גלעד שליט כבר לא הילד של כולכם. הוא התינוק שלכם
הנסיונות הרבים של המין האנושי להחזיר את הזמן לאחור הצליחו סוףסוף. פורץ הדרך היה נועם שליט, כשאמר בבוקר 18 באוק' שהבן נולד מחדש. לא, אולי עוד לפני כן, כשראינו את גלעד שליט לראשונה, והוא פעוט משהיה, צעיר משהיה, לבן, פריך, פגיע, שיערו אפרוחי, ראשו גדול מגופו. תינוק. אחר כך רחצו אותו, כמו תינוק בצאתו מרחם, ועטפו אותו בבגדים אמיתיים שמתאימים לעולמנו, מדים. ואז גם שמענו שהדבר הראשון שביקש זה בננה. נו, מה צריך יותר: דימוי האם היהודייה (מה לעשות, אבא לא) הרצה עם הבננה אחר פעוטהּ הוא נכס צאן ברזל בתרבות גידול הילדים העברית זה עשרות שנים. הוסיפו לכך את העובדה הטבעית שגלעד אחז ביד משחררו דוד מידן ולא הרפה, כלומר עשה את צעדיו הראשונים עם עזרה, זכרו את העובדה ששהה שנים במקום חשוך וקטן, את הקושי לחוות אור שמש ואת הבדיקות הרפואיות הרבות שעבר משהגיע לעולם (האמיתי), וזהו.
גלעד שליט הוא כבר לא הילד של כולכם, הוא התינוק שלכם. תינוק בן יומו הזקוק להגנות אין קץ. הוא גם לא מדבר, אבא מדבר בשמו. אתם שואלים את אבא שלו מה אכל (במבה!) ומה שתה ואיך ישן בלילה, והוא מספר שגלעד "ישן כמו תינוק". ואז אמא לוקחת אותו לטיול קצר בשכונה, ומלבישה אותו היטב. אבל די, תתנערו, תפסיקו לתַּנֵק את גלעד. הוא בחור בן 25 שעבר טראומה. הוא לא תינוק. הוא גם לא רוצה להתחבק עם כולכם ולתת לכם לגעת בו או לצבוט לו את הלחי (ברור שגם לתינוקות אסור לעשות את זה ע"י כל בר בי רב). ולא רק בתקשורת הממוסדת. גם אתם שם, ברשתות החברתיות, די עם ה"מותק, מתוק, חמודי, בא לי לחבק אותו". ההתייחסות הזו מקוממת וגובלת בהטרדה. תנו לגלעד להתבגר ולהתגבר בשקט, ובהתאם לגילו.
HP של nrg
גם להארץ יש תיעוד דקה אחר דקה.
האתר למען גלעד שליט הוסר מהאוויר, ובמקומו מופיעה רק מודעת התודה שהתפרסמה בעיתוני החג.
השער הטוב ביותר הוא של מעריב (באמצע). בחירה הכי טובה של תצלום השער.
מימין ישראל היום. משמאל ידיעות.
שלושה עיתונים רקחו מוספים מיוחדים בדקה וחצי.
בידיעות (28 ע'), "כמה טוב שבאת הביתה", "גיליון מזכרת" (עורכות יעל דרומי ואילת להב-גוזלן), בשער החיבוק של הרמטכ"ל. שני נאומי פתיחה, סבר פלוצקר (אבא לחייל מילואים!) ורענן שקד. אחר כך יש את מכתבי הקוראים שיעניינו, לדעתי, אותם ואת בני משפחותיהם, או את הילדים מהכיתה, אם הם בני 13. את המכתבים מאיירים צילומים לא משהו, כולל שערים שונים של העיתון. יוצא דופן הוא צילום של אלעד גרשגורן שצילם את אביבה שליט על גיגית הפוכה, בכפכפי גומי ירוקים, מליטה פניה (אוגוסט 2009). תצלום מעולה, רק חבל שאי אפשר לקרוא את הטקסט בגלל הדפסה גרועה (במהלך חיפוש רשת אחר התמונה מצאתי את הכתבה הזו). "החיוך של המדינה" מופיע בקצה הגיליון.
במעריב קוראים לזה "ללכת שבי אחריו", "גיליון למזכרת". מדובר בגליון תמונות אותו כתבה מרב סריג. וכנראה גם ערכה. לא ברור, כי אין קרדיט עריכה. אפרופו הדיון על תמונת החיוך של אביבה שליט, מתברר שאותו רופא שיניים מידיעות עבד גם שם, ולא רק זה, בתשובה לשאלתי למה לא טיפלו בפיו של שבואל סחיוויסחורדר, תמונתו כשפיו פעור עם שן חסרה מובאת באותו עמוד יחד עם שליט. הטוב והרע. תמונת החיבוק של נועם שליט את גלעד מככבת בשער וזכתה (ע"ע) בתואר הטובה ביותר מבין שלושת השערים.
למוסף של ישראל היום (עורך: גונן גינת) קוראים "כמה טוב שבאת הביתה", ובשערו ההצדעה של גלעד לרה"מ, שגבו הרחב הוא הדומיננטי בתמונה. איזה בחירה גרועה. המוסף נפתח בנאומו של רה"מ אתמול בתל נוף.
בהגיגיו של דן מרגלית, הכוללים את המשפט המעצבן והמופרך:
רק בישראל מתפנים ראש ממשלה ושר ביטחון ורמטכ"ל משיגרת עבודתם הדחוסה-תמיד ומוחקים את סדר יומם וטסים מקצה הארץ עד קצה כדי ללחוץ יד של חייל שנחטף בעודו על משמרתו וחזר הביתה בריא ושלם.
יש גם הערה נכונה:
עד שישראל עושה חשבון נפש עם עצמה בפרשת גלעד שליט היא חייבת להגיש חשבון לפירעון לארגונים הבינלאומיים שבמשך חמש שנים וחצי לא כפו על חמאס לאפשר לנציג הצלב האדום (או לפחות הסהר האדום) לבקר בתאו של החייל הישראלי השבוי.
חמאס הוא ארגון לחיץ. יש לו אינטרסים רבים בזירה הבינלאומית. הוא נזקק לה. הצלב האדום – אולי בעזרת ארגוני האו"ם – היה יכול לכפות עליו ביקורים אלה. חובה לעשות זאת למען החטוף הבא.
אבל מנגד ישנה הכתבה המצוינת באמת של ניר וולף, "זכה ליח"צ מיוחד", על הקמפיין של משפחת שליט, כתבה מדאיגה מאוד מאוד. וזה למה? מאחר שעולה ממנה לעיני דבר אחד בלבד: התקשורת היא אימפוטנטית לגמרי, ומנוהלת וממונפלת על ידי יח"צ, קמפיינים, דוברים ויועצי תקשורת. התקשורת היא בובה על חוט, היח"צנים, שם גנרי, מפעילים אותה. לא יותר, לא פחות. קריאת חובה לכל קורא עיתונים ולכל תלמיד ומורה בבית ספר לתקשורת. עורכים וכתבים יודעים ממילא הכל.
