בישראל היום משבחים את צה"ל על האיפוק, אבל מתייחסים למודיעין הקלוקל. ככה זה, מאז שצה"ל ביטל את האינטרנט לא קוראים שם פייסבוק.
ברק בנבואה אופטימית: אנחנו רק בתחילת העניין, אך לדבריו, אי אפשר לפרוס 7,000 איש על הגדרות. אילן גטניו אומר בישראל היום שמי שעקב אחר ההתרחשויות בפייסבוק ובטוויטר לא הופתע. בן כספית הולך על "לפייסבוק חוקים משלו. מה שראינו אתמול זה אאוטסורסינג של האינתיפאדה… כשהמקומיים מתעצלים, הם מביאים פועלים שחורים מסוריה, או לבנון, או עזה, לעשות את העבודה השחורה".
עמית כהן כמה עמודים אחרים עם הכותרת "הסתערות.קום" ומזכיר שההכנות ליום הנכבה נערכו בפייסבוק, שעוד ועוד דפים של האינתיפאדה השלישית צצו ושהתהלוכה לקונייטרה תוכננה היטב. גם בע' 3 בידיעות מזכירים: "הכתובת הייתה על ה-wall", עם ציטוטים מעמודי פייסבוק.
מאחר שהסורים על הגדרות הפך למטבע לשון בן כמעט 40 שנה, אין להתפלא על שעורכי אתמול ברשת וגם היום בעיתונים מיהרו לחזור ולהשתמש בו. כותרת מעריב הבוקר "על הגדרות". הסורים הושמטו, אבל נו, אין צורך. בידיעות הלכו על "הסורים על הגדרות" (ע' 2)
כותרת ידיעות היא "אין גבול", כותרת בה השתמשו במעריב בע' 8.
בהארץ הכותרת פואטית: "אלפי פליטים פלסטינים שעטו לעבר ישראל מסוריה ומלבנון, לפחות 14 בני אדם נהרגו"
הארץ הוא היחיד מבין העיתונים המכנה את פורצי הגדר פליטים.
בשער מעריב הם נקראים "מאות סורים", או "אלפים הסתערו לעבר הגדר" (לבנון)
בידיעות – "פלסטינים".
מחדל, סקנדל או קרנבל
עפר שלח כותב שצה"ל ניסה לאחוז את המקל מכל קצותיו: השראה איראנית ויד מכוונת סורית שיגרו את המפגינים לגדרות. אבל אותם דוברים, אומר שלח, הודו גם שפריצת המפגינים ליד מג'דל שמס הפתיעה אותם: הכוחות נערכו דווקא ליד קונייטרה, שם הייתה התרעה על "הפרות סדר" בקנה מידה נרחב.
כספית, לצדו בכפולת 2-3 אומר שלא היה מחדל, וש"די נמאס מההלקאה העצמית… כשמשהו משתבש… אין למודיעין יכולת לחזות הכל".
אלכס פישמן בידיעות לא מסכים איתו: פישמן זועף על שראשי מערכת הביטחון היו עסוקים בחגיגה לכבוד ראשי השב"כ המתחלפים, ועל שאיש לא חשב להזיז את האירוע מיום הנכבה. "מי שטוען שהפגנת ההמונים הפלסטינית בגבעת הצעקות הייתה בגדר הפתעה למודיעין לא אומר את כל האמת. מידע על הפגנות ועל מוקדי חיכוך ברחבי הגולן נמסרו לכוחות, ולכן גם הכוחות צוידו באמצעים לפיזור הפגנות. יתרה מזו, בשעות הבוקר כבר נראתה בגזרה של מג'דל שמס תנועה של 90 אוטובוסים, ואלפים שירדו מהם התכנסו באמפי שהוכן מראש בגזרה לטובת ההפגנה מול הגדר". הוא מסכם בכך שישראל לא תוכל "למנוע את פריצת הגבולות שלה על ידי עשרות ומאות אלפי פלסטינים שיצליחו להתארגן ולהגשים את חלום השיבה במו רגליהם".
