– בשם עיקרון הרצף, ואף שאצבעות שחורות אלו, רצ"ב שערי יום שישי, שנעדרו בגלל המיליון וחצי של אורלי קסטל-בלום.
א. מה מביא את העיתון של נוחי דנקנר לצאת בכותרת ראשית נגד יצחק תשובה ותספורותיו? וכי מה, אין לו, לדנקנר, מעורבות תספורתית בעצמו?
ב. בשער מופיעה הידיעה על סוללת הפטריוט החדשה (ידיעות). צה"ל: אין קשר בין זה לבין הדיבורים על תקיפה באיראן. אהה. ברור.
– החשוד בפעולת תג מחיר חסוי. למה? ככה. יש האומרים שמסיבות לא ענייניות. למשל, ייחוסו המשפחתי.
– הטריק הכי משומש בכובע: קחו את הכותרת, והפכו אותה: "כך מתמרנים פעילי הימין את חברי הכנסת". האם יש סיכוי שבהארץ תופיע גם כותרת הפוכה? אם כן, אין לי שום טענה נגדה.
הכתבה, החתומה על ידי כתבי הארץ מתארת את האופנים בהם "מטריפים" אנשי הימין את הח"כים.
– יוסי ורטר מסביר למה לדעתו נתניהו מנהל מלחמת חורמה נגד החינוכית:
השאלה האמיתית היא, מדוע החינוכית הצנועה כל כך מפריעה לנתניהו? מדוע היא טורדת את שלוותו ומדירה שינה מעיניו, עד שלמען צירופה למסדר כלי התקשורת משרתי לשכת ראש הממשלה הוא מוכן להסתכסך עם שותף, ידיד ובעל ברית? מה יש לו מהחינוכית? התשובה מצויה ברצועת השידור של חמש וחצי אחר הצהריים, בין יום א' ליום ד'. אז משודרת התוכנית "עושים סדר", בהנחיית העיתונאים בן כספית וגל גבאי, לסירוגין. את התוכנית הזאת, ובעיקר את השדרן שמגיש אותה פעמיים בשבוע, בעל טור ב"מעריב" שצולף בבני הזוג על בסיס כמעט שבועי, מעוניין נתניהו ואולי לא רק הוא להעיף מן המרקע ויפה שעה אחת קודם. הבעיה אינה בעיה כספית, כפי שטוענים אנשי נתניהו. הבעיה היא בן כספית.
– שמחתי לקרוא: ביפו נמצאה כתובת ערבית-צלבנית מהחשובות בעולם. איפה ומתי? מה עם חמשת המ"מים?
– כתבי העכבריר מציעים לכם איך לחיות בזול. מוקדש לתאומתי אק"ב.
חזי בצלאל וערוץ 10
ביוני 2006 התפרסמה בהארץ כתבת ענק, דיוקנו של חזי בצלאל ופעילותו הענפה ברחבי העולם. על החתום גיא לשם, אחד התחקירנים הגדולים בעיתונות עברית. לשם, בחוכמתו, עזב את העיתונות כבר לפני כמה שנים. לא, לא קם לו יורש, אבל בזכותו, כל מה שצריך לדעת על בצלאל, הרוצה היום לרכוש את ערוץ 10, שריר וקיים ונגיש לכל.
ביוני 2011 נכתב תחקיר נוסף על בצלאל בגלובס: מי אחראי לפסילתו במכרז הסלולר כי לא היו לו הבטחונות הנחוצים כדי לקבל ערבות מהבנק.
מסקנה: לאור כל נסיונותיו הקודמים של בצלאל בישראל, אין סיכוי שהעסקה הזו, ערוץ 10, כן תצא לפועל.
המוסף לשבת
גם סימה קדמון מנסה במדור שלה בהמוסף לשבת לענות על השאלה למה דווקא החינוכית, ולא מצליחה. כלומר אין לה שום תשובה.
ואגב מצער לראות שגם קדמון כושלת במה שכשלו כבר אלף לפניה. היא כותבת "על פי החוק החדש, נויבך אפילו לא צריכה להוכיח נזק כדי לזכות ב-300,000 ש'".
חוזרת על הצעת חוק לשון הרע, תיקון מס' 10. "לא יעלה על". מבינים?
(אין להסיק מזה שאני בעד התיקון, יש להסיק מזה שאני סומכת על שופטי ישראל, משומה).
סבר פלוצקר כותב על מדד החוסן החברתי, החושף התדרדרות נוספת באמון האזרחים כלפי מוסדות המדינה: בריאות, משפט, חינוך, משטרה, רשות מקומית, מפלגות, הסתדרות. רק דבר אחד הוא שכח: תקשורת.
חנוך דאום יורד על כנס התקשורת, פחות או יותר הוא כותב דברים שכתב קובי אריאלי.
