הדיון בסיפור האיראני שזוכה לזריקות עידוד בכותרות הראשיות מגיע היום גם לשער מעריב, אבל כמתבקש מהעיתון היריב, בהפוך: דן מרידור, חבר השמינייה והשר לענייני מודיעין אומר שהדיבור על התקיפה באיראן חמורים מההדלפות של ענת קם.
הכל אישי, אומר עפר שלח, ואני נוטה להסכים.
אבל זה כלום לעומת המאמר חוצב הלהבות של עמוס רגב בשער עיתונו ובכפ' 2-3, התקפה פרועה וישירה על ידיעות:
אין סוד גדול יותר מהסוד הנוגע לעצם קיומה של מדינה. אז למה לעזאזל, ובאיזו חוצפה, מעזים כמה כלי תקשורת אצלנו, ובראשם "ידיעות אחרונות", להעלות "לדיון ציבורי" נושא כל כך סודי, כל כך חשוב, כל כך קיומי – כמו השאלה אם צריך, לא צריך, לתקוף את איראן כדי למנוע ממנה להצטייד, ולהשתמש, בנשק גרעיני נגד ישראל? בשם מי, ובשם מה, מפלבלים בעיניהם עיתונאים חסרי כל ידע וקובעים נחרצות כי שני אנשים טרופי דעת מובילים אותנו אל האבדון? מה הם יודעים, המומחים-מטעם-עצמם, שיכול להעניק לטענותיהם משקל סגולי כלשהו סביב נושא שמשקלו כל כך כבד?
(…)
בטהרן ודאי משפשפים את העיניים מדי בוקר, כשהם רואים את גיליונות "ידיעות אחרונות", וייתכן שגם מתגלגלים מצחוק, כשהם צופים בכמה פרשנים במהדורות החדשות בטלוויזיה הישראלית. הם לא יכלו לצפות למתנות טובות מאלה. ולא רחוק משם הצנטריפוגות ממשיכות להסתובב, מעשירות עוד ועוד קילוגרמים של אורניום לכדי חומר בקיע, כזה שניתן להכניסו לפצצות. מישהו חושב שזה לא נכון? כדאי שיראה מה נחשף אתמול בבוקר לגבי סוריה. לפי פירסומים זרים, מדינת ישראל תקפה שם כור והשמידה אותו והסירה מעליה סכנה קיומית. נכון? לא לגמרי. יש עוד כור. עליו כנראה לא ידע המודיעין. וגם אם ידע – אותו, איש לא השמיד. אולי גם את זה צריך לחקור מבקר המדינה, כפי שהציע אתמול פרשן טלוויזיה מכובד, שלגמרי במקרה מפרסם טורים גם ב"ידיעות אחרונות".
(…)
מי זה האנשים האלה שיחליטו בשבילי, זעם שלשום אחד הפרשנים בטלוויזיה. למקרה ששכח: זו הממשלה הנבחרת, וככה זה בדמוקרטיה… לא מופרך להניח שרבים מאזרחי המדינה אינם אוהבים את הכותרות מטילות האימה שנחתו עליהם. אולי הם אפילו מעדיפים שקבלת ההחלטות דווקא תישאר בידי הממשלה הזו. בידיה – ולא בידי העיתונאים. כי לעיתונאים מותר לטעות, שהרי ממילא איש לא ממש טורח לעמת אותם עם מה שפירסמו שלשום, וכבר התבדה אתמול (טעות! v), או עם מה שיפרסמו היום, ויתבדה מחר. קברניט מקבל החלטה – והוא צריך לחיות איתה, ולשאת באחריות…
בשער הארץ: רה"מ מגייס רוב בקבינט לתקיפה באיראן. האם אמירות מסוג זה כן מקובלות על רגב?
ראובן פדהצור, המתראיין ממושכות באחרונה אומר שמפקד ח"א צריך להציל את המצב, ולהגיד לרה"מ שתקיפה לא תביא לתוצאות המיוחלות. לא הבנתי: פדהצור רומז שלא מתקיים דיאלוג שוטף בין השניים?
