מאת איתמר ברתור
הכתב תני גולדשטיין מ-ynet התארח בפורום כלכלי והביא מספר ציטוטים, ביניהם על ירידה בהשקעות הנכנסות לישראל והוצאת הכסף של חלק מהמשקיעים הזרים ממנה. כל זה קורה, לפי חלק ממנהלי ההשקעות, בגלל השינויים הגיאו-פוליטיים האחרונים.
אלא שהעורך/ת החליטו להדביק את כותרת הכתבה למפלצת ה"ספטמבר" ולהשלים אותה עם אוי אוי אוי.
מסקנת הכתבה תתאים מאוד לטענות מחנה פוליטי מסוים: יש קיפאון, יש ירידה בהשקעות, חייבים מיד הסכם.
אמת? לא בדיוק.
הקיפאון המדיני איתנו כבר 18 שנים. יש יאמרו רק כמה שנים. אם ממש רוצים להכניס פוליטיקה – שנתיים וחצי. מעליית נתניהו לשלטון. אבל בשנים אלו לא הייתה כל ירידה בכניסת השקעות חוץ. להיפך. ישראל עמדה בראש המדינות המפותחות המתגברות על המשבר. כלכלתה זכתה לשבחים מכאן ועד יפן, והמדדים הכלכליים בה מצוינים. קחו למשל את האבטלה שעומדת על 6%, הרבה פחות מאשר 20.7% בספרד החושנית, או כ-15% באירלנד, המודל לחיקוי ז"ל. גם בארה"ב האבטלה מתנדנדת סביב 9-10%.
סטנלי פישר, שזכה בתואר הנגיד המצטיין העולמי, היה מהראשונים להעלות את הריבית. הוסיפו לזה את הנתונים המקרו-כלכליים המצוינים וקבלו זרימה מוגברת של כספים בשנה וחצי האחרונות לאחת הכלכלות הלוהטות בעולם – ישראל. הזרימה גרמה לירידה משמעותית בשער הדולר ולמלחמה קשה של פישר כדי לשמור עליו, כולל שלל תקנות נגד כסף נכנס של ספקולנטים שהוא הוציא לאחרונה. אבל עזבו אתכם מכתבות באינטרנט, כנסו לנתוני בנק ישראל וקבלו את התמונה במלואה.
אז מהו "השינוי הגיאו-פוליטי" שקרה לאחרונה? זהו אותו "אביב ערבי", או "המהומות" בלשון פרשנינו ששטף את המזרח התיכון.
גם ההתייחסות לאביב זה הפכה מפלגתית. מצד אחד של המפה רואים בו תקווה גדולה לדמוקרטיות נאורות שיעוטו עלינו עם יונים, עלי זית, וגם קצת חומוס-טחינה-פול-בלי-יותר-מדי-חריף. מנגד, מצביעים על הסכנה בהתחזקות האסלאם וההשפעה האיראנית. גם שם רואים את ההמונים עטים עלינו, רק עם אבנים ולומים וצעקות "אללה אכבר".
הוצאת הכספים המסוימת מעידה יותר מכל מה חושבים בעולם העסקי. לחומוס וליונים ממש לא מחכים שם. כמונו, גם בנקי השקעות בעולם התעוררו מאשליית השקט והבינו שאנחנו חיים בשכונה לא משהו. אירועי יום הנכבה הם רק עדות קטנה לכך. בנקים אלו אמנם לא הורידו את דירוג ישראל, אך הביאו והביעו חשש מהנטל הבטחוני המוגבר שיושת עלינו בשל השתנות התנאים הגיאו-פוליטיים.
והנה ב-ynet עשו מעשה קסמים. לקחו עובדות כלכליות שמתאימות לתיאוריות פוליטיות של מחנה אחד (פאשיסטי במיוחד) והתאימו את הכותרת והמסקנה לתפיסת העולם של מחנה אחר (מי אמר עוכרי ישראל?). יושרה? אתם תגידו.
איתמר ברתור
עיתונאי ועורך חברתי-כלכלי
ולווט אנדרגראונד 
חשוב עוד להוסיף בקשר של פישר, רכישת דולרים, משקיעים זרים ותקשורת.
