כמה אנשים הגיעו לעצרת רבין בכיכר אמש?
מעריב: 30,000
הארץ, ישראל היום: 10,000
ידיעות: רבבות (לפי פייסבוק, העיתון עוד לא הגיע אלי).
מקור ראשון: אף מילה עשרות אלפי
צילום פנורמי של תומריקו בכיכר רבין אמש. חפשו את עצמכם.
לחם עבודה
כתבת השער במארקר: "הריכוזיות בתקשורת עלולה לפגוע בחופש הביטוי בישראל"
מרכז המחקר והמידע של הכנסת: רמת ריכוזיות גבוהה עלולה לפגוע בחופש הביטוי (צבי זרחיה).
המלצה עיקרית נוספת של אגמון וצדיק היא לחייב עיתונים יומיים לעמוד בכללי דיווח ושקיפות ביחס לאינטרסים הכלכליים של בעלי העיתונים, לרבות גילוי נאות תקופתי על הבעלות בעיתונות הכתובה, ומניעת בעלויות צולבות בין העיתונים. בנוסף הם טוענים כי יש ליישם רגולציה של בעלויות צולבות גם על אתרי אינטרנט חדשותיים, בדומה לזו המוטלת על ערוצי השידור המסחרי, ולעודד השקעות טכנולוגיות שיאפשרו שידור טלוויזיה באמצעות האינטרנט, מה שעשוי להביא להגדלת ביזוריות ומגוון יצרני התוכן.
תוס': ישורון תורג'מן, יועץ התקשורת של מקור ראשון ורדיו קול חי מתקן את הטבלאות שבעיתון המודפס:
"קבוצת דנקנר מעולם לא היתה בעלים של רדיו קול חי. הרדיו שייך לקבוצת קרדן.
התחנות של הרדיו האזורי כבר מזמן לא בשליטת לב לבייב. הן היו בבעלות קבוצת הקואופ שלבייב מכר מזמן.
איך זה שמחקר של הכנסת טועה ככה?"
חוקי הכלכלה אינם רלוונטיים בעולם המדיה (אמיר טייג).
רשת הציעה לקשת לקנות אותה ב-200-220 מיליון ש'.
יואב יצחק ומעריב, הסוף
יחסי יואב יצחק ומעריב ידעו מורדות ומורדות. לפני חודשיים דווח על שת"פ צפוי בין יואב יצחק למעריב.
אלא מה, בן כספית נעמד על רגליו האחוריות והטיל וטו על העניין.
בתגובה כתב עליו יצחק את המאמרון הזה, "רב-בדאי".
בתגובה לתגובה כתב כספית במדורו בשישי על "איזה זרזיר אינטרנט" שפרסם ידיעה באתרו לפיה "המבקר ניקה את ראש הממשלה מחשדות פליליים… הידיעה הוכחשה בחריפות על ידי המבקר".
הקרב בכתובים בין השניים נמשך, אבל על פי גורמים מקורבים לניירת יצחק קיבל ממעריב 100,000 ש' דמי הפרת חוזה אחרי שבוטל השת"פ איתו.
יצחק סירב להגיב.
רונן ברגמן על גלעד שליט בניו יורק טיימס מגזין
מדי פעם אני מביאה שערים מהעולם שיכולים לשמש השראה לעורכים גרפיים ולעורכים בכלל, כך לדעתי ולטעמי.
למשל השער המצוין הזה של הגרדיאן.
השער שלמעלה, של מגזין הניו יורק טיימס (לא הצלחתי להגדיל אותו יותר) מביא את סיפורו של רונן ברגמן על גלעד שליט, עליו כבר סיפרתי בשבוע שעבר.
הנה חלק, ע"מ שתראו את הדיוק בפרטים, את העיצוב. ואת הטקסט הנלווה. שתי הוכחות לכך שעיצוב שערי המגזינים בישראל נמצא בפיגור מסוים. ופה העורך הוגו לינדגרן, מספר על השער הזה, על יוצרו, טים אנתובן, ובכלל מה יש בגיליון אותו שבוע. הלוואי עלינו, עורך שכותב בלוג ומספר על החלטותיו באותו שבוע. אבל כמו שאמרתי, איפה העיתונות הישראלית ואיפה האמריקאית.
