כל העיתונים בווריאציות שונות על פתיחת שנת הלימודים, למעט הארץ, שכותרתו הראשית עניינה מצב החירום בבתי החולים לקראת התפטרות אלף המתמחים.
בשער מעריב, הידיעה התחתונה, בן כספית טוען שהשב"כ זועם על ברק. הלשכה, נו, מכחישה. וגם השב"כ.
מלחמה מתמשכת נגד ברק?
הפניה חשובה לראיון עם זוכה פרס נובל פרופ' ישראל אומן, האומר שהתלמידים בישראל לא יודעים קרוא וכתוב.
מסיימי תיכון, כולם תוצרת מערכת החינוך הישראלית. לא יודעים לכתוב מכתב או חיבור. העברית עילגת. רואים זאת גם כשסטודנט מגיש עבודה סמינריונית, אפילו במאסטר ובדוקטורט. אין פסיקים, נקודה, נקודה-פסיק, נקודתיים, מירכאות. בעיניי זה גרוע מאוד.
מרגלית צנעני תשוחרר היום למעצר בית, מדווחים העיתונים. בשערים: מעריב יש הפניונת בצד ימין למטה, ובישר"ה, למעלה. ובידיעות, למטה. רק משער הארץ היא נעדרת.
פרשת המטפלת
– אין זה מסגנונה של השרה להגיד "זבל נאפלי". ככה אומרים מהלשכה.
– היועמ"ש הנחה את הלשכה לא להשתמש במערך הדוברות הממשלתי להעברת הודעות בעניין המטפלת.
– בענייין שכרה של המטפלת, כתב יובל גורן (וגם בהארץ), "משכורתה עמדה על 3,820 שקלים לחודש בלבד".
זה הולך ככה: בטל"א משלם חלק מהכסף, באמצעות חישוב שעות שבועי. הכסף עובר לחברת הסיעוד דרכה הגיעה המטפלת, המעבירה אותו לעובדיה. זה אומר שייתכן בהחלט שזה הסכום שקיבלה המטפלת ממש' נתניהו, אבל זה רק חלק משכרה. חבל שהכתבים לא בודקים זאת, ושארגוני זכויות העובדים ממשיכים בהטעיה.
– בעניין מי שגרים בבית המטופל, יש הוראות חוק ברורות, כמה ימי חופשה בשבוע, איך, מי, מה מו. המגורים אצל המשפחות אינם בהכרח קללה: העובדים חוסכים כך את כלכלתם ומגוריהם. שוב, זה לא אומר כמובן שאין חופשות. ממש לא.
שי גולדן תוהה אם הסיקור מוגזם. מוגזם? מה פתאום? יש תוכנת עורכים: שרה+עובדת/עוזרת/מטפלת שווה שער ודחיית סדר היום הציבורי. איזו שאלה תמוהה.
דווקא במעריב (העלול להיחשד, בגלל צינה בין עורכו החדש לבין השרה) אין אזכור בשער לפרשה. ע' 10 עוסק בה, כשהכות' היא דברי הרופא המשפחתי.
בידיעות, קריאת היועמ"ש מובאת בשער, וכמעט כל כפ' 6-7, ובה כל ההודעות שיצאו מלשכת רה"מ (איתמר אייכנר).
בישראל היום, דברור נאה: "משפחת נתניהו פיטרה את העובדת הזרה". מזל שהיועמ"ש לא יכול להתערב לעמוס רגב בעבודה.
איזו כותרת מנוכרת וממלכתית (ע' 9).
בשער הארץ: תלונה נגד שרה נתניהו על העסקת המטפלת בתנאי עבדות. האם זה נכון? לא ברור. בינתיים מה שבולט בכותרת זה עבדות+נתניהו.
בע' 4 ברק רביד, כבשאר העיתונים, על גיוס הלשכה לטיפול במשבר.
מחאת האוהלים
שרון גל, שטלטל את אוהלי המחאה לפני כמה ימים עם ראיון דפני ליף שלו, התראיין לפני כמה חודשים לגלובס, שם סיפר על המרצדס ("על הזין שלי") ועל שהודח משירות קרבי ("כי עצבנו אותי").