משפט אחד צרם לי יותר מאחרים:
"הם יודעים כמה לא יציב להיות עיתונאי בתחילת הדרך…."
והמשך הדרך יותר יציב? ובסוף הדרך, כשרוצים כבר להיפטר ממנו? ובאמצע הדרך, כשהוא לא מספיק צעיר לכאורה לכל המהלכים החדשניים (פחחח) והדרמטיים (פחחחח) המתחוללים בעיתונות הבועטת?
סופשבוע
לפני כמה ימים התראיינה כרמלה מנשה להמגזין של מעריב. במוסף זה היא מתראיינת שוב, הפעם עם רזי ברקאי. לא הגזמנו?
כמה פעמים בשנה צריך לראיין את ברקאי?
לפחות יש לאיש מודעות עצמית והוא אומר פה: "עיתונאים הם אנשים נרקיסיסטים, רודפי פרסום. מחוברים לפידבק מיידי…".
7 ימים
מה הסיבה שדנה ספקטור מצולמת עם ציפי לבני בשער. ובשער המוסף. ובכתבה. מה נהיה? האם בלי תמונת הסלב שבעיתונאית אי אפשר להציף כתבה לשער? האם חששו עורכיו שלבני לא מספיק מוּכּרת או מוֹכֶרת?
לא ממש מבינה את הראיון הזה, מה הרעיון ומה מטרתו.
הראיון לכשעצמו, כלומר החודשיים שבילו השתיים ביחד בדרכים עוסק בזכרונות מחיי לבני, שכמובן נכתבו, הושמעו וצולמו בעבר. היא לא אוהבת להיות בפוליטיקה, היא לא אוהבת להיות באופוזיציה. באשר לנתניהו היא "רק לא מעריכה אותו, כועסת עליו נורא" וגם "חושבת שהעיקרון שלו, מה שמוביל אותו זה הצורך לשרוד, ולזה אני בזה… הוא בא ממקום של כולם אנטישמים, העולם נגדנו, העולם לא מבין אותנו, אנחנו צריכים להתכנס בגטו, לעסוק בשלנו, להוריד את הראש עד יעבור זעם ולהגיד שאין לנו דרך לשנות את זה. בעיני זו תפיסה של הרמת ידיים".
קצת קשה לראות מהתוצאה את החודשיים. היו אומרים לי – עשר שעות ברמת החיל, הייתי אומרת, סביר.
דספקטור מספרת גם שבקשה דומה לחודשיים בדרכים הוגשה גם ללשכת רה"מ ושהיא מקווה שייענה בחיוב. מעניין.
גלובס, G
שתי כתבות העוסקות במידע אישי ברשת הופיעו בסו"ש: האחת בסגנון, על כך שאי אפשר להסתיר את הגיל שלך ברשת (מלי זיידמן) והשנייה של שחר סמוחה פה. משתיהן עולה, כמובן, שבחלק גדול מהמקרים רק אנחנו אחראים לכך שהרשת לא שוכחת ולא סולחת.
ואנקדוטה משעשעת: יובל דרור מתראיין לכתבה לה מצורפת תמונה שלו. בתמונה מופיע דרור בגלגולו הקודם, שמנמן ומדושן. היום הוא שרירי ורזה (אופניים). נו, זה כבר לא קשור לרשת אלא לארכיון התמונות של גלובס.
(אחד מ)עורכי הדין של ענת קם, איתן להמן, מתראיין. או, יש סקס בכותרת באתר. בעיתון המודפס הכות' צנועה יותר: "בשלב מסוים, תודה לאל, היא נגמלה מקריאת הטוקבקים". בטח.
ועדיין, אין תשובה לשאלה שמטרידה רבים:
– אז איך הגיעו לקם?
קשה להפתיע בכל הקשור לתיק קם, שהעבירה קרוב לאלפיים מסמכים מתקופת שירותה הצבאי לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו. התיק אמנם התנהל בדלתיים סגורות, אבל זכה לאין-ספור ניתוחים ופרשנויות. ועדיין, כמה מהפרטים שמספק להמן גורמים לאוזניים להזדקף. "יש דברים שנשארו עדיין בגדר תעלומה", הוא אומר. "עד היום, המדינה שומרת על חיסיון לגבי האופן שבו הגיעו לקם".
זה לא ברור? יום למחרת פרסום כתבתו של בלאו על הסיכולים הממוקדים, כבר הצביע העיתונאי יהונתן דחוח-הלוי, כי מקור המסמכים הוא בלשכת אלוף פיקוד מרכז. קם עצמה סיפרה בערוץ 10 שהורתה לחיילת לצרוב לה מסמכים מתיקייה לדיסק-און-קי. זה מצמצם את מעגל החשודים באופן ניכר.
