7 ימים
על קוצו של י', כותרת נחמדה לכתבה על ראש השב"כ היוצא, יובל דיסקין שלא היכרתם (רונן ברגמן), שגם מתערטל בשער כאילו היה נער פרסומת למי מעיינות מפכים. הוא לא מדבר, אבל מצטלם ונותן מלא תמונות מהאלבום האישי. החברים שלו מדברים.
אם כבר שיתפת פעולה, נו, רוצים לשמוע אותך. קולו של האיש מרובה הסופרלטיבים ורב המעללים נעלם מהכתבה, וחבל. או ש-
תוס', ראשון, 29.5: רג'ינה כותבת שאין לי מה להתלהב, שזו הייתה הכותרת לכתבה על יודקובסקי ב-2008 בהארץ.
סבבה שהייתה, אבל אני אומרת, נו אז?
עופר פטרסבורג ושוש מולא כותבים שההתנחלויות שוות כמעט 19 מיליארד דולר.
איך נאספו הנתונים? ארכיונים, גנזך המדינה, המנהל האזרחי, אתרים שיש לחלק מההתנחלויות ותצ"א.
מי אסף אותם? כלכלני מרכז מאקרו במשך 13 שנים.
למה זה טוב? למשל, באמצעות ניתוח השימוש בקרקע הנתונים יכולים לעזור לקבוע איזה שטח מוקדש לכל מטרה.
מרי רייזל בכתבה על "ארץ השמש החולה, (אחלה כותרת), כלומר יפן. חודשיים וחצי אחרי הצונאמי היפנים למדו לכעוס על הממשלה. רייזל כותבת שבכל שנותיה ביפן לא שמעה ויכוח צעקני בשום נושא, עד עכשיו. מה קורה שם? בהלת קרינה, פסולת מהצונאמי שלא נאספה, כבישים הרוסים, מעשי אלימות ובריונות.
רייזל היא מנכ"לית חברת Insights למחקר אתנוגרפי בטוקיו.
ישראל שישבת
"תחקיר מיוחד": השומרים במוסדות החינוך. בלוף? ככל הנראה.
שיר זיו בתחקיר מיוחד משלה: נשים המפחדות מלידה. מיהן? כולן. לפחות לדעתה.
מוסף הארץ
נועם שיזף בקווים לדמותו הנשיאותית של דונלד טרמפ. נפשי די קצה באיש, אבל אם תסרוקתו עושה לכם את זה, פליז.
גרים ווד מהאטלנטיק מביא עוד מחקר על כך שעושר לא מביא תחושה של הגשמה עצמית. או אושר. אבל המחקר החדשני הזה התמצה כבר לפני שנים ב"מרבה נכסים מרבה דאגה". no need.
המוסף לשבת
גבי בר חיים מראיינת את אריק קנלר, הסוכן של יוסף סידר. נכון שהתמונות בכתבה ובהפניית השער מבלבלות ואפשר לחשוב שסידר הוא המרואיין אבל קנלר הוא האיש המספר איך החמיצו את רגע ההכרזה על פרס התסריט.
למה חזרו לארץ לפני ההכרזה על הזוכים? כי סידר חשב שזהו, ראוי לחזור. לא חשבו בכלל על האופציה.
אריאלה רינגל הופמן מראיינת את מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור.
אסתפק במה שאמר לחוקר מטעם מבקר המדינה: "זרקו אותי לשטח, שמו לי תינוק באוטו, נתנו לי רכב הרוס עם מנוע מקרטע ואמרו לי 'תחצה את המדבר, תחזיר את הילד הביתה'. ואז כשאני יורד לשוליים במאמץ לעמוד במשימה, אתם תופסים אותי".
חנוך דאום נוזף ביונית לוי על שבעת נאום נתניהו, אותו תרגמה סימולטנית, העירה כי אזרחי ישראל הערבים עדיין סובלים מאפליה, "אבל רה"מ לא רוצה לדבר על זה עכשיו".
דאום אומר שאומנם יש עדיין מה לשפר, אבל ערביי ישראל "בוחרים ונבחרים לכנסת, והם חלק אורגני מחיי המדינה".
באמת? מחיי איזו מדינה? הרי אפילו העולים מאתיופיה הם לא חלק אורגני מחיי המדינה, אז ערביי ישראל?
בכמה מקומות עבודה ראית את ערביי ישראל מהווים חלק אורגני?
אני חוזרת ואומרת: דאום, חבר קרוב של נתניהו, פשוט לא צריך לכתוב עליו. כלום. מטוב ועד רע. אפס מוחלט.
מוספשבת
עם תום שבוע נאום נתניהו אני מכריזה באופן חד צדדי על הפסקת אש. לא יכול להיות שהפרשנים המדיניים שוב יסכמו את הנאום ויגידו שנתניהו הוא נואם מעולה ושהאנגלית שלו משומשו, ושנאום הוא לא תחליף למדיניות. בסדר, הבנו. למה עוד אלפי מילים על כך ושערים מצחיקים ונוקבים וקורצים, וכותרות דומשמעיות ("ביביטון", במעריב)
סופשבוע
על צד אחר של הנאום אפשר לקרוא בכתבה של טל שניידר על רון דרמר, כותב הנאומים של נתניהו.
"ככה זה ביבי. הוא מוקף בדרמרים שמדברים רק עם קנטורים ומתדרכים אותם לומר כך וכך… הבעיה עם דרמר ועם הייעוץ שהוא נותן לנתניהו היא שהוא חושב כמו רפובליקן אמריקאי. זו אפילו לא ראייה של אנשי ליכוד. הוא משקף לביבי את התמונה הפוליטית הימנית באמריקה. גם דרמר וגם ביבי, שמחזיקים מעצמם מבינים בפוליטיקה אמריקאית, לא מסוגלים לקרוא שם את המפה נכון וחוזרים על טעויות שביבי עשה בעבר מול הנשיא קלינטון, כשחבר אז ליו"ר בית הנבחרים ניוט גינגריץ' הרפובליקני".
(הדובר: "מישהו שמכיר את הדברים")
שניידר הייתה כתבת מעריב בוושינגטון, ומשחזרה לישראל היא פרילנסרית בליידי גלובס ובמעריב. אשר על כן היא שוחה בחומר.
הכתבה של שרה ליבוביץ דר על יצחק טוניק שופכת אור נוסף על הפרשה. למשל, מתברר שבבוקר אותו יום חמישי מר ונמהר, שבסיומו שוגרה ההודעה על החלפתו של טוניק, הוזמן זה האחרון לפגישה אצל ראש אכ"א שהבהיר לו שהוא עומד לסיים בקרוב את תפקידו. לא, הוא לא פירט, ועל כך יש הסכמה.
כשטוניק אמר לעיתונאים "אני מאוד מופתע, איש לא דיבר איתי", הוא שכח את הפגישונת ההיא, כך של"ד.
בכ"א דו"צ אמר על כך שמדובר בהליכים פנים צה"ליים שלא קשורים ללשכת משהב"ט.
אבל גם ברק לא יוצא קדוש מהכתבה, והחלקותיו המרובות מוזכרות בה, כמו גם התוכנית קולה של אימא בה הוזכר באות הפתיחה בטעות שמו של עמיר פרץ, אירוע שבעקבותיו פוטר המפיק. זה היה לפני שלושנים.
עכבריר
פה מתפרסמת הכתבה השנייה על טוניק. פה כתוב שלא היה שום רמז, להבדיל מסופשבוע, בו נכתב שטוניק סירב להבין את הרמז.
קבלו עוד קצת טענות נגד טוניק.
גלובס – G
מאז שליאו מסי הפך לקרוב משפחה אני מקבלת דיווחים משפחתיים איפה יש כתבה עליו עוד לפני שפתחתי את העיתון.
אז הנה עוד אחת, בשער העיתון, לקראת ה-משחק ה-לילה (עוד פרטים בלפני פיזור).
עיתונאים מדווחים על אדם לא קומוניקטיבי שנמנע מקשר עין, יושב מכופף בכיסא בזמן ראיונות, מדבר בטון שקט ומונוטוני, לפעמים מפסיק לדבר באמצע משפט כשהוא נעשה משועמם, משתהה אחרי כל שאלה ונועץ מבטים של "תוציא אותי מפה" באחיו, שהוא גם המנהל האישי שלו, רודריגו. ההתנהגות של מסי לא השתנתה גם בראיון שהוא נתן לפני שנה לנציגים של אדידס כחלק מקמפיין של החברה, והם משלמים לו 4 מיליון דולרים בשנה. מסי לא מרבה לצאת כי הוא "נהנה להיות לבד בבית". כשהוא כן יוצא, זה בדרך כלל לבית של אחיו השני, מתיאס, שגר לא רחוק ממנו, שם הוא נהנה לשחק עם האחיינים הקטנים שלו ולצפות בטלוויזיה (מסי טוען שהוא קרא ספר אחד בחייו, האוטוביוגרפיה של מראדונה, אבל לא סיים אותו), ולאכול את המאכל האהוב עליו במיוחד בגרסה של גיסתו פלורנסיה: מקלות לחם ממולאים בבשר חזיר, בגבינה מותכת וברוטב עגבניות. "מסי", אומר קרלס רשאק, לשעבר שחקן, סקאוט, מאמן ומנהל בברצלונה, והאיש שסידר למסי את האודישן בגיל 13, "פשוט לא רוצה שיבחינו בו".
