1. הבורות של עורכי חדשות בנושאי יהדות היא מן המפורסמות. ביום רביעי דיווח אלכס דורון במעריב "צלחת שנבזזה בשואה חוזרת לבעליה". מי שראו את הכותרת לא הבינו מה יש להתרגש מצלחת ישנה ורק בתוך הידיעה יש הסבר: "פריט היודאיקה שחוזר לבעליו הוא השריד היחיד מ'עץ חיים' – מנגנון הגלילה וההגבהה של ספר תורה".
הדתיים שבין הקוראים כמובן מחייכים לנוכח ההסבר המסורבל, שהפך לכותרת מוזרה. לטובת אלו שלא ביקרו לאחרונה בבית כנסת, הנה הסבר בעברית: ספר תורה עשוי קלף, אותו מחברים למוטות עץ שנקראים "עצי חיים". מוטות אלו כוללות גם דיסקיות עץ שעם הרבה מאוד דמיון הזכירו לעורך ממעריב צלחת, ובאותה מידה יכלו גם להזכיר לו צלחת מעופפת, או צלחת לוויין.
ועוד משהו – ספרי תורה הם רק יריעות הקלף שעליהן כתובים חמשת חומשי התורה. כאשר הטקסט הזה מודפס בספר הוא לא נקרא ספר תורה אלא חומש. בתקשורת מבלבלים בין המושגים.
2. ב-13 בנובמבר ידיעות פרסם ידיעה גדולה תחת הכותרת "נס הצגות חנוכה". בידיעה דיווחה כתבת החינוך תמר טרבלסי-חדד על הצגות חינם לילדי הפריפריה במהלך חופשת החנוכה. חלפו תשעה ימים ואיריס ליפשיץ קליגר בישרה בממון "נס לא קרה לנו". בידיעה נכתב "משרד התרבות הכריז על פרויקט של כ-100 הצגות חינם לילדי הפריפריה, אלא שבחלק מהיישובים המשתתפים לא יודעים על קיומו". מבחינה עובדתית, בידיעות כמובן צודקים, אלא שזה קצת מצחיק שידיעות גם יוצאים בהכרזות בומבסטיות לפני שהפרויקט הושלם וכמה ימים אחר כך מביעים זעם על כך שהפרויקט שעליו הכריזו לפני שהושלם, אכן טרם הושלם.
3. בחצי שנה שחלפה מאז שאילנית חיות פרסמה לראשונה, בגלובס, ידיעה על מחאת המחירים היא ועוד כתבים רבים ביצעו השוואות מחירים. ביום שני שעבר פרסמה ידיעה מרתקת על כך שלמרות המאבק וההבטחות להוזלת מחירים מחירי החלב בארץ יקרים פי שלושה מאשר פולין למשל. אבל למה להסתפק בדיווח ותגובה בלי לצלוב את החברות ואת התגובות המגוחכות שלהן (או את אי התגובות).
טרה: "ההשוואה בין ישראל לפולין אינה נכונה, כיוון שמחיר החלב הגולמי למחלבות, מחיר המע"מ ומחיר עלויות העבודה נמוכים יותר בפולין מאשר בישראל".
ומה עם משכורת המינימום בפולין ובישראל בהשוואה לשכר החציוני?
(רמז: השכר בישראל גבוה יותר).
אי אפשר גם שלא להזכיר לטרה, כי בהשוואה לפולין ולשאר המדינות באירופה ובארה"ב, בארץ עלויות שינוע החלב נמוכות בגלל המרחק הקצר בין הרפתות למחלבות ומשם לרשתות וגם חובה לציין שכל פרה ישראלית מניבה יותר חלב מכל פרה אחרת בעולם.
4. בישראל יש עיתונות ספורט מפותחת, למרות שחוץ ממכבי ת"א בכדורסל, אין פה באמת ספורט וספורטאים. לכן היה מפתיע לגלות בסוף השבוע שעבר, דווקא בכלכליסט, כתבה על "מדינת הכדורגל". ליגה ענקית שנוסדה לפני כתשע שנים פרושה על פני כל הארץ, וכוללת מאות מועדונים ואלפי שחקנים חובבים.
