מי זכאי לתעודת עיתונאי?

שולחן עגול התקיים הבוקר בחסות בית הספר לתקשורת באונ' בר-אילן, ביוזמת מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, אורן הלמן, שתכליתו הייתה לקבוע מי זכאי לתעודת עיתונאי, או, במילים אחרות, האם לאנשי הניו מדיה מגיעה תעודת עיתונאי.
את עמדתי כולם מכירים: אני לא רואה את עצמי כעיתונאית ולא אבקש תעודת עיתונאי, תודה. הייתי, מיציתי, אין צורך.
מה שכן, אם אני מבקשת מלשכת רה"מ, במייל, להיכנס לרשימת התפוצה של הודעות רה"מ, הייתי מצפה לקבל תגובה כלשהי מהלשכה. אלא ששם אין מי שישיב לאנשים כמוני, כנראה. אבל את זה ממילא תעודת עיתונאי לא תפתור.

בכל מקרה, כמו שהצהרתי מראש כשהזמינו אותי למפגש, אין לי תשובות. יש לי רק שאלות.
מהר מאוד גלש הדיון לשאלות יסוד: מיהו עיתונאי, מי קובע זאת, מה צריך כדי להיות עיתונאי, והאם לשכת עיתונת ממשלתית היא זו שבכלל צריכה להכריע בסוגיית תעודות העיתונאי.
את הדיון הנחה פרופ' איתן גלבוע, ראש ביה"ס לתקשורת בבר-אילן.


מימין: רועי דואני מהמרכז לתקשורת בינלאומית בבר-אילן, ד"ר צוריאל ראשי מביה"ס לתקשורת בבר אילן, ד"ר הילה טל, מרכזת הוועדה, הלמן, גלבוע, מיכל מסטיי, עו"ד רביב מייזל (יועצים משפטיים של הלשכה) ובסאם ג'אבר

מבחינתי עיתונאי הוא מי שעובד בכלי תקשורת, ואני לא. אבל כשאני מגיעה לרו"ח והוא שואל אותי, אז מה לכתוב ברובריקה, עיתונאית? אני עונה לו, בסדר, כתוב עיתונאית, אין לי עניין להתעקש דווקא פה.  גם אם אימא שלי תוהה מה לענות לחברות שלה ששואלות מה הילדה עושה. בעבר, כשהייתה אומרת עיתונאית, הייתי מתעצבנת. אחר כך ויתרתי. שאלה זו נדונה רבות בעת השבעה על אבא שלי.

הלמן נתן בתחילת דבריו כמה נתונים. כללי מיהו עיתונאי עודכנו לאחרונה ב-2006, אלא שאז התמודדה לע"מ עם בג"צ של אנשי scoop, שרצו בתעודות עיתונאי. בג"צ דרש שיתנו להם ושהלשכה תכניס תיקונים בכלליה. כל זה קרה באפריל 2010. ופה דליה דורנר, ראש מועצת העיתונות אומרת, בעקבות הבג"צ, שהלשכה כלל לא צריכה לתת תעודות עיתונאי.
הלמן, שנכנס לתפקידו לפני שנה, החליט יחד עם משרד ההסברה להקים את הוועדה המייעצת הזו בה חברים השופטת בדימוס שרה פריש, ד"ר עמית לביא-דינור סגן דיקן ביה"ס לתקשורת בבינתחומי, ד"ר אווה ברגר, ראש ביה"ס לתקשורת במכללה למנהל וניב קלדרון, בלוגר.
ואלו הנתונים על עבודת הלשכה: 7,000 ת' עיתונאי (להלן ת"ע) חילקה הלשכה. מתוכן 5,000 לישראלים. 600 לעיתונות מקומית, 200 לכתבי עת. 153 בקשות נדחו כי לא עמדו בכללים.
עכשיו רוצה הלמן לעזור לפרילנסרים, וכן לאנשי הניו מדיה. השאלה היא כמובן איך.
מי שניסה לעזור באיך הוא פרופ' סם ליימן-וילציג מביה"ס לתקשורת בבר-אילן.
הוא פתח את דבריו בתנחומים לוועדה, על מה שעומד לפניה, ואני מצטרפת.
אח"כ הסביר שעל האינטרנט מאיים "הגן המבוצר", מעין מקומות סגורים כמו פייסבוק, אייפון או אייפד.
את התעודה, הוא אומר, צריך לחלק לפי כמה קריטריונים:
– סוג הערוץ (עיתון מקוון, בלוג, ניוזלטר, או אפילו מישהו שכותב עשרה טוקבקים איכותיים ביום. נו, לכו תגדירו, אני אומרת).
– תדירות ההפקה
– תוכן
– ותק
– נושאים
אם לסכם את דבריו, תיאורטית לפחות כל גולש אינטרנט יכול לקבל איזושהי ת"ע.
זה מצטרף לדבריו של רענן גיסין, שהגיע מאוחר יותר, על תעודות עיתונאי בצבעים שונים, כלומר מדורגות, המקובלות בארצות הברית.