כל פעם שמדברים בתקשורת על ירידת שער הדולר, רכישת דולרים של בנק ישראל ומשקיעים זרים הדבר נקשר לכך שפישר רוכש דולרים בעיקר כדי לעזור ליצואנים.
מדובר בטמטום במקרה הטוב ובשקר במקרה הרע.
פישר רכש דולרים בשלוש שנים האחרונות כדי שבנק ישראל יחזיק דולרים בערך של השקלים שהמשקיעים הזרים מחזיקים בישראל. זאת במטרה ליצור כרית בטחון. לא משנה כמה שקלים שהמשקיעים הזרים ימכרו ובאיזה פרק זמן, בנק ישראל יוכל לרכוש אותם מהם ולהמנע ממצב שליטר דלק יעלה 200 או 300 ש"ח. או 2 שקלים חדשים ומחודשים.
היחיד שהתבטא כך בתקשורת היה אהוד קופמן סמנכ"ל בבנק ישראל, בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט והדברים פורסמו בגלובס.
אהבתיאהבתי
כרגע ציפיות האינפלציה השנתיות הם סביב 3%
http://www.bankisrael.org.il/press/heb/110518/110518z.htm
אהבתיאהבתי
בצה"ל משרתי עשרות אלפי אנשים (אם לא יותר) החל מגיל 18, שאינם נחשבים למובטלים אבל הם גם לא חלק משוק העבודה. אני חושב שזה דבר די ייחודי לישראל.
בנוסף, מספרים לנו על אינפלציה של פחות מאחוז לחודש, כאשר מחירי המים, הארנונה, הדיור, הנדל"ן, המזון והדלק מזנקים.
בקיצור, מצאו עוד דרך לעבוד עלינו, מעניין איך הם מסובבים את הנתונים כדי להציג כלכלה צומחת ופורחת – ועל חשבון מי היא משגשגת כל כך יפה
אהבתיאהבתי
אחוז לחודש משקף אינפלציה שנתית גבוהה מאוד של 12%.
גם אינפלציה חודשית של חצי אחוז (6% שנתי) היא פי שתיים מהגבול העליון של יעד הממשלה.
אהבתיאהבתי
רחוק מאחוז לחודש, מדובר באפס נקודה משהו.
כאשר המחירים מזנקים בעשרות אחוזים, אינפלציה שנתית של 6 אחוז נראית כאחיזת עיניים, שלא לומר רמאות לשמה
אהבתיאהבתי
אין לי מושג על איזה זינוק אתם מדברים. מחיר הקפה בשנתיים האחרונות בקושי השתנה. מחירי הירקות תנודתיים, לעתים עולים ולעתים יורדים, אבל מהותית נשארים באותו אזור. יש מוצרים שהמחיר שלהם ירד. נכון, הנדל"ן עולה, וגם הדלק עולה. אבל זה לא חזות הכול. שלא לדבר על כך שנדל"ן זה צרות של עשירים (אין שום חובה לקנות דירה משל עצמך), ודלק זה צרות של מי שיש לו אוטו (דווקא הנסיעה בתחבורה הציבורית הוזלה).
אהבתיאהבתי
אפס נקודה שש. זה מעל לחצי אחוז. זה עדיין גבוה מהרגיל, ואם יישאר כך, זה גבוה ממה שהממשלה רוצה.
ולהלל – "נדל"ן זה צרות של עשירים (אין שום חובה לקנות דירה משל עצמך)" זה שווה ערך ל"מה אכפת לי? גם ככה אני תמיד מתדלק ב-100 ש"ח".
אהבתיאהבתי
יכול להיות שאני טועה, אבל חלק מהעניין בכלכלת מאקרו הוא לנתח את המגמות בשוק ולהצמיד אותן להתפתחויות המשמעותיות ברקע, לא?
