תאונות

הכותרות נעות בין חמש השנים שקיבל ג'ון איוון דמיאניוק לבין התאונה בכביש הדמים בערבה. ידיעריב מסתפקים בכותרת בת מילה כדי להדהד לנו במוח: "מחריד"; "אשם". יום מצוין לאחראים על דנדון בלוטות הצקצוק הקולקטיביות. אפשר לצקצק פעמיים.
תום שגב מצדד. בועז ביסמוט מתעצבן מהדחייה. באשר לטענה למה מדובר בחמש שנים ולא במאסר עולם – הבנאדם בן 91. מעשית, מה ההבדל בין שני העונשים?
עופר אדרת, שכותב עליו כבר שנים, משחזר את קורותיו, למי ששכחו.

קראתי איפשהו שהתקשורת לא מדווחת על מה בדיוק השביתה של עובדי הרכבת. אז לא נכון, ראשית, היום כל העיתונים מדווחים בפירוט. ושנית, הנה ידיעה נרחבת על כך במארקר מ-22 באפריל, למשל.
בחצי משפט: העובדים חוששים מהפרטה. ההנהלה מכחישה. סיפור מעצר הוועד שלשום הוא רק תוסף.
בבקשה, אל תשבתו ביום שני. לא מתאים לי.

ישראל היום

על שער ישראל השבועגלן בק. עמוס רגב, עורך העיתון מראיין אותו.
קצת קשה לי למצוא עניין באיש חובב ישראל ובראיון איתו. מה בדיוק חושב רגב על המרואיין שלו?

כדי שלא אחשד בקיפוח, גם המהפך שעבר על גיל ריבה, מנחש צפע ליונק דבש לא ממש ישנה סדרי עולם.

מעריב עסקים

כתבת השער: מה הרג את טל שביט? גיל מלמד מתחקר.
אתמול התפרסם ב-nrg טיזר לכתבה. לא נכתב מילה על תוכנה, אבל הרוחות בטוקבקים כבר סערו.

הנה התשובה לשאלה:

גידי פרדר מעריך ש"מה שהרג את שביט הוא דווקא העובדה שרכב במהירות שיוט נמוכה יחסית, ואם הוא היה רוכב במהירות גבוהה הוא לא היה נפגע כלל.
'אני מעריך שטל רכב באופן רגוע וחשב שנהג המכונית לכל היותר משייט לרוחב הנתיב. סביר שהוא לא אותת או נתן אינדיקציה כלשהי על כך שהוא מתכוון להיעצר על אי התנועה. וזאת היתה המלכודת עבור טל. באופן פרדוקסלי אם היה טל רוכב מהר מאוד הוא היה חומק ללא פגע, אבל גורם ההפתעה היה משמעותי כאן. כל הסימנים הפיזיים מצביעים על כך שכאשר טל הבין מה קורה הוא ניסה לבלום בחוזקה – אבל המכונית פשוט נכנסה לו מול הפנים וחסמה אותו'".

– לא הבנתי מהכתבה: מה יעלה בגורל הנהג הפוגע? הרי לפי הנתונים האלו הוא צריך לעמוד לדין על גרימת מוות ברשלנות (פושעת)?

– הכתבה עצמה בודקת את המקרה בכללותו, כולל דו"ח אור ירוק, כשליו, פגישות עם אנשי העמותה, השחזור (בו השתתף מלמד) ושיחה עם פרדר, איש המקצוע.

– השחזור עצמו מתחיל בסרטון מדקה 4:30, ונמשך כמה שניות.
תוס': בסרטון התחתון יש שחזור ארוך.

מעריב שלום

על ההרפתקה הכושלת של זקי רכיב במעריב.
בידיעה הזו נכתב שרכיב הפסיד שמונה מיליון דולר מהפלירט. בראיון איתו לא מזמן הוא אמר 2-4 מיליון. מעניין מה האמת.

