עמודי הבית אמש: מימין, ההפך מכיוון השעון: נרג', הארץ, וואלה! ynet
חידה: מבין שני העיתונים העליונים, מהו מעריב ומהו הארץ? התשובה בהמשך.
מעריב ממשיך להתחפש להארץ, עם אותו פונט בכות' הראשית, רק גדול יותר. מעריב ויתר על האקסטרווגנזה של ידיעות, והתאפק לשמור על החללים הלבנים. עכשיו צריך רק להתחיל לעבוד על התמונה המרכזית: לא פורטרטים צרובים ברשלנות אלא פריים בעל משמעות עיתונאית, צילומית.
בסוף עוד ניווכח שהכושי הופך עורו והנמר חברבורותיו, ואנשים מתבלבלים בדוכן ולוקחים מעריב במקום הארץ.
– רון בין ישי על מאחורי הקלעים. ויוסי מלמן על המושכים בחוטים.
26 תמכו. שלושה הצביעו נגד. לנדאו: ניצחון גדול לטרור.
– אני עם ארי שביט: נצחון הסולידריות הישראלית. בפסקה הראשונה הוא מונה את כל הסיבות למה לא. סיבות שכולם יודעים, סיבות שנכתבו אלף פעם ואין מה לחדש בעניינן. ואז מגיע האבל. ושי גולדן: חזרנו להיות עם. ובן כספית מתאמץ לשמוח. אבל. "ראוי היה לקיים דיון ציבורי"? מה עוד?
בהמשך לתזכורות מהעבר מרגיעים עמוס הראל ואבי יששכרוף: "הפעם קיים יסוד מוצק למדי לאופטימיות" ועדיין זה משפט מסויג.
בווריאציות שונות אפשר לקרוא אותם דברים בכל העיתונים. במשפט אחד: אנחנו נורא שמחים שגלעד יתאחד עם משפחתו, אבל. המחיר. מי יודע מה יקרה. ונתניהו, שכתב את ההודעה בדמעות על פי מקורביו, שמעו, שיחק אותה, אבל למה כל כך מאוחר? זה כן יעזור לו בבחירות. זה לא יעזור לו בבחירות. זעם המשפחות השכולות. והחיוך. כולם חיכו לראות את אמא אביבה שליט מחייכת. ואפילו נועם שליט שחרר חיוך קטן. לא, אני לא שופטת, לא, אני לא מקנאה בהם, ואני אפילו לא יכולה להגיד לתקשורת, יאללה, הניחו להם. כי נו, לרגע הזה חיכו כולם חמש שנים תמימות. כך שלא נותר אלא להיגרר עם הזרם, ולחכות. והכי מעניין יהיה כמובן לשמוע את גלעד. מה יש לו לומר. אם הוא יוכל בכלל לדבר ולספר. ומה יהיה עליו? שבעה וחצי מיליון איש יתנפלו עליו. איך יוכל בכלל להסתובב ברחובות? טוב, רגע. שיחזור קודם ואז נדבר.
– יערה וינקלר, חברה של אח של גלעד בשנתיים האחרונות, מדבררת את המשפחה?
– המשפט שהכי ייזכר: "אביבה ונועם, אני מחזיר לכם את הילד".
– כרגיל, קשה היה לצפות בדברת הטלוויזיונית אמש. כן, מה יעשו? כולם רוצים לצפות ואין חומרים למלא את הזמן? אולי היה שווה להכין למשל תיק רקפת (או כריזנטמה): כתבת ציוני דרך לאירועי גלעד עד שהגענו הלום, ולשדר אותה במקום לתקוע שובשוב מצלמות ומיקרופונים לפרצופי המשפחה, שאשכרה לא רוצה יותר להוציא מילה עכשיו?
תמצת מורן שריר בהארץ: "אם היינו מתמצתים את שטף המילים האינסופי…היינו מגיעים למשפט וחצי: 'גלעד שליט ישוחרר בקרוב תמורת מספר לא ברור של אסירים פלסטינים. מדובר במאורע משמח'".
– גיא זהר מנסה להשתיק, ללא הצלחה, את צבי יחזקאלי, שהיה לו המון מה לומר.
מספרים. ישראל היום: מהשער ועד ע' 19 (עם כמה מודעות).
מעריב: עד ע' 10 (סדינים), כולל מודעות.
ידיעות: עד ע' 9 (סדינים), כולל מודעות.
הארץ: עד ע' 7 (סדינים), כולל מודעות.
היו ימים
ועוד ימים
תודה לאלון אלחנני, MajorTom2001 על שירותי הארכוב.
אין עורכים בבית
מממ. ב-nrg עושים צחוק. אלא אם מדובר בליצן רפואי.
ב-ynet מנצחים את הזמן.
פירמה
דורון צברי הניח לרגע את המהפכה בצד. עכשיו הוא טאלנט של קשת. הוא ביים את שלוש ויש לו מיזם ריאליטי שאפתני.
למה הכוונה ב"'…אני לא רגיל לדבר במספרים', הוא אומר בדממה".
ומהו פרויקט הדוקוריאליטי שלו? "עושים שלום", פורמט שפיתח. הוא הסכים להצטרף לקשת כשהבטיחו שיתנו לו להרים אותו:
"מדובר בתוכנית דוקו-ריאליטי, המפגישה זוגות ישראלים ופלסטינים בני אותו גיל ומאותו מעמד סוציו אקונומי ומקצוע, והם אמורים להגיע להסכם שלום בתוך שבוע. השיחות בין הצדדים, בתיווכה של דמות בעלת מוניטין שאינו שנוי במחלוקת, יתקיימו בירושלים, לב הסכסוך. ההסכמות יתומצתו לעמוד כתוב אחד".
ליאת רון, המראיינת, אומרת לו: זה עלול להיות מאוד משעמם. והוא עונה: "אם אתה עושה את הפרופיל של הבנאדם, אתה בונה אותו בשר ודם, ויש צחוק, מריבות, התקרבות, זאת דרמה. טלוויזיה רלוונטית מביאה צופים, וזאת טלוויזיה רלוונטית".
מבחינת צברי, שחבל שהסכים להיחנט בחליפה ובעניבה ולא גילח את כל הראש, ראיון סבבה. שום פלישה לחייו הפרטיים, נשים, אבהות, סיום העבודה במחוברים. נמתין לכתבה בז'ורנל.
קובי אריאלי מבקר את ז'ורנל, תוספת נאה למודעה שפרסמתי אתמול. על מה תלונתו? על הבועתיות ועל צרות האופקים והיריעה.
כן, גם פה יש כות' ביניים: "ים של דמעות", על פי השיר שנינט הקימה לתחייה. כמה שנים עוד אאלץ לראות את הכותרת הזו? דומה ש"עמוק באדמה" דועכת קמעא, אם כי נראה לי שאפשר יהיה להחזיר אותה לקראת שובו של גלעד.
בחני את עצמך: אייפון, אנדרואיד, בלקברי. האם יש מכנה משותף אישיותי למי שמחזיקים כל אחד מהמכשירים הללו? אתמהה. אבל אתם יכולים לומר אם אני דומה לדמות המתוארת. בכ"מ, אני מזדהה עם מה שאומר ינון לנדנברג.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ נשים
בלקברי מודיעה מה נהיה:
אכן, אסון לחברה המתקשה להתמודד עם תפרחת הסמארטים, אבל אני אדבק בו.
BlackBerry manufacturer Research In Motion (RIM) released a statement saying: "The messaging and browsing delays being experienced by BlackBerry users… were caused by a core switch failure within RIM's infrastructure.
ואם תשאלו: בזמן שישנתי הוא קם לתחייה לכמה שעות, ומהשכם בבוקר, מקרטע לאטו.
מעבדת החלל של פייסבוק לתלמידים.
אמיר זוהר על יורם אלעל, החמקן מברזיל.
(תודה לגדיו)
על שלוש הנשים שזכו בנובל לשלום, דמי מור ואשטון קוצ'ר ושנאת השמנים. גברת מג'ונדרת.
לפני פיזור
ושוב, חג שמח. סעו לטייל. אני אשמור על יפו.
ולווט אנדרגראונד 
ותתחדשי על התמונה!
אהבתיאהבתי
אולי את מזדהה איתו, אך דבריו מופרכים מהיסוד, במיוחד המשפט "הגישה של האייפון היא בעייתית, שכן היא מחזירה אותנו 15 שנה לאחור, לתקופה שבה צריך היה להוריד אפליקציות בשביל לראות אתרים. הבלקברי הרבה יותר דומה למה שנעשה באמת עכשיו באינטרנט". ואני כותב את הדברים כמי שהשתמש שנים בבלקברי (מ-2002) והיה מכור כבד למכשיר. אף אחד לא חייב לשחק באייפון או באנדרויד, למרות שמדובר בדרך נוחה מאד להעביר את הזמן מדי פעם (ויש משחקי מחשבה נחמדים ומאתגרי. לא הכל זה חזירים, ציפורים ופלוצים…), ונחות הגלישה באייפון – ללא כל אפליקציה יעודית – עולה על כל מתחרה (גרסת האנדרויד האחרונה עוד רגע שם), בטח ובטח על הבלקברי, בו הגלישה בברואזר היא חוויה מאד מפוקפקת.
דבריו הבאים של ספי שקד, כאילו נכתבו על ידי: "כשהסתובבתי עם בלקברי תמיד היה לי גם מחשב איתי. לעומת זאת, להסתובב עם אייפון זה כמו להסתובב עם מחשב קטן – אני יכול לקרוא בו ספרים או להקשיב לרדיו מהעולם." גם אני נוסע הרבה פחות עם לפטופ, שפעם היה הכרח. לאחר שכבר היה לי אייפון, קיבלתי מהעבודה בלקברי בולד 9700 לנסיון. ניסיתי שבועיים, אך אי אפשר לחזור אחורה. פעם כל כך התלהבתי מכל מכישר חדש של RIM, והחידושים בו, ופתאום זה היה כמו לחזור אחורה בזמן, לימים הרבה פחות נוחים (כמו לעבור פתאום לווינדוס 98, נגיד). הטבלה לא משקרת… RIM סובלת מנטישה המונית של משתמשים, כולל כאלה שהיו נאמנים שנים.
הכתבה עצמה, בלי קשר, מאד רדודה.
אהבתיאהבתי
שועלן יקר:
@בהארץ כדאי היום לקרוא מאמר של פרופסור אהרן צ'חנובר, שוכה פרס נובל, על הנובל של פרוסור דן שכטמן: "ייתכן שזה הפרס האחרון"
@בעכבר העיר חובה לקרוא היום את טור הפרידה – קריסטל של אלון עידן הכתוב בנוסח העמוד האחרון של המוקיון של היינריך בל
@בפירמה של גלובס ראיון עם דורון צברי – לראות את ההיבריס במערומיו
@תמיד שווה לקרוא את דאה הדר הקוסמת במוסף הארץ – היא כותבת משובחת שמצליחה לכתוב בגוף ראשון בלי לטרחן את הקוראים, להבדיל משכנתה למוסף הקודחת בראש
@כמעט תמיד שווה לקרוא את דרור פויר למרות שהוא חוזר על הטריקים שלו
@מענין לקרוא את בני ציפר כדי לפענח את הפתולוגיה הפאתטית שלו.
@בשביל שיר כמו זה שפרסם המשורר המדהים יצחק לאור – אני מוכנה לסלוח לו..
@וכמוסף שלם, מוסף כלכליסט הוא הטוב מכולם. אם יש לכם דקה תסתכלו על המדור של אסף חנוכה
אין לינקים כי רק התעוררתי… חג שמח
אהבתיאהבתי
תודה.
חבל שצריך להוציא את זה ממך באיומים 😉
אהבתיאהבתי
אני פחות פסימית מצ'חנובר, שעם כל הכבוד לו, כנראה מפחית מאוד בערך העמיתים שלו ובתלמידים לתארים מתקדמים הפועלים במוסד בו הוא עובד ובמוסדות המחקר האחרים בארץ. יש כאן עשייה לא רעה בכלל, יש כאן אנשים שעובדים ומגיעים לתוצאות, צפויות הפתעות.
אהבתיאהבתי
ציפורה שואלת: למה התכוון טוקבק #08 ?
שכחו לספר לי?
http://www.haaretz.co.il/news/shalit-deal/1.1521976
אהבתיאהבתי
ואני דווקא רוצה להמליץ על הכתבה "אח. זה כואב". אם יש לכם אח או אחות – תמצאו את עצמכם בכתבה. וכרגיל במוסף כלכליסט – זה מבוסס על המון מחקרים וכו' וגם ספר חדש שיוצא בארצות הברית. זה הלינק http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538589,00.html
אם הכתבה כבר הומלצה – לא אכפת לי. ולמלעיזים לא תהי תקוה
אהבתיאהבתי
כן, כבר רפרפתי עליה.
זה קצת כמו אסטרולוגיה, כל אחד מוצא שם את מה שמתאים לו ומתעלם ממה שלא מתאים לו.
הטעם שלך קצת חד-גוני.
על מה את ממליצה חוץ מכלכליסט?
אהבתיאהבתי
ארוע המאפשר לקטלג בקלות את העיתונים, וגישותיהם.
ישראל היום: כחול, כותרת ענק, והיחוד נתניהו מקבל פס עליון.
ידיעות: כחול, כותרת ענק, התמונה עולה אל פס הלוגו.
מעריב : אמצע הדרך, לבן, מעדיף את ישאל ברייט על דורון מזר.
הארץ: כותרת עובדתית. גם עשרים טאמס(?) לא יגרמו לו לכתוב "הביתה" בכותרת.
אהבתיאהבתי
ישראל ברייט, התקשרו ממעריב, ובקשו שאתקן.
אהבתיאהבתי
ענק.
קבל ז"ז.
אהבתיאהבתי
לרגע חשבתי שזה "לנדו: נצחון גדול לטרור" וכמעט נפלתי מהכסא.
אהבתיאהבתי
לא נפלתי מהכסא להיווכח הבוקר שרוב העיתונים התמקדו בעסקת החזרת שליט
אהבתיאהבתי
ואוו… לא נפלת?? ואוו.
אהבתיאהבתי
רוב?
מי לא?
אהבתיאהבתי
בטאון השכונה שלי.
אהבתיאהבתי
אנטישמים
אהבתיאהבתי
אומרים 'נפלתי ברצפה.'
אהבתיאהבתי
קובי אריאלי די פאתטי: למה מוצר טוב הוא מוצר שפונה לדתיים? יש להם עיתונים משלהם. במלים אחרות מה שהוא אומר זה שאם עיתון מסוים איננו עיתון של דתיים הוא לא מספיק רחב ומגוון. חבל שהוא שוכח שבאחוזים הדתיים די מעטים ולכן מי שפונה לחילונים משכילים הוא זה שפונה לקהל הרחב.
קבלו את השוס של החג: עוד מוסף בעריכת יואב צור, קש וגבבה משמימים כדי שיהיה ברור לכולם כמה צור גרוע.
אהבתיאהבתי
אתמול ידיעה בעמ' 1 והמשך בעמ' 3, מקור ראשון היחיד ששובר את האיפול התקשורתי.
אהבתיאהבתי
ואללה!
ולווט, איך לא שמת לב? זה בעמ' הראשי, ומופיע רק אצלהם.
היינו צריכים לעלות על זה אתמול בבוקר.
אהבתיאהבתי
"רק אצלם", לא "רק אצלהם".
👿
אהבתיאהבתי
צודק, תודה.
את הסמיילי שלך נראה לי שהבנתי.
אהבתיאהבתי
סתם הערה -לא סובלת/מזלזלת ב/מתנשאת על שלמה ארצי, אבל אוהבת את קולדפליי?
אהבתיאהבתי
.
אהבתיאהבתי
לגמרי… חבל שחודורוב ואטס-היז-ניים לא רוקד בהופעות שלהם
אהבתיאהבתי
מצטרף למתפלאים
אהבתיאהבתי
תתפלאו, אין לי כוונה להיתַבְנֵת לפי הדפוס שנראה לכם מתאים לצעדת הבוקר :]
אהבתיאהבתי
אז אין הבדל בינך לבין אלו שפתאום אוהבים מזרחית.
ניאו-היפסטר = מי שאוהב דברים מיינסטרימים באופן מודע וחתרני כנגד המיינסטרים ההיפסטרי.
אהבתיאהבתי
😯
אהבתיאהבתי
יש לי אוטיזם-סמייליסתי.
קושי לפרש רגשות של סמיילים.
הסימול של הסמיילי ששמת הוא 8o
זה מה שמצאתי על הסימול הזה באינטרנט. לא נראה לי רלבנטי.
רוצה להביע במילים?
אהבתיאהבתי
ולווט התכוונה לזה.
אהבתיאהבתי
נכשלת ברורשאך.
אהבתיאהבתי
אורן ושועלן. הפרצוף מביע תימהון. פלא שגברים לא מבינים ❗
אהבתיאהבתי
א. נבצר ממני להגיב בשם שועלן.
ב. כמה מחברי הטובים מתקשרים בעיגולים צהובים.
ג. העדר PMS לא מנע ממני לפתח הבנה בסמיוטיקה מורכבת.
ד. בתת-מודע התכוונת לזואי.
ה. הפרוש לסימן החדש הוא, כנראה, זה.
אהבתיאהבתי
מוזר, אני חשבתי שהפירוש הוא זה.
אהבתיאהבתי
אתה והאובססיות שלך יובילו את ולווט, להאזין לקולדפליי ברפיט.
אהבתיאהבתי
אני מניח שההקשבה לקולדפלי במהלך צעדת הבוקר, מובילה לפרצי בכי בלתי נשלטים. מצוין, מפתח את הריאות.
אהבתיאהבתי
בן כספית לא מבין שאמש הייתה הזדמנות חד פעמית לאישור העיסקה, הזדמנות שהיה אסור לפספס: ערב שלם של דיווחים ללא יונית לוי.
אהבתיאהבתי
שחרור שליט: במדינת הגמדים רעש מהומה…
ההשפלה הכי גדולה שהערבים עשו אי פעם לישראל.
אהבתיאהבתי
ההשפלה לגמרי בראש שלך. אתה ילדותי כמו הילדים שלי.
אני למשל – מרגישה ההפך ממושפלת. אני מרגישה התעלות.
מרגישה ש"חיים" של בן אדם אחד שלנו – לא יסולאו בפז.
אהבתיאהבתי
מכה קשה למפלגת הבכיינביבים, מה הם יגידו עכשיו בסוף כל ראיון, במקום:"ובתקוה שהילד שלנו גלעד יוחזר במהרה "?
ועם מי גילה אלמגור וכלת פרס נובל ישבו בסוכה בשנה הבאה?
דחוף עוד חטוף!
אהבתיאהבתי
אלמנטרי, ווטסון ידידי. הם ישבו בסוכה עם עמוס עוז
אהבתיאהבתי
רוצים שיר לחג + הודעת תמיכה אמיצה בצדקת דרכנו
http://www.myspace.com/reginaspektor/blog/464335867
אהבתיאהבתי
הפיקוד הרופס של צה"ל בהובלת הגאון האיסטרטגי שוב הצליח להכניע את מדינת ישראל. פיתוח תורת הלחימה המהפכנית שבה אזרחים מגינים על חיילים הוא אכן אבן דרך בהגות הצבאית. יום אבל לחיילים שמוכנים לפתוח ניצרה.
אהבתיאהבתי
מה?
אהבתיאהבתי
החייל התכוון לעסקת שליט
אהבתיאהבתי
תודה. זה שמעליך כנראה חבר בפורום מטכ"ל
אהבתיאהבתי
כבר לא.
אהבתיאהבתי
אויש…
במחשבתי עלתה התגובה המתבקשת "עדיין לא" ולא ככתוב.
אהבתיאהבתי
אף מלה על ליאורה עופר שלקיבלה את כל הקופה?
שרי, מאחוריך.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000689989
אהבתיאהבתי
בת כמה היא?
אהבתיאהבתי
תפוםה מלאה.
אהבתיאהבתי
ליבי עם יונית לוי, אתמול היה היום הכי שמח והכי עצוב בחיים שלה.
אהבתיאהבתי
עזוב הם לא מתאימים. תן להם שנתיים והסיפור הזה נגמר.
אהבתיאהבתי
בעכבר העיר נרדמו בשמירה. טוקבק לכתבה על החתונה –
"22. נכסתי כדי להגיב שאני מאחל לשניהם שימותו אמן שונא אותם
efsaf 12/10/2011 08:04:32
וכול אלו שיגידו הנה אני עונה זה לא מתוך קנאה ושוב מאחל שימותו "
אהבתיאהבתי
שמח בגלל שליט, עצוב בגלל החתונה?
אהבתיאהבתי
לא. בגלל שכל החברה המוזמנים מחברת החדשות נאלצו לעזוב אותה באמצע . עשו לה ״הקיץ של אביה״. 😥
אהבתיאהבתי
ביבי עשה לה דווקא.
הוא תכנן את זה מאז שהיא הכניסה הערות ציניות תוך כדי תרגום הנאום החי שלו.
אהבתיאהבתי
לדעתי כדי לרכך את הלם האזרחות, יכניסו את שליט עכשיו לבית האח הגדול. 100 ימים בבידוד, אבל לפחות עם אנשים שאתה לא מכיר
אהבתיאהבתי
ולחשוב שאותי דבורית חסמה וצינזרה בדברים מאוד מהותיים בעוד כל מיני ליצנים, משועממים ברמות, רק עושים לה תנועה.
אהבתיאהבתי
מתקשה לעצום עיניים, איך ארדם, בעוד אי שם, ר/ק חשה מקופחת.
אהבתיאהבתי
אפשר לחשוב
אהבתיאהבתי
– "רון בין ישי" נחמד רון בין ישי
אהבתיאהבתי
קובי אריאלי לא מבין שהבשורה הגדולה של מעריב שהוא מביא מאמרים לאנשים חושבים עבור קוראים לא חושבים.
זו הבשורה הגדולה של המגזין ג'ורנל מעבר לעיצוב המכובד והמרשים שלו : "התחושה הראשונה שתוקפת את הקורא כשהוא נתקל ב"ז'ורנל" החדש מבית "מעריב" היא של תדהמה. וואו! כאילו דפדפת בעיתון ופתאום נפל ממנו תינוק קטן, חי. זה כל כך אחר, וכל כך מושקע, עד שזה מוכרח לשאת בשורה"
על כן הבשורה היא לא רק העיצוב וגם לא התוכן אלא הפניה המכובדת והחכמה אל קהל היעד שהוא לא קוראי הארץ ומקור ראשון.
מי ייתן שקוראי מעריב ישכילו ויפתחו את הראש שלהם מעבר לצהוב ולרדוד ולנמוך.
אהבתיאהבתי
עמית שוהם זה אתה?
אהבתיאהבתי
לפי הפאתוס הזול – זה הוא
אהבתיאהבתי
אולי רני רהב
אהבתיאהבתי
חיים בלה לה לנד זה ב DNA של השבט-שאסור-להזכיר-את-שמו. הרי העם פה זה אומר ״תוכן״ יהודי ומוסיקה אתם-יודעים-איזה. למה לחיות בנדמה לי? ועוד לא דיברנו שרק החברה האלה חושבים שהדעות המתיימרות שלהם, לפי ז׳אנר שגור, זו הפניה חכמה לקהל לא-חכם. תפנימו אתם בישראל לא בגרינג׳ וילג׳ ולא בקרויצברג, ברלין.
אהבתיאהבתי
לפי השכונות שהזכרת, אתה לא מעודכן, מה הלאה, אוכלי סושי?
אהבתיאהבתי
ומוסיף קישור לבלוג המאפשר לכל אחד להיות ברלינאי.
אהבתיאהבתי
אה. אז לזה התכוונת. אם אתה כבר בעניינים רק שתדע שישראלים אוהבים להתכלב בקרויצברג (עם הטורקים והערבים) ולא ברובע מיטה שזה הרבה הרבה יותר יקר.
אהבתיאהבתי
אם אתה הולך למיטה עם כלב, אל תתפלא אם תתעורר עם קרציות
אהבתיאהבתי
מתוך כתבה בדה מרקר: יורדים לגרמניה
ציטוט:הוא גם מבטל את הטענות שקניות בסופר זולות יותר. "הסופר הרגיל יקר מאוד. הישראלים קונים ברשתות המוזלות, שמוכרות עגבניות רקובות וסחורה לא טובה. גם הדתיים בישראל יודעים לחיות טוב מכלום. גם פה יש הטבות כאלה. נכון שהתנאים הסוציאליים טובים יותר, אבל אנשים חיים פה בזול כי הם מתכלבים. אם הם היו מתכלבים כך גם בתל אביב, הם היו משלמים פחות. רוב הישראלים שחיים פה באים בגישה של 'גר בברלין וחי בתל אביב'. אם הם חיים פה בנויקלן בין הערבים, שילכו לגור בכפר קאסם. זה בדיוק אותו דבר. לא אתפלא אם מנויקלן יתחילו לירות קסאמים על רובע המיטה".
אהבתיאהבתי
להתנשא על הקוראים שלך.
אחלה דרך לכתוב.
אהבתיאהבתי
קובי אריאלי על ז׳ורנל שוולוט לינקקה:
[ציטוט]איש מבין גאוני האומה שהזיעו על המוצר המושקע הזה לא ניסה לפתוח את התודעה הפרובינציאלית הפועמת בין התחתית לבראסרי, ולשאול את עצמו: ואולי כדאי לייצר מוצר ח ד ש, לעזאזל? אולי כדאי לייצר מוצר עיתונאי שאין לו עוד שלוש מקבילות לפחות ברדיוס של חצי קילומטר סביבו? אולי כדאי להיפתח לקהלים חדשים? אולי כדאי להוציא את הראש מאחוריה של הסצנה הדלוחה, להתעלות מעליה ולייצר מוצר באמת אחר? אולי כדאי, במקום לייצר "הארץ" חדש, לנסות ולייצר "מקור ראשון" חדש?
אז הנה מה זה רוחב דעת עיתונאי, ישראל 2011:
רוחב דעת הוא סיקור ספורט בעמודי התרבות; רוחב דעת הוא החדרת עולם התוכן "יהדות" אל תוך החבילה התרבותית, לא כאורח, אלא כבן בית; רוחב דעת הוא בחינה שוטפת של סצנות תרבות מגזריות ופריפריאליות; רוחב דעת הוא שמץ מושג על המתרחש ברחוב הערבי; רוחב דעת הוא כותבים חדשים שלא התחילו ב"העיר", עברו לוואלה, עשו סיבוב ב"הארץ" ונקנו על ידי "מעריב"; רוחב דעת הוא "מבקשי פניך", של הרב סבתו והרב ליכטנשטיין; רוחב דעת הוא עשרת ימי תשובה. [/ציטוט]
על מה הוא מדבר? הארץ שיצא עם ראיון חג עם הזמר של המדינה קיבל על הראש פה? למה שהמאגניבים של תל אביב ישאפו לרוחב דעת?
אהבתיאהבתי
הנה גם נ. דנקנר מבין שזה לא היפסטרי להיות בעלים של סופר.
אהבתיאהבתי
מזכיר את הנימרודים. יותר משהוא רוצה להרויח כסף הוא רוצה להיות הממסד. איפה עופר נימרודי? מיצה את הסיפור?
אהבתיאהבתי
לצעצוע יקר
ההבדל בין נוחי לעופר הוא השכל.
😀
אהבתיאהבתי
התמונה בשער של מעריב היא פריים מאמש ולא "צריבות"
אהבתיאהבתי
זו אמירה כללית למעתיקים.
(תכף תגיד לי "מי מעתיק"?)
אהבתיאהבתי
כתבו כבר למעלה.
בשביל צריבות יש טאמס.
אהבתיאהבתי
אני רק שאלה
בזמנו רונן ברגמן ערך כתבה על אסיר ביטחוני שהיה אמור להיכלל בעסקת השבויים , ולפי הפרופיל שלו בכתבה מדובר באדם שמסוגל לשקם את תשתית החמאס בגדה. האם אותו אדם נכלל בעסקת השבויים בסוף? ואם כן , האם הוא שוחרר לגדה?
אהבתיאהבתי
עדיין לא פרסמו את רשימת הרוצחים.
אהבתיאהבתי
מישהו זוכר מה השם של אותו טרוריסט?
אהבתיאהבתי
אז הקמפיין הציבורי והזימזום הקבוע כן עזר בסוף. בסוף הוא הסכים לעיסקה שאותה הוא יכל לחתום כבר לפני שנים ואולי בגלל שהוא רצה להשתחרר מהלחץ הציבורי בעניין המחאה הוא נכנע בסוף ללחץ הציבורי בעניין אחר. הכל אישי?
אהבתיאהבתי
איך אתה יודע?
אהבתיאהבתי
אם זאת העיסקה הרי אפשר היה לחסוך את כל האבו עלי על גבו של גלעד המסכן ולסגור את העניין כבר לפני שנים.
בזמנו, מודה, לא הבנתי את הקמפיין הציבורי הפירסומי. חשבתי מי קהל היעד? הרי את ליבו של החמאס הם לא ירככו והממשלה גם הם יודעים רוצה בשחרורו. אבל לזימזום הקבוע היה חיים משלו. רצה או לא רצה ביבי בסוף גם הוא היה מעוניין שהנושא ירד מסדר היום אף על פי שעל עיסקת ג׳יבריל (שהביאה בעקיפין לאינתיפאדה הראשונה!) הוא היה הראשון לגנות.
אהבתיאהבתי
שני צדדי המשא והמתן טוענים שבזמן האחרון החמאס התפשר על גירוש חלק גדול מהמשוחררים וויתור על שחרור מנהיגי המחבלים (סעדאת והברגותים).
יש לך מידע אחר, או שאולי את/ה חושב/ת שזה לא היה שווה את הזמן?
אהבתיאהבתי
מה פרוש 'אפשר היה לחתום על העיסקה לפני שנים?' עובדה שלא נחתמה. יכלה להחתם עיסקה אחרת, עם מחירים אחרים, אבל לא העסקה הזו, עם המחירים המופחתים.
זה טבעו של כל משא ומתן – הפשרה דורשת את הזמן שלה
אהבתיאהבתי
זה לא יחתך פתאום כפי שצריך, גם זה לא, יסחבו ויסחבו . אבל
יום אחד הוא והמשפחה יפגשו. אנא בבקשה קצת רחמנות. עזבו אותם
לבד, כאן, או בצרפת, סדרו למשפחה עבודה טובה במקום שקט
תנו להם ולבן לנסות ולהחזיר לבד לעצמם בעצמם בסביבה נורמלית*
לפחות חלק ממה שאבד ולא ניתן להשיב. הרפו מהם, לכו טפסו על
קורבנות אחרים, לפחות זה מגיע להם, לפחות לשנה שנתיים אנא
בבקשה.
*מתנצל, מבקש סליחה, ישראל ככלל אינה מקום נורמלי
אהבתיאהבתי
איזה קטע, לא חוויתי שום בעיה עם הבלקברי שלי. טפו טפו.
אהבתיאהבתי
"אביבה ונועם, אני מחזיר לכם את הילד".
עשה לי צרבת.
אהבתיאהבתי
קח/י טאמס.
אהבתיאהבתי
הציבור מטומטאמס
אהבתיאהבתי
במחשבה נוספת.
האם ראוי להשאיר את גלעד בשבי כדי למנוע ממך את הצרבת?
האם ראוי להשאיר את גלעד בשבי כדי למנוע מביבי את המשפט האיום הזה, מעורר הצרבת אצלך?
תמהתני…
אהבתיאהבתי
שאלה מיותרת ומטופשת – זה לא קשור לגלעד שליט אלא לראש הממשלה
אהבתיאהבתי
מאי קא משמע לן?
מ.ש.ל.
זה קשור רק לביבי, ולכן, by hook or by crook, נשאיר את גלעד בחור שהוא נמצא בו. זה הרי לא על גלעד אלא על ביבי.
אהבתיאהבתי
בהחלט קרוק
אהבתיאהבתי
😯
אהבתיאהבתי
סוף סוף, אבל חברים, בואו נרגיע מעט את השמחה (למרות המובנת בהחלט), לשמחה האמיתית כאשר הוא יגיע, בתקווה בריא ושלם.
אהבתיאהבתי
יש דברים שפשוט כאילו, יודע מה, שישאר שם, רק שלא תהיה לך צרבת.
אהבתיאהבתי
או שזה ליצמן בתאויט חטיו.
עם זאת, משעשע ביותר.
ואמן אמן שיחזור כבר – זה חג שמח!
אהבתיאהבתי