אני מבין, למשל, שכשבנק ישראל מדבר על בועת נדל"ן ומותח ביקורת על התנהלות הקבלנים וועדות התכנון והבנייה המקומיות, הוא עושה זאת לא מעמדת המומחה, אלא כי נצפו זינוקים במחירי הבתים והדירות. כנ"ל במקרה הנוכחי – ראו עד הנכבה עליות-עליות, ולאחריה ירידות-ירידות.
אפשר בהחלט להתלונן על איכות העבודה של Ynet ועל היעדר הסייגים. ולמרות זאת, זה מזעזע שמהסאב טקסט של המאמר המקורי, ברתור הגיע למסקנה (או יותר נכון, רמז עליה בבוטות) שגולדשטיין חסר "יושרה" ואובייקטיביות ושאולי מדובר בעצם ב"עוכר ישראל".
בעיניי ברתור הוא חסר היושרה, כי להתחבא מאחוריי משפטים דוגמת "מי אמר עוכרי ישראל?). יושרה? אתם תגידו" זו פחדנות לשמה!
אהבתיאהבתי
כל החדשות מוצפים באותם מסרים מפלגתיים שהזכרת הנ"ל. ציפי לבני אמרה שצריך לקבל החלטות של העם, כאילו הבחירות לא הצביעו על נטיה ימנית יותר בציבור. אז למה היא לא ביקשה "משעל עם" בצורה מפורשת? כי היא סתם עושה רוח והתקשורת חוגגת על כל מי שיורד על רו"מ ביבי נתניהו עם נגיעות שמאלניות של הסכמי שלום עם ויתורים על ריבונותה של מדינת ישראל וחס וחלילה שתהיה לנו מדינה יהודית אחרת נהרוס את הדמוקרטיה.
באשר לאשלית האבטלה וההתארגנות הכלכלית של המדינה, נו, שכבר יקומו כלכלנים אמיצים ויציגו את התמונה לאמיתה. "כולם" יודעים על האוכלוסיות ספציפיות שכבר הזכרת כמו ערבים ישראלים והאוכלוסיה החרדית שעובדות בשחור, עסקים קטנים עובדים ועומדים בקושי בתנאי המיסוי בארץ. בנוסף לכל אלו יש את האנשים ש"לא מוצאים עבודה". הם אינם רוצים לעבוד. כמעסיק גיליתי את האנשים הללו שכן הגיעו אלי לעבוד. היה להם רע, כל הזמן חשים ברע, לא מיישמים אף משימה,אינם יוזמים. עדיף לפטר אותם.
אינני מבינה למה חיברו את המצב הכלכלי למצב הפוליטי הלכאורה חדש שקיבל תאריך יעד של ספטמבר?
המצב המדיני רק קיבל כותרת חדשה אך אנני חושבת שהמצב שלנו בעולם השתנה. תמיד נהיה מדינה במצור, המלחמה שלנו עם מדינות האיזור לא נגמרו רק קיבלו קצב אחר. האנטישמיות קיימת בעולם ותמיד ניתן למצוא את היהודי העוזר לאותם אנטישמים לישם את שנאתם.
אנחנו עלינו לישראל ב1978. הייתי בת 6. מארה"ב. אפשר לחשוב שממדינה נאורה שכזו לא היינו חווים אנטישמיות. טעיתם. השכנים שלנו היו כל כך אנטישמים שהם שילדיהם היו שוברים לנו חלונות, גונבים לנו צעצועים אם היינו שוכחים להכנס הביתה ומקללים אותנו הילדים. אבי היה מתלונן במשטרה ושם איימו על אבא שאם ימשיך להתלונן יאסרו אותו על האשמות שוא. אפילו אחרי שילדי השכנים קראו לנו נמלים יהודיים מסריחים והתיזו עלינו-עלי ועל אחי- רעל נמלים.
הגענו לישראל לפתח תקוה. פגשתי קבוצת נוער של הנוער הלומד והעובד המקלל את הדתיים שעברו לידם בקללות דומות להפליא לאותם שכנים אנטישמים שפגשתי בארה"ב. הייתי ילדה בת 8 . פניתי אליהם ואמרתי להם שלא עלינו לארץ כדי לגלות שגם אחינו אנטישמים. סיפרתי להם על השכנים "הנחמדים" בארה"ב. לא ראיתי את אותם נערים יושבים על הברזלים מאותו ארוע, אבל, כן פורסם עליהם שהם שרפו את דגל ישראל כמחאת שלום…
אז מהו המצב המדיני האמיתי שלנו? אין חדש תחת השמש.
