שמונה חודשים עברו חלפו על הבלוג העצמאי, לא ממש בריקודים (אבל זה רק בגלל שמעולם לא רקדתי), יותר בהליכה מהירה, לפעמים ריצה. לא מעט משברים, החלפת שרתים, שדרוגים, נפילות, דכאונות קלים, חשבונות נפש, הרהוריי פני לאן, תקוות, אכזבות, תקלות (בעניינים שאינם קשורים לבלוג) ובקיצור, החיים.
אני חושבת על כל הפעמים שכתבתי דברים מעט אישיים, איזשהם רמזים או חלקיקי מידע, ועל השימוש המכוער והציני שנעשה בפרטים אלו על ידי אי אלו מהמגיבנים, שמצאו דרך קלה לנגח אותי, ואומרת לעצמי, אוקיי, אז אל תשתפי בכלום, אף לא במילה. ומצד שני, הרי רק אני כותבת את הבלוג הזה מדי יום (עם תגבור הפוסטים האורחים), ומה לעשות, מצבי הזה או האחר משפיע על צורת הכתיבה, על בהירות המחשבה, על הקלילות או הכבדות, ובקיצור, על הכל. אני לא יכולה לנתק לגמרי את החיים שלי מהכתיבה. כלומר אני מנתקת, אבל אני לא יכולה להוריד את כל מחיצות הברזל ב-100% מהזמן.
אחת השאלות שעוד לא פתרתי ואף ניג'סתי במעמד זה בעניינה היא עד כמה לשתף במצב הכלכלי בחודש נתון. מצד אחד, כל המשלמים פה הם בעלי מניות, וזכותם לדעת מה עניינים ואם אני גומרת את החודש, או לפחות מתחילה אותו. מצד שני, כל צורת כתיבה יכולה להיות או ברמת האוי אוי אוי, הצילו, אני מסכנה, או ברמת הכל סבבה מלווה בשריקות קלילות ונפנופי שיער ברוח. מצד שלישי, מטרת פוסט סיכום החודש היא להזכיר שאני מתפרנסת מהבלוג.
השורה התחתונה היא שאין לי ממש תשובה, ולכן אסתפק בתזכורת: כן, אני מתפרנסת מהבלוג ומהרצאות על אודותיו ועל נושאים המשיקים אליו, ותודה לכל התומכים, למי שאוהבים לקבל מייל תודה כל חודש, ולמי שלא (כך שאם התודה מעיקה עליכם, אל תהססו לכתוב לי).
ימי גלעד שליט היו ימים סואנים מאוד בבלוג מבחינת מבקרים, אבל בדיוק כמו בכל הרשת. נחמד לדעת שהאדוות מגיעות גם לפה. נכון שעבדתי קשה מאוד בימים האלו, לא אגיד שלא היה כיף, אבל למעשה כמעט השבתתי את עצמי מכל פעילות אחרת.
שמתם לב, אגב, שהפדוי נמוג לאטו לחייו? ככה צריך. ברור שהכל יצוף לכשייערך ה-ראיון איתו, אבל זה, יש לקוות, לא יביא לעוד התנפלות אלפי מבקרים על מצפה הילה.
בעניין התמונה (ימין למעלה), הכוונה הראשונית הייתה להחליף אותה כל שבוע. אבל בגלל מיליון סיבות זה לא קרה. אולי נרחיב בעתיד את הסטוק. נראה.
אלא אם sports illustrated יציעו לי חוזה קודם.
סתיו שלכתי לכל.
לכל הפוסטים על ולווט העצמאית ואזכוריהם. לכו לפי הכותרת.
ההכנסות לא מענינות, אך דרוש דו"ח הוצאות אישיות מפורט, שנוכל לצקצק. אנחנו אוהבים לצקצק.
אהבתיאהבתי
מה פתאום לפרסם נתונים כספיים? מה, את חברה בורסאית? לי מספיק שאת מתנהלת כחוק מול רשויות המס ועושה יוגה עם בת החלבן השמשונית.
V: 🙂
אהבתיאהבתי
אנחנו לא בעלי מניות בבלוג שלך (גם התורמים) ואת לא צריכה לפרסם מה ההכנסות שלך או כל פרט אחר.