שימו לב. הבנאדם בילה עם משפחתו במסעדה הטובה ביותר בברצלונה, ונענה כהרף למשפחה ישראלית לתצלום משותף וחתימה על ההגדה. האין הדברים עומדים בסתירה מסוימת לפסקה?
הרי הברפאלי לא הייתה עושה זאת לעולם. גם בתום שמונה פרידות נוספות.
עכבר און ליין
אלון עידן כתב על בר רפאלי. על העייפות שלו ממנה. כשלעצמי, המותג, האישה, החלום והפנטזיה מעוררים בי אדישות, או ליתר דיוק אפילו לא אדישות. פשוט כלום. תופיע, לא תופיע, מבחינתי זה אותו דבר. אעיף מבט ואמשיך הלאה. אולי זה כי קצות עצביי פחות חשופים משל עידן, ואולי סתם, אני מעדיפה לענות את נפשי בדברים אחרים, ותודה לאל, יש ויש.
שורה תחתונה: אין לי מושג מה הוא רצה לומר. האם הוא יוצא נגד עורכי עיתונים, עמודים, מוספים, הכותבים עליה, מראיינים אותה ומראים תמונות שלה? אם כן, למה? האם הוא יוצא נגד תעשיית הדוגמניות, אייקוני האופנה ומה לא?
האם ברפאלי שוות ערך לרותם סלע, קייט מוס, שלום הארלו, נעמי קמפבל, גלית גוטמן, שמופיעות או הופיעו כל אחת בתדירות זו או אחרת על מוספינו או מוספים אחרים ברחבי העולם?
אני למשל נתקעתי מול הפסקה הזו:
לשים שוב תמונה של בר רפאלי זה לומר: אני איש משפחה למופת. ומילא שאדם רוצה להיות במציאות איש משפחה למופת, אבל שגם הפנטזיה שלו תיראה כמו המציאות? לאן נעלמו הסטייה, העיוות, המסתוריות? לאן נעלם הדמיון? כיצד זה הפכנו כולנו ליועצי מס? כמה עייפות, כמה לאות, כמה מוות יש בטקס הזה שנקרא "בר רפאלי".
לא חושבת שיש סתירה בין איש משפחה למופת (מי זה. מי זה?) לבין קינקיות, סטייה, עיוות ומסתורין. הרי כולנו יודעים שכל זה קיים בשפע בפרברים לבני הגדר ואדומי הגג. הספרות, ההיסטוריה והקולנוע מלאים באמריקן ביוטיז שכאלו.
ברפאלי היא דימוי, היא מציאות, היא שעתוק, היא בת השכן, היא זאת שהייתה איתכם בצופים. היא הישראלית שכבשה את העולם כמו שכולנו רוצים הרי בסתר. היא הייתה עם הגוי מהוליווד. היא עשתה את זה. נכון שנמנעה מאיתנו החתונה המלכותית, כמו זו שראינו אצל הבריטים לפני ימים ספורים, אבל אנחנו בונים עליה. היא עוד תביא לנו נחת. עוד תקום מלכות בית דוד ההוליוודית בזכותה. היא תראה לנו חתיכת חתונה מהסרטים מהי, היא עוד תצעד על עשרות שטיחים אדומים. היא עוד תעשה את זה, וכולנו מחכים.
טיויV
היומן של הערוץ הראשון. פועלת אני למען הרייטינג האבוד.
אלמלא היה אחי מראה לי אתמול את הקטע הזה, על ישי לוי וההמנון, לא הייתי יודעת על הדרמה.
רק אז הבנתי מה רוצה הטוקבקיסט רב הזהויות להגיד (ותיקי היישוב זוכרים מיהו במקור).
בצירוף מקרים אכזרי צפיתי אני במונית הכסף, אליה התייחסתי אתמול, שם שרה אחת המשתתפות "כל עוד בלבה" (עם ב' חסרת דגש), ולא הצליחה להבין את פשר המילה. אז זה לא שאני רדופת לאומיות, ציונות או עוטפת את עצמי בדגל ישראל להנאתי, אבל זה היה קצת מטריד לשמוע. מה גם שאחייניתי בת הדקה לשש שרה לי אתמול את ההמנון בשלמותו.
לחם עבודה
שימוע נערך שלשום לאורי בלאו.
חוזהו של אהוד יערי הוארך בעוד ארבע שנים.
קשה להיות עיתונאי חוקר ברוסיה.
אורן פרסיקו על מחקר שערכו ד"ר צבי רייך וד"ר הגר להב על מיזם הסופרים של הארץ, שהתקיים בשנתיים האחרונות.
מסקנה: ללא תמיכה מסיבית של המערכת זה לא היה קורה. צריך עוד כמה תנאים כדי "להיות עיתונאי" חוץ מאשר לדעת לכתוב.
מסביב לעולם
בשורה רעה לטסים לאמסטרדם: תיירים לא יוכלו לקנות חופשי בקופי שופ. למה? כדי להילחם באלימות ובמטרדים הנלווים.
יותר מ-3,000 תגובות לשאלה מה אובמה עשה לישראל בוושינגטון פוסט.
אבל הוא אמר שתמיד יעמוד לצדנו! וג'ורג' מיטשל אומר שאובמה מנסה למנוע את התרסקות הרכבות בספטמבר.
ובאותו הקשר, המאמר של אהוד אולמרט בעמודי החדשות של ידיעות. בשורה: "נאומים אינם יכולים להיות תחליף למדיניות שלום".
המזג
ואי אפשר בלי הגשם. עד שהבנתי מהו רשרוש זה מעבר לחלון ולמה עלוות העץ מבריקה, ירדו כבר כמה אלפי מילימטר של גשם הבוקר (לטובת מי שקמים בשבת ב-12 בצהריים ונתקלים בחום אימים ובשמש קופחת.
על פי התגובות בקיר של ידיעות, גשום בכל הארץ.
רשת/ בלוגלנד/ פייסבוק
למי שלא קוראים אותי בפייסבוק ולא הגיבו שם:
חוץ מלאשר חברים ב-Linkedin, מה צריך לעשות שם? ו/או האם מישהו נכנס ל"אתר" שלא לצורך אישור חברים?
מה אני מחמיצה?
מתוך מח' מודעות בממון.
לפני שנתיים ראיין רותם שטרקמן את יהונתן אדירי, העוזר האישי של פרס. השבוע החברה שלו, המאפשרת לכל אחד לשכור או להשכיר רכב לשעה זכתה במקום הראשון בתחרות של טק קראנץ.
לפני פיזור
כן, אני יודעת שהעולם עוצר מלכת הערב, 21:45, ברצלונה נגד מנצ'סטר יונייטד, גמר ליגת האלופות.
הגיבורים הפכו לנבלים? ואיך עוצרים את ברצלונה. והגמר הרווחי בהיסטוריה.
והסקר של ידיעות: העם עם בארסה.
כולנו עשר.
ולווט אנדרגראונד 
מה שרגינה רצתה להגיד, יקירתי, הוא שעהכותרת "על קוצו של י'" מתאימה לכל מי ששמו מתחיל בי', ומדובר במשחק מילים חסר משמעות, בניגוד להתלהבותך.
( : בברכה
אהבתיאהבתי
קצת מצחיק לכתוב על מפיק-חייל שפוטר. החייל הועבר לצמיתות להיות עובד רס"ר בתחנה והחליט שלא להמשיך. האמת היא שהחייל המסכן בכלל לא היה אשם, אבל זה לא הפריע לטוניק, ברק או למערכת קולה של אמא לחפש את הש.ג ולהוציא אותו להורג בפומבי.
והאמת שהאירוע היה מביך מאוד. הייתי אז בסוכת שר הביטחון והמבטים שלו ושל טוניק כשנשמע האות היו מפחידים.