גרעין המחאה עומד להכריז במוצ"ש על פירוק המאהלים? ואם יכריזו, האומנם כולם יקומו כאיש אחד ויתפרקו? זו גם ההצהרה בידיעות, יחד עם זה שהפגנת המיליון תהיה ההפגנה האחרונה.
נתיב נחמני טוען שהדיונים נערכים בחדר צפוף בבלפור. בתחילת החודש נכתב בידיעות שהם קיבלו בתרומה מרתף ממוזג בתחילת אלנבי מול הים (בניין האופרה?). אז איפה הם באמת?
בבלוג של מאהל התקווה מתייחסים לכתבה מידיעות, משישי האחרון, על אנשי המאהל. נאשמים, מבחינתם: שיר נוסצקי ורגב קונטס.
גיא רולניק בשער המארקר ובמדורו במארקרוויק: "צאו לרחובות במוצאי שבת". ורולניק, הוא יוצא?
ב-11 באוג' כתב: אתם חייבים להישאר ברחובות עד שתגיעו למיליון.
למה רולניק מדבר ב"אתם" ולא ב"אנחנו"?
עיתונאי רשות השידור מתארים איך רה"מ מתערב בשידורי סיקור המחאה.
זה מצטרף לדיווח שהבאתי בבלוג ב-30 ביולי:
בן רד ("נותן ברוק") ובועז כהן ("רוקר טוב"), שדרני 88 אף אם, קראו השבוע בתוכניותיהם לחלוקה צודקת של הכסף במדינה והביעו תמיכה במהפכה החברתית. בלשכת ראש הממשלה שמעו ונלחצו והתקשרו להטיל מורא. השניים ננזפו על-ידי מנהלי קול ישראל והתחייבו להתרכז בשידור מוזיקה ולהימנע מהבעת דעות פוליטיות.
מעריב שלום
למרות ההצהרות והצפי, וכמו שהזהרתי שיכול לקרות, המגזין של מעריב לא נאסף אל אבותיו אתמול, והוא ממשיך לדהור בעריכת סימון טטרו. אלא שעתה אפשר לראות את בחישת עורך התרבות של העיתון, עמית שהם.
אם אתמול אפשר היה לקרוא את כתב הקולנוע החדש, עופר מתן, על הסיבות לצנזור השוטר, הבוקר אפשר להיווכח בשובו של מבקר המוזיקה הוותיק, יובל לוי, שכתב ביקורת על ההופעה של אינטרפול שנערכה שלשום בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב.
אין אני האדם האובייקטיבי לכתוב ולו מילה על לוי, שהוא גם חבר, המכנה אותי "עורכת שלוש המלחמות", שהרי ערכתי אותו מאז ימי קליפ בחדשות. לוי, איש עסקים לפרנסתו, חוזר לכתיבה אחרי כמעט עשור בו חייו השתנו (לטובה) מקצה לקצה, וזה משמח מאוד.
טענותיי הם נגד עורכיו, שלא דאגו לשורת המידע המתבקשת (בבולד, בסוף. או בהתחלה. כרצונכם): השם, מתי נערכה ההופעה, היכן (לא כולם יודעים מהו "ביתן 1" ואיפה הוא ממוקם), ואפילו מתי החלה וכמה זמן נמשכה לא יזיק לדעת. תודה מראש ובהצלחה ליובל.
מודעה שמתפרסמת הבוקר בהארץ ע"פ רבע מע' 3:
וזה האתר של ורדי זילר, דין על מכונו, שנפתח לצורך זה, בו הוא מפרט את העוולות שנגרמו לו, לדעתו.
זילר כותב באתרו (מומלץ להיכנס בעובי הקורה), שהוא חושב שזכות הציבור לדעת, עוד בטרם ינקוט בכל ההליכים המשפטיים נגד הכותב ועיתונו.
ידיעה מעניינת ביותר במעריב עסקים: בית ידיעות יהפוך למגדל משרדים בן 53 קומות. אז איפה ייעשה העיתון?
תוס': קיבלתי תשובה מקומה 2: המערכת תעבור לראשל"צ, ליד בית הדפוס. זה יקרה תוך שלושנים.