ערן טיפנברון, ע. עורך ynet, אמר את הדבר המפתיע הבא: ynet זה לא ניו מדיה, זה עיתון שמופץ ברשת. אין הבדל בינו לבין כל כלי תקשורת מסורתי. הוא סיפר שהפעם הראשונה שאתגר את לע"מ הייתה ב-2001, כשהיה רכז כתבים בידיעות, וביקש תעודת לצלם המתגורר במזרח ירושלים, עטא עוויסאת. הוא לא קיבל, ואז הודיע העיתון ללשכה שעוויסאת הוא הצלם הקבוע של ידיעות בבית הנשיא. הקרב הצליח ועוויסאת קיבל תעודה.
לדבריו, הסיבה היחידה שצריך תעודת עיתונאי היא שהפרקטיקה העיתונאית מחייבת זאת. למשל, בזמן ההפגנה שלשום הוא הגיע לאזור ורצה לבדוק שכל כתביו בעמדותיהם (לקראת השידור החי), וכדי להיכנס לשטח הסגור, הציג את תעודתו ליס"מניקים.
לע"מ צריכה לתת תעודה לעיתונאי כשהמערכת מבקשת, אומר טיפנברון. אבל מה קורה כשבלוגר, שאין לו עורך ראשי, מבקש? או, פה מגיעה שוב השאלה מיהו עיתונאי, שבצבצה למעשה בכל שלב של הדיון.
אני חושבת שהוא זה שגם אמר שאפשר ללכת בכיוון ההפוך: לא לנפק תעודה למי שעלולים לפגוע בעיתונות.


מימין: גל אילן, דובר מש' ההסברה והתפוצות, רענן גיסין, ניב קלדרון, ד"ר אווה ברגר, דיקאן  ביה"ס  לתק' במכ' למנהל, רועי דואני וד"ר צוריאל ראשי מבי"ס לתק' בבר אילן

מנשה רז, העושה דרכו לפוליטיקה, היווה את האופוזיציה ואמר: שום פקיד ממשלתי לא ייתן לי תעודת עיתונאי. אני באופן עקרוני לא הולך עם תעודה של הלשכה. לא מתקבל על דעתי שפקיד ממשלה יחתום לי על המקצוע. רז חושב שמועצת העיתונות ואגודת העיתונאים צריכות להיות מעורבות בכל.
ואני אומרת: ממש. איזה יכולות בדיוק יש לשני הגופים האלו?

קלדרון, מחברי הוועדה סיפר איך בשריפה על הכרמל פעל כעיתונאי לכל דבר, ולחומרים שהביא משם הייתה תפוצה נרחבת, בסופו של דבר. זו הסיבה, לפיכך, שלאנשי הרשת מגיעות תעודות עיתונאי.

בחלק השני של הדיון השתתף, בין היתר, בסאם ג'אבר מ-panet. לדבריו, עיתונאי האתר ביקשו תעודת עיתונאי ולא קיבלו. דרך האתר, כלומר. הלמן התפלא, ואמר לו שאין שום מדיניות מכוונת בעניין, אלא ממש להפך, והבטיח לטפל בכך. "את גיסין מכירים יותר ממני כי הוא מופיע באל ג'זירה", אמר, רומז לכך שנמנע ממנו להגיע לאירועים כאלו ואחרים בגלל שאין לו תעודה.

עו"ד רוני פאלוך אמר את המשפט המקסים "חרדים בולטים יותר מערבים" (במובן של יוצאי דופן, הכוונה) וגם "התקשורת החרדית של היום רוצה להיראות הכי מקצועית, דא עקא יש לה כל מיני אילוצים. הבעיות הן לא מקצועיות אלא פרקטיות" (למשל בענייני אתרים ושמירת שבת, ועוד).
לא רציתי להכניס כאן עניינים פרקטיים כמו עיתונים שאין בהם צילומי נשים, כי נו, לא בשביל זה התכנסנו.
עוד אמר פאלוך כי בעיית הבלוגרים לא קיימת אצלם, כי אין בלוגרים חרדים. הרצתי בראש את כל ידידי המגזר השוכנים בבלוג, ואני באמת תוהה: אין בלוגרים חרדים?
(לא כולל בלוגריות חרדתיות).

