם פה הבאזז הוא העניין, ליתר דיוק העדרו, "ביצענו שינוי גדול עם ביטול מהדורות החדשות בתחנות המוזיקה, אבל זה לא קרה כמו שרציתי, לא נוצר מספיק באזז ואנחנו צריכים לבדוק שוב את הנושא הזה". גם רשת ב' הפופולרית צריכה להתכונן ל"מיתוג מחדש, לצקת תכנים רלוונטים וישראלים, אולי להפוך לרשת תרבות". ועד כאן עיקר החדשות.
    לבסוף מתיחס אמיר לחילופי מנכ"ל הרשות הצפויים בקרוב: "אני מציע שנמתין שהממשלה תמנה את המנכ"ל ואני מאמין שהיא תמנה את האדם המתאים ביותר". אנחנו מחכים בכיליון עיניים לפקיד הבא.
    כוססים ציפורניים ומתים לדעת מתי צפוי המהפך הבא? התשובה של גילת מתבקשת: "זה יקרה באזור נובמבר, אחרי החגים, כשנשיק לוח שידורים". שנאמר, ושמחת בחגך, והמתנת לרפורמה לעד.
    http://www.allforpeace.org/heb/category/polics-and-protest/kav-hamashve

    אהבתי

  5. תמונת הפרופיל של גיא שרת גיא שרת הגיב:

    את de Boer ההולנדי הוגים בעברית דה בּוּר, כי הצירוף oe הוא אוּ.

    את de Beer אכן מתעתקים דה בֶּר, כי ee הוגים כ-e ארוכה. ההולנדית מבחינה בין תנועות קצרות לארוכות.

    אחלה בלוג, ולווט!

    גיא

    אהבתי

    • תמונת הפרופיל של דבורית velvet הגיב:

      תודה רבה גיא
      יצוין כי בידיעות היא נקראת דה בר.
      וזה גם המקום להוסיף, למקרה שמישהו התבלבל, שאני מתלוצצת בכל האייטם הזה, בעיקר על חשבוני כמובן.

      אהבתי

  6. תמונת הפרופיל של יגאל כהן יגאל כהן הגיב:

    הכפור של ביבי חם, אבל החום שלו קפוא ***
    מטה ימינה וקורץ שמאלה.
    מטה שמאלה וקורץ ימינה.
    ולא היה מתכוון להטות לא שמאלה ולא ימינה אלא כמצליף.
    סוכן מכירות מורשה למכירת רהיטים.
    סיפר לי חברי אללה ירחמו, שייך סלימן אבו עיד איבן ג'אזי, על ביקור שלו באלכסנדריה ושם, ניגש לאחד מבעלי הבונגלוסים שעל החוף בבקשה שהוא רוצה בונגלו-קמינה במצרית, אבל על שפת המים.
    ענה לו בעל הקמינה: היי איל כמינה והיי איל בחר-נפנף בידו (כמו ביבי) כאן הים וכאן הקמינה.
    הרהר בקול השייך ואמר לעצמו: אממממממ אבל קרוב למים זה יעשה לי נזק עם הרבמטיזם שלי.
    קפץ המצרי והניף את ידיו בתנועות גדולות (כמו ביבי) ואמר:
    היייייייי ווין איל בחר וווין איל קמינה.
    היייי, איפה הים ואיפה הקמינה? (כך בתנועות ידיים רחבות כמו ביבי).
    מה רציתם קרוב או רחוק, גבוה או נמוך, חם או קר? הכל יש לביבי בכיס בשבילכם וגם אם רצונכם בכפור חם או חום קפוא לא ייפלא הדבר בידי הבעל של אשת ראש הממשלה.
    היידה ביבי ויותר מכך היידה שרה.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4058996,00.html

    אהבתי

  7. תמונת הפרופיל של מעין מעין הגיב:

    הכותרת לקוחה אמנם מעולם הפורנו, אבל כדאי גם להתייחס להנחת הפיצול שעומדת מאחוריה: אישה יכולה להיות או מינית או אמא. ואם היא מינית, אז היא גם מופקרת וזונה, ברור.
    [ההערה בהשראת שירה סתיו והקורסים המעולים שלקחתי אצלה. ואגב, הביקורת שלה היום בהארץ ספרים היא תענוג לקריאה].

    אהבתי

  8. תמונת הפרופיל של אורן אורן הגיב:

    חמישה מיתוסים הוא מדור קבוע בWP. המחקר של רוזנסטיל פורסם במכון PEW לפני חודש, והידיעה בנענע היא מתמצותו ברויטרס. ההמלצה (השגויה) של האנליסטים, להתרכז בשווקים מקומיים, לא רלוונטית לישראל, שהיא בסדר גודל של שוק בינוני.

    אהבתי

כתוב תגובה לvelvet לבטל