ובאותו עניין, נדמה לי שהיה זה במהלך יום השידורים, שלשום, שרביב דרוקר אמר לשותפתו לדיווח, תמר איש שלום, אם כי דומה היה שהוא מדבר לעצמו, שנועם שליט למד שיעור מאלף במסדרונות הכוח של השלטון ושל התקשורת בשנים האחרונות. אני מסכימה איתו. אולי שליט לא ירצה לירוק לבאר שממנה שתה ושהרוותה אותו בכל השנים הארורות שעברו עליו, אבל אם יפתח את הפה ויספר על כל העסקאות שנעשו איתו, על הלחצים ועל המאבקים, הוא יוכל להעביר קורס מאלף בתקשורת, או לפחות הרצאה מקיפה. תמי שינקמן (יחצ"נית הקמפיין) – חשבי על זה.
איתן ורטהיימר מספר שישקר, כלומר הוא, כלומר משפחת ורטהיימר, תמכה במשפחת שליט כל השנים האלו, ושמשכורתו של נועם, איש שיווק בכיר בחברה, שולמה לו בקביעות (ח"ח לעופר פטרסבורג).
לא דובר על כך שמניחים לגלעד? אז איך כבר ביום רביעי בבוקר, פחות מ-24 שעות אחרי שובו לביתו, יש כבר צילום שלו ב-ynet? וסרטון ואיך לכולם יש תמונות עם התיאור הכה ביזארי "חובש כובע ומרכיב משקפי שמש" – שני אבזרים שכל בר דעת משתמש בהם בישראל?
ולא, זה לא נגמר. סבא וסבתא הגיעו לארוחת חג. אה טוב, המשפחה אישרה.
ממרום השכלתי הרפואית, ובעיקר הדרמטולוגית, הרשו לי לחלוק על המשפט הזה:
בינתיים, הטיפול העיקרי לו זוכה גלעד נוגע לבעיות העור שיש לו בעקבות החשיפה המועטה לשמש במהלך שנותיו בשבי.
לא צריך לקבל טיפול בעור כי לא נחשפים לשמש. להפך. חשיפה לשמש, חד כמה לבעלי עור בהיר, אסורה. הטיפול שמקבל גלעד הוא כנראה ויטמין D, מאחר שהתגלה שהוא סובל ממחסור בו. מחסור בוויטמין זה הוא אכן לא רצוי.
מיילבק/ מאת דודי
כלי התקשרות מציינים שוב ושוב שהראיון לטלוויזיה המצרית נעשה בכפייה ומספקים הוכחה בדמות רעול פנים חמוש במצלמה שעומד מאחורי גלעד. בנשימה אחת מציינים כי גם טלוויזיית חמאס קיימה איתו ראיון.
עשיתי השוואה בין שתי התמונות (מצ"ב), שם רואים שחוט המיקרופון על חולצתו של שליט לא מופיע בראיון לשהירה אמין.
מה שמגלה שרעול הפנים הופיע בסביבתו של גלעד בזמן ראיון אחר (כנראה לטלוויזיית החמאס, כי בתמונה אחרת נראה גם מוסא אבו מרזוק, סגנו של חאלד משעל עומד ליד). לכן השילוב בין הראיון של אמין לבין התמונה של רעול הפנים לא הוגנת כלפיה.
גם אצלי הראיון עורר אי נוחות מסוימת, אבל הצטדקות התקשורת והזעם שהפנו כלפי אמין היו כנראה בגלל שהיא ראיינה אותו ראשונה וזכתה לתהילת עולם. זאת לדעתי הסיבה העיקרית להשחרת פניה של עיתונאית שהוכיחה יושרה כלשהי כשהתפטרה מהטלוויזיה הממלכתית בזמן המהפכה במצרים, דבר שרבים מעמיתיה בישראל היו מתקשים לעשות.
אני בספק גדול אם שלומי אלדר (או כל כתב אחר) שהיה מתפלח לחדרון שבו רואיין שליט, לא היה סוחט ממנו כמה משפטים, ואם היה אפשר גם ראיון, אז למה לא?
הרי אם כתבים ישראליים מתאבדים על תמונה של רונה רמון לפני ובזמן שנודע לה שבנה נהרג, או דוחפים מיקרופונים ומצלמות לאם שאיבדה את בנה או בתה לפני רגע בתאונת דרכים טראגית, למה שלא יעשו זאת לשבוי ישראלי שנראה במצב טוב ועונה תשובות לעניין?
דודי
אחותי הקטנה
לסיכום עניין הדס שליט, ארבע עובדות שפורסמו ברבים:
מתוך הסרט משפחה בשבי של טל גורן ותמר פרוס:
הדס שליט בסרט "משפחה בשבי" (שם מצוין ורב משמעי)
מתוך הסרט, האחים בביקור בבסיס של גלעד בדצ' 2005
(תודה לתמר)
1. בזכות אטימות מח' נפגעים של צה"ל, נערה בת 15-16 קיבלה את ההודעה על נפילת אחיה בשבי מפי קציני הנפגעים. היא זו שהודיעה על כך להוריה. מישהו הועמד על כך לדין משמעתי? רועננו נהלים?
2. בסרט משפחה בשבי (שודר בער' 10), מדבר נועם, הנמצא עם רעייתו בחו"ל בפעילות למען שחרור הבן, עם הדס בטל' (לפני כמה שנים), המספרת לו שיש לה חום. נועם אומר לה לקחת אקמול, ואביבה אומרת משהו כמו ברור שיש לה חום, כי אנחנו לא איתה.
3. הדס הייתה מש"קית ת"ש מצטיינת ביחידה קשה במיוחד. בפברואר 2011 ביקר ביחידה אלוף מיל. אלעזר שטרן ודיבר נגד העסקה. הדס, שנכחה באולם, פרצה בבכי ויצאה החוצה.
4. ככה"נ הדיווח הזה של וואלה!, שהגיעה לתל נוף עם סבא, מדויק. דיווח המשך ב-ynet:
בני המשפחה – אביבה, נועם, יואל וחברתו יערה – הכינו מאכלים שגלעד אוהב, שניצל, צ'יפס ופסטה. האחות הדס לא נשארה בבית, וחברי המשפחה סיפרו כי שמעו שגלעד – שנראה כחוש ותשוש ביום המתיש – אכל בתיאבון רב.
אין צורך בפרשנויות נוספות.
ישראל היום, מוסף שמחת תורה
הכותרת "איש משפחה" לראיון עם חיים רביבו זעזעה אושיות בלייניות לרוב. וזה למה? בגלל נפיצותו הגדולה מאוד באתרי בילוי אורבני בשעות רבות מתוך היממה, בניגוד לכות' המש' "…כשחזר שינה כיוון: במקום מסיבות וברים הוא קם בבוקר עם הילדים ומחליף לבת הטרייה חיתולים". אבל אולי הוא איש משפחה בלב, ואולי הוא משלב.
