אז מה הסיפור עם ההקלטה של השר משה כחלון על מינויי רשות השידור? ובכן, לתוכנית הרדיו מייבשים את הביצה אמר השר בשישי בבוקר "חיברו שני משפטים". יענו, בעברית, זו קלטת ערוכה. לא נותר אלא להמתין להוכחות שלו, שיראה שמדובר בקלטת ערוכה.
לאחר מכן הסביר שבאשר לקבלת תפקידים, אין שום הבדל מבחינתו בין שמאל לימין, העיקר שהבנאדם יהיה ראוי. אה.
– בידיעות (ע' 6) התייחס לכך רז שכניק. הביא את הדברים מההקלטה, נתן קרדיט למקור ראשון, והמשך הידיעה מתייחס למחיקת/אי מחיקת חובות רשות השידור. רה"מ מכחיש את המחיקה.
– בידיעונת בטור צד בישר"ה. אין זכר לכחלון. רק שרה"מ מכחיש את מחיקת החובות לרשות השידור.
– במעריב (ע' 14) מיה מנע מביאה את הדברים מהקלטת ואת תגובת זאב קם, בעל הידיעה שאמר לה שאין קשר בין מועד פרסום הקלטת לבין הפריימריז של הליכוד, וכי לא קיבל אותה מאנשי כחלון. יו"ר רשות השידור, אמיר גילת אמר שהמינוי שלו "הוא מינוי מקצועי".
– בהארץ (ע' 15) מובאים הדברים, פלוס אי תגובה של לשכת השר וכן תזכורת למינויי יוני בן מנחם ומיכאל מירו.
אז מי העביר את הקלטת ולמה עכשיו, חודשים אחרי שהדברים נאמרו?
גלובס/ G
לקראת חגיגות 20 שנה להתמוטטות ברית המועצות מנתח יואב קרני את המצב ברוסיה הפוסט קומוניסטית.
גם לגלובס יש מצגת תמונות באתר (עולמית), כמו להארץ ולמעריב, שהצטרף אליו.
חן שליטא על הילדים שלכם כצרכנים. כן, שלכם. תוספת על ישראלים בחו"ל.
האמת, אני לא מכירה הורים כאלו וילדים כאלו, אבל כנראה שאני לא מכירה מספיק הורים לילדים בשכבות הנכונות.
כתבה נוספת (מירב סריג) מתייחסת לשוק האוכל שיגיע בקרוב ליפו. כותרת הגג שקרית ומעצבנת:
"האם שוק האוכל החדש יחזיר את המבלים ליפו העתיקה?"
לכל מי שלא היה ביפו בשבועות/ חודשים האחרונים של פרוץ החורף האביבי: יפו עמוסה כפי שלא הייתה מימיה. אין שום דרך להגיע אליה בסופ"שים ללא עמידה בפקק מתמשך לאורך קילומטרים. לא צריך להחזיר את המבקרים. כולם כאן, אין מקום לסיכה. אני לא יודעת מה יקרה כשייפתח השוק הזה. מן הסתם אשכיר את השירותים בביתי לציבור האוכלים והשותים ואת החניה של הקטנוע אהפוך לחניה תלת מפלסית לכל רכבי השטח המפונפנים שממלאים כל פיסת חול ואספלט באזור.
7 ימים
שוש מולא ועורכיה מנסה לתאר מצב נורא ואיום בצה"ל: "יורים ושותים", כך כות' השער לאיור של שחר לוי וצילום של אביגיל עוזי. מדובר בשער תעמולתי לגמרי, שיכול היה לשמש פוסטר לרשות למלחמה ב-. לוחם בשדה הקרב, באמצע הסתערות על משהו (כך אפשר ללמוד מהחברים שמאחור). המילה המפורשת והפופולרית במיוחד, "מגיפה" מופיעה אף היא בשער. העילה: סקר של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול: 9% מחיילי הסדיר הודו שהם נוהגים לשתות בבסיס. בכתבה עצמה מובאים כמה סיפורים, וקשה להבין מהם עד כמה התופעה נפוצה, ומהי ההשפעה שלה. ברור שלשמוע שחייל עולה לשמירה עם בקבוק זה לא משמח.
מצד שני, אולי השתייה המרובה בצבא יכולה להסביר את האימפוטנציה של חיילי בסיס חטמ"ר אפרים כשפלשו אליו כמה עשרות שב"בניקים.
ידיעות לוקח צד (שחר גינוסר): ראיון עם השר אלי ישי לקראת דו"ח מבקר המדינה הממשמש על אסון הכרמל, והנה כל הראיות, כולל מסמכים, השר התריע. ועוד איך.
בתחילת הכתבה מביא הכתב קטע של זבוב על הקיר. הוא היה בחדרו של השר כשאחד מעוזריו נכנס לחדר והציע: "נניח שנפרסם עכשיו בעיתונים של ש"ס שהולכים להחליף את מבקר המדינה, איך זה ישפיע? זה יעזור?" יועץ התקשורת של השר החוויר ונבח על העוזר (נו, הוא ידע שיש עיתונאי בחדר). אחר כך נכנס השר, הזדעזע כנדרש, ואמר ש"בכוונתו לזמן את העוזר לשימוע, 'עד כדי פיטוריו, למרות שהדברים נאמרו רק בהומור, וזאת בשל הכבוד הרב שהשר רוחש למבקר המדינה".
ובסוף עוד מעידה של השר:
"אני הוצאתי בחורים לאקדמיה… יש לי 10,000 חרדים באקדמיה, מתוכם 3,000 כבר גמרו ללמוד".
ובחורות?
סופשבוע
שני חידושים במוסף: עורכת נוספת, גבי גולדמן, ועמוד בפייסבוק.
סיפורו הקשה של פיני גרשון (אביעד פוהורילס) מתחבר לזה של ירדנה ארזי ב-7 לילות, כמו שאמרתי כבר, או של רן בן שמעון ב-7 ימים. הצגת הדברים, העמדתם, מזכירה את המסע שהעמותות צריכות היו לעשות כדי לזכות בכספי בנק לאומי. מבאס שכדי למכור מוצר זה או אחר שיש לחבורה הזו, הם צריכים לנפנף במסכנותם. אבל מה, אולי זו רק אני שנרתעת משלל הכתבות האלו, ולמעשה הציבור כולו משתוקק לשמוע על הצרות הנוראות שפקדו את סלבזיו?
הים של עזה (איתי אשר) – משהו קצת שונה. גולשי גלים (שתקנים) בעזה.
כתבת וידיאו מ-NYT בנושא מהקיץ האחרון.
הארץ השבוע
חגיגות שנה לאביב הערבי, שהוא יותר חורף מדמם.
ח"ח על הרעיון, על ההפקה ועל הריכוז באתר.
מוסף הארץ
ויכוח משונה היה פה בטוקבקים אתמול על כך שדורון רוזנבלום "מטייל בעולם כאילו אין מחר".
