בן יוסף לבנת
נרצח בקבר יוסף על ידי מחבל שהתחזה לשוטר פלסטיני.
למה בקטע וידיאו בן דקה ועשר שניות צריך לחזור על אותן כמה שניות איתו לפחות ארבע פעמים?
כותרת ב-nrg: בדרך נקטו מתנחלים בפעולות תג מחיר (יידו אבנים, הציתו מכוניות). אבל תג מחיר נשמע הרבה יותר צחור.
התאונה
46 נוסעים, מהם 17 ילדים נפצעו אתמול בתאונת אוטובוס בכביש 6, כשהנהג (כנראה) נרדם.
הידיעה מופיעה בתחתית ע' 10 במעריב. ע' 8 בידיעות. לפחות בראש העמוד. בהארץ ובישראל היום הידיעה מופיעה בשער.
רוכב האופניים גיא תמרי נהרג לפני כמה ימים.
מעריב
לוגו מתחדש לחג השני ב-nrg.
שני מוספונים יש לעיתון:
מגזין חג (עורך יואב ריבק) ומוספחג (עורך: דדי מרקוביץ').
שערים קודרים מדי לחג האביבי.
מוספחג הוא גיליון נושא – שינוי שיטת הממשל. נושא ראוי, אך כבד מדי לגיליון נושא, בטח ובטח בחג שני של פסח שבא אחרי יום שבת. ייעלם וייזרק מהר מהרגיל. הקוראים ייאלצו להוסיף אותו לערימה שיש להם בבית כבר שבוע ולא הספיקו לדפדף בה.
עכשיו תגידו: לפני רגע התלוננת על הפרויקטים התמוהים של העורכים שנראים כעשויים בשטנץ, הנה בא מישהו עם רעיון מקורי, לא תשמחי? זהו שכן, אבל התמהיל פה לוקה.
בן כספית – כמה הכל נורא, המדינה מתפוררת, פלוס דיאגנוזה על נתניהו: הוא משותק.
הפתעה – חנוך מרמרי (טוב, לא הפתעה, הוא כבר נפגש במוסף זה עם אמנון רובינשטיין) מנתח סקר מפתיע של מכון דחף והמכון הישראלי לדמוקרטיה: הישראלים לא מרוצים משיטת הממשל, מואסים במפלגות ובנציגיהן ופתוחים לשינויים. אה, כן הפתעה.
הסקר נערך בהזמנת "ישראלים להצלת הדמוקרטיה" שמרמרי ממנכ"ל.
והנה עוד סקר של הארגון שנערך לפני כחודש וחצי.
למי מיועדים הסקרים האלו ומה התועלת בהם, כלומר חוץ מאשר למכונים המכוננים אותם?
לאחר מכן מסביר נדב איל ששינוי השיטה אינו מתכון לגאולה, ושהיא קשורה באיכות נבחרינו ובכישוריהם הפוליטיים.
בעמוד שאחרי עונה לו שרה ליבוביץ-דר המדברת עם 11 פוליטיקאים האומרים שכן, הם לא מרוצים.
הלאה. אריק בנדר על הכיסאות המוזיקליים במשרדי הממשלה.
ובן דרור ימיני על שלטון המיעוטוקרטיה.
ויש גם ראיון עם מי ששינה את שיטת הבחירות לפני 21 שנה, אבי קדיש (של"ד), ועוד ועוד.
פרויקט פתיחי הספרים החדשים משבוע שעבר ממשיך.
מגזיןחג – עוד גיליון נושא, אנדרגראונד. מרדכי חיימוביץ ויוסי אלוני סיירו חודש בכל מערותיה ונפתוליה החשוכים של המדינה. מבסיס אימונים של פיקוד צפון דרך מעיינות הבניאס, יקב מאייסטר בראש פינה, בי"ח רמב"ם, תחנת כוח סודית בת"א, ביה"ח איכילוב בת"א, מערת שמשון, ועוד ועוד. גיליון דפדוף נחמד מאוד.
מזכיר לי את הסרטון שלי שכולם מכירים, המקום הכי נמוך בתל אביב (שבימים אלו מלאו לו שנתיים).