הכי אהבתי:
– שעות רבות ישב וחשב. ממש שוחח עם עצמו על החיים.
– נגמרו היציאות כל לילה, הפאבים, הכל. זה פשוט נמאס והבנתי שזה לא זה. הבנתי שהרבה יותר נכון לי וטוב לשבת בבית, להיות איש משפחה, מדי פעם לצאת ל'אוטו' שזה הפאב הקרוב וליהנות עם כמה חברים באמת קרובים, מאשר להיות כל לילה באירוע אחר. ממש טוב לי עם הסיפור הזה".
– מכוניות יוקרה לא מדברות אליו (לשגית היתה עד עכשיו פורשה אבל הוא מחליף לה לאאודי), ומשתדל להיות אחר הצהריים ובערב בבית. "אני עושה שיעורי בית עם הילדים, יש לי היום הרבה יותר זמן פנוי, אבל על כל ענייני הבית עצמו שגית אחראית. אני לא מבשל, לא מתעסק עם כל מה שקשור לתפעול הבית. אני מאוד אוהב לשחק עם הילדים פלייסטיישן, קם לתת בקבוק למיאל בלילה…
מוסף חג, מעריב
(עורך: מתן דרורי)
האמת, התהממתי. "סיפורים מובחרים מהעולם" קוראים לו. בדיוק כמו המוסף הוותיק של סיפורים חמים של קיץ או של חורף של הארץ. מה, אסור להם? אז מה אם יש כבר, תגידו. כן, ברור שמותר, אבל בחייאת אמא של נוחי, תמציאו משהו לבד.
מגזין חג, מעריב
(עורכת: רותי רוסו)
מוסף אוכל. שי גולדן נשלח לטעום את כל המנות של מול ים. 2,600 ש' שרף מעריב בערב אחד. חצי משכורת חודשית של כתב מתחיל. בשביל מה זה טוב? לא אמרנו מחאה חברתית? טוב, מאחר שגם בהמשך מוזכרים שפים ומסעדות, אני מבינה שיש שיווקיות-מה במוסף הזה. וכמו שאני אוהבת, לא נעדרת גם כתבה בה הכותב פותח ומספר מה קרה כשהעורכת התקשרה אליו (don't you ask).
המודעה הלפני אחרונה היא "השנה הצרבת לא תתפוס אותך", צילום של קציצת גפילטע. לתרופה קוראים אומפרדקס-Z. אכן סיום נאה למוסף אוכל.
הארץ, ערב שמחת תורה, מוסף קומיקס
(עורכת: נירית אנדרמן)
הארץ השקיע רבות במחאה החברתית, כולל מוסף מהפכה שחולק בהפגנה הגדולה הראשונה, ועכשיו, מוסף קומיקס של רבים ממאיירי ישראל. להבדיל מהאקט ההתנדבותי הכפוי בלוח השנה שעברה של הארץ, בו לא שולם למאיירים, כשהנימוק הוא שישמחו על האופציה לפרסום, כאן כולם קיבלו כסף על עבודתם. רואים? המחאה החברתית הצליחה.
מוסף חג, ידיעות
(עורך: ליאור בן עמי)
כתבה מעניינת במיוחד על מרדכי ואנונו, הגר כעת בתל אביב ונהנה ממבחר ההגבלות שמטיל עליו השב"כ. אסור לו לצאת מהארץ, אבל מרשים לו להיפגש עם החברה הנורבגית שלו ד"ר (ללימודי תנ"ך) כריסטין יואחימסון. הכתבת, יאנה פבזנר-בשן שתרה אחריו מספרת איך התקרבה אליו כששניהם עמדו ברמזור אדום, הציגה את עצמה וביקשה ממנו להתראיין. הוא מסרב ואומר:
"תכתבי שכל עוד ואנונו לא מקבל את הזכויות שלו, הוא לא מוכן לדבר. את גם יכולה לכתוב שהשב"כ והמוסד מתאכזרים אליי מעבר לכל מידה. מחפשים סיבות להתעלל בי".
הם הלכו יחד למשרדו של עו"ד אביגדור פלדמן, עורך דינו, כשואנונו מדבר, אבל נזכר מדי פעם שהוא מפטפט עם עיתונאית ומזכיר שהשיחה לא לציטוט.
אחלה כתבה.
צילום מצוין של יובל חן – ואנונו צועד על חוף הים. פפראצי? גם הכותרת נאה: "המרגל מחוף בוגרשוב".
ולאן נעלמה אופק, הילדה מהפיליפינים שאפילו שרה נתניהו לא הצליחה להציל מגירוש.
לראיין עיתונאי ולנוח
שני עיתונאים בכירים של ערוץ 10 זוכים בחג זה לחשיפה נרחבת. רביב דרוקר במארקר מדבר על העמותה לחופש המידע שהקים, ובין היתר מלגלג קמעא על חייו הטובים של יאיר לפיד, על קמפיין שליט של התקשורת הגחמנית, וכמובן, איך לא, על ההתנצלות לאדלסון.
מיקי רוזנטל, שותפו החדש של דרוקר בהגשת המקור, במקום עפר שלח, הוא מרואיין מבוקש. תמיד יזרוק כמה פצצות תאורה קטנות שיאירו כל ראיון. ליאת רון מראיינת אותו ב-G של גלובס לקראת העונה החדשה של התוכנית. ראיון די עצוב, מאוד מאופק, בלי לזרוק בוץ, בו הוא מספר ששיניו קהו, שהוא בסוף הקריירה ושאוטוטו פנסיה. הבנאדם, הרשו לי, רק בן 57.
צרות בכותרות
לא בא לכם להתאבד לפני שאתם נותנים כותרת כמו "דנה קמה" רק כי למרואיינת קוראים דנה? כמה שנים? כמה שנים עוד?
(ידיעות, מוסף שמחת תורה, ראיון עם דנה וישינסקי, אחותו של ליאור ז"ל ובתם של שלמה ואסנת).
לפני פיזור
כששמעתי את מטוסי הסילון אתמול בבוקר תהיתי מה נהיה. מתברר שזה היה "מפגן אווירובטי". שו? יום העצמאות עבר, והבא עוד רחוק. מי עשה מפגן ולמה? או, מי בכלל שמע על זה? ומה, איש לא כתב על כך חוץ מהמבזק הזה? למי הוא נועד?
עדכונים: פדני מביאה את מטס חב' ברייטלינג לישראל.
ניסוי מדהים, כנראה. לא שאני מבינה, אבל זה כנראה מרשים, על פי כמות הצפיות.
חומר לשועלנים, קפיטנים, בונדים ואורנים, לעוברי אורח ואולי גם לנקודה (למה טוקבקיסט מצמצם את ניקו לנקודה? אני חייבת להתחיל לעבוד על התזה על הטוקבקיסטים ולכתוב את הטוקבקיסטים 2).
