הצעת חוק – קרן לאומית להגנת חופש הביטוי/ פוסט אורח

ד"ר יובל קרניאל ניסח טיוטה ראשונה להצעת חוק להגנת חופש הביטוי בעקבות פרשת אדלסון, לאודר, חדשות 10 וההתנצלות.
ח"כ נחמן שי ינסה לקדם אותה. קבלו אותה, ב-כן-כן, פרסום ראשון.

לאחרונה גברה התופעה של איום בתביעות משפטיות כנגד אמצעי תקשורת ואנשים המפרסמים מידע שאינו נוח  לגורמים שונים בעלי יכולת, הון והשפעה. איומים אלה עלולים למנוע פרסום של מידע חשוב וחיוני אשר דרוש לציבור, ולהפוך את אמצעי התקשורת לזירה לפרסום מידע חיובי או בידורי בלבד. האינטרס הציבורי המחייב פרסום תחקירים ומידע ביקורתי על בעלי הכוח וההון, מחייב גם תמיכה של המדינה ושל הציבור באותם סוכנים של חופש הביטוי, אמצעי תקשורת, עורכים ועיתונאים, העומדים בחזית המאבק ונמצאים תחת איום בתביעות משפטיות בארץ ובחו"ל.
הצעת החוק מבקשת להקים קרן ייעודית שתאפשר במקרים המתאימים, לאחר שיקול דעת מקצועי, של עיתונאים ומשפטנים מומחים, לספק מימון והגנה משפטית לאותם אמצעי תקשורת,עורכים ועיתונאים הזקוקים למימון זה.
תקציבה של הקרן יבוא מתמלוגים שמשלמות חברות התקשורת למדינה, וכן מתרומות ומדמי חבר של עיתונאים ובלוגרים המבקשים להיות חברים בקרן ולזכות בהגנתה ביום פקודה.

הצעת חוק קרן לאומית להגנת חופש הביטוי התשע"א–2011

מטרת החוק
1. מטרתו של חוק זה להסדיר את הקמתה של קרן לאומית להגנה על חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.
הגדרות
2.  בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת הקרן שהוקמה לפי סעיף 5
"הקרן" – קרן להגנת חופש הביטוי
"הרשות השנייה" – שהוקמה לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו התש"ן 1990
"השר" – שר האוצר או שר התקשורת

הקמת הקרן ומטרותיה
3.  (א) מוקמת בזה קרן להגנת חופש הביטוי.
(ב) מטרת הקרן לספק הגנה, ולממן תמיכה כספית בכל אדם שפרסם או מבקש לפרסם מידע שיש בו אינטרס ציבורי, כאשר הפרסום עלול להביא לתביעה משפטית נגדו וכרוך בהוצאות מימון הליכים משפטיים, ואין לו מקור מימון מתאים אחר.
(ג) הקרן תבחן, באמצעות מומחים, כל מקרה לגופו, ותסייע בתמיכה  במקרים בהם יש בפרסום עניין לציבור, והיה ראוי, לדעתה, לפרסם את הדברים במסגרת זכות הציבור לדעת.
4. הקרן והשקעותיה ינוהלו על ידי הרשות השנייה.

ועדת הקרן
5. (א) הקרן תפוקח על ידי ועדה בת 5 חברים, ואלה חבריה –
(1) נציג מועצת העיתונות, והוא יהיה היו"ר
(2) נציג אגודת העיתונאים
(3) נציג לשכת עורכי הדין
(4) נציג האגודה הישראלית לתקשורת
(5) נציג הרשות השנייה

תפקידי הוועדה וסמכויותיה
6. (א) תפקידי הוועדה הם:
(1) פיקוח על תפקודה של הנהלת הקרן
(2) פיקוח על השקעות הקרן בהתאם למטרותיה לפי חוק זה
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות את סמכויות הוועדה לצורך הגשמת תפקידיה וכן את גובה דמי החבר הנדונים בסעף 8 להלן.

סדרי עבודת הוועדה
7. (א) יושב ראש הוועדה ינהל את ישיבותיה ויקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של הוועדה.

כספי הקרן
8. (א) כספי הקרן יבואו מהכנסות המדינה מתמלוגים בתחום התקשורת, בהיקף שלא יפחת מ-5 מיליון ₪ לשנה, וכן מתרומות ומדמי חבר של כל עיתונאי או אדם המעוניין בזכות פנייה בעתיד לקרן, בשיעור שייקבע בתקנות.
(ב) משרד האוצר יעביר לקרן את הסכום הנקוב בסעיף א. בתשלומים חודשיים עד ה-10 בכל חודש.

תרומות ודמי חבר
9. הקרן רשאית לקבל תרומות מכל אדם או תאגיד, וכן לגבות דמי חבר מכל אדם או תאגיד. הקרן רשאית, אך לא חייבת, להגביל את פעולתה לטובת אלה המשלמים דמי חבר לקרן.