"בואי נלך עם מה שאת אומרת. החיילת הזאת מעולם לא אותרה, אבל לא זה מה שחשוב. יותר מעניין שלקח להם 13 חודשים להגיע אליה, מאז פורסמה הכתבה במוסף 'הארץ'. למה רק בדצמבר 2009 מתקשרים להזמין אותה לחקירה? או שבשב"כ יש חוקרים מאוד גרועים, מה שצריך להפחיד אותנו כאזרחים, או שהיה עוד משהו באמצע"
להמן טוען שקם פעלה "מטמטום ומחוסר בשלות".
בתשובה לשאלת חן שליטא מה יקרה איתה לאחר השחרור הוא עונה:
"ענת הרסה לעצמה את החיים. לא משנה מה היא תעשה. כל החיים היא תיחשב בעיני ציבור מסוים לבוגדת או למרגלת. כל מעסיק שהיא תפנה אליו ידע מיהי ויתלבט אם לסמוך עליה, כי היא מדליפה… אני מחבב אותה ומרחם עליה ומקווה שהעליון יפחית בעונשה".
ובסוף:
כמי שמרצה על אתיקה עיתונאית, איך זה להיות מסוקר על ידי עיתון שהוא חלק מהפרשה?
"לא התפרסם שם שם דבר שיכול היה לרמז שלהארץ יש אחריות לעניין הזה, ואני לא בטוח אם מי שהיה רוצה לפרסם מאמר כזה היה יכול למצוא שם במה".
אתה יודע מי ניסה?
"כן, אבל הבטחתי לא לספר. לזכותו של הארץ ייאמר שהפרסום לא היה מתלהם כמו במקומות אחרים. ובכל מקרה, לא זה מה שהשפיע על התוצאה".
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
דרור עזרא מציע איך לתקן את החוק.
הלל גרשוני על התיקון לחוק לשון הרע בבשבע, עם מגוון דעות ונימוקים.
אגב, שמעתי בשבוע האחרון גוזמאות פראיות על מספר העיתונאים שנכחו בכנס בסינמטק. 500-600 אמר מישהו. ובכן: באולם יש 370 מקומות. נניח שעמדו במעברים עוד 50 איש? לא תגיעו ל-500-600. אוקיי? לא שחו"ח אני מזלזלת במאות שהגיעו. התגייסות נאה הייתה זו, ובעיקר הטולרנטיות שהפגינו ה"בכירים" כשיצאו מהאולם כשלא היה נאה להם לשמוע קולגה בלתי ממושמע.
על פי במחשבה שנייה, סתיו שפיר הוכתה ונדרסה בהפגנת יום שלישי.
אחרי הכתבה על הבלוג בייגלה מהשבוע שעבר, יש המשך בישראל היום, ובו תגובות שונות.
בעלי האתר, דודי כליפא ונעמה פלד העלו פוסט תגובה, ובו צילומי דוחות אשראי עם פירוט הסכומים ששילמו ברפאל. בעל המסעדה, מצד שני, מדבר בישר"ה על אופציה לתביעה נגד בייגלה.
אמיר זוהר על ארגוני הפשע והחשבוניות הפיקטיביות.
לחם עבודה
הודעה לעיתונות: החל מה-1 בינואר ישדר ynet את מבזקי החדשות ברדיו האיזורי. באתר כבר אספו את קאדר השדרנים והעורכים. אחת לשעה ישודרו מבזקי חדשות, שיכללו גם פינות מכל מדורי האתר לצד החדשות. האחראי על רדיו ynet יהיה עמרי רונן שעבד עד כה ברדיו ת"א.
איילה חסון מכחישה שהיא מועמדת להחליף את קרן נויבך בסדר יום. לדבריה, מדובר באחד האתרים שהחל את השמועה וכל השאר העתיקו ממנו. לא יכול להיות. ברשת הישראלית? לדבריה, גם אם היו מציעים לה הייתה דוחה את הרעיון בבוז.
לכל ידידי המערכת שעפו על עצמם בפוסט הקודם עם התחדיש "גולדן-גייט", שכחתם שסיפרתי לכם: לשי ולמיכל גולדן יש מדור בשם זה בסגנון החדש.
גם אני רוצה מיליון וחצי ש' כמו אורלי קסטל-בלום
הפוסט של אתמול בבוקר הדהד ברשת רבות. אם במקרה לא שמעתם, הנה הוא. כן, כסף הוא נושא מרטיט מאוד. כשהוא קיים, כשהוא נעדר, ובעיקר שמישהו מעמיד פנים בעניינו: כשיש לו או כשאין לו.
רוב התגובות היו אוהדות.
בירנית גורן יצאה נחרצות נגד הפוסט בטענה שאני נטפלת לזוטות ומתעלמת מהתמונה הגדולה. נהר עונה לה.