ולווט אנדרגראונד 
לְתַנֵּק.
אין דגש אחרי שווא נע (שווא שמופיע בתחילת המילה).
השווה: לְפֿנק, לְכֿבּד.
תודה.
אהבתיאהבתי
מי שראה פעם את הכתבת שראיינה את ואנונו, יודע למה הוא הסכים לדבר איתה "למרות שהיא עיתונאית"
יש לה שני נתונים מאוד בולטים 😳
אהבתיאהבתי
האפראט של הסופר מוליכות מגניב ביותר. חבר טוב שלי מלמד וחוקר במחלקה הזו אך ברח עם משפחתו בחגים וכשישוב – יתוחקר. אם יופיעו כאן שאלות מהותיות – אפנה אותן אליו.
אהבתיאהבתי
מרוב בורות, אנחנו (אני) לא יודעים מה לשאול.
אהבתיאהבתי
"מוסף אוכל. שי גולדן נשלח לטעום את כל המנות של מול ים. 2,600 ש' שרף מעריב בערב אחד. חצי משכורת חודשית של כתב מתחיל. בשביל מה זה טוב? לא אמרנו מחאה חברתית? טוב, מאחר שגם בהמשך מוזכרים שפים ומסעדות, אני מבינה שיש שיווקיות-מה במוסף הזה. וכמו שאני אוהבת, לא נעדרת גם כתבה בה הכותב פותח ומספר מה קרה כשהעורכת התקשרה אליו (don't you ask)."
האמת שזו דרך אפקטיבית לקבוע עמדה מקיפה על טיבה של מסעדה. הטעות של מעריב היא בשליחת אדם בודד לעשות זאת (אלא אם כן הכתבה היא גולדן שמספר מה הוא וחבריו לארוחה אכלו). צריכים להיות שלושה-ארבעה איש, שכל אחד מהם טועם ביס מכל דבר, ודעתם המשוקללת מהווה את השורה התחתונה של האייטם.. מה לעשות שביקורת מסעדות זה דבר יקר, כי לא אתי הרי לקבל "ארוחת דוגמא" בחינם כדי לכתוב ביקורת, אז צריך לשלם כאחד האדם.
אהבתיאהבתי
אז מנהיג או לא מנהיג? בהארץ טרם החליטו:
-מאמר המערכת:"….בהחלטה לשלם את המחיר הנדרש בעבור שליט, הפגין נתניהו מנהיגות ונחישות…."
-יואל מרקוס:"….ביבי גזר קופון לחיזוק מעמדו האישי הפוליטי."
-יוסי שריד:"…דעת הקהל אישרה, התקשורת נתנה תוקף, והממשלה רק הוסיפה את חתימתה."
אהבתיאהבתי
תוספת קטנה(גדולה) – אמיר אורן במאמר- עדיין לא הועלה לאתר- שהייתי חותמת עליו בשתי ידיים.
אהבתיאהבתי
אוי ואבוי. רק עכשין הבחנתי שהניק שלי המשיך אוטומטית מתגובה קודמת. 😐
אהבתיאהבתי
סיפור גדאפי, סיכום זמני. כל הדבר הקרוי מהפכה ערבית, היה מעשי
נאטו בעיקר הצרפתים, הערבים, כמו בסרט על לורנס, היו תפאורה
ומילאו תפקידי רוצחים וכ"ו, כרגיל . בלי נאטו זה היה ממשיך כמו
סוריה ונראה שבסוריה ייתכן ואעסאד ישרוד. את המהפכה שם עשו
אירופאים. הברירה- סיום כמוסוליני, כצ'ה גווארה וכבין לאדן או סיום
כמילושביץ וסאדם חוסיין. הייתי מנחש שאכן סיפור שליט השפיע על
הסיום במידה והושפע ע"י הבמאים. אביב או סתיו ערבי, עדיין האיש
הלבן משפיע, המון. סיפור זה + סיפור בין לאדן,מעוררים שאלה:
האם ארה"ב מתעוררת? או שאלו פרפורים אחרונים.
מי שחי במזה"ת ויש לו נפט ואין לו ח"א ונשק להשמדה המונית יש לו
בעייה. סמוך על ארה"ב, תורכיה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה
וכ"ו שברגע המכריע יכניסו לך סכין בגב. מכל הסיפור אפשר להסיק
שהצנטריפוגות באירן עובדות עכשיו עוד יותר קשה ומהר.
אהבתיאהבתי
אגב, מעט מידע על אריק שרון, וגלעד מדבר על נתניהו.
אהבתיאהבתי
ארק שרון היה מתהפך לו ידע שביבי ראש הממשלה. הוא גם אינו יודע מה זה פייסבוק.
דבורית, אני יודעת. עברתי את המיכסה. מעתה אשתוק.
אהבתיאהבתי
פילוסופיה.
כתוב ששליט לוב חי כמו מלך ומת כמו כלב.
מה עדיף? כמוהו או ההיפך?
האם אדם מעצב את חייו/מותו או שחייו מעצבים אותו?
הבן אדם עלה לשלטון בגיל 27 והצליח בכך 42 שנים. ללא ספק אדם עם כשרון רב מאוד.
אהבתיאהבתי
האיור של דפני ליף מזכיר את תיקון השיניים של אביבה.
דפני ליף = טובה, ולכן יש לאיירה כסמל סקס. פחות מגוף קצת כמו גיטרה לא עובר.
אהבתיאהבתי
מצטער שאני חוזר על דברי מגיבים אחרים, אבל הפוסטים שלך מהימים האחרונים מעולים, והפסקה הראשונה בפוסט זה היא מאסטרפיס.
הריחוף אכן סרטון מרשים, אבל לא מדובר במשהו שחדש למדע.
אגב, מישהו ראה את / שמע מיונה בימים האחרונים?
אהבתיאהבתי
בקרוב יונה תוכיח שבגלל שהשאירו אותה בחוץ הילד שוחרר באיחור רב.
אהבתיאהבתי
כזכור יונה עזבה את הבלוג בעקבות סכסוך בעניני נדל"ן עם ולווט. האמת, דעתה חסרה לי. בעניני המדע, אתה מבין, ואני לא. בניתוח קונטקסט של ד.ליף בקומיקס, אתה שוגה.
אהבתיאהבתי
גם לי. הייתי שמח לאיזו הופעת אורח.
כן, אני יודע שליף אויירה כגיבורת-על וזה הגוף הסטנדרטי לגיבורות-על, אבל עדיין. זה שבחרו לאייר אותה כך. בוא נגיד שאת ציפי חוטובלי החטובה ממנה לא היו מאיירים כך.
אהבתיאהבתי
תודה שועלן. לא, יונה עמדה בדיבורה ונעלמה לעולם הערים בלילה.
אהבתיאהבתי
אם יונה תחזור ולו לרגע אני מבטיח לומר לה שלום רב שובך ציפורה נחמדת (כדברי המשוררים הלאומיים אבישי כהן ושי מאסטרו Quartet).