בגוגל מצאנו מספר אזכורים זעום שמעלה תהיות קשות: איך ידיעות, מעריב והארץ עם מוספי הספורט היומיים שלהם מעדיפים להתייחס לכל גיהוק ושיהוק של מאמנים ושחקני כדורגל מליגת העל, אבל לא מדווחים בקביעות על המיזם המרשים והייחודי של מדינת הכדורגל.
מצד שני אי אפשר לשבח את כלכליסט לגמרי לאור העובדה שבסוף הכתבה מצוין שכתב אותה מנכ"ל המיזם. אין כתב מגזין שיכול היה לעשות את העבודה המלאה?
5. ב-17 בנובמבר נחשפה בחדשות ערוץ 2 הקלטה שבה מנכ"ל משרד הבריאות משוחח עם מתמחים ומזהיר אותם מפני משרד האוצר וראש הממשלה. בין השאר אמר שנערי האוצר מתנהגים כמו מאפיונרים ואילו ראש הממשלה מציע להביא רופאים מהודו. כל מי שניהל מו"מ יודע שהוא כולל משפטים שאין כוונה ליישמם. המשטרה לא באמת מגיעה כשאמא אומרת שאם לא תגמור את השניצל יבוא שוטר, ואף אחד לא רץ להתלונן על אונס כאשר מישהו אמר במהלך ויכוח "אני …. אותך". גם האיום בהבאת רופאים מהודו היה חלק מהמו"מ ולכן מנכ"ל משרד הבריאות נאלץ להתנצל, אבל לא פוטר.
אבל בתקשורת סירבו להרפות. ביום ראשון שעבר דיווחה אימי גינזבורג מהודו לידיעות "רופאים בהודו – 'לא נבוא לשבור שביתה'" וב-24 שעות סמדר שיר התווכחה עם משה רונן האם הרעיון לייבא רופאים מחו"ל הוא לגיטימי (רונן היה בעד). נו, עדיין יש מי שחושב שהתקשורת בארץ מאוזנת (ולו גם מאוזנת נפשית?).
בקטנה
בכתבה של שחר סמוחה בגלובס סיפר הכותב איך פגע בחבר טוב שלו שתרם לו ציטוט מביך שרודף אחריו לנצח. רק שסמוחה מכיר מספיק טוב את הרשת כדי לדעת שאם מכניסים ציטוט מדויק מכתבה, חיפוש של שבריר שנייה בגוגל מאתר את הכתבה המקורית ואת שמו של החבר. אם על הפגיעה הראשונה אפשר היה לסלוח לסמוחה, ציטוט חוזר של הכתבה זה כבר ממש מעצבן ולא-חברי, גם אם לא קוראים לך ע"ש קליניקה מפורסמת.
——-
דבר הולווט
זהו פוסט אורח המופיע בכל יום ראשון. כותבים אותו עיתונאים המועסקים במקומות שונים ולא יכולים להביע בקול ובשמם את דעתם.
ולווט אנדרגראונד 
אלוקים ישמור, ב"ה אומר שהטור משעמם, הקפטן מרוצה והלל גרשוני בטח בחופשה בתאילנד. אין לנו על מי לסמוך, אלא על אבינו שבשמיים ועל שועלן
אהבתיאהבתי
שועלן
אהבתיאהבתי
כן, בני?
אהבתיאהבתי
השם צבקות, תודה לקל, אלוקים ישמור, ממש בקיאות ביהדות!! והעיקר לא לפחד כלל
אהבתיאהבתי
א מייסע
אהבתיאהבתי
שכויח!
אהבתיאהבתי
אופס, טעות נוראית. הנה הביצוע הראוי לצלחת ולימון
אהבתיאהבתי
האר א מיינסע, אילי גוערליצקי אונד יונה עטרי זינגן איט מאץ' בטר, בקיצור הזהרי מחיקויים
אהבתיאהבתי
חיפשתי, לא נמצא ביו-טיוב, לצערי.א-שאדע.
אהבתיאהבתי
לא טוב מה שקורה כאן, לא טוב.
כבר התרגלתי לפתוח את השבוע במנה גדושה של ליבסקינדיות, מלאה רגשי נחיתות ומוגשת ברוטב סמיך של תוכחה וחרון. המנה הזו היתה גורמת לי מיד להקאה כמנהג הבולימיות, והודות לכך – גם לגזרה נאה.