שרה שרה
הראיון של חן שליטא בגלובס עם ד"ר אורית גלילי צוקר עורר הדים רבים ברשת.
אפילו הארץ התייחס אליו תוך מתן קרדיט נאה והולם לוורודים.
טיויV
עיתונאי הפרינט תמיד מראיינים את אושיות הטלוויזיה בחרדת קודש, נפעמים ממעשיהם ומשגשוגם ברחבי העולם. אלכס גלעדי, "הישראלי שהגיע לעמדה הכי בכירה בטלוויזיה העולמית", אביה מולידה של מסעודה משדרות, זוכה גם הוא לראיון כזה. משוטט בעולם, מהחתונה של נסיך מונקו, חברות בוועד האולימפי, ועד נשיאות – או מה שזה לא יהיה – קשת. הוא מבטיח שבעה ימים בשבוע של קשת, קשת אינטרנשיונל וגם מגונן בגופו על האח הגדול המופתית.
חוק וסדק
זוכרים את הסיפור הדמיוני על איש התקשורת החשוד באונס?
התיק לא נסגר כפי שנמסר לי בטעות. האדם שוחרר בערבות ממעצר בית.
חומר החקירה הלא קיים הגיע לידי הבלוגוספירה.
עו"ד רוני אלוני סדובניק על צא"פ. לדבריה, התקשורת לא מעוניינת להגיש בקשה לביטול הצו.
המימונה
מעריב בכפולת מימונה בעמודי החדשות. אפשר לראות בה את שמיר, עזר ויצמן ואריק שרון, כל אחד במצב צבירה אחר בימים אלו, חוגגים בחדווה. לפרויקט מתלווה משפחה ייצוגית מאופקים. לישראל היום יש משפחה ייצוגית אחרת מאופקים.
גם בידיעות יש כפולה עם כל מיני מתכונים ושם יש משפחה ייצוגית מאור יהודה.
האשכנזים שונאי ישראל של הארץ לא מצאו להם משפחה ייצוגית, והמילים הספורות על המימונה מוחבאות בתוך הידיעה על המטיילים בצפון בע' 4.
קרלה ברוני בהריון?
עיתוני ישראל מתחבטים. בידיעות ובישראל היום תוהים בשער:
"האם קרלה בהריון?"
במעריב אין ספק:
"ההריון הנשיאותי של קרלה וניקולא", וגם יודעים לציין את החודש: רביעי.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
טובי פולק מסביר למה העיתונות כמעט ולא משפיעה על סדר היום, ושבגללה מערכת המשפט חלשה ומבולבלת.
מי שב-מק-רה לא קורא את הבלוג האישי שלי או עוקב אחריו בפייסבוק: כל הדבורית שבעולם (חלק א').
הדר חורש חושב שיש לסלק את רוכבי האופניים מהכבישים המהירים.
גלעד סרי לוי עונה לו ואומר – היית מת. טוב, לא באלו המילים.
יש עורכים בבית?
גינות סחרוב זה לא כאן.
תודה ל-MajorTom
והנה אני מקדישה לו את השיר שלו.
לעורכי עמוד הבית ב-nrg יש שיטת עריכה מעניינת: הם לא מחליפים את הכותרת אלא רק את האייטמים שמתחתיה.
חשוב לשמר כותרות כה ייחודיות, רב תחומיות ובעלות השראה כמו עמוק באדמה, ואסור שיעבור יום אחד מבלי שיופיעו.
למה לא נחתום את היום עם הידיעה המאושרת הזו: אנחנו מאושרים!
ולווט אנדרגראונד 
למה בתקשורת מתעקשים שזה לא פיגוע אלא "תקרית ירי", ובכלל הנרצח אשם – בבלוגרשוני.
אהבתיאהבתי
נו מה אתה מתפלא? כשרוצחים יהודים היהודים אשמים, כשרוצחים הערבים גם היהודים אשמים. פני התקשורת כפני אחמד טיבי.