נתניהו וברק מחריפים את האיום הצבאי על איראן, כך בכותרת המאמר השקול של עמוס הראל. מה בין הכותרת לטקסט המופיע בידיעה?
אחרי שחיממו את הגזרה, בידיעות סגרו את הבסטה. איראן נעלמה מהכותרת כלא הייתה. מה קורה?
ובאופן פרדוקסלי, שני העיתונים הנצים, ישר"ה וידיעות יצאו הבוקר באותה כותרת: "העונש: בנייה" (וישר"ה מוסיף: ועצירת כספים)?
(על שאונסק"ו אישרה חברות לרשות הפלסטינית).
חם בדרום/ הפסיכולוג/ וינרוט/ משרות האמון
גורם צבאי בכיר אמר כי הממשלה הורתה לצה"ל לפתוח במבצע צבאי בעזה.
את המידע מכ/סר "גורם צבאי שסירב להזדהות" לסוכנות אי.פי. אני מקווה שהוא הזדהה לפחות בפני אנשי הסוכנות, ושהוא רק רצה שמור על עילום שם.
בכ"מ, המידע הזה מופרך למדי, כדי להיות עדינה, ומאוד, אם אני רוצה להתפרע.
הפסיכולוג שמלווה את גלעד שליט הוא ד"ר איתמר ברנע (שער מעריב)?
לא, דווקא סא"ל אופיר לוי, ראש היחידה לתגובות קרב.
ברנע מלווה את המשפחה.
"זוכה מחמת הספק", נכתב אתמול בשער הארץ על פרקליט הצמרת יעקב וינרוט. והיום: מאבק בין וינרוט לפרקליטות: מחמת הספק או זיכוי מוחלט? הארץ, כך מהידיעה, השתמש בעיתון של אתמול בהודעת הפרקליטות, בה נכתב "מחמת הספק".
מתברר שבהכרעת הדין המזכה לא ציין השופט גלעד נויטל את טיב הזיכוי. אז אולי כדאי לשאול אותו?
עו"ד רם כספי והשופט לשעבר דן ארבל אומרים שזיכוי הוא זיכוי.
נורית קנטי קוראת למנהיגי המחאה לשנות דיסקט.
"הדו"ח החמור של מבקר המדינה על משרות האמון במשרד רה"מ" ממלא את כפ' 8-9 בידיעות. לפחות כות' הגג מאפשרת איזון-מה: "מקורבי נתניהו: 'הדו"ח החמור… עושה לו עוול"
בכלכליסט, משרות האמון גדלו פי 6. כך באתר. בעיתון המודפס: ב"500% תוך 15 שנה". נו, אני מקווה(1) שאין סתירה בין המספרים.
כפ' 6-7 במעריב. בן כספית אומר שאין מנהל בלשכה למרות שלל המשרות.
שמואל הולנדר מבקר את המבקר, ותוהה למה שהמבקר לא יעביר את הדוח כמה ימים לפני פרסומו לא רק לתקשורת אלא גם למבוקר.
הארץ, ע' 7: מה הרעיון בהשוואה בין משרות האמון בבית הלבן לאלו בלשכת רה"מ?
אופיר בר-זהר כותבת שהעלייה החדה במס' משרות האמון הייתה בתקופת אהוד ברק. יותר מ-100%. אני מקווה (2) שכל המספרים האלו מסתדרים לבקיאים בחוכמת הנסתר למשהו הגיוני.
ישראל היום (הידיעה נעדרת מהניולטר ומהאתר), ע' 19:
ובשאר העיתונים
התיקונים
יאייי! זוכרים מה כתבתי אתמול על דברי אלי ישי, שאמר תקופה ולא תקיפה?
ידיעות מתקן היום בע' 4. אבל היי, מי יראה את התיקונצ'יק הזה, אחרי שדברי ישי פורסמו אתמול כ-ליד עצום?
ליידי גלובס
חלק מהראיון עם מרב גרובר, שגם הצטלמה בעירום רומזני (צילום ענבל מרמרי) והפכה לנערת טבע מדברית.