אך באחרונה התחלף הטבח והבחילה נעלמה. הסעיפים מעניינים, הארגומנטים במקומם ואפילו תבלין עדין של יידישקייט נותר בצלחת. אני זולל, והכל נותר בקרבי והופך לחד-סוכר וקילואים מיותרים.
יוחזר לאלתר הדוס המצעק. תנו לכעוס בארץ הזו!
אהבתיאהבתי
דיווח קבוע על משחקים לא מחייבים בין החבר'ה? זו מדינת הכדורגל, לידיעתך, אחת ההצעות המגוחכות ששמעתי אי פעם
אהבתיאהבתי
פוסט מעניין
אהבתיאהבתי
הוחלט סופית יורדים מנושאי היהדות. נמאס כבר מהלעג של הציבור הדתי. מצדנו יבוא המשיח, אנחנו נדווח על הליגה של לוזון.
*עורכים של כלי תקשורת גדולים המנועים להגיב בשמם, כי פאדיחה להגיב לחמשלות.
אהבתיאהבתי
"אורלי קסטל בלום" (זו שיצר "שי גולדן" ((יצירת מופת, כולל הפרומו, נגע לכם בעצב חשוף בלי הרדמה)) היא "דפני ליף" (זו שאתם יצרתם) בת חמישים.
אהבתיאהבתי
משק חלב וכלכלת חלב. בפולין רוב החלב עדין מיוצר במשק משפחתי קמאי ב 2008 ב 95 ממשקי החלב היו פחות מ 20 פרות. שאלה ראשונה האם האיכרים בפולין נכללים בחשבונות וחישובי המשכורת. מי בדיוק מחשב משכורת במשק משפחתי וכיצד. לדעתי כל בדיקה תראה שמה שיופיע כמשכורת שמשק משפחתי כזה משלם או מקבל פחותה בהרבה משל משכורת של חקלאי ישראלי כולל הפועל התיילנדי. חלב זה בס"ה מין ריכוז של אדמה, מים וידע + החזר על ההון. בכל מקום בעולם מחיר החלב הגלמי בשער הרפת קשור בקבועים אלו. בפולין מחיר הקרקע החקלאית פחות מבישראל. מים? בודאי. לדעתי תמחור השוואתי של מיספוא כאן שם יהיה בסדר גודל של X 20 ויותר. שם הפרות ניזונות ממרעה טבעי, אני מניח כ 6-8 חדשים, אולי יותר, וביתר השנה מתחמיץ שמיצר האיכר + במשק שלו וכנראה קצת מזון קנוי (מרוכז). הובלת החלב? סביב כל עיר יש משקי חלב ויש לי ספק אם המרחק הממוצע משק מחלבה עולה על נסיעת יום במיכלית. שאלה נוספת האם מחיר החלב בפולין הוא קבוע כל השנה? לדעתי בינואר פברואר מחיר החלב יהיה גבוה מביוני. מישהו יודע? בישראל המזון המרוכז מובא מחו"ל, המים ליצור מזון מקומי ודאי שיותר יקרים מבפולין. ההשוואה סתם היא מעשה דימגוגי מופרך. או כן אם כבר מחפשים אשמים אין בעיות כשרות ומשגיחים ובפסח לא צריכים מיספוא כשר. השיעור נגמר. ראה מאמרים טובים בגוגל
Milk industry Poland
אהבתיאהבתי
לרגע אחד חשבנו שאתה באמת יודע על מה אתה מדבר (בניגוד לכותבי שורות אלו שעם יד על הלב, לא מקפידים על צליפים לפני כל חליבה, למרות דרישות משרד הבריאות). בשנים האחרונות הרפתות הקטנות בארץ מחוסלות בזו אחר זו כי הרבה יותר זול לייצר חלב ברפתות גדולות וממוכנות מאשר ברפת קטנה. לגבי שכר עבודה – מותר לנחש שפועל תאילנדי בארץ, מרוויח פחות מפועל פולני שווה זכויות. היינו יכולים להמשיך, אבל רצוי לדלג ישר לסוגיית הכשרות – באותה ידיעה בגלובס מפורסמת הערכה ולפיה עלות הכשרות מגיעה ל-10%, מה שלא מצדיק מחיר גבוה בעד 350% חוץ מתאוות בצע, אבל כנראה שיש אנשים שלהם תמיד נוח להאשים שומרי מסורת מאשר להתמודד עם שאלות קשות.