זה סיכום הכתבה:

רכיב יצא בזול. בסופו של דבר הוא הציג מספיק שכל עסקי ישר כדי לחתוך את הפסדיו למרות האופן שבו יצטייר כתוצאה מההרפתקה המהירה. ייתכן אפילו שתקופתו הקצרצרה ב"מעריב" תרמה לעיתון. הקיצוצים שהוביל בעיתון (מעל 100 עובדים פוטרו בחודשים האחרונים) היו צריכים להיעשות על ידי מישהו – והוא הובילם. עם זאת, כנראה שאם היה מדובר בעסק אחר, ולא בגוף תקשורת, הוא היה מסכם את הסיפור עם הפסד גדול הרבה יותר. גם למי שרכש את העיתון ממנו יש אינטרסים רבים שאינם עסקיים. הסיפור של רכיב ב"מעריב" מציג את מגוון האינטרסים הלא בריאים סביב עולם התקשורת הישראלי.
מבחינה זאת נסיגתו של רכיב, שטען כי מטרתו היתה ציונית ונועדה להעמיד כלי תקשורת חסר הטיות, היא כנראה לא בשורה טובה. דנקנר הוא דמות אקטיבית במשק הישראלי, עם מגוון אינטרסים. יש לו אולי יכולת להעביר תקציבי פרסום גדולים לעיתון, מכיוון שלהבדיל מרכיב, דנקנר מחזיק בחברות הנמנות עם המפרסמים הגדולים במשק. אך מנגד, חלק גדול מדי מהחדשות היום-יומיות בישראל קשורות לעסקיו.

שתי שאלות (בינתיים) שעולות בדעתי אחרי קריאת הכתבה השמונים אלף על מעריב:
1. למה הפיטורים צריכים היו להיעשות בכלל? הרי העיתון מתנהל בחוסר משווע של אנשי מקצוע וסובל ממצוקת כוח אדם נוראית. למה צריך היה לקצץ? על מה מתבססת האמירה הזאת?
2. מעריב הוא חולה אנוש המונשם על ידי מכונת החייאה. הוא מדמם כסף בלי הפסק, והשאלה היא למה? מהו מקור הדימום? מאיזה איבר/ים?
בכל הכתבות אין ניסיון לנתח (על ידי כלכלנים, לא על ידי עיתונאים) מה קורה שם?
הרי מה שדנקנר עשה זה עירוי דם. אלף מנות בדחיפה. אבל אין שום הוכחה לכך שהדימום נעצר, או שנמצא מקורו, ושהעירוי העכשווי הוא לא מצב קבוע, לכל החיים.

בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת

צה"ל מאבטח את מחשביו ומתנתק מהאינטרנט.

לחם עבודה/ מעברים

נועה אסטרייכר עוזבת את הטור שלה בזמן תל אביב (וכותבת טור פרידה), עוזבת את סלונה שם ערכה, ומתחילה לערוך בבלייזר.

לפני פיזור

בערב יום הזיכרון כתב אמנון לורד פוסט על מספר הנופלים.
הפוסט קיבל 94 לייקים מחד ו-43 תגובות עצבניות (זוכרים דיון קודם על מגיבים אל מול דוממים?): מטענה נוזפת שעלי להתבייש על שפרסמתי אותו, ועד "אבל כתוב בויקיפדיה ובגוגל". המשפט האחרון (חיברתי כמה תגובות) הרס אותי. אנשים באמת שכחו שהרשת היא לא המקום היחיד בו אפשר למצוא מידע. ספרים, ארכיונים, הצלבת מקורות – מי מדור הגוגלפדיה זוכר את הדברים האלו או משתמש בהם ביומיום?
אני עורכת תחקירים שונים בכמה נושאים. שום פרט מאלו שאני מלקטת ומחפשת לא נמצא ברשת. כלום. וספק אם הוא יהיה מתישהו, אלא אם אני אעלה בעתיד מצבור פרטים הקשורים בנושאים כאלו ואחרים.
אמנון לורד קורא ובוחן היסטורה כללית והיסטוריה צבאית כבר עשרות שנים, כך שמשפט כמו "למה הוא לא קרא בויקי" הוא עלבון אינטלקטואלי ואישי ללורד. הופתעתי לשמוע אותו דווקא ממי שכן מכיר מאגרי ידע אחרים.
אמש העליתי את התגובה של לורד לטענות. אני מקווה שהיא נקראה/תיקרא בנפש חפצה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה מעברים, קצה האצבעות, שישי קצר, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

