נתן כנראה לא כל כך חכם


 80% מהיהודים בארץ מאמינים באלוהים, מכריז הארץ בכותרתו הראשית בסוף ינואר 2012. משהו עוד יותר נורא קרה פה בשבוע האחרון. לא יודעת מה.

ושוב תודה ליוסי ורטר שהבהיר לי את השבוע.
את דמותה של ר', המתלוננת, כפי שפרסם גלובס, תוכלו, כך נדמה לי, לא תוכלו לראות בתמונה המצורפת לטור של ורטר.

מעניין מהו הקשר החזק בין אשל לקדרון, ואם אכן מדובר בקשר של אב ובת.

אליען לזובסקי כתבה פוסט על טור שהציעה לעיתונים השונים ועל התגובות שקיבלה. זאת אומרת, בינתיים היא לא קיבלה טור, ולא, היא לא רוצה לכתוב בעיתון נשים, כמו שהציעו לה. אף שאני אוהבת את אליען ואת כתיבתה, אני חולקת על דעתה שלא קיבלה את הטור כי היא כותבת על הפריפריה. לא נראית לי לגמרי הסיבה. למה לילך סיגן ולא היא? או. זו באמת שאלה טובה. אני חושבת, אולי, שאליען לא בעניינים עכשיו, יענו לא שם לוהט בבורסת השמות שיכולים למשוך קוראים לדעת העורכים (לא שהם מבינים משהו, אבל לא משנה). כלומר, לא בטוח בכלל שאם הייתה מציעה טור על חיי האהבה הסוערים של האישה המדברית כן הייתה מקבלת טור.
שני העורכים שהיא מספרת על המו"מ איתם, עמית שהם ודדי מרקוביץ' כבר לא במעריב. אביב הברון, עורך המוסף לשבת של ידיעות הפנה אותה לזמנים מודרניים:

מתי הפריפריה מתקיימת? כשהיא עונה על הקלישאות שדורשים ממנה. כשהיא מפגינה מצוקה שמצטלמת היטב. כמו למשל ויקי כנפו, קלישאת אם-כל-המצוקות, או לואיס ממחוברים, קלישאה – לא מוצלחת, אגב – של נער פנימיה אבוד. הפריפריה מורשית גם להתקיים במדיה בתור נוף שמצטלם היטב כמו בפלפלים צהובים – סדרה עם אפס התייחסות לסביבה שבה היא מתרחשת, כאילו שהערבה זה הירח ולא חבל ארץ עצום בגודלו עם כ-60,000 תושבים, או להבדיל – בתמרות עשן, שם משמשת הפריפריה הצפונית כמסך ירוק דקורטיבי ברקע. אין מה לומר, הפריפריה זה לוקיישן נהדר. מצטלם יופי, כל הטבע והעוני הזה. רק למה זה כל כך רחוק?

אבל עזבו, אולי באמת לא צריך ללכת רחוק כל כך. במקום דרמות ישראליות, הביטו נא בכתבת חדשות ממוצעת בערוץ 2 ו/או 10, אין ביניהם הבדל בנושא זה לצערי, בבואם לגשת לנושא כלשהו הקשור במצפה רמון. ערוץ 1 בכלל שובר שיאים של גרוטסקה. זה תמיד מתחיל בשוט של לשכת התעסוקה המקומית – הספסלים ריקים, או עמוסים לעייפה, תלוי בהגיג הצפוי והשחוק על אבטלה שהכתב מעוניין להצמיד לוויז'ואל – אם כי לעתים, הם מעדיפים דווקא משפטים קולוסאליים, כגון "במצפה רמון לא מאמינים יותר להבטחות", כאילו שחצי היום שהם ביקרו בעיירה, ושאותו בילו בעיקר בשתיית אספרסו בקפנטו, הסמיך אותם לנציגיה.

גם אני לא מוסמכת לדבר בשמה של מצפה רמון. ומעולם לא התיימרתי. אבל מה שכן רציתי לעשות, כמעט מהשנייה שנחתתי כאן, הוא לכתוב טור בעיתון. טור על החיים בפריפריה, של תל אביבית בדימוס. בשנה האחרונה אני חווה דרך חתחתים חסרת תקדים, בניסיונות למצוא בית תקשורתי לטור הזה. הדרך הזו מלמדת אותי שיעורים מאוד מכוערים על המקצוע שלי, שכנראה מעולם לא הייתי לומדת, אלמלא הייתי עוברת לכאן. הדרך הזו אף גורמת לי, בשנה האחרונה, להרגיש מובכת, מבוישת, מנוכרת וזועמת כלפי אנשי המקצוע מהמילייה שלי, בברנז'ה העיתונאית והטלוויזיונית, כפי שמעולם לא הייתי.

איתן בקרמן על הטקסט בגלובס המבקר את השתתפותה של סתיו שפיר בכנס מצודד.

לפני פיזור

הקמתי חמ"ל קטן כי יש לי מלא שעות עד הטיסה חזרה, כלומר עד החלק האחרון של הטיסה, שהרי אני טסה כבר יממה.

מחר, שב"ק, בס"ד, חזל"ש.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

156 תגובות על נתן כנראה לא כל כך חכם

  1. חייל זקן הגיב:

    על פי בקשת תיירת השלגים והרוחות סיפור לשבת, והפעם חד גדיא משפטי.
    לזוג אהרון ואלישבע ברק ארבעה ילדים
    תמר ברק התמחתה אצל איילה פרוקצ'יה
    אבנר ברק התמחה אצל דורית בייניש
    אסתר ברק התמחתה אצל תאודור אור
    מיכל ברק התמחתה אצל גבריאל בך
    למאיר שמגר שני בנים משפטנים
    האחד התמחה אצל אהרון ברק
    השני התמחה אצל מרים בן פורת
    בנו של יצחק אנגלרד התמחה אצל אהרון ברק
    בתו של טירקל התמחתה אצל מנחם אילון
    בתה של דורית בייניש התמחתה אצל נאוה בן אור
    בנה של דליה דורנר התמחה אצל שלמה לוין
    בנו של יצחק זמיר התמחה אצל אהרון ברק
    אהרון ברק מונה לנשיא העליון ב1995
    בתקופת כהונתו מונו לעליון השופטים:
    יעקב טירקל, דורית בייניש, יצחק אנגלרד, אליעזר ריבלין, אדמונד לוי, ואיילה פרוקצ´יה
    עו"ד תמר ברק החלה לנהל את הסניף התל אביבי של גומא – המרכז הישראלי לגישור ופישור סמוך לקבלת רשיון עריכת הדין, בסוף 1998
    עו"ד אבנר ברק ועו"ד יורם זמיר הם שותפיו של השופט לשעבר, וכיום חוקר תרבות האינקא, דן כהן.