טוקבק ומיילבק
הטוקבק של קוקו (ערוך) על הראיון של תומר גניהר עם ירון ברלד במוסף הארץ.
גניהר פותח בנסיבות בהן עלה שמו של ברלד באוזניו בעת טיסה לארץ לפני כשנתיים.
1. "לא שמעתי על ברלד מעודי" כותב גניהר, ובהמשך, "האח עדו, 41, צלם קולנוע".
גוגל טוען אחרת:
ב-2003 ביים גניהר את הסרט חוזה לך ברח. לקרדיט הבימוי שותף עדו ברלד, אחיו של ירון, שבעצמו מופיע ברשימת הקרדיטים כשחקן.
אז "לא שמעתי על ברלד מעודי"?
2. לפי גניהר, "הבעיה היחידה בהבאתו של אותו סיפור לדפוס היתה הסירוב המוחלט, והכה לא אופייני לשואו-ביזנס, של אותו קומיקאי מטאורי להתראיין לכל אמצעי התקשורת שמחזרים אחריו במרץ."
אבל ב-2009 ראיינהאותו ג'ני אלעזרי למקומון של ידיעות בשרון.
הראיון הקצרצר עם אלעזרי נראה יותר אמין, למרות שגם שם מסופר על הזדמנויות הענק שפוספסו (אצלה ברלד "מאשים את הדיסלקציה כסיבה העיקרית לתסביכיו").
3. הברלדים וגניהר, כולם מרמת השרון.
גם מיתר הדברים בכתבה עולה תחושה לא נעימה: הסיפור כאילו כל עולם הבידור הישראלי רודף אחרי ברלד עם חוזים וסכומי עתק, ומנגד, הבחירה של ברלד בחיים עלובים בחצר האחורית של תל אביב (בגלל טראומת אותו אירוע וכו').
4. גם בהארץ וגם ב-mynet מופיע ברלד עם אותה בדיחה בוויז'ואל זהה: ריבועים מצוירים בכחול על כרסו.
הנדבך היחיד בכתבה שהיה אמין עלי הוא וידוי של ברלד על הכסף הרב שהוא ושותפו הרוויחו כשהריצו סוכנות שחקנים בנתניה ועבדו על ערבים.
הייתי שמח לכמה הבהרות מצד גניהר.
קוקו
מיילבק
רופאה, בהמשך לכתבה של רן רזניק בישראל היום על רפואה פרטית:
מי שחושב שבכירי השלטון נהנים מרפואה פרטית טובה ומשובחה טועה, כי הרופאים ה"בכירים" שמטפלים בהם בדרך כלל לא מעודכנים לחלוטין ועל סף (או כבר) בפנסיה.
כל המטופלים והרופאים גברים כמובן. הנימוק: "סיווג בטחוני", כלומר היו בצבא.
האדם היחיד בכל המזה"ת שבטח ברופאה דגולה, צנועה וידענית שתטפל בו הוא המלך חוסיין בכבודו ובעצמו, ורופאתו משיבא – פרופ' תלמה רוזנטל. היא הייתה טסה בסופ"שים לארמון שלו.
איך לא יצא שמעה למרחוק? כי היא לא רצה לטוק שואוז להתראיין.
ולווט אנדרגראונד 
הכוונה לנמרוד נוביק, כמובן.