בועז כהן מזכיר מה עשו גדולי סופרי ישראל לפרנסתם. הלל מחרה-מחזיק.
נרי ליבנה הגיבה, לדעתי לראשונה בכל ימי הבלוג.
והכי חשוב כמובן, ג'ינג'י: איך ממנפים, כלשונה של אק"ב, מיליון וחצי ש'?
תגובה ומעניינת ומקיפה של נהר, שנוגע בנקודות חשובות. אלא שגם לו, כמו לכולנו, יש כתמים עיוורים.
אורן משיב חלקית.
אבל אם יש לכם זמן קראו (אחרי הפוסט כמובן) את 200 ומשהו התגובות, נכון לעת כתיבת שורות אלו.
כתבה מדכדכת במיוחד בוואלה! ובה מואשמת אק"ב בתזמון.
לפני פיזור
קינוח מתוק עם חלב מוקצף, המדור של אביעד קיסוס שהצחיק אותי. על עברית, אנגלית ותקשורת.
ואת הגימיק הזה של כלכליסט ראיתם?
ולווט אנדרגראונד 
אורלי קסטל בלום גם בלאטמה, וגם נתנו לך קרדיט ולינק
http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5630
אהבתיאהבתי
תגובה ראשונה EVER שלי
הי ולווט ושות'
אני קורא שקט כבר תקופה (גם של התגובות), ומה שסוף סוף הצליח לגרום לי לנצל את הממשק האדיב, הוא הפסטיבל ספטור-ליבני שהיה בסופ"ש.
אני דווקא חובב את הגיגיה של ספקטור לרוב, אולם הכתבה היתה כל כך מאוסה, שטחית, ולא קשורה בשום צורה שהיא לחודשיים שהיה משותפת – שפשוט לא האמנתי שזה היה שווה פרסום.
ולא שציפיתי לביקורת/ שאלות קשות/ עימותים (וואו, הצלחתי לסחוט ממנה שורה על המוסד! וודוורד וברנשטיין הנה אני באה!) – כי בראיון על טהרת הנשיות המועצמת ספקטור לא יכולה אחרת.
כן ציפיתי לתובנות עמוקות כתוצאה של חודשיים יחד (יפה אמרה ולווט שזה נשמע כמו 10 שעות לכל היותר): לא ברמה הרכילותית, אלא תגובות לאחר דיונים, רשמים מאחורי הקלעים, מעט יותר ממה שלא יכולנו לצפות או לקבל מצפיה בפינה שהיתה לפני עונה (או שתיים?) בעובדה, שבה צולמה האחרונה 3 דקות בחברת חתוליה, משפחתה והקפה במטבח ביתה.
בקיצור – פספוס.
נעמו לי בתולי כחסר תגובות, אך הייתי חייב להתבטא
אהבתיאהבתי
אדוני שר החוץ, נעמת לי בפגישתנו אצל הנשיא, אבל עכשיו כשכתבת את זה אתה כבר לא חסר תגובות. ישר כח והצלחה באומות המאוחדות.
אהבתיאהבתי
בפעם שעברה פגשתי את כבוד השר בהצגה של תיאטרון גשר, ואילו היום הוא הגיע לתגבב. כל הכבוד. בפעם הבאה יהיה זה על מטוס הרה"מ בטח.
אהבתיאהבתי
דבורית, שמחתי לשמח אותך ואת כבוד השר, רק חבל שעץ עם מחטים הפריע בכניסה. איפה הבטחון כשצריכים אותו. אשמח לראותך מתלוצצת עם רוה"מ, ז.א. אם א"ח תוותר.
אהבתיאהבתי
החיים והמוות ביד הלשון- אין לי את הקטע המדוייק(אשמח לסריקה, אך במוסף השבת נחום ברנע מצטט את הרב הצבאי רפי פרץ בנוגע לאיך **הוא** נשאר באולם בזמן שחיילות שרות מולו:" כשקשה לי אני משנן פרקי תהלים כדי להתגבר".
זאת כותרת. והוצא מהקשרו וכו וכו.
בכל זאת- אותי הצחיק…
🙂
אהבתיאהבתי
עמדתי אתמול לשלוח את הקטע הזה וביטלתי כדי שלא אואשם בגסות רוח ומוח כחול.אכן מצחיק מאד.
אהבתיאהבתי
מה זה הטור הזה של שלמה ארצי בידיעות? כל כך מביך, אין לו מה להגיד וגם את המעט שכאילו יש לו הוא לא יודע להגיד. אפילו עצוב לקרוא את השטויות העלאק אינטלקטואליות שלו. יאללה הביתה שוטי שוטי ספינתי הים כל כך גדול
אהבתיאהבתי
אבל אני חייל, ואל תבכי לי ילדה, כי אני הוא אדם מחופש לחייל, אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות
אהבתיאהבתי
תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים, עם שמש בכיסים
(תתארו לכם עולם יפה, עיר בתוך החושך)
עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר
אהבתיאהבתי
פתאום קם אדם ומרגיש שהוא עם, ומתחיל ללכת. לאן ?? גבר הולך לאיבוד, דרך מרפסת.