אהבתיאהבתי
ובינתיים אצל בני הדודים חובשי הכיפה – הרבה דם הולך להישפך
http://www.kikarhashabat.co.il/הטפת-דם.html
בין המתווכחים על שיטת רבנו תם: הגר"א, הגר"ע, הגרו"ס, הגרו"ע, הגרא"ף, הגרא"ס, הגרי"ף והגרי"ש
אהבתיאהבתי
שלום פראנצי
אני לא מבין בזה כלל אז כמה שאלות. ויהודים סתם שנולדו מתי שנולדו ואת הברית עשו ביום השביעי הם בסדר? הם יהודים? החתונה והגירושים שלהם תופסים? הם יכולים לשפוט ולהעיד בבית דין רבני? השחיטה שלהם תופסת? תעודת הזהות תופסת? חתימה על תעודת כשרות תופסת? הייתכן שצריך להכריז בישראל על מבצע של בדיקת ברית מילה כללי לכל האמורים להיות יהודים ושיפור ותיקון ע"ח הממשלה?
אהבתיאהבתי
זה גפן במובן גאפן, או גאפן במובן גריבן?
אהבתיאהבתי
יאללה, קצת תקשורת: קלמן ליבסקינד מפרק את רזי ברקאי.
ברק נפוליאון ועשה מעשה נבזי (למרות ששרה ליבוביץ דר נותנת זווית אחרת של הסיפור), אבל מה שעושים בגל"צ זה לא פחות ממושחת.
העובדה שברקאי (שאני נהנה להאזין לו בד"כ) מודה במו פיו שהתקשר להשתדל אצל שרים, אמורה היתה לפסול אותו באופן מיידי מלהמשיך לשדר.
אהבתיאהבתי
בונדי,היום שמעתי את הברקאי :" הליכה לקיסריה זה אלי אלי? לא ידעתי"(והוא חשב שזה של לאה גולדברג)
זה לבד סיבה להעיף אותו ולסגור את גל"צ.
אהבתיאהבתי
תענוג לקרוא את ליבסקינד. בעיני העיתונאי הטוב בישראל נכון להיום. אגב משעשע שדווקא רזי ברקאי עיתונאי ששוב ושוב נתפס בבורות שלא תאמן, מזלזל בטוקבקיסטים של ליבסקינד, קורא להם "עילגי לשון".
אהבתיאהבתי
אחד, דני רבינוביץ, מהלך אימים היום בהארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1229546.html
אהבתי במיוחד את הלוגיקה חסרת הפשרות שלו. הוא כותב:
"סקר עדכני מלמד ש-75% מהפלסטינים מאמינים שאינתיפאדה שלישית בפתח, מה שאומר שהיא בפתח."
על אותו משקל אני יכול לכתוב:
סקר עדכני מלמד ש-100% מתושבי מאה שערים מאמינים שביאת המשיח בפתח, מה שאומר שהיא בפתח.
אהבתיאהבתי
בא נראה. אינתיפאדה יכולים הפלסטינים לעשות בעצמם. ביאת המשיח, לא משנה כמה הטפות דם יבצעו, לא בידיהם של תושבי מאה שערים.
אהבתיאהבתי
נואו שיט. לוגיקה לא עוסקת בסיכויים. אם אמונה בהתרחשות X מחייבת התרחשות Y אז זה תקף בכל מצב.
אהבתיאהבתי
גם בלוגיקה אתה לא מבין. מה יהיה. אתה חרפה לכל סימני הפיסוק.
אהבתיאהבתי
אם X הוא משתנה שיכול לקבל כל ערך הרי הכלל הפורמלי שאמונה בX מחייבת התרחשות X תקף עבור כל ערך של X. אבל כיון שקשה לך אם הלוגיקה הפורמלית הנה דוגמה קונקרטית:
בזמן הסכמי אוסלו 85% מהישראלים האמינו שהשלום בפתח. ובכן, האם הוא בפתח?
אהבתיאהבתי
יפה. אתה המגיב נקודה, והסאטירה עליו, בו זמנית.
אהבתיאהבתי
Oy vey…
אהבתיאהבתי
בונד, מעניין איך פרשה עיתונאית פאראקסלנס! מסוקרת רק חלקית בבלוג לעניני עיתונות…..תודה שהבאת את זה, היום בדיוק נגמר לי המנוי של ידיעות, ומתחיל מעריב,אז לא קראתי את המאמר הנפלא הזה של ליבסקינד.
השתלטות הפוסט ציונים על תחנה צבאית כבר עברה כל גבול!
שלא לדבר על איזה ליפקין שחק אחת שמשום מקום קיבלה שם עריכה והגשה של 4 תוכניות!!!
השיא הגיע לפני 4 ימים שבמשך יומים! הוקדשו פתאום כל התוכניות(שלה ובעריכתה) ל"מבצע שלמה", שמי היה המפקד שלו? נכון אחד אמנון ליפקין!
ויש עוד איזה סקנדל שנקרא:"דבר העורכת" (מחר תקשיב).זאת העורכת של ברקאי, שהיא ממש פוסט ציונית גאה(לא תזכה שאזכיר את שמה).
הבחורה מגישה "מדור", שאם היה משודר בערבית, כבר מזמן היו מצטטים אותו בממרי.
אהבתיאהבתי
צודק, יומיים להקדיש למבצע שלמה הפוסטציוני, בושה לתחנה הצבאית.
אהבתיאהבתי
רמז, המפתח להבנת העניין לאשורו מצוי במילה "ליפקין" שמופיעה גם כ "ליפקין שחק". תודה לי אחר כך.
אהבתיאהבתי
נו שיט. ליפקין קשורה לליפקין. איך עלית על זה?
אהבתיאהבתי
בבקשה. שמחתי לעזור לך.
אהבתיאהבתי
פסולת מהצונאמי של נאספה-taklada
אהבתיאהבתי
1,V תעשי לי טובה, ובעיקר לעצמך, תפסיקי להתעסק ב"בלוג על תקשורת" במצב ערביי ישראל, אלא אם כן את קוראת ערבית ורוצה לסקר את עיתוניהם, תחנות הרדיו שלהם, אתרי האינטרנט…. זה הפך לבלוג ש70% מהתגובות לא עוסקות ביעוד הבלוג.
2,לעצם העניין, באמת באמת אין לך מושג על נושא השתלבות הערבים באקדמיה, ברפואה, במשפט, במשטרה,בהנדסה,….את פשוט לא חייה בארץ.
אני לא מדבר על זה ששופט ערבי שפט את נשיא המדינה,ומנהל בי"ח נהריה הוא ערבי,ומאות מנתחים בכירים בישראל (כולל איכילוב)הם ערבים.
היום שאתה מתקשר להוט או כל ה"חברות מענה" עונים לך ערבים(בעיקר ערביות).
אין תחום(חוץ מכמה חברות)שהערבים לא משולבים בו.
נכון שבמעוז השמול התלביבי אין כניסה לערבים חוץ ממלצרים.למרות שהשבוע סיפר לי טכנאי שינים מבקא אל ר'רביע שיש שני רופאי שיניים מהכפר ברמת אביב!.
אם תרצי אני אכתוב מה אמר או פוסטו ריח על הנושא.
אבל מה כל זה קשור לבלוג על תקשורת?
אהבתיאהבתי
הכותרת ״על קוצו של י׳״ משמשת היטב כל כתבה העוסקת במישהו ששמו או שם משפחתו מתחיל בי׳.
היתה אחת כזו על דב יודקובסקי לפני כמה שנים במוסף ״הארץ״.
והיו עוד.
אהבתיאהבתי
לגבי השחיקה בעבודה בכתבת כלכליסט, יש לזה פתרון מאוד פשוט: לעבוד פחות. כמה שעות עבודה ביום צריכות להספיק, אבל אם אתם בוחרים להתיש את עצמכם, תבואו בטענות רק לעצמכם – אל תשחקו את הקדושים המעונים. הבחירה היא בידכם
אהבתיאהבתי
לינקדאין – היא רשת קשרים עסקית. לעומת הפייסבוק, שהיא רשת חברתית.
קבוצות מקצועיות מנהלות דיונים מקצועיים, משתפות ידע.
פלטפורמה ליצירת קשרים עסקיים חדשים, לבולטות עסקית, ולשמירה על קשר שוטף עם קולגות (מהעבר ומהווה), שלאו דווקא מעוניינות בתמונות מהחופשה האחרונה.
הכרטיס בלינקדין משמש כ"כרטיס ביקור" עסקי, הניתן לעדכון במהירות.
לקוחות פוטנציאלים/מעסיקים וכו', יכולים להיעזר בכרטיס הביקור הזה כדי להחליט למי ואם לפנות.