תרצי, תפרסמי. לא תרצי – אל תפרסמי.
לעניות דעתי, הפרסום של דו"ח רווח והפסד מיותר ומעניין את המציצנים.
אהבתיאהבתי
מישהו חי בסרט.
אהבתיאהבתי
מי?
אהבתיאהבתי
צודקת. זו היתה תגובה ל- Bee Connected.
אהבתיאהבתי
איזה סרט ? 100 או 1000 ש"ח, יש לך מושג ?? לזה התכוונתי, שלא תפרסם.
אהבתיאהבתי
אל תפרסמי שום נתונים על הכנסות! לא כמה את מקבלת ולא כמה את לא מקבלת.
אנשים הם חטטניים, פולשניים, צרי עין, ורעים בקטעים האלו (לא באופן כללי),
תהיה להם דעה לכאן ולכאן בדיוק כמו שתארת.
הנימוק שזה מענין, הוא מיותר, מה מענין תהנו מהבלוג והניחו לשאר הזוטות.
זו דעתי סורי על הנחרצות, זה פשוט קצת מרגיז אותי!
אהבתיאהבתי
דו"ח הכנסות/הוצאת/רווח/הפסד מפורט ידליק את המציצנים ויסכן את קיומך. בדו"ח החדשי בבלוג צ"ל סיכום בנוסח "היה חודש טוב/מאוזן/הפסדי" ולסכם "אני מרוצה/מודאגת/ככה ככה", אם תרצי לשלוח דו"ח קצר לתורמים הגדולים (מעל 1000 ש"ח בחודש) עשי זאת במייל ישיר ולא בבלוג.
אהבתיאהבתי
היציאות האישיות דווקא מעוררות עניין. מה גם שמההרגל הפולני הוותיק של נזיפה במי שלא קרא כל תת לינק או לא יישם את כל השיעורים של המורה הרי לא תצליחי להיגמל, ולכן כדאי שנכיר גם עוד צדדים באישיותך המיזנטרופית-חביבה.
דו"ח הכנסותייך, כל עוד את לא חוששת מחשיפת יתר, דווקא מעניין. יש כאן סיפור: קמה עיתונאית, עזבה את הכל והיא מנסה להתפרנס באופן חסר סיכוי, מהערכתם הוולונטיים של זרים את עבודתה. התצליח?
אהבתיאהבתי
עלי להתייעץ עם יועץ התקשורת שלי
אהבתיאהבתי
הגיזרה שמוצגת בראש העמוד בהחלט מתאימה לספורט אילוסטרייטד. התמונה החיליפית (שהורדה) תביא להצעה "מיום ליום".
אהבתיאהבתי
בהצלחה רבה, גם בהמשך!
אהבתיאהבתי
ולווט את ממש בסדר גמור! בתור מי ששילמה לך סכום אחד מראש לשנה (בגלל שאני סתומה והסתבכתי עם הפייפל) אני לא מצטערת על כך כלל. אגב, אני לא בעלת מניות. את מוכרת לי מוצר, ואני קונה אותו. בהצלחה!
אהבתיאהבתי
אני דווקא חושב שיהיה מעניין מאוד לדעת מה היקף ההכנסות מהבלוג, נניח באופן ממוצע (בשמונת החודשים האחרונים) כדי לא להיכנס לך לכיס בכל חודש – וכך לקבל מושג מה היקף התמיכה שאת מקבלת מהקוראים.
אהבתיאהבתי
שאלה טכנית לגבי התשלום:
האם כשמישהו משלם לך לראשונה (אני שואל בשביל חבר…) – את יכולה לעשות את הקשר בין טוקבקים שלו בעבר ובהווה בבלוג לבין זהותו? בהנחה שפייפל נותן לך גם את המייל שלו או דרך איי.פי או אנאערף
אהבתיאהבתי
1. חד משמעית – לא
2. כדי לא לכתוב "השתגעת"? ולהעליב אותך, אכתוב: מה נראה לך, שאני משוגעת? או: עד כדי כך משוגעת? באמת נדמה לך שאין לי מה לעשות בחיים?
למה בכלל שארצה לעשות זאת?
