יוסי ריבלין
ערוץ 2 רצה לסקר את ההתכנסות ההיסטורית הראשונה של משפחת סלומון לדורותיה בתיאטרון ירושלים בסוף השבוע שעבר. משפחת סלומון היא משפחה ישראלית שורשית ענפה ומעניינת מאוד עם זכויות רבות באקדמיה, בתרבות, בעסקים ובתעשייה. חברת טבע, לשם דוגמה, הוקמה על ידי המשפחה הזו. בסוף ערוץ 2 לא הגיע. למה? כי התברר להם שבערוץ הראשון כבר שודרה כתבה על המשפחה.
לפני שנתיים ערכה משפחתי, משפחת ריבלין לדורותיה, כנס משפחתי ענק בבנייני האומה. לימים קיבלתי על הקמפיין שניהלתי לאירוע את "פרס האריה השואג". את הכנס סיקרה דפנה ליאל מערוץ 2 ומאז הפכתי למעריץ סמוי שלה. זה החל שנה קודם בכתבה נהדרת שלה על מפגש צעירי משפחת ריבלין. הערוץ לא ביקש ולא קיבל אז בלעדיות: ממילא היה הכי מהיר והכי מקצועי.
ובכן, גם משימת יחסי הציבור של כנס מש' סלומון הוטלה על משרדי. לו הייתי חס וחלילה נכשל, זה היה מקרין על מערכת היחסים בין משפחות ריבלין וסלומון שהחלה כשאבותינו יוסף (יושע) ריבלין ויואל משה סלומון שיתפו פעולה בפריצה מחומות העיר העתיקה והקמת שכונת נחלת שבעה בירושלים החדשה. זה היה לפני 150 שנה.
התקשורת די התלהבה מהאירוע ומהסיפור המשפחתי. למשל, "אגדת אח" שכתב בידיעות יואל חשין (אחיו הצעיר של שניאור ז"ל), בן נינת יואל משה סלומון כשבוע לפני הכנס. לקראת הכנס, אליו הגיעו למעלה מאלף בני משפחה, פניתי גם לערוצי הטלוויזיה. הראשון שהגיב היה ערוץ 2, אבל הפעם דרש בלעדיות. אני מבין את חשיבות הבלעדיות, אבל לא במקרה הזה. "לא אוכל להעניק בלעדיות על סיפור המשפחה", אמרתי מיד, "סיפורה של משפחת סלומון הינו גם סיפור ההיסטוריה שלנו בארץ הזו". העניין נותר קצת מעומעם.
בינתיים, בערוץ הראשון (דנה בן שמעון וארנון מאיר) הכינו בזריזות כתבת צבע משובחת על ההכנות לכנס המשפחתי. גם ערוץ 10 שלח לכנס נציגים על מנת להתלוות ליואל חשין, וגם כלכליסט.
וערוץ 2? כאמור, כשהתברר שם שכבר שודרה כתבה על ההכנות לכנס ביטל את הסיקור. זמן קצר לפני הכינוס הגדול דיווח לי הכתב שצוּות למשימה, שגם שמו סלומון, כי מנהליו הורו לו לצערו "לרדת מן האייטם".
למה הדבר דומה? לסופרסל ענק שמודיע ליצרן גבינות שלא ימכור את גבינותיו אם יעז למכור קוטג' לחנות המכולת שמעבר לכביש. איך ערוץ 2 קרא להתנהגות שכזו בקיץ האחרון? חזירות?
יוסי ריבלין הינו יועץ תקשורת
ולווט אנדרגראונד 
טוב, עוד שיעור בהבנת הנקרא של טוקבקיסטים מאחורינו, אז לא אוסיף עליו.
לגופו של עניין – ההשוואה לגבינה בסופרמרקט היא לא מדוייקת, כיוון שגבינה אדם קונה היום פה ובשבוע הבא שם. אבל אם קנה הערב בסופר אחד וכבר אכל לשובע, ספק אם ירצה עוד אחת מעוד סופר עוד הערב. לכן יכול להיות נימוק ענייני לא לסקר ארוע שמשודר בערוץ אחר, פשוט בהנחה שהצופים שכבר ראו שם, לא ירצו לראות שוב כאן. בנוסף, יש בהחלט תחרות בריאה על אייטמים בין כלי התקשורת שמשליכה על יוקרתם ולגיטימי לא לרצות להיתפס כמזדנב אחרי גוף תקשורת אחר.