יוסי יהושוע, שם, בכפולת 2-3 מונה את כל התקלות: התעלמו מהמודיעין ומפייסבוק, לא היו כוחות בשטח, לא היה ציוד מתאים לפיזור הפגנות, בניגוד לדברי פישמן, והמוקשים לא פעלו לאורך הגבול. ובהמשך: "קרב האשמות" בין אמ"ן לפיקוד צפון בעקבות אירוע מג'דל שמס. בפיקוד אומרים ש"לא היה להם מודיעין". באמ"ן טוענים שהמודיעין הועבר לפיקוד ולאוגדת געש כבר לפני כמה ימים, כולל המידע על 90 האוטובוסים. הביקורת של אמ"ן מופנית כלפי מפקד אוג' געש, תא"ל אייל זמיר ואפ"צ, גדי אייזנקוט שאישר את תוכניות האוגדה.
גם במעריב מתואר המחדל, אבל בקצרה ובעומק הסיקור: ע' 9. מאחורי הכותרת "מחדל מג'דל" כותב אחיקם משה דוד על "הכשל בהיערכות": לדבריו, בכירים בפק"צ העריכו כי האירועים החמורים יתרחשו דווקא בגבול לבנון. לדבריו "משהו בהערכות המודיעיניות כשל לחלוטין" וגם "בפק"צ הודו כי לא צפו אירוע בסדר גודל כזה". הכתב הצבאי של מעריב מבטיח שיבוצע ככל הנראה מיקוש מחדש. הידד.
בישראל היום כותרת הגג עוסקת בהאשמת ישראל את סוריה, ובמאבק בין אמ"ן לפק"צ.
זה העיתון היחיד המצטט את ברק ונתניהו בכותרת הראשית. ברק: "האיפוק מנע תוצאה קשה יותר" ונתניהו במשפט שלא שמענו מעולם: "המאבק – על עצם קיומנו". בע' 2 אפשר לקרוא את כל הדבריו בעניין האירוע.
על חילופי ההאשמות הקשים בין אמ"ן לפק"צ כותב הארץ בכות' המשנה בשער.
מעניין. בישר"ה יש כותרת חד משמעית: "צה"ל הופתע", אלא שהטקסט לא ממש ביקורתי, אלא יותר, אמממ, מופתע.
בהארץ כותבים עמוס הראל ואבי יששכרוף על דורות המפקדים ששיננו לחייליהם את "הסורים על הגדרות". לדבריהם, בצבא הודו שמודיעין מקיף יותר והיערכות ממוקדת יותר בפק"צ היו עשויים למנוע את חדירת המפגינים ליד מג'דל שמס. לדבריהם, צה"ל התארגן דווקא בפיקוד מרכז. גם הם מדברים על חילופי האשמות בין האוגדה לאמ"ן.
טקסי הנכבה ברמאללה, נשאו לדבריהם "אווירה של פסטיבל".
אלוף בן על המהפכה הערבית הדופקת על דלתנו.
לסיכום: העיתון הביקורתי ביותר כלפי האירועים הוא ידיעות.
שיר זיו חושבת שהטלוויזיה נערכה לאירועים יותר טוב מצה"ל.
ותודה למח"ט גולן, אל"מ אשכול שוקרון על שהציל את המדינה.
כמה כמה
מעריב – 15 ע'.
ידיעות – 11.
ישראל היום – 17.
הארץ – 8 סדינים.
יש עורכים בבית?
תחדיש של מעריב: "אח לשלוש בנות" (על אביב מורג, ההרוג בפיגוע ברח' בר לב בתל אביב).
העורכים הגרפיים והתוכניים של ידיעות ומעריב עובדים בצמידות.
הלוגו המלווה את עמודי האירוע זהה לגמרי.
לילה סוער היה אמש בדסק ידיעות.
זה דווקא אל"מ שוקרון, לא?, לא, כנראה שזה המג"ד אופיר לוי (ישר"ה)
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
הטקסט הזה, על האשליה שברשתות החברתיות הזכיר לי את הוויכוח משבוע שעבר על חיפושים ברשת.