    ולקינוח חידה במתמטיקה משפטית
    חברת סימנס הודתה בתשלום $20,000,000 שוחד בישראל
    מנהל סימנס ישראל דיוח ששילם לדן כהן 3,000,000 אירו.
    הפרקליטות חתמה עם מנהל סימנס ישראל הסכם עד מדינה שבו התחייב להעיד נגד דן כהן בלבד.
    השאלה לשבת: היכן צריך להתמחות כדי שהמספרים יתאזנו?
    שאלה לימות המשיח: מתי יסיים דן כהן את מחקרו המונומנטלי אודות האינקא?
    שבת שלום

    אהבתי

  2. אחינח הגיב:

    מה העיתונות כאן עושה בדרך כלל? מוסרת לצופה אינפורמציה שהוא כבר יודע או מחזקת את דעתו על מה שהוא חושב. אם תהיה כתבה על הפריפריה, יראו את הנחשלות. אם על שרה, יראו שהיא פסיכית. על מתנחלים שהם מופרעים, על חרדים שהם פרימיטיבים. על מרכז הליכוד שהם מושחתים.
    לפעמים זה מדייק, לפעמים לא, אבל תכלס העיתונאי מגיע לשטח עם דעתו המוקדמת ופשוט מנסה לחזק אותה.

    אהבתי

  3. נקדן הגיב:

    ורטר וברנע הם צמד תאומים.
    מוכשרים בכתיבה ובהשגת מידע פנים, אך גבהי לב ורשעים.
    קשה להבדיל בין הטקסטים שלהם.
    מדוע לאחד את סוגדת ואת השני מתעבת?

    אהבתי

  4. כפר שמריהו הגיב:

    הטור של לילך סיגן זה מקרה מיוחד של מישהי שיש לה כסף וקשרים אבל לרוע המזל, שלה בעיקר, נטולת כשרון כתיבה. רק עיתון שוקע עושה פשרות כאלה, אף עיתון סביר לא היה נותן לה לכתוב שטויות כאלה ועוד להפוך אותה לפובליציסטית על, כמעט כל יום חרטוט מביך ולסיום סיומת: בסופשבוע האמא של כל החרטוטים, גיבובי מלים נפוחות מרוב שום דבר עם אוויר וכלום. לפעמים אני שואל את עצמי איך היא לא מתביישת לחתום על הבולשיט הזה, לא אכפת לה בכלל שזה בדיחה מאוד מאוד מביכה? כנראה שלא. בכל מקצוע, יש אנשים כאלה, חסרי כשרון אבל מלאי קשרים, סלקציה טבעית גורמת להעלמותם בסופו של דבר. אליען, אם הטור הזה בוער בך הוא יתממש איפושהו, המוסף המדיני של ידיעות הוא באמת לא המקום המתאים שלו, תנסי למצוא לטור הזה בית אמיתי, מוספים מדיניים לחלוטין לא מתאימים לזה.

    אהבתי

    • בטי בום הגיב:

      סיגן חלולה. כתיבתה – בהתאם. קראתי פעם, קראתי פעמיים, סחורה קלוקלת. עדיף לדלג.

      אהבתי

    • אחד ש הגיב:

      מביכים זה אנדר סטטיטמנט…. מה עובר על מעריב???

      אהבתי

      • לבטי בום הגיב:

        הנה משהו שסיגן כתבה לפני כחודש.

        . יהיה די מדויק להגיד שאהבה היא צורך די בסיסי של כל בן אנוש. וכנראה שלא סתם היה נדמה לי בשנים האחרונות, שכל פעם שנראה מבחוץ שאני מצליחה במשהו, אוהבים אותי פחות. וזה ממש לא נעים.

        אהבתי

      • שטויות הגיב:

        איזה שטויות: לא כל בני האדם זקוקים לאהבה, יש כאלה שהמניע להתקדמותם הוא צורך בהכרה, בכסף, הרצון להתבלט וכו' וכו'. ואם סיגל גאון מדהים, רגישה לנפש האדם, אינטליגנטית ברמות, הייתה עושה תחקירון זעיר היא הייתה מגלה מצליחנים שהם גם אהובים ונערצים. יכול להיות שאותך, סיגל גאון עולם, לא כל כך אוהבים, אבל זה בהחלט לא בגלל ה"הצלחות" שלך, חפשי את הסיבות בגורמים אחרים

        אהבתי

    • חרטא הגיב:

      הבעיה היא לא של סיגן אלא של מי שנתן לה טור, נטע? ניר חפץ? נוחי דנקנר? ככה לא בונים עיתון אבל כשהם יבינו את זה כנראה שיהיה מאוחר מדי וסיגן כבר תשוט הלאה הלאה גבוה אל החרטוט הבא, אולי עוד ספר מדהים ומהמם? אולי עוד סמנכלות של ערוץ טלוויזיה? אולי נשיאות ארה"ב? מי יודע…

      אהבתי

    • דורון הגיב:

      בבלוג של אליען יש תשובה של העורך של המוסף לשבת

      אהבתי

    • אורן סיגנלוג הגיב:

      לכאורה יש היום תרוץ למנת שינאת הסיגן הקבועה (אנשים קטנים בוחרים מטרות זעירות), האזכור גם בפוסט המדברי וגם כאן בבלוג. אך קשה להבין מה משותף לשתיהן. מקווה שהסיבות העלומות לפרסום טוריה של סיגן, לא ימנעו את פרסום "חדשות הספנות" של לזובסקי. ובהזדמנות זאת ברכות לשובה של הולווט מניו-פאונדלנד.

      אהבתי

  5. פנדה הגיב:

    "במצפה רמון לא מאמינים יותר להבטחות", משפט מוטי-קירשנבאומי לטעמי, יהיה נכון גם לאחר חצי יובל של שהות ביישוב. לא הוסמכתי לדבר בשמם, אבל במקומות שבהם זקוקים ל"אפלייה מתקנת", שתהיה משקל נגד לתנאי הפתיחה וההמשך הקשים של הנגב, כבר הבינו שהבטחות רבות לא רוצות לחזור למבטיח, שיחליף אותן במעשים.
    "מתי הפריפריה מתקיימת?", לזובסקי שואלת ואני עונה: כשמסתכלים עליה מבחוץ, או בעצם, מהמרכז. בארץ, זה "המרכז" – גוש דן. "טור על החיים בפריפריה" אינו יכול להיכתב על ידי "תל אביבית בדימוס", אלא רק על ידי מי שעברה ל"מצפה" לא מכבר.
    היום, כשכל הארץ כמעט היא פריפריה, חיפה היא יישוב מרוחק ושונה ממה שניבט אלינו מהמרקע, בכל הערוצים, כמעט כמו הגמלים שעומדים בכחול-לבן של באר שבע (לא באמת). הכל בעיני התסריטאי, כמובן.

    אהבתי

  6. מה? הגיב:

    יש שם ארבע נשים. איך נדע מי מהן היא ר'?

    אהבתי

  7. תמי הגיב:

    80% מהיהודים בארץ מאמינים באלוהים, בכותרת ראשית: עושה רושם ש"הארץ" שוקל כבר לרדת מהארץ.
    וברצינות- האמת, הנתון הזה הוא קצת מלחיץ ללא מאמינים. להיות מיעוט זה לא נעים. אבל כל עוד אני חיה במדינה דמוקרטית בה יש לי חופש מדת (חוץ מנישואיןגירושין)- שיאמינו, באמונתם יחיו.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      הנתון הזה נכון רק בשבוע שבית"ר מנצחת

      אהבתי

    • מיקי הגיב:

      יש לך חופש מדת?
      האם את מבינה מה את אומרת?
      בכל מקום שאת הולכת אליו יש כפייה דתית והדרת נשים, כולם מלים את בניהם, אוטובוסים לא נוסעים בשבת וכו' וכו' (יש לי גם דוגמאות אישיות).
      אני חושב שמספר האתיאיסטים האמיתיים הוא 2 אחוז לכל היותר.
      אנחנו מיעוט נרדף. 😥

      אהבתי

      • תמי הגיב:

        כן, אני בהחלט חושבת ומרגישה חופשיה מדת בחיי היום יום. אני לא מרגישה שנכפית עלי דת כלשהי (מלבד בעניני נישואין, לצערי). יום חופשי מעבודה קיים בכל העולם, רק ששם זה יום ראשון. גם לנהגי אוטובוסים מגיע יום חופש בסופשבוע עם המשפחה, מתי שלכולם יש חופש. אין לי שום בעיה עם זה, זה חוק סוציאלי.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אין שום בעיה שלכל העובדים יהיה יום חופש ושעדיין תהיה תח"צ 7 ימים בשבוע.
        אגב, למה אכפת לך רק מנהגי אוטובוס – מה עם רופאים, מלצרים, ברמנים, ומכיני פופקורן?