57 תגובות על תאונות

  1. מהצד הלא מקורית הגיב:

    הטענה נגד לורד לא היתה "מדוע הוא לא בדק בויקי או בגוגל" אלא מדוע *אפילו* בויקי ובגוגל הוא לא טרח לבדוק, שלא לומר בדיקה מעמיקה יותר כראוי לנושא החשוב והטעון. ולמיטב זכרוני, כמי שקוראת ובוחנת אי אלו כתבים כך וכך שנים, תחום התמחותו של לורד הוא קולנוע (אולי התבלבלת עם אורי מילשטיין? האמת אפשר להבין)
    . ההסבר שלך כוחו יפה לצורך הבנת העלאת הפוסט מצדך, אך הא ותו לא. מה גם שפוסט ההמשך של לורד לא מעיד על הפקת לקחים. 😛

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כמה נחמד להמציא עובדות ולהתייחס אליהן כאל מציאות
      אני מכירה את לורד קצת יותר ממך.
      בין יתר עיסוקיו הוא היה גם מבקר קולנוע בעיתון תל אביב כשאני ערכתי שם.
      מעניין מאיפה שאבת את המידע שלך. בטח מויקיפדיה.

      אהבתי

      • מהצד הלא מקורית הגיב:

        אולי לא הייתי ברורה מספיק: פוסט התגובה של לורד לא מעיד על הפקת לקחים מצדו, לא מצדך. גם את לא ברורה: לא הבנתי לאילו "עובדות מומצאות התייחסת". עכשיו תסלחי לי, אני רצה לקרוא את הערך "אמנון לורד" בויקי, כשבלבי תפילה שיש כזה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        את כתבת:
        "ולמיטב זכרוני, כמי שקוראת ובוחנת אי אלו כתבים כך וכך שנים, תחום התמחותו של לורד הוא קולנוע (אולי התבלבלת עם אורי מילשטיין? האמת אפשר להבין)"
        אסביר לך בעברית קלה:
        1. מיטב זכרונך בוגד בך
        2. לא, לורד בקיא בדברים רבים
        3. לא התבלבלתי עם מילשטיין למרות שהבדיחה שלך נורא נורא מצחיקה

        אהבתי

      • מהצד הלא מקורית הגיב:

        אני שמחה ששעשעתי אותך אך נימה של עצב התגנבה ללבי: חוששתני שההגדרות שלנו למילה "בקיאות" אינן חופפות. במקרים כאלו אני מציעה לדלג על ויקי ולהסתייע בספרי עזר מהסוג המוכר בכינוי "מילונים".
        ———————————————————————————————
        V: אכן, ההגדרות שלנו למילה "בקיאות" לא חופפות.
        וכי למה שאישה כמוך, שהשכלתה מתבססת על אנציקלופדיית "למיטב זכרוני" תודה בטעותה אחרי שנחשפה לשלל עיסוקיו של לורד? טעות? את? מה פתאום.
        בכל מקרה אין שום סיבה שתשחתי את האינטלקט שלך במקום שאינו תואם את השכלתך הרחבה.

        אהבתי

      • זיגזג הגיב:

        מהצד היא אולי לא מקורית, אבל גם קרצייה לא קטנה

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        דבורית, כמו מהל"מ אני לא מצליח להבין לא אותך ולא את לורד. לורד תהה מאיפה מגיעים המספרים האלה של נופלים במערכות ישראל, כשלמיטב חישוביו (המוצדקים בסופו של דבר) המספר האמיתי צריך להיות פחות בכמה אלפים. אילו לורד היה טורח לברר, לנבור בארכיונים, לחפש בפרוטוקולים, לפשפש בהצעות חוק, או סתם ככה לקפוץ לוויקיפדיה, הוא היה עולה על הסיבה הרשמית, מזכיר אותה וצועק נגדה. הוא לא עשה את זה, אלא סתם העלה השערות וניחושים, ובתגובתו הוא גם לא התייחס לטענות מדוע הוא לא עשה את זה. וגם את לא התייחסת, אבל זה לא תפקידך בתור מארחת (להבנתי). אני פשוט לא מבין מדוע ועל איזה בסיס את ממשיכה "להגן" על לורד במקום להסכים לפחות שבנקודה הזו הוא חיפף.

