אז מי היה קודם? גלובס (למעלה) או כלכליסט (למטה)?
בשער המארקר יש הבוקר ידיעה: הימים הנוראים של תנובה. טור שקדם כמובן להתפטרות (עדי דברת-מזריץ).
זהבית כהן עוזבת. זהבית כהן עוזבת. זהבית כהן עוזבת! וגם עוזבת. אי אי אי, בנות פתח תקווה.
– ידיעה מוזרה במעריב: "מחקר: 60% מלוחמי השייטת לקו במחלות קשות"
מי ערך את "המחקר"? רעייתו של אחד מלוחמי השייטת ערכה "תחקיר אישי".
(ובכן, לא מחקר, אלא תחקיר). ה"תחקיר" נערך בקרב 700 לוחמים בני 20-50 והנתונים מעוררי פלצות.
ח"כ יואל חסון יציג את הממצאים בפני חברי ועדת חו"ב.
לעניות דעתי הבלתי קובעת אולי כדאי לבדוק את הנתונים בכלים קצת יותר מקצועיים מהתחקיר האישי של הרעיה המסורה?
– מאהל רוטשילד יפונה כנראה היום. הדיירים מבטיחים מלחמה.
מעריב שלום
אוקייייי, אז מה נהיה עם מעריב החדש? ובכן ז'ורנל. דנו בו בערב החג (ובינתיים, יונית לוי, טופז-לונדון, שישי-שואו, הפאנליסט, בלחסן, מבצע סבתא, באוויר). מוסף התרבות החדש מקודם הבוקר בשער העיתון ביג טיים. 16 עמודים. על השער: קובי פרץ באמבט חלב אתונות או סתם מי סיד. אני מבינה שהעולם מתנכל לי: שער גלריה בחג – אייל גולן, שער ז'ורנל הבוקר – פרץ. אני צריכה לחדש את העבודה על דרכון פולני. לא שאתנגד לוויזה אמריקאית, להפך, רק שזה נראה לי יותר קשה. אלא אם גל אל.איי יתחתן איתי. או מישהו אחר שם. ולאור הבוקר, אני ממש לא פוסלת את זה על הסף. היו לי עקרונות, מכרתי את כולם בגלל השוונצים המחומצנים של פרץ.
כפולה ראשונה, 2-3: כרמית ספיר-ויץ מראיינת את חיים טופול על "פרס היצירה הציונית" של מש' התרבות, שם שמעורר תרדמת מרגע היווסדו. אבל בסדר, טופול. נשמע. ומה הוא אומר? שהכי מדאיג אותו שלא יהיה נפוטיזם בין המועמדים לבין חברי הוועדה (אקדח. מערכה ראשונה). חה. ישראל בלי נפוטיזם היא תל אביב בלי ים. והוא מבטיח שלא תהיה צנזורה מימין. רק קצת ציונות, חבר'ה. האם ספרו של יורם קניוק, תש"ח, בו מתואר לינץ' בערבי ייחשב כציוני? על זה אין תשובה, אבל טופול אומר שאין שום סיבה שערבי לא יקבל את הפרס. נו, אחרית הימים כבר כאן.
כפ' 4-5: מאמר המערכת: לא חתום. התרגלנו. אם הארץ אז הארץ, by all means.
הוא דן באלמנות השכול ובחייהן החדשים המתנהלים לאור הזרקורים (קרנית גולדווסר, הטלוויזיה והספר, ומאמש שרית גומז בתוכנית שלוש, מחפשת אהבה). חבל רק שהאלמנהת השכול הכי מפורסמת של המדינה חיה את חייה במחשכים, התקשורת משתפת איתה פעולה כבר שנים ארוכות ומטשטשת עקבות, וגם מאמר המערכת הזה לא הרים את הכפפה.
המאמרכת נמצא בכפולה המוקדשת לחדשות בנושאים שונים. שיר חדש לעידן עמדי, ראיון לזמר הג'ז טוני בנט. קולקציה חדש לקניה ווסט. למה לא כפולה ראשונה? ככה. מחמת הדווקאיות.
כפ' 6-7: הדר אליקים (טוב שלכותבים אושרו קרדיטים) על השנה הקשה של המוזיקה המזרחית.
מעניין אם פרץ, המככב בשער דלעיל, ידע שמה שייכתב עליו בכתבה הסוקרת את האין במוזיקה המזרחית השנה זה שהוא הנפקד הבולט ביותר, שנוכחותו הורגשה בטלוויזיה במקום בקיסריה ובנוקיה, ושאזכורו בעיתונים נבע מהזגזוג בחיי הנישואים שלו וממעורבות מנהלו האישי בפרשת המסים של דוד ואנונו.
כפ' 8-9: חדשות בקריירה של סיימון קאוול והתוכנית של בני בשן בגל"צ (ניב הדס ויואב כ"ץ בהתאמה)
10-11: אוכל. דוד פרנקל על "מסעדה יהודית", ברחתי בגועל בגלל שנאת המזון (שמתם לב שכשאומרים "מסעדה יהודית" מתכוונים לאוכל דוחה ממזרח אירופה ואילו מסעדה מזרחית, או טריפוליטאית, או מרוקאית זה משהו אחר לגמרי? שוב האשכנזים מנכסים לעצמם את היהדות עם מאכליהם המשמימים?).
עמוד המתכונים של הדיי עפאים מנפק מתכוני צלי. אין לאן לברוח. חוץ מאשר לפולין.
12-13: יערה קידר כותבת על אופנה. רוברט קנוקה (קרוב של שאול?), אמן גרמני ש(היה) אלמוני עד שהחל לצייר מעצבי אופנה.
15: "זהרורים", כפולת רכילות בינלאומית, שמה שמפתיע בה זה השם הישראלי לתפארת (וזו מחמאה) בניגוד לשמו המעצבן של המוסף.
שני עמודי מודעות בלבד יש במגזין. השער האחורי ומודעה לפני הסוף לפסטיבל עכו. מעניין לאן זה הולך.
ועכשיו תשאלו: נווווו, ומה עלה בסוף בגורל המגזין שבשל גורלו הלא ידוע התהפכתי על משכבי לילות רבים?
ובכן, נותרו ממנו שמונה עמודי שמונצעס. אלוהים יודע למה הופרדו המגזין והז'ורנל זה מזה. בעצם אני יודעת. משערת: המערכת העלומה של ז'ורנל סירבה להכיל את הפריק בתוכה, כדי לא להיטמא. מה יש בשרידי המגזין? מהסוף להתחלה: כפולת מדריך טלוויזיה, עמוד תשבצים, עמוד "עולמי" של ידיעות ביזאר מעולם, וכפולה ראשונה (הכוללת מדור אסטרולוגי) הנקראת "בקטנה כל מה שצריך לדעת" שהיא בעצם לוח מודעות למופעי תרבות.
במדור הברזייה על מה כולם מדברים נכתב על הפוני של דפני ליף (אממממ. לכבוד הוא לי), וכן "מוסף ז'ורנל. כי איכות זו לא מילה גסה". לא היה זה חיים טופול שדיבר במוסף השכן על נפוטיזם? וגם, לא כדאי שיהיה הבדל ביניכם לבין הכלבים, המלקקים כי הם יכולים?
עמוד השער הוא רכילות ביצתית.
אין שם עורך לפמפלט הזה.
ואם דעתי לא ברורה: הבידול בין "המוסף האיכותי" ל"מוסף הזבאלה" שאיש לא רוצה לחתום עליו עושה רע לשניהם. ולמעריב בכללי.
– מעריב מגדיל את התפוצה בעזרת שופרסל. קנו ב-100 ש', קבלו מעריב סו"ש ב-5 ש' לעומת 13. יענו לנוחיד זה עולה יותר.
– יואב יצחק, שיהיו לו לא מעט שת"פים עם מעריב, מכנה את בן כספית רב בדאי. מעניין אם נזכה לראות שני טקסטים שלהם אחד ליד השני ומה יעשו בהרמות כוסית אם ייקלעו לאותה בלטה.
טיוי, פרסומות, קולגות
– עמוד שלם בעיתונים מקדיש ערוץ 10 לפרסום הסרט "א' תחסל אותם". הערב ב-21:00.
בכל שלושת העיתונים, בידיעות לא ולא.
כל מי שמבקשים משהו ממקור ראשון – הנה מדור ביקורת התקשורת החדש של דיוקן של מקור ראשון, אותו כותב אוריה קניג.
טור 1 – גיליון 738
לפני פיזור
צה"ל עובר את הגבול.
ולטובת כל מי שלא היו בחג בטווח מחשב או בגבולות מדינת היהודים, או מחוברים לרשת, או הלומי גפילטע וחריימה ויין אדום.
כל מה שעשיתי פה מיום רביעי ועד היום ולא קיבלתי שעות נוספות, שי לחג או תוספת 200%.
אצבעות חג א'
– אצצבעות חג ב'
– אצבעות חג' ג'
– ולווט העצמאית דו"ח ספטמבר
– מדינת הפריפריה
ולווט אנדרגראונד 
היום בחדשות ערוץ 2 – יואב אבן מדבר על המתמחים ובמקום צו מניעה אומר צו איסור פרסום
אהבתיאהבתי
והמבין יבין.
אהבתיאהבתי
הטור של אוריה קניג נחמד מאד.
קראתי אותו פה ושם בעבר, לבחור יש כשרון,
חבל שהוא לא כותב יותר.
אהבתיאהבתי
מעניין. אני דווקא מנוי על מקוראשון, אבל על כל עמודי התרבות-טלוויזיה-פנאי החדשים פשוט דפדפתי במהירות (לא מעניין אותי), וכך החמצתי את המתחרה הישיר למדור 'מיקרוסקופ' של 'בשבע' שבו אני כותב כבר כמה חודשים.
מכל מקום לא כל כך הבנתי מדוע 'דיוקן' טרח להוסיף את כל אותם עמודים חדשים, שכמותם קיימים גם במגזין 'מוצש' מבית אותו עיתון. מקוראשון מתחרה בעצמו? לא ברור לי.
אהבתיאהבתי
הצחקת, הלל, עם ה"מתחרה ישיר". מי מתחרה איתכם? אין עיתון כמותכם. אתם עיתון לציבור הדתי והם לא. הדימיון היחיד – שניכם ימנים. אז מה, גם ישראל היום ימנים (ימין-מרכז), אז גם להם תקרא "המתחרה הישיר"?
בכל מקרה, עם כישרון הכתיבה שלך – לפי מה שאני רואה פה – תשאף להתחרות עם כל עיתון, לאו דווקא בעל דעה פוליטית דומה.
אהבתיאהבתי
לאחר שהסקרים הראו שנצחונה של יחימוביץ' (הפופולרית בתקשורת) פוגע קשות בציפי לבני, טמקא החלו בתיקון העוולה. מעניין לראות לאן זה יתפתח.
אהבתיאהבתי
קראתי את כל התגובות, והבנתי את הרמזים. גם חיפוש פשוט בגוגל עליו המליץ אחד המגיבים חיזק את השערתי. וחוץ מזה, שמעתי על הסיפור הזה כבר מזמן, לפני המון שנים, וחשבתי שזה כבר נגמר. רגע, הרומן הזה עוד נמשך?
חשוב לי להגיד שלפי דעתי, לא על האלמנה – שמה שקרה לה הוא אכן אסון נורא ואיום – העיתונאים הפחדנים מגינים (שהרי על הרומן של קרנית, לדוגמה, עם יאיר מרטון אחד – דווקא כתבו. וגם על אלמנות אחרות שהתחתנו בשנית) ואפילו לא על האישה הזמרת (הנבגדת? או שהם התגרשו?) כי אם על הבעל – איש התקשורת.
צבועים!!! 😡
אהבתיאהבתי
המשכיל בעת ההיא ידום, וגם המבין יבין, אלא אם הוא לא מבין.
אהבתיאהבתי
הותר לפרסום.
למה היה צא"פ מלכתחילה אך ורק על פרט שולי לכאורה זה? מישהו שואל? לא? למה לא? מסריח.
אהבתיאהבתי
לא מדויק. צו איסור פרסום כללי וגורף הוצא ב 14 אוגוסט. הצו הגורף בוטל בהחלטה של השופט חיים לי-רן בבית משפט השלום בירושלים ביום 21 ספטמבר. השופט השאיר על כנו את צו האיסור רק על עיסוקו של דניאל מעוז. ציטוט מתוך הפרוטוקול:
…
לכן אני מבטל את צו איסור הפרסום למעט עובדת היותו של המשיב…, עובדה שאין לפרסמה.
ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"א , 21/09/2011 במעמד הנוכחים.
חיים לי-רן , שופט
—————–
כעת בוטל צו איסור הפרסום גם על עיסוקו של עו"ד מעוז.
אהבתיאהבתי
נתפסת על המילה מלכתחילה?
מבחינתי, נקודת ההתחלה היא שיצרו באיזשהו שלב מצב בו יש צא"פ על עיסוקו בלבד.
יש לך הסבר לכך שמניח את הדעת?
אהבתיאהבתי
1.כן, אני נתפס למילים במיוחד הכתובות.
2.השופט החליט כי מדובר בעובדה בעלת חשיבות, וכך גם נרשם בהחלטה. כל מה ששמעתי מעבר לכך זו רכילות, כך שאין מצב לשיתוף.
אהבתיאהבתי
קראתי את הכתבה בוואינט. איזו כתבה מבולבלת, גדושה בטעויות עובדתיות ולשוניות ולוקה בחזרות ובהעדר מקורות. אז ככה – קודם כל עושים סטאז' ואז ניגשים למבחני הלשכה ואם עוברים מקבלים רשיון לעסוק בעריכת דין (כלומר להיקרא עו"ד). כך שלא יכול להיות ש"עם סיום לימודיו וקבלת תעודת העורך דין, ובשל ציוניו, ביקש ממנו משרדו של עו"ד פילוסוף לעבור את הסטאז' אצלו, ואז גם עבר להתגורר ברחוב רבי טרפון בתל-אביב. בסיום הסטאז' הוא החל לעבוד במשרד של שלמה כהן במגדל המאה, שם עסק בארבעת החודשים שלפני הרצח בעיקר בנושאי זיופים של חברות גדולות.". לא ייאמן שהטקסט הזה עבר עורך. שלא לדבר על הטעויות הלשוניות – מזייפים את מוצריהן של החברות הגדולות לא את החברות הגדולות (את שאר הטעויות תמצאו לבד). חוץ מזה – שמתם לב שלעיתים קרובות כאשר ישנה דיכוטומיה, לכאורה, בין עיסוקו או/ו מעמדו של האדם לבין המעשה אותו עשה – עיתונאים אינם מסתפקים בכך ומנסים להעצים את הניגודיות – כך כמעט תמיד הסטודנט למשפטים יהיה – סטודנט מצטיין למשפטים (ראה מקרה יגאל עמיר שרק לאחר פרק זמן ארוך כתב חרוץ הלך ובדק את הציונים וגילה שהרוצח היה דווקא תלמיד בינוני ומטה) וכך עוה"ד החשוד ברצח יהיה "פרקליט יעיל ומצטיין" – למרות שאם קוראים את הכתבה בעיון ומכירים את התחום מבינים שמדובר בקשקוש של עיתונאי או/ו עורך שביקשו למשוך תשומת לב. מדובר באדם שעוסק בעריכת דין פחות משנתיים, בפרק הזמן הקצר הזה הוא החליף מספר משרדים, המשרד שבו התמחה לא טרח להשאיר אותו מעבר להתמחות ולא מוזכר אף תיק שעליו עבד וזכה לתהודה מקצועית או אחרת. ולבסוף – בתחום הפטנטים קשה מאד להצטיין תוך פחות משנתיים כאשר תיקים נסחבים במשך שנים בבתי המשפט. הא ועיקר שכחתי – למרות שהביטוי – פרקליט יעיל ומצטיין – הובא בכותרת הכתבה במרכאות – כלומר ציטוט של מרואיין – לא מצאתי בכל הכתבה מרואיין שחוזר על הביטוי. מ.ש.ל.
אהבתיאהבתי
מתוך הידיעה:
"בתחקיר השתתפו גם עורכי הדין משה קפלנסקי ונטי אסא, המייצגים את לוחמי השייטת, ועמותת "לוחמים נפגעי הקישון".
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. בזבוז זמנה של ועדת החוץ והבטחון.
אהבתיאהבתי
ולווט –
אני מבקש למחוק את תגובתי בעניין קובי פרץ. במחשבה שנייה, היא לא יפה וזולה. 😳 😳 😳
אהבתיאהבתי
הרפרור הוא לזה.
אהבתיאהבתי
כי הוא גם שחור כאילו?
אהבתיאהבתי
רfראנס היא צורת הקבלה מורכבת מכדי לסכמה בגוון אחד מטבלת הצבעים, אבל יתכן מאד, שהתשובה היא כן. אולי הרמז הוא בשורשים הפולנים של גולדברג.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את ההערה על אלמנת השכול (גם לא את המונח בכלל), ועל הכתבה שלא הרימה את הכפפה. מניחה שהכוונה ל***. האם לא ראוי לכבד את רצונה לא לחשוף את החיים שלה? למה התקשורת צריכה להתעניין במה שקורה איתה בעצם? איזה אינטרס ציבורי יש במידע על החיים שלה?
אהבתיאהבתי
מותר לפרגן לז'ורנל (ויש מה לפרגן וגם מה לקרוא) בלי להרגיש מואשם באנכרוניסטיות ואליטיזם?
אהבתיאהבתי
אני מוצאת שז'ורנל הוא מוסף קלאסי לחדרי המתנה של רופאי שיניים וכד' במקום עותקים שלTIME משנת 68 או גליונות לאשה ישנים.
אהבתיאהבתי
אפרופו טיים מגזין – כזוללת מלונים מושבעת, המקרה בארה"ב שבו 13 אנשים נפטרו מאכילת מלונים לא קיבל תהודה כמו המקרה בגרמניה של המלפפונים/ נבטים / השד יודע מה המורעלים:
http://www.time.com/time/quotes
אהבתיאהבתי
'הארץ' לא נותנים לנו מנוחה.
רק התאוששנו מהצונאמי המדיני, וכבר משבר דיפלומטי חריף עם גרמניה?
אהבתיאהבתי
עיתון הארץ לא מדווח על חדשות הוא גם לא מייצר חדשות הוא פשוט מביא את הפנטזיות ההרסניות של העורכים והכתבים לכותרות הראשיות .
הוא מנסה בהצלחה לא קטנה, להגשים את הסיוט של כולנו.
אם עיתון מקור ראשון הוא 'חלום' ישראלי אז עיתון הארץ הוא ה 'סיוט' הישראלי.
אהבתיאהבתי
מותר לבקר את ז'ורנל (ויש מה לבקר) בלי אובססיית גלריה?
אהבתיאהבתי
***
V: נמחק לבקשת הלקוח.
אהבתיאהבתי
הערות קטנות גזענות גדולה : "שער גלריה בחג – אייל גולן, שער ז'ורנל הבוקר – פרץ. אני צריכה לחדש את העבודה על דרכון פולני"
אני ממליץ לך לוותר על תעודת הלידה שלך במקום.
אהבתיאהבתי
מותר לסלוד משני הזמרים האיומים האלה. גזענות זה לא, לכל היותר טעם טוב
אהבתיאהבתי
כנראה שאתה לא יודע לקרוא את טור ואת הכותבת , לרצות אזרחות פולנית בגלל 'רק' שני זמרים וטעם במוזיקה צריך להיות מאד תמים לחשוב ככה.
אהבתיאהבתי
כנראה שאתה לא יודע לקרוא, נקודה.
ושחוש ההומור שלנו לא מסונכרן.
ושאתה לא מכיר אותי. כלומר את כתיבתי.
ושלא קראת את כל הפוסט.
או שקראת והתעלמת במכוון מכל השאר.
וכן, אני לא אוהבת את סגנון השירה של אייל גולן ושל קובי פרץ.
הפופולריזציה שמנסים לעשות בשני מוספי התרבות האליטיסטיים בהגדרה – מקוממת אותי וזהו.
ולקינוח (לא צימעס) – בדיחות לא מסבירים. בטח שלא בדיחות שבהן אני מלגלגת על עצמי.
אהבתיאהבתי
אין עם מי לדבר…
אהבתיאהבתי
כשאני פוגש בגזענות אשכנזית אני תמיד חוזר לספרים על טענות האנטישמים נגד היהודים וההשתלטות שלהם על התרבות וההעיתונות המקומית. השואה נתנה ליהודים מסך צדקנות להתעטף בו. בגלל השואה הם מעולם לא עשו חשבון נפש אמיתי על הסיבה שאירופה הקיאה אותם. ההשתלטות והבוז לאדם הפשוט היה בעוכרי היהודי הגלותי גם באירופה.
אהבתיאהבתי
נו, שוין באידיש אבל הטיעונים הם "עורו אחים", "עורו הספרדים", "סקס עם גרמני", שנאה תהומית המתבססת על קריאת הספרים הנכונים.
אהבתיאהבתי
"חבל רק שאלמנת השכול הכי מפורסמת של המדינה חיה את חייה במחשכים, התקשורת משתפת איתה פעולה כבר שנים ארוכות ומטשטשת עקבות, וגם מאמר המערכת הזה לא הרים את הכפפה."
אני מניח שהכוונה ל***? בכל מקרה, זה שמישהי היא אלמנת צה"ל (האם לא כל אלמנה היא "אלמנת שכול"? שכול הוא לא מונח ייחודי להרוגים במדים) לא מחייב אותה להיחשף לתקשורת, כך שלא מובן לי למה חבל שהתקשורת משתפת פעולה עם רצונה שלא לעשות כן – גם אם זה כולל רומן שכן או לא היה עם אושיית תקשורת זו או אחרת, שכן או לא נשוי למישהו שפעם מזמן עניינה מישהו במישור התרבותי.
אהבתיאהבתי
אז למה חשפת במי מדובר?
אגב, לא היה לי מושג במיל עד עתה. בשביל להשלים את התמונה, כתבתי את שמה עם רווח בסוף בגוגל. ה-suggestion סיפק את התשובה שמסתדרת עם הרמזים שלך. באופן מפתיע, כמעט ואין עדויות לכך ברשת. מוזר שזה ה-suggestion הראשון, ובפועל כמעט שאין מידע בנושא. כאילו כולם יודעים (ומחפשים) אבל אף אחד לא כותב כלום.
אהבתיאהבתי
הנחתי שזה ידוע יותר מכפי שזה, כמסתבר. ובכל מקרה רציתי להדגיש שגם זה, אם לזה הכוונה, לא הופך אותה לנחלת הכלל.
ואם כבר אותו איש תקשורת, מה שהיה צריך לעסוק בו זו המעורבות שלו ושל זוגתו המוצהרת בהשגת עסקת טיעון מיותרת לחלוטין לאיזו רוצחת אחת. בזה כן יש עניין לציבור.
אהבתיאהבתי
אחיינית אינה "רוצחת אחת". נכון, היא רוצחת, אבל שים את עצמך במקומם. הם לא הלכו נגד החוק. קל מאד להעביר בקורת במשיכת קולמוס ידענית.
אהבתיאהבתי
והביקורת שלי היא פחות כלפי הדודה והדוד, ויותר כלפי הרשויות ששעו להשפעתם. הדודה והדוד נהגו בצורה אנושית מובנת, אם גם לא בשיא המוסריות.
אהבתיאהבתי
האם הכוונה לליהיא גלוזמן? ההיא מחבורת רוצחי הנער אסף שטיירמן ז"ל?
אהבתיאהבתי
אתה מתחיל להישמע כמו רוטריסט מצוי.
האם אתה רומז למעורבות לא כשרה? אם זה מסתכם במשהו כמו עדות אופי, זה נון-אישיו. אני גם לא מאמין שאפילו רפי רשף הגדול יכול להשיג עסקת טיעון לרוצחת שהוא חפץ ביקרה.
אהבתיאהבתי
שמע, העובדה היא שלא היה צריך את עדותה, ובכל זאת נתנו לה כרטיס יציאה חופשית מהכלא. תאמין למה שאתה רוצה.
אהבתיאהבתי
האם זה כל מה שיש בידיך?
א. היא קבלה עסקת טיעון שאתה חולק עליה (אגב, ככל הידוע לי, היא לא רצחה. כמובן אבל שאיננה חפה מפשע).
ב. היא קרובת משפחה של רפי רשף.
ומכאן את מסיק את המסקנה הקונספירטיבית, או שיש לך יותר מזה?
אהבתיאהבתי
גלוזמן היתה עדת מדינה לא בשל קרבתה המשפחתית לרפי רשף, אלא כי לא היו הוכחות כנגדה מלבד ההודאה שלה. ובישראל – אי אפשר להרשיע על סמך הודאה בלבד, רחביה.
אהבתיאהבתי
לא נכון שלא היה שום דבר מלבד ההודאה שלה. גם ההודאה של הרוצח עצמו, חורב, מיקמה אותה בזירת הרצח ובשותפות להסתרתו. כמו כן, לא נכון שהיה צריך את העדות שלה כדי להרשיע את חורב, כי חורב לא רק שהודה, אלא שיחזר לפרטי פרטים ובכך ששיחזר סיפר את ה"דבר מה נוסף" הדרוש (ולפחות לפי מה שקראתי, ה"דבר מה נוסף" הזה היה קיים מלכתחילה בעצם זה שהודה ברצח לא בפני השוטרים מיד כשעצרו אותו, אלא בפני אשתו).
הבחורה השנייה שהיתה שם, חימוביץ' (שמעורבותה ברצח היתה אכן גדולה יותר, אם כי גם היא כמו גלוזמן לא השתתפה בהכאה עצמה) קיבלה 24 שנה – ואותה היה צריך לפתות בהונאה שתחזור לארץ. כשמתאמצים כל-כך ללכוד ולהרשיע את שותפה לרצח א' (ואין לי בעיה שתקעו אותה ככה, שתישרף) ונותנים לה 24 שנה, אבל לעומת זאת את שותפה ב' לא מתאמצים בכלל להרשיע אלא נותנים לה פאס מוחלט – זה אומר דרשני. לדעתכם לא? סבבה. יש לי גשר למכור. יישב יופי בתיק האחזקות שלכם…
אהבתיאהבתי
צ"ל "לא **רק** בפני השוטרים"
אהבתיאהבתי
אז אני מבין שאין לך שום דבר נוסף ביד. אחלה.
אגב, למרות הניסיון שלך, אין הקבלה בין המעורבות ברצח של חיימוביץ וגלוזמן. אחת היתה שותפה פעילה, והשנייה עמדה מנגד.
אהבתיאהבתי
מה זה עמדה מנגד? היא היתה חלק מהחבורה. כתבתי שהשתתפותה הפעילה של חיימוביץ' היתה גדולה יותר, אבל גלוזמן הסתירה באותה מידה במשך ארבע שנים (ועוד נעשתה אהובתו של הרוצח, ללמדך כמה זה הפריע לה, שלא נתחיל ב"היא רצתה לספר אבל פחדה ממנו יאדה יאדה")
עכשיו, שוב: נתנו לה עסקת טיעון שאף משפטן בלתי תלוי שאני ראיתי לא אמר שהיתה נחוצה להרשעה, בניגוד לדבריך ודברי "רק מלה" כן היתה הוכחה מעבר להודאה שלה שהיא היתה שם והסתירה וכו', ונתנו לה עסקה בעוד שלשנייה לא נתנו, וזאת למרות שהיה צריך להבטיח לשנייה עסקה כדי שתחזור לארץ ואת זו לא היה צריך לפתות לחזור. אז בניגוד לדבריך, זה הרבה יותר מ"נתנו לה עסקת טיעון שאני חולק עליה והדודים שלה מפורסתמים".
אהבתיאהבתי
לא דיברתי בשום שלב על היו או לא היו הוכחות או אם עסקת הטיעון סבירה או לא.
ניסיתי להבין ממה בנוי הקייס שלך.
כאמור, מדובר בכלום בריבוע.
עסקאות טיעון מקוממות נרקמות למכביר גם ללא מעורבות של דודים מפורסתמים.
אגב, ביהמ"ש הגן על החלטת הפרקליטות בנושא עסקת הטיעון. האם טענתך גם כלפיו?
אהבתיאהבתי
במקרה הזדמן לי לשוחח השבוע עם אחת התובעות של המשפט הזה. הזכרתי מעט מהכתוב פה והיא ממש לא שמחה לדעת שאנשים עושים ספקולציות על דברים שאין להם מושג בהם.
אם הבנתי נכון אז:
העדות המסייעת של האשה לא היתה ראייה משפטית.
כנראה לא היתה מושגת הרשעה ללא העסקה, לא של הרוצח ולא של הבחורה השניה.
היתה חובה למצוא דרך להביא מחו"ל את הבחורה השניה ואכן הערימו עליה.
בעסקות טיעון, ברוב המקרים, מוותרים (אם מוותרים) לאותו אחד שהחלק שלו היה הפחות מוביל.
אגב, לא היתה עסקת טיעון אלא פשוט לא הגישו נגדה כתב אישום.
לנושא הקשרים המשפחתיים עם ידוענים, וההשפעה האפשרית הנובעת מכך, לא קיבלתי תשובה ונותר לי רק לתמוה.
אהבתיאהבתי
מה זה "לא קיבלתי תשובה"?
היא אמרה לך "אין תגובה"?
היא אמרה שהיא לא יודעת?
היא השתתקה פתאום ונסה על נפשה?
אהבתיאהבתי
אני במפורש שאלתי והיא במפורש לא נסה על נפשה, אבל גם לא ענתה אלא רק הרימה ראשה חזרה במבט שיכול להתפרש בכל צורה: תמיהה, הסכמה, חוסר אמון, גיחוך וכו'. לדעתי אין מצב שהיא לא היתה יודעת אם היה משהו בסגנון. קשה להסביר וכנראה זו היתה המטרה.
אהבתיאהבתי
שועלן, צורם לי לשמוע "רוצחת שהוא חפץ ביקרה". רפי רשף הוא איש מחנה השלום – וממתי מחנה השלום חפץ במלחמה / רצח וכדומה? אני מוחה.
אהבתיאהבתי
רחביה ברמן, בדבר אחד אתה צודק: עסקת הטיעון עם ליהיא גלוזמן שהייתה מעורבת בפרשת רצח הנער אסף שטיירמן, היא שערורייתית!!!
ליהיא הנ"ל לא סיפקה למדינה שום דבר שהיה שווה את ההגדרה שלה כעדת מדינה, ולכן הייתה צריכה, לפי דעתי, להיענש בדיוק כמו שני חבריה לפרשת הרצח – סיגלית (שם משפחה?) ורעי חורב.
יש לקוות שהדודים המפורסמים שלה – הזמרת והעיתונאי – לא התערבו בזה.
ואם הם כן – זה רפש שראוי לטיפול עיתונאי.
אהבתיאהבתי
אז ההיא שהיתה נשואה לנעדר ההוא – שכנראה כבר מת – היה לה רומן עם אותו איש תקשורת מפורסם, שלמעשה בגד איתה באשתו, הזמרת המפורסמת לשעבר? כך שלמעשה אפשר לומר על אותה עגונה סלאש אלמנה, שהיא הורסת משפחות בדיוק כמו אותה בת דודה, או אחיינית, ששיתפה פעולה ברצח של ההוא שקטל את הנער ההוא בכפר סבא? ואתם ממשיכים לדבר ברמזים כי:
1. אתם פולנים?
2. אתם חושבים שאנחנו, הפלבאים, לא יודעים במי מדובר?
3. אתם לא רוצים לגלות לנו?
4. זה גורם לכם להרגיש חכמים ומעודכנים?
5. אתם מפחדים מתביעת דיבה?
6. כל התשובות נכונות?
אהבתיאהבתי
כמי שמכיר את השמועות האלה בזמן אמת, היה חשש לדבר על כך כי: א' האשה היתה סמל למאבק יום יומי על דעת הקהל העולמית וב' חמור מכל זה, אם העובדות נכונות קיים חשש ממזרות.
אהבתיאהבתי
אני שמעתי על זה מפי בחור שאבד כצנזור צבאי. חשבתי אז שלא רוצים שהסיפור יגיע לאוזניו של השבוי כדי לא להעכיר את רוחו. ל*** יש הרבה חוצפה להתעבר עם אלמנת קש כזאת. את אומרת שיש חשש ממזרות. האם נולד להם ילד?
אהבתיאהבתי
כתיב: להתעסק
אהבתיאהבתי
"אבד כצנזור צבאי"
טוב מאוד, מצויין.
אהבתיאהבתי
אני חושב שמה שבאמת העכיר את רוחו זה שהוא היה שבוי.
אגב, להיא שכביכול בגדה בו לא היה כל כך אכפת להעכיר את רוחו, או את רוחה של הזמרת המתולתלת – אז למה שלמישהו אחר יהיה אכפת?
אהבתיאהבתי
אתה יודע שזה סיפור מוזר. בראיון של הזמרת המתולתלת עם נרי ליבנה בהארץ, שם היא מכחישה הכל. הכל שקר, היא זועקת. למי להאמין? אולי הכל זה סרן שמועתי?
אהבתיאהבתי
ממזרות? איזה חשש נוראי…
הממזרתה!
אהבתיאהבתי
אחרי קריאת כל התגובות ושחרור כמה מיותרות משלי, אני מקבל את דברי "שתי מילים" שכותב שהיה חשש לפגוע בדעת הקהל העולמית לטובתנו וכן חשש לפגוע בו עצמו, באומלל שסבל כל כך ואולי עדיין סובל.
אני מודה שכל מה שמעניין אותי ברומן הזה, שהיה או שעוד קיים?, הוא דווקא העיתונאי הזחוח ולא שתי הנשים – הנבגדת/המתולתלת ושאר הכינויים שיש פה והאומללה ההיא שגם לה מגיע לחיות.
למען שמו הטוב של השבוי האומלל שסבל זוועות ולמען שמה הטוב של רעייתו המסכנה, שמגיע לה לחיות ולשמוח, מעכשיו אני יוצא מהדיון.
אהבתיאהבתי
שריקי, עובדה שגם אתה לא כתבת את השמות שלהם. אז אולי אתה פחדן ממש כמו כולם?
אם כי אני מודה שזה מרתק איך איש אינו מעז לפצות פה. אתם עיתונאים או אזרחים ברוסיה הסובייטית?
🙄
אהבתיאהבתי
רחביה ,מה הדליק אותך כ"כ בפרשת הנער שנרצח? הרצח הנורא, העוול המשפטי לשיטתך, או שפשוט אתה שונא את רפי רשף ואת כל מה שהוא מייצג בעיניך?
אהבתיאהבתי
אני לא מכיר את רפי רשף ולא שונא אותו. אני לא חסיד גדול שלו או של פועלו העיתונאי המוגבל, אבל יש כמה וכמה אנשי תקשורת שאני מתעב בשל התנהלותם המקצועית (שיעול, רוני דניאל, שיעול) ודווקא רפי'לה לא נמנה עליהם. הסיפור מרתיח כי הבחורה שותפה לרצח, הסתירה אותו ארבע שנים, נתנה ללסרי המסכן כמעט להיכלא לכל חייו, הלכה והזדיינה עם הרוצח (כנראה הרטיב לה מה שהוא עשה, השרץ) ולא שילמה שום מחיר הולם. לא נראה לך מרגיז? זכותך.
אהבתיאהבתי
שוב אתה מתרתח (בכל זאת עבר זמן….) בלי שום פרופורציה.
אהבתיאהבתי
רחביה, לא הבנתי את הסיפור. מהתחלה. הבחורה היא קרובת משפחה של אשתו לא שלו, נכון? מה הוא עשה למענה ישירות? מי התערב למענה, הוא או נורית? למה הוא צריך להתערב, מה הסיפור נוגע לו?
אהבתיאהבתי
רחביה – "הרטיב לה"? איזה גועל נפש איך שאתה מדבר. נראה שמישהו ידבר ככה בגסות כזאת ובברוטאליות מנוולת על מישהי שאכפת לך ממנה – קרובת משפחה למשל.
"גבר" כמוך מוציא שם רע לכולנו, שם של חלאות סוטים ומנוולים.
ולגבי השרץ רעי חורב – אתה צודק, הוא באמת שרץ. אם כי לדעתי אתה מעליב את השרצים. 😡
אהבתיאהבתי
יש לך הוכחה שהוא היה מעורב? כי גלוזמן היא לא האחינית שלו אלא של גלוזמן/גלרון. למה שיהיה מעורב?
אהבתיאהבתי
אגב, *** נשאלה כמה פעמים בראיונות על השמועה כביכול, והיא הכחישה מכל וכל. זה צריך להספיק לכל החטטנים.
אהבתיאהבתי
חטטנים זה אנדרסטייטמנט. ומכיוון שהשנה רק החלה – זה האנדרסטייטמנט של השנה
אהבתיאהבתי
הדיון מבחיל. לקרוא לה אלמנה, מבחיל כפליים.
אהבתיאהבתי
מבחיל? לא ממש. מעייף, קטנוני, קרתני, פולני, בורגני – בהחלט. חוצמזה האם יש לך הוכחות שהיא לא אלמנה?
אהבתיאהבתי
והאם לך יש הוכחה שהוא לא בחיים? כי אם כך, זה ממש לכותרות ראשיות.
וכל עוד לא יצאה הכרזה רשמית על מותו, לקרוא לאשתו אלמנה זו גסות רוח וטימטום.
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה להאמין שגם את/ה מר/ת גועל נפש מתחלחל מהמשמעות לגביו של השבוי שהוא עדיין חי לאחר כל השנים האיומות האלו.
אהבתיאהבתי
לחלחלות שלי אין שום קשר לעובדה שהוא נחשב לנעדר ולא לחלל.
אהבתיאהבתי
עורי נא.
אהבתיאהבתי
ככתוב שם – הוא מעריך בסבירות גבוהה מאוד שארד מת.
הערכה איננה תקפה מבחינת קביעת מותו של אדם. קל וחומר שלקרוא לאשתו אלמנה זו חזירות לשמה.
אהבתיאהבתי
לו רצתה להינשא היתה מקבלת היתר מהרב הראשי .
אהבתיאהבתי
הדיסלייק זה הלייק החדש.
אהבתיאהבתי
קשה לי להחליט, מי האחראי האמיתי לדיון המיותר הזה, אבל סבבה, שיהנה מהחיים.
אהבתיאהבתי