THAT BEING SAID AND DONE- ביטול אייטם שכבר עובדים עליו בגלל ששודר בערוץ הראשון, ובמיוחד אם לא הועלתה מראש דרישה לבלעדיות, זו אכן חזירות ונקמנות. זו התנהגות של בריון שכונתי שרוצה להבטיח ששום ילדון לא יעיז להתמודד מולו, ושום נער בשכונה לא יעז לדבר עם הילדון החלש. חברת החדשות לא היתה ניזוקה כהוא זה משידור כתבה בנושא שסוקר גם בערוץ הראשון, ומטרת ההתנהגות הזו היא פשוט להסביר לכולם מי פה הגבר, ושלא יעיזו לדבר עם אף אחד אחר חוץ מערוץ 2. זה אכן המאפיין של עיתון נפוץ מאד במדינה כפי שכתב מגיב אחר.
אהבתיאהבתי
המפתח לכוחם של הערוץ השני/נוניתון נתון בידי המפרסמים. אילו אחד מהריבלינים או כל מסורב אחר היה בעל שליטה באחד ממקורות ההכנסה של הנ"ל התמונה היתה שונה.
אהבתיאהבתי
מלבד זה שהמשפחה הזאת יצאה לכולם מהחורים וערוץ 2 חס על צופיו ועל זה תבוא עליו הברכה.
אהבתיאהבתי
אתה כותב "העניין נותר קצת מעומעם", קצת מקשה עלי לקבוע דעה. בכל מקרה אם ערוץ 2 מקיים נוהל של "אנחנו הערוץ הנצפה ביותר, לכן דורש בלעדיות", הדבר לא ראוי. רצון להמנע מכתבה דומה לכזאת שפורסמה לגיטימי. גם בבלוג זה ולווט והמגיבים טוענים לפעמים "הכתבה לא חידשה, ממה שכבר התפרסם בX".
אהבתיאהבתי
קשה לי להבין את צקצוקי הלשון המזועזעים של מר ריבלין, הכותב כמי שזה עתה פגש לראשונה בעקרון היסוד של מקצועו.
מר ריבלין: אתה עוסק במכירת מוצרים, כפי שאבחנת נכונה בסוף דבריך, אך המוצר אינו סיקור האירוע אלא הכדאיות שבסיקור האירוע. אתה מנסה לשכנע עיתונים או ערוצי טלוויזיה לסקר את האירוע שנשכרת ליחצ"ן בנימוקים שונים המבארים מדוע כדאי להם לעשות זאת: למשוך קהל צופים או קוראים, סיפור נלווה מרתק, וכו'. ערוץ 2 השיב להצעתך בכך שהכדאיות אינה מספקת מבחינתם אם הם לא יהיו היחידים שיסקרו אותו. זו תשובה לגיטימית לחלוטין, ולבד מכך שעמלך כיחצ"ן לא עלה יפה גם לא ברור מדוע אתה קובל עליה.
מקבילת הקוטג' שלך אינה הולמת, לפיכך. ראויה יותר מקבילת השוכר, המשכיר והמתווך. אתה, המתווך, מנסה לשכנע את השוכר כי כדאי לו לשכור את הדירה – אך מי שמשכיר אותה הוא המשכיר. ערוץ 2, השוכר במקרה זה, השיב כי לא כדאי לו לשכור את הדירה, שכן אין יפים השכנים בעיניו.
אהבתיאהבתי
אורי
לא צריך להגזים, אין כאן זעזוע. הבלוג הזה, אני מזכיר עיסוקו תקשורת המונים. אם תרצה הוא קצת כמו חוג איכותי לתקשורת בתוך אוניברסיטה גדולה של החיים, ואני, אם תרצ,ה כמרצה אורח לרגע שמעלה סוגיה למחשבה.
עכשיו ממה נפשך:
חדשות ערוץ 2 הו הגדולות ביותר בישראל ואני מעריך ששיעור גדול מצופי החדשות צופים רק בהן. זאת אומרת שמרבית צופיי החדשות לא נחשפו לכנס הזה, ולא בגלל שערוץ 2 חשב, כזכותו המלאה, שהכנס לא מעניין, ההיפך, הוא חשב שהכנס כן מעניין ו"סקסי" ותכנן לסקרו במלא המרץ. ואולם, שיעור הארי מצופי החדשות לא נחשף לכנס רק בגלל שכבר מישהו מערוץ אחר "נגע" מבעוד מועד בסיפור (אפילו לא בכנס עצמו). לטעמי יש פה טעם לפגם, שלא לאמר עריצות של החזק. בתומו של קיץ שבו החברה הישראלית אמרה את דברה על "עריצות החזקים" ואולי אף אתה עצמך היית ברחובות, מצאתי לנכון להעלות את הסוגיה לדיון. לא מוצא חן – דלת אולם ההרצאות פתוחה.