אהבתיאהבתי
לא ברורה לי תשובתך-תשובתכם. טענתי שלא ניתן כך סתם להשוות בין מחיר חלב בפולין למחירו
בישראל. והבאתי עובדות. לדיון משמעותי צריך מחקר יסודי בגלל השוני האדיר בין עלות גורמי הייצור בין ישראל לשם ובחרת – בחרתם להתעלם ממהם. פולין היום מיצאת מוצרי חלב לשוק המשותף עד כדי כך זול שם המחיר והגבילו אותה. אני קובע חד משמעית כי ההוצאה הכספית עבור עבודה במשק משפחתי בפולין זניחה ביחס לשכר עבודה בישראל. רגישותך-רגישותכם בקשר לכשרות מענינת. אכן עובדה היא כי כל ישראלי משלם כ 10% ממחיר מזונו עבור כשרות.
אהבתיאהבתי
טואובבב 😉
אהבתיאהבתי
מה כזה געפערלך שבמעריב כינו את אותו חלק מממנגנון הגלגול של ספר התורה "צלחות"?,גם אותו חלק בגלגלי המכוניות המתקרא TASSA (צלחת) אינו צלחת.איזה קטע!! הם אמרו צלחת!!העיירה מתה מצחוק.
אהבתיאהבתי
לקופסת העץ שלתוכה מכניסים את ספרי התורה בבתי הכנסת של הספרדים, קוראים "תיק", למרות שזה מזכיר הכל חוץ מתיק. לא היתה לנו בעיה אם העורך היה כותב "צלחת", או שהיה ניכר מהטקסט, שיש לו מושג במה מדובר. אגב, זה לא נורא שעורך לא יודע איך נקרא כל חלק בספר תורה, אבל בדיוק בשביל זה בורא העולם המציא לכל עיתונאי לפחות חבר דוס אחד (ואת ויקיפדיה, אשר הומצאה, רק כי החבר הדוס של ג'ימיי ויילס, מייסד ויקיפדיה, היה הרבה פעמים לא זמין בסלולרי)
אהבתיאהבתי
עוד סימן לבורות: בספר תורה ספרדי יש תיבה ובה 2 מוטות שסביבם נגלל הקלף, בלי צלחות !! בספר תורה אשכנזי (כ-80% מן הספרים בארץ) הקלף נגלל על המוטות ולאלה מצרפים "צלחות" (אחת למטה ואחת למעלה) כדי שנוכל לגלול את הספר בזמן הקריאה או כשמכינים אותו לקריאה בחגים (כלומר, להעביר עשרות דפים קדימה או אחורה). הספר כולו, כשהוא בגלילה מוכנס לתיק (מעיל) בד. מי שאין לו חבר מסורתי (אחד שמבקר בבתי כנסת), ילך ויקרא באתר "כיפה".
אהבתיאהבתי
זה לא מוכל כאן?
אהבתיאהבתי
פוסט משעמם.
אהבתיאהבתי
עדכון לא קשור:
אורלי קסטל בלום אכלה היום שווארמה, נותרו 1,499,945 שקלים (שתתה גם זירו + טורטית בפיצוציה הסמוכה)
אהבתיאהבתי
55 ש"ח לשווארמה + קולה + טורטית?
מה הפלא שזה לא מספיק לה.
אהבתיאהבתי
ככה זה כשאוכלים שווארמה בצפון תל אביב.
אהבתיאהבתי
מצד שני, מבזקן, מדד ת"א 100 עשה היום איזה 1.13%, אז אם אק"ב היתה מושקעת בתבונה, בזמן גמיעת הקולה ולעיסת הטורטית היא הייתה מרוויחה יותר מ16 אלף ₪ עוד לפני הגיהוק שבין השלוק לביס. זה לא מעט. אתה יודע, פעם שי גולדן נאלץ לעבוד בחודש שלם עבור סכום כזה.
אשריה ואשריו.
אהבתיאהבתי