אהבתיאהבתי
גלובס כותב שוב על פרשת הגז המיצרי בכתבה שמתחזה לתחקיר. אלמלא תביעתו של עקיבא נוביק שחשפה במסמך משפטי את הדינמיקה של מחנה השלום לא היינו זוכים גם למריחה הזו. גם פרשייה זו תלך בעקבות קודמתה החמורה ממנה, פרשת סימנס. למי ששכח חברת סימנס הודתה בתשלום שוחד במספר מדינות. בכל המדינות למעט אחת החברה נשפטה ונקנסה ומקבלי השוחד הועמדו לדין. רק במדינה אחת סייעה מערכת המשפט לאחד החשודים העיקריים, שופט בדימוס עם קירבה משפחתית לנשיא בית המשפט העליון, להימלט לדרום אמריקה. מאז שנמלט הוקפאו כל החקירות בתיק מן הסתם עד שתחול התיישנות.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהטור השבועי של יוסי ורטר בהארץ ראוי לאיזכור. טור חשוב מאד.
ורטר כתב על התחבולה של צוות ביבי לסגור את ערוץ 10 שמתנכל לרהמ"מ ושרתו. תיאור מצמרר איך גייסו חברי כנסת כדי להכשיל מתן אשראי נוסף לערוץ 10 ובעצם להביא לסגירתו בתוך חודשים ספורים.
עתה נערך גם מהלך דומה מאד להכנעתו של ערוץ 1 ורשות השידור. ביבי משתלט על התקשורת בנוסח משטרי הימין.
זה בדיוק מה שעשה ברלוסקוני באיטליה.
אהבתיאהבתי
הייתי נזהר מלדבר בשבחה של "העיתונות האמריקנית". בארבעה חודשים שאני פה נחשפתי לכמויות של זבל, התעלמות מאתיקה, שיקול דעת תמוה ועוד מרעין בישין ברמות שלא מביישות שום עיתון ישראלי. נכון לומר שאיפה הניו-יורק טיימס והעיתונות הישראלית, איפה הגארדיאן (לא אמריקה) והעיתונות הישראלית וכן הלאה עוד דוגמאות על כלי תקשורת רבים פה עם סטנדרטים שיכולנו לחלום עליהם בישראל. אבל לומר משהו על התקשורת האמריקנית באופן גורף זה בעייתי.
אהבתיאהבתי
במקור ראשון של הבוקר דווקא יש דיווח על ההפגנה לזכר יצחק רבין. בעמוד 3 (האמצעי בין שלושת עמודי החדשות של הגיליון הדליל עד אבקתי). ההערכה המספרת: "עשרות אלפי אנשים".
V: תוקן, תודה
אהבתיאהבתי
בזכות מוסף הארץ התוודעתי לעובדה שבעולם קיים ירון ברלד והוא סטנדאפיסט. העובדה שמוסף הארץ "תפס" את הכישרון הבא רגע לפני שהוא פורץ למעלה, ועוד התלווה אליו והשיג ראיון ראשון – מרגשת.
חיפשתיו בטיובית והעליתי קליפים רבים המתעדים את האיש ופועלו. אין דרך לומר זאת בעדינות – לדעתי האיש אינו בריא ודי זקוק לעזרה. על "כשרונו" לא ארחיב את הדיבור משום שכל בר דעת רואה שמדובר בפריקשואו לואוטקי ורפטטיבי להחריד. הפלצות, הפרשות ופעירת ישבן, לצד כמה שטיקים קבועים שאין לו אוויר, צעקה למגאפון צעצוע, יום הולדת וכיו"ב. כתפאורה זה נחמד, אבל מעבר לכך אין כלום ונותרת רק כלימה למשמע בדיחותיו הילדותיות. נלעג לא פחות ניסיונו להיתלות באילן גבוה כבלושי. לשמן המופרע ההוא היה כישרון מרהיב. הברלד הזה הוא כלי ריק (למרות שהצליח ללמוד אתך הקטע המסובך שבו בלושי, בשבתו כג'ו קוקר, שופך על עצמו בירה).
הארץ נחפז "לגלות" כוכב והעלה בחכתו שביט רקק שיכבה בקרוב. לא ברור לי אם הכתב באמת מאמין שלפניו כישרון אמיתי של "פעם בדור", או שהוא מודע לטיב הסחורה שהביא לשער המוסף. מעניין בהקשר זה להסתכל על הקליפים שבהם מארחים זרחוביץ' וטייכר את האיש. לעיני הבלתי מקצועית נראה שהם מבינים היטב מה שווי הסחורה.