למיטב ידיעתי, בארץ יש רוב גדול לאנשי היי-טק בקרב משתמשי הלינקדאין, אך הרשת מתרחבת גם לאקדמיה, למגזר הציבורי וכו'.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהיא פה צודקת. נכנסתי ללינקדין במחשבה שמדובר בעוד מקום שאוכל לפזר את הלשלשלת שלי ולהעלות תמונות מ-טריפה, והתברר לי שמשמים שם, לגמרי. אין לייקים (!) אין שום נשים שמדברות את עצמן לדעת על מערכות היחסים שנסתיימו, ולמה, וכמה ואיך הוא עשה לי, ואין 789 חברים, אני חוזר לוואללה סלבס. 😳
אהבתיאהבתי
דווקא יש לייקים…
אהבתיאהבתי
בידיעות -כתבת ההתנחלויות, טעות בכותרת ע נ ק י ת (המספר כתוב במיליארדים ואחריו המילה "מיליארד"…). הדבר חוזר על עצמו מס' פעמים גם בתוך הכתבה.
התואר "ליצן השבוע" הולך לאורי משגב שכותב שלא צריך להתייחס לשטויות של פון טרייר ומיד אח"כ מתייחס לשטויות של אברי גלעד.
אהבתיאהבתי
המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה…
ה'פתגם' הנחמד הזה פורסם על-ידי
חבורת "זו ארץ זו" ב"העולם הזה".
אהבתיאהבתי
איך YNET יודעים דקות ספורות לאחר סיום המשחק מה כתוב ב"עיתוני ספרד"?
אולי הם מתכוונים לאתרי האינטרנט של העיתונים?
אפשר לצפות מאתר אינטרנט של עיתון לדעת מה ההבדל בין אתר אינטרנט לעיתון, לא?
אהבתיאהבתי
ובזמן שאנחנו דנים באלו במרתפי המודעין של סוריה קוראים דברים לא יפים
http://www.reuters.com/article/2011/05/26/us-witness-syria-torture-idUSTRE74P2VD20110526
אהבתיאהבתי
אני תוהה עד כמה יותר כיף להיות אורח של שירותי הביטחון בירדן (להערכתי יותר כיף מאשר בסוריה).
אהבתיאהבתי
חוצפה.
איך אתה מעז להתערב בעניינים הפנימיים של מדינה ריבונית?
מי שמך?
אפשר לחשוב שבגואנטנמו יותר טוב.
אהבתיאהבתי
לזועף חסר זיהוי.
אם לידידינו בבלוג זה מותר לעסוק בארה"ב
ולך מותר לעסוק בגונטנמו, לאחרונה נדל"ן ארה"בי בקובה
לי מותר לעסוק בסוריה. כמובן ייתכן ששנינו חוצפנים, או כל
סידור אחר שיאפשר לך, בתור אורח, בבלוג זר,
לתת לי אישור על מה לכתוב.
אהבתיאהבתי
שתי כתבות כמעט זהות בסופש. והעכבר, מציגות תמונה פחות פשטנית לסיפור גלי צה"ל. מתווה לעתיד: ברק משתדל לבחור מועמד מתאים מטוניק, משימה לא קשה, כנראה. הנבחר משתדל להוכיח שהוא עצמאי. אין לו סיבה לרצות את ברק, כי סכסוך יהיה בכל מקרה. יחזק את החדשות, סתם כי הגיוני. אנשי הימין יוכלו לשמור על העמדה האהובה עליהם, תלונות וטענות. טוב מדי מכדי להיות אמיתי,כמובן.
אהבתיאהבתי
לגבי הטור של אלון עידן. אני חושב שאחת מהטענות שלו היא משהו בסגנון הבא:
עורכי העיתונים מעוניינים לכלול תמונות מחרמנות בעיתון (יום יום, במסווה של כתבות). הבנתי. מקבל. לא נלחם בזה. אבל למה חוסר היצירתיות? למה תמיד אותה בחורה, למה תמיד אותן עלק-כתבות, ולמה תמיד בליווי כותרות בנאליות וצפויות?
העדר היצירתיות מורידה את כל החשק, והאפקט של הכתבות על בר שקול לזה של ריבוע בו כתוב "הכנס כאן מיני/מגה כתבה פלוס תמונה מחרמנת". הריבוע אינו מחרמן, וגם בר (כבר) לא.
אהבתיאהבתי
זה מה שקורה, שמביאים עורכים ילדים בשכר מינימום. כאלה שלא מבינים תמונות מחרמנות מהן. מקצוע העיתונות מדרדר לאשפתות!
אהבתיאהבתי
זה נכון. בנוסף, השם "בר" מאפשר עשרות כותרות מתוחכמות בשקל, כמו "חופשי על הבר", "אורז בר", "בר מצווה", "אפור עכבר", "ברברת", בלתי מוסבר, חי-בר, ברצלונה ויו ניים איט
אהבתיאהבתי
ד', את קצת מעורפלת היום. בננו-אייטם על הכתבה בישר"ה על האבטחה בבתי הספר, לא ברור איפה הבלוף – בכתבה או באבטחה? גם באייטם הפותח על י'. דיסקין לא ברור מה את רוצה לומר: "או ש-" מה? כאילו, תמשיכו לבד?
אהבתיאהבתי
וגם: הטור של שיר זיו כל כך, כל כך, משעמם ולא שווה איזכור, שממש מפתיע שבחרת לאזכר אותו.
אגב, בפוסט של אתמול אחד המגיבים, שקרא לעצמו הרץ אימבר, הזכיר את הפאדיחה של ישי לוי והתקווה.
אהבתיאהבתי
לשיר זיו אין שום דבר מעניין להגיד. היא הייתה צריכה ללמוד ראיית חשבון, או דוברות
אהבתיאהבתי
ל', את גם קצת מעורפלת היום.
הבלוף הוא באבטחה, לו דיסקין היה מדבר בעצמו זה היה יכול (כנראה) רק לפגוע, שיר זיו זה על טעם ועל ריח והתגובה של הרץ אימבר מוזכרת ואף מקושרת בפוסט עצמו.
אהבתיאהבתי
שועלן, תודה על שירותי הדברור.
בעניין האבטחה, צודק.
בעניין דיסקין, לא. הכוונה שכדרכן של כתבות כאלו, לא מן הנמנע שהוא דיבר.
אולי.
בעניין "הרץ אימבר": אני היא זו שעשתה לו טובה אתמול, הוספתי את הלינק ושיניתי את המילים "פראח", או "אחד", או מה, לישי לוי.
אהבתיאהבתי
כן, זה היחיד שלא הייתי בטוח לגביו.
אהבתיאהבתי
ממש מרגשת הסימביוזה ביניכם.
אהבתיאהבתי
מסי. הוא כן כזה, ביישן, לא כוכב במובן הסלבי של המילה. בכל זאת, לא פעם ראשונה שאומרים עליו ככה) ובדיוק בגלל זה, כשמשפחה מפריעה לו בארוחת הערב כדי להשיג תמונה, לא הוא האיש שיגיד לא. וגם אם שיקולו היחיד הוא לא להוציא לעצמו שם רע בקרב רבבות הילדים המעריצים אותו – הוא עדיין בוודאי לא קופץ בשמחה מהשולחן הערב שלו כדי להצטלם
אהבתיאהבתי
היזהרי בלשונך ושחררי את הבלוג מנוכחותך. אני מבקשת ממך להתפנות. תודה.
את מוזמנת להפריח את ססמאותיך במקום אחר.
אהבתיאהבתי
לפחות שניים מרופאי השיניים שלי היו (ועודם) ערבים
אהבתיאהבתי
אני מבינה שרק אלו שמעריצות אותך ואת הכתיבה שלך ראויים להישאר כאן. ❗
אהבתיאהבתי
דניאל, אל תלכי… ולווט… בחייאת
אהבתיאהבתי
לא הבנתי על מה יצא קצפך?
אמנם לא ערכתי סטטיסטיקה, אבל מנסיון של שנות עבודה ארוכות בבית חולים הנתונים האלו נכונים.
ישנם לא מעט רופאים ערבים ואחיות מוסמכות ערביות ולא רק כח עזר ולצערי יש מעט מאוד רופאים אתיופים אם בכלל (אחיות דווקא יש).
אני ממש לא אוהב את בתיבתו של חנוך דאום ואני מסכים איתך שהוא צריך להימנע מכתיבה על ידידו ביבי בטורו השבועי (לביבי יש עיתון שלם הוא יסתדר בלעדיו) וגם האמירה שהערבים השתלבו במרקם החברתי היא מוגזמת. עדיין יש משהו בדבריו הפעם.
אהבתיאהבתי
דאום כותב את מה שביבי רוצה שיכתוב.
בדיוק לשם כך יש "מקורבים" לראש הממשלה – הפעם, אחד מהם כותב בגלוי את רחשי ליבו של השליט
אהבתיאהבתי
לדן מדען
1. "לא מעט" זה לא נתון מספק.
2. אתה עצמך אומר: "… וגם האמירה שהערבים השתלבו במרקם החברתי היא מוגזמת".
אז למה אתה לא מבין על מה יצא קצפי?