אהבתיאהבתי
מי זאת מרב סריג שכתבה מוסף שלם במעריב? מוסף די עלוב, חייבים להודות, בלי שום גילוי מיוחד, כתיבה יוצאת דופן או איזושהי מקוריות. סתם גיבובי מלים מיותרות. צודקת ולווט, כל הכסף של נוחי לא יעזור אם היצירתיות בעיתון תהיה ברמה של קש וסריגה
אהבתיאהבתי
עם כזאת רמה של משחקי מילים על שם הכתבת, אינך ראוי להעביר ביקורת.
אהבתיאהבתי
אורן, אתה בוק
אהבתיאהבתי
מזדהה איתך לגבי הילדותיות בסיקור התקשורתי. בעקבות מסיבות העיתונאים שעורך נועם שליט ושאלות העיתונאים, הבנתי שנמאס מכל הדיווחים על מה אכל גלעד שהתקשורת כל כך נלהבת מהם ושאם צריך להביא כותרת מעניינת לעיתון של מחר – יש לשאול האם גלעד יודע על מות חבריו לטנק. קשה, אבל צריך לשאול. כדי לדעת האם "הילד של כולנו" יוכל, מתישהו, לצאת לתקשורת ומה הנזקים הנפשיים שעברו עליו.
אהבתיאהבתי
פוסט מרתק. לא קראתי אף עיתון בחג הזה, ובזכותך אני גם לא צריך.
V: תודה איתי
אהבתיאהבתי
גם ב-NYT ובעוד כמה עיתונים מובילים בעולם השתמשו (בעמוד השער, בגדול) בתמונה שנבחרה למוסף של ישראל היום. האם גם שם מדובר בבחירה גרועה?
אהבתיאהבתי
מה פתאום, שם זה בסדר, פה זה רע כמובן.
הרי אתה מכיר אותי, מה לי ולאינטגריטי.
אהבתיאהבתי
מסתבר, שאף ב, אה, מלטה, בונד דורך על המוניטין שלך. עזבי, הסתגרי לך בחדרך היפואי עם התה והצנימים. אינטגריטי זה הזה של הצעירים, ששומעים פורנו במחשב.
אהבתיאהבתי
שאלתי ברצינות וממש לא היתה לי כל כוונה לרמוז לאינטגריטי שלך. ככה את מכירה אותי?
שם מדובר בתמונה בעמוד הראשי, כשמדובר בחדשות חוץ. ב"ישראל היום" מדובר בעמוד ראשי שלם במוסף. בחירה במקרה אחד יכולה להתאים ובמקרה אחר, לא. בנוסף, בעיתונים אחרים (הגארדיאן למשל), התמונה בשער היתה קרופ של גלעד המצדיע, מבלי שרואים את גבו הרחב של רה"מ. האם זה עדיף, או שגם זה גרוע?
בעיני זו התמונה הטובה ביותר מכל התמונות ששוחררו ביום השחרור. ממש תמונה אייקונית שאני משוכנע שתזכר שנים: המבט על פניו של שליט, ששב לאחר למעלה מ-5 שנים בשבי, מול ההצדעה הצבאית והעמידה המתוחה. צנימותו (פניו וגופו) מול גבו הרחב של האיש האחראי על שובו (שפניו אינן גלויות).
אהבתיאהבתי
אבל זו שאלה משונה, כי לא ראיתי את השערים האחרים. נניח, אורן הראה את החיתוך של מלטה, שהוא הרבה יותר טוב מזה של ישראל היום, למרות שזה אותו פריים, והשער של ידיעות שלשום היה רק של שליט המצדיע.
החיתוך של ישראל היום גרוע בגלל השטח העצום והמשמים של הגב, של החליפה, לעומת שאר הפריים, והוא גרוע ביחס לשני האחרים.
מה גם שאתה מיד חושב, כלומר אני מיד חושבת, באיזה עיתון מדובר, ושהכוונה שלו שוב לשים במרכז את רה"מ.
אהבתיאהבתי
לא, נו… לא באיזה עיתון מדובר, אלא באיזה גודל/מיקום/חיתוך…
שוב, שם מדובר בתמונה בעמוד הראשי, כשמדובר בחדשות חוץ. ב"ישראל היום" מדובר בעמוד ראשי שלם במוסף. (אולי על עמוד שלם זה פחות מתאים).
בחירה במקרה אחד יכולה להתאים ובמקרה אחר, לא.
אהבתיאהבתי
אגב, בתמונה ממלטה, שאורן מצא, לא רואים שהיא בעמוד הראשי (למרות שאולי היא היתה, אני מעדיף עיתונים אחרים), ובכל מקרה, החיתוך שלה לא יתאים לעמוד שער של מוסף (מבחינת אורך ורוחב…).
אהבתיאהבתי
ולווט, בהנחה שבלינק האחרון התייחסת אלי,איני מבינה כיצד את קושרת פציינטית אחרת שלך שסובלת מ-OCD חמור – אלי.נכון שהרביתי להגיב, אולם במסרים קצרים (רק מלה) ולא בכמות הגבוהה שציינת. יש לי השערה מה הקפיץ אותך במיוחד.אני יכולה להרגיע אותך שהיתה לי ממילא כוונה לפרוש מאחר והאייקון לא החמיא לי וגרם לי לעוגמת נפש.
אהבתיאהבתי
אני חוששת שלא הבנת אותי כלל.
1. הפנייה לכל הכותבים שצוינו בלפני פיזור הייתה מחמאה.
2. הלינק לפוסט על המגיבנים האובססיביים? לא קשור אליך בשום צורה, נכתב ביוני. אז עוד לא הגבת כלל.
טעית לגמרי, מאלף ועד תו.
אהבתיאהבתי
במקרה זה ,אני שמחה שיצאתי אהבלית. 😕
אהבתיאהבתי
בתור מי שמכיר את ולווט שנים, אל תתפתי להאמין להסברים. ההתעלליות הפסיכולוגיות שלה מהמפורסמות במרחבי הבלוגספרה. היא כנראה לא מחלה לך על פרשת ההריון. אין לך סיבה להמשיך לחשוף את עצמך לפסיכוזות של גברת אנדרגראונד.
נ.ב. את יכולה להעלות תמונה עפ"י בחירתך באמצעות גראווטאר. הלינק בכחול בחלון התגובות.
אהבתיאהבתי
מפלורידה נראית המדינה ההיא במזרח התיכון כבדיחה לא מוצלחת . כאן מתמודדים עם בעיות רציניות כמו פגעי הטורנדו, ועוד בעיות ברומו של עולם:
http://weblogs.sun-sentinel.com/sports/college/fau/blog/2011/10/the_beat_shirt_curse_is_back.html
אהבתיאהבתי
וזוהי בדיחה מוצלחת.
אומה-ריקה. אומה גוועת.
