ובינתיים בחדשות
די מדהים: זו הכותרת הראשית של גלובס אחה"צ:

—
המוסף לשבת (ידיעות)
כפי שידענו, נסע נחום ברנע לבקר את הברסלבים הצעירים המתאבדים על קבר יוסף. על פי כל הכתוב אין שום היגיון במעשים שלהם. מדובר בתקרית ירי, לא בפיגוע ירי (כך מגדיר אותו צה"ל. והשר לענייני אזרחים ברשות: "אם נצטרך להעניש, נעניש", ומוסיף שחבל שישראל לא הסכימה לוועדת חקירה משותפת), והברסלבים עושים את הגיחות האלו להכעיס. לגעת בקבר, לנשק אותו ולברוח. לא, אני לא מצליחה להבין, ואני לא רואה בכך שום דבר שמעיד על עבודת השם וכל מה שכרוך בזה. זו התנהגות קיצונית, הרפתקנית וילדותית.
(והמדור הוגן ומעניין ביותר, עם כמה זוויות, אני חייבת להודות).
מוספשבת (מעריב)
בן כספית מתייחס בסיפא של דבריו למודעה הזו של פעילי הליכוד שישראל היום סירב לפרסם.
הסיפור הגיע כהודעה לעיתונות בתאריכים 10-11 באפריל. אומנם מדובר בעיתון מודפס, אבל עדיין זה איחור ניכר.
תגובת ישראל היום שם:
"כתבותיו של בן כספית על ישראל היום אינן ראויות לתגובה. לא במקרה הזה ולא במקרים דומים".
בקטע הקודם מתייחס כספית לראיון של אורית גלילי צוקר ב-G של גלובס בשבוע שעבר (506 תגובות!).
הוא מזכיר שאמרה "שני העיתונים מנהלים מערכה כלכלית נגד רה"מ שהחליט להרחיב את מפת העיתונות המצומצמת ולתת מקום לעוד עיתון".
עד כאן נכון, אבל בהמשך כותב כספית "נתניהו מתאמץ כבר שנים להרחיק את עצמו מקשר פיזי כלשהו עם ישראל היום".
שזה ממש לא מדויק, וצריך להיות חירש, עיוור ותתרן כדי להגיד משפט כזה.
הרי אם, כדוגמה, מתפרסמים בעיתון מכתבי התמיכה בשרה נתניהו (15 באפריל, מתי טוכפלד הביא אותם), איך יכול נתניהו להכחיש את הקשר?
הרי מדי יום אנחנו רואים אותו.
בוז'י הרצוג מתראיין על מנת לקדם את תוכניתו לכבוש את ראשות מפלגת העבודה.
(ראיתם אתמול בארצ"נ איך הסיר מראשו בשנייה את התרבוש במימונה?)
וזה אחרי ששלי יחימוביץ', המתחרה התראיינה בסופשבוע:
היילייטס:
ניסו לעשות אותי גזען; היה פה מסע רדיפה; תמכתי בכל לב במינוי של שר ערבי; אני יונה מדינית אבל נץ בטחוני; שלי באה בלי ניסיון.
תוס', ראשון, 1 במאי:
המשך ההתכתשות בין עוזי בנזימן לבן דרור ימיני. זו התשובה של בד"י במדורו. בנזימן לא נשאר חייב וכבר באותו יום השיב לו וקעקע את כל טיעוניו.
ותזכורת לפוסט של יקי בז'ה, שהתייחס לסיבוב הקודם בדו"ק, אותו הזכרתי שלשום:
בן-דרור ימיני עונה ליקי בז'ה על טענותיו. הוא יוצא נגד המאמר של בנזימן שיצא נגדו ונגד עמיתו ק' בפרשת השופטת רות רונן, עמותת גישה ובן זוגה וטוען שהלה לא הבין אותו.
השבוע (הארץ)
גלובס, G
אני חוזרת שוב אחורה: אם צריך לסמן היום את הכתבה שעשתה הכי הרבה רעש בסופשבוע שעבר, ועדיין, הרי שמדובר בראיון שכבר הזכרתי היום עם אורית גלילי צוקר (חן שליטא).