אהבתיאהבתי
מערכת הביטחון היא זו שמתעקשת על ההגדרה תקרית ולא פיגוע. וזו אכן ת ק ר י ת ובכלל הנרצח אשם! ביום בו תפסיקו לכפות את נוכחותכם בכוח, אולי יפסיקו לרצוח אתכם.
אהבתיאהבתי
הנרצח אשם כי הוא נימול לשמונה, וכי הוא ביקר במקום שבו רוצחים לא אוהבים אותו, בלי אפוד מגן. וגם הבחורות כידוע אשמות באונס שלהן כי יש להן אברי מין נקביים, וכי הן ביקרו במקום שבו אנסים דווקא כן אוהבים את גופן, ועוד בלבוש חשוף.
אהבתיאהבתי
גיא תמרי!
אהבתיאהבתי
כבר שבוע ולא הספירו לדפדף בה-taklada
אהבתיאהבתי
סילברסטיין על צא"פ.
אהבתיאהבתי
הגיעו גואנטאנמו ליקס.
אהבתיאהבתי
תג מחיר, יהודים עם ת"ם על הידיים.
אולי נפתח בהימורים על האות הראשונה בשמה של המתלוננת?
(אל תהיו סיסים, אל"ף זה פאסה)
אני הולכת על משהו אקזוטי הפעם. צדי"ק (או שמא צד"י?) או טי"ת.
בינינו?
המצב האינוסי במדינה קצת דופק ת'חשק לתחזק איברי מין. מה רע במנדולינה?
אהבתיאהבתי
גלילי היא *****. מי שמכיר אותה לא הופתע מהשטויות שלה.
אהבתיאהבתי
אוריה מוסר בטוויטר:
בגלל שאני לא מצליח לטקבק אצלך, נזכיר כאן לביטאון הממשלתי שיש ארגון גדול ומבוסס שחולק על סקר האושר שלו
אהבתיאהבתי
זה מאוד מעניין, הפער הזה בין שני הסקרים.
האם הביטאון של ראש הממשלה ממציא סקר שקרי?
והסקר שאוריה מביא – על כמה אנשים מכל מדינה הוא מתבסס? חבל שהנתון הזה חסר.
אהבתיאהבתי
גאלופ הגדירה את "ציר האושר" כעובר בין שלושה מצבים – משגשג, נאבק וסובל. הנשאלים התבקשו לדרג את מיקומם על הציר בין 1 ל-10, ומי שדירג 7 ומעלה נתפס כאדם משגשג ולכן מאושר. עד כאן ההסבר המחקרי, הבעיה היא שבישראל רוב אזרחיה המדינה מתקשים בהבנת הנקרא ונראה לי שרוב אלו שקראו את שלושת המצבים אמרו לעצמם כך:
'סובל' אני יודעת מה זה, אני לא סובלת מסרטן ולא משום דבר אחר. 'נאבק' זה לפני פסח ואת האבק עשיתי כבר, אז אין לי אבק בבית. ו'משגשג' אני לא מבינה מה פירוש המילה אבל היא נשמעת לי חכמה אז אני ארשום על עצמי 'משגשג' .
ככה בדיוק ממלאים סקרים בגלופ וכך יוצא שישראל נמצאת מטבלת המדינות המאושרות והטיפשות בעולם.
אהבתיאהבתי
הסקר של א"י חנוכה הראה ש80 אחוז מאמינים כמו שרי אריסון שהאושר הוא בתוכנו. רק שמזמן הם לא הזמינו עוזרת והם לא מוצאים אותו.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שאוריה לא מאושר, אבל הסקר של גאלופ מקיף הרבה יותר (גם הוא רחוק מלהיות מושלם…).
מהיכרות מסוימת עם ה-OECD, אני מבטיח לכם שמעבר לנתונים מדידים (תוחלת חיים, תל"ג, אחוז השקעה במו"פ וכד'), המספרים שלהם רחוקים מלהיות מהימנים והסקרים שהם מבצעים מאד לא מקיפים.