אוי אוי אוי (1): בטח שמתם לב שבהארץ מפטרים אנשים ורוצים לאחד מוספים ואין כסף לשלם כמו שצריך לעיתונאים אבל דורון רוזנבלום מטייל בעולם כאילו אין מחר וחוזר עם שום דבר, סתם חרטוטים מקושקשים על כלום עלאק אינטלקטואלי. סדרי עדיפויות כאילו דה?
הכותב הכחיש בהמשך שרמז רמיזות לא הגונות, וכלל לא אכפת לו אם רוזנבלום נסע על חשבונו. זה לא רלוונטי מבחינתו. הוא, יש לו אג'נדה. היינו בסיפור הזה בקיבוצים בשנות החמישים באספות הקיבוץ, גם אז מי שטסו לחו"ל או שקיבלו סוודר אדום ונעלי לאקה מהדודה מאמריקה נודו. אז הנה, חזרנו אחורה שישים שנה. אגב, גם (חלק מ)מנהיגי מחאת הקיץ העניים המרודים יצאו לחופשות בעולם אחרי שקיפלו את האוהלים. על מה יוצא הקצף? על שעיתונאי אחד (ואפשר לא לאהוב את כתיבתו, לגמרי מותר), העובד כ-35-40 שנה במקצוע יצא לחופשה השנתית שלו וחזר משם עם כתבה? הרי זוהי דמגוגיה לשמה, צרות אופקים מפתיעה. מילא היה כותב האיש על מלונות הפאר בהם בילה ועל סדיני סאטן עליהם פרש את גופו הנהנתני תוך שהוא מלקט תותים בקצפת ממוך טבורו, ועל המסעדות בהן כילה סטייקים שמנמנים במאות דולרים יום אחרי יום, אבל לא, כתבת השער מספרת על מונומנט ארכיטקטוני שהיה מחוז חפץ שלו זה שנים: בית המפל של פרנק לויד רייט (בהשוואה לביתו שלו, ששופץ ע"י עזרה וביצרון, ככתוב). אז לא, "אוי אוי אוי" נגד "קשקושים אינטלקטואליים". כנראה לא קרא את איין ראנד בנעוריו.
המארקר והארץ קידשו את המחאה. עורך המארקר ייעץ לראשיה. העיתון הוציא מוסף מיוחד שחולק למפגינים. והעיתון במצוקה כלכלית ומפטר עובדים. בדיוק כמו כל עיתון אחר. כן, התקשורת כולה במצוקה. כמו כל המשק. ואת דעתי על פיטורים אלו ואחרים כתבתי ואני חוזרת וכותבת בכל שבוע נתון כמעט. האם זו סיבה לא לפרסם כתבה רחבת יריעה כמו זו של רוזנבלום, שהנהנתנות ממנה והלאה?
לא, את זה אני לא מצליחה להבין.
שישבת (ישראל היום)
בשל עניין אישי מוגבר קראתי בקפידה את הכתבה על עדי יעקבי (ערן נבון), שזה עתה מלאו 15 שנים להיעלמותה המסתורית מרח' קינג' ג'ורג' פינת הנביאים בתל אביב. לא, אין שום חידוש. לא מדובר בכתבת תחקיר, או בניסיון להתחקות אחר האירועים, אלא בתזכורת. שיחות עם המשפחה. ההורים והאחות התאומה.
ז'ורנל
הטקסט הטוב ביותר הוא של אודי הירש, על מהפכת פייסבוק הצולעת המוכיחה שהסדר הישן אינו בר ביטול, ושאי אפשר להציל את האנושות מעצמה.
לחצו והגדילו.
חראם רק על הכותרת הממורטטת משימושיות יתר, "הלם העתיד".
והמדור של רוגל אלפר, המועלה בקביעות (ג'ון לנון הפעם), לידיעת המעריצים.
כפ' 4-5 עוסקת בסדרת טלוויזיה, משחקי הכס. הכפולה הבאה, 6-7 עוסקת בתהפוכות בעולם האופנה העולמי. הכותרת שלה: "משחקי הכס". אומנם האמירה הרווחת היא שכותרות נועדו רק לעורכים ושהן שקופות לציבור הקוראים, אבל לקח לי זמן להבין שאין קשר בין שתי הכפולות. סתם הטעו אותי עם כותרת מבלבלת.
לחם עבודה
– מורן שריר, מבקר הטלוויזיה של העיתון זכה לא מזמן בקרדיט "סגן עורך" במוסף הארץ. שריר מחליף כנראה את אורי תובל ששוחרר מתפקידו.
– אגב, חובות ערוץ 10 הם 45 מיליון או 60? הנה ההסבר: 45 מ' דמי זיכיון, 15 מ' תמלוגים.
– נתניהו מסביר למה הוא לא רוצה לכתוב מאמר דעה ל-NYT (האנטישמי).
התיקונים
ביום חמישי סיפרתי על הכתבה הזו שהופיעה במעריב, בשער, על אודות הירידה במספר האנשים שניגשים לבגרות במקצועות הומניים וכבוגרת ספרות חמש יחידות צקצקתי במרץ. ובכן, משרד החינוך הוציא הודעה עצבנית לאחר הפרסום.
הודעת הבהרה!
משרד החינוך מודיע, כי הנתונים, אשר פורסמו הבוקר בעיתון מעריב אודות ציוני הבגרות במקצועות – היסטוריה, הבעה עברית, אזרחות ותנ"ך 2010 אינם נכונים, ויש בפרסום זה הטעיה חמורה.
הפרסום מציג ציונים של מספר זעום של נבחנים (פחות מ- 1% מכלל הנבחנים) ולא את ציוניהם של כלל הנבחנים. מדובר בקומץ קטן של תלמידם אשר ביקש לתקן את הציון במקצועות המדוברים, ולגשת למועד נוסף, ולכן אין לראות בפרסום את הנתונים המהימנים והרשמיים במקצועות אלה.
עוד יודגש, כי הפרסום אודות הקיצוץ, לכאורה, במספר שעות הלימוד, אף הוא אינו נכון, ומטעה. במהלך 3 שנות הלימוד האחרונות לא קוצצו שעות לימוד במערכת החינוך, ההיפך הוא הנכון, נוספו למעלה מ-100,000 שעות לימוד לצורך חיזוק מקצועות ליבה.
ובעניין מיטב הנוער:
– עיתונאי אחד סיפר בפייסבוק שכשהרצה על תקשורת בחטיבת ביניים פתח בידיעה על משהו שהתנהל בבית משפט בפ"ת ושאל את הילדים איך לדעתם העיתונאי ידע על הסיפור. תלמידה אחת ענתה: אולי המושבעים סיפרו לו.
– באותו מקום סיפר מישהו אחר על שאלון ידע כללי שהועבר לתלמידי תיכון ועל תשובתה של תלמידה על השאלה מהו מרתון: "ערב בגלי צה"ל המוקדש כל כולו למוסיקה עברית בלבד".
לפני פיזור
אם השתזפתם בשישבת – הנה שני הפוסטים שצצו בזמן ששתיתם סנגריה.
– אמנון אברמוביץ' התנצל בפני מכון שלם.