קצה האצבעות
אורן הוברמן בכלכליסט: למה הזמן טס כשנהנים, כתבת השער. טרם קראתי. טרם עלה לאתר. עלה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אפל איבדה עוד אבטיפוס של אייפון, הפעם 5, בבר. מסקנה: יש לאסור על עובדי אפל ללכת לברים. או להחזיק אבות טיפוסיים.
יאיר דקל בעד מדינת משטרה.
אתמול היה הבלוג דיי, ששכחתי ממנו לגמרי, אבל יגאל חמיש לא שכח וכתב את רשימת הבלוגים האהובים עליו.
דניאלה לונדון דקל ובעלה מאושרים (שהילדים הולכים לביצפר).
לניצן אור, הוא ישעיהו רוטר: לא שטימר, Der Stürmer.
מורן שריר על שדח"ז ואריזה מחדש של ערוץ 10 את הסדרה של ערוץ 8, העם הנבחר, שנקראת כעת הצבר. עם ירון לונדון. אין שום בעיה בשידור הנוסף, רק תסבירו מאיפה הגיעה זאתי.
כבר כתבתי זאת אבל אין ברירה אלא לחזור: בהעלאת הכתבות לאתר הארץ מהעיתון המודפס, לא מוקדשת רבע מחשבה. למשל, לינק לביקורת של שריר על העם הנבחר (עשיתי זאת למענכם), אותה הוא מזכיר בביקורתו.
זה אינטרנט, לא עיתון. זה יגדיל את הדפים הנצפים שלכם. שלכם, לא שלי!
לפני פיזור
ב-48 השעות האחרונות התנהל מעבר הבלוג משרת לשרת. באוויר היו, לכאורה, שני בלוגים, "הישן" ו"החדש". לכן חלק מהתגובות הופיעו באחד וחלק בשני. האיחוד יושלם ממש בשעות הקרובות, ואז יועבור גם הטוקבקים שנפלו לחלל שבין.
זאת ועוד:
– בטעות המערכת המבולבלת עדיין שלחה שוב פוסט מ-1 באוגוסט. טעות. או שתקראו אותו או שתתעלמו.
– מדור לחם עבודה לא התעדכן במעבר, כך שרק הבוקר החזרתי לו את כל המשרות מהשבוע האחרון. עם המפרסמים והמחפשים הסליחה.
ולמי שהחמיצו, הפוסטים של אתמול:
– הרווח שבין האצבע לסנטר.
– אף על פי כן, מדרש תמונה/ פוסט אורח.
– ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, אוגוסט.
ושל שלשום, פה בלפני פיזור.
הבוקר כמעט קיפחתי חיי בגלל העיתונים: מודעת פרסומת ענקית לפורד פוקוס על דף כרומו ענק, שהגיעה עם אחד העיתונים הסתתרה מתחתיהם והחליקה על רצפת הצפחה המהודרת שלי, ואני איתה. בנס, בנס ניצלתי.
עודד א. שלח שי לרגל חצי שנת העצמאות.
Idiot Wind של בוב דילן. והמילים.
וראיון איתו על התקשורת מ-1965.
ולווט אנדרגראונד 
דבורית, לתשומת לבך https://velvetunderground.co.il/?p=7863#comment-24888
אהבתיאהבתי
פינגבאק: BlogDay2011 – הנה רשימת הבלוגים שלי | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע
היציאה המוזרה/הזוייה של ורדי זיילר במודעה בתשלום בעתון כנגד קלמן ליבסקינד היא עיטור זהב על כותנתו של קלמן.
ההתנהלות של זיילר מזכירה את הילד הקטן שמכסה את העיניים ובטוח שבכך אף אחד לא רואה אותו.
טענו כנגד קלמן שהכתבה היתה מיחזור של כתבה ישנה באותו נושא. בא זיילר ומוכיח שכנראה יש חידושים בכתבה שכן ממש לא זכור לי שזיילר פרסם מודעה כזאת לאחר הכתבה הקודמת.
זיילר, בכך שהוא מסתפק בכתבה ולא תובע כנגד לשון הרע, ובבקשה לא לשכוח שהוא בעל ידע רב מאוד במערכת המשפט ונחשב לידיד בית המשפט בהיותו חלק מהמערכת, בעצם מסתפק בכך שהוא כאילו אומר את המילה האחרונה – גם אם הוא משלם עליה טבין ותקילין. (אולי שוקן עשה לו הנחה ושילם מעט פחות מטבין ותקילין.