        אהבתי

  2. תמר דרסלר הגיב:

    מעריב- אולי עצוב לומר אבל אולי רק אולי אין מקום עוד לעיתונים גדולים בארץ שלנו, ידיעות וישראל היום כנראה אכלו את העוגה ולמעריב לא נשאר.

    אהבתי

  3. ליאורה הגיב:

    הראיון עם בק מפוספס. האיש הוא תופעה מרתקת, אחת הפרסונות הטלוויזיוניות המעניינות היום, שכל אחד מכלי התקשורת שהוא קורא להם ליברליים היה מת לראיין, אבל הוא מסרב להם בעקביות.
    כל מה שמעניין את רגב זה שהוא "תומך בישראל" ולכן יוצא לו ראיון מגוחך ומשעמם שלא נוגע בתופעה ולא מנסה בכלל להבין למה הוא פופולרי כל כך.

    אהבתי

  4. ברזל חם הגיב:

    כותב שוקי טאוסיג היום בהעין השביעית…
    המלצת קריאה

    גם מבין המוספים הכלכליים, האיכותיים יותר בדרך כלל מאלה הכלליים (אם כי, מטבע הדברים, בעלי תחומי עניין מוגבלים יותר), "כלכליסט" הוא המוסף שנותן לקוראיו את האשראי הגבוה ביותר. מן ההתייחסות הרציפה והעקבית למדע וטכנולוגיה (באמת, לא רק לפן הכלכלי שלהם), דרך העיצוב השמח והאינטליגנטי, ועד לקומיקס המצוין של אסף חנוכה – "כלכליסט" מגדיר קורא משכיל, מיודע ולא מאובן.

    כתבת השער של המוסף השבוע מעניינת: מחקר חדש "על הקשר בין אופיים של בני-אדם לאורך החיים שלהם", שערך פרופסור אמריקאי לפסיכולוגיה, הווארד פרידמן. "מה שמפתיע כל-כך במחקר של פרידמן", כותב איתי להט, המראיין, "הוא שהוא נוגד את האינטואיציה". לפי המחקר, "המנבא הטוב ביותר לכך שילד יאריך חיים הוא תכונה שפרידמן מכנה 'מצפוניות'". "מדובר במכלול התכונות שמערב התמדה, זהירות, עבודה קשה, מוסר גבוה ומעורבות גבוהה בקהילה", אומר פרידמן ללהט. "אם בגיל 10 או 11 הילד שלך מפגין סימנים שהוא מאורגן ושקול, אולי טיפה יתר על המידה, כמעט אובססיבי בדברים מסוימים, ולא כל-כך חופשי ונטול דאגות, אז יש לך סיבה לשמוח, הילד שלך כנראה יאריך ימים".

    סיפורו של מסד הנתונים הענק ששימש מושא המחקר של פרידמן מוסיף פיתול מרתק לעלילה: הנתונים המפורטים על פרטי חייהם של כ-1,500 ילדים מחוננים מקליפורניה נאספו על-ידי פרופסור אמריקאי אחר לפסיכולוגיה, לואיס טרמן, שהקדיש את חייו במטרה להדגים את "הקשר בין אינטליגנציה להצלחה בחיים" ו"הזיקה בין מצוינות לפוטנציאל בפועל". המחקר נכשל. הילדים שטרמן כינה "האליטה הבאה של המדינה" לא הגיעו להישגים יוצאי דופן. "מצאנו שאין התאמה בין אינטלקט להישגים בחיים", היתה המסקנה.