אהבתיאהבתי
אני עפתי על אורן, אז אני לא יודע אם אני כלול בהגדרה שלך.
מצד שני, לבונד יש תיאוריית קונספירציה.
אהבתיאהבתי
מה, אפילו יותר חשובה מהכתובת הערבית-צלבנית המפורסמת שנמצאה לפני כ-30 שנה במחוז סצ'ואן?
אהבתיאהבתי
ההודעה לעיתונות בעניין הרדיו קצת שגויה. התחנות היחידות שעוברות לוואינט הן אלו של נישלס
אהבתיאהבתי
הכתבה עם ספקטור וציפי לבני הייתה חנפנית ומשעממת. הכצבה עם אל פאצ'ינו היתה צריכה להיות בשבעה לילות. הטורים של שלמה ארצי וקרן פלס משמימים. באופן כללי שבעה ימים הפך מעיתון הדגל למשהו שמנסה להיות פופולארי, מכוון לאיזה מכנה משותף נמוך ולא באמת קיים. אין שם יותר תפיסת עתונות אמיתית. יותר כמו "שיואו, אנשים מתים על שלמה ארצי! וקרן פלס פופולארית אז נביא אותה. ונראיין שחקנים!"
וזה עוד לפני שדיברנו על פתיחת הרגליים השבועית לקד"מ של ספר השבוע. פרק מתוך ספר בעיתון זה די משעמם. בקיצור באסה איתם.
אהבתיאהבתי
אושרת קוטלר עושה כמעשה שי גולדן כשהיא נותנת פתחון פה ראוותני לגב' אלפרון (אלמנת הנרצח והאמא של הבן העבריין בכלא ועוד בנים) ונותנת לה ללהג עד מוות כמה שהיא טובה וטהורה וילדיה מוצלחים והכל שטויות והכי טוב שקוטלר לא טורחת לשאול באמת על מה שחשוב. העיקר שבעלה השאיר לה כמה סידורים כספיים לעת צרה שבטח לא מספיקים לה כםי שלסופרת זה לא מספיק ואולי לכן, לכאורה לכאורה, גם ילדיה ממשיכים לנסות לעזור לה כלכלית.
אהבתיאהבתי
אני לא הומופוב, אבל השורה התחתונה של קיסוס הגעילה אותי.
אני חושב שהיא אמורה להגעיל גם את רוב הנשים, אבל מעולם לא הייתי אישה.
אהבתיאהבתי
א. אל תאבד את התקווה.
ב. אולי אינך הומופוב, אך רשת פוקס ביטלה השבוע את זואי לטובת הגמר של אקס פקטור. מגעיל מצדכם.
אהבתיאהבתי
אורן יקירי, עדיפה רג'ינה ספקטור אהובתנו או שתעלה 14 תגובות בפוסט לכניסה הרשמית המפוארת מכביש גהה, לפתח תקווה.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי איפה הגועל, או למה מרמזים דבריך.
אהבתיאהבתי
את מתממת. שועלן הלטנטי נגעל מרמזים לכניסה האחורית לפתח תקווה.
אהבתיאהבתי
אז גם אתה לא הבנת.
אם אני היחיד שרואה פה רמזים מיניים הומוסקסואלים, אולי אני באמת לטנטי…
אהבתיאהבתי
נבצר ממני להבין את אנשי "אני לא הומופוב, אבל", ואיך אפשר להגעל ממעשיהם המיניים של אנשים בגירים. קיסוס כתב דימוי תמים על אספרסו, וכל האחריות לפרשנות אחרת היא בלטנטיות של הקוראים. מלבד רג'ינה המלאכית ששום דבר כזה לא היה עולה על דעתה.
באשר לרק מילה, המוח לא מקום נקי וה "מה ואיך שהם עושים שם" , הוא חלק מהעניין. אל תהי כה אנוכית במניעיך, גם להומו צריכה להיות סיבה לתליית פג הג על כתפו.
בכל מקרה עדיף שנשוב לרוחו הפוריטנית של הבלוג, לעיסוק בנושאים המסעירים, כיסם של אחרים.
אהבתיאהבתי
אני הכי אוהב אותך כשאתה מיתמם.
הייתי מביא פה שלל לינקים, אבל אני אכבד את השרמוטיות הפוריטנית שלך.
אהבתיאהבתי
שטויות, הבנת את כוונתי, היא לא הייתה להרגלי הגלישה שלך.