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        מניין אתה יודע ממי אכפת לי וממי לא? מיקי התייחס לתחבורה ציבורית אז עניתי לו. אגב, רופאים זה מקרה קצת אחר, אתה לא חושב?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני חושב שנהגי אוטובוס ממוקמים במקום השני ברשימת המקצועות שציינתי.
        אז מבחינתך לסגור את כל בתי העינוגים כדי שגם שאר בעלי המקצוע יוכלו לבלות בשבת עם משפחתם?

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        בכוונה אמרתי "סופשבוע עם המשפחה"

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לא יקרה כלום אם יהיה סבב תורנויות ופעם בחודש נהג ייאלץ לעבוד בשבת.
        כמובן שהוא גם יתוגמל בהתאם (מבחינתי אפשר גם להעלות את תעריף הנסיעה).
        רשימת בעלי המקצוע שעובדים בצורה הזו היא גדולה מאוד, סתם נתתי לך דוגמאות.
        או שאת בעד כולם, או שאת נגד כולם. אם את מתעדפת לפי חשיבות לציבור, תח"צ מהראשונים ברשימה.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        וראוי להוסיף מידע אישי. בעלי המקצוע האחרים נזקקים לנהג האוטובוס.

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        באמת? כבר בדקת את הנושא ואתה יודע כמה משמרות ידרשו?
        אני מבינה שאתה כופר בכל הרעיון של "אבחנה בין מקרים".

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני מכיר מקרוב עסק קטן שמאוייש במשמרות 24/7 365 ימים בשנה.
        במטלה משתתפים 8 אנשים.
        נדרשת מהם עבודה בסופי שבוע 1-2 פעמים בחודש (וכמובן שגם אז לא זה סופשבוע שלם), והם גם עובדים בלילות (בניגוד לתח"צ).
        עסק גדול בעל מאות ואלפי עובדים, יכול בלי שום בעייה להחזיק משמרות סופ"ש, מבלי להעמיס על העובדים בצורה שלא מתקבלת על הדעת. עלויות נוספות ניתן לגלגל לציבור.

        את כתבת:

        גם לנהגי אוטובוסים מגיע יום חופש בסופשבוע עם המשפחה, מתי שלכולם יש חופש. אין לי שום בעיה עם זה, זה חוק סוציאלי.

        מכאן שאת זו שכופרת בכל הרעיון של "אבחנה בין מקרים". אני עשיתי הבחנה, ומבחינתי תח"צ מתועדף גבוה מאוד ברשימה (מיד לאחר שירותי בריאות וחירום).
        אני מבין שאצלך זה כמו אצל הדתיים – רק פיקוח נפש דוחה שבת.
        תמיד נחמד לראות איך הקצוות הקיצוניים נפגשים.

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        קודם כל כמובן שאם דעתי שונה משלך אני "קצה קיצוני".
        אני לא יודעת איך אתה יכול להשליך מעסק קטן לתחבורה ציבורית כלל ארצית.
        כתבת "או שאת בעד כולם, או שאת נגד כולם". לכן אתה לא מכיר ברעיון של אבחנה בין המקרים.
        המשפט אליו התיחסת "…כמו כולם" התייחס לכך שכאשר לכל החברים והמשפחה יש חופש בשבת, זה בטח מבאס לקבל חופש רק ביום רביעי.
        הספריה הציבורית בחולון, למשל, פתוחה בשבת לשלוש שעות: בין 11 בבוקר ל-14 בצהריים. זה מאפשר לתושבי חולון להינות משירותיה מצד אחד, ולא דורש מחיקה גמורה של יום שבת לספרנים והספרניות החביבים וחביבות. הספריה לא מאוד קרובה לביתי, כרבע שעה של הליכה מהירה. הגעתי לשם היום באופניים.
        אישי היקר הלך באותו זמן עם הילד להצגה בתיאטרון חולון.
        אם ימצא פתרון של תחבורה ציבורית מצומצמת, כלל ארצית (הרי אנחנו לא רוצים להפלות) שלא תיאלץ עבודה מאומצת של מאות אנשים בשבת, אין לי התנגדות. אבל לא ברורה לי הדחיפות הגדולה. אולי תואיל להסביר לי.
        😡

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אולי אחד הספרנים החביבים מראשון. טוב ששון דואג לו לטקסי ספיישל, אך לא כולנו עובדים אצל ששון.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        להיפך. לעסק קטן הרבה יותר קשה להיות פתוח בשבת מלעסק גדול. קומון סנס.
        אם יעבדו בשבת זה לא מכריח חופש ביום רביעי במקום שבת באופן קבוע.
        זה רק אומר שבערך פעם בחודש הנהג יעבוד בשבת (ויתוגמל בהתאם – את עוד תראי שהם יריבו על המשמרות האלה).

        אבל לא ברורה לי הדחיפות הגדולה

        סיריוסלי?
        את רוצה שאני אפרט פה את כל הבעיות שנוצרות בארץ בגלל שאין תח"צ בשבת?
        כל מה שאני ארשום, אח"כ יבואו עוד אנשים וירשמו עוד מאה דברים.
        סתם כמתאבן: כמעט לכולם יש רכב פרטי בגלל שאי אפשר להתנייע בשבת, שכבות חלשות לא יכולות להתנייע בשבת, תאונות בגלל שתייה בשכרות בסופ"ש.

        כשאמרתי שאת בעד או כולם או נגד כולם זה היה מהנחה שתח"צ יותר חשובה ממלצרים ושות', ולכן את לא יכולה להגיד לא תח"צ, כן מסעדות.

        קיצוני – התכוונתי לדיעות היפר-סוציאליסטיות (דוגמת יחימוביץ' ושות'), כפי שהפגנת במקרה הנוכחי (ומהצד השני הדתיים כמובן). אני לא אומר שאת קיצונית באופן כללי. טוב, אולי קצת.

        ונקודה אחרונה למחשבה – למה לדעתך נהגי מוניות עובדים בשבת? מה ההבדל בינם לבין נהגי אוטובוס?

        אהבתי

      • רוני הגיב:

        כנראה שלא נזקקת להפפלה מעולם. או אז היית מרגישה את הדת עמוק בתוך התחתונים.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        או לקבורה… יש טקסט מזעזע בדעות של הארץ לגבי קבורה תחת פיקוח העבדקנים בבית עלמין ענקי כלשהו במרכז… התחלתי לחשוב ברצינות על הסוף

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אין שום פגיעה בזכויות עובדים שעובדים בשבת,זהו מיתוס של דתיים שמנסים להתחפש למשהו שהם לא.
        א.אנשים שעובדים בשבת מקבלים הרבה יותר כסף על עבודתם(200%)
        ב.עומדת לזכותם האופציה לקחת חופש ביום אחר
        ולכן בכל המקומות שבהם עבדתי,כולל הנוכחי,תמיד יש יותר אנשים שרוצים לעבוד בשבת מאשר אפשרויות לממש רצון זה.