    הכתבה מביאה גם מסקנות מעניינות של המחקר הנוגעות להבדלים בין גברים לנשים, להשפעה של אושר על תוחלת החיים ועוד כהנה וכהנה. לא כל המסקנות משכנעות, וממילא, כמו בכל מחקר מדעי אמיתי, גם המחקר של פרידמן נכון בעירבון מוגבל (כבר קבוצת המדגם עצמה, למרות גודלה, מוגבלת למדי ומורכבת רק מאמריקאים לבנים מקליפורניה בעלי אינטליגנציה גבוהה), אולם התובנות שהכתבה רצופה בהן מרחיבות אופקים ומחשבה. הפלא הוא, שכתבות כאלו אינן נדירות במוסף הזה.

    😆

    אהבתי

  5. דניאל הגיב:

    מעניין שצה"ל רואה את הפייסבוק ואת ספקי הדואר האלקטרוני כמו ג'ימייל והוטמייל לאויב,
    בכלל כל מה שאינו שייך לצבא העם הוא בבחינת אויב שיש להתגונן מפניו.

    מפתיעה אותי הבחירה שצה"ל עשה בחסימת הגישה לאינטרנט, לא בגלל הבחירה להיות 'גטו ישראלי' , ההפתעה היא שצה"ל בחר לא לתקוף את האתרים האלו ולנסות להשמיד אותם.

    ואולי אני טועה, אולי הצבא בעתיד יתקוף את האינטרנט וישלח תולעים קרבים לאותם אתרים.

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      כל הכבוד לצה"ל!
      דין האינטרנט כדין הטלפון,כמו שחיילים לא צריכים להשתמש בטלפון הצבאי לעניינים פרטיים, כך האינטר.
      צבא צריך להלחם! וכל מה שהוא צריך זה להתכונן לזה.
      אין לחיילים מה לחפש שם, זה מכשיר מסוכן מעין כמוהו, ידיעות יכולות להגיע לידי שמולנים, ערבים, דניאליות, ועוד כל מיני מרגלות שמעבירות חומר לעיתונאים וערבים…..

      אהבתי

  6. בעניין טל שביט הגיב:

    בקישור הראשון בנושא בפוסט יש 2 סרטי וידיאו. בסרטון השני (יש לגלול למטה בכתבה המקושרת) יש את השחזור במלואו ובהרבה יותר מאשר כמה שניות. הכתבה עצמה לא קצרה ומאוד מעניינת לרוכבות/ים.

    הנה שוב הקישור לכתבה ובה הסרטונים:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/240/407.html

    אהבתי

  7. נ' הגיב:

    לגבי דמיאניוק, ההבדל בין שני העונשים הוא איזה עונש ראוי לתת על העבירה שבה הוא הורשע. הגיל שלו לא רלוונטי. המסר של 5 שנות מאסר על העבירה הוא הפוגעני.

    אהבתי

  8. עובר אורח הגיב:

    שבת שלום
    כבר דברו על "מעריב" אז מותר. היום ב"סוף שבוע" עמ' 24 מתחיל מאמר על אחד עמיד פרץ. המאמר נפתח במשפט המחוזי "הכין עמיר פרץ סלט ירוקות רענן. שיפד על המזלג קוביות גבינה בולגרית, רצועות גזר פריכות, פיסות עבות של חסה מתובלת: נישנש מזון של פועלים בניחוחות* מעוררת השתאות". זה מזון פועלים שרואים במשקפת מהסוג הסתום, הכוונה כמובן גם לחסה וגם לפועלים. ולמה המראה של פרץ אוכל חסה בניחוחות* מעורר השתאות נדע אחרי הבחירות למה שלא יהיה.
    * ריח הניחוח המופלא, אוי ריח הניחוח של גזר וחסה וגבינה בולגרית.

    אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    אני הייתי הראשון פה שתקף את הדו"ח של אור ירוק (אחרי שהוא הוצג כעובדה מוגמרת), אבל התחקיר של החברים של טל לא שווה הרבה יותר מהדו"ח של אור ירוק (ואני לא מתכוון מבחינה מקצועית).
    כל העוסקים בדבר נגועים באינטרסים (כולל גיל מלמד), ונראה שמדובר בהצגת הגרסאות של שני הצדדים כפי שיוצגו במשפט שיתקיים בנושא.
    צריך לחכות לסיום חקירת המשטרה ולהכרעת בית המשפט לפני שיוצאים בהצהרות כמו "מה הרג את טל שביט".