אהבתיאהבתי
שפרה את כבר קצת מפורסמת. במסדורנות כלכליסט עולה מדי שבוע מפלס החרדה, סהרורים מחוסר שינה, נוטפי זיעה, ממלמלים לעצמם. את מי תבקר שפרה, איזה פגם תמצא השבוע. במי תנעץ מחצי הרעל המוכנים באשפתה. הניחי להם, הם נותנים את מיטבם, באמת, מוסף כלכלסט הוא יותר מפתיתי הנייר, שנגרסים במלתעותייך הביקרותיות. זה מוסף לא רע, למה נטפלת אליו.
אהבתיאהבתי
שנון אורן שנון
אהבתיאהבתי
לכל הנשחקים בעבודה שווה לקקרוא את "על השחיקה" מאת אורן הוברמן במוסף כלכליסט. אתם תמצאו את עצמכם בכתבה גם אם אתם לא רפאי שיניים או אחיות אונקולוגיות…
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3518841,00.html
אהבתיאהבתי
אובמה יקירך לא יכול להגיד ש"הוא תמיד יעמוד לצידנו", אלא מקסימום שארה"ב תמיד תעמוד לצידנו. מהמטרד המוסלמי חובב הטרור חוסיין אובמה (ולא, מוסלמי זה לא קללה, אז אנא לא למחוק) נקווה שניפרד הרבה לפני ש"תמיד" יגיע. ויפה שעה אחת קודם.
אהבתיאהבתי
ויפה שעה אחת קודם, מעט מיושן, והרצל רוזנבלומי. כל השאר בטוב טעם.
אהבתיאהבתי
הרכבת של ספטמבר כבר התרסקה, במובן החיובי של המילה. אפשר להמשיך הלאה.
אובמה אמר שהוא תמיד יעמוד לצידנו, הוא רק לא ציין באיזה צד.
אהבתיאהבתי
הידיעה הזו מענינת משום שהתקשורת פמפמה ללא הרף שההכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר היא "עובדה מוגמרת". ובכן, מסתבר שהיא לא כל כך מוגמרת.
אהבתיאהבתי
הידיעה הזו היא הרבה יותר ממעניינת. היא קריטית. "משום מה", היא לא מפומפמת בתקשורת.
ההכרזה הזו היא סימבולית בלבד. אין לה שום משמעות משפטית. היא גם לא הראשונה בהיסטוריה.
לא צריך להתרגש מזה, ובטח שלא צריך לעשות ויתורים רק בשביל שהפלסטינים יזנחו את האופציה הזו.
חבל שלא אומרים לציבור בארץ את האמת.
אהבתיאהבתי
שועלן,הרכבת כלל לא התרסקה, היא דוהרת במהירות אלינו, ואם נסמוך על עובדי הרכבת שלנו הרי אתה יודע מה יהיו התוצאות .
אם לא יהיה פתרון דיפלומטי , אפילו כזה שמגיע מהאו"ם , הפתרון האחר הוא מלחמה גדולה וחסרת טעם בה נצטרך לשבת ולהגיע להסכם הפסק אש בו נצטרך לחזור לקווי 48.
וקו 67 יישאר רק קו אוטובוס המחבר בין אצטדיון וינטר לאצטדיון רמת גן.
אהבתיאהבתי
מלחמה גדולה? מול מי, השוטרים של הרשות או חיילי הצעצוע של חמאס?
אם יש משהו שפיגועי הטרור והמבצעים הגדולים של צה"ל ("חומת מגן", "עופרת יצוקה" וכו') לימדו אותנו, זה שהפלסטינים הם נמושות – יודעים איך לרצוח חפים מפשע, אבל לא להילחם.
אהבתיאהבתי
השוטרים של הרשות ו'חיילי הצעצוע' של החמאס שאתה כל כך מזלזל בהם , לפי ראשי מפלגות הימין וראש הממשלה שלך הם סכנה קיומית למדינה ומסוכנים לביטחון שלה. הם למשל לא היו מזלזלים בהם כפי שאתה מזלזל בהם.
אז כדאי שתחליטו האם הערבים מסוכנים למדינה או לא מסוכנים למדינה.
אם המדינה כל כך חזקה ובטוחה בעצמה איך זה שהיא מתנהגת ופועלת כאילו היא הפגועה והחלשה וזו שצריכה הסדרי ביטחון ואין סוף ערבויות לביטחונה ?
אהבתיאהבתי
1. הדרישה לנוכחות צבאית במשך יובל בבקעת הירדן לא קשורה לפלסטינים, אלא לאיומים ולהתפתחויות אפשריות בגבול עם ירדן; איסור החימוש של המדינה הפלסטינית נועד למנוע מלחמה בעתיד; שאר סידורי הביטחון הם חלק מהמלחמה בטרור.
2. כבר שנים ראשי מערכת הביטחון טוענים שהיחידה שעשויה להעמיד את ישראל בסכנה קיומית היא איראן. הזהירות מהפלסטינים נובעת מהחשש מפניי נפגעים ישראלים, לא מ"מלחמה גדולה".
3. ישראל מתנהגת כצד הנפגע, כי אנשים כמוך תוקפים אותה ללא הרף. לא משנה מה המדינה וצה"ל יעשו, תמיד יש על מה לתקוף ולבקר. יכולתי להביא הרבה דוגמאות לכך, אבל די בלקרוא כמה מהתגובות שלך בשביל להבין את המצב לאשורו.
אהבתיאהבתי
הלוואי שקו 67 ימשיך רק לחבר את האיצטדיונים בר"ג.
דרך אגב, קו 48 מחבר את הפארק ברעננה למסוף כרמלית בת"א.
אהבתיאהבתי
קו 48 מחבר את מסגד חסן בק ו'שוק עזה' כפי שהיה שמו במקור של שוק הכרמל עם פארק "רעננִיה", כפי שהציעו מייסדיה בארצות הברית.
שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה) ורק עד לפני זמן קצר לא הורשו ערבים להיכנס לפארק 'רעננה' :
"לפני יותר משנתיים בחרה עיריית רעננה לגדר את תחום הפארק שבתחומה על מנת לסנן באמצעות גביית דמי כניסה בחגים ובסופי שבוע את המבקרים מקרב אוכלוסיית המשולש, שנהנתה לפקוד את המקום בהמוניה. ראש העירייה זאב בילסקי טען אז כי התשלום – שתושבי רעננה פטורים ממנו – הכרחי לכיסוי העלויות הכבדות הכרוכות בהפעלת האתר. הסבריו נשמעו דחוקים. היה ברור, למרות ההכחשות, מי רצוי בפארק ומי לא."
אהבתיאהבתי
מוזר שתושבי רעננה לא נוהרים בהמוניהם לפארקים של איזור המשולש.
אהבתיאהבתי
הם נוהרים בהמוניהם לשווקים ולקניונים הגדולים שנפתחו .
אהבתיאהבתי
ז"א שאהובי ליבך הערבים מוכנים להשקיע כסף טוב בקניונים ובשווקים כדי למשוך את היהודים שיבואו לבזבז אצלם כסף אבל אינם מוכנים להשקיע ולו אגורה אחת למען פיתוח מקומות בילוי ציבוריים, כמו פארק רעננה, למען התושבים שלהם.
גו פיגר ערבז. הולכים לבלות אצל היהודים אבל כועסים כשזה עולה להם כסף.
אהבתיאהבתי
כמו הרבה דברים שאת זורקת, שטויות חסרות בסיס.
שוק הכרמל קרוי בשם זה כי הוא נמצא ברחוב הכרמל.
רחוב זה היה רחוב ראשי בשכונה יהודית
שנוסדה על חולות שוממים בידי יהודים ב 1920.
אח"כ עיריית תל-אביב אישרה שם הרמת שוק. במשך
הזמן קרבת שוק זה לכרם התימנים יצרה קשר מסחרי
בינו לבין רחובות הכרם. במערב שוק זה הופיעו אחרי 1970
(70 פחות 20 זה חמישים שנים ! ) רוכלים ערביים מעזה.
הם נעלמו עם הזמן. יש לחדול מהנטייה לסילוף מגמתי של
תולדות הארץ הזו
אהבתיאהבתי
לגבי בארסה נגד מאן יונייטד, אני לא רואה איך מרכז השדה היונייטדי מתגבר על צ'אבי, אינייסטה ובוסקטס. ברצלונה ביתרון, ובכל זאת יש לי הרגשה מוזרה לגבי המשחק.
אך הנבואה ניתנה לשוטים. על פניו, זה ברצלונה… ובכל זאת!