ספק גדול אם הראיון (כתבת השער) עם ויקטור מדינה יזכה לאותה תהודה.
שש שנים לא מדבר עם התקשורת? שני נצחים במונחים מקומיים.
מעריב עסקים
יגאל פינס, המיליונר בפיג'מה (רותם סלע) התראיין לפני כמעט שנתיים על מיליונריותו למארקר. מה נשתנה? לא מצאתי.
עוד שני מיליונרים לעתיד – בעלי onavo.
ממון (ידיעות)
יכולהיות (אולי) שהקטע הזה של תומר לוי על הריב מעל גופתו של אביו הביא לכתבה של יהודית יהב על הסעת נפטרים וסידורי קבורה.
לא יודעת אם זה יעזור למי מאיתנו ברגע האמת, אבל יהב מפנה לאתר של מכון עתים.
גלריה
70 שנה להאזרח קיין. אורי קליין משחזר את תולדותיו. למה הוא עדיין הכי הכי? הנה רבע הסבר מאלף.
חורחה לואיס בורחס: "סיפור מתח מטאפיסי. נושאו, גם הפסיכולוגי וגם האלגורי, הוא חקירתו של (את? V) פנימיותו של אדם דרך העבודות הרבות שהוא עשה, המלים שהוא הגה והחיים הרבים שהוא הרס. בסרטו מציג לנו ולס קטעים מחייו של אותו אדם ומזמין אותנו לחבר ביניהם ולשחזר אותם… הסרט שופע צורות של ריבוי וסתירה. בתחילתו אנו רואים את האוצרות שקיין אגר בחייו. סמוך לסופו אנחנו רואים אישה, זוהרת וסובלת, מחברת חלקי פסיפס שפזורים על הרצפה של הארמון שבו היא חיה, שהוא גם מוזיאון. בסופו של הסרט אנו מבינים שחלקיו השונים אינם נשלטים על ידי אחדות סודית. צ'ארלס פוסטר קיין הבזוי הוא סימולקרום, כאוס של השתקפויות".
וכזה הוא גם הסרט הגדול הזה עצמו (חותם קליין את הרשימה).
כך שוחזר הסרט של דוד פרלוב על משפט אייכמן.
על הספר החדש של טינה פיי, האישה המוצלחת ביותר בטלוויזיה האמריקאית (ובשש ורבע, יס קומדי, עוד פרק ברוק 30).
לפני פיזור
מאחר שלא היו לכם שום המלצות על כלום נאלצתי לכתת אצבעותי לבד, כרגיל.
אחר כך תתלוננו שלא התייחסתי למספיק דברים. עדיין, מוזמן מי שקרא דבר מה, להוסיף.
מחר הפוסט המסכם את אפריל, החודש השני לפעילות העצמאית של הבלוג.
הכינו את הכרטיסים, הלייקים והסימפתיה.
ממש ממש ממש לפני פיזור:
שמעתי עכשיו בפגוש את העיתונות שרזי ברקאי היה המדריך של נתניהו בטירונות. האומנם?
בגלל זה אמר שהוא "חף מזדון"?



הדס שטייף כועסת:
http://onlife.co.il/משפחה/יחסים/21928/איבדנו-את-השפיות
תגובתה על פרשת הכתב האנס/חף מפשע שהתיק נגדו נסגר/ייסגר.
אהבתיאהבתי
אליה, שמת לב שבסוף המאמר ישנה הפנייה לקוראים תחת הכותרת:
"אנשים שקראו את הכתבה הזו (של הדס שטייף) אהבו גם את: 'כל הדרכים ליהנות ממין אוראלי' "
אני ממש לא מבינה את ההומור הפנימי של האתר onlife 🙄
אהבתיאהבתי
רזי ברקאי מחוקה באופן מבריק בארץ נהדרת. ערן זרחוביץ עושה אותו, זה פשוט קורע מצחוק 😆
אהבתיאהבתי
מדור של ברנע שהוא – הוגן ומעניין ביותר, עם כמה זוויות. אלה חדשות מרעישות. אולי ביום מן הימים, נחום יחזור להיות עיתונאי.