בברכה
יוסי ריבלין
אהבתיאהבתי
זאת הפרשנות שלך. המשפחה הזאת לא מעניינת אף אחד. מעט צניעות לכם ודי עם הרברבנות. שמעתי שאתם גם מייחסים לעצמכם קשר לדוד המלך. נמאסתם. די כבר.
אהבתיאהבתי
כל דבר נמדד לפי החלופות. אתה טוען שני דברים:
א. שמערכת עיתונאית צריכה להסביר את הטעמים שבגללם בחרה לפעול כפי שפעלה.
ב. שלאדם יש זכות לשימוש ברכושו של אדם אחר או, לענייננו, שאדם יכול לטעון שיש לו 'זכות לפרסום'.
כמו בכל דבר בעולם, השאלה היא של כוח. בפני מי צריכה מערכת ערוץ 2 לנמק את החלטתה? בפני ועדה פריטטית בהשתתפות שלישית אדלר? בפני פוליטיקאים? בפני מועצת היחצ"נים? אם תנקוב בשם הגורם הזה, נדע למי אתה רוצה להעביר את השליטה באמצעי התקשורת – לפחות בהקשר צר זה. במטבע דומה, אתה טוען כי סיבות צודקות (זה מעניין וסקסי, עריצות החזקים) מצדיקות הענקת יכולת למישהו לקבוע אם לידיעה, אדם או סיפור כלשהו יש זכות לפרסום. כלומר, האם למישהו יש זכות לתבוע מערוץ 2 להשקיע כספים כדי להעניק לו בימה פרסומית. גם כאן, השאלה היא: מי יחליט מתי הזכות הזו הופרה? אמור לי מי יחליט, ואומר לך למי אתה רוצה להעביר את הכוח.
כך או כך, גם צוות בית הדין הגבוה לצדק יחצ"ני יאוכלס בשוכני מרום כמו המלאך גבריאל, המלאך מיכאל, המלאך רפאל ומ"מ ראש מועצת קרית מלאכי – תמיד תהיה עדיפה החלטה של המייצגים את החלטת הציבור – אנשי ערוץ 2 שבחדשותיהם צופים רבים יותר. גם אם אתה חושב שהצופים צופים מטעמים שאינם יפים בעיניך, עדיין זו בחירתם והמרת בחירתם במיעוט המשרת תועלות אחרות היא-היא השתררותו של החזק.
וכמובן: הבה נתעלם בחן מהטרחן שחוזר ומטרחן עד כמה טרחנית טרחניות המשפחה שאינה חביבה עליו.
אהבתיאהבתי
אהלן,
קודם כל תודה לכל המגיבים. בשבילם הרי כתבתי את הפוסט. אבל למה הוא מוציא כעס, למה? רוצים לכתוב גם פוסט בעצמכם? זה נורא קל, מעלים סוגיה שמטרידה אתכם או שאתם סבורים שהיא מעניינת, כותבים אותה, שולחים לוולווט ואם זה מעניין אותה (אני מניח) היא תקצר ותקצר ואז תעלה זאת. זה אפילו לא עולה כסף. נסו.
סברתי שיש כאן אישיו לפוסט – אפשר ללגלג מהבוקר ועד הערב על משפחה זו או אחרת – גם ריבלין, גם ריבלין – אבל מניסיון, אני סבור שלפני פוליטיקה, וכלכלה ופלילים – משפחה, כן משפחה זה הנושא המרתק ביותר שיש. נסו לארגן כנס משפחתי לדורותיה (לא ליל סדר! אלא כנס של אלפי בני משפחה תחת קורת גג אחת!!) ותראו כמה זה מעניין… (אם תזדקקו לסיוע מקצועי תרגישו חופשי לפנות אלי).
שלכם
יוסי
אבל כמו שדבורית
אהבתיאהבתי
איך שהוא נראה לי שהאייטם של הפוסט אורח מופרך ולא מבוסס. משפחת ריבלין ידועה בטרחנותה. זה רץ במשפחה שם.
אהבתיאהבתי
רציתי לכתוב כאן טוקבק, אבל חיים חובה דרש עליו בלעדיות.
מכיוון שלא הסכמתי לדרישתו – הוא ביטל את פרסומו.