שנאת השכנים של ישראל שרירה וקיימת, האנטישמיות קיימת. אנחנו צריכים לעמוד על זכות הקיום של עצמנו כעם ישראל במדינת ישראל שהיא מדינה יהודית. כמובן שחשוב מאוד גם להיות כנים עם עצמנו על כל המשתמע מכך גם לגבי מצבנו הכלכלי והבטחוני.
רבקה
אהבתיאהבתי
מה חדש?
כל מה שלטובת הפלסטינים יקירי נפשם – אמת, שקר, מה זה חשוב – העיתונות היקירה שלנו תתגייס אליו במלוא עוצמתה.
הדוגמא הטובה ביותר היא גלעד שליט.
אין מדינה דמוקרטית בעולם שהעיתונות מייצרת בה כזה עליהום על ממשלה שלא מוכנה לבצע עסקה שבעקבותיה יירצחו מאות. בארצות הברית לא יעלה על הדעת שנשיא ארה"ב ייפגש עם משפחה שבנה מוחזק בשבי עיראקים, למשל.
ואל תטעו – התקשורת לא בעד עסקת שליט כי אכפת לה מגלעד.
היא בעד העיסקה – כמה שזה נשמע הזוי – כי ישוחררו 10,000 רוצחים ויהיה בזה הישג לתומכים בהשמדת ישראל.
עובדה – למען פולארד לא נקפו אצבע במשך עשורים.
למה? כי "עיסקה" עם ארה"ב לא תשחרר אפילו רוצח מטונף אחד בחזרה למאבק שחרור "פלסטין".
אהבתיאהבתי
אתה צודק. אין חדש.
בין אם ישחררו את גלעד שליט ובין אם לאו, יירצחו מאות. ואלפים.
ואתה יודע למה? אין לזה שום קשר לכמה מאות אסירים פלסטינים "עם דם על הידיים" (אהה), שיסתובבו חופשי ברחבי הרצועה וביו"ש (להזכירך, על כל אחד כזה גדלים שם עכשיו עשרה) , כי אם להיחלשותה המדאיגה של ישראל בתחום הבטחוני, אל מול התעצמותם של שכנינו.
אירועי יום הנכבה על מחדליו ה מ ב י ש י ם (וכן, אפילו ההתמודדות המביכה עם השריפה בכרמל , וכמובן מלחמת לבנון ה-2), הם רק הפרומו לאסונות הכבדים יותר שיתרחשו עלינו, עת ניאלץ להתמודד עם מתקפות עתידיות. האירועים "הקטנטנים" הללו הם הוכחה לכך שמדינת ישראל לא ערוכה לתרחישים שהיא אמורה להתמודד איתם "בעיניים עצומות", קל וחומר למתקפות בסדר גודל שיביאו עלינו חורבן.
גלעד שליט הוא השעיר לעזאזל של ממשלת ישראל "המוסרית והמקדשת חיי אדם" (אהה), שמשתמשת בו כתירוץ עלוב לחפות על מחדליה. אבל מה זה חשוב? שגלעד שליט יתפגר בכלא (שהרי נוקיר ונכבד אותו רק אם יחזור הביתה בארון), העיקר שאתה ו"אחיך היהודים" ה-מ-ח-ל-י-א-י-ם תמשיכו להיות ערבים זה לזה. נראה מי ימצמץ ראשון.
אהבתיאהבתי
הקטע של חומוס-טחינה – מול באים בלומים כתוב כמובן באופן הומוריסטי. בטקסט המקורי הייתה מקבילה לעוכרי ישראל – פאשיסטים גזענים כמדומני – אשמח אם דבורית תוכל להחזיר אותה – לשמור על האיזון הקדוש
אהבתיאהבתי
כמה נוח לשלוף את המאמר הזה מ"העין השביעית" מן האוב בכל פעם שרוצים לנגח את תני גולדשטיין. אל תשכחו להכין גם עותק קשיח שלו, למקרה שיתעוררו "בעיות" בעתיד עם אנשיל פפר, או גרוע מזה, עם ארכיון הפרינט של "העין"; אז תוכלו להגיד – הנה – כבר לפני כמעט עשר שנים נקבע שכך, וכך, וכך.