אהבתיאהבתי
אתה צפוי
אהבתיאהבתי
מצטער, הכל בגלל שאני זה אתה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהוא מפרש קצף לבן ומתוק מלמעלה – כדברים אחרים. לא הייתי מעלה על דעתי.
אהבתיאהבתי
שועלן, אתה מה זה צודק !! אפילו אורן אומר את זה במפורש ופורש לצומת גהה.
אהבתיאהבתי
מומלץ לכל סטרייטית חבר הומו- מהמקום הכי נקי.
אין מתח מיני, אין כלבתאות נשית, אין פנקסנות עם אח ביולוגי . ולא מעניין אותי מה ואיך הם עושים שם.
אהבתיאהבתי
רקמילה, כנסיכה אני מנועה מלהגיב, ממליצה לקרוא למעלה – never say never
אהבתיאהבתי
you must be kidding 🙄
אהבתיאהבתי
א. אק"ב מרגיש כמו מחלת מין צה"לית. מתחנן להמנעות.
ב. הסכום קרוב יותר למיליון, החצי מסיבות אמנותיות.
ג. בפעם האחרונה שקסטל בלום היתה מסוגלת לתזמן משהו, היה לה קארה. צאי מהדכדוך.
ד.גולדן גייט מכוון באירוניה כלפייך, כך שאין לי התנגדות שהבינימינאים ישתמשו בו. אני חשבתי על מפרץ בארץ אחרת, לא זאת הפיכסה לטעמה של היונה. זה עם הגשר. כמובן שכתבת קודם ושכחנו, את תמיד כותבת הכל קודם, חוץ משבועת הצופים שחמקה מאצבעותיך השחורות.
ה. עכשיו שהגעת לשיא, פריקינג נרי ליבנה, הגיע זמן פרישה, שוב אעשה זאת במקומך.
אהבתיאהבתי
מהגדות הירקון לצפון הרחוק, חדשות מנורווגיה. כתוצאה ממקרי האונס הרבים שבהם המהגרים מארצות ערב אונסים מקומיות עולה הצעה בתקשורת להקים קווי מוניות שינהגו בהם נשים בלבד, הדוגמאות להסדר זה הנן מארצות ערב למיניהן, אומר אני, ראו איך הבאים מהנדסים את המקומיים וכופים עליהם הפרדה, בדרך זו או אחרת, מעניין. עוד בעייה מישהו בבית ספר, כנראה חטיבה, פתח כיתות נפרדות לזרים, בד"כ שחומים ולמקומיים בד"כ לבנבנים-וורודים, ותיהום כל הארץ. התגובה? "אם לא אעשה כן לא יהיו לי תלמידים מקומיים", וזה ! לא אפרטהייד? . כאמור,טול קיסם טל
קורה, ואל תדון עד שלא תגיע.
אהבתיאהבתי
השמש שקעה על עירי וניתן לומר שבוע טוב יהודים. מה זה טוב? בשבוע שעבר הבעירו
בפעם השמינית את קו הגז לישראל. נקווה שאת ההדלקה הגדולה באמת ידחו לחנוכה.
זה על ההוא של תג מחיר מירושלים. ציטוט: "אביו של הנאשם ביקש להמיר את
מעצרו בפנימייה דתית בפתח תקווה".
בראייה היסטורית: זה המשכיות של גורל העם היהודי הציונות ותקומת מדינת ישראל,
כך החלה פתח – תקוה כמה דתיים עברו מירושלים לשם.
בראייה תנכית: תמיד ידעתי שיש דבר חסר ברשימת ערי המקלט בחומש. עכשיו מצאתי.
בראיית מוניטרית פיסקלית: עכשיו מתחיל להתברר למה מעלים את הארנונה בפ"ת ולמה
מחזיקים שם (בעצם כאן) כל כך הרבה תלמידי חוץ בחינוך הדתי לסוגיו השונים,
הכל ע"ח המקומיים.
בראייה אסטתית: חשבתי שאני יודע למה פ"ת נחשבת בין יודעי גועל לאחת הערים
המגעילות במזרח התיכון. עכשיו למדתי שאף פעם לא ניתן לדעת את כל הסיבות
לתופעה קוסמית זו, ראה היזנברג ועיקרון אי הודאות וכ"ו.
אהבתיאהבתי
אל תזלזל ,אחרי הכל פ"ת היא Mother of the Moshavot.
אהבתיאהבתי
לא יורדים על פתח תקווה, בטח לא האומללים שגרים מעל נגרייה בפלורנטין. פ"ת היא השחור או האפור החדש. מי שממשיך בגג העייף של הלעג, פשוט לא מחובר לסאב טקסט החדש.