גם לפרסום הנושא וההמלצה של בעלת הבלוג, מומלץ להיכנס בעובי הקורה, יש ניחוח תמוה קמעה.
אהבתיאהבתי
דר שטורמר, לא שטרימר ולא שטירמר מלשון STURM בגרמנית שזה להסתער, המסתער כמו Storm באנגלית http://en.wikipedia.org/wiki/Der_St%C3%BCrmer
אהבתיאהבתי
הכתבה של אורן הוברמן בכלכליסט על הזמן אכן מצוינת. הוכחה שהבחור הזה יודע לבחור נושאים – הצבע הכחול הנעדר מהתנך, הפטריות החושבות, הזמן האבוד. יותר מעניין מבן כספית וכיו"ב…
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3529947,00.html
אהבתיאהבתי
איך אני אוהב את האנשים שכותבים למחייתם
פרופסור אומן על מערכת החינוך: "בסך הכל היא נראית לי בסדר גמור, אפילו טובה"
כותרת במעריב: "התלמידים בישראל לא יודעים לכתוב חיבור"
וולוט: "התלמידים בישראל לא יודעים קרוא וכתוב".
העיקר שאת אוהבת לבקר את הכותרות של העיתונים…
אהבתיאהבתי
אם אתה ופרופ' אומן חושבים שמערכת חינוך טובה היא מערכת בה תלמידיה, בהגיעם לבגרות, לא מסוגלים להתנסח ולהביע את עצמם, אין לי אלא לנוד לשניכם.
דעתו על יכולת התלמידים לכתוב ברורה ולא נתונה לפרשנות.
אי אפשר להיות ספץ במתמטיקה ובהיסטוריה ובגיאוגרפיה ובאזרחות (פחחחחח. ממש) בלי לדעת לכתוב.
האם כבודו לא מסוגל להבין זאת?
אם לא, זה ממש לא נורא, זה רק מוכיח את טענתי.
אהבתיאהבתי
נו, אם להיות קטנוניים, אז הוא לא מדבר על לקרוא ולכתוב, אלא רק על לכתוב. גם בציטוט שהבאת. מה שלא מנע ממך לכתוב שהתלמידים לא יודעים קרוא. וכן, לקרוא בלי לכתוב עובד בניגוד לההיפך, למרות (אם כבר עברת לעלבונות) במקרה של הכותרת שלך אפשר לטעון אחרת.
אבל ההערה שלי לא הייתה על התוכן של הכתבות. ואת, שנותנת הערות כאלה בעצמך המון, יודעת את זה טוב מאוד. ההערה שלי הייתה על הצורה. ההתנהגות העיתונאית, אם תרצי. את יודעת מה תפקידה של כותרת. לפחות תפקידה של כותרת של מישהו שמתיימר לא להיות צהובון. תפקידה של כותרת היא לסכם במשפט אחד את ההלך הכללי של הכתבה. לא הכותרת של מעריב ולא הכותרת שלך עושות את זה. ואם במקרה של מעריב זה עוד מתקבל איכשהו (כי הוא בכל זאת יותר צהובון מלא), במקרה שלך זה נראה יותר בעייתי. הייתי מצפה ממך לעשות את מה שאת מטיפה לו.
אהבתיאהבתי
ראשית, אני לא נתתי לדבריו שום כותרת. כשלעצמי לא התיימרתי ולא התכוונתי לסכם את הראיון איתו.
שנית, הסברתי פעמיים אבל לא הבנת: אי אפשר להתפעל ממערכת חינוך שבוגריה לא יודעים לכתוב. וכן, לקרוא.
שלישית, קרוא וכתוב הולכים ביחד. אתה לא יכול לכתוב אם אתה לא יודע לקרוא. ואין הכוונה לידיעת האלף בית, אם כי גם בכך אני מטילה ספק.
רביעית, חבל, כי בדבריך אתה ממשיך וכורה את הבור שלך.
סיכום: בוגרי מערכת החינוך (המצוינת שלך) לא יודעים לקרוא טקסטים ולא לכתוב אותם. והטענות שאומן מעלה הן כאין וכאפס לעומת המצב בשטח.