אהבתיאהבתי
צריך להודות, כתבתו של גניהר הייתה מקסימה והצדיקה כל שקר שהיה כתוב בא.
מי שלא הבין את ההגזמות האומנותיות ובעיקר לגבי ההצעות הזורמות כנראה חי בעולם תקשורתי עתיק.
אני מקוה בשביל הארץ שאותו חופש יצירתי מוגבל לדיבורים על יצירה ולא מעבר לכך.
אהבתיאהבתי
שכחת את קולונל קדאפי זיע"א, שלא רק דאג שהמטפלת שלו תהיה אחות רחמנייה בריאה ואלמונית, אלא גם סמך רק על מחלקת בנות נאמנות ומאומנות שתלווה אותו במסעותיו בחו"ל.
פמיניסט גדול אבד מן העולם, לא רק מדינאי חד ופשניסטה שהקדים את זמנו.
(וואו, כמה זמן לא הגבתי פה ככה!)
אהבתיאהבתי
אבל לוב היא בצפון אפריקה, והרעיון היה בכלל לדבר על המנהיגים המקומיים :]
אהבתיאהבתי
נו, אז הרחבתי קצת את המזרח התיכון. מה יש.
אהבתיאהבתי
אתה לא הראשון שעשה זאת.
אגב, הטיעון "אבל X היא בצפון אפריקה" לא סותר את הטיעון "X נמצאת במזה"ת".
אבל מה שבאמת רציתי לומר, או יותר נכון לשאול, זה באיזה עולם חיה הרופאה שלך כשהיא רומזת שרק גברים עושים צבא? ומה הקשר בין מחט לאנוס, pardon my latin.
אהבתיאהבתי
1. זה לא אם עושים צבא, זה מה עושים בצבא.
2. זה לא תירוץ שלה, זה מה שמספרים לה ולעמיתותיה.
אהבתיאהבתי
לא, לא, רגע, אני חייב לרדת לעומקו של הטיעון הזה.
האם הטיעון הוא שמאפשרים רק לרופאים בעלי "סיווג בטחוני" לטפל בבכירים?
אם כן, ממה מורכב הסיווג הזה? שירות צבאי זה לא מספק? על הרופא להיות יוצא סיירת מטכ"ל?
אני מנסה להבין מהו בדיוק הדבר הזה שמונע מרופאות לטפל בבכירי ארצנו (לטענתן).
אהבתיאהבתי
כן, סיווג בטחוני.
אתה כועס כאילו אני או היא המצאנו את השטות הזאת.
זה מה שאומרים להן. לדעתה זה חרטא+בונה.
שוב מקפידים על הביג ווייט בויז, החבר'ה הטובים וזה.
אל תתעצבן על השליחות.
אהבתיאהבתי
אני לא קונה את זה, כי אין שום בעייה גם למי אינן נושאות איבר מין זכרי לקבל סיווג בטחוני. מכיר לא מעט כאלה.
אז אולי יש לחברתך יש איזושהי בעייה (לא עשתה צבא?), או שהיא כלל לא עמדה במבחן הזה, או שאני לא יודע מה. אני רק לא קונה את הטיעון שמנשים רופאות נמנע באופן גורף לטפל בבכירי השלטון מטיעונים בטחוניים.
אני עוצר כאן כי ברור לי שלך אין מידע נוסף בנושא, וכל עוד היא לא תגיב בעצמה, הדיון הזה סתום.
אהבתיאהבתי
אתה מצחיק. זה לא אישי, היא לא חפצה לחטט בקרביו של איש.
אין לבכירים (כמעט, כדי לא להיכשל בלשוני) אף רופאה, אתה לא מבין? מה זה קשור אליה?