הסטארט אפ ג'ינג'ר, של יעל קרוב זנגביל נשמע מדהים: מסייע למי שאנגלית היא השפה השנייה שלהם. הנה, היא גייסה כבר 15 מיליון דולר. על פניו נראה שהיא הצליחה למקסם את הזמן העומד לרשות המין האנושי. למעשה, היא נעזרת בכמיליון וחצי מלאכים קטנים שמבצעים את כל המטלות המבאסות עבורה.
דורית רביניאן מספרת איך זרקה ספר אחרי שש שנות עבודה.
נושא הגיליון: הימנעות. כל מה שאנשים חוששים לעשות מחמת לא נעימים. המילה, השם, "הימנעות" לא ממש קליטה או סקסית. הרעיון נחמד.
לחם עבודה
– ההוא: "בתום X שנים נפלאות אני יוצא לדרך חדשה. תודה ל-y ששימש לי בית חם"
– נציג Y: "תודה להוא על תרומתו הגדולה, אנחנו מצרים על עזיבתו בטרם עת ומאחלים לו הצלחה"
יש מישהו שמאמין לשני המשפטים האלו? לא כדאי לוותר עליהם במהלך הציטוטים והסיקורים של מעברים שונים ומשונים ממקום למקום?
בכיר בערוץ 2: אוקטובר היה החודש הכי קשה מאז הוקם הערוץ. הצופים הגיעו, אך לא המפרסמים.
שלי יחימוביץ' רועמת על פיטורי 70 מעובדי פרטנר.
השכר החודשי של יולי עופר: 430 אלף ש' בחודש.
אתר אינטרנט חדש לרדיו קול-חי. מלא נשים ב-HP!
נחום אבניאל, עורך חדשות ברדיו גלי ישראל, החל לערוך את מדור הדעות במקור ראשון.
אופיר בר-זהר הפכה לכתבת פוליטית בהארץ. נא לשנות לה את הטייטל.
זוכרים שתהיתי/ המלצתי/ הרהרתי האם הז'ורנל והמגזין יחזרו להתאחד יום אחד?
לא, זה לא קרה, אבל המגזין מגיע כשהוא שוכן בחיקו של הז'ורנל. ראו כמה הם מתאימים.
לפני פיזור
פנו לעצמכם 94 דקות לצפות ב-Life in a day, אותו הגשתי כבר אמש על מגש נאה.
נא להשתדל להימנע מלכתוב עשרים תגובות בפוסט בעשרים שמות שונים. זה לא יוצר אמון וזה לא עושה רושם טוב.
ולווט אנדרגראונד 
אני לא מצליח להבין את פשר הרצון העז שלך לאחד את ז'ורנל והמגזין. למה? את רואה גם צורך לאחד את שבעה ימים ושבעה לילות? אולי אצלכם ביפו ללא הפסקה אין הפרדה, אבל אני רואה שינויים מהותיים בין תכני המוספים שמצדיקים לחלוטין את צורת הקיום הנוכחית שלהם.
אהבתיאהבתי
לא מצאתי איזכור בשום עיתון שהיום יארצייט להצהרת בלפור (2/11/1917)
אהבתיאהבתי
אני לא מבין איך הסכימו לפרסם את הראיון עם יעל קרוב זנגביל בגלובס. היא אפילו לא צולמה בעירום חלקי!
אהבתיאהבתי
צריך להשאיר משהו לגיוס ההון הבא.
אהבתיאהבתי
אותי אישית מרתיחה ההתנשאות הזאת של העיתונים הגדולים . מבחינתם זה שרוב מוחץ של הציבור תומך בהפצצת הכור האירני זה לא חלילה כי יש לו דעה עצמאית משלו שבמקרה שונה משלהם , אלא פשוט "כי לא היה דיון ציבורי" , שהוא אגב בן דודו של "הם בטח טוקבקיסטים של ביבי" וגיסו של "הוכחה להידרדרות במערכת החינוך" .