אהבתיאהבתי
אני כבר לא זוכרת מתי הייתי בפעם האחרונה בפ"ת , אם בכלל.
אהבתיאהבתי
You don't say ? Petach Tiqwa = Opening of Hope, or forget about it
אהבתיאהבתי
מתי בפעם האחרונה לחצת על Enter ושום דבר לא קרה ?
ז.א. מתי בפעם האחרונה עמדת בפתח ולא היתה שם תקווה ?
אהבתיאהבתי
הפסקתי לספור.
אהבתיאהבתי
אני מקווה שרק אני ואת יודעות על מה את מדברת, never say never
אהבתיאהבתי
חוששתני שאין את יודעת על מה אני מדברת 😕
אהבתיאהבתי
חוששתני שכן, קראתי את כל ההיסטוריה של הבלוג הזה
אהבתיאהבתי
למה תקטרג על ישראל. זו עיר מולדתם של מיטב הבלוגרים
אהבתיאהבתי
במע"צ עוד לא סגורים בשיעתוק לאנגלית אםTIQWA או TIQVA כיף התקוה הטובה.
אהבתיאהבתי
עלינו לשבח: מעריב, עתונו של יוחי דנקנר, מפרסם ביקורת על התספורת שמציע יצחק תשובה. אחרי גל הביקורות על העתון של נוחי, צריך לשבח אותו ולא לבקר.
עלינו לבקר: מעריב מפרסם בעמוד הראשון שמסמכים נדירים רבים נעלמו מן הספריה הלאומית. קראתי את הידיעה הזאת בהארץ לפני שבועות די רבים. התקשורת התעלמה מן הידיעה החשובה הזאת.
😥
אהבתיאהבתי
נעים מאוד, אני פעילת ימין שמתמרנת את חברי הכנסת בהם היא בחרה. אפשר גם להציג אותי אחרת: "בוחרת שהחליטה שנבחרי הציבור שמקבלים ממנה את משכורתם יעבדו עבור כספם". לא מציגה, לא מנדנדת, בוררת היטב את מכתבי ופניותי, אבל בהחלט כן, הם, חברי הכנסת צריכים לעבוד עבורי, אני וכל אדם אחר שהלך והצביע בבחירות האחרונות, המעסיקים הישירים של אותם חברי כנסת ובניגוד להורינו ולדורות שקדמו לנו, החלטנו שהעובדים שלנו צריכים להראות תוצאות, להצדיק את הבחירה בהם, לעבוד קשה בשביל להיבחר לכנסת הבאה.
אהבתיאהבתי
חזק ואמץ. כמי שמתעב את הימין בדרך כלל, אני חייב לומר שההתנפלות על השימוש של פעילי ימין במכשיר סופר-דמוקרטי כמו פרסום מדד שכזה היא פשוט מביכה. זכותו של הימין לפרסם מדדים כאלה ומי שיש לו בעיה עם זה שיילך לנפנף באוזניים. באמת.
אהבתיאהבתי
הגורל המר של הלוזרים… מי שלא יודע להקים קואליציה נענש בחודשיים עם דנה ספקטור.
אהבתיאהבתי
מביכה ספקטור עם הכתבות שלה. היא לא עיתונאית אמיתית בנשמה, כולה חנפנות מאוד לא נעימה כאילו וואללה לבני ואני סחבקיות. עיתונות מהסוג הזה מאוד מסוכנת כי עם כל הריקודים ואיזה יופי התחלתי לאהוב את היופי של עצמי, אנחנו כל כך גאים בך ומאושרים שמצאת את עצמך, זאת אישה שמצביעה בכנסת ועלולה לקבוע גורלות אז להתייחסב אליה ואל המראיינת כמו אל שתי ברביות זה מביך ומסוכן. ספקטור באמת סוג של ברבי שכל מטרתה לרצות ולהתחנף כדי שיאהבו אותה, לבני בובת יחסי ציבור מעיקה. עדיף היה למרחב הציבורי בלי שתיהן
אהבתיאהבתי
דבורית יקרה.
את משאירה את הקוראים עם סקרנות לגבי גיא לשם.איפה הוא היום ולמה הוא פרש?
גם קיויתי שתתני את הכתבה החשובה ביותר בסופ"ש הזה לטעמי.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3552821,00.html
רונן.
אהבתיאהבתי
פרש כדי להקים עסק משלו.
למה?
כי עיתונות זה לא מקום מדהים להיות בו למי שרוצה להיות עצמאי ולתכנן מה יעשה בחייו, איפה ומתי, וכמה ירוויח.
והנה, הבאת את הכתבה החשובה לטעמך, אותה לא קראתי (כמו את הכתבה שהיונה אהב/ה), והכל בסדר. אני לא יכולה לקרוא הכל. אני קוראת מעט מאוד.