ואם כבר אושר, כ-600 אלף ישראלים בילו בחו"ל במהלך חול המועד. בנוסף, "יותר ממיליון מבקרים יצאו בחול המועד פסח לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים ברחבי הארץ.", "זה מספר מבקרים יפה מאד ואף ניכרת עלייה מסוימת בהשוואה לשנים קודמות… אני חושב שהקהל משתפר משנה לשנה והמודעות לסביבה ולשמירת טבע הולכת וגדלה."
יפה.
אהבתיאהבתי
בונד, 600 אלף ישראלים בילו בחו"ל במהלך חול המועד. בנוסף, "יותר ממיליון מבקרים יצאו בחול המועד פסח לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים ברחבי הארץ." בשפה בריאה קוראים לזה אקספיזים
הישראלים מרוב אושר ברחו מהארץ לחו"ל וליערות אולי שם תהיה להם פיסת שקט מהדיכאון בבית ומול הטלוויזיה.
אהבתיאהבתי
המרדף הזה אחרי האושר מעורר חמלה
אהבתיאהבתי
קילקוין, נראה אותך אומר את זה אחרי שתהיה בעליו
החוקיים של אייפד 2, כולל כל התוספות, ה-ו-ר-ס!
חוצמיזה, אני מסכימה. מרדף (כל מרדף) זה עסק מתיש,
הפכפך, רצוף תסכולים, עם מעט מאד רגעי אושר במהלכו,
ולרוב גם מאכזב בסופו. אני בעד גירסת "רגעים קטנים של".
מתאים לישראל להיות ממוקמת במקום גבוה (הכל יחסי, כן?)
בסקר ההזוי הזה. שנאמר: אין שכל אין דאגות.
אהבתיאהבתי
אינני יודע מה אתכם ומדוע אינכם מאושרים. אף פעם לא הבנתי מדוע אנשים משליכים את חוסר האושר שלהם על הכלל. מרדף אחר חוסר האושר?
כמי שחי במשך שנים רבות בחו"ל (בארה"ב, קנדה, כמה מדינות אירופאיות ואפריקה) כתושב לכל דבר – כולל חברים ומכרים, טיולים, בילויים, אך גם עבודה מול אנשים רבים, בירוקרטיה, מע' בריאות, שירותים שונים של המדינות, וכו' – ולא רק כתייר שעובר, הסקר של גאלופ לא הפתיע אותי כלל. טוב אצלנו. טוב מאד. רבים לא מבינים עד כמה.
יש כאן גם הרבה חרא, נכון. יש הרבה מה לשפר. יש פערים חברתיים, עוני, צרות מוחין, עצבים, שמחה לאיד, חוסר פרגון…
מצד שני, תמיד אפשר לעבור לאחת המדינות השכנות. שם האנגלית מצוינת (אז רבים מהם אנאלפביתים בשפתם… מה זה קשור? באנגלית הם תותחים!) והבינו טוב מאד את השאלות של גאלופ.
אהבתיאהבתי
בג"ב, מי זה "אתכם" ו"אינכם"? מה זה ההכללה הזו? וממתי מודדים אושר, שכמו אהבה (לצורך העניין) הוא מושג אמורפי לחלוטין, במושגים קולקטיביים? המחקר הזה מלכתחילה לא רציני ובוודאי שלא מייצג.
אהבתיאהבתי
שום הכללה.
בתגובה שלי התייחסתי בדיוק לאנשים להם הגבתי – דניאל, שמדבר על דיכאון והבנת השפה האנגלית וקילקוין שהחמלה מתעוררת אצלו.
המרדף אחר האושר (The pursuit of happiness) עדיף על כל מרדף אחר בחיים האלה. חבל שרבים מעדיפים לרדוף אחר השלילי ולא רואים את הטוב.
לא ערכתי סקר, אך מניסיוני אנשים שחיו שנים בחו"ל כתושבים מעריכים הרבה יותר את מה שיש לארצנו להציע. שמחתי לראות שעפ"י הסקר הרוב בכ"ז רואה את הטוב.
נכון שהסקר לא הכי רציני, אבל הוא בהחלט מעיד על מגמה וקיימים מתאמים בינו לבין נתונים אובייקטיביים.