        אהבתי

      • רוני הגיב:

        אף אחד לא כופה מילה על אף אחת. בני לא נימול ולא קיבלתי כל קנס בשל כך. אנשים עושים את זה מרצונם החופשי. לך תבין.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        הלוואי שהיה לי אומץ כמוך. פשוט חששתי להתנגד לברבריות הזו מול כל המשפחה. בשיא הרצינות, היום הייתי נעמד על רגליי האחוריות

        אהבתי

    • דרור הגיב:

      הנתון הזה לא מעיד על כלום . יש ספקטרום רחב של מאמינים , שהדתיים הם רק חלק קטן ממנו, זה יכול ליהות חילונים שהתנך הוא התחביב שלהם(המאיר שלוים למיניהם) זה יכול ליהות חילונים שמקיימים חיים אפיקורסים לגמרי אבל מרגישים בתוך תוכם ש"יש מישהו ששומר",זה יכול ליהות גם ניו-אייג'ים שטוענים ש"החיבור שלהם לאלוהים הוא בלי תיווך של הרבנים" , זה יכול ליהות הרבה דברים .

      אהבתי

    • דרור הגיב:

      אגב אם מטריד אותך ש80 אחוז מתושבי המדינה מאמינים , מה תגידי על זה שהשם של המדינה עצמה לקוח מהתנך?

      אהבתי

      • תמי הגיב:

        לא מטריד אותי, זה בסדר. התנ"ך בעיני הוא לא רק דת. הוא מקור של העם היהודי. ליחס אותו לדת בלבד זוהי זילות.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        אבל הויכוח הוא לא על דת אלא על אמונה . את כתבת ש"ללא מאמינים זה מלחיץ" , אז אם זה מלחיץ אותם אז מה הם יגידו על זה על שם המדינה או על זה שמלמדים פה ילדים בכיתה ב' פסוקים מהתנך .

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        אני לא מבינה מה בתשובה שלי היה לא ברור. התנ"ך הוא מקור של העם היהודי. אני בעד לימודי תנ"ך בבית הספר. זה לא קשור בעיני לדת או לאמונה באל.

        אהבתי

  8. . הגיב:

    פרופ' ידידיה שטרן, מראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביע על נקודה נוספת. לדבריו, "הסקר מראה שתפישת עולם אתאיסטית היא דבר מאוד נדיר פה. זר לא יבין זאת אבל אפילו החילונים פה הם לא סקולרים, הם מאמינים באלוהים. אין פה כמעט חילוניות אידיאולוגית. זה מפתיע כי יש כאן יחסים גרועים של דת ומדינה והרבה מתח, אבל פרקטיקת המסורת היא סממן זהות מאוד בסיסי".

    תגובתו של הפרופ משונה. בכל הסקרים העולמיים שאני מכיר הממצא הוא שכ90% מאוכלוסיית העולם מאמינים באלוהים. כלומר אנחנו מתחת לשיעור העולמי. זה נראה כאילו הפרופ בנה תיזה שלמה ומוטעית רק כי לא טרח לקרוא ספרות רלוונטית. משונה.

    אהבתי

    • . הגיב:

      הנה ריוויו של סקרים שונים ממדינות שונות ברחבי העולם.
      בארצות הברית למשל לא מאמינים באלוהים בין 4-10%. במקסיקו רק 2%, בסקנדינויה כ25%. הממוצע העולמי נע סביב 80-85% (תלוי בהגדרה של חוסר אמונה). ישראל לא שונה מהממוצע העולמי.

      אהבתי

      • תמי הגיב:

        זה ידוע שארה"ב היא מדינה דתית מאוד (מבחינת כמות מאמינים, בעיקר נוצרים). אבל מעניין מה הממוצע, נניח, במערב אירופה.

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        סליחה 😳 זה בלינק שלך. אפשר לראות שהאחוזים של לא מאמינים במדינות מערב אירופה כבר הרבה יותר גבוהים.

        אהבתי

  9. לי הגיב:

    האמירה הכללית של אליען נכונה לגמרי והעורכים התלביבים באמת תקועים בתחת של עצמם. התיאור של נסיונותיה לקבל טור מביאים תימוכין די חלשים לאמירה הזאת, וחבל.

    אהבתי

  10. ר הגיב:

    1. צר לי לומר אבל העובדה היא שגם אם היתה גרה בתל אביב, לזובסקי שהיא כמובן מוכשרת, לא היתה מקבלת טור אישי.
    2. להפך, העובדה שלזובסקי מתגוררת במצפה רמון מעלה את הסיכוי שבחורה אלמונית למדי כמוה תקבל טור אישי. כי יש לה עכשיו איזה טיקט. כך שבמקרה שלה אין כאן קיפוח. בוודאי שידיעות אחרונות היה שמח אם סלב שגר בדרום יכתוב, כמו שעלמה זהר כתבה מהמקום שבו גרה בזמנו. אם דנה ספקטור היתה עוברת לנגב, היו רק שמחים בכך. וכמובן שמקור ראשון לא היה מתנגד לטור של עמיר בניון.
    3. לא לכל עיתונאי או סלב מגיע טור, למעשה זה עניין נדיר מאוד לקבל טור, כך שחבל להגיד לא לעיתוני נשים או כלכלה אם יש אפשרות לכתוב. זהו קרש קפיצה ואימון לשיפור הכתיבה. בישראל יש בערך 20 בעלי טורים אישיים, אולי אחד מתוך 200 עיתונאים מקבל את האפשרות. רק בטיימאאוט ובעכבר העיר יש מישהו שכותב על "חוויה תל אביבית". אריאנה מלמד מדי פעם כותבת בוויינט על חייה בצפון ומנחם בן על החיים בהתנחלות איכות החיים שלו. הטור של לילך סיגן קשור לכך שסיגן עשתה עבודה בחיסול המחאה החברתית ודנקנר קנה עיתון והוא רוצה לעודד את הקול הזה, שתומך בהון ומתנגד לנסיונות לשנות את כוחו. השבוע בני ציפר כתב על באר שבע בבלוג שלו בהארץ וכמה הוא שונא את תל אביב. בכלל, הטון של שנאת תל אביב נפוץ מאוד בעיתונות.
    4. אם הייתי עורך ראשי במוסף הייתי אומר שאחרי ארבעה טורים טור דרומי היה ממצה את עצמו. הרעיון של הניתוק של הפריפריה שב על עצמו בגרסאות אחרות, לא מתפתח ונותן אוירה מרירה. העובדה שאין אמבולנס או הטענה על המוות ההמוני בשל הגמלים (שנשמעת משונה) שווה בהחלט כתבה נפרדת ולא טור. יש באמת חשיפה נמוכה לעולם שקיים מחוץ לתל אביב, אבל הפתרון הוא לא טור של תל אביבית לשעבר.
    5. כעורך, אם הייתי מחליט לייחד טור אישי לפריפריה היה עדיף שיכתוב אותו איש שגדל שם, ופועל משם, כמו למשל ג'קי אדרי מדימונה או טל אוחנה מירוחם, אפילו עמיר בניון, ולא תל אביבי שמתנסה, מגיע וכבר תופס את העמדה הדרומית בתקשורת לדרומיים. וידוע שיש מתח חזק בין המקומיים לבין התל אביבים שמגיעים עם התפישה הרומנטית שלהם את הנגב. מלבד זה, אני מרגיש שהנושא הזה של התל אביבי שעבר לגור בדימונה וחושב שבכך הציל את העולם ודורש שער בעיתון הוא מביך קצת. אין בעיה לגור בדרום, או בצפון או לרדת מהארץ, אבל לא מגיע על כך מחיאות כפיים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מה חבל שאתה טועה.
      אליען היא עיתונאית מוערכת בעלת ותק של 20 שנה בערך, וכבר היו לה טורים אישיים בעיתונים רבים.

      אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        עמיר בניון? טור על הפריפריה? את מבינה דבורית – ככה חושבים עורכי העיתונים. בואו ניקח זמר וניתן לו טור – רעיון שוס. איך לא חשבו על זה קודם? ואלה גם טורים ממש מרתקים ומפילים וחושפניים, ובייחוד מלמדים אותנו המון דברים שלא ידענו – על המדינה, על נפש האדם ובכלל. כי ידוע שנפתולי נפשו של הזמן ותהומותיה עמוקים מני ים.
        אני חושבת שהפוסט של אליען הוא תעודת עניות לעיתונות והמכתב של שו אסמו מידיעות הוא פאתט ממש – תחום הפריפריה 'חמוד'? מה הוא נפל על הראש? זמנים מודרניים? בין איזה צעיף מאמם לענוד לבין טור של אבא מוכשר שעושה הכל בעצמו?
        אני חושבת שכמו במקרה של איקסית עם מקום העבודה המטורלל אליען בכלל לא צריכה טור אישי בג'יפות האלה ופשוט להמשיך לכתוב בבלוג שלה, עד שהם יפנו אליה – אם בכלל. סתומים.

        אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        נפתולי נפשו של הזמר, כמובן

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אבל אליען, להבדיל ממני או ממך, רוצה להתפרנס מהעיתונות המודפסת
        גם במצפה צריך לשלם על יוגורט

        אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        אני מנסה לרמוז בעדינות כבר כמה זמן מעל במה מכובדת זו, שאנשים יוציאו לעצמם מהראש את התרתי דסתרי הזה של להתפרנס מהעיתונות המודפסת. חבל על עוגמת הנפש לכל מי שאינו 'טאלנט' ואינו זמר לצערו.

        אהבתי

      • לאליען הגיב:

        בעווני יצא כך שמעולם לא הייתי במצפה רמון, ובדמיוני הפרוע ראיתי את מצפה משהו בין עיירה ציורית ןמושבת עונשין.בטיול וירטואלי באמצעות צור שיזף הבנתי מה קסם לך במקום – בלי לדעת מה הסיבות שהגעת לשם.לדעתי, אם קבעת שזה מקומך ואת מזדהה עם מצפה ותושביה, היי את מזוהה עם מצפה רמון ,אוטוריטה בכל מה שמעניין את התקשורת, וכך הם כבר יחפשו אותך.

        אהבתי

      • רם הגיב:

        מיא עשת קוראת למישהו אחר פאתט? תגידי, יש לך מראה בבית?

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אישית הייתי שמח לקרוא טור כזה של אליען.
        האם הוא ימצה את עצמו במהירות?
        לאליען פתרונים – לדעתי היא אישה שיש לה מה לומר, זה עשוי להיות מעניין מאוד דווקא בגלל שהיא תאל"שית

        אהבתי

      • אליען לזובסקי הגיב:

        מיקי, תודה רבה.
        מיה – הכי תודה רבה :).

        ר- עניינית לטענותיך:

        1. לא ביקשתי טור על הפריפריה כדי להטיף לתל אביביים על "איכות חיים" ו"ניכור". אני שונאת הטפות, וכתל אביבית, שנאתי אותן בעצמי. תן לי קצת קרדיט.

        2. כיוון שג'קי אדרי או כל נציג אחר מהפריפריה, שאכן נולד וגדל כאן, לא הפך עד היום לבעל טור בעיתונות הכתובה, משלל סיבות שאינני יודעת – קיוויתי שדווקא אני, התל אביבית לשעבר, אוכל להיות כזו, ולא כדי שאכתוב על עצמי.
        הטורים שכתבתי התמקדו באנשים ובסיפורים צבעוניים, מצחיקים ומרגשים שקורים כאן. חלקם מקוממים, חלקם מפתיעים, וכולם יכולים לקרות רק כאן, בפריפריה. חשבתי, שדווקא בגלל שאני חושבת לפעמים כמו תל אביבית – אם יש דבר כזה בכלל – ייקל עלי "לתווך" את הפריפריה על המרכז.

        3. כמו שכתבתי, אותם עורכי עיתונים יכולים היו לתת טור כזה לכל אחד אחר. עובדה שהם לא עשו זאת.

        אהבתי

      • אליען לזובסקי הגיב:

        לתווך אל, ולא על –

        אהבתי

      • ב הגיב:

        אליען,

        אותי מטריד משהו אחר והוא התשוקה ל"טור אישי".

        כחברה של ד.ס שהקריבה באופן הכי סנאפי והכי מכוער את חיי האהובים לה ביותר (האהובים עליה חוץ ממנה אני מתכוון…) על מזבח החשיפה האישית, אולי מן הראוי היה שתציעי לעיתונים תחקירים וכתבות עומק על הפריפריה תחת עוד טור בלה בלה מהתחת. את יותר שווה מדנה, וחבל שהיא המודל הרעוע שלך בעניינים האלה.

        אהבתי

      • אליען לזובסקי הגיב:

        אני חושבת שהטענה שלך היא נכונה באופן עקרוני, ואני רוצה לענות עליה באופן ענייני, ברשותך:

        1. לרוב העיתונים יש כתבים בדרום/צפון (ע"ע פריפריות). לרוב, אלו ריפורטרים, שמביאים ידיעות חדשותיות יבשות, המכסות לטעמי חלק מזערי מהסיפורים כאן, שלחלקם רק התחלתי להיחשף. כתיבה על כך היא בבחינת פלישה לתחומם, וזה לא נהוג קולגיאלית.

        2. גם אם אני בוחרת להתעלם מכך, תתפלא לגלות שעורכי עיתונים לא קפצו על הנושאים שציינתי בפוסט בכלל (ע"ע בעיות הרפואה, הגז, הגמלים – ואלו היו רק דוגמאות). רק הארץ הביע בהם עניין. עובדה.

        3. בשנתיים האחרונות אינני מתפרנסת מעיתונות (תודה לאל), וכדי לערוך את כל התחקירים שהצעתי, מישהו צריך היה להסכים לשלם עליהם, ולו סכום סביר. אף אחד לא הסכים (שוב, למעט הארץ, במגבלות מסוימות, ואכן היום אני כותבת עבורו תחקיר. אחד. כפרילנס). טענותיי היו לגבי האג'נדה הכללית של עורכי העיתונים, אשר מבחינתם הפריפריה כלל לא נמצאת בסדרי העדיפויות, וגם אין להם מודעות לכך שהיא לא נמצאת שם.