למה? כי זה המון המון עבודה וזמן ולא אפשרי לבנאדם אחד. לכן אתם הקוראים מוסיפים את כל מה שקראתם ואני לא. אני לא יכולה להקדיש לכך יותר מעשר-12 שעות בשבת.
אהבתיאהבתי
צודקת-השבת הזאת יפה מאוד לבילויים.
אהבתיאהבתי
דבורית, הגירסה הרשמית שלך לפרישת לשם היא חמודה, אבל האמת היא שהוא פשוט לא הסתדר עם צמד העורכות הבינוניות שהיו לו במקום העבודה האחרון שלו. מפאת כבודן, לא אזכיר את שמן.
בכל מקרה, הוא היה עיתונאי ענק ותחקירן מעולה והוא חסר מאוד בעיתונות הישראלית.
אהבתיאהבתי
אתה מה זה צודק. לעזוב את העיתונות כולה על שלל עיתוניה, טלוויזיותיה ורדיואיה ולהקים חברה, על כל המשתמע, בגלל שתי עורכות, זה הסבר הרבה יותר הגיוני.
אהבתיאהבתי
תודה על הפירגון של ולווט. חדת עין ואבחנה שכמותה… (הפרחים בדרך)
לענין סיבות / נסיבות / מסיבות לעזיבתי, אני לא מרגיש צורך לפרט אבל בבקשה לא לדבר בשמי, גם לצורך נקמות אישות בקולגות שלי לשעבר. אין קשר בין עזיבתי לבין זהות עורך או עורכת כלשהו / כלשהי.
לא רק מוצרי מזון מגיעים לתפוגת תוקפם…
אהבתיאהבתי
ההתחנפות של ספקטור לקדימה והשקרים של גולדן עבור פרס ספיר – זה בדיוק מה שרע בעיתונות! עיתונות של מחוברות! ספקטור שגוררת בשערות את הבת שלה על טורים צהובים (חבל שאלכס לא עצר את הכל דרך בית משפט), שכלום לא מעניין אותה חוץ מעצמה והוואנאבי השני שחושב שאפשר לעבוד על כולם ומוכר את האח המדהים שלו עבור רייטינג. ולאלה עוד נותנים חוזים של טאלנט ופרסים בזמן שאחרים מתחננים לעבודה. ביבי סתום להם את הפה ויפה שעה אחת קודם!
אהבתיאהבתי
הסוד השמור ביותר בארץ היה זהותה של "ברכה בודקת". הכפילה האנונימית של ג.יפית, שחברות ובעלי עסק מומלצים ע"י נוהגים לצלם את ההמלצה שלה, למסגר ולתלות במקום בולט.
במוסף הארץ הוסר הלוט בעקיפין.
אהבתיאהבתי
הכפילה של ג. יפית כנראה אחותה, והיה פעם "פיינשמקר" אבל לצערי הלך לעולמו
אהבתיאהבתי
נראה לי שיכולת להוסיף את גיא רולניק, שיחק אותה בכתבה הטובה ביותר שקראתי בחודש האחרונה.
בלי לעורר היסטריה ובלי לנגח את מי שמגיע לו…דיווח ונימק. מומלץ.
דה מרקר מייצר את התוכן היחידי שאני מוכן לשלם עבורו בישראל.
חבל שהוא מגיע לי עם הארץ -פיכסה.
אהבתיאהבתי
התחקיר הטוב ביותר על בצלאל היה דווקא בדה מרקר זמן קצר לפני המכרז על הסלולארי. אתי זיו תיאר איך העסקים שלו קטנים הרבה יותר מאשר הוא מתפאר ורשומים בלונדון בכתובת של הבית שלו, תחקיר קצר אבל מדהים שלא קיבל ביטוי בולט בגלל הרצון של גיא רולניק לדפוק את נוחי דנקנר ולקדם את המתחרים שלו. ובכל זאת התחקיר האמיתי עליו עדיין לא נעשה. גיא לשם זה פינאטס, זה לא הסיפור האמיתי. ועיתון בריטי גדול עובד על הסיפור האמיתי. כל מי שאכל מבצלאל יחסי ציבור יאכל את הכובע בתוך כמה שבועות
אהבתיאהבתי
בעיה עם שני נעלמים:
מה שווה יותר? משקיע בערוץ טלויזיה עם עבר של מסחר בנשק או משקיע בעיתון יומי עם עבר נאצי
אהבתיאהבתי
לא טרול, לא מלגלג, לא מתחסד
גם בפוסט הקודם על הסופרת
מישהו ראה רוע בסוחרי נשק.
מה יש לכם אתם נגד סוחרי נשק?
אהבתיאהבתי
הטהרנים המקטרגים על סוחרי הנשק אינם מוצאים פסול במו"ל נאצי
אהבתיאהבתי