אהבתיאהבתי
יש לי המלצה לאתר מקסים שעושה טוב בבטן , מדגדג את קצות האצבעות ונעים ברגליים :
http://www.o139.org/2011/04/blog-post_30.html
אהבתיאהבתי
גלובס טעו, זה צ'ארלס שהתבדח על קו השיער של וויליאם, לא הארי.
אהבתיאהבתי
איזה יפה האחות של קיתש…מה נהיה מי שמתחתן איתה?(אני).
אהבתיאהבתי
מוסף הארץ ממשיך להיות המוסף האינטליגנטי והמחכים ביותר מכל מוספי סופ"ש האחרים.
כתבה מעמיקה, מרגשת ולקוראים קצרי הרוח והעין אלו שיכולת הקריאה שלהם מסתכמת בהודעות סמס זוהי בהחלט בעיה קשה לאיכול, כפי שניתן לראות אצל המגיב הרומני כאן.
קישור לכתבה על סיפורה של קהילת שומרי השבת שבטרנסילבניה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226281.html
אהבתיאהבתי
אכן הכתבה על שומרי השבת הייתה הכתבה הטובה ביותר שפורסמה אי פעם בעיתונות הישראלית, מעולם לא היה הישג כזה לשום עיתון וכנראה גם לא יהיה. נסחפנו קצת כאילו דה? נושא בינוני פלוס, כתיבה טרחנית ודודתית בלי קצב, אכן הדבר הכי טוב שקרה לעיתונות הישראלית אי פעם
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה. למה לקנטר? אז דעתך שונה משלה.
כותבת מישהי שלא מגיבה לרוב ומגישה הצעה. מה העניין? למה העוינות הזו?
אפשר לא להסכים, אבל אין שום סיבה לבטל את דעתה (או דעתו של כל אחד אחר).
לא נראה לך שההתייחסות שלך תרתיע אחרים (שלא נוטים להגיב) לעשות זאת?
אהבתיאהבתי
תראו מי שמדברת!!! איזה צביעות!!! עד שיצאת לעצמאות התייחסת למגיבים שלא הסכימו איתך או העיזו לחלוק עליך בעוינות חוסר סבלנות זלזול וגסות רוח שלא היו מביישים בסטיונרים בשוק. ממתי הפכת להיות כזאת סובלנית אדיבה ומשכינת שלום??? אה כן מאז שהפכת לעצמאית ואת תלויה בחסדיהם של הגולשים. אין אין גבול לצביעות!!!
אהבתיאהבתי
לך לשטוף ת'פה עם מים וסבון, כמאמר הגננת. ללכלך על אדם בביתו-שלו? איפה למדת את הנימוסים הטוקבקיסטיים האלה? (דבורית – בבקשה לא להיות סובלנית לתגובות כאלה. בשביל זה נוצרה אופציית מחיקת תגובות.)
אהבתיאהבתי
הלל, לא הייתי במרחק מחיקה כמה שעות.
בכל מקרה, תיאוריית הגרוואטרים התואמים לתגובות מוכיחה את עצמה ביג טיים בהתייחס לתגובה של האיש הזה.
אהבתיאהבתי
התלוננת על חוסר בהמלצות. אם כך אני חייבת להפנות אותך לכתבה הטובה ביותר שהתפרסמה בסופ"ש האחרון, אם לא אחת הטובות שהתפרסמו בעיתונות העברית בשנים האחרונות. כוונתי לכתבה על שומרי השבת בטרנסילבניה ממוסף הארץ.
מדובר בתחקיר מעמיק, כתיבה קולחת ומאוד מרגשת. סיפור מאלף המכיל את כל החומרים הראויים ביותר.