אהבתיאהבתי
רוב מוחץ תומך בלהפציץ כל דבר בעולם הערבי/מוסלמי. רוב מוחץ תומך בלהפציץ נקודה.
אהבתיאהבתי
מכתב מהכלא במצרים.
אהבתיאהבתי
לא יאמן עד כמה ש"מעריב" מנסה "להתארץ".הגופן בכותרת הראשית זהה לזה של" הארץ".
אהבתיאהבתי
רגב צודק, נניח, במידה והיה חבר קבינט, ולא עפ"י השמועה עורך עיתון. רגב צודק, נניח, חוצפה מצד עיתונאים לעשות עבודה עיתונאית. רגב צודק, באמת, חמור יותר מפרשת קם, הרבה דברים חמורים יותר מפרשת קם, מזג האוויר למשל.
לסיכום רגב (קונטס) צודק יותר. ואכן 500% זה פי6 אך אם כותבים באחוזים אין לעגל (מ 9 ל53 זה בערך 480%, קטנוני).
אהבתיאהבתי
שוב הקוקוריקו התורן מתראיין ל"ליידי גלובס" ומספר על משוכרת של 60 אלף שקל בחודש, מלכלך על כל מי שזז לידו (או זז פעם) ומצטלם בצורה מפחידה ו"פרובוקטיבית".
בנות גלובס עלו על פורמט מנצח, עוד לא הבנתי מה מרוויחים מכך המרואיינים המזעזעים.
אהבתיאהבתי
לדעתי כדאי שתשימי לב גם לצבעי הרקע של הכותרת:
בידיעות "העונש בנייה" ברקע אדום שמאפיין חדשות רעות (פיגועים תאונות….) ,
בישר"ה "העונש בנייה ועצירת כספים" ברקע כחול שמאפיין חדשות לאומיות , טובות בדרך כלל (ערבי חג וכאלה).
מה את חושבת על זה?
אהבתיאהבתי
וי, קראתי פעמיים את הפוסט בקישור. הוא מעלה טיעונים מעניינים אך לא סותר ולו טענה עובדתית אחת של קלמן אהובך. הסיפה שלו דווקא מחזקת את דבריו בהקשר לויכוח שנוהל גם אצלך על זהותו של האיש.
חוץ מזה האתר הסלולרי חביב ביותר.
אהבתיאהבתי
הבעיה המרכזית בטיעונים של ליבסקינד היא שהמשמעותיים מביניהם מתייחסים לסרטונים בהם צפה ולטענתו מציגים עובדות הפוכות למה שתואר בתקשורת והוא באופן תמוה ביותר לא מקשר אליהם. אני לא מבין אותו.
אהבתיאהבתי
ומה רצית שיעשה? יתן קישור לצילומי מערכת האבטחה?
זה לא בדיוק נמצא על יוטיוב.
אם הוא היה לא מדייק, ולו בפרט קטן, אני די בטוח שרפאעי
וחבריו היו שמחים להעמידו על טעותו בפני כולם.
אהבתיאהבתי
מה הבעיה להעלות את הקטעים ליוטיוב? איזה מן טיעון זה?
אהבתיאהבתי
זו טענה שאפשר להעלות כנגד כל כתב שלא מציג את החומר הגולמי שלו.
(אגב, אולי בעל התמונות שומר אותן קרוב לחזה לצורך תביעה עתידית? )
אהבתיאהבתי
וולוט זה נכון מה שליבסקינד כותב?
אהבתיאהבתי
פחחחח. ברור שלא.
אהבתיאהבתי
דווקא נראה שברור שכן.
אין בבלוג הנ"ל שום סתירה לליבסקינד,
והעובדה היחידה שמדגישים שם, על היותו משת"פ לשעבר (או שלא)
היא דבר שליבסקינד כלל לא הזכיר.
עדיף היה לשתוק מאשר להגיב תגובה שכזו,
שכולה הודאה אחת גדולה שליב' צדק בדבריו.
אהבתיאהבתי
"קישור יתווסף כשיעלה ל- nrg"… כדאי להביא לתשומת לבה.
את(!) הפנת אותה לבלוג של הצ'ילבה הנמסיס?