אהבתיאהבתי
מחקרים מראים שלעתים יש קשר בין הפרעת קשב והיפראקטיביות -לבין אוטיזם. לפיכך במקרים מסוימים מטפלים בפעוטות ע"י מתן ריטלין, וכך מצליחים לבלום את ההדרדרות.זה אינו מופרך לגמרי.
אהבתיאהבתי
ודאי. משתלם מאוד לסמם את כל האוכלוסייה, ואם ניתן – כבר מגיל הגן
אהבתיאהבתי
לידיעתך, גם בארץ נותנים לפעוטות ריטלין כשיש חשד להתפתחות אוטיזם והתסמינים מורים על היפראקטיביות ואלימות.
אהבתיאהבתי
1. פרשת ההריון היא שלך, לא שלי.
2. ח"ת על הגראוואטר. זו היתה בדיחה.
אהבתיאהבתי
ח"ח לא ח"ת.
אהבתיאהבתי
כרגע פורסמה בYNET תמונה עם הגופה של קדאפי . עכשיו זה שערבים הם ברברים פרימיטיבים שגופה של שנוא נפשם עושה להם אורגזמה זה ידוע מאז ומתמיד , אבל מדוע כלי התקשורת הישראלים משתפים עם זה פעולה ? אין אצלנו אפילו גרגיר אחד של אתיקה עיתונאית ?
אהבתיאהבתי
מסכים עם כל מילה. ועם אלה עלינו לעשות שלום. גועל נפש
אהבתיאהבתי
החשיפה של תמי שיינקמן גם בגלובס, גם במעריב וגם תצלום שלה בטלוויזיה קופצת על טרמפולינה כל כך דוחים, מעוררי סלידה וגועל שממש קשה לתאר את זה במלים. הגברת התנדבה, כן, אל תטעו, התנדבה, לטפל ביחצנות של המשפחה, ומיד גוזרת קופון או מנסה לגזור אותו. שיינקמן וחבורתה הם הסיפור הדוחה של הפרשה.
אהבתיאהבתי
פרס קמפיין השנה לשנת 2011 יוענק למשרד היח"צ "רימון כהן שינקמן" שהחזיר את גלעד שליט תוך שחרור מאות רוצחים לחופשי.
ההחלטה התקבלה על חודו של קול, משרד הפרסום של רונן צור הגיע למקום השני, לאחר שהביא להתפטרותם של מאות רופאים אידאליסטים ולהרס של מערכת הבריאות הציבורית .
אהבתיאהבתי
1) מוסף "סיפורים מובחרים מהעולם" הופיע בחג שמחת תורה אשתקד במעריב, לפני תחילת ההארצה של העיתון, ככה שהטענה שלך לא רלוונטית.
2) אין לי בעיה שהעיתון מממן לכתב שלו ארוחה של 2600 שקל, זה לגיטימי ואפילו מומלץ. אבל שתצא מזה כתבה ששווה קריאה, מה שלא קרא במקרה הזה. כתבה חסרת כל ערך.
3) לעומת זאת, הכתבה מסע הטעימות הנורדי של אלון הדר באותו מוסף נפלאה ביותר.
אהבתיאהבתי
פעם הבא אני אזכור להגות…
אהבתיאהבתי
הנה עיתון ערבי-אנגלי על החילופין. כמובן שמקללים את
ישראל, את זה חייבים לעשות, אבל היתר די בסדר
http://www.asharq-e.com/news.asp?section=2&id=27009
אהבתיאהבתי
שנים של התחברות למלא הנשי שלי. התעמקות בגשטאלט של הדיסקרוסיבי. והנה מצאתי את עצמי בשורה של מגיבים גברים, בעטיו של קליפ מדעי לא מובן.
אלמלא פרשתי מהבלוג לפני שבוע, היתי טורק את הדלת על אצבועתייך השמנמנות במחאה.
אהבתיאהבתי
תפסו את קדאפי. רק ערוץ אחד בשידורים ישירים
אהבתיאהבתי
מצאו ! תפסו? עוד נראה. אם מישהו שם בלוב
לומד משהו על חטיפות, שחרור, רוצחים וכ"ו
זה מוריד את הסיכויים של האולי-נמצא-נתפס
לעבור את היום, או הלילה. נזכור שהערבים
הם רק כיסוי, והחגיגה מנוהלת ע"י מי שחיפשו
ומצאו את צ'ה גוארה ואוסמה בין לאדן, אך גם
את סאדם חוסיין.
אהבתיאהבתי
ברגעים אלו.
תפסו אותו ואז הוא מת מפצעיו.
http://www.asharq-e.com/default.asp
אהבתיאהבתי
אופק נעלמה? היא על שער המוסף (זה שואנונו מופיע בו) וכתבה אחת אחריו.
אהבתיאהבתי
איפה הדיון בכתבת הפליטי ריאליטי המייעצים לגלעד והפרטים מאחורי הסרתה???
אהבתיאהבתי
NRG מתקשים להחליט.
אהבתיאהבתי
איזה יופי של ווילווּט!
אהבתיאהבתי
התינוק מתפתח מהר מהצפוי. כבר למד לרכב על אופניים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4137036,00.html
אהבתיאהבתי
ועוד משהו, דבורית –
אני סבורה שהראיון של המראיינת המצרית היה זוועתי בגלל השאלות המסוימות (האווילות) ששאלה, שהכניסו את גלעד שליט לסטרס בולט מאוד לעין.
הבנאדם יצא הרגע מחוויה מרתפית של חמש שנים וחצי – והיא שואלת אותו "מהן תוכניותיך לעתיד?". מה יכולות להיות תוכניותיו כרגע, מעבר לקצת אור שמש, מציאת מקלט במשפחתו ואיזו בננה טובה? תסלחי לי – היא היתה אמפטית אבל כסילה מוחלטת.
והשאלה "האם עכשיו, לאחר שהתנסית בשבי של חמש שנים (שלא לדבר על תת-התזונה, האדישות לפצעיו וטשטוש הראייה) תפעל למען שחרורם של אלפי האסירים הפלסטיניים בישראל?". כן, בטח, זה בדיוק מה שהוא יעשה עכשיו – אחרי שהרעיבו אותו חמש שנים, מנעו ממנו ראייה סבירה, לא טיפלו בפצעיו – עכשיו הוא צריך לצאת ולהפגין למען רוצחי ילדים ואזרחים שמשמינים בכלא הישראלי, משלימים תואר שני, ובתווך משחקים ביליארד.
אהבתיאהבתי
לא ברור לי מה הטענה (נגדי?). כן, שאלותיה היו סרות טעם במידה לא מועטה. את צודקת.
אהבתיאהבתי
אכן, מראיינת גרועה – שעודף ניתוחים פלסטיים מזוויעים כנראה גם ייבשו לה קצת את המוח
אהבתיאהבתי
בנוסף לשאלות הנוראיות (כשהנשאל הוא אדם שעדיין לא זכה בחירותו), אין מחלוקת על כך ששוביו החמושים ורעולי הפנים של שליט הובילו אותו לראיון (כך עפ"י המראיינת), מה שפוסל אותו מראש, בעיני.