– עוד כמה דברים לא פופולריים על ערוץ 10.
שימו לב לכפתור ה-share בתחתית כל פוסט. מטרתו: לחלוק את הפוסט עם אחרים.
ולווט אנדרגראונד 
והנה דוגמא אקטואלית לרמת הירוקת ב-nrg/מעריב במצבו הנוכחי:
אבל לפי הסקר של משרד התמ"ת, ל-570 אלף משפחות בישראלת יש חיות מחמד, מתוכם ל-268 אלף משפחות יש כלבים.
ובקטנות:
א. "מהסקר עולה כי 13 אחוז מהמשפחות מחזיקות כלב מעורב" – 13 אחוז מאיזה משפחות? בכלל? בעלות חיות המחמד? בעלות הכלבים? אני מניח שזה בכלל, כי לא נראה לי של-87% ממגדלי הכלבים יש כלבים גזעיים.
ב. "מבין הכלבים הגזעיים, הכלב הנפוץ ביותר הוא הזאב, שמקדים במעט את הרועה" – אין כזה דבר "זאב", הגזע נקרא "רועה גרמני", ולכן לא ברור איך הוא גם מקדים במעט את ה"רועה" (כמובן שישנם רועים שאינם גרמנים – אני מניח שהסוקרים פשוט היו לא מקצועיים וקיבלו כלשונן תשובות כמו "זאב" ו"רועה").
אהבתיאהבתי
אפילו לסכם קומוניקטים הם לא מסוגלים…
אהבתיאהבתי
בטח שמתם לב שלילך סיגן הבלתי נלאית ממשיכה עם כתיבת מאמרים בדעות של מעריב. ובכן, מסתבר שבלונד ווילה בכפר שמריהו יכולים לסדר לך הרבה דברים בחיים רק לא כשרון כתיבה. המאמר היום כל כך פאתטי, ממש רחמנות עליה ועל העיתון שמפרסם דברים כאלה. העיתון הזה זקוק לכל כך רבה רחמים שסיגן היא בעיה קטנה אם כי מאוד מאוד מאוד מביכה.
בטח שמתם לב שיוסי מלמן סידר לעצמו אתמול בערוץ 10 כתבת יחצנות לכבוד ספרו המונומנטלי. וזה היה מביך כמעט כמו לילך סיגן אבל כל הכבוד למלמן על היוזמה. השאלה אם בשביל זה ערוץ 10 קיים היא שאלה אחרת
אהבתיאהבתי
ודאי שמתם לב שיוסי מלמן ובני דון יחיא ורוביק רוזנטל וגד שמרון וכל מספפרי הסיפורים סדרו לעצמם "פרומו" בכל תכנית אפשרית, אפילו בכל יום בשבוע
אהבתיאהבתי
תמיד הרבה יותר משתלם להיות עשיר. כשעבדתי בעיתון, הוא היה מלא ווייבערס שכתבו בתור תחביב, כי לא היה להם מה לעשות במשך היום והבעלים שלהן היו עשירים כך שגם לא היה צורך לפרנס מי יודע מה. זאת הרמה למרבה הצער
אהבתיאהבתי
לא שמנו לב, אנחנו לא שותפים לסטוקינג שלך אחרי סיגן, או לחשבונות האישיים אמיתיים או דמיוניים שיש לך איתה.
אהבתיאהבתי
כל מי שמעז למתוח ביקורת על סיגן, עיתונאית על בכל קנה מידה, הוא סטוקר שיומו יבוא. מקווה שהיא לא תשכח להזמין אותך לטקס פרס נובל לספרות שהיא בוודאי תקבל על הספר שלה וגם לטקס פרס פוליצר על הטורים במעריב. וכפי שאמרתי כבר קודם, אני מעריץ גדול שלה, של עבודתה העיתונאית המדהימה ובעיקר של הכתיבה רבת הכשרון שלה, מדובר באמת בעיתונאית הי טובה בארץ ובנוסף על הכל גם פובליציסטית מבריקה, אמן ואמן כן יהי רצון שכל העיתונאים במדינה יהיו כמוה
אהבתיאהבתי
…ממתי נהייה הבלוג הזה קוואטרו-שיח מייגע של ארבעה מגיבים קבועים, ככל הנראה זכרים? הדרת נשים, גם במתחם-ולווט. ולמה? בגלל האגרסיביות של אורן, עובר אורח, חייל זקן ור/ק. געגועים לשועלן.
אהבתיאהבתי
"הדרת נשים" זה "המזכיר לי את שנות ה-30" החדש?
אהבתיאהבתי
נו ממתי? מאז שעזבת לשיקגו והפסקת להגיב.
עצתי, אל תשאירי את הזירה לארבעת פרשי האפוקליפסה.
את חייבת להשתתף יותר
אהבתיאהבתי
יפית שיקגו זה כמו ירון לונדון.
אהבתיאהבתי
הסמל שלי אמר תמיד שאני נקבה. תודה על המחמאה
אהבתיאהבתי
הסמלת שלי אמרה תמיד שאני יותר גבר מנקבה. תודה על המחמאה.
אהבתיאהבתי
אני מבין שאני כמו מובראק.
כשאני משתלט לא אוהבים אותי, וברגע שאני מפנה את מקומי, מבינים שיכול להיות גרוע יותר ואז מתחילים להתגעגע…
אהבתיאהבתי
מתאים לך מובארק, לעצמי לא היתי נותן יותר מענבל גבריאלי.
אהבתיאהבתי
ענבל? היית מת.
אתה אפילו לא שוני.
אהבתיאהבתי
הדרת נשים – גוגל סטייל.
מישהו רוצה אולי להכין לוגוגוגל של זה?
אהבתיאהבתי
קראתי במוסף הארץ את שכתב יובל בן-עמי על הגן הלאומי המתוכנן במורדות הר הצופים. הוא יצא במקלו ותרמילו לטיול בשטח, וחזר עם אוסף הגיגים שחציים לועגים לאותו "אי תנועה" של פחות מקמ"ר, ומקטינים אותו תוך השוואה ארסית משהו לפארקים הלאומיים בארה"ב. חציים האחר של הגיגיו עוסק בחרדות נישול והכחדה של פלסטינים, שקיומם תלוי בבנייה על אותם מטרים ספורים, אשר לפתע הפכו מאי-תנועה למרחב פתוח עתיר פוטנציאל נדל"ני.
תוך כדי הקריאה השתעשעתי במשחק החביב על הנעלבים המקצועיים, והחלפתי כל מקום שנכתב בו "גן-לאומי" ב"עמק הצבאים", אותו אי תנועה קטן בשיפולי הולילנד. רק שאותו הארץ לא היה מעז להגחיך. אפילו לא קצת.
אהבתיאהבתי
צודק, צבאים הם אובררייטד, בסך הכל חמורים אנורקטים. לסירה קוצנית יש הדר פואטי. צפוי מצד הירושלמים שהפגינו למען הראשונים, והדירו את האחרונה.