אני בדרך כלל לא מגיבה, אשמח אם לא תפרסמי את תגובתי כלל, אבל ראוי יהיה אם תקראי את הכתבה ותמליצי.
בעיקר בשל העובדה שמדובר על כתבה המהווה דוגמה לעבודה עיתונאית יסודית ורצינית.
אהבתיאהבתי
ברקאי סיפר על כהונתו כמ"כ או סמ"ח בטירונות של ביבי מלא פעמים וכבר מזמן, ממש כשהכלניות עוד פיטרלו בארץ. אגב, כל הכבוד על הפרגון לברנע. האמת הגיע לו (לשם שינוי), ובכל זאת.
אהבתיאהבתי
שני דברים:
1. מהצד המקורית תודה לך אם תבחרי שם אחר. בכל זאת, יש שני טריליון שמות בעולם.
2. כשהכלניות פטרלו בארץ שניהם עוד לא נולדו. הטירון ומפקדו.
3. תודה (בעצם יצאו שלושה דברים)
אהבתיאהבתי
1. סליחה
2. הכלניות היו רפרנס לצ'יזבאט ידוע של ביבי. גגלי
אהבתיאהבתי
גם אני התייחסתי לאותו עניין בדיוק בדבריי (שהרי זה מה שנאמר אז). אשר על כן אין לי צורך לגגל כי כתבתי על כך בזמן אמת.
אהבתיאהבתי
רזי היה ממ"כ של ביבי בטירונות, ומתן היה מ"פ …
גם רזי וגם ביבי איבדו את אחיהם הבוגרים, ששניהם הלכו בדרכם הצבאית.
אז מי שהלך ליחידה עשה טירונות ב890.
לא ברור איך אחד ציוני כמו רזי, הולך ונהיה סמולן, אולי בהשפעת העורכת הסמולקיצונית שלו,נורית קנטי?
אהבתיאהבתי
ואולי בהשראת ההגיון הישר והאנושיות? או בהשראת בית הוריו? לא זכורה לי זיקה מוכחת בין שירות צבאי ו/או תרומה לבין היעדר סמולנות.
אהבתיאהבתי
אוי צחקתי רבות, חובתית, תודה
יש סוג של מתאם (אם כי לא מוחלט, בכ"ז יש סטיות) בין מה שאת מכנה "סמולנות" לבין שכל ישר, כבוד הדדי, אנושיות, פתיחות ורוחב אופקים.
"לא ברור איך" עדיין את ושאר חברייך מתקשים להבין זאת….
אהבתיאהבתי
רזי ברקאי סמולן? רק אם כל מי ששמאלה מהאגף הימני של "ישראל ביתנו" הוא סמולן. ואגב, בתקופה שברקאי ונתניהו שירתו בצנחנים ובסיירת מטכ"ל, ימנים מבית רביזיוניסטי כמו נתניהו היו מיעוט זעיר יחסית ביחידות אלו – רוב הלוחמים באו מ"הסמול". היינו ילדים וזה היה מזמן. וישנן סיבורת רבות ומגוונות לעובדה (המצערת?) שהיוםנ זה אחרת.
אהבתיאהבתי
חנוך דאום אומר שקדימה היא מפלגת שמאל…
בארץ לא יודעים פשוט מה זה שמאל, זו בורות פשוטה
אהבתיאהבתי
לכל המגיבונים,כתבתי שהוא מ"ציוני הפך לסמולן", מה זה קשור לימין?
יש ציונים ויש סמולנים!!!
ורזי שהיה בין הציונים מתדרדר לסמולנות.
נכון שבזמן שרזי היה בצבא(בהתחלה בצנחנים, ואח"כ מד"ח בבי"ס לקצינים) רוב המשרתים ביחידות העילית, היו מההתישבות הציונית, גם היום זה ככה, רק היום ההתישבות הציונית היא בעירות הפיתוח וביהודה ושומרון.
הסמול בכלל לא יודע איפה מתגייסים, אלא אם כן יש שם הפגנה נגד התגייסות לצבא הכיבוש.
אהבתיאהבתי