מהיכרות מקצועית עם גולדשטיין אני יכול להעיד שהאיש נטול פניות לחלוטין. המאמצים לייחס לו אג'נדה אישית, תוך התעלמות מהאופי הכללי של האתר המארח – הם די שחוקים, ובעיקר מאוד מיתממים. באותה מידה, מי שמאזין לערוץ 7, שלא יתפלא למצוא שם את "תגובת המתיישבים" לאירועי השעה, תוך התעלמות מהמילה "מתנחלים". סתם דוגמה.
לעומת זאת, אגב, כשברתור מציין בפטרונות את ההתפכות מאשליית ה"חומוס-טחינה-פול" בישראל ומתפלא על הפרשנים השאננים שמכנים את ההפגנות, נגיד, בטוניסיה – למשל – "מהומות" גרידא ולא "סכנה אירנית" – אלה הם כבר דברי מחנה פוליטי מאוד מסוים, אנטי-עוכרי ישראל-מי אמר.
אהבתיאהבתי
כשאת ולאטמה בדיעה אחת, זה סימן לאפוקליפסה.
טוב, מזל שזה רק פוסט אורח.
אהבתיאהבתי
האבטלה בישראל איננה 6%. זהו נתון מופרך לחלוטין. המתודולוגיה של עריכת סקרי דורשי עבודה היא בעייתית. הנתון היחיד שמעניין הוא שיעור ההשמה בכוח העבודה. 100 אחוז פחות שיעור זה, זוהי האבטלה האמיתית. אתה יכול לטעון שזה כי אוכלוסיה כזו או אחרת לא רוצה לעבוד, אבל אם היו משלמים להם מספיק גם החרדים ונשות הערבים היו מזיעים מבוקר עד לילה. כאשר יש צורך אמיתי בעובדים, אתה מכשיר אותם על חשבונך ומשלם להם. זה לא המצב, כי הביקוש לעובדים בישראל נמוך מספיק כדי שדי הרבה לא יעבדו. ואם נשים את האבטלה על מספרה האמיתי, באיזור 30%, אז תקבל תמונה קצת יותר משקפת של המשק הישראלי. ועוד לא הגענו לאלה שנמצאים בתעסוקת חסר.
גם הנתון לפיו ישראל נמצאת בצמיחה למרות המשבר אינו נכון. אם תסתכל בטבלאות בתל"ג מותאם או שאינו מותאם כוח קנייה, תמצא עדויות מרשימות למיתון שאכן הסתיים בשנה האחרונה. עדיין, מצב הכלכלה בישראל, מבחינת תוצר לנפש מציב אותנו בליגה של ספרד ואיטליה. מצב התעסוקה אצלנו גרוע מאצלם, והשכר החציוני לשכיר במונחי כוח קנייה נמצא ברמות של עולם שלישי.
אהבתיאהבתי
כל מי שלא עובד נחשב מובטל? אפילו קפיטליסטים קיצוניים לא הידרדרו לשפל כזה שבו האידיאל הוא שכל אחד, בין אם הוא רוצה או לא, יהיה חייב לעבוד. (ואם יהיה מצב כזה, זה יאמר שהכלכלה על הפנים ולא להיפך.) אנשים כמכונות ייצור?
ולמה 30%? הרי יש הרבה אנשים שלא עובדים את מלוא התפוקה שלהם. למשל מי שעובד בחצי משרה, הרי הוא חצי מובטל. אם היינו מכריחים אותו, הוא היה עובד בתפוקה מלאה. שלא לדבר על אנשים שמשחקים סוליטר בעבודה, או כותבים תגובות אצל ולווט.
לפי הקריטריונים שלך שיעור האבטלה צריך להיות משהו כמו 95%.