אהבתיאהבתי
נו באמת. נתת לינק. ניסחת את הכיתוב של הלינק. ההבדל בינו לבין כותרת הוא סמטנטי לחלוטין – על סמך הכיתוב אני מחליט אם להיכנס לשם או לא. לכן מחפשים משהו עסיסי לשים שם, בשביל שאנשים יכנסו. הרי היה מאוד משעמם אם הכותרת הייתה "פרופסור אומן בסה"כ מרוצה ממערכת החינוך". מי היה נכנס? אבל כשיש הלקאה עצמית, כמו שמאוד אוהבים בארץ, זה כבר הרבה יותר. בשביל זה אפשר לשייך לפרופ' אומן דברים שהוא לא אמר, אלא שהם דעתה של הכותבת בלבד.
וכן, אפשר לקרוא בלי לכתוב ואפשר לכתוב בלי לקרוא. הנה, את, למשל, דוגמא למישהי שיודעת לכתוב, אבל מתגלה שיש לך בעיה בקריאה – כי את מנסה לשכנע אותי שיש לנו חרא מערכת חינוך בזמן שאני בכלל לא מתווכח איתך על מערכת החינוך. אם תשימי לב, אני בשום מקום לא הבאתי את דעתי עליה, פשוט ציינתי שאת מכניסה לכותרת (בסדר, ללינק) דברים שמעולם לא נאמרו. אני, לעומת זאת, אפשר להגיד שאני הוא אותו תוצר של מערכת החינוך שפרופ' אומן מדבר עליו. אני דוגמא טובה למי שיודע לקרוא אבל מתקשה בכתיבה. הרבה יותר קל לי לקרוא מאמר מלכתוב אחד. נו, מה לעשות, מהנדס רוסי, אני מסתדר הרבה יותר טוב עם מספרים.
אהבתיאהבתי
אני לא מנסה לשכנע אותך בכלום. אני אומרת את דעתי, העומדת בכפירה למה שאומר אומן:
מערכת חינוך לא יכולה להיות מוצלחת אם בוגריה לא יודעים לקרוא ולכתוב (ואני מתעקשת).
וההבדל בין כותרת של מאמר ללינק בתוך פוסט הוא הבדל שבין שמים וארץ. הוא לא הבדל סמנטי.
ולא אכנס לזה עכשיו. שהרי עלי לקרוא כעת. וכו' וכו'. הדיון הופך למעגלי ואעצור כאן.
אהבתיאהבתי
דווקא מעניין אותי מה הבדל בין לינק לבין כותרת. למשל, מעניין אותי למה זה לא בסדר לשייך לאדם דברים שמעולם לא נאמרו כשמדובר בכותרת, אבל זה כן בסדר בכיתוב של לינק. הייתי מצפה שאם אני אשים לינק אל הפוסט הזה שהכיתוב שלו יהיה "דבורית שרגל אומרת שאין פה תקווה וצריך לרדת מהארץ מהר", היית מתרעמת על זה. מצד שני, אני לא מקצוען בתחום התקשורת ויכול להיות שבאמת יש הבדל והייתי רוצה לשמוע על ההבדל ממקצוענית. סה"כ את פעמיים כבר שייכת דברים שמעולם לא נאמרו – פעם אחת לפרופ' נאמן, איפה שהוא לא טוען שתלמידי ישראל לא יודעים קרוא וכתוב ופעם אחת לי – אני בשום מקום לא טענתי שהמערכת החינוך הישראלית היא מצויינת, מה שלא הפריע לך לשייך לי את הדברים. אולי זה משהו שעושים בתקשורת ואני פשוט לא יודע את זה.
חבל שאין לך כח להסביר לי, הדיוט בנושא, את מסתורי התקשורת. הייתי שמח להעשיר את הידע שלי על העולם המרתק הזה.
אהבתיאהבתי
1. אני כן חושבת שאין למקום הזה תקווה. לא הייתי מתרעמת.
2. לא אמרתי שאין לי כוח. אלא שאין לי זמן.
3. אז לא הבעת את דעתך על מערכת החינוך. בסדר. רק טענת שאני מעוותת את דבריו של אומן.