גד ליאור מידיעות אמר שתעודת עיתונאי צריך לקבל כל מי ששומר על כללי האתיקה. האמת, עם זה אני מסכימה.

וכאן אני חוזרת למה שאמרתי בהתחלה לאבירי השולחן העגול, ובכלל:
איך תפקחו על בלוגרים? איך תקבעו מי ראוי ומי לא? לפי כניסות? יוניקים? דפים נצפים? לפי נושאים? לפי תדירות כתיבה? ואם בלוגר כותב ואחרי חודשיים נמאס לו, האם תהיה בקרה שתיקח ממנו את התעודה?
אין, אין ללשכת העיתונות שום מערך פיקוח על הבלוגרים, כמו שלאיש במדינה אין. בגלל החופש המוחלט של התחום וחוסר המחויבות אין שום דרך לדעת מי התחיל לכתוב ומי הפסיק. השאלה מיהו בלוגר נשארה פתוחה. השאלה למי מאנשי הניו מדיה מגיעות ת"ע נותרה עוד יותר פתוחה.

הכנס הסתיים בסיכומו של גלבוע, שאמר שעלו בו שאלות יסוד (מיהו עיתונאי?), ושכן, הוועדה למדה הרבה ועכשיו תצטרך לגבש את מסקנותיה, וגם לזמן נציגי בלוגרים לדיוניה.
אני נותרתי בלי אף תשובה. כמו שהגעתי לדיון, ככה יצאתי ממנו.
לי זה לא משנה, ויתרתי על תעודת עיתונאי, תודה. אז לא אכנס למוזיאונים בחו"ל בחינם.

מימין: הלמן, גלבוע, עו"ד מיכל מסטיי, עו"ד רביב מייזל (יועצים משפטיים של הלשכה), ג'אבר, ליאור ופרופ' אריאל בנדור מהפק' למשפטים בבר-אילן

אגב, כתבתי סטטוס במהלך הדיון. אתם מוזמנים לקרוא את תגובות המפייסבקים.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, הודעות לעיתונות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

27 תגובות על מי זכאי לתעודת עיתונאי?

  1. יהודה הגיב:

    קיימים בלוגרים חרדיים ולא רק מהסוג המטיף.
    בעיקר בתחומי פרסום, גרפיקה ותכנות, אבל לא רק.

    אהבתי

  2. פינגבאק: הדייג – לקט המלצות קריאה מס’ 48

  3. אורן הגיב:

    אחת הבלוגריות של האפינגטון פוסט סיפרה, שהגיעה לארוע תקשורתי במלון, ובקבלה נמסר לה, שהיא הנציגה החמישית של האתר במקום.
    ואגב אריאנה, הנה היא בארוע בסאו פאולו, מעניין להשוות את התמונות.

    אהבתי

  4. יובל המבולבל הגיב:

    כמו תמיד בסתיו, כשמדברים על קיצוץ בתקציב הביטחון, קם הגאון שמכריז על אפשרות למלחמה כוללת. אם הם לא היו כל כך שקופים, אולי אפשר היה לדבר על שקיפות

    אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    האם תהיה בקרה שתיקח ממנו את התעודה?

    למה מה קורה היום?
    תעודת עיתונאי זה לכל החיים?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מחדשים פעם בשנה או שנתיים. מי שחותם על טפסי החידוש אלו הבוסים, המאשרים למעשה שאיקס עובד אצלם עדיין.
      מי יאשר לבלוגר שהוא עדיין בלוגר? הבלוגר?
      אבל עזוב, אתה בשלב מתקדם. כל שאר השאלות הקודמות שאלתי בפוסט.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אותו אחד שאישר מלכתחילה שהוא בלוגר…

        בכוונה התמודדתי רק עם השאלה הזו, כי היא היחידה שיש לה פתרון מובנה (בהנחה שכבר קיים מנגנון שנותן תעודות לבלוגרים).

        תגידי, זו הרצפה עקומה או שזו הרקדנית?
        (תמונה 2).