    אהבתי

  10. כמה אפשר הגיב:

    בעניין מעריב: הבעיה תיפתר כנראה כשהחברות של נוחי דנקנר יתחילו להזרים פרסומות לעיתון, את זה כולם מבינים, כולל הדה קרקר שאחוז חרדה מהיום הזה.
    ואם כבר מדברים על עיתונות: השוואה בין יואל מרקוס לבן כספית: מרקוס מסביר שאין צורך לחשוף את מה שקורה במשפחת נתניהו. מבחינתו הוא בהחלט צודק. נפילה של נתניהו תגרור אחריה את סגירת ישראל היום ואת נפילת הארץ שניזון מישראל היום. ולכן העיתון הכי שמאלני בישראל מגן על נתניהו כמו על אתרוג. בן כספית, לעומת זאת, מביא את הסיפור האמיתי על מה שהתחולל בין הקיסרית ירום הודה לבין לילך ויסמן, סיפור מצמרר. נפילת נתניהו תגרור אחריה את נפילת ישראל היום שזה מהלך טוב למעריב. וגם בלי קשר לישראל היום: עיתון שמסתיר מידע כל כך חיוני מקוראיו הוא עיתון הזוי, וזה הולך וקורה להארץ בשנה האחרונה. עיתון מדורדר בהשארת האלפוניקים, מוסף עלוב בהשארת הגולדן.

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      "עיתון שמסתיר מידע כל כך חיוני מקוראיו הוא עיתון הזוי"
      מידע "כל כך חיוני"? איזה פוסטמה בלבלה את המוח לרעיית רוה"מ, והיא התעצבנה… וזה מידע ח י ו נ י!!!!!
      בטח את מעריצה של ביבי….,

      אהבתי

      • ברלין אלכסנדרפלאץ הגיב:

        מידע על התנהגותה ההזויה של אשת ראש הממשלה ועל השלכותיה על תפקודו זה מידע חיוני ביותר בכל מדינה דמוקרטית

        אהבתי

    • אחי הגיב:

      כאשר חברות בבעלותך משלמות לחברה אחרת שבבעלותך זה לא ממש כלכלה..
      פישמן המציא את התרגיל הזה כבר מזמן שהרשתות שלו שלמו שכר דירה לנדלן שלו…
      הגיע הזמן שתכירו בזה-
      נוחי דנקנר קנה עיתון לא כדי להרוויח בו כסף אלא רק כדי להעביר דרכו אג'נדות.
      ותזכרו גם שיותר חשוב מה לא כתוב בעיתון מאשר משכתוב

      אהבתי

      • קלקלנצ'יקית הגיב:

        פישמן לא המציא כלום.
        עסקות פנים מוכרות עוד מימי התנ"ך.
        גם אני הייתי עושה כאלה עסקאות בינקותי עם גוגואים.

        אהבתי

  11. תמהה הגיב:

    "קצת קשה לי למצוא עניין באיש חובב ישראל" ….?!
    עד כדי כך אתם שונאים אותנו?

    אהבתי

  12. נקבה הגיב:

    http://imti.org.il/Reports/The_BS_That_is_the_Nakba.pdf
    חובה לקרוא לכל ישראלי.
    אולי אחרי הקריאה, יהיו בשנה הבאה רק 1000 עוכרי ישראל חלביבים, ביום הזכרון לחייל הערבי ביום הזכרון לחללי צה"ל(במקום 1500 השנה).

    אהבתי

  13. המום הגיב:

    "נועה אסטרייכר עוזבת את הטור שלה בזמן תל אביב"…
    זאת הרעידת אדמה שניבאו לנו?

    אהבתי

  14. המום הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1227674.html
    מה? אז למה כל הנמושות אומרים שישראל(ברק ביבי) לא עושה כלום?
    וזה כותב עיתון אנטי ציוני !