4. ואני אומרת: אני לא מעוותת. קרוא וכתוב הולכים ביחד. ולא מדובר על פרוזה, אלא על ניסוח הרעיונות שלך במכתב ובחיבור, כמו שהאיש מציין.
אהבתיאהבתי
וואו. אז הנורמות שלך באמת שונות. פירוש יצירתי של דברים זה משהו שהוא מקובל בעולם שלך. מרתק. לא יודע אם זה טוב או לא, אבל זה בהחלט מרתק.
אהבתיאהבתי
לשים סוף לויכוח, מהנדס רוסי שבקיא במספרים, איך תדע שהוא יודע לקרוא ? המבחן הוא בהבעה, כלומר שיביע דעתו וינסח את דבריו בבהירות ובהגיון ויוכיח שאכן הבין את מה שקרא ולא יהנהן בראשו.
וולווט דבורית צודקת: אין קרוא בלי לכתוב או יכולת הבעה, ואת אלה יש וצריך לשפר בעשרות דיבי.
"דיבי" למהנדסים שלא הבינו, פירוש "דציבלים" וזו העלאה לוגריתמית של יחס השיפור בתוצאה.
אהבתיאהבתי
E0hZJ0 kbusffecuslb
אהבתיאהבתי
SLdrBU slrzfjluksuw
אהבתיאהבתי
לקראת מוצאי שבת, ובסגנון צבאי לבקשת הלל, צעדת הניצחון.
אהבתיאהבתי
הנה, לשם שינוי, באמת סיבה לאופטימיות זהירה. לבנונים
טוענים שהחיזבאללה בלבנון כמו תחילת הציונות ב"פלשטין"
הם קונים אדמות, "לוקחים" אדמות, בונים מחסני נשק לא
חוקי, מקימים מדינה בתוך מדינה, כולל האחזויות שיעיות
בשטחים "נוצריים", ובכלל התנהגות "ציונית"
אם כבר כך, אומר הלבנוני, אז מדוע לא נדבר שלום עם
ישראל. אמנם אלו נוצרים שכיום הם בזבל, אם לא במיץ
שלו, אבל בכ"ז:
http://nowlebanon.com/NewsArticleDetails.aspx?ID=306856
אהבתיאהבתי
הלבנונים הנוצרים הם לא בזבל הם הם -ה-מיץ של הזבל והסיבה שמלכתחילה ישראל מעדה לתוך הבוץ הלבנוני בהנהגתו האומללה של מנחם בגין. כדאי להירגע מהתמיכה שהם עשויים להפגין וממשענת הקנה הרצוץ שלהם, ומהר.
אהבתיאהבתי
אוי הסרטון הזה של דילן זה פשוט מופת . . . . תבורכי
אהבתיאהבתי
כמה אמת יש בשמועה שכרגע אין הפגנות בבילעין כי פעילים רבים עסוקים במחאת הצדק החברתי כמו גם הגופים שמסייעים להם כלכלית?
אהבתיאהבתי
ההפגנות הופסקו לפני חודש בלי קשר למחאה, עקב צום חודש הרמדאן שזה עתה הסתיים. נחיה ונראה מה צופן העתיד
אהבתיאהבתי
אתמול ביפו, הרחובות, המסעדות והרבה מקומות מלאים בתושבים חוגגים. תענוג.
אהבתיאהבתי
ויש המשך לסאגת ליף והצבא: לפי "ישראל שלי", אולי ליף קיבלה פטור, אבל היא הצהירה מראש על כך שהיא מסרבת להתגייס לצבא הכיבוש.
אהבתיאהבתי
כנראה ישראל שלי לא טובים בקרדיטים. זו חשיפה של "דני מכפר סבא" ברוטר (והופיעה גם בסרוגים, שדווקא ידעו לת קרדיט).
אהבתיאהבתי
MEH
אהבתיאהבתי
צעדת המיליון – עוד פוש אחד וגמרנו. נראה לי שהמומנטום נעלם כבר לפני שבועיים שלושה. מקסימום יגיעו ל-250,000. המספר תלוי כמובן באג'נדה של מפרסמי הערכות למיניהן.
ולסיום, הפוסט הקלסי של Stuff White People Like בנושא.
אהבתיאהבתי
כל האמת על מרגול
אהבתיאהבתי
😉 😉 😉 כבוד לי!!