אהבתיאהבתי
המינוח "צבאים" עצמו הוא אובררייטד, עקב רמיזתו כי יש בעמק יותר מצבי אחד.
אהבתיאהבתי
מה לא ברור?
הפלסטינים הם זן נכחד.
אהבתיאהבתי
נתניהו משחק אותה קלולס, מאשים את ניו יורק טיימס בדעות של אבו מאזן. זוכה כמובן לתשואות מהבלוגים של הימין האמריקאי. כמה צבוע צריך להיות הרי נותנים לו הזדמנות להשיב והוא טוען שעמדה התומכת בממשלת ישראל לא נשמעת. כמו ילד קטן שמתלונן שהוא רוצה לחמניה עם שוקלד, וכל הזמן נותנים לו עם ריבה. טורחים מכינים לו עם שוקלד, והוא מסרב. מסתבר שעכשיו מחרים את כל הלחמניות. בחיי החתול שלי בוגר יותר.
מי בחר באיש הזה לראש ממשלה, אה כן, העם הנבחר.
אהבתיאהבתי
זה ממש לא העם הנבחר אלא העם הבוחר.
אהבתיאהבתי
לא אשבור את ראשי בקשר לעם המיותר. זה כמו שאמא שלי אומרת, ילדים לא בוחרים.
אהבתיאהבתי
עזוב חתולים וילדים
זה לא משחק. ואם זה משחק
זה מוביל, בדרך ללא מוצא
לאסון נוראי. איך נראיית לו
ישראל בעוד 20 שנה?
אהבתיאהבתי
אתה כנראה לא מבין שום דבר בעיתונות . יש הבדל בין לעשות עיתונות מאוזנת שלא לוקחת צד , לבין עיתונות שמוטה נגדך ונותנת לך את "זכות התגובה" כאילו שאתה על תקן נאשם בבית משפט .
אהבתיאהבתי
הזמינו מאמר דעה, לא ביקשו תגובה. ההבנה שלך בעיתונות מוגבלת למי שלא מתעלף מביבי, הוא תקשורת מוטה. אתה חד מימדי, מעריך עיתונות עפ"י עמדה פוליטית. שילך ביבי לכתוב בניו יורק פוסט, העיתון שהוא ראוי לו.
אהבתיאהבתי
הזמינו מאמר דעה, אחרי שהטיימס מטנף על נתניהו באופן אישי (וישראל באופן כללי) כבר שנתיים כמעט מדי שבוע. השיא אולי היה לא מזמן כשליצנית מאיזה קולג' קבלה שטח במדור הדעות החשוב בעולם לפרסום מאמר שמסביר שזכויות הקהילה הגאה בישראל קיימות רק כקוסמטיקה לפשעי הכיבוש, או אולי בפרסום המאמר מלא השקרים של עבאס, או אולי בחזרה של מורין דאוד וטום פרידמן על הטענה המוכחשת (שמעולם לא גובתה בהוכחה כלשהי) של ברק רביד כאילו נתניהו מכנה את רם עמנואל ועמיתיו יהודים שונאי עצמם.
העובדה שעתונות ברמה הזו עוברת בטיימס היא לא ענין רגיל. זה לא "הארץ", מקובל לפרסם שם עובדות ולתקן מיד כשנופלת טעות, ומדור הדעות לא מכיל בד"כ תאוריות מהז'אנר של אלון עידן או בני ציפר. כשמדובר בנתניהו הסטנדרט אחר, והוא צודק לגמרי כשהוא מסרב לשמש עלה תאנה.
(לחסוך לך את התגובה האוטומטית: לא הצבעתי אף פעם לנתניהו, אני לא גר בהתנחלות, אני תומך בשתי מדינות וכן הלאה)
אהבתיאהבתי
עם יד על המקלדת, וולווט, כמה כתבות קראת מהפרויקט המיוחד של הארץ השבוע על האביב הערבי? שתיים? אחת? אפס? פרויקט תמיד עושה רושם, אבל קשה לצלוח אותו ובטח בשבוע כזה, כשהמדינה סערה סביב השתוללות נערי הגבעות, הוא כה מנותק. במוספשבת מעריב היה ראיון רלוונטי עם משה זר, ובמוסף לשבת של ידיעות כמה כתבות והרבה טורים בנושא (וגם ראיון מצוין ובלעדי עם לי קורזיץ), אבל שניהם בבלוג שלך – יוק. מוזר. מוזר.
אהבתיאהבתי
שלמה אבינרי מבכה על הליברלים המצרים שלא לילד הזה התפללו. מה הוא יודע? אולי איסלם מתון זה מה שהמוני המצרים צריכים? מי אמר ששלטון מערבי ליברלי ישרת את הפרולטוריון המצרי?
השמאל האשכנזי אף פעם לא רואה את האינטרס של פשוטי העם. שום דבר לא השתנה. גם סטלין והגברדיה הפכו לאנטישמים אחרי שראו שהיהודים המהפכנים רוממות הסוציאליזם והקומוניזם בגרונם אך הם רוחשים בוז וזלזול לאדם הרוסי בשטח. ולכן כל היהודים נבעטו.
אהבתיאהבתי
אכן, סטאלין הרוסי מלידה כאב את כאב האדם הרוסי. במיוחד נגעו לליבו מצוקותיהם של פשוטי העם הקולאקים. המזרחים הערבים, בניגוד לאשכנזים, אימצו למזלם את הדוקטרינה שלו "לא חשוב מי מצביע, חשוב מי סופר…"
אהבתיאהבתי
נו, הוא ראה את האינטרס של העם הסובייטי הפשוט. גרוזיני, רוסי או אוזבקי. היהודים הקומוניסטים שם נחשדו בניהליזם קוסמופוליטי. ממש כמו בארץ
אהבתיאהבתי
בודאי, היה הראשון לזהות את רצונם של מיליוני רוסים פשוטים למות ברעב, ואת תשוקתם של האיכרים לוותר על משקיהם לטובת המפלגה. אבל, אפילו הוא לא הצליח לחזות את החלפתם של חסידיו האשכנזים השוטים בחסידים מרוקאיים מתוחכמים
אהבתיאהבתי
Reports describing disproportionate representation of Jews among the cultural elite continued to appear up to Stalin’s death in 1953. In a campaign whose rationale is reminiscent of the charges of Wagner and Treitschke, Jews were now purged from the cultural elite as “antipatriotic stateless cosmopolitans.” They were viewed as having no appreciation for Russian national culture and as encouraging a “national nihilism” toward the Russian people (Kostyrchenko 1995, 168). Jewish predominance in the cultural establishment was often viewed as facilitated by group ties. A group dominating the Leningrad Institute of Literature (Pushkin House) of the Academy of Sciences was accused by its opponents of being welded together “by long-lasting relationships of families and friends, mutual protection, homogeneous (Jewish) national composition, and anti-patriotic (anti-Russian) tendencies” (in Kostyrchenko 1995, 171).
אהבתיאהבתי
אני רואה שאתה יודע להשתמש בגוגל. אולי תנסה למצוא את אחוז היהודים האשכנזים בקרב חללי הצבא האדום במלחמתו בנאצים?