        4. מקצועית, תמיד הייתי יציר כלאיים: גם עיתונאית, וגם בעלת טור. לאורך כל שנות עבודתי. חשבתי שיהיה מוצלח לחבר בין שני העולמות – ליצור טור שהוא מעין כתבת צבע קטנה בכל פעם, המביא אל הבמה בכל פעם דמות אחרת, ובאמצעותה, חושף קשיים, הצלחות והתמודדויות מהפריפריה.
        למשל: אחת הדמויות היא איש בשם ארטור, המפעיל מעין מונית פנימית פרטית מאולתרת בתוך מצפה רמון, תוך שהוא מתחרה על קהל הלקוחות עם אחיו התאום, סטאס, שגם הוא מפעיל מונית כזו. שניהם עושים זאת כי אין כאן פתרון של תחבורה פנימית בתוך היישוב, וכי התחבורה אל היישוב וממנו היא מהמחפירות בישראל, ותקועה בשנות החמישים. באמצעות סיפורם, רציתי לדבר על הנושא הזה.

        5. להשמצות על ספקטור לא אתייחס ואף אינני מסכימה. על אף שאנחנו לא בקשר, היא אישה שאני אוהבת ומעריכה בכל ליבי ומאודי, וכך יהיה תמיד.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        עורכי עיתונים מחליטים אם לפרסם משהו לא לפי המיקום הגיאוגרפי שלו אלא לפי רמת העניין שלו (סיקור האתיופים בקריית מלאכי מוכיח זאת) . יכול ליהות שהעורכים פשוט חשבו שהטורים שלך לא יעניינו הרבה אנשים , לא שנאת פריפריה,לא שנאת נשים ולא שנאת כתבים עם שם מוזר . לא בכל דבר צריך לחפש קונספירציות .

        אהבתי

      • אני הגיב:

        אם את לא מסכימה להתייחס להשמצות נגד ספקטור, אז אולי כדאי שתמצאי לך עיסוק אחר בחיים. כזה שתוכלי להיות בו אובייקטיבית ומקצועית.
        ספקטור הורידה את מקצוע העיתונות לביבים, הרסה את משפחתה, פגעה בכל היקר לה ולא השכילה להבין כי יש הבדל בין טור בעיתון להתערטלות ציבורית הדורשת טיפול מקצועי.
        ספקטור היתה צריכה לעזוב את המקצוע יום אחרי לידת בתה. חבל שאיש ממכריה וחבריה האהובים לא גרם לה לעשות כך (הדבר היחיד שחסר לספקטור הוא לא ריגוש, כי אם איזון נפשי).

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        ספקטור היתה צריכה לעזוב את המקצוע יום אחרי לידת בתה.

        מה????????????????????

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        מפרשת:
        המגיב, כמו רבים אחרים, מרשה לעצמו לבקר את ספקטור על כך שחשפה כי האמהות עבורה אינה עולם שכולו אושר וסיפוק שלא יתואר. היא העזה לחשוף את הרגעים בהם בעסה להיות אמא ובהם היא לא תפקדה כאם המושלמת.
        הטענה הרווחת בקרב המבקרים היא כי הילדה של ספקטור מסכנה וייגרםלה נזק פסיכולוגי בלתי הפיך בשל החשיפה של פרטים אלו ושל היחסים של אמה עם אביה אם תחשף לחומרים אלו בבגרותה.
        בנוסף המבקרים טוענים כי ספקטור אינה ראויה להיות אמא ואנושיותה והיותה אשה "נורמלית" מוטלות בספק, בשל העובדה שספקטור אינה מוצפת עונג טהור מרגע היותה לאם.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        את שוב טועה ומטעה – אם אני זוכר נכון אחת בשם ריקי כהן (או לוי?) פתחה בלוג שלם שבו הורים מתלוננים על כמה קשה להם. זה בכלל לא טאבו, קשיי ההורות נפרשים ומנותחים כמעט מדי יום בכל אמצעי התקשורת.
        אני לא בטוח שספקטור "חולת נפש", אבל בטוח שפרטיות ואינטימיות אינם נמצאים אצלה בראש סדר העדיפויות. האם ילדתה תסבול מכך בהמשך? הניחוש שלך טוב כמו שלי

        אהבתי

      • ממי דירסט הגיב:

        לאחר הולדת בתה גוללה דנה במשך שבועות כמה אינה מתחברת לתינוקת, וכיצד התינוקת מתיחסת רק לאביה. זה היה קשה.

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        שכחת "לדעתי". כמו ב"את שוב טועה לדעתי" קיומו של בלוג שאינך זוכר את שמו לא אומר שהנושא אינו בעייתי בקרב הרבה מאוד אנשים, ראה תגובות למטה..

        אהבתי

      • לקנאית הגיב:

        הו, הקינאה הקינאה. הקינאה אוכלת אותך. גם אם היתה פורשת לא היית תופסת את מקומה כי את אדם קטן חסר חיים והיא סלבריטי צבעונית שמוכרת את הפרטיות של היקר לה. כך עושה בעל טור הנקרא ביותר בארץ ושימותו הקנאים.

        אהבתי

      • ל-לקנאית הגיב:

        הטוטאליות של ספקטור היא גם בעוכריה וגם מביאה לה את הפרנסה.אלא שהיא מתקרבת לגיל שלא יהיה לזה ביקוש, ואז תשאר קרחת מכל הצדדים.

        אהבתי

      • ל-ל-לקנאית הגיב:

        ברור. היא החליפה את סילבי קשת וזאת משכה עד גיל 70 כמעט. גם את סילבי קשת ליוו אותם טענות.

        אהבתי

      • ל-ל- לקנאית הגיב:

        סילבי קשת לא כתבה בענייני סקס ויחסים בין אישיים, על כן נשארה רלוונטית. אם דנה לא תמצא נישה חדשה היא תהיה אודטה דה לה שמאטה.

        אהבתי

      • לקנאית הגיב:

        סילבי קשת כן כתבה על חברה ויחסים אישיים בשנות השישים ואז זכתה לפירסומה. נכון שכאשר התבגרה שינתה את סגנונה ומאז אנחנו זוכרים אותה. ספקטור החליפה את הטור שלה שנקרא ״חץ מסילבי קשת״. את המעבר של קשת ליוותה ספקטור בהערה לעגנית על ״חץ חלוד״ כדי לרמוז שסילבי קשת כבר לא רלוונטית. זה יקרה גם לספקטור זה דרכו של עולם. אבל הדיבורים הפולניים על הבת והבעל הנבגד הם צבועים ולא במקום.

        אהבתי

      • קקק הגיב:

        "הטור הנקרא בארץ"?
        קודם כל זה לא נכון.
        שנית, גם פורנו הוא ז'אנר הוידאו הנצפה ביותר באינטרנט, אז מה? אז כולנו נלך לעשות פורנו כדי שיעשו עלינו קליק?

        דנה ספקטור היא כותבת מצוינת, אבל אדם מחורבן שרואה רק את עצמו. אני לא שופט אותה דווקא כהורה, אולי היא בפועל אמא מצוינת, אבל זה ממש לא עולה מהטור שלה, ומהעובדה שלמען המשך זרם תהילה קבוע היא חירבנה לבעלה וילדתה את החיים, שלא לדבר על עצמה.