    אהבתי

  15. אורן הגיב:

    באשר לדמאניוק יש לנו מקרה חדש, משפט של המנוצחים. לאחר שנים של אי שפיטה, ומאסרים קלים יותר, אף לכאלה , שיש פרטים על מעשיהם בסוביבור. מעניין עם ההגנה, תזמין את השופטים טל ודורנר להעיד מטעמה. הוא לא יכול להיות גם איון האיום, כמו שהם עדיין בטוחים, וגם שומר בסוביבור. בכל מקרה, על הפרשה מעניין לקרוא כאן.

    אהבתי

  16. קיפי 1980 הגיב:

    תקשיב לי אני לא יודעת מי אתה ולא רוצה לדעת מי אתה, אבל מה שכתבת מעיד עליך יותר מאשר עצמך. לך טפל בעצמך זה עדיף מאשר לכתוב עוד גיבוב של שטויות, נמאס לקרוא אותך, איש מדנים.

    אהבתי

  17. עדיגי הגיב:

    אוף, למה מעברי התפקידים שלי לא נכנסים אף פעם ל"לחם עבודה"? מה, אני פחות חשובה מנועה אוסטרייכר?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      חס וחלילה.
      את (וכל אחד אחר) מוזמנים לדווח לי על כל מעבר שלו/ה/של מישהו אחר, ואני נשבעת ומבטיחה לכתוב.

      אהבתי

  18. Gal LA הגיב:

    Totalli agree with liora and yorself about Rewgev-Back
    What a bore
    I wathc hime and listen to his radio show – the guy is so interesting, funny and he even cry here and there
    Lachtz zmaan and all – eize fisfoos

    אהבתי

  19. אורן הגיב:

    גוגלגייט והפרצוף המסמיק של פייסבוק.

    אהבתי

  20. דניאל הגיב:

    אתמול בערב בחדשות ערוץ 2 שודר שצעיר בן 17 נפגע אתמול מירי בירושלים בסילואן ומצבו קל והוא מתאושש מניתוח שעשה.

    היום בבוקר 'הפצוע קל' מת על חדר הניתוחים בזמן הניתוח, השאלה היא למי להאמין לדובר צה"ל או לתחיית המתים?

    אהבתי

    • סילואנצ'יקית הגיב:

      הוא יהודי או ערבי?
      אם הוא יהודי זה אסון אבל אם הוא ערבי אז זה קורה.

      אהבתי

      • דניאל הגיב:

        הוא ישראלי -ערבי , מעניין שבמעריב הוא נהרג מירי בכתף :"פחות מיממה לאחר שנורה במהלך העימותים במזרח ירושלים. מת הבוקר (שבת) מפצעיו הנער בן ה- 16 שנפצע בכתפו מירי"

        בעיתון הארץ הוא נורה בבטן: "הצעיר, מילאד סעיד עייש, כבן 17, הגיע אתמול לבית החולים אל מוקסד שבמזרח ירושלים כשהוא פצוע בבטנו מירי"

        אהבתי

      • מעלי הגיב:

        יהודי מת מירי, ערבי מת מפצעיו.

        אהבתי

      • ל-מעלי הגיב:

        אולי מי שטיפל בפצוע היה תאילנדי והוא עשה לו נזק סופני בכוונה או שלא בכוונה.

        אהבתי

  21. זיגזג הגיב:

    הדיווחים בתקשורת על השביתה ברכבת מלאים ב"אני לא יודע על מה השביתה" – ציטוטים מעניינים ומקוריים של "נפגעי השביתה".
    מה הבעיה לדווח בעיתון, באינטרנט ובגלי צה"ל על סיבות השביתה – כדי שהאזרחים הסובלים ידעו מדוע הם סובלים?
    הסיבה, אגב, היא רצון הממשלה להפריט את הרכבת ולפטר המוני עובדים, כרגיל. אך כאן יש ועד עובדים שלא עשו אותו באצבע, כנראה

    אהבתי

  22. קורא הגיב:

    vהניתוח למעריב לא מצריך שום תואר בכלכלה, ההכנסות מצטמקות וההוצאות גבוהות מדי, זה הכל. בהנחה שהם לא יצליחו להגדיל את ההכנסות, צריך לחסוך בהוצאות, קרי, לפטר אנשים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s