יצוין, שהשיר הוא שיר זעם על התקשורת,
ועל יחסים מעורערים עם בת זוג, שאפילו היא ככל צרכני התקשורת האמינה למה שכתבו בעיתון.
והפזמון מלגלג על צרכני התקשורת
״אנחנו כל כך טיפשים, פלא שאנחנו
אוכלים/נושמים בעצמנו״. לפחות זו הפרשנות שלי…
אהבתיאהבתי
הכתבה של הוברמן:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3529947,00.html
אהבתיאהבתי
קובץ מאמרים ראויים ומעניינים מתוך כתב העת 'ארץ חדשה' בעריכת במבי שלג (אאל"ט).
ובהם בחינה מחודשת של מונחי יסוד בכלכלה כ"שוק חופשי", "קפיטליזם", "היד הנעלמה," "צדק חברתי" וכיוב.
ה"מחאה", למי שעדין לא הפנים, היא על עצם קיומו של דיון מחודש.
במצב נתון של חוקי משחק משתנים. או במה שנהוג לכנות מעבר לים a rapidly changing global landscape
מי שמוכן להישבע בשם "אסכולה", הוא מוקיון, במקרה הטוב, או טיפש, במקרה הפחות טוב. ומי שמוכן להקריב את הדיון, לטובת עיסוק בפוליטיקה של סתיו שפיר ו/או סוגיית המשקל/הייר-דו צבא/אפילפסיה של דפני ליף, הוא אף גרוע משני אלו.
לקראת הצעדה ביום שבת, מעט חומר למחשבה.
אהבתיאהבתי
ארץ אחרת, כמובן. ארץ חדשה זה השיר של ההוא.
אהבתיאהבתי
לא ברור מי צודק, ליבסקינד או זיילר, דבר אחד בטוח: אם בתחקירים שלו ליבסקינד כל כך נחרץ ובוטה ויודע הכול כפי שהוא מצטייר ב"מאמרים" כנראה שצריך לקרוא את התחקירים בזהירות רבה.
אהבתיאהבתי
ישראל אומן משתמש באוקספורד קומה, לקחת לו את פרס הנובל.
אהבתיאהבתי
ידיעות אמור לעבור לראשל"צ ליד הדפוס שלהם שם. זו התוכנית מזה 12 שנים. זה אמור להתבצע תוך 3 שנים מהיום. לידיעתך.
אהבתיאהבתי
רוב תודות
אהבתיאהבתי
פרס הציטוט המופלא, מכותרת באתר הארץ.
יו"ר התאחדות הסטודנטים, שמולי, מצוטט כאומר כך:
"לפחות שלוש-מאות אלף ישתתפו בצעדת המיליון"
שירה צרופה.
(כנראה שפרופ' אומן צודק…)
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1240237.html
אהבתיאהבתי
השאלה כמובן היא מיליון מה.
אהבתיאהבתי
במקרה הטוב, זו תהיה צעדת מיליון הגפיים
אהבתיאהבתי
בדיוק זה מה שרציתי לומר, אבל ויתרתי, כי זה קצת נראה לי דימוי חסר מעוף.
(על אף ש"גפיים" בא מ"אגפיים"=כנפיים)
אהבתיאהבתי
במאמר על ישראל אומן ומערכת החינוך הוא דווקא טוען שהמערכת טובה ומרחיב ואומר בתגובה לשאלה על הסטטיסטיקה הלא מחמיאה: "התקשורת מבליטה את מה שנראה לה לא טוב או גרוע, כי כך היא מוכרת יותר את מוצריה".
המיישרת וולווט קו עם התקשורת (כלומר ה"תקשורת")?
אהבתיאהבתי
דבורית מדברת על הקרוב ללבה.
אהבתיאהבתי
אני רוצה להביא גם פה את התגובה שלי לאדם נוסף.
מערכת חינוך לא יכולה להיות מוצלחת אם בוגריה לא יודעים להתבטא. זה ברור?
אהבתיאהבתי
פורד פוקוס – כל האפשרויות פתוחות בפנייך. תדרוס אותך אפילו בתור פרסומת.
אהבתיאהבתי
חבל שהוא לא קורא לך "עורכת שלוש המלחמות", למשל.
אהבתיאהבתי