אהבתיאהבתי
הדיכאון בבית ומול הטלויזיה הוא הדיכאון הפרטי בלבד של דניאל ואין להקיש ממנו על האחרים.
אסקפיזם (ולא אקספיזים) היא מילה גדולה מהבנתו של דניאל. בריאות.
אנשים פשוט חוגגים את הטוב שבחיים, בחו"ל ובטיולים ברחבי הארץ. למרות ואולי גם בזכות הדיכאון המובנה של דניאל.
אהבתיאהבתי
אז איש התקשורת עדיין חשוד באונס?
הוא מתהלך חופשי ביננו?
לא ברורו
אהבתיאהבתי
אפשר לספר רבות על רב סרן תום וחלליתו התועה בחלל ועוד יותר על השירים הנוספים (למשל "אפר לאפר" בעגת עד פופ) שנעשו אודות הקצין.
(שם השיר המקורי הוא כמובן Space Oddity).
יש כמובן שיר בשם Major Tom Coming Home
שיר אייטיזי (לא רע יחסית לז'אנר) שהוקלט בתחילה בגרמנית ואח"כ באנגלית וזכה להצלחה לא רעה אי שם באמצע שנות השמונים.
Hallo Spaceboy שדיוויד בעצמו שר הוא עכשווי מידי (רק 15 שנה) כדי להזכיר שוב 8)
נ.ב: השיר לא ליווה את שידור הנחיתה על הירח אלא יצא כסינגל באותה התקופה.
תודה לוולוט על המחווה!
אהבתיאהבתי
The BBC featured the song in its television coverage of the Apollo 11 launch and lunar landing.
http://en.wikipedia.org/wiki/Space_Oddity_(song)
כל מה שרציתי לאומר זה שמדובר בתעלול היחצ"ני מהמוצלחים ברוק ושאחריו הפליא באוי בהצהרה אני דו מיני כדי לקדם את זיגי סטארדאסט.
🙂
המפיק של אשס טו אשס ושל ספייסבוי הוא כמובן טוני ויסקונטי.
כפרע עליו !
אהבתיאהבתי
מפרגן לך מאוד על המעקב של החוק וסדקו, אבל אני מבולבל, בעיקר מהביטחון של הבנות שאותן את מלנקקת בכך שהבחור אכן אנס. יש לך גישה לחומרי החקירה כדי להאיר את עיניי ולא להישאר בתחושה שמדובר בסתם פמיניסטיות זועמות ושונאות גברים? כי ממה שאני שומע דווקא ממקורביו התמונה נראית אחרת לגמרי
אהבתיאהבתי
מעדכנת את תגובתי: אני כאמור בחיים לא אכתוב על מישהו שאנס לפני הכרעת שופט.
באשר לאחרים – אני לא אחראית עליהם/ן ואו מסכימה עם כל דבריהן.
אני מסכימה עם כך שמשתמשים ביד רחבה מדי בצא"פ.
אהבתיאהבתי
לידיעת הקורא מייג'ור טום.
המפיק של האלבום, טוני ויסקונטי כפרע עליו, לא הסכים להפיק את השיר מכוון שמצא אותו מעפן וחשב שמדובר בתעלול יח"צני זול. להפקת השיר, שהיה שיר הנושא של האלבום הובא ע"י ויסקונטי, כפרע עליו, גס דגסטן.
הגימיק התגלה כמוצלח שהשיר ליווה את שידור נחיתת האדם ההטרוסקסואל הראשון על הירח.
אהבתיאהבתי
אתה חייב להבין שלא משנה כמה פרטי טריוויה תכניס בהודעה . כל עוד אתה תוקע שם "כפרע עליו"(ועוד פעמיים) זה לא יוכל להישמע אינטיליגנטי .
אהבתיאהבתי
איך לכל התניית האהבים אתה רוצה שמישהו עם שם המשפחה חנוכה ישמע אינטלגנטי ?!
אהבתיאהבתי
"…האדם ההטרוסקסואל הראשון על הירח."
אהבתי. כפרעליך. או קרעפלאך, בגירסה האשכנזית.
אהבתיאהבתי