שישי בערב, 18:30, 19:30. זו השעה היחידה בשבוע שבה המדינה והעם מנסים לשים לרגע תראש על דיונה ולשכוח מהצרות לשעה-שעתיים, אז מה, לא נותנים לנו רגע מנוחה? להקפיא את כל התוכניות ולהיצמד למקלטים המרצדים?
גבי אשכנזי
ידיעות ומעריב מתחרים מי אוהב יותר את גבי אשכנזי. בסופשבוע של מעריב זוכה אשכנזי לכתבת שער, עליה חתומים טל אריאל אמיר ואחיקם משה דוד. בכתבה, המשתרעת ע"פ שמונה (!) עמודים מסופקים פרטים כאלו ואחרים על חייו של אשכנזי אחרי השחרור, כולל תזכורת להשתלשלות מסמך גלנט/הרפז, או איך שלא יקראו לו. התצלום המפורסם עם הדג הענק בקריביים מככב ע"פ הכפולה הפותחת. הכותרת אינה משתמעת: "שוחה עם כרישים". אף שהיא מתייחסת לאיזשהו פרט בכתבה, המספר על שחייה עם כרישים ממשיים במהלך מסעו, אין ספק שהכותרת מרפררת לכרישי אדם. מכאן ברור כמובן שאשכנזי הוא קרפיון עניו ורגיש. הכותרת בשער מעריב – "האזרח ג'". ובשער ידיעות (כמו בשער סופשבוע) "האזרח אשכנזי".
על הכתבה בהמוסף לשבת של ידיעות חתומות נחמה דואק ואתי אברמוב. הכתבה זוכה רק להפניה קטנה בשער המוסף. הכות' בשער: "בנוח מתוח". ובכתבה: "חופשי ולא משוחרר".
הכתבה של ידיעות היא בת שתי כפולות בלבד. תמונת הניצחון עם הדג מופיעה בעמוד האחרון. אתמול ציין ידיעות בהדגשה שהתמונה פורסמה אצלו לראשונה. כאמור, משחקי עורכים ותו לא.
אין ספק שעל הכתבה במעריב עבדו הרבה יותר זמן.
ויש עוד שאלה עדינה. אם להתייחס לזמני הסגירה, הרי שסופשבוע נסגר בשני בלילה או בשלישי. במערכות העיתונים האחרים ראו אותו כבר ברביעי בבוקר. לא מן הנמנע שמישהו חשב רק אז להרים כתבה.
לא? אולי זה קרה קודם והכל תוזמן ממילא מראש בשניהם? אולי. ממילא איש לא יגיד לי את האמת.
מה יש בידיעות שאין במעריב? שיחה עם אמא של אשכנזי, פרידה, המספרת מה היא מבשלת לילד ולמשפחה.
מצחיק במיוחד הקטע עם החברים, שיודעים לצטט משפטים שלמים בע"פ. מה, הם הקליטו? טוב, נו, די להיתמם. כבר היינו בקטע הזה מיליון פעם. בעיקר לא ברור העניין עם החברים במצפה הימים "המלון האהוב עליו" (אמממ), שגם שם, כשהם יושבים בחלוקים הלבנים ושותים תה צמחים הם לא הפסיקו לתעד את השיחות עם אשכנזי על הפרשה. בשביל מה נסעת לשם, לא לנקות את הראש?
הסיפורים החוזרים בשתי הכתבות:
– רופא השיניים של אשכנזי וחברו הטוב ד"ר אריה הוברמן מדבר עם שני העיתונים, ומספר איך בישל לשניהם דגים, פסטה, סביצ'ה ופירות ים. במעריב לא מוזכרים פירות הים.
– מסיבת היומולדת ברביבה וסיליה (ולא סיליה ורביבה, כבידיעות).
– תמונה מהחתונה שלו.
– לפי מעריב בקריביים הוא קרא את עולמה של סופי ואת נערה עם קעקוע דרקון. אוהב ספרות נורבגית ושבדית?
לפי ידיעות הוא קורא ביוגרפיות ואוהב לצפות בסרטים עד השעות הקטנות. לפי מעריב הוא יוצא לקולנוע.
לפי מעריב וידיעות, רק ביום שידור כתבת 1,500 המסרונים בערוץ הראשון פנו אליו לבקש את תגובתו. באותו יום, לפי מעריב, הוא טס מוושינגטון לניו יורק, וכשירד מהמטוס חיכה לו מסרון מרעייתו שמחפשים אותו לתגובה. לפי מעריב, כשישב עם חבריו בשד' החמישית הצליח לתפוס את עורכי הערוץ ושמע על מה מדברת הכתבה. לפי ידיעות אחת העורכות היא שמצאה אותו.
לפי מעריב יש לו עוזרת מחקר. לפי ידיעות, אסיסטנט.
במעריב מציינים בגאווה שאין לו מזכירה, מנהלת לשכה או רל"ש.
לפי ידיעות איתן הבר שימש הבורר בין אשכנזי לברק, עד שנמאס לו. במעריב זה לא מוזכר.
מה צופן העתיד?
לפי ידיעות, הוא מספק שירותי ייעוץ אסטרטגי לגופים ולחברות, גם חברות זרות, לא בתחום הבטחוני. הוא קיבל הצעות להית נשיא של מכללה ויו"ר של מספר חברות. כשיחזור מוושינגטון (לא ברור מתי, אולי יאריך את שהותו שם עד יוני), יירתם לפרויקטים חברתיים (הוא מאוד תומך במחאת האוהלים) ואולי יכתוב אוטוביוגרפיה.
לפי מעריב, עולם העסקים הבינלאומיים מושך אותו. הוא עסק בסטארט אפ רפואי, ולפי חבר שלו הוא ייכנס שוב לעסקי הסטארט אפ או להיי טק.
אם לסכם, במעריב השתדלו הרבה יותר (יש לו אייפד חדש).
בתחרות על האהבה שניהם נמצאים באותו מקום. כולם אוהבים את גבי אשכנזי ונורא רוצים להראות לו את זה.
השת"פ שלו עם שני העיתונים ברור. התמונות האישיות שהעביר, הציטוטים. הרי זה לא שהחברים היו מצטטים בכזו דקדקנות והגנתיות את האיש אם לא היו מקבלים אישור מלא. שלא לדבר על "החברים" המדברים בעילום שם.
הדמות של אשכנזי העולה משתי הכתבות היא דמות מופת. אין דברים כאלו. סמל השלמות. אפילו כתם קטן אין עליו.
אז הוא לא העביר את המסמך שראה הלאה. הכל כדי לא לעשות רוח ומהומה. כזה בחור טוב הוא.
סחתיין לעבודה המדהימה שעשו אשכנזי, מקורביו ויועציו בסו"ש הזה. אין מילים.
ותוספת קטנה: מתברר שראש עיריית אור יהודה חולה עליו ברמת. הוא קרא כיכר על שמו, ועכשיו גם שדרה.
(תודה לגדי).
פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת
בעניין פייסבוק ומה שעובר עליו בימים האחרונים: איבדתי אותו לגמרי. לא מבינה כלום מהמהלכים המוזרים. כאוס עצום, פיד מוזר, אין לי מושג "איפה כולם". טבעתי. מעניין לאן ימשיך הדבר הזה מכאן.
אבל יש בשורה לאומללים: עוזי וייל החזיר את השער האחורי לעצמו. הוא כותב אותו על הקיר שלו בקביעות.
Somebody to hate – מקהלת האו"ם של לאטמה.
לחם עבודה
לרגל החגים החל מעריב להדפיס חלק מגליונות ישראל היום.
הכי אהבתי את הפסקה הזו:
ל-News1 נודע, כי שיתוף הפעולה נוצר בעקבות מגעים שהתקיימו בין שלדון אדלסון, לבין נוחי דנקנר, העומד בראש קבוצת IDB (בעלת השליטה בעיתון מעריב). בשבועות האחרונים הוחלט בישראל היום לבחון את האפשרות להדפיס חלק נכבד מגליונות העיתון בדפוס של מעריב, וזאת גם נוכח העלייה בהיקף העיתון – שתפוצתו גדלה ומספר עמודיו תפח לקראת החגים בזכות המודעות הרבות הזורמות אליו לאחרונה.
איזה עיתון לא תופח לפני החגים?
עידו רוזנבלום התבקש להפסיק להביע דעות פוליטיות במדורו בישראל היום, ולכן הפסיק לכתוב שם, אחרי שנה וחצי.
הופרדו בלידתם/ Great minds
אלון צרפתי, העורך האחרון, כותב מדור פרידה מרייטינג ומתייחס אפילו לאמתכם המדוכדכת:
"לא נשכח גם את מדור הקולנוע המצוין של דבורית שרגל".
ובעמוד האחרון, תחת הכותרת "קוויטרים" והלוגו "איפה הם היום" יש אפילו תמונה שלי עם אזכור לבלוג.
יש! היה שווה את הכל.
לפני פיזור
הערת שוליים הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר שנערך אמש.
אם לא צפיתם בו עדיין, אני ממליצה. זה הסרט בו צפיתי רגע לפני מות אבי.
העימות בין יוסף סידר לאורי קליין. תזכורת.
ולווט אנדרגראונד 
שבת וינפש הבלוג, וכל אשר בשעריו. ממש שינה בשבת תענוג
אהבתיאהבתי
לקרוא את רענן שקד בכתבות ענק ב-7 ימים שכולן יחצנות אבל לא סתם יחצנות אלא כזאת שמקבלים צ'ופר ונוסעים לחו"ל זה מחמם את הלב. זאת עיתונות במיטבה, ככה נראה עורך ופובליציסט על, והכול נעשה בצורה זחוחה ויהירה ואני ואני ואני ואפסי לא עוד, הלוואי שכל העיתונאים היו כמוהו, הלוואי והיינו יכולים לאלף את כולם שיכתבו בדיוק מה שאנחנו רוצים, תראו מה נסיעה בחינם עושה לבן אדם, כתבלב מאולף. יחי העיתון הנהדר והעורך המוכשר רענן שקד, הלוואי שכולם ילמדו ממנו איך עושים את זה נכון
אהבתיאהבתי
בפרט משעשעת (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ההתעלמות האלגנטית מהפרט האפל בעברה של החיפושית המקורית. הוא מציין שהתכנון נעשה מתוך המחשבה הלא-ישראלית שאדם עובד צריך להיות מסוגל לממן אוטו חדש בלי להתמוטט כלכלית, רק שוכח להזכיר מי הגה את המחשבה הזו והיה הקליינט המקורי של התכנון הזה; השם אדולף לא נחשב למעודד מכירות גדול. העובדה שמר פורשה המנוח היה מהנדס מצוין אבל גם נאצי נלהב לא נמצאת שם, המודעות ששיווקו את המכונית תחת הסיסמה "עוצמה דרך הנאה" (בגרמנית זה מצלצל יותר טוב) אינן, גם לא העובדה שה-Volk שבשבילו הוקמה חברת פולקסוואגן (מכונית העם) הוא בדיוק אותו Volk מהאמירה הידועה "Ein Volk, Ein Rech, Ein Fuehrer".
אהבתיאהבתי
טעיתי במיקום ההודעה: היכונו היכונו, ביומן השבוע של קול ישראל ברשת ב', בין 10:10 ל-10:50, ענת דוידוב תדבר על "הבלוגרים, העיתונאים של המאה ה-21" האזינו ושמעו, אולי גם אתם שם.
אהבתיאהבתי
יומן השבוע הסתיים, ענת לא הספיקה להביא את נושא הבלוגרים לשידור.
אהבתיאהבתי
אופס…
לא אור לגויים, אולי נר כבוי לחיפוש חמץ…
אהבתיאהבתי
אופס…שכחת את הנוצה, אולי תקבל במשלוח הבא
אהבתיאהבתי
ה CIA על הכור בסוריה. זה מהואשינגטון פוסט. הדלפה מכוונת בזמן נאום אובמה
האמירה ברורה: זה לא רק הקול היהודי, לפעמים שצריך לעשות דבר מה חשוב במזרח
התיכון, מעשה מונע צרות גדולות בעתיד, טוב שיש את ישראל. זה גם מעודד וגם מפחיד
בכל מקרה מעניין
http://nowlebanon.com/NewsArticleDetails.aspx?ID=314640
אהבתיאהבתי
ב 7 לילות ממשיכים לחגוג את נברמיינד ואת טריינספוטינג. נו, מילא – אתייחס לזה באצבעות
אהבתיאהבתי
סוף סוף יש למה לצפות, לנודניק שמצחיק את עצמו בלבד באמצעות נוצה קלילה ומרפרפת.
אהבתיאהבתי
מה נסגר עם דב ח אלפון? לאן הוא נעלם מאז שהוא הפסיק לשבת בחדר העורך? כשהוא /פרש או הופרש היתה איזו הודעה פאתט שהוא נשאר בקבוצה וכו או משהו כזה? איך אפשר להשאיר אותנו בחושך? כן, זו א.רגבי שאין לה חיים. סוג של כד… וולוו בשביל מה משלמים לך פה?? תביאי במידע
אהבתיאהבתי
עכשיו שג'נוארי ג'ונס ומיכאלה ברקו עזבו את הארץ, היתכן ואלינור ריגבי קיבלה קידום. ואם פתאום היא תגלה שיש לה חיים, האם יהיה לה מושג, מה לעשות איתם*.
*לארוז בעטיפה המקורית, ולהחזיר לחנות.
אהבתיאהבתי
מי זאת ״מיכאלה ברקו״? רמז בבקשה
אהבתיאהבתי
הוא לא נעלם, הוא בשירותים. תני לו עוד 5 דקות
אהבתיאהבתי
אלינור, הוא עובד, מפתח, זה לוקח זמן. רומא לא נבנתה ביום. גם לא האינטרנט.
ויש לו גם חיים: ממלא לוטו, עושה קניות בסופר והולך להופעות.
אהבתיאהבתי
מי שלא מרגיש נוח בפייסבוק שהבנתי שעבר איזה שידרוג
– הבנתי כי אני לא שם
מוזמן להגיע לגוגל+ יופי של ממשק ופיד
אהבתיאהבתי
מעריב מבטיח לצאת עם מוסף יומי ״שיתחרה בגלריה של הארץ״. עברו כנראה הימים שמעריב היה הקופיקאט הפטתי של ידיעות עכשיו הם רוצים לחקות את הארץ. האמת בהצלחה. גלריה של הארץ לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות והאיכויות של ליסה פרץ כפי שבאו לביטוי בריטינג ז״ל בכלל לא ניכרות בגלריה שהיא עורכת. המוסף שהיא עורכת לא שונה בכלום מהעורכת הקודמת של גלריה. פשוט מין כלום מתנשא.
רייטינג האחרון היום הופיע כוולד מת. שום דבר לא היה בו. עד כדי כך.
אהבתיאהבתי
מה איתך? גלריה זה מוסף התרבות היחיד שאפשר לקרוא. לא תמיד מעניין ומרתק, אבל לעתים קרובות כן. והכי חשוב, לא מתייחס לקוראיו כאל בורים אנאלפבתים וחסרי מושג בסיסי, כמו בעיתונים אחרים
אהבתיאהבתי
המיתוג "עיתון לאנשים חושבים", "שלא מתיחחסים אליהם כאל בורים" לא עושה עלי יותר רושם. זה תמיד היה הספציאליטה של הארץ. להפיל עליך שיעמום תחת כסות של סטטוס ויומרה. די כבר. כיום אני מבקש כתיבה טובה. רק כתיבה טובה. את הפלצנות תשאיר בצד. איך אתה משווה את שחר אטואן בהארץ לליסה פרץ שכתבה על אופנה בסיגנון של מעריב? אז קראתי ברעב כל מילה עכשיו זה מין כלום לוונאיז תל אביבים שחושבים שהם בברלין.
אהבתיאהבתי
צודקת, דבורית. הסרט 'הערת שוליים' יפה וטוב. כשצפיתי בו, בליל שבת שעבר, לא הרגשתי איך חיסלתי במהלכו חצי דלי פופקורן, מאכל-יונים שלא אכלתי מזה שנים. למחרת חשתי איך קיבתי מתהפכת בי בעודה מעכלת שדה שלם של תירס.
אהבתיאהבתי
לא להאמין . כרגע הכותרת הראשית בנרג היא "מפגין נהרג בידי כוחות צהל" . כן כן מה ששמעתם "מפגין". טוב נו, זה היה רק עניין של זמן עד שבממשלת ליברמן הפשיסטית יתחילו לירות גם בכאלה שמוחים נגד המשטר .
אהבתיאהבתי
צפו עוד שעה לפוסט אצל גורביץ'שהנושא שלו הוא "חייל צהל הרג פלסטיני ללא כל סכנה שנשקפה לחייו. סמכו עלי בדקתי את זה"
אהבתיאהבתי
אשכנזי מאד משעמם, שועלן חושב, שרמטכ"ל לא צריך להיות מעניין, אבל עולמה של סופי, באמת. רמטכ"ל לא חייב להיות יבש כמו בדיחה של לאטמה. בקיצור הכתבה הקצרה יותר ניצחה.
אהבתיאהבתי
למי אכפת מהאשכנזי הזה? תנו כתבה על מזרחי
אהבתיאהבתי
היכונו היכונו, ביומן השבוע של רשת ב', בין 10:10 ל-10:50, ענת דוידוב תדבר על "הבלוגרים, העיתונאים של המאה ה-21" האזינו ושמעו.
אהבתיאהבתי
יש לך כתבת ענק על סרנגה בידיעות….
אהבתיאהבתי
ולווט כותבת
תפסתי את הטון המסוייג כלשונו. והנה הפתעה. רק חזרתי ממסע מפרך ברחבי שתי שכונות ירושלמיות (רמות אשכול והגבעה הצרפתית) ובשום חנות (מלבד אחת נדחת באיזה קרן מוסתרת) לא מצאתי מעריב! לא בסופרים, לא בפיצוציות, לא במכולות ולא בחנויות הספרים. שאלתי "בצומת ספרים" מה קרה? איפה מעריב? "מעריב כבר לא נשאר בשעה 10" . לעומתו טורים גבוהים של ידיעות שעדיין במדפים.
האם זה טריק שיווקי ליצור חסך מלאכותי? קשה להאמין. אבל נראה שמעריב אכן מדווח אמת. ולווט, את כנראה מקבלת את העיתונים בחלוקה של המינויים אז את לא יודעת מה באמת קורה. בסוף קניתי את המעריב שלי. המעפנים לא חשבו להגדיל את הגיליון האחרון והחגיגי של רייטינג לגודלו המקורי. שבת שלום.
אהבתיאהבתי
לא הבנת אותי.
ראשית, המשפטו המצוטט מתייחס בכלל לישראל היום, אם אני מבינה נכון.
שנית, לא, זו לא הסתייגות, באמת כל העיתונים תופחים לקראת החגים בגלל ים המודעות. כולם מפרסמים, כולם רוצים למכור בעוד שנקל. ככה עובד עולם הפרסום והצריכה הישראלי.
ולכן האמירה (שבוע לפני רוששנה) על כל עיתון שהוא, שמספר המודעות והעמודים גדל, מגוחכת, כי זה קורה לכו-לם.
אהבתיאהבתי
אה. אני עוד מהדור שהמשפט האלמותי "העיתון הנפוץ ביותר במדינה" היה הדבר הכי נלעג בשטח
אהבתיאהבתי
החוסר במעריב, נכון, ולא ברור למה. יום שישח השבוע גם בפ"ת היה חוסר
כזה. בצהרים נגמר מעריב לפחות בשלוש נקודות מכירה וכשסגרו
היו עוד ידיעות שלא נמכרו.
אהבתיאהבתי
שתי הערות – אני לא מבין את הגבורה הגדולה להציק לדגים שלא חטאו במאומה.
ואל תתנו להם לעבוד עליכם – פירות ים הם לא פירות. מדובר במקרה הטוב בג'וקים אמפיביים.
אהבתיאהבתי
לא מציקים להם, דגים אותם, שולים אותם, הורגים אותם, צולים אותם,
אוכלים אותם. איך אתה חושב מגיעה פרה או תרנגולת לצלחת שלך?
במקרה הטוב זה שרימפ, קלמרי, צדפות למיניהן וזה טוב באמת.
אהבתיאהבתי
מאוד אהבתי את הבלוג הזה,
מה שאותי מעניין תמיד זה מהיכן נובע חוסר האיזון בתקשורת, האם זה מתוכנן? האם השמאל מלכתחילה הגדיר את התקשורת כמטרה שלו? או שזה קרה איך שהוא באופן לא מתוכנן?
בכל מקרה, לא יזיק קצת יותר חופש בתקשורת,
עליהם רק להביא את כל האינפורמציה, והעם יחליט עם מי הוא מזדהה.
אהבתיאהבתי
יש למישהו מושג, ולו גם קלוש, מדוע התעלם מעריב לחלוטין מהבלאגן ששרר אתמול ברכבת ישראל. הפכתי והפכתי את העיתון – כלום. לא ידיעה, לא כיתוב לתמונה. כלום.
אהבתיאהבתי
אם כבר התחלת ברכבת, לי מאד מציקה העובדה שכל כלי התקשורת ללא יוצא מן הכלל בחרו לסקר את הבלגן ברכבת מנקודת המבט הצרכנית.
שר התחבורה מוביל מהלך של חיסול העבודה המאורגנת ברכבת, באמצעות פיצול ומיקור העבודות המתבצעות כיום על ידי עובדיה החוצה. הסיפור כאילו החברה הקנדית היא שתתחזק את קרונותיה הוא מס שפתיים, שנועד ליצור אווירה ציבורית אוהדת ותדמית עניינית למהלך. בפועל, החברה הקנדית תתחזק את הקרונות באמצעות עובדים שתשכור בארץ, ואשר יוכשרו לא בקנדה אלא על ידי עובדי הרכבת עצמם, שבידם הידע הזה בארץ. כלומר, תשכור עובדי קבלן שילמדו עבודתם מעובדי הרכבת המאורגנים, קודם שהאחרונים יושלכו החוצה.
ככל שיעברו השנים הקרובות, יהיו ברכבת יותר קרונות חדשים ופחות ישנים, ובהתאם, יושלכו החוצה עובדי התחזוקה של הרכבת לטובת שכירת עובדי קבלן חדשים. בסיס התמיכה של העבודה המאורגנת יקטן וכוחה יקטן בהתאם.
במגזר הציבורי, אחרי שנסיונות חוזרים ונשנים למו"מ כשלו נוכח אטימות מצד הנהלת הרכבת, אין ברירה אחרת אלא להשבית, להכאיב, לעשות בלגן לציבור, כדי שהוא בתורו יפעל מול נבחריו ויאלץ אותם לפתור את הבעיה. אלא שהעיתונות מיישרת קו עם הנבחרים דווקא, עם ההנהלה, עם שכירת עובדי הקבלן, והכל חוזר על פני העובדים השובתים.
כל מי שבוכה על תנאיו כעיתונאי, שיזכור שבמדינתנו הטורפנית, העבודה המאורגנת היא האמצעי האחרון שיש בידי עובד כפיים שמבקש להרוויח משהו שמתפרנסים ממנו. זעם צרכני הרכבת מובן. מהעיתונאים הייתי מצפה להפנות את זעמם אל היעד הראוי – מי שמנסה לשבור את הסולידריות של עובדי הרכבת, ולהביא תחתיהם עובדי קבלן צייתנים עניים ומפוחדים. חבל שזה לא קורה.
אהבתיאהבתי
למען הדיוק – הרכבת לא שייכת למגזר הציבורי פר סה, היא חברה ממשלתית.
אהבתיאהבתי
"נקודת מבט צרכנית" זה דרך עדינה מאד לתאר את מה שהלך אתמול . המונח שמתאים יותר הוא כליאת שווא , שזאת עבירה פלילית .
אהבתיאהבתי
ובכל זאת, איש לא השיב לי על השאלה: מדוע מעריב התעלם כליל ממה שאירע? האם העיצומים – מוצדקים או לא – והאירועים האלימים שאירעו בחלק מהרכבות, אינה מצדיקה התייחסות ולו של שורה אחת. התחושה שלי שזו הוראה מלמעלה. יכול להיות?
אהבתיאהבתי
זה נשמע כל-כך מדהים שלא תהיה מילה במעריב על העיצומים ברכבת, שהייתי חייבת לבדוק בעצמי (ועם אלון הסליחה). ואכן כך. לא מאמינה שיכולה להיות כזאת הוראה מלמעלה, זה משהו שאי אפשר להסתיר, אבל זו פאדיחה עיתונאית ברמת הקולומביה שנחתה בשלום, או השרוף (שדווקא היו מגה פאדיחות של המתחרים ממוזס ומיגאל אלון). אירוע ששיגע עשרות אלפים כל היום, כלל התערבות משטרה, סוקר בהרחבה בתקשורת האלקטרונית – לא הסתיים עדיין – ויישאר מחוץ לעיתון.
ולגבי עובדי הרכבת – יש דוגמאות לעבודה מאורגנת ששרדה באופן חיובי, כמו בבזק. גם חברת החשמל במידה מסוימת. רכבת ישראל היא יותר כמו רשות השידור. האיחורים, התאונות, השירות הגרוע והאטום. אלה כבר לא דברים שהם מדיניות הנהלה, זאת כבר התנהלות העובד בשטח. תסתכלו על יו"ר הוועד שלהם, על ההשתוללויות שלה מול שוטרים וביום שישי בבית המשפט – ותראו מי הם עובדי הרכבת.
אין הפרטה ברכבת, ואחרי הניסיון הבריטי הכושל אף אחד לא מדבר על מכירת רכבות או פסים לידיים פרטיות. מדובר רק על העברת האחזקה לידיים כאלה. בלי שום העברת ידע מעובדי הרכבת, הרי אלה מקבלים במקור את הידע שלהם מיצרנית הרכבות, שאמורה עכשיו לתחזק אותן בעצמה. אז לאותה חברה עובדי הרכבת יסבירו איך לעבוד?
כל השביתה הזאת היא מאבק שליטה. העובדים רוצים להשאיר את השאלטר בידיהם.
אהבתיאהבתי
אכן מאבק שליטה, אבל הפוך.
הממשלה נאבקת כדי להפריט עוד מקום עבודה.
עוד כסף לטייקונים שיחזיקו עובדי קבלן. הרי זה לא שהתחזוקה תיעשה בחו"ל, נכון?
עוד חותכי קופונים.
דוגמה שהבאת מבזק היא ממש לא דוגמה. כבר זמן רב מפטרים יותר ויותר עובדים ותיקים ומקבלים לעבודה חדשים במשכורות נמוכות וללא השתייכות ארגונית.
חברת החשמל, עוד דוגמה שהבאת, היא ממש דוגמה לשלטון הועד שהשקט נקנה בהרבה הרבה כסף ובמשכורות שהן הגבוהות במשק בממוצע, או שהם מספר 2 אחרי עובדי המים. בדיוק כמו עובדי הנמלים הותיקים ששבתו, כזכור, על הסטייקים שלקחו להם.
עבודה מאורגנת ששורדת היא רק כזאת שיש לה שאלטר ללחוץ עליו. לרופאים אין ולכן הם אוכלים חרא.
אהבתיאהבתי
אה כן, שכחתי.
חלק מאותם אנשי תחזוקה מחו"ל, המנהלים כמובן, ברחו מהר מהר מישראל בזמן המלחמה האחרונה בצפון ועל ה-ז- שלהם עבודת התחזוקה.
אהבתיאהבתי
השר כץ הוא דוגמה מצוינת למה הממשלה הזו חייבת לעוף במהירות האפשרית. הבעיה שהוא כל כך שמן, שיקשה מאוד להעיף אותו
אהבתיאהבתי
למה שובתים וחיי עובד קבלן בישראל ראה לדוגמה במסדרונות משרד האוצר, מוסף השבת
ידיעות השבוע עמוד 24-25 זה נשמע כמו הכושים של קורץ בלב המאפליה (השם
שנתנו היהיר ואמו כיתר תרגומם גרוע) או בית חרושת סיני, זוועה. עושק, ניצול, גניבת משכורות
הכל במשרדי המוסד שבכיריו קובעים את חיינו באוצר ואח"כ כמשרתי ונוגשי הטייקונים.
אהבתיאהבתי
"הוא מאוד תמוך במחאת האוהלים"
אהבתיאהבתי
לא מיצינו כבר את סיפור ההעדפה המתקנת ללאטמה?
עם כל הכבוד לאנשי המערכת על צוות הכותבים המהולל קאט ופייסט. החברים מצליחים העמיד מדי שבוע מוצר נחות, מיושן (ערוץ 1. מיד אייטיז. ואני נדיב), לא מצחיק, לא בועט. פשוט לא.
אני מבין שכשהלל והמגזר צולים ילד פלשתיני על אש פתוחה, הם אוהבים את הדבר הזה ברקע. ובכל זאת, מה חטאו שאר בני התמותה? זה ג-ר-ו-ע. ג–ר–ו–ע!
❗
אהבתיאהבתי
טעם, כמו פורנוגרפיה, זה עניין של גיאוגרפיה (כולל גיאוגרפיה מגזרית).
כן סוגת עילית, כן חדשני (ערוץ BBC, המאה ה-21, ואני צנועה), נורא מצחיק, בועט בפראות, פשוט כן כן כן. זה מצויין, מ-צ-ו-י-י-ן, מצויין!
אהבתיאהבתי
כסאטירה זה בהחלט גרוע, אולי כי זה לא סאטירה – סאטירה אמורה לתת לציבור מתוכו היא עולה בעיטה בבטן – והסרט הזה נותן לו טפיחה על הגב, וליקוק באוזן. כאלה הם הימנים, מאד מטריד אותם העניין הזה של ביקורת על דרכנו הקדושה והצודקת, והם היו שמחים אם העיתונות, הסאטירה, האמנים, הפרקליטות ובתי המשפט היו כולם מישרים קו ומהללים ומקדשים ומקלסים ומברכים את הקפאון המדיני יתברך, ואת המשיחיות הפאשיסטית שדוחפת אותנו לאבדון.
יחד עם זאת, כסרט הסברה ויראלי שמופץ ביוטיוב כדי שייצפה בעולם זה לא רע, זה נמוך במידה, פונה לטעם רחב ולמכנה משותף נמוך ככל האפשר, לא רע. יכול להיות שהם צריכים לקבל תקציב ממשרד החוץ, אם זה לא קרה עד עכשיו.
אהבתיאהבתי
גם במרחב הויראלי זה נראה כמו נפיחת רטרו לא מוצלחת.
אהבתיאהבתי
כיוון שכיום המצב הוא שהעיתונות, הסאטירה, האמנים, הפרקליטות ובתי המשפט מישרים קו ומהללים ומקדשים ומקלסים ומברכים את המדינה הפלסטינית העתידית, את אבו מאזן המתון והאמיץ איש החזון שהולך לתת נאום היסטורי וכו'-
מה שנשאר לימין זה אתר אינטרנט קטן שמנסה לתקוע סיכה בבלון הנפוח.
האם ארץ נהדרת הציגו את המתנחלים, או את נתניהו, אי פעם באור חיובי? פעם אחת?
ודאי שלא. כי יש להם אג'נדה מובהקת שהם מנסים לדחוף, וזו זכותם.
אז תרגע. העתיד הנראה לעין, אין משהו שיסכן את השליטה המובהקת
של חבריך בכל תחומי המדיה,
וכל התנפלות על מי שמציג דעות אחרות רק מגחיכה את העניין.
אהבתיאהבתי
דוגמא פרנואידית ימנית קלאסית. כולם רודפים אחרי ואני מסכן ונדכא למרות שאני בשלטון כבר 34 שנים. זה מה שמגוחך.
ניתן היה לצפות מהימין שיסתפק בזה שהוא יותר חזק אלקטורלית, שהמסרים שהוא מעביר מתקבלים ביתר קלות בקרב שכבות (חלשות) רבות יותר בציבור, שגם מתרבות במהירות גבוהה יותר, ומאפשרות לו להוביל מהלכים דורסניים ואסוניים לדמוקרטיה בשם הכח, לא בשם הצדק. אבל זה לא מספק אותו, הוא רוצה גם להיות צודק, ואת המראה המוצבת בפניו הוא רוצה לנפץ.
אז ארץ נהדרת זה המעט שיש לשמאל, ידידי, תפיסת המציאות שלך קצת מעוותת. לפחות עד לחוק למניעת סאטירה בוגדנית שליברמן וכצל'ה בטח יעבירו במושב חורף 2012.
אהבתיאהבתי
ארץ נהדרת זה אכן המעט שיש לשמאל.
וגם ידיעות אחרונות. וגלי צה"ל. ורשת ב, והארץ, ערוץ 10,
ערוץ 2, הפרקליטות, בג"צ, האקדמיה…
מסכן, מיעוט נרדף שכמותך.
אהבתיאהבתי
עוד אחד שלא יודע מה ההבדל בין שמאל לימין.
מילא, התרגלנו
אהבתיאהבתי
עוד אחד שאצלו מה שלא עומד שמאלה מאחמד טיבי זה ימין קיצון.
אהבתיאהבתי
רשמית הימין הוא בשלטון , אבל מי שמנהל את העניינים בפועל זה התקשורת שמכופפת את ראשי הממשלה כל פעם מחדש (למשל נושא המסתננים) ובית המשפט עם האקטביזם השיפוטי שלו .
אהבתיאהבתי
רוניתי אוהבת את לאטמה וכו'. מספיק לי.
אהבתיאהבתי
לרוניתי לפחות, יש טורט….
אהבתיאהבתי
לאטמה, ברוב הפעמים, לא מצחיקים אותי. מצד שני, גם ארץ נהדרת ממש לא.
אבל יש להם הבלחות, ולפעמים ממש הברקות, והכי חשוב, זה שיש אלטרנטיבה ל"הומור" העבש משמאל (גם אם זה לפעמים הומור עבש מימין). ספציפית השיר הזה התחיל טוב, אבל מאבד גובה.
אהבתיאהבתי
אל תבין אותי לא נכון, אני לגמרי בעד. וגם עלי ארץ נהדרת מפילים שעמום תהומי. אפשר היה לקוות שדווקא מימין (אם התיאוריות שלכם בעניין ההטיה התקשורתית, נכונות) תבוא בשורת האנדרדוג. משם בד"כ מגיעות תובנות חדשות, דרכי מבע מעניינות, משב מרענן של ווי דונט גיב א פ**. ולא. פיהוק אחד ארוך. שבע, מתאמץ מדי, חסר חן. סתם.
אהבתיאהבתי
כן הביקורת שלך ממש מקצועית . כאילו שבן אדם שחושב שמתנחלים צולים ילדים פלסטינים על אש פתוחה יצחק מסאטירה ימנית .
אהבתיאהבתי