אהבתיאהבתי
נכון לפרסם נתוני הכנסות לא בגלל שהמשלמים הם "בעלי מניות", זה נימוק חלש. פשוט בשביל שאנשים יקבלו תמונה על כמה צריך להתאמץ בשביל להשאיר את הבלוג באוויר. זה לא אומר עליך הרבה כי אף אחד לא יודע ולא צריך לדעת אם זה מקור הכנסתך היחיד, העיקרי, המשני וכד'. אני מקווה שנסיונך ותובנותייך מניבים עוד הכנסות (הגם שאני יודע שבארץ לא ממהרים לשלם על הרצאות, מאמרים שאר ארוחות חינם).
אני גם לא חושב שזה ישמע כמו "אוי יוי יוייי", אם זה פשוט יבוא כנתונים יבשים. לא צריך פרשנות, לא צריך רקע, לא צריך דברי הסבר.
כל מה שצריך הוא פיסת מידע פשוטה – "אוקטובר 2010, 90,000 מנויים, 900,000 ש"ח הכנסות ממנויים. עוד 2 מליון ש"ח הכנסות מתרומות. 50 ש"ח ן-43 אג' עלות החזקת הבלוג". הא ותו לא.
זו דעתי, ולמרות שהתקמצנתי עד היום מפאת מצבנו שלא יפורט בבמה נכבדה זו, אני מניח שהיא מחייבת אותי עכשיו להצטרף ל"בעלי המניות" (שונא את המונח הזה, אבל הנה אני ניגש לעבודה).
אהבתיאהבתי
תמשיכי כך!
את מעניינת.
עבודתך, ואת מועילות.
ובכלל – אני אוהב אותך
😆
אהבתיאהבתי
נ.ב.
ואני מתכוון להמשיך לשלם (בכיף!) על השירות שאת נותנת!
(רק צריך להזכיר לי מתי… :-))))
אהבתיאהבתי
דבורית, המשיכי בעבודה מעניינית, חיונית ומועילה, ובעיקר מעולה.
באשר לפרטים אישיים מוכמנים, מקומם בבית או בלחיות את חייה
אוהב/ים אותך מאד מאד
אהבתיאהבתי
תכתבי מה שנראה לך נכון ומה שאת מרגישה, ושילכו להתנייק כל המגיבנים למיניהם. מי שלא נאה לו, שיחפש בלוג אחר. בהצלחה!
אהבתיאהבתי
כמעט מסכים איתך.
לדלעתי הה"א נבלעת ולכן צ"ל "לתנייק" ולא "להתנייק".
אהבתיאהבתי
אעלם רק אם יתנקשו בחיי בדרך זו או אחרת, וזה לא מ-מש מופרך :]
למען הבלוג שלך, ממש לא בשבילי, נוצר השיעור הזה.
אהבתיאהבתי
ניסיתי ולא הבנתי את התגובה שלך.
אולי השפעת השפעת.
סוג של משחק מילים וממחטות כזה.
אהבתיאהבתי
שום משחק מילים. נכנסתי לבלוג שלך (בהנחה ששחרור יונים זה הבלוג שלך), וראיתי שבפוסט האחרון לא השתמשת בהיפר לינקים, ולכן הצעתי את שירותי הטובים (אף שבשאר הפוסטים השתמשת לגמרי).
באשר להתנקשות בחיי – זו בדיחה, או שלא. מתישהו נדע.
אהבתיאהבתי
החשיפה האישית באינטרנט לא מובנת לי. פייסבוק וטוויטר מוקצים מחמת המיאוס עוד לפני שנרשמתי אליהם. חקקתי לי חוק פרטי לגבי טיב הדברים שמקבלים באינטרנט שאינם תשלום כספי. את מה הם מאכילים וכמה הם שווים באמת.
מצד שני, בגלל הקול המיוחד שלך בתקשורת הישראלית צריך לדאוג שלא תיעלמי לנו וצריך לשלוף ארנקים, כי מה נשאר לשפוי שרוצה מנת אקטואליה מאוזנת …טמקא והגנון של וואלה.
אללה יסתור.
אהבתיאהבתי
🙂 הייתי תורם לך, אם היה לי כסף.
בינתיים אני נהנה מקריאת הבלוג, ומדי פעם מקליק על באנר.
אהבתיאהבתי