        אהבתי

      • אני הגיב:

        וולוט, לגבי התהייה שלך, התכוונתי לפירוש של ממי דירסט.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        לתמי – כאילו דה?
        ברור שזה "לדעתי" – אני כתבתי את הדעה, לא דנה ספקטור.
        מעכשיו, כל דבר שאכתוב הוא "לדעתי" גם מבלי שאציין זאת.
        נא רשמי לפנייך

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        ספקטור לא פגעה באף אחד שהיא אוהבת,היא פגעה בבעלה בבתה ובעצמה-את שלושם היא שונאת.

        אהבתי

  11. המקור הראשון הגיב:

    ח"ח לאיתן בקרמן. הכתבה בגלובס ילדותיות ("אאודי יוקרתית") קנטרנית ומופרכת ויש בה גם תגובות בשכר שכל יעודן לנגח את סתיו שפיר ואת המחאה החברתית. מי שארגן אי פעם כנס מדעי יודע שיש פנל של ידוענים וסלבים כדי שאחרים ישלמו בעד השתתפות בכנס.
    https://velvetunderground.co.il/?p=14920#comment-31983

    אהבתי

  12. Alex הגיב:

    בעקבות הירי הדו-צדדי שבוצע בעיתון "הארץ" השבוע ע"י האקרים

    הגיעה ההתנצלות

    אהבתי

  13. הלל הגיב:

    בסוף השבוע התפרסמו התנצלויות על שתי טעויות מן השבוע שעבר: האחת שגיאה מביכה במוסף של בני ציפר בהארץ (גופו המסוקס של סמואל בקט), והשנייה טשטוש פוגעני ומביך של פניה של רותי פוגל הי"ד. אז נכון, יש הבדל עצום בין הטעויות – האחת סתם טעות מצחיקה, והשנייה טעות פוגענית ובעייתית מאוד. ועדיין, שימו לב להבדל בין ההתנצלויות.

    הנה זו של באהבה ובאמונה (שהפתרסמה בגדול בכמה עלוני שבת):

    התנצלות והבעת צער
    מכון מאיר מתנצל ומביע את צערו בפני משפחות פוגל ובן ישי וקוראי גיליון "באהבה ובאמונה" על הצער והכאב שנגרם עקב הפרסום הבלתי ראוי של תמונת רותי פוגל ז"ל הי"ד.

    מתוך תשובה מאהבה,

    הרב דב ביגון
    ומערכת הגיליון באהבה ובאמונה

    והרי זו של ציפר:

    בשבוע שעבר התפרסם בשוגג בעמודי "תרבות וספרות", בשולי תרגום לשישה שירים מאת סמואל בקט, תצלום פוטומונטאז' היתולי שלו, במקום דיוקן רגיל. יוצרות כאלה מתבלבלים לעתים בחפזון העבודה על עימוד הגיליון. כשהתגלתה הטעות כבר היה מאוחר לתקן את המעוות, וכל שהיה אפשר הוא להתפלל שלא רבים יבחינו בו. אבל לא כך היה: אם לסמוך על המספר העצום של הגולשים ברשת שהתנפלו על השגגה כמוצאי שלל רב, המוסף לספרות של "הארץ" הוא מן הפרסומים הנקראים ביותר בישראל, אם לא הנקרא ביותר שבהם. אך עברה השמועה, ומיד החל מסע ספקולציות על פשרו האפשרי של הפוטמונטז' (כך במקור, ה"ג) ומקורותיו הפסיכוגרפיים.
    האומנם יכולות התגובות הרבות על השגגה הפשוטה הזאת להיות מדד לפופולריות של גיליונות "תרבות וספרות" בציבור? אללי, לא. מה שפופולרי תמיד הוא חיפוש אחר השגיאות של הזולת. על כן נסכם במשפט שאמרה פעם מתרגמת מהוללת: "הלוואי שהיינו מחפשים את השגיאות של עצמנו באותה שקדנות שאנו מחפשים אותן אצל הזולת".

    שני טקסטים מופתיים, ומאלף להשוות ביניהם. ולוואי שהיה ציפר מחפש את השגיאות אצל עצמו באותה שקדנות שהיה מתרץ את טעויותיו ומפנה אותן בחזרה אל קהל הגולשים.

    אהבתי

    • יפית שיקגו הגיב:

      ונסכם במילותיך שלך, הלל: "נכון, יש הבדל עצום בין הטעויות".

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        גם מהתנצלויות אפשר ללמוד הרבה.

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        הבעיה היא לא הטעות, הבעיה היא חוסר היכולת להגיד פשוט "טעינו, סליחה". לו רק הטקסט הפאתטי הזה של בני ציפר היה מופיע גם באתר האנגלי של הארץ, אולי עתונים רציניים בעולם שמצטטים אותו תכופות כמקור אמין היו מבינים סוף סוף עם מי יש להם עסק.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מצטער הלל, גם בהתנצלות של באהבה ובאמונה חסר לי המעשה עליו הם מתנצלים.
      מי שלא נחשף לאירוע המקורי, עלול להבין שעצם פרסום תמונתה זה מעשה לא ראוי (שזה הלך המחשבה שחולל את האירוע מלכתחילה).

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        נו במת.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        במת.
        תנקה את הראש, ותנסה לקרוא את זה בתור מישהו שלא מודע לאירוע.

        לשם המחשה, להלן אותו הטקסט בדיוק עבור אירוע אחר.

        התנצלות והבעת צער
        עיתון "הארץ" מתנצל ומביע את צערו בפני משפחת שליט וקוראי "הארץ" על הצער והכאב שנגרם עקב הפרסום הבלתי ראוי של תמונת גלעד שליט שוחה בים.

        ופה אפילו אין את ההקשר הידוע שמערכת הארץ נוטה לא לפרסם תמונות של חטופים לשעבר השוחים בים מטעמי צניעות.

        אהבתי

  14. סימון דה בובואר הגיב:

    לפי כל הידוע לי – כ-95% מיושבי תבל מאמינים בכוח עליון כלשהו.
    כך שכמו שכתב כאן מישהו מעלי – ישראל מצטיירת דווקא כאחת המדינות הממעיטות בכך.

    מצד שני – יתכן שבין המדינות המערביות – אנחנו מאמינים גדולים יחסית.

    אני בכל מקרה מייחסת את העלייה באמונה להתרבות מהירה יותר אצל הלא-חילונים.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      יש יחס ישר בין רווחה כלכלית, אמונה ביכולת מוסדות המדינה לספק שרותים כמו בריאות וחינוך, שקט בטחוני למידת האמונה. כך שמחקר מצביע על ירידה ברווחתנו, ולא בהכרח שהפכנו פחות חכמים.

      אהבתי

      • ניר הגיב:

        יש יחס ישיר בין המסר שכותב המאמר רוצה להעביר לבין הדרך שהוא ימסור את תוצאות המחקר. בגדול בישראל כמות המאמינים דומה לממוצע באירופה (למעשה בדיוק כמו באיסלנד, שהארץ לא מזמן הכתיר ל"אחת המדינות הנאורות בעולם") והשוני בין סקר אחד למשנהו הוא בגדר הזניח.

        אהבתי

  15. שועלן הגיב:

    המגמה תמשיך תמיד.
    אתאיסטים מתרבים פחות מתאיסטים.
    הדמוקרטיה תביא לקץ הליברליזם.
    הרחם ינצח.

    אהבתי

  16. שועלן הגיב:

    אם לפיד מסוגל ללמוד לקראת תואר שלישי – דוקטורט – אזי שיורשה לו.