אהבתיאהבתי
אתה רוצה שהלמ"ס ימדדו את האבטלה בשיטה המשונה שלך כדי לתמוך בתאוריה שהמצב הכלכלי בארץ רע עד רע מאוד. למעשה הלמ"ס מודד את האבטלה במתודולוגיה דומה לזו של ספרד, איטליה ומדינות אחרות ב OECD. לפי השיטה שלך כנראה שהאבטלה באיטליה תהיה 50% ובספרד 70%.
אהבתיאהבתי
ממש לא מדוייק.
יש כל מיני סוגי אבטלה. המדידות נעשות בצורה מסויימת ושווה ברוב המדינות.
אם, להערכתך, האבטלה האמיתית פה היא 30% (שזה כמובן נתון מצוץ מהאוויר) אז גם בארצות אחרות צריך להוסיף כראוי.
נתון אבטלה של 6% הוא נתון מצויין, הכולל אבטלה חיכוכית, אבטלה מבנית, אבטלה מחזורית, אבטלה עונתית, אבטלה כרונית, אבטלה בטלנית ועוד.
התזות שלך על זיעה ממגזרים מסויימים נגועות גם בגזענות.
יש בארץ כמעט חצי מיליון עובדים זרים, רובם חוקיים. חלקם בשכר גבוה משכר המינימום (חלק אחר מנוצלים בשכר חרא במגזרי עבודה מסויימים בהתחשב במעמדם כפליטים).
אין בארץ אבטלה אמיתית.
הבעייה הגדולה היא שיותר מדי אנשים (עפ"י כללים בינלאומיים) משתכרים שכר שלא מאפשר להם לחיות בכבוד ולעיתים אפילו 2 בני זוג בשכר נמוך מתקשים לתחזק משפחה, ולו קטנה.
יש מספיק בעיות בנושא תעסוקה בארץ גם ללא הנתונים המופרכים שלך.
ולא אמרנו מילה על מחירי הדיור. בריחת כסף עשוייה להוריד את מחירי הדירות (פחות קונים על אותה הכמות).
אהבתיאהבתי
אנחנו מוכרחים להתייחס לנתונים השוואתים עולמים – את אותו הוקוס פוקוס שעשית לנתונים – כדי להראות שהכל רע – אפשר לעשות לכל מדינה – זה לא מועיל. לכן מה שחשוב היא ההשוואה. גם אם נתעלם מהמספר עצמו – בישראל יחסית לעצמה – שיעור המובטלים הוא ברמה של לפני המשבר (ואף פחות) בשאר המדינות המפותחות אוכלים קש. בספרד למשל כמעט מחצית מהצעירים מובטלים.
אהבתיאהבתי
ותראו את הסיכום השונה לחלוטין של תמר קובלנץ בגלובס, בכותרת "המצב הביטחוני לא ישפיע על הכיוון הכללי בבורסה".
אהבתיאהבתי
אז מה אתה אומר – ששוב סמולנים אשמים?
בוא ונרחיב את הדיון מהמקום בו הוא נמצא עכשיו (תגובות לפרשנות של עיתונאי לסיקור של עיתונאי אחר את פגישתם של אנשי כספים ופרשנותם – בין השאר – למצב הגיאו פוליטי באזורנו).
בוא ניגע ישר בעניין, ומנקודת מבט כלכלית טהורה: האם טוב שיהיה הסכם שלום בין ישראל לשכנותיה או לא? נעשה זאת קל יותר: איזה ציון כלכלי, מ-1 עד 10, אתה נותן למצב של שלום. איזה ציון כלכלי, מ-1 עד 10, אתה נותן למצב "אי שלום" (כמו המצב הקיים. שבו הקיפאון מופר במלחמות עונתיות בכל הגזרות). שוב: אני לא שואל על משנתך הרוחנית ועל אמונותיך. רק ראיה כלכלית בבקשה.
אהבתיאהבתי
זה לא נושא המאמר אלא סוג הסיקור ב-YNET שקודם זורקים חיצים ואז מסמנים את המטרה.