אבל הכי הצחיקה אותי תשובת המתרגם מעברית לביקורת:
אהבתיאהבתי
חחח.. נפלא.
אהבתיאהבתי
לוולווט ולמגיבים (בעניין התינוק) –
כל הציניוּת שבעולם, וכל הירידות על הקלישאות לא יעזרו לכם:
קרה כאן דבר ענק, דבר של ח-י-י-ם, שמולו כל לב החסיר כמה פעימות וכל עין הזילה לא מעט דמעות (אני מעידה על עצמי ועל רבים אחרים).
אז מה אכפת לכם מכל הקלישאות? תינוק, לידה, ילד – הכל נכון!
יש תחושה של ה ת ע ל וּ ת – האם אינכם מסוגלים לחוש התעלות לכמה רגעים ולהניח בצד את הציניות, הספקנות, והלגלוג שלכם?
אהבתיאהבתי
התשובה הנכונה: לא, אינכם מסוגלים.
אתם פשוט לא מסוגלים. תודו בזה, וזהו.
אהבתיאהבתי
אין לי מושג על מה יצא קצפך. כנראה לא קראת את רצף הפוסטים הקודמים. ההתרגשות והבכי והשמחה אפפו פה את כולם, כולל אותי הערלה, שליוויתי, גם בכתב, כל שנייה. לא ברור לי מה את רוצה.
וכן, יש כל מיני דברים שלא מוצאים חן בעיני, בעיני הפרטיות. ועליהם אני כותבת. כרגיל.
אהבתיאהבתי
התעלות – נכון. הצילו חיים של בנאדם.
עם זאת – החיים הם לא סרט הוליוודי. נראה לי שאלה שאת מכנה ציניים בהחלט מרגישים את גדולת הרגע, אבל מנסים לשמור על פרופורציות ולא להתלהם עם העדר. קשה, אבל משתלם לטווח הארוך
אהבתיאהבתי
אני עצמי לא קוראת לו "תינוק" ולא "הילד של כולנו", אין לי צורך לחבק אותו ולא לנשק אותו, ועכשיו – משחזר – אין לי גם שום צורך להציץ לביתו או לשמוע על אחותו. אני שקטה, ומוכנה בלב שמח לקבל את הפרטים האלה גם בעוד שבועות וחודשים, אם בכלל.
—
יחד עם זאת – אני מבינה שישנם אנשים שיש להם צורך כזה – למסור מילה של אהבה והתרגשות, לחבק. אני לא לועגת להם, וגם לא לתקשורת שנותנת להם נראות.
—
גם אם ישנן וישנם לא מעט כותרות ומאמרים מרוגשים שאינם, בכלל, כוס התה שלי –
אני מבינה שברגעים מסוימים בחיים, רגעים מעטים מאוד – הציניות והלעג מיותרים לחלוטין. מה לעשות, אנחנו עוברים עכשיו רגע אחד כזה, בדיוק.
אהבתיאהבתי
תגובתי הקודמת אליך זהה גם לטענות הנוכחיות.
ניסיתי להציע קריאה אחרת של התפיסה הציבורית של גלעד, את (או אחרים) לא חייבת/ים להסכים. אבל על מה העלבון? מה קרה?
אהבתיאהבתי
נעלבים שאנחנו רואים בזה מניפולציה על גבי מניפולציה ברוטב קומבינה, עם פצפוצי ספין פריכים
אהבתיאהבתי
לא מפתיע שגנבת הניקים, לא מסוגלת להמנע מלחיות חיים של אחרים. איני צריך להתנצל בפני הגברת האלמונית, שאני מסוגל לזהות את הגבול של העצמי. מדוע התעלות מתבטאת אצלך בהטפת מוסר. השתדלי להמנע מהעניין של החסרת פעימות, זה פוגע באספקת החמצן למוח. ולכל זה את עוד מוסיפה התנשאות, במסווה של הבנה, על אנשים אחרים.
אהבתיאהבתי
נסה להיות ברור יותר. לא יזיק.
ואתה עוד מדבר על התנשאות?
( : הצחקת אותי. אתה המתנשא העיקרי בבלוג הזה.
אהבתיאהבתי
אל תמצמצי. דניאל כהנמן מיוחד לרג'ינה, הכי צנועה ever. אם תתאמצי, תביני את ההקשר.
אהבתיאהבתי
לא בא לי להתאמץ בימי חמישי.
אהבתיאהבתי
רגרסיה מתיילדת, ר"ס קלאסיק. אני מקנא.
אהבתיאהבתי
הקטע על גלעד שליט בתחילת הפוסט מעולה ביותר.
לגבי המטס – דווקא אמרו אתמול בחדשות מה זה היה, אבל זה היה כל כך חשוב שאני כבר לא זוכר. בואי נצא מנקודת הנחה שזה היה לכבוד גלעד שליט.
אהבתיאהבתי
אכן, הקטע בהתחלה על גלעד התינוק – משובח ומדויק.
ההמשך הרכילותי – צהבהב ומיותר
אהבתיאהבתי
אבל כתבתי בפוסט מה פשרו אחרי שאילן הסביר.
אהבתיאהבתי
מה האובססיה הזו לעיסוק המיותר, החטטני והמעצבן בהדס שליט? איזה צידוק אתי או מוסרי יש לפלישה הזו לפרטיות בבלוג המוקדש לא פעם לבעיות אתיות בתקשורת? די כבר.
אהבתיאהבתי
לחלוטין, הדס היא נושא חסר חשיבות כלשהי לסיפור. עזבו אותה כבר
אהבתיאהבתי
ולווט, אל תקשיבי לצבועים. לכי בעקבות הסקרנות הטבעית שלך, והתעלמי מהצדקנים. ממילא את כבר לא מתחרה על תואר התלמידה הפופלרית בשיכבה. ככתוב בפסוק: "גם אם אלך בגיא דיסלייקים לא אירא רע..", במקרה הכי רע, תחליפי תמונה, ויסלחו לך.
נ. ב. קרלה ברוני ילדה בת.
אהבתיאהבתי
אכן, אם גלעד יחזור בתשובה, הוא יהיה "תינוק שנשבה"
אהבתיאהבתי
ממש לא מסכימה, מכמה טעמים. ראשית, אם יש פער משמעותי בין הדרך בה מציגה התקשורת את המשפחה לבין המציאות, אז זוהי בהחלט בעיה אתית תקשורתית. התקשורת לא אמורה לחשוף בפנינו פרטים אינטימיים, אך גם לא לצייר תמונה אידילית רחוקה למדי מהמציאות, כפי שעשתה למשל רק הערב.