    זוהי טענתו של פרופ' אגסי.

    הבעייה בטענה היא שאין מספיק מקומות באוניברסיטאות לקבל כל מי שרוצה לתואר שלישי, ולפסול אותו תוך כדי הלימודים בהתאם להישגיו. בדיוק כמו שקורה בתואר ראשון. לכן קובעים קריטריוני סף לקבלה (כמובן שגם אז סטודנטים עלולים להיפלט אם הם לא מספיק טובים, אבל מדובר במספרים זניחים).
    המצב שנוצר הוא שבעזרת קשרים (כל עוד לא הוכח אחרת), אנשים מסויימים מתקבלים ללימודים מתקדמים, בזמן שאחרים לעולם לא יזכו להוכיח שהם "מסוגלים ללמוד לקראת תואר שלישי". אין לי בעייה שבחוגים מסויימים יכירו בעשייה שאינה אקדמית כשיקול לקבלה לתואר מתקדם, אבל חשוב שגם במקרים כאלה יוגדרו קריטריונים ברורים, וכן שתהיה שקיפות של החלטות ועדת ה"חריגים".

    אהבתי

    • . הגיב:

      לא מדויק. ישנם חוגים בהם אין מספיק מקומות לתואר שלישי. לעומת זאת ישנם חוגים בהם אין מספיק מועמדים ועקרונית יקבלו כל אחד. רק שיבוא. ענין נוסף, הקבלה לתואר שלישי ברוב המגמות וברוב המקרים קשורה בהעדפה אישית ולא בקריטריונים אוביקטיביים. כדי להתקבל לדוקטורט בדרך כלל צריך למצוא מנחה, להתחבב עליו, ומרגע שהוא מסכים לשמש כמנחה, בגדול, הדרך סלולה. המנחה פונה לחוג וסוגר עניין. האוניברסיטאות מלאות במונחים לדוקטורט שהתקבלו בגלל שהמנחה פגש אותם בהפגנה בבילעין, בפינוי מגרון או בבריכת השחייה. העניין הזה נפוץ המיוחד במדעי הרוח אבל לא רק.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ההעדפה האישית של המנחה היא מבין המועמדים העומדים בקריטריוני הסף.
        זה לא שכל אחד ש"מסוגל ללמוד לקראת תואר שלישי" יכול להתקבל ע"י ההעדפה של המנחה.
        מה שאני רוצה זה שהמוסד של "חריגים" ייקבע לפי קריטריונים (בדיוק כמו שיש קריטריונים עבור ה"לא חריגים"), ושתהיה שם שקיפות, כי זה פתח לצרות.

        אהבתי

      • אני הגיב:

        האקדמיה לא מעוניינת בשקיפות. הפעם היחידה שמישהו הצליח לנצח את המערכת בבית משפט היה מקרה דץ נ' הטכניון. בתקופתי, לפני ואחרי, היינו שלוש נשים שעבודות המחקר שלנו נתקעו באותו השלב (שלב הציון), בתארים שונים, אצל אותו פרופ' באותה מחלקה. הראשונה ואני נכשלנו במערכה נגד האוניברסיטה (שגיבתה באופן מלא את הפרופסור וטענה שאשתו היא ראש החוג ללימודי מגדר, מה שמוכיח שאין לו דבר נגד נשים). הבחורה השלישית כבר הגיעה אחרי מקרה פסק הדין במשפט דץ נ' הטכניון, מקווה שבר אילן קיבלה על הראש בבית משפט וששילמה לאותה בחורה על עוגמת נפש ועל הסבל שעברנו (בזמנו יצרו עימי קשר, רק כדי ליידע אותי שהמקרה שלי הובא לידיעת העוסקים במקרה השלישי והם הבינו כי מדובר בדפוס התנהגות).

        ועוד לגבי שקיפות צמח קיסר נ' בר אילן (במקרה הזה בר אילן הפסידה).

        אם מישהו יקח את מקרה לפיד לבית משפט ויוכיח שהוא בא עם נתונים זהים ללפיד ולא התקבל לאותה תוכנית, בר אילן תאלץ להבין כי שקיפות אומרת שעברנו מימי הביניים וימי הועדה המסדרת לתקופה קצת יותר נאורה (ומספיק חבר אחד באותן ועדות סופר סודיות שפשוט ידליף לרשת/תקשורת מהנעשה).

        אהבתי

  17. מעלי הגיב:

    ומה עם כל הכסף שמשלמים לאוניברסיטה עבור התוארים?….

    אהבתי

  18. שולמית הגיב:

    http://2nd-ops.com/

    ב"הכל דיבורים",( 26/1/12) חשפה איילה חסון אירוע שהתרחש, לדבריה, בלשכה בה עבדה יפיפיה. בכיר שעבד באותה לשכה חמד אותה ולא הצליח לכבוש תאוותו. הסובבים ראו את האותות, ובדיסקרטיות העבירו את היפיפייה מתפקידה. כך חסכו לבכיר הסתבכות בהטרדה מינית.

    לאיילה חסון הצטרף חנן קריסטל, שהסביר כי הרחקת הקורבן הכרחית כדי להסיר מכשול מפני עיוור

    אהבתי

  19. פריפר הגיב:

    לעיתונים יש כתבים בצפון,עמקים, דרום. מה שהם בד"כ כותבים זה על :פשע,תאונות,קטיושות,שביתות ,עוני, ולפעמים על איזה כבשה עם שני ראשים.
    בעיני תל הביב כל מה שיכולה לכתוב אחת במצפה,במגדל העמק או ברשבע זה על "עולמה של ענייה ומנותקת", למה שיתנו לה טור?
    את מי מעניין איך חיים 2500 עובדי אלביט, קרית הפלדה, אינטל, ibm….
    שאפשר לעשות כתבת ענק על לירון וייצמן?

    אהבתי

    • אני הגיב:

      העברתי שנתיים ביישוב צפוני, מצליח, מפותח, שגדל עכשיו הן מבחינת יחידות הדיור שבו והן מבחינת מקומות התעסוקה שבו, בנוסף הממשלה משקיעה הון בכבישים העוברים באזור וכל פשלה קטנה מתוקנת במיידי, זאת ועוד כל חברות ההיי טק וגופי מערכת הביטחון ארגנו לעובדים ביישוב הסעות, ודרך אגב, הנוף במקום פשוט יפה (מקווה לחזור ליישוב כתושבת).

      המקום עודכן רק לאחרונה במפות של וואי נט. בעיני אנשי וואי נט זה שכולם, אבל כולם באזור ומחוץ לאזור מכירים את היישוב, שבחמישי בערב עומדים שעתיים בכניסה לאזור המגורים של היישוב ובשישי בבוקר יש פקקים בכניסה למתחם הבילויים שלו לא משנה בכלל. אנשי וואי נט לא רואים מטר מתל אביב, בטח אם לא יצאו מהמטר הזה אנשי תקשורת.

      אהבתי

  20. בעל כנף הגיב:

    הסיבה הברורה לדרך הכושלת שבה העורכים התלביבים 'מסקרים' את הפריפריה היא התל אביביות.
    החיוורים בכלא הבטון בטוחים שהם חיים במקום הכי מגניב (בירת הגאווה) והכי מקושר לצנטרום העולמי.

    אין להם מושג ירוק שיש מקומות שבהם אנשים עדיין מגיעים לעבודה