סורי, אבל אין במאמרה ולו סתירה אחת לדברים של ליבסקינד.
הוא גורס שהראו בתקשורת קטעים ערוכים (אין על כך ויכוח) ושהוא ראה חומרים שמציגים תמונה אחרת. נכון, עדיף היה שיציג את החומרים עליהם הוא מדבר, כמו שעדיף שעיתונאי שכותב על משהו שאמר לו "בכיר" או "מקורב", יחשוף את שמו… ולפני שמישהו יקפוץ… כן, כן, אין מקום להשוואה – חשיפת מקורות מול הצגת קטעי וידאו וכו', אבל מי שלא מאמין שליבסקינד אכן צפה שקטעים עליהם או כותב, לא יאמין לעיתונאי שבאמת שמע דברים מ"בכיר" ולא בדה אותם מלבו.
כותב ליבסקינד:
כאן, למשל, ליבסקינד יכול היה להביא לינק לסרטון עליו הוא מדבר ופרוטוקול של חקירת המשטרה. חבל שלא עשה כך, אך אין זו הוכחה שהדברים אינם נכונים.
מוזר שבית הלחמי מגינה כך על עבריין מין סדרתי ומשתמשת, שוב ושוב, במילה "לכאורה" למרות שהנ"ל הורשע (בית המשפט קבע שהוא עבריין סדרתי) וישב. השימוש שלה במילה "לכאורה" מבזה נשים פי מיליון וחצי מהציטוט שהביאה מליבסקינד (שאישית לא מצאתי בו שמץ ביזוי, אבל כל אחד/אחת והרגישויות שלו/שלה).
אהבתיאהבתי
אני מסכים איתך. אגב, למי שזוכר, לפני כמה שבועות טען פה עידן לנדו שבעל האדמה אינו אותו עבריין המין האיום וזה בלבול בגלל שם דומה. לנדו סיים את דבריו במילים "הנושא בבדיקה". ציפיתי מלנדו החרוץ שיתן דו"ח על הבדיקה אלא שלנדו האיש שאין לו שום בעיה לכלות שעות ארוכות על כתיבת פוסטים באורך של נובלות מעולם לא טרח להקדיש כמה שניות לספר על תוצאות הבדיקה שלו. לא ישר במיוחד.
אהבתיאהבתי
משרד החינוך יסגור ישיבה בגלל פעילות "תג מחיר" של תלמידיה.
מה השלב הבא? משרד התמ"ת ישלול רישיון של מהנדס שחתך מישהו בכביש?
משרד הפנים יחרים דרכון למישהו שאכל חמץ בפסח?
המשרד לבטחון פנים יורה למשטרה לעצור מישהו שלא עזר לזקנה לזרוק את הזבל?
משרד התחבורה יוריד מהכביש רכב של מישהו שלעס מסטיק בקול?
האם תפקידי משרדי הממשלה הוא לחנך את אזרחי המדינה? או שאולי זו פריבילגיה ששמורה למשרד החינוך.
אהבתיאהבתי
הנזיפה התקבלה. זה נשאר מעתה ועד עולם.
אהבתיאהבתי
פי 6 זה בדיוק עליה ב %500 אחוז. נראה לי הגיוני לגמרי.
ותתחדשי על התמונות היפות של דפי הכותרות.
אהבתיאהבתי
סוג של כלל אצבע: אם ליברמן נגד, אני בעד.
אם אף אחד בתוך המערכת לא יצילנו מטירופם של אלה, אולי זה כן תפקידה של התקשורת? גם אם יש המפקפקים במניעים (שהלא עולם כמנהגו נוהג)?
אגב, אי-שם כששנות ה-80 היו עוד בחיתוליהן, ח"כ פרס התפלץ קשות מפרשת הכור העירקי. מה הוא אומר היום, מישהו יודע?
אהבתיאהבתי
טייל לרגע רואה כל פגע.
ניתוח מעניין של מצב השלום עם מצריים על ידי צור שיזף בטמקא.
אהבתיאהבתי