אהבתיאהבתי
מדברים כאן על האליטות בעיתונות ובתרבות שמיררו את חייו של האדם הפשוט בכל מקום בעולם.
אהבתיאהבתי
פרוייקט האביב הערבי של הארץ היה אחד מהדברים הכי טובים שנעשו בעיתונות המודפסת והדיגיטלית בישראל בשנה האחרונה. ומבלי לזלזל בהתפרעות של נוער הגבעות והסכנה שבה, אין בכלל ספק שהשינויים בעולם הערבי הם רעידת אדמה בקנה מידה היסטורי.
העובדה שרק עיתון הארץ מוצא לנכון לתקוף את הסוגייה ושאר העיתונים מסתפקים בחמישה ראיונות משוכפלים עם זר גואל הקרקעות מלמדת עד כמה שבלונית המחשבה השלטת בתקשורת הישראלית. וכמה מקורי הארץ.
אהבתיאהבתי
רוגל אלפר כותב מצוין, אבל טועה ומטעה – אני חושש שהוא לא בדיוק מבין במוזיקה ולכן אינו קולט שאי אפשר להתייחס למוזיקה של שנות השישים בכלים של היום.
לנון אכן עשה יחד עם הביטלס מוזיקה נסיונית ומהפכנית לזמנו – לחלוטין לא מיינסטרים. אפילו הפינק פלויד, חביבי המיינסטרים הישראלי, הושפעו ממנו קשות.
בנוסף, זה הזמן לגלות לאלפר את מה שכל פנקיסט ממוצע יודע מאז 76' – אסור לסמוך על היפים. שלום ואהבה זו לא הדרך ליצור מהפכות? מה אתה אומר, רוגל… באמת, תובנה מהפכנית. אגב, הכתיבה שלך כל כך צפויה שידעתי בדיוק מתי יופיעו בה הסקס פיסטולס. ברוך הבא למאה ה-20. אה, סליחה, אנחנו כבר במאה ה-21
אהבתיאהבתי
אימאם באום אל פאחם מסית למרד לאור מה שקרה עם רבני יש"ע היינו מצפים שהעיתונים יפארו את העמודים בראשיים בידיעה הזאת ויקראו למשטרה לחקור את המסית ,במקום זה הם דאגו להחביא את הידיעה בעמודי MYNET ואפילו בכתבה עצמה לא מוזכרת המילה "הסתה" , במקום זה מדברים על "אזהרה", כאילו עמאר הוא בכלל משירותי המודיעין .
אהבתיאהבתי
אום אל פאחם, כפר קאסם, מה אכפת לך, העיקר שערבים.
אהבתיאהבתי
בסדר כאילו שלך אף פעם לא קרה שהתכוונת לרשום מילה משהו ובטעות כתבת משהו אחר. נודניק .
אהבתיאהבתי
אף אחד לא מחביא, mynet הוא כלי תקשורת בפני עצמו ולכן אין פה שום הסתרה. לגבי הכתבה: להגיד מסית זו פרשנות. ואגב, הוא מכפר קאסם.
אהבתיאהבתי
אם לעיתונים היה אכפת מהסיפור הזה הם היו "משאילים" אותו ממיינט ומפרסמים אותו בעמוד הראשון . להגיד שזאת פרשנות של הסתה זה שיא ההיתממות , כי להגיד "אם תעשו את זה אנשים פה יתקוממו " זה לא אזהרה אלא איום . אגב ועדת אור שחקרה את מהומות אוקטובר האשימה את ראאד סלאח ודומיו בהסתה על ציטוטים מהסוג הזה בדיוק .
אהבתיאהבתי
הצד הערבי בסכסוך בחר לפתוח בעמדה הפולנית הנעלבת וכל פעם שאנחנו מפצירים מרגיעים אנחנו רק מחזקים אותה.
אם לממשלתנו היה אומץ לנקוט בצעד המנע כנגד הפתיחה הפולנית באמירת "לא בא לי, מה תעשה בנדון ?" היינו מגלים שהמסית מאום אל כלום מנהיג חבורת טמבלים שלא מבינה במי היא נלחמת ועבור מה.
אין בכל העולם הערבי שום דבר דומה למידת החופש הדתי-פוליטי-חברתי-כלכלי- אקדמי שיש כאן לערביי ישראל, וזאת לא אמירה מתנשאת ימנית אלא עובדה. ואני שמח וגאה על כך.
לכן הפעם העובדה שכלי התקשורת (הסמולנית) לא משחקים בידית הפאניקה דווקא תורמת לנו (קומץ הפטריוטים) כמה נקודות.
ככל שיקדים ויועיל האספסוף לפשפש באיומיו ומטרותיו יגיע לעובדות האמיתית -ויפה שעה אחת קודם.
אהבתיאהבתי
אם התקשורת ה"שקולה" חושבת שעדיף להעלים עין מהסתה מאשר לגרום להתססה אז מדוע היא קוראת לעצור רבנים בישע? מה ההבדל בכלל בין רב בהתנחלות לאימאם? לשניהם יש את אותה ההשפעה?
אהבתיאהבתי
הסימן שאלה האחרון נלחץ בטעות
אהבתיאהבתי
התקשורת לא שקולה בעליל.
כשהיא לא מדווחת על איומי אימאם ומנפחת גרפיטי לפעולות טרור היא פשוט גורמת לקוראי השמאל להסכים איתה יותר.
זה לא שהתקשורת מתוחכמת…ועושה הפוך על הפוך.
אהבתיאהבתי
הם אזרחי ישראל אז למה הם צריכים להשוות את עצמם לאזרחי מדינות אחרות. כי הרי איך ניתן להשוות את רמת החופש הדתי, פוליטי, חברתי כלכלי ואקדמי של היהודים בארץ לזה שזוכים לו יהודי ארה"ב.
בכדי לשפר את השמחה והגאווה, גש הירקונה אל התור בשגרירות, אתה יכול לחכות ליום שני.
אהבתיאהבתי
אינך מעודכן, צריך להתחיל ברשת.
רק בסוף, תלוי בדרכון ובעבר, מוזמנים
לשגרירות, אם יש צורך.
תודה.
אהבתיאהבתי
בנוגע למיטב הנוער, הסיפורים ישנים כולל חטה"ב. לא יפה לך הציקצוק.
אהבתיאהבתי
לא ישנים. העיתונאי כותב שזה קרה לו ביום חמישי האחרון.
אהבתיאהבתי
שיביא הקלטה, מריח כמו אגדה.
אהבתיאהבתי
ראה ההבדל בין מדען שוודי וגזען שמאלן יהודי, ואיזה הבדל.
במדור חדשות ב"הארץ" עמ' 23 כותבת נועה לימונה על פרופ' שוודי
העוסק במקבלי פרס נובל והאומר על מכתבי מחאה שיותר מדי יהודים
מקבלים את הפרס "זה ממש גורם לי בחילה". לדעתו ייחוד זה מהווה
עדות ליצרנות ואם כל בני האדם היו יצרניים כמו היהודים היו לנו יותר
מפי 100 תגליות חדשות בעולם. אין ולו מילה רעה אחת על תופעה
לא מוסברת זו.