אהבתיאהבתי
טוב, נו, שוב צדקתי… רציתי שיהיה משחק יותר מאוזן, אבל אין מה לעשות מול הגאונות של צ'אבי
אהבתיאהבתי
הגישה שלך מעניינת, לגבי שווי ההתנחלויות: "למה זה טוב? למשל, באמצעות ניתוח השימוש בקרקע הנתונים יכולים לעזור לקבוע איזה שטח מוקדש לכל מטרה".
יכול להיות, אבל העיקר הוא הנדל"ן. ההתנחלויות זה מיליארדי דולרים של נדל"ן. וכל מי שקרא מעט היסטוריה אלטרנטיבית מבין שלא מוותרים על נכסים כאלה, גם אם זה אומר דיכוי של עם שלם וכמה חיילים הרוגים כל שנה. בדיוק כמו שהאחים עופר לא יוותרו על סחר עם איראן, גם אם זה אומר טילים וטרור. מה אכפת להם?
אהבתיאהבתי
זו לא גישה שלי, אלו דברים הלקוחים מהכתבה.
אהבתיאהבתי
שי פוגלמן בהארץ מנגח את טענת אם תרצו בחוברת נכבה חרטא כי בחיפה לא היה גירוש מכוון של ערבים בתום הקרבות. כתבה ארוכה ומענינת. אבל, נראה לי שבסופו של דבר הוא בא לקלל ויצא מברך. המידע שלו דווקא מאשש את מה שהם כותבים. היינו, לא היה גירוש. רוב הערבים נבהלו מהאלימות של ההגנה ונמלטו מרצונם.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1229312.html
אהבתיאהבתי
"במשך שעות נשמעו פיצוצים ויריות מכיוון השכונות הערביות. היהודים ירו על הבתים וצלפו באנשים שהלכו ברחובות."
"נמסרה הוראה להפגיז את כיכר השוק. ואמנם הצטופף בכיכר השוק המון רב. משהתחילה ההפגזה… קמה בהלה עצומה. ההמון פרץ אל תוך הנמל ובהדפו הצדה את השוטרים הסתער על הסירות והחל בורח מהעיר".
"במשך הבוקר (היהודים) המשיכו לירות למטה על הערבים שנעו בוואדי ניסנאס ובעיר העתיקה. זה היה ירי ללא הבחנה שכלל מכונות ירייה, פגזי מרגמות וצלפים על נשים וילדים שמצאו מקלט בכנסיות ושניסו לברוח… דרך השערים שהובילו לרציפים… נוצר גודש מחוץ לשער המזרחי (של הנמל) של זקנים, נשים וילדים ערבים מבועתים ואחוזי היסטריה. שני קצינים נפצעו".
זה איננו גירוש, זהו טרור נגד ערבים.
אני אינני יודעת למה אתה מתכוון כאשר אתה טוען שלא היה גירוש ערבים מחיפה ומהו עבורך 'גירוש' .
אולי אתה חושב שגירוש מתבצע ע"י שליחת גלויות דואר לבתים או מתבלבל עם המילה 'גירושין' אבל הערבים גורשו מחיפה ומבתיהם , במיוחד כאשר לאחר הטרור היהודי הם לא הורשו לחזור לבתיהם .
אהבתיאהבתי
כרגיל, זה לא מאוד מסובך. גירוש הוא העזבה בכח של מי שלא רוצה לעזוב. בריחה היא עזיבה מרצון. והנה מה שכותב פוגלמן: "אך הניצחון היהודי הביא למנוסה מבוהלת של רוב התושבים הערבים שנותרו בעיר".
אהבתיאהבתי
אתה צודק, פצצות מרגמה וירי צלפים על הבית שלך זה בכלל לא כוחני, זוהי הזמנה להישאר ולבנות מרפסת לנוף עם אפשרות להגדיל את החניה.
אהבתיאהבתי
ובכן, אף אחד, כולל אם תרצו, לא טוען שהערבים עזבו את חיפה בגלל חיי הלילה המחורבנים. הויכוח הוא אם הם גורשו או ברחו. לי נראה שהויכוח הוכרע לטובת התיזה של אם תרצו.
אהבתיאהבתי
אם פצצות מרגמה וירי צלפים זהות אצלך לחיי לילה מחורבנים הרי המצב שלך בכי רע.
אהבתיאהבתי
נדמה לי שהיתה שם מלחמה באותו הזמן.
אהבתיאהבתי
אה, הייתה מלחמה . לא ידעתי.
אהבתיאהבתי
דניאל ואחרים
שימו לב למעשה של "הארץ" שאם יתואר במילים המתאימות אגורש לתמיד מהבלוג.
הייתה מלחמה קשה, בעצם קשה מאוד. הערבים חטפו והחטיפו והיהודים חטפו
והחטיפו. לפי "הארץ" במאמר הנדון ובמאמרים אחרים זו הייתה מלחמה חד צדדית
שבה היהודים ירו על אזרחים ערביים והערבים היו 100% קורבנות לא ירו לא הרגו
לא שרפו לא החריבו. זה פשוט לא נכון, אם משתמשים במילים מכובסות. זה מה
ש"הארץ" ודומיו מוכרים, גם בהרצאות בחו"ל וזה מה שהמון ישראלים ערבים וגם
יהודים מאמינים. העובדות נכתבו ונחקרו אצל בני מוריס ובהמון, באמת המון, כתבות.
הייתה מלחמה קשה ורצחנית, מאוד, יש גם 6000 מתים יהודיים בבתי הקברות.
ליהודים פשוטו כמשמעו לא היה לאן לברוח, תשמעו, תקלטו, תכניסו לשכל. באותן שנים אף
אחד בכל העולם כולו לא רצה יהודים ובכמה מקומות עוד המשיכו לרדוף אותם וקצת גם להרוג.
אז הם נלחמו בכל הכוח ובכל היאוש. הערבים ברחו ממלחמה כפי שעושה כל בן אדם נורמלי, ראה הבריחות הגדולות מתל-אביב במלחמות הטילים. ראה מאות האלפים שברחו מעירק ראה האלפים שבורחים מסוריה עכשיו. אחרי המלחמה הערבים! הערבים! הערבים !לא רצו לעשות שלום בכלל בכלל לא. פליטים חוזרים אחרי מלחמה. כאן 60 שנים ויותר המלחמה לא נגמרה. זה הסיפור בקווים כלליים.
בפרטים? אחרי המלחמה 100% של השטח שנכבש בידי הערבים נוקה לחלוטין מיהודים.
בחיפה נשארו ערבים והם מצליחים ומתקדמים בחיים. היהודים היו לפי זה קצת פחות רצחניים. גם זה
דבר מה.
אהבתיאהבתי
לפי הדברים שכתבת: 'ליהודים פשוטו כמשמעו לא היה לאן לברוח, תשמעו, תקלטו, תכניסו לשכל. באותן שנים אף אחד בכל העולם כולו לא רצה יהודים ובכמה מקומות עוד המשיכו לרדוף אותם וקצת גם להרוג.'
אני מבינה שכולם גירשו את כולם, היהודים את הערבים , הערבים את היהודים ורק בגלל שלערבים היה לאן לברוח , הם ברחו ולא היה להם לאן לחזור.
והיהודים נשארו כי לא היה להם לאן לברוח, אחרת גם הם היו בורחים מכאן.
האם המצב המציאותי שתיארתי כאן משנה את זה שהערבים גורשו מבתיהם , רק בגלל שהיה להם לאן לברוח.
אהבתיאהבתי
איש אחד בטקסס אנס ורצח 37 נשים.
יום אחד באו אליו סוכני FBI הביתה, עצרו אותו, והוא הועמד למשפט.
הוא נמצא אשם על-בסיס ראיות חד-משמעיות (עדויות ראייה, DNA וכו').
גזר דינו: מוות.
האם המצב המציאותי שתיארתי כאן משנה את זה שהסיפור הוא על אדם שיום בהיר אחד נלקח בכח מביתו בזמן שישן שינה מתוקה, נכלא בניגוד לרצונו במקום אפל בתת-תנאים ללא שום אפשרות לצאת, ולבסוף נרצח בדם קר?
אהבתיאהבתי
אחד הטובים. באמת.
אהבתיאהבתי
לדניאל 19:29
למדי עברית ! למדי לא לסלף. המילה "ברחו" אינה שוות ערך
למילה "גרשו". השמוש בדימגוגיה ומניפולציות כביכול מתחכמות
חכמות אינו מועיל. אכן הייתה מלחמה. מקודם את ו"הארץ"
העלמתם זאת, לדעתי בכוונה, כחלק מתעמולה זידונית. קבלת זאת
רק כשנאלצת.