I have recently met more people who tend to only inform themselves by what they read online, particularly Twitter, putting real-time information ahead of real-life information and basic common sense. I see folks who assume that because they are followed by someone with influence or because they engage in light @reply banter with specific people that they have the inside track on access, and that eventually that access could convert to something real. Sure, this can and does happen once in a while, but the reality is that most of the time, it does not.
We are all following someone we want access to. It all has a cumulative effect, and we are all both pushers and addicts. The combination of blogs, tweets, updates, mentions, and @replies oftentimes act as mirrors and smokescreens, potentially tricking us into believing that what we see on social networks may truly be what actually occurs in real life. Enjoy the show.
אביבה משמרי ביקשה ממכרותיה ברשת לכתוב על הפמיניזם שלהן. יצא פרויקט מוצלח מאוד.
גם אני התבקשתי לכתוב, אבל לא יכולתי להביא את עצמי לידי כך מכל מיני סיבות, בין היתר מאחר שאני מזכירה את הנושא מדי יום כמעט, וממש לא הרגשתי שאני יכולה לעשות לו איזשהו צמצום לשתי פסקאות. אבל יש רבות שעשו זאת היטב.
הנה חלק א'. וחלק ב'.
זוג הורים מהשרון קרא לתינוקת שלהם לייק. "זה שם מודרני וחדשני", מתגאה האב (מעריב אחורי).
לאחיותיה קוראים דבש ופאי.
לפני פיזור
כותרת הפוסט, מאחורי הגדר, לקוחה משם הסיפור של ביאליק. הסיפור הועלה לרשת במסגרת פרויקט בן יהודה. מומלץ לקריאה למי שלמדו אותו בתיכון ובטח למי שלא.
ולווט אנדרגראונד 
גלן בק בא להושיע את העם היהודי, כהרגלו מבולבל ומגלומני.
אהבתיאהבתי
שמות הקצינים כפי שאת תיארת נכונים
אהבתיאהבתי
מאיפה בדיוק נפלטו הפליטים?
הרי הם נולדו בסוריה, וכך גם ההורים שלהם (של רובם, בכל אופן, סביר להניח).
אז מה הקטע?
לפי הלוגיקה של הארץ אלה מנגד במדי חיילי צה"ל שירו בהם ו/או צפו בהם הם ניצולי מחנות ההשמדה.
אהבתיאהבתי
הפלסטינים מטומטמים, אבל זה לא יעזור לנו
אהבתיאהבתי
צ'מע, אם אכן מדובר בפלס' חסרי אזרחות סורית (כאילו שמישהו באמת בדק את זה), הרי שזהו מעמדם – הם פליטים.
אחיהם במדינות ערב שוללים מהם זכויות בסיסיות ומשמרים את מעמדם כפליטים על מנת לנגח את ישראל (בתקווה שיום אחד ישראל תאלץ לקלוט אותם). ככה הם חיים עשרות שנים ואפילו לא חושבים לצאת בגלוי נגד המדינות המארחות.
אהבתיאהבתי
הותר לפרסום שמו של הנהג הדורס:
מדובר בלא אחר מאשר אריק ברמן.
אכן הגשים את עצמו.
ורגע ברצינות – זה לא בדיחה להוציא איסור פרסום אחרי שכל האתרים פרסמו את שמו ותמונתו?
זה גם לא נראה שהם טורחים למחוק את זה (חוץ מואללה, שמנסים לתעתע בנו בשיטות של דיסאינפורמציה).
אהבתיאהבתי
דוודקא בכתבה שאת מפנה אליה, על כך שצה"ל "ביטל את האינטרנט" כתוב:
"בנוסף, יש גם קצינים שאיפשרו להם להשתמש בפייסבוק לצרכים מודיעיניים, כמו לעקוב אחרי קבוצות פלסטיניות המארגנות הפגנות בפייסבוק."
אהבתיאהבתי
ככל הנראה לא איפשרו את הגישה לפייסבוק לקצינים הנכונים.
אהבתיאהבתי
נהניתי מ"הצעקה". תמונה אחת שווה אלף מילים סרקסטיות, בראבו!