אבל !!!
במוסף "הארץ". אלון עידן עמ' 07. "יש קשר בין ציון העובדה שאחוז
היהודים מקרב זוכי פרס נובל גבוה בהרבה מהאחוז שלהם באוכלוסיה
העולמית לבין הרגע שבו תמימי- לא יהודי- נורה בראשו ממרחק מטרים
ספורים". הוא ממשיך…."ומשום שבאופן כללי 22 אחוז מזוכי פרס
הנובל יצאו מאתנו, היהודים, אז חייל צה"ל הרשה לעצמו לפתוח את דלת
הג'יפ, להוציא קנה ולירות בפניו של בחור ערבי בן 27 רימון גז". הוא
מתכוון ברצינות וקטע שלם מוקדש לקישור גזעני ומרושע זה.
השווה:
כידוע רוב שחקני כדור הסל המקצוענים בליגות הראשונות בארה"ב
הנם שחורים. תארו לכם אמירה בעיתון אמריקאי שבגלל זה רוב הכלואים
בבתי כלא בארה"ב הנם שחורים (גם זו עובדה)
זו וזו הנן אמירות גזעניות, גסות, מרושעות שקריות. בגין כתבות מסוג זה
אנשים הגונים הקימו קול זעקה וכתבים פוטרו ופרופסורים לא זכו לקביעות.
אם מישהו רוצה להבין את פשר השנאה ההולכת וגוברת לשמאל הישראלי
המטורף הנה תרומה להבנה.
אהבתיאהבתי
אי אפשר באמת להתווכח עם התוצרת של אלון עידן, כי בסופו של דבר, מעבר לכל הפוליטיקה, הוא פשוט ***. ממילא הוא כותב בעתון שעושה את מורן שריר סגן עורך.
אהבתיאהבתי
גם שעון מקולקל וכו׳. אלון עידן צודק בדבר הרברבנות היהודית (אשכנזית) בזכות ה״גניוס היהודי״. נמאס לשמוע את זה במיוחד שהישגים אלה לא מחפים על ריקבון מוסרי של אותו גניוס יהודי מהולל.
השמאל האשכנזי שנוא כאשר הוא (כפי שהעיתונות היהודית נהגה בגרמניה) מפורר את החברה. בארץ זה בא לביטוי בביזוי הפרולטריון המקומי (מזרחים, הליכוד וכו׳) ועידוד של רעיונות רדיקלים מופרכים כמו ילדי זרים ומסתננים מסודן.
אהבתיאהבתי
הינריך מלומדי, נסה להסביר בהאהרלם, נניח, או ואטס
אם אתה במערב שהשחצנות של מתאגרפים ושחקני
כדור סל שחורים יש לה קשר זה או אחר עם שנאת
שחורים, הפלייה בשכר, שכר דירה מוגזם וגם עם
הטענות נגד ריבוי ילדים חסרי אב, פשיעה, בטלנות,
וכ"ו. ולאורן,זו הטענה הידועה והמוכרת של מזוהמי
פה ומוח: אני לא הובנתי ואתה חסר הבנה. אנא הסבר
לי לאומלל חסר ההבנה את פשר דברי אלון עידן.
אהבתיאהבתי
שאל את אלון עידן, או מי שזה לא יהיה. מה שהבנתי מהשורות שלו שהם כמו כיבוי צופים קטן על מדורת ההתלהבות של העיתונות האשכנזית שיש לנו עוד נובל. הוא אומר שיש קשר בין הרברבנות האשכנזית על המוח ״היהודי״ והזילזול בחיי אחרים. מה זה לא נכון? מה הבעיה פה, שהוא כתב את מה שכל אשכנזי אומר בביתו? יש זילזול יהודי היסטורי כלפי חיי אדם של הלא יהודי (ובמידה מסויימת של היהודי הלא אשכנזי) , הפעם זה נפל בסמיכות לרצח של ערבי חף מפשע וקשה לו להצטרף לחגיגות הגניוס היהודי. שמאלן אשכנזי או לא הפעם השעון שלו הורה נכון. גם אני מתעב את החגיגות האלה.
אהבתיאהבתי
לא הבנת את עידן, פשוט לא.
אהבתיאהבתי
קראתי את הכתבה ב"ידיעות" על האלכוהול בצה"ל, ולמרות שזה קשה – הזדעזעתי. לא שבזמני (כולה 10 שנים מהבקו"ם, שיריונר במיל') לא נתנו דרינק או שניים, אבל זה נראה כאילו המצב התדרדר ממש. כתבה חשובה, שמהווה צלצול-מעורר לצמרת הפיקוד של צה"ל. אלא אם ממתינים שחייל שיכור יעלה על טנק, מטוס או משאית תחמושת.
מה שכן מעורר פליאה, זה השפט המופתי הבא – קאלט בהתהוות – של מבקרת התקשורת הנכבדת: "9% מחיילי הסדיר הודו שהם נוהגים לשתות בבסיס. בכתבה עצמה מובאים כמה סיפורים, וקשה להבין מהם עד כמה התופעה נפוצה, ומהי ההשפעה שלה".
וואו, איזה משפט מביך. בואו נחלק אותו לשניים כי אולי הטקסט ב"ידיעות" היה קשה מדי להבנה:
חלק א': "עד כמה התופעה נפוצה"? 18 מילים קודם לכן, נתנה המחברתבעצמה את התשובה – 9 אחוז. מבקר תקשורת עם ראייה רחבה יותר, אף היה מוסיף שכנראה התופעה רחבה יותר, מפני שצריכת אלכוהול היא בתת-דיווח (כלומר, חיילים לא ישושו לספר על התופעה, גם לא בסקר אנונימי).
חלק ב': "קשה להבין…מה מידת ההשפעה שלה" (של התופעה)? בואו נדמיין: חיילים סיפרו בכתבה (באותם "כמה סיפורים") כי הם עולים לשמירה עם וודקה, או משתכרים בעת כוננויות. עכשיו בואו ונחשוב, "מהי ההשפעה"? וחוץ מזה, יש שם מקרים של חשדות וחקירות לתקיפות מיניות על רקע אלכוהול, חיילים שנכנסו לתגרות, נהגים שיכורים וכו'. המממ… מעניין מה ההשפעה של כל זה?
אהבתיאהבתי
גם בתחום הוודקה הצבא לא מה שהיה פעם. בזמנו לא היו יוצאים לתצפית/מארב ללא טעימת חשיש לבנוני משובח. בעיתונים לא כתבו דבר אבל ג'יבריל די נהנה מאותו החומר
אהבתיאהבתי
זכרונות חיילים זקנים-גניבת התרנגולות ע"י יפי הבלורית והתואר.
אהבתיאהבתי
לא זקן עד כדי כך, אבל התרנגולות היו כסף קטן. יפי הבלורית והתואר העמיסו את התכולה של שכונת קטמון על 50 משאיות וכדי לתרץ את אי השבתן לתל אביב המציאו את המצור על ירושליים.