האם הסכם שלום יועיל כלכלית? כן בהנחה שהוא יצליח ולא – ואולי יחמיר בהנחה שההסכם יתרסק.
באופן אישי אני סבור שההחלטה לא צריכה להיות על בסיס כלכלי אלא ערכי.
אהבתיאהבתי
למען הסר ספק – אני גם לא חושב שלכאן או לכאן ההשפעה תהיה דרמטית. ההשפעות על כלכלת ישראל יבואו הרבה יותר מניהול נכון ותפיסות כלכליות מתאימות מכל דבר אחר.
גם אחרי הסכם כזה או אחר עם הפלסטינים צה"ל לא יפורק, איראן לא תיעלם וכו וכן, ולכן צריך לקחת הכל בפרספקטיבה.
אהבתיאהבתי
איתך אין לי פלוגתא.
אינני טוען כי יש לחתור לשלום רק על בסיס ההיבט הכלכלי (אם כי זהו גורם נכבד להתחשב בו). ובוודאי מי שהעניין בעיניו נשען על זווית אמונתית, ובוודאי בטחונית, רשאי להניח את טיעוניו על יסודות אלו.
הגבתי להלל, שתגובתו הזכירה לי את הלך הרוח סביב מכתמיהם של מאורות כב"ד ימיני, א' סגל ופרחחי "אם תרצו". אותם אנשים שיבקשו צידוקין ותימוכין מכל מקור אפשרי. במיוחד שמחים הם להיתלות בענפי אילנות גבוהים מהתחום המדעי, הכלכלי והאקדמי. זה נותן להם תחושה טובה והם מתחילים להתפלמס כמבינים בסוגיות פסבדו-כלכליות שאינם מבינים בהן.
גם כאן, נראה שהלל היטה את הדיון למקום שבו לו ולשכמותו סבבה להתפלש. הניתוח שלך די מאופק ובוודאי לגיטימי ומעניין.
(ברתור, הא? יש קשר לאונרי מהז'ינגלים? 😉 )
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה אתה רוצה ואיפה מה ששמת בפי אכן אמרתי. לעצם העניין אני מסכים עם ניתוחו של איתמר בר-תור.
הסכם שלום אכן יגרום לפריחה בשווקים לזמן קצר, אין לי ספק בזה. וזה כי כמו הרבה מהציבור, גם בקרב אנשי עסקים יש הרבה אנשים טיפשים שחושבים שהסכם שלום קשור תמיד לשלום.
כשהוא יתפוצץ בפרצוף, המצב ישתנה לגמרי. ע"ע אוסלו.
אהבתיאהבתי
פספסת בענק פסקה מהידיעה. כל המנכ"לים אובייקטיביים, אבל:
(הדגשה שלי)
נו, הוא חובש כיפה, מה אתם רוצים.
אהבתיאהבתי
הכתב, אגב, הוא תני גולדשטיין, אותו עילוי שהביא את הידיעה המופרכת על "אם תרצו" והקשר האיראני, ומי שפוטר לפני כמה שנים מכל העיר על עבודה עיתונאית בעייתית בלשון המעטה. נועד לגדולות הבחור, אין ספק.
אהבתיאהבתי
הכתבה של גולדשטיין היא בסדר גמור. הבעיה היא עם הכותרת, שאותה מן הסתם ניסח העורך ולא הכתב.
הלעג שלך לא מוסיף לך כבוד.
אהבתיאהבתי
לא, הבעיה היא עם כל הכתבה, והבאתי דוגמה קטנה לעיל (הדגשת ה"חובש כיפה" כשהוא אומר משהו שלא מתאים לי).
אהבתיאהבתי
דבר ידוע הוא שרוב חובשי הכיפה הם ימנים ורבים מהימנים הם חובשי כיפה. אין בזה שום דבר רע, רובם גאים גם בזה וגם בזה. מנהל ההשקעות הדתי שדיבר שם הביע דיעות ימניות. למה הציבור לא צריך לדעת על הקשר שבין הערכים של מנהלי ההשקעות לדיעות שלהם?
אהבתיאהבתי