אהבתיאהבתי
לפי וואלה "עם ישראל כמה לשחרורו של בעלך"
http://news.walla.co.il/?w=/22/1823773
אהבתיאהבתי
הצליח לוואלה!: עם הוא זכר, ולפיכך כמהּ, בה' דגושה ופתוחה
אהבתיאהבתי
אני מודע לזה שיש אנשים שמתייחסים לכלבים שלהם כמו לילדים, אבל לא ידעתי שזה עובד גם הפוך.
אהבתיאהבתי
אני היחיד שמגחך פנימית כל פעם שהוא קורא על אל"מ שוקרון?
אהבתיאהבתי
רק ההוא היה רס"ב, אם זכרוני אינו מטעה אותי.
אהבתיאהבתי
אנשים מתקדמים בחיים
אהבתיאהבתי
🙂 קידום מהיר. האמת, מגיע לו.
אהבתיאהבתי
באותו עמוד בישראל היום.
אהבתיאהבתי
פצ"ן. פיקוד צפון זה פצ"ן, לא פק"צ(ה).
אהבתיאהבתי
הטור של נחום ברנע, "אתם לא תשובו", דוחה במיוחד, אפילו יותר ממאמריו הרגילים. רחמים על העורך שנאלץ, למרבה החלחלה, לשבץ בשער העיתון הגיגים מלבו של אדם שכבר איבד את יכולתו לכתוב בריסון.
אהבתיאהבתי
הכתיבה על הפמיניזם מעניינת מאוד, רעיון יפה של אביבה משמרי
אהבתיאהבתי
ראשי התיבות הרשמיים של פיקוד צפון הם פצ"ן, ולא פק"צ. סתם שתדעי איך קוראים לזה בצה"ל.
אהבתיאהבתי
ואם תהיה שם אלופת פיקוד? פקצ"ה?
אהבתיאהבתי
לא חיפשתי את הרשמיים, קצררתי להנאתי.
אהבתיאהבתי
UNLIKE
(וגם פאי ודבש)
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/241/050.html?hp=1&cat=402&loc=7
אהבתיאהבתי
מעניינת הגישה ההורית הישראלית הזו – מתן שמות שמשתמעים גם באנגלית לילדים: שיא, דין, מור, תום, אדם, קאי, טאי, לייק, פאי, ריף, ליעם (ליאם), דילן וכו'. מעניין גם שבסדרות ילדים ונוער כמו "האי", לכולם יש שמות כאלה ואפילו יותר "לועזיים".
מה עם שמות כמו חסוס? כריסטיאנו? האם גם זה יגיע אלינו בקרוב?
אהבתיאהבתי
צריך להבדיל בין שמות יהודים/עברים שיש להם גם ניחוח/השתמעות חו"ל/ית לבין אחרים.
שמות כמו אדם, מור ותום הם למהדרין.
אהבתיאהבתי
ברור שהם למהדרין, ובכל זאת, בוחרים בהם ולא באליפלט, ירמיהו, עמיקם, ברוך, חיים, עמרי, יהוא…
אהבתיאהבתי
ז"א שצריך להוציא להורג את אלו שבוחרים לילדיהם שמות 'כשרים' אבל גם עם ניחוח חו"לי בניגוד לאלו שבוחרים שמות 'כשרים' אבל ללא ניחוח חו"לי.
בסיידר, מיד נזגזג הצעת חוק בעניין.
אהבתיאהבתי
למה ישר להוציא להורג? אפשר להוקיע אותם בכיכר העיר
אהבתיאהבתי
אוקיי.
בפעם הראשונה הוקעה בכיכר העיר, אבל בשום פנים ואופן אסור לוותר על ההוצאה להורג בפעם השניה, ולו רק כדי למנוע פעם שלישית.
אהבתיאהבתי
חחחחחחחחחח… בלי ילד שלישי – יהיה קשה להגיע לממוצע של 2.4 ילדים. אל תשכח את הלברדור – אני מניח ששמו לאקי, רקסי או פיידו
אהבתיאהבתי
יגיע
אהבתיאהבתי