אהבתיאהבתי
מפליא שב7 ימים עוד מנפקים כתבות "הזדעזתי" מיושנות מהאייטיז. למעשה יכלה להיות באותו נושא. היתי מוסיף מהניסיון האישי שלי, אך זה באמת לא דוגמא. סיפורים משרותי הצבאי המשובח יכולים לזעזע את שערי שב"ם אל תוך המאה הבאה.
אני מניח שצפוים מכתבי קוראים מזועזעים במדור בשבוע הבא.
אהבתיאהבתי
הכי אייטיז זה לומר על משהו שהוא "אייטיז". אני מניח שהכתבה הזו תניע כאן ובעיתון כל מני תגובות נוסח "בתקופתי…" או "כשאני הייתי באוגדה…", אבל לא זה העניין. העניין הוא כאן ועכשיו. ואם התמונה המצטיירת מהכתבה היא נכונה – ומקורותיי שעדיין זוכרים ש"ג מהו עדכנוני שבתכל'ס זה אפילו יותר גרוע – אז יש כאן בעיה.
אהבתיאהבתי
אכן צבא רוסי הוא משהו אחר. הם לא הישראלים המלוקקים שחולמים על שוקלד השחר. הם קשוחים.
אהבתיאהבתי
אחד, לא חשוב – הבנו הכל גם בלי הסבריך הקוואזי-מלומדים ופרשנותך הסמי-מפוכחת. אז תנוח, שתה משהו
אהבתיאהבתי
תודה, מיקי. אעשה זאת. קווזי-אשתה משהו, וסמי-אנוח. רוצה שוט וודקה, מממממיקי?
אהבתיאהבתי
אתה אוהד של בית"ר, אה?
תנחומיי
אהבתיאהבתי
תהיות:
א. מה זה נוהגים לשתות בבסיס? אנחנו שתינו יין פטישים כל ארוחת שישי. זה נקרא נוהגים לשתות? שלי שום קשר, יש להבדיל בין נוהגים לשתות כוס יין פעם בשבוע, לבין עולים לשמירה שיכורים מוודקה. לאיזה צד בסקאלה הולכים ה – 9 אחוז?
ב. "צריכת אלכוהול בתת-דיווח"? זו השערה מבוססת? מה לגבי הטיעון הבא: שתיית אלכוהול זה דבר מגניב, ולכן אפילו אלו שבטעות נוגעת טיפת בירה בלשונם פעם בחודש טוענים שהם נוהגים לשתות אלכוהול בבסיס. כדי להרגיש מגניבים. טיעון פחות מוצלח?
ג. מן הסתם אפשר להבין מהכתבה מה קורה לחיילים בכתבה. אבל אי אפשר להבין מה קורה לשאר תשעת האחוזים, עד כמה הם משתכרים, איפה הם עושים זאת וכו' וכו'. בשביל לקבוע השפעת שתייה עד כדי שכרות – דבר שבכלל לא הוכח בכתבה – על צבא שלם, צריך יותר מכמה עדויות מזעזעות וסיפורים שמן הסתם נבחרו בקפידה לצורך הזעזוע.
אהבתיאהבתי
fYI – צה"ל הוציא את יין הפטישים מהתפריט. אין יותר.
אהבתיאהבתי
א. שערוריה.
ב. זה מסביר את אחוזי השתיה הנמוכים!
אהבתיאהבתי
אם השתזפתם בשבת, ושמתם לב רק כעת לקישור המטעה, כאילו אברמוביץ התנצל בפני מכון שלם , כדאי לתהות האם אין עורכים באתר.
הבהרות ותיקונים כידוע, יש בתקשורת כל שני וחמישי. תמיד יש פער ניכר בין הבהרה (לפעמים עם פיצוי כספי, זה לא המקרה ), להתנצלות, שהוא מונח חריג ביותר שמגיע כמעט תמיד עם פיצוי כספי העמוק.
השאלה היא מה גורם במקרה זה לגב' שרגל להטעות את קוראיה, וכמה תידרש לשלם על כך.
אהבתיאהבתי
דווקא עניתי לך בפוסט הרלוונטי. אני מאוד נוקדנית בעניינים כאלו.
חבל שלא ראית, אבל כדי לא לשעמם את עצמי אמציא לך תשובה אחרת:
אשלם לא גרוש פחות, ואף לא גרוש יותר ממה ששילם אברמוביץ'.
אהבתיאהבתי
אין די בנוקדנות וכיוב'. יש לתקן את הכותרת.
אהבתיאהבתי
כתבה מעניינת ב"מקור ראשון" מאת דוד חרמץ, בשאלה לאן נעלמו יומני המלחמה של שרון (שככל הנראה החביא אותם מחשש שההיסטוריה לא תיטיב עמו). בתוך הכתבה נאמר גם שפנו אל דובר צה"ל בבקשה לראיין את רמ"ח היסטוריה הנוכחי, פרופ' אלון קדיש, אך דו"צ לא אישר. הכתבה ממשיכה: לכן פעלנו מתחת לרדאר של דובר צה"ל, וראייננו גורם בכיר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל, שאמר לנו שלא לייחוס כך וכך (ואז ראיון עם אותו גורם אלמוני). ראיתי בחיי כמה תרגילים שקופים כאלה, אבל בכל פעם מחדש אני מתגלגל מצחוק.
אהבתיאהבתי
ריאיון מרתק עם דוקינס על אבולוציה, אלוהות, העתיד, חינוך וספר הילדים החדש שלו ב-NYT. מאמר מתורגם במוסף הארץ.
אהבתיאהבתי
רק שלא יגמור לנו כמו היצ'נס…
חבל על היצ'נס, היה כותב מעולה ואנטי-דתי מעולה לא פחות
אהבתיאהבתי
לפי דבריו כריסטופר היצנז היה ממוצא יהודי,
אבל עם שם כזה כנראה אי שם במרחק.
בתחילה הוקסם מהערבים ביחוד מהפלשתינים
ובסוף ימיו כתב ודיבר המון על האיסלמו-פשיזם
שנא את הציונות וישראל שנאת נפש, אם כי הכיר
בכך שישראל אינה גרועה ממדינות אחרות. שמחתי
למצוא בויקי תחת שמו ציטטה שזכרתי והנה היא
saying: "there are three groups of 6
million Jews. The first 6 million live in
what
the Zionist movement used to call
Palestine.The second 6 million live in
the
United States. The third 6 million are
distributed mainly among Russia, France,
Britain, and Argentina. Only the first
group lives daily in range of missiles
that can be (and are) launched
by people who hate Jews."
איש משכיל כמותו בודאי ובודאי ידע על קבוצה נוספת
של 6 מיליון. השמטתם היא מעשה לא הגון כי המסקנה
מסיפורם הוא שאסור ליהודים לסמוך על מישהו שיגן
עליהם ומשום כך לעולם לא ! האלטרנטיבה שהציע
לציונות – שהיהודים יתארגנו לאגודה אחת שתעשה
צדק עולמי לא הייתה משכנעת גם אותו ברגעיו היותר
פיקחים (לא שתויים).