אהבתיאהבתי
בלעדיות על כנס של משפחת ריבלין? באמת מדובר בסיפור ענק, סקופ הכי גדול, דבר נדיר, מיוחד וכמובן מעניין מאוד, אבל בלעדיות? למה שלא תסקרו באופן בלעדי איך אמא שלי עושה כביסה בנהר? הרבה יותר מעניין
אהבתיאהבתי
הדיון על בלעדיות ועל מי הזכות לראות או לשמוע בהקשר התקשורתי וביחס למדיה הוא מאד חשוב, כמו למשל האם יש זכות לדרוש בלעדיות מעיתון או מערוץ תקשורת על ראיון עם גלעד שליט או ראיון עם המחבל שחטף אותו ?
הסיפור על משפחת סלומון והדרישה לבלעדיות עבור סיקור הסיפור הוא לדעתי מגוחך ופתאטי לחלוטין כך שאני לא מבין מה יש לדרוש בלעדיות על אירוע שאפילו בני משפחת סלומון לא יצפו בו .
השאלה על בלעדיות היא ביחס לידיעה , האם הידיעה או הכתבה היא משפיעה על כלל הציבור האם זהו סיפור על 'הלחם' , אילו רשת קמעונית הייתה דורשת בלעדיות על מחיר הלחם אז יש מקום לקרוא לדבר חזירות, אבל כאשר הדרישה היא לבלעדיות על נייר טואלט או ספרי לטיהור אוויר כמובן שאין כאן חזירות .
אהבתיאהבתי
חוצפה נוראית שערוץ 2 מכילים כללי עיתונאות סבירים על משפחת ריבלין האגדית. מילא, שיעבדו כמו עיתונאים אמיתיים כשמדובר בבוזגלו, אבל ריבלין. שומו שמים, אנחנו כל כך מיוחסים, עלינו חייבים לדווח תמיד, בכל מצב, גם אם זה לא סיפור מעניין, גם אם זה סתם כנס משמים. אתה חצוף ברמות, יוסי ריבלין. בלעדיות, סיפור עיתונאי מעניין (וכנס ריבלינים אינו כזה), כל אלה לא חשובים בעיניך, העיקר המשפחה. קשה להאמין שכתבת שטוות כאלה וקשה עוד יותר להאמין שהפכת למעריץ של דפנה ליאל רק כי עשתה עבודה יחצנית מסורה. תעריץ תחקירנים, תעריץ עיתונאים עם אומץ, ולא איזה אייטם זניח על משפחה מכובדת, נערצת, מפוארת, מדהימה, הכי טובה שיש, הכי לא בוזגלו, ובכל זאת…
אהבתיאהבתי
אני לא נוטה להתערב בוויכוחים בפוסטים אורחים, אבל מכייון שאתה טעית ואחריך עוד כמה:
הפוסט הזה הוא ל א על סיפור משפ' ריבלין.
אהבתיאהבתי
ערוץ 8 נראה לי נישה מתאימה ביותר לנושא האמור.
אהבתיאהבתי
כמעט שכחתי. מר ריבלין, אם יש לך דיבור עם ראובן ריבלין, אנא מסור לו שיחדל לציין את מקום מגוריו בצמוד לברכת השלום כאשר הוא מתראיין ברדיו או בכל כלי תקשורת אחר. טרחני-רפטטיבי ומיותר.
אהבתיאהבתי
ליוסי ריבלין:
אתה כל כך צודק. יש גם עיתון אחד גדול מאוד שנוהג כך. ואולי עוד כלי תקשורת שמכבדים את עצמם יותר מאשר את צופיהם.
אה, אולי בעצם כולם או כמעט כולם.
התחרות לפעמים מעבירה אותנו על דעתנו.
אהבתיאהבתי
אם יש לך דיבור עם ראובן ריבלין תבקש ממנו בשם המוני ישראל שיפסיק לקרוא את נאומי יום העצמאות בטון רגשני ומתרגש. זה מאוס ומגעיל. כל שנה אותו סיפור רק בגלל זה אני לא רואה את הטקס מהר הרצל. בבקשה!
אהבתיאהבתי
אתה לא המונ ישראל, אלא אדם שחושב פוליטית אחרת מריבלין. אנ ידווקא יכול לספר לך על – איך אמרת? – המוני בית ישראל שמתרגשים כל שנה מחדש לשמוע מיו"ר הכנסת רובי ריבלין נאומים יפים כאלה, ציוניים, מרגשים, נאמנים.
אהבתיאהבתי
מאיפה אתה יודע מה הדעות הפוליטיות שלי? מה זה שייך לעצם הביקורת שיהודי כמוני לא יכול לראות שנה אחרי שנה את אותו הטון היבבני. זה לא מכובד ומבזה את המעמד. שיפסיק עם זה
אהבתיאהבתי