אתה יכול לבדוק לאורך ההיסטוריה (פה ושם מפורטים שמות הרופאים של הבכירים). הרי קיבלת כדוגמה את הרופאה שכן טיפלה בשוע, ועוד לא ישראלי. זה נדיר! מה קשה להבין?
מה מפתיע בכך שחבורת גברים שמכירים מהצבא שם גנרי בוחשים אחד בלוע של השני?
והנה תגובת הרופאה, שלא אוהבת לטקבק:
אהבתיאהבתי
עם מה שהיא כתבה כעת אני מסכים לחלוטין.
מסתבר שהטיעון צומצם מאוד, וכבר לא מדובר בבעיית סיווג בטחוני או במחסור בנשים רופאות בצבא, אלא בטענה לאפליה מגדרית פנים-ארגונית בצבא.
אני לא מספיק בקי בפרטים, אבל אני מנחש שרוב הרופאים הבכירים בצבא הם גברים (כי רוב הקצינים הבכירים הם גברים, מה לעשות), ומן הסתם, בראה"מ מטפלים הבכירים. אגב, גם ללא קשר לצבא המצב דומה, כי רוב מנהלי המחלקות בבתי החולים הם גברים, ושוב, אלו הם אלה שבד"כ "זוכים" בבכירים (ואני מסכים עם הרופאה בנושא של האם עדיף רופא בכיר או צעיר מעודכן, וגם בנושא של פרטי נגד ציבורי).
בקיצור, מה שרציתי לומר, זה שאני לא חושב שמדובר פה במועדון גברים כמו שאת מתארת, אלא זה שוב המציאות המרה שמכה בפרצופכן (מעט נשים מתאימות לתפקיד, וכנראה שזה לא נושא שיעשו בו אפליה מתקנת).
אגב, מי טיפל בציפי לבני כשהיתה בכירה?
אהבתיאהבתי
שערי המגזינים המאויירים שהבאת אכן נהדרים: חזקים ומעוררי השראה.
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
מדברים הרבה על ישראל היום ככלי של הימין, אבל המסגור היום של הסיקור על החוק של מינוי שופטים הוא שמאל חזק, לפחות על חוק העמותות נתנו לאקוניס לסנגר בדעות.
אהבתי גם את הכותרת שביבי ספד לאבא של שרה שסוכת דוד לא תיפול, זה אותו דוד ש
לקח בדיוק 2 דורות לפצל את הממלכה שלו
היה בכלל שמינית מואבי
אחד היורשים שלו היווה השראה לדת שעשתה הכי הרבה צרות ליהדות
היה רודף נשים ברמות משה דייניות
היה פושע מלחמה כזה גדול שאפילו אלוהים לא הסכים שהוא יבנה לו את בית המקדש
העדיף את אהבת יונתן מאהבת נשים
הבן שלו אנס את הבת שלו
בן אחר שלו היה מצליח לבצע הפיכה נגדו אם היה מיישם את עצת אחיתופל
וזה המלך הכי גדול של עם ישראל, נורא.
אהבתיאהבתי
ככה זה כשלא יוצאים מרחם של בתולה
אהבתיאהבתי
זה רק מראה כמה הוא היה גדול.
אהבתיאהבתי
ולמרות ההבדלים בין העיתונות האמריקנית לישראלית, זו בצרות וזו בצרות. הלא כן?
אהבתיאהבתי
הו, אבירמה
אינך יודעת כמה שאת צודקת.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב דבורית, מה את רואה שם, למעלה, בתמונה, כשאת מביטה שמאלה וחצי חיוך על פנייך? צב או מיצג? חיפושית זבל? פרת משה רבנו ( שאינה פרה ואינה משה רבנו?) התבארי לנו את חיוכך?
אהבתיאהבתי
ואט דה פאק? מתן הפרשנות לתמונתו של קצב (אימאג' יפהפה ועמוק בהחלט) רלוונטי ביותר.
אהבתיאהבתי
זוקפת, איי דונט בליב מיי אייס. הגעת גם לפה?
אהבתיאהבתי