אהבתיאהבתי
וקיסנג'ר עוד חי, אכן אין אלוהים.
אהבתיאהבתי
הפלא ופלא, לפני שנה קישרתי לכתבה הזאת על גלישה בעזה. לא ממש הישג גדול מבחינתי. חיפוש בגוגל יעלה שגלישת גלים הוא העיסוק השני בפופלריות שלו בעזה.
אהבתיאהבתי
לא מתפלא שהלכת לשתות מהמים של עזה
אהבתיאהבתי
אומרים הים של עזה, אתה הורס בדיחה לא מוצלחת.
אהבתיאהבתי
צודק, שכחתי את המקור הערבי
אהבתיאהבתי
מי שלא מבין את העושר הלשוני והאוצר האסוציאטיבי של דורון רוזנבלום אינו בשל עדיין לקרא את טוריו, קל וחומר – לבקר אותם.
אהבתיאהבתי
רוזנבלום הציע הפעם עונג שבת אמיתי בשילוב המושלם של כתיבה, עם תאור הבית היפה בעולם.
לטעמי האישי כמובן…
אהבתיאהבתי
השבת יצאה, נגמר העונג.
אהבתיאהבתי
כתב יפה מאוד הרוזנבלום. תענוג לקרוא בנאדם חכם, משכיל ותרבותי, לשם שינוי. הטוקבקיסט אוי-אוי-אוי לא מרוצה וחושב שזה עלה יותר מדי כסף? למי אכפת?
הייתי שמח להיות במקומו של רוזנבלום, אבל הייתי נוסע דווקא לפסטיבל ואקן
אהבתיאהבתי
בסה"כ מדובר באל ארד והרוזנבלום שחברו לספק לקוראים עוד נפיחת כלום, כולל:
"תחנתו השלישית של הצליין הרוחני"
"מסע בין פסגות התרבות המערבית"
"קשה לדמיין את עולמנו בלי בית המפל של פרנק לויד"
"אחד מסמלי הציווליזציה"
ואחרי כל ההקדמות והפורפליי מגיע האנטי-קליימקס (למי שלא בקיא בדמויות) כי בתכל'ס אין בכתבה כמעט כלום מחווית הביקור בבית עם עוד ארבעה תיירים או סקירה מזווית ראיה ארכיטקטונית.
הכותב על הגותו בשקל וחלומותיו מתל אביב הם לב הכתבה. הוא אפילו הצליח לפספס את הנוף של פנסילווניה בעונה שבאמת שווה אלף מילה.
ויש עוד:
אם הרוזנבלום היה מבין משהו באדריכלות הוא היה יודע שתכנון מבני מגורים מעל מים זורמים בכמות כזאת הוא כלל ידוע שנמנעו ממנו עוד בזמנים שהפירמידות היו תקועות בוועדה המחוזית לתכנון בלוקסור.
אהבתיאהבתי
יונה מעפן, אם רוזנבלום היה כותב ברמה כזאת, היה מקום לטענות שלך כלפיו.
אהבתיאהבתי
נאור יקר שלי,אם הנפיחות של הרוזנבלום גורמות לך להאמין שזכית למשב רוח אלילי
….-אשריך.
אהבתיאהבתי
בסך הכל כתבה טובה ומענינת. אתה חושב שתשכנע מישהו בחזרה שלך על "נפיחות". אתה תקוע בשלב האנאלי, תתבגר.
אהבתיאהבתי
נראה לי הצטרפת לקובצת קוראי הרוזנבלום שגאלתי מאמונתם העיוורת-ואתה לא הראשון.
מבאס…המלאך שלך מזייף.
מותק
אהבתיאהבתי
ברשותך אמשיך לקרוא את רוזנבלום. כמקובל בארץ ישראל, גאולה היא לוקסוס העולה בדמים. לכן אתנחם בצליינות חילונית.
אהבתיאהבתי
יונה מעאפן, כנראה שנבצר ממך להבין על מה רוזנבלום כותב. רמז – זו לא ביקורת ארכיטקטורה. משתתף בצערך
אהבתיאהבתי
זה לא התירוץ של חסידי הרבבובדיה בכל פעם שנמעת ממנו איזה גסות? אז מה, אין הבדל בין חסידי הרוזנבלום לש"סניקים?
אהבתיאהבתי
בובדיה הוא איש ציבור שאנחנו מפרנסים
אהבתיאהבתי
דרשת מוצ"ש של הרבבודיה תתחיל כשעה לאחר צאת השבת. מהר פן תאחר. ספר איך היה.
אהבתיאהבתי
"… תוך שהוא מלקט תותים בקצפת ממוך טבורו" 😆
אהבתיאהבתי
הרי זוהי דמגוגיה לשמה, צרות אופקים מפתיעה. בזמן שהיה מלקט תותים בקצפת שופץ בית המפל שלו ע"י עזרה וביצרון, ר"ל, ממש כמו בשכונה שלי
אהבתיאהבתי
אולי חובבת היוגה מסוגלת לפעולה, אנו הנהנתנים פשוטי העם מבצעים זאת בזוגיות (כן אפשר עם הידיים, אך הן קשורות). התאורים הסאטניים הזכירו לי את טענותיו הבזויות של מגיב נאג'ס, שבחר לתקוף את הרגלי השמפיין של בעלת הבית.
איין ראנד זה שיממון לא אינטלקטואלי, שכדאי לפסוח עליו. 3אוי שייך לקבוצת המגיבים מתוך מירמור, המוציאה שם רע, למגיבים הלא משובחים מלכתחילה של הבלוג.
רונזבלום מצויין, אמרתי כבר אתמול, אז לא אחזור.
אהבתיאהבתי
האנטישמי עיוות את השם, צ"ל רוזנבלום.
אהבתיאהבתי
בעיות שתייה בצה״ל. יש לציין כאן שהחיילים הטובים ביותר הם החיילים הרוסים. כך שבעיות השתיה שלהם מתקזזות.
אהבתיאהבתי
אני מתפלא על בעלת הבלוג שבמסגרת שאלותיה הנוקבות לא התעניינה לדעת מה עונשו של נניח, חייל כוננות שנתפס נותן עינו בכוסו.
אהבתיאהבתי
זה לא רק הרוסים, אצלי בבסיס כמעט כולם אוכלים סטלות וקטלות שחבל. אנשים עולה מחושמלים מאקסטות לשמירה, יוצאים עם דליקות של אם די לפטרולים וזה בלי לדבר על צ'ייסרים של סטולי בארוחות בוקר. אין מה לעשות זה המצב, זה הדור, אנשים בולעים, עולים ומתחשפצים כאילו אין מחר
אהבתיאהבתי
זה נכון. מעשנים, בולעים, מסניפים, מזריקים, מתחשפצים, משתפצים, משתדרגים ומתעווזים, וזה רק קצה הקרחון
אהבתיאהבתי