        אהבתי

        • הנסיכה דיאנה הגיב:

          זו הצלמת, שהשתמשה בבלקברי תוך כדי שיחה 😀 😛 😆

          אהבתי

        • velvet הגיב:

          אבל זה בדיוק העניין, לכן התכנסה הוועדה: אין שום מנגנון שנותן תעודות לבלוגרים, כי לא יכול להיווצר מנגנון כזה, כי אין שום דרך לבדיקה ולמעקב. כלומר יש, אבל היא מפרכת ובלתי אפשרית. זה מה שאמרתי בפגישה.
          הרי על זה כל הפוסט וכל הוועדה, ואם לא הבנת, כנראה נכשלתי.

          אהבתי

  6. סיימון הגיב:

    הי וולווט- את מוכנה להסביר לבורים כמוני מה היתרון שמעניקה תעודה עיתונאי, מלבד הזכות להיכנס למתחמים סגורים בשעת חירום? (ועל הדרך, למה היא כל כך נחשקת גם על ידי מי שאינם אנשי שטח?)

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      זאת השאלה, האם היא נחשקת.
      מנשה רז, כאמור, אומר שאין לו צורך ומעולם לא היה לו צורך.
      אני לא יודעת כמה עיתונאים כשלו בעבודתם כי לא הייתה להם תעודה. אבל כן, אומר בסאם ג'אבר שזה מפריע לעיתונאיו.
      אני מניחה שלהיכנס לזירות אירוע (פיגוע, פלילי, ווטאבר) בלי תעודה זה קשה מאוד.

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        למה וכמה בלוגרים צריכים כזאת גישה?

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          למה? בלוגרים שרוצים להגיע למסיבות עיתונאים, או לכנסת, למשל.
          או לקבל הודעות לעיתונות של גופים כאלו ואחרים.
          כמה? זו שאלה טובה.
          אין מפקד בלוגרים בשומקום.
          כל הנתונים שיש נזילים ומפוקפקים, וכנהלאה. את כל שאר השאלות כבר היצגתי בבלוג. לא רוצה לחזור על כך.

          אהבתי

  7. captain beefheart הגיב:

    מצטער, אינני יכול להגיב מפאת ההוד, ההדר, הפאר והאימפקט של הפאה של גדלי וההדר של הפאה של גדלי

    אהבתי

  8. אסתי סגל הגיב:

    נוכחות נשית מרשימה אני חייבת לציין.
    זו לא פאדיחה שבמקצוע הזה בו (לדעתי) יש הרבה יותר נשים מגברים צריך מיקרוסקופ אלקטורני כדי לגלות אישה מסביב לשולחן העגול?

    אגב, דבורית אני מוכנה לעשות לך פורוורד לכל ההודעות שאני מקבלת ממערך הדובורת הנמרץ של ראש הממשלה. שלפחות את תהני מזה.

    V: תודה 🙂

    אהבתי

    • יוריק הגיב:

      אסתי, נדמה לי שמספר השופטות היום עולה על מספר השופטים. את זה צריך לציין באיזה אתר פמיניסטי.
      אז מה אם יש נוכחות נשיית נכבדת ליד השולחן. זה עושה את השולחן יותר חכם?
      בקיצור, קצת הגזמתן עם חיפוש הזכויות לנשים המקופחות.

      אהבתי

  9. הלל הגיב:

    קישור ישיר לסטטוס. דבורית, את מוזמנת לתקן את הקישור בפוסט.

    (איך מקשרים לסטטוס? בדיוק כמו שמקשרים לתגובה כאן בבלוג. מעתיקים את כתובת הלינק של התאריך/שעה)

    V: תודה

    אהבתי

  10. הלל הגיב:

    אני באמת הייתי רוצה שיהיה ברור, מה נותנת תעודת עיתונאי, בפועל. רק מכוח זה אפשר לגזור תשובות לשאלות כמו למי לתת את התעודה.

    אהבתי

  11. שי הגיב:

    אין בלוגרים חרדים כמו שאין הומואים דתיים: אם אתה חרדי אתה לא יכול לבלוג, ואם אתה בולג – חרדי אתה לא.

    אהבתי

  12. ניר הגיב:

    תיקון טעות: פרופ' גלבוע הוא ראש בית הספר לתקשורת באונ' בר-אילן ולא במכללה למנהל.

    V: תודה

    אהבתי

כתיבת תגובה