בכל מלחמה יש פליטים הם מטופלים, חזרה או פיצויים, אחרי חתימת שלום
ועשיית שלום. זאת במסגרת חתימת חוזה שלום ופתרון כל התביעות
ההדדיות. בעיית הפליטים הערביים כמו בעיית הפליטים היהודיים שחלקם
ברחו וחלקם גורשו כתוצאה ממלחמה שניזומה על ידי הערבים בכוונה לחסל
פיזית את כל יהודי ארץ ישראל תפתר בדרך זו או אחרת אחרי חתימת
הסכם שלום ופתרון כל הבעיות שבמחלוקת. קודם צריך לשבת לדבר אמת
ולעשות שלום. יהודים ישראלים אוטנטיים מול ערבים אוטנטיים. הערבים
לא צריכים סוכנים, מתווכים, מתערבים, סרסורים כמו שיש בכל מיני מקומות.
אהבתיאהבתי
אינני מבינה, אם יורים עליך פצצות מרגמה וצלפים הורגים נשים וילדים האם העזיבה שלך את
הבתים היא בריחה או גרוש ? האם זה משנה את המצב הקיומי שלהם?
מי שמעוות את השפה ועושה שימוש מניפולטיבי בשפה אלו אותם מכחישי ההיסטוריה ואלו שאינם מוכנים לקבל ולראות את הסבל של השני.
אני מסכימה אתך שבכל מלחמה יש פליטים והם זכאים לחזור לבתיהם או לקבל פיצויים, אחרי חתימת שלום.
אני מאחלת לכך שכל הערבים אשר ברחו/גורשו מהארץ יחזרו לבתים שלהם ויקימו פה חברה של רופאים , רוקחים ומהנדסים.
אהבתיאהבתי
כל הערבים אשר ברחו/גורשו ב-48 כבר לא יחזרו להקים פה חברה של רופאים או רוקחים או מהנדסים.
קודם כל הם לא יחזרו, מקסימום ליהודה, שומרון ועזה.
שנית, הם כבר לא יקימו כלום. רובם, אם הם עדיין בחיים, כבר לא יקימו כלום.
שלישית, תראי לי מדינה ערבית אחת שבה הם הקימו משהו כזה. לדוגמה, בנסיכויות העשירות כל אותם מומחים הם עובדים זרים.
ומה עם דמוקרטיה? למה את לא מאחלת להם דמוקרטיה?
דאודית.
אהבתיאהבתי
המחקר שערכו ד"ר צבי רייך וד"ר הגר להב על מיזם הסופרים של הארץ הוא תעודת ציון לשבח למערכת 'הארץ' ולעורכיו הבכירים , העורך הראשי דב אלפון, והעורך האחראי על המיזם, שי גולדן.
לגבי המסקנה שבחרת להביא ש'ללא תמיכה מסיבית של המערכת זה לא היה קורה', זוהי מסקנה טיפשית.
כי הרי כל אדם שמתבקש לפרסם בפעם הראשונה כתבה בעיתון והוא מגיע מחוץ למערכת עיתונות נזקק לתמיכה מסיבית של המערכת, כן, אפילו עיתונאי חדש.
לעומת זאת לאחר שקוראים את המחקר ניתן לקרוא מסקנה אחרת והיא "כי לעיתונאי סגולות מקצועיות ייחודיות ובתחומים מסוימים הוא אכן בלתי ניתן להחלפה. אף שהסופרים הצליחו לאסוף מידע ובמקרים רבים לייצר תוכן בעל ערך עיתונאי, יש משימות שלצורך ביצוען היה צורך בעיתונאי מקצועי ומיומן.
"המשימות שבהן מציאת התחליף היא הכי קשה", אומר רייך, "הן המקומות שהעיתונות לא גאה בהם, למשל היכולת לדווח על זירת אירועים בלי להיות בה. עיתונאים לא יתגאו בזה, אבל שם נמצא הסוד שלהם, שם נמצא משהו שרק הם יודעים לעשות. יש להם את המקורות, את התעוזה המקצועית, את היכולות לעשות שחזור בתנאים לא מושלמים.
"תגיד לסופר לכתוב על ישיבת קבינט שהוא לא היה בה, אין לו שום סיכוי, אבל תן לעיתונאי את המשימה, ואם הוא יעשה עבודה טובה ויידע לנטרל את גרסאות השרים ואת ההאדרה העצמית של כל אחד, הוא ייתן לך תיאור סביר של ישיבה שבה הוא לא היה. אף בעל מקצוע אחר בחברה לא מסוגל לעשות את זה".
לגבי המסקנה הזו ראוי היה להתייחס, כיצד עיתונאים מרשים לעצמם לכתוב ולסקר מקומות, אירועים ומפגשים שהם לא היו בהם ?
או כמה אחוז מכלל הכתבות העיתונאיות המתפרסמות הם כתיבה 'דמיונית' ו'שיחזור' של אירועים אקטואליים ?
אהבתיאהבתי
אין איזה דיל לפריז השבוע? כמה מצער.
אהבתיאהבתי
זו תגובה מאד עניינית ומעידה על חוכמה ויכולת הכלה וקבלה של ביקורת של בעלת בלוג ביקורת עיתונות.
V: אני לא רוצה לשמוע אותך יותר. מבינה עברית?
אהבתיאהבתי
שיחוק מהטור של פריצי.news1.co.il/Archive/003-D-60117-00.html מהיום.
מדד ההצלחה
זה ש"ישראל היום" של שלדון אדלסון חגג עם ביבי בגליון שהודפס למחרת נאומו בקונגרס האמריקני, זה עדין לא מוכיח שנתניהו הצליח בארה"ב. רק מי שראה את מהדורת הזעם האבל והדיכאון עימה יצא באותו יום עיתון הארץ, מבין את גודל ההישג.
אהבתיאהבתי
הפשלה הכי גדולה של השבוע: ביום שישי בצהריים נחשפה עובדה שהייתה ידועה כמעט לכל מי שעוסק בתחום התקשורת: חזי בצלאל מתקשה לגייס ערבויות ולכן עלול להיפלט מהמכרז להקמת חברה סלולרית נוספת. ובאותו יום שישי ראיון מתלקק בעסקים של מעריב עם אלישע ינאי שעומד בראש החברה של בצלאל ומסביר איך הוא הולך לנהל חברה של מיליארד דולרים. אף מילה כמובן על הקשיים, הבעיות, הכל ליקוקים והתחנפויות של כולם על בצלאל ועל ינאי ועל החברה שכלל לא בטוח שתוכל לעמוד במשימה. רגע רע מאוד לעיתונות ולקח קשה לכל מי שנסמך על יחצנים: כדאי להיזהר מהם. בישראל נהוג שככל שהחברה במצב רע יותר כך היחצנים דוחפים אותה יותר קדימה ותמיד מצליחים ליפול על עיתונאים שלא עושים עבודה עתונאית בסיסית. מביך, מביך, מביך.
אהבתיאהבתי
נשאלה שאלה: בכמה מקומות עבודה ראית את ערביי ישראל מהווים חלק אורגני?
תשובה אחת: בבתי חולים.
אהבתיאהבתי
אתה צוחק, נכון? ככוח עזר ולפעמים כאחים.
אהבתיאהבתי
גם רוקחים. מעניין מדוע דווקא במקצועות הבריאות. ודבורית, הטענה שלך כי בבתי החולים הם מאיישים בעיקר את מקצועות האחאות והסניטריות דורשת הוכחה.
אהבתיאהבתי
לגבי השאלה שלך 'מדוע דווקא במקצועות הבריאות' אז כדאי לך לדעת שאימא יהודיה לא שונה בכלל מאימא ערביה , גם אימהות ערביות חולמות שהבנים שלהם יהיו רופאים ועורכי דין .
וכך גם הילדים שלהם מאמצים את החלומות של ההורים שלהם, אף אימא לא חולמת שהבן שלה יהיה פועל בניין.
אהבתיאהבתי
את שופעת תאוריות הא?
🙂
מכל מקום, כרגיל כמעט, התאוריה שלך מתנגשת עם הנתונים. התאוריה שלך מסבירה את שיעור הערבים הגבוה במקצועות הבריאות היוקרתיים בכך שפרופורציית החלומות האימהיים על ילד שעוסק במקצועות הבריאות היוקרתיים זהה אצל אמהות יהודיות וערביות. זה מחייב ששיעור הרופאים והרוקחים מקרב הערבים יהיה זהה לשיעורם מקרב היהודים. בפועל הוא כנראה גבוה יותר. משמע, צריך לחפש את הסיבה במקום אחר (למשל שנחסמת בפני הערבים האפשרות לתעסוקה במקצועות יוקרתיים אחרים כגון הנדסה ולכן הם בוחרים במקצועות בריאות).
אהבתיאהבתי
קודם כל, אל תחפש לוגיקה אצל הגברת. סיסמאות ולוגיקה לרוב לא הולכות ביחד.
שנית, שיעור הרוקחים הערבים היה צריך להיות כשיעורם באוכלוסיה, ולא כשיעור הרוקחים היהודים (אולי זה מה שהתכוונת, רק יצא לך לא ברור).
אני יודע שהעלית את זה רק כאופציה, אבל אנא הסבר באיזו צורה חסומה האפשרות של ערבים ללמוד הנדסה. ואני שואל את זה בתור מישהו שלמד הנדסה עם ערבים ועובד עם מהנדסים ערבים.
שום דבר לא חסום בפניהם. אפילו להיפך. יש העדפה מתקנת באוניברסיטאות (שהרבה פעמים גורמת לכך שהם נפלטים מהלימודים בשיעור גבוה יחסית לאחרים, אבל זה כבר עניין אחר). למה הם בוחרים במקצועות ספציפיים? כנראה עניין של תרבות ומסורת (גם אם חדשה). צריך פשוט לשאול אותם.
אהבתיאהבתי
א. זה מה שהתכוונתי כמובן.
ב. דברתי על תעסוקה ולא על קבלה ללימודים. יש הבדל משמעותי כמובן. ההנחה שלי היא שגם אם אין בעיה להתקבל ללימודים, אדם ראציונלי לא יבחר ללמוד מקצוע שאין לו אופק תעסוקתי. כיון שבישראל חלק גדול מהמעסיקים בתחום ההנדסה שייכים ישירות למשרד הבטחון או עובדים אצלו בקבלנות הרי שלא יקבלו ערבים לעבודה.
אהבתיאהבתי
"חלק גדול מהמעסיקים בתחום ההנדסה שייכים ישירות למשרד הבטחון או עובדים אצלו בקבלנות"?
עוד קביעה שדורשת הוכחה (דרך אגב, אותי לא קיבלו למקום עבודה כזה בגלל אזרחות כפולה. זו לא אפליה?).
גם אם זה נכון (ואת זה קשה לקבוע, כי צריך קודם להגדיר מה זה "חלק גדול"), זו לא סיבה לא ללמוד הנדסה וללכת לעבוד כמו רוב המהנדסים בחברות ההי-טק הפרטיות/ציבוריות.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שאני טועה. נדמה לי שהמעסיקים הגדולים של מקצועות ההנדסה הם תע"ש, רפא"ל אלביט ועוד כל מיני כאלה שעוסקים בנושאים בטחוניים. בנוסף אני די בטוח שלא מעט חברות הייטק פרטיות מבצעות פרוייקטים עבור משרד הבטחון ושהעסקת ערבים עלולה לפגוע בסווג הבטחוני של אותה החברה. אבל, אין לי נתונים ואולי אני כותב שטויות.
אהבתיאהבתי
אינטל? מייקרוסופט? גוגל? אפלייד מטריאלס? נייס? אמדוקס? קומברס? טבע?
בקיצור, לא חסר.
אהבתיאהבתי
אוקיי
אהבתיאהבתי
פתאום שמתי לב שאני דורש ממך משהו שאני לא עשיתי. אז הנה:
http://www.themarker.com/news/1.606574
57% מהרוקחים בסופרפארם הם ערבים לפי הכתבה.
אהבתיאהבתי
שלום למנהלת ואני מתנצל על אורך כתבתי.
כציוני קיצוני אני מודע לכך שאין זה תענוג ייחודי במינו להיות ערבי בישראל, יש הפלייה, גסות וניצול, אבל האמירה "ככוח עזר ולפעמים כאחים" אינה מדוייקת. בבתי חולים בצפון כמו: בית חולים העמק כמו בתי החולים בנהריה, בפוריה ובצפת יש מנהלי מחלקות ערביים ואולי כמדומני גם מנהל בית חולים ערבי. בבתי חולים אלו יש רופאים ערביים בכל המחלקות וגם אחים ואחיות ערביים וגם עובדי ניקיון ערבים. בכמה מחלקות לפעמים השפה הערבית נשמעת יותר מעברית, כמעט כמו רוסית . גם בחיפה בשני בתי החולים הגדולים מספר הרופאים הערביים ומקומם בהיררכיה המנהלית מתקדם. גם בעיריית חיפה יש ערבים כמעט בכל המחלקות בתפקידים גבוהים ונמוכים ומרווח התפקידים שלהם מתרחב. ברשות העתיקות, בייחוד בצפון, יש מדענים ערביים בדרגות בכירות הם מנהלים עובדים יהודים וגם מפטרים יהודים. במספר סופרמרקטים בצפון כמדומני שחלקם גם בבעלות ערבית. המנהל ערבי ובין העובדים יש יהודים וערבים. בצפון יש גם חברות הובלה בבעלות ערבית המעסיקות יהודים במקביל לערבים בכל התפקידים. זה תהליך דינמי שהולך ומתפשט מתחזק ומתמסד.
אהבתיאהבתי
מתוך ויקי
ולא, אין לי מספרים לתת לך, בדיוק כמו שלך אין לתת לי, חוץ מאשר הרוקחים בסופר-פארם.
אני לא יכולה להמציא לך אותם עכשיו. כך שלעת עתה זה מה יש.
אני רואה את המציאות בקופות חולים ובבתי חולים במרכז.
ובכל מקרה, אף שאני משוכנעת שיש רוב מוחלט לרופאים יהודים, אין לי כ ר ג ע מספרים.
על מה בדיוק אתם מצ'פרים אותי באנלייקים? על עובדות לקוחות ממקור מסוים, שלא אני כתבתי?
אהבתיאהבתי
דבורית, רוב מוחלט לרופאים יהודיים סביר שיהיה. זה עניין של שיעור היהודים באוכלוסיה. זה לא העניין. אגב, זה לא רק בסופרפארם כפי שאת רומזת בלגלוג. תקראי את הכתבה. מציינים שם כי מספר הסטודנטים הערבים לרוקחות באוניברסיטה העברית זהה למספר היהודים. זה הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסיה.
אהבתיאהבתי
כתבתי ארוכות שלא בטובתי. נשאלה שאלה, ניתנה תשבה לשאלה שנשאלה.
יש להכניס ומייד ערבים ישראליים לשרות הממשלתי. זה יעשה לא על ידי סיסמאות
והפרזות אלא על ידי דוגמאות קונקרטיות. בכדי להבהיר היכן אני עומד בעניין זה
הייתי מאוד מאוד רוצה לראות את אחמד טיבי כשר הבריאות ואיני מכיר טיעון
תקף נגד רעיון זה.
אהבתיאהבתי
אין קשר בין "לימודים" לבין "תעסוקה".
האפליה קיימת באופן חד משמעי.
כל ניסוי במשלוח קו"ח יוכיח את זה.
העובדה ש"יש" רופאים ו"יש" מנהלי מחלקות לא משנה את היחס.
זאת ועוד (אני מקווה שיהיה לי נתונים בהמשך) – מערכת הבריאות מייצגת את שוק העבודה בישראל (לטוב ולרע)?
אהבתיאהבתי
דבורית מבקרים אותך בגלל שאת מנתחת את העניין בצורה שיטחית. (האם יתכן שיש לך דעה קדומה לגבי העניין?)
1) אחוז הערבים הכוח העבודה (נכון ל2009) הוא קצת פחות מ 16%. זה אמור להיות מספר הערבים בשירות הממשלתי בעולם מושלם בו יש להם אותם כישורים חברתיים, השכלה ועברית ברמה טובה כמו של המתחרים שלהם על אותה משרה.
2) נכון ל 2009 לפי נציבות שירות המדינה אחוז הערבים והדרוזים במשרות ציבוריות הוא כ 7% ולא כמו שמצויין בוויקיפדיה:
יש ללחוץ כדי לגשת אל NSMreport2009.pdf
עמוד 144
3) כשמתחשבים בעובדה שבאמת פעם, (ואני אחזור על הטענה שלי פעם) הייתה אפליה, קשה לתקן את העוולה בזמן קצר. מספר העובדים שנוספים לשירות המדינה בכול שנה הוא מוגבל מטבעו בשל שיקול תקציב. למרות זאת לאורך השנים מספר הערבים בשירות הציבורי עולה כול הזמן:
לפי מידע שנמצאה באתר של עמותת סיכוי
ב 1992 כ 2%
ב 2000 כ 4.8%
וב 2009 כ 7%
4) חפרתי קצת ומצאתי שמושקע כסף רב של משלמי המיסים כדי לסגור את הפער (בצדק רב לטעמי)
5) לדעתי מטבע הדברים כשסוגרים פערים כאלו יהיה יצוג רב יותר במשרות הנמוכות, משום ששם מקבלים אנשים חדשים.
כדאי להתעודד, זה יקח עוד שנים לסגור את הפער, אבל בהווה ערבים מתקבלים למשרות ציבוריות בשיעורים שמאפשרים לסגור את הפערים הללו.
אהבתיאהבתי