ושנית, מאד מעניין לדעת כיצד ארוע כל כך קשה כמו חטיפת בן / אח משפיע על היחסים בין בני המשפחה, האם הם תומכים זה בזה או להפך, מה יקרה אצלי במשפחה אם חלילה נאלץ להתמודד עם משבר כ"כ קשה, וכיו"ב. בהיבט זה בלתי אפשרי כנראה ליישב בין זכות הפרטיות של בני המשפחה לבין העניין הציבורי, שבעיני הוא הרבה יותר מהותי מרכלני.
אהבתיאהבתי
אם גלעד היה לתינוק אז כל הארץ היתה לגן תינוקות. צאו מזה. אני
חוזר על עצתי מלפני זמן + תוספת ברוח דן מרגלית. גם ראיתי
שנוספו תומכים לעצתי זו. מהר סעו לצרפת לשנה, דומני שהוזמנתם.
אך קודם מצאו כמה זרים אוהדים, הקימו ועדה מכובדת, בשת"פ צל"א ?
ובדקו את תנאי המאסר שעבר. בין השאלות שחסרו בשאלון וולוט, הייתה
עניין הפציעה וטיפולים רפואיים שעבר. גם נשמעו דברים על "קשיים בכלא
בתקופה הראשונה".
אהבתיאהבתי
אני רואה ברשת שהפציפסטים שוכני עזה כבר מתחילים
לספק תשובה לשאלות על תנאי כלא וטיפול רפואי. למה אוי למה
דוברי המדינה וצה"ל מעסיקים צבים זקנים, צולעים, משותקי
אברים, מוכי שיגרון מסוידי פרקים נטולי יכולת תנועה, אולי ישכרו
את יחצני משפחת שליט גם לעניין זה?
אהבתיאהבתי
אני בטוח שב-TNT יסכימו איתך. מבחינתם הוא כבר זקן
אהבתיאהבתי
האם גילד (כך כנראה מבטאים חבריו את שמו) ביקש בננה או שבחר בבננה מתוך מה שהוצע. בננה נחשבת לפרי עם יכולות חיזוק מהירות וטוב עשו שהכינו לא את הפרי הזה כמנת אוכל מיידית.
יש לקחת בחשבון שלמרות שכרונולוגית גילד בן 25 הרי שבכל נושא (פרט לנושא הגופני שגם הוא בעייתי משהו כרגע) הוא בעצם בן 19 בלבד. הוא בעצם לא עשה דבר ולא חווה דבר שיבגר אותו בלוח הזמנים המקובל מגיל 19 לגיל 25.
החיוך של אביבה. ממיס אמיתי (בכל מצב שינני).
דן מרגלית מאבד משהו כשאין לו את אולמרט על הכוונת.
ישקר. אסור לשכוח שישקר היא בבעלות (80%) של חברה אמריקאית שהסכימה להשאיר לאיתן ורטהיימר את הטיפול במשפ' שליט כהבנתו.
אלעזר שטרן אלוף במיל ולא אל"מ.
(תובה כבר הספיקו לציין).
אהבתיאהבתי
תקון טעות שלי. לו ולא לא בפסקה הראשונה.
אהבתיאהבתי
בננה זה לספורטאים. לתינוק של כולנו מגיעה בטטה – הרבה ויטמין A ואם אינני טועה, בטא-קרוטן המסייע לייצור ויטמין D החסר כל כך בגופו השברירי.
אכן, החשיפה לשמש אוגוסט מזיקה, אך שמש אוקטובר הרכה והמלטפת תעשה רק טוב לעורו הקוואזי-שקוף של הבייבי של כולנו.
בהמשך: איזה סוודר נסרוג לו לחורף? האם בדוגמה משובצת, או שמא בצבע ירקרק עם האות G מקדימה?
והאם יספרו אותו לכשיצמח שיערו – או שיחכו לל"ג בעומר, 3 שנים אחרי הפדיון מהשבי?
אהבתיאהבתי
"הוא בעצם לא עשה דבר ולא חווה דבר שיבגר אותו בלוח הזמנים המקובל מגיל 19 לגיל 25."
אני מאחלת לך לא לעשות דבר במשך 20 שנה כמו שגלעד לא עשה דבר במשך חמש שנים ואולי זו דרך מצוינת להישאר צעיר לנצח.
אהבתיאהבתי
נדמה לי שזו אידיוטית ולא אידיוט
אהבתיאהבתי
א. כולם רומזים אלף דברים על הדס שליט ואני כל כך מחוץ ללופ, מת מסקרנות. מישהו? פליייייז?
ב. נועם שליט גם נסחף קצת עם דימוי הלידה מחדש, והמשיך לתאר בלהט את הבור השחור והטחוב שממנו הגיח גלעד לאוויר העולם. או שזה רק אני התפחלצתי.
אהבתיאהבתי
אתם ממש מוכרחים לחטט?? תתביישו
אהבתיאהבתי
מעל תמונת השיניים של אביבה כתבת "תובה" במקום טובה
V: טודה. טוקן.
אהבתיאהבתי
ל-V,
מותר גם להודות: "טודה. טוקן." בעניין דרגתו של אלעזר שטרן.
אהבתיאהבתי
הסברתי לך לעיני כל שהקינון שלך פה לא לרוחי. ההתעקשות שלך לשרוץ פה לא נעימה לי, בלשון המעטה. מה לא הבנת (זה הטייק האלף למשפט הזה)?
אהבתיאהבתי
יפה לנו ניתוח הפרטים (מיקרופון/דמוניזציה שן חסרה ) אלוהים טמון בויז'ואל .
המטס האירובטי של של חברת שעונים בינלאומית שכנראה לא מפרסמת מספיק במדיה אז לא קיבלו כיסוי …("ברייטלינג " דרך פדני תכשיטים).
כן, גלעד חיל ולא ילד
V: תודה רבה!
אהבתיאהבתי
מדוע לא עצרה המשטרה את הסחיוויסחורדר מיד עם הופיעו בפתח בית המשפט העליון?
זה האיש שנתפס כאשר טינף את האנדרטה לזכר יצחק רבין במקום הירצחו:
לאחר שנעצר והובא בפני שופט – שוחרר למעצר בית (כמובן, הרי הוא מ"שלנו").
הפרת מעצר הבית לא מעניינת אף אחד?
אהבתיאהבתי
כשעשרות רוצחים חוגגים את החופש מאחל אני לך
שלעולם לא אתה ולא קרוב אליך יגיעו למצב שתבין את
האיש הזה. טוב שיש שופטים עם לב.
אהבתיאהבתי
מי זה "משלנו"? אין דבר כזה "משלנו". לא נראה לך שהבנאדם עבר משהו שמעטים הם בני האדם שעברו וחזרו לעצמם? אתה לא חושב?
אהבתיאהבתי
אחרי עיסקת ג׳יבריל הסופר א. ב. יהושע קרא לשחרר גם את אסירי המחתרת היהודית. הם לא ״משלנו״ בשום אופן. אבל גם אם אתה חושב שאתה צודק חשוב שהמחנה השני לא ירגיש שהוא נלחץ לקיר.
אהבתיאהבתי