דוח שנתי
10. הקרן תגיש לנשיא המדינה, בסיום כל שנה, דין וחשבון על פעילותה בשנה החולפת, וכן את מלוא הנתונים והמידע הנוגעים לחלוקת הכספים ולמדיניות ההשקעות של הקרן ולתוצאותיה הכספיות; דוח שנתי כאמור יפורסם גם באתר אינטרנט שיוקם למטרה זו.

ביצוע ותקנות
11. השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה.

תחולה
12. הוראות חוק זה יחולו מיום ________ ואילך.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על הצעת חוק – קרן לאומית להגנת חופש הביטוי/ פוסט אורח

  1. נינו הגיב:

    רעיון מעניין מאוד, ונחוץ לדעתי בנוף התקשורת הישראלית.
    חסרה כאן, ואולי בכוונה, התייחסות לסוגיית ה"אמת דיברתי". כשמדברים על לשון הרע צריך גם שיהיה עניין ציבורי וגם "אמת דיברתי". השאלה היא אילו כלים יהיו לקרן לרדת לעומק הדברים ולקבוע מה האמת, ואם השיפוט מי ראוי להגנה לא יסתמך רק על מוניטין או קשרים אישיים.
    כמו כן, לא לחלוטין ברור באיזה שלב הקרן תהיה מעורבת – בטרם הפרסום (העיתונאי רוצה הגנה מפורשת), רק כאשר תוגש תביעה או דרישה להתנצלות (מספר חודשים לאחר מכן).
    אשמח לשמוע את התייחסותו של ד"ר יובל קרניאל.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      מי יחליט למי נותנים ולמי מסרבים. תוך שעות מכניסת השקל הראשון לקופה יופיעו דורשי תמיכה בהמוניהם ואח"כ ידרשו ייצוג מתאים בגוף המחליט לנשים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דתיים מכל הסוגים, נכים, מזרחיים, אשכנזים, עולי סין, שוכני הפריפריה, מפוני גוש קטיף, וכמובן רפרנט של האוצר. האוצר יטפל בזה בסעיף חבוי בדף נסתר בחוק ההסדרים. תוך יום יוגש בג"צ נגד הגוף החדש ויהיה איום של הליכה לאו"ם להאג ולמועצת הביטחון. תוך שבוע תהיה שביתת שבת וה BBC ידווח על תפנית חדשה של החמרה באפרטהייד הישראלי.

      אהבתי

      • נינו הגיב:

        לא מצאת תסריט אימים יותר הגיוני?
        אתה מוזמן לבדוק כמה פעמים דנו בהאג או במועצת הבטחון בהגנה על זכות חופש העיתונות ומה בדיוק הדעות שם.
        תגובות כאלה מגלמות בדיוק את תכונת "החרדה הקיומית" שטמונה בשורש הישראליות, לפי המרצה שלי פרופ' גד יאיר (בספר החדש שלו)

        אהבתי

      • אם זכינו ותלמידו של גד יאיר נמצא איתנו. ברשותך שאלה. בכתבה היום בהארץ הוא מדבר על פלוקלוריסט אמריקאי שכתב על האובססיה הגרמנית עם ״שייסה״. האם כתלמיד בשיעוריו אתה יודע באיזה פולקלוריסט מדובר?

        אהבתי

      • נינו הגיב:

        האמת שלא, לא הייתי בקורס שלו על הגרמנים והגרמניות.
        אתה מוזמן לשאול אותו במייל
        msyairg@mscc.huji.ac.il

        אהבתי

      • אני רק תגובה הגיב:

        אין סוף זהויות אבל אותה אובססיה. כל כך קשה בברלין.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אנלוגיות פסיכולוגיות תעשה בבקשה למי שאתה מכיר
        לא לניק פורח באוויר. באשר לשאלתך על עסקי האג
        לך בדוק בעצמך. קוריוזים רבים וגדולים מאלו שהבאתי
        ראינו בישראל, בבג"צים, באו"ם, בבית הדין הבין לאומי ובכלל.
        באשר לפרופסור הלא נכבד זו עוד אחת מפליטות הפרופסורים
        הישראליים כהכנה למכירת ספר שפלטו. אמת מסיני אין כאן.

        אהבתי

      • אני רק תגובה הגיב:

        הפרופ' הנ"ל פלט בערוץ 1 אוסף של קלישאות על "הישראליות" כדי לקדם מכירות של ספרו החדש. אשרינו וטוב שיש עדיין פרופ' (בטכניון) שזכה בפרס נובל.

        אהבתי

  2. הלל הגיב:

    גרוע מאוד. זה בעצם קרן שמצמצמת את היכולת של אנשים פרטיים לתבוע עיתונאים על עוולות שנעשו להם שלא כדין, ובעצם מגבירה את חופש השיסוי.

    אהבתי

  3. אגנוס הגיב:

    איזה אינטרס ציבורי יש בהוצאת הקיטור הפומבית של ד"ר קרניאל?

    אהבתי

  4. עובר אורח הגיב:

    בחיים לא חשבתי שבחיים אתמוך בהלל הצעיר. אז הנה במסגרת חופש הדיבור ובכלל.
    ידוע ומקובל ששגרירות של מדינות מקדמות את התרבות של מדינתם בארץ בה הם פועלים.
    פעם שגרירות נורווגיה בישראל הייתה ב 17 למאי (יום עצמאותם) מסריטה סרט
    נורווגי או מביאים תזמורת בצורת וזמרת חיגרת שישמיעו את גריג. הנה כרגע מראים לי הזמנה
    של השגרירות, כתובה נורווגית, 12 אוקטובר למעוניין, בה מתבשרים אנו על מופע של סרט על מוטיב של איבסן. בתקופת המלחמות הנפוליוניות 1809 אנגליה הטילה מצור על יבשת אירופה
    כתוצאה היה רעב בנורווגיה ואיש צעיר, ימאי, ניסה לשבור את המצור והרעב בגופו נתפס נשבה וכשוחרר מצא את משפחתו מתה וכ"ו וכ"ו שם האיש Terje Vigen. איבסן כתב על כך פואמה. הסרט בשלוש שפות: ערבית, עברית, ואנגלית והוא גם קשור לאיזה שיר של מחמוד דרוויש – "חיל חולם על חבצלות לבנות". את הערבית קורא מחמוד דרוויש, את האנגלית ונסה רדסגריב ואת העברית גילה אלמגור. מבלי להאריך, ונסה הנ"ל שונאת את ישראל שנאה פתולגית חסרת הגיון ומובן, על גילה ומחמוד שמעתם. אין במופע קריאה בנורווגית. דרך אגב המצור היה חוקי לחלוטין. האנלוגיה ברורה והיא שקרית לחלוטין אין ולא היה מעולם רעב בעזה. כל המעשה הנו ניהול תעמולה גסה נגד ישראל, ובישראל, חוצפה עילאית, התגרות ויריקה בפני ישראל. לשגרירות ולשגריר חסינות דיפלומטית. אם מישהו יכתוב על גברת אלמגור את מה שאני חושב או אם מישהו יגיש נגדה תביעה על ניצול לרעה של
    חופש הדיבור, בהקשר לחוק על הנאצים ועוזריהם, ניתן לעקם ולומר שיש כאן המשך למורשת קויזלינג, האם הוא ימומן על ידי הקרן הנ"ל? האם הקרן תממן את גברת אלמגור?

    אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    לא צריך "קרן לאומית", למכשיר הזה קוראים ביטוח אחריות מקצועית.
    בדיוק כמו שבתי חולים מבטחים את עצמם כנגד רשלנות רפואית, כך יכול כל בעל מקצוע אחר.
    מתחיל להימאס כבר הדרישות המוגזמות האלה שהמדינה תממן לכם כל דבר. לא סומכים על הכתבים ועל העורכים שלכם? לא מעסיקים ייעוץ משפטי? תבטחו את עצמכם. זהו.

    אהבתי

  6. אT הגיב:

    אתה מקבל את פרס הפוסט ההזוי ביותר.
    גם אני רוצה חמשה מליון שקל בשביל קרן עם ועדה ובורקסים
    אתה ידע כמה שווארמה אפשר לקנות בזה. ואני כל כך אוהב שווארמה עם אמבה.

    העם דורש קרן של חמש
    מליון לכל דורש
    מאיפה הנפצתה את המספר הזה?
    באמת חסרים בירושלים ועדות המגרדות בביצים שלהם עד זוב דם מבלי שהאזרח הפשוט רואה מזה ולו קצה קצהו של תועלת. ווטרגייט נחשפה בלי שום ועדה, פרסי נובל ניתנו לחוקרים מבלי שהוקמה ועדה של איך לזכות בפרס.
     

    אהבתי

  7. יוזמה מצוינת. כל הכבוד לח"כ נחמן שי ולד"ר יובל קרניאל

    אהבתי

  8. כ הגיב:

    או בקיצור:

    כך נאפשר לעיתונאים להמשיך בטבע המשונה שלהם לשקר, לסלף, להכפיש, להתרשל, לעוות את המציאות במאמריהם, להזות, לקשקש, ללרלר, לשטוף את מוחנו בעובדות שקריות ועוד.
    נפלא!

    אהבתי

  9. עו"ד הגיב:

    אכן, יש צורך למצוא פתרון לבעיית תביעות slapp, שנפוצות מאוד בארה"ב ובמידה פחותה גם בישראל, שעניינן להשתיק ביקורת ציבורית נגד בעלי "כיסים עמוקים" – בעלי הון ותאגידים שיכולים להרשות לעצמם לתבוע ולהתיש בערכאות את מותחי הביקורת. בארה"ב, אגב, הפתרון שנמצא הוא ע"י היפוך נטל הראיה, כלומר אם התביעה מקיימת קריטריונים מסוימים, מוטל על התובע להוכיח שעובדות התביעה אינם אמת, ולא להפך. חקיקה מעין זו קיימת בכמחצית ממדינות ארה"ב.
    והערה: ביטוח אחריות מקצועית אינו נועד למקרים של הוצאת לשון הרע. הוצאת לשון הרע מוחרגת במפורש בביטוחי אחריות מקצועית.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אם באמת היה צורך כלכלי בכזה דבר, חברות הביטוח כבר היו תופרות לזה פוליסת ביטוח מתאימה.
      אני מניח שלשון הרע הוחרגה בגלל שמדובר בפוליסות המיועדות לבעלי מקצוע שבניגוד לעיתונאים, לשונם אינה תפקידם, ולכן מדובר בגורם סיכון שלא מן העניין.

      בכל מקרה, בעידן הנוכחי בו מרבית בעלי התקשורת הינם בעלי כיסים עמוקים משל עצמם, אני לא חושב שיש צורך לא בזה ולא בזה. אם כבר, צריך קרן/ביטוח שתיועד לגופי תקשורת קטנים ואולי אפילו לבלוגרים (ר' מקרה פרסיקו למשל, והיו עוד כמה איומים כאלה לאחרונה).

      אגב, לדעתי פתרון נכון יותר מקרן (שקיומה תעודד פורענות מסויימת) זה סניגוריה ציבורית לתביעות שאינן פליליות. יחידה שתספק הגנה משפטית לחסרי אמצעים. יש משהו כזה? (מסתבר שכן, רק לא ברור לי אם הוא מסייע גם בתביעות דיבה).

      מוטל על התובע להוכיח שעובדות התביעה אינם אמת

      עובדות ההגנה אולי?

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        על מה אתה מדבר? הרי כל הרעיון הגיע בגלל מה שקרה עם ערוץ 10 שנאלץ להתנצל כי אין לו כסף להתנהל משפטית מול אדלסון בארה"ב? אני ממש לא מבינה אותך. ולא, אין לתקשורת כיסים עמוקים, והיא תמיד מעדיפה להימנע ממשפט כל עוד אפשר.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        בעלי ערוץ 10 (כמו רוב בעלי אמצעי התקשורת) הם מיליונרים לא קטנים. יכולים לעמוד בקלות בכל תביעת דיבה (לכמה זה כבר יכול להגיע? מיליון שקל? מיליון דולר?).
        השיקולים שלהם לחיסול הפרשה היו:
        א. כלכליים. לא בגלל שהם לא יכולים לעמוד בהוצאות משפט או בהפסד (שזו המשמעות האמיתית של תביעת slapp), אלא שיקול כלכלי/מקצועי קר לפיו הם מעדיפים פגיעה מקצועית מסויימת על הוצאות כספיות.
        ב. עסקיים במובן הרחב יותר. לא רוצים סכסוכים שעלולים לזלוג לתחומי עיסוקם השונים הגדולים בהרבה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ואם איום התביעה של אדלסון היה בתביעה בארה"ב כפי שאת כותבת (לא הייתי מודע לכך), בטח שקרן ישראלית בגודל של 5 מיליון ש"ח לא היתה עוזרת, ואני די בטוח שגם לא מתערבת במשפט בארה"ב.

        אהבתי

  10. יובל הגיב:

    תודה לכל המגיבים. הרעיון הוא בחיתוליו וברור שעדיין לא מבושל ולא שלם. אני מודע לכל הבעיות והקשיים. עדיין נראה לי שיש לקח מהפרשה של התנצלות חדשות 10 והחשש של בלוגרים ואמצעי תקשורת רבים מפני איומי תביעה של בעלי ממון וכוח. זכות הציבור לדעת היא אינטרס ציבורי, ויש למצוא דרך להגן מפני תביעות סרק כוחניות.
    אני זוכר שכאשר מיקי רוזנטל נתבע על ידי משפחת עופר התגייסו עיתונאים רבים לשאת יחד איתו בעלויות. אולי בכלל צריך להקים קרן פרטית, מעין ביטוח מקצועי, עבור בלוגרים ועיתונאים אמיצים. וכן, גם טוקבקיסטים שבקרוב יהיו חשופים גם הם לתביעות דיבה.

    ראו גם את המאמר שכתבתי בנושא.

    http://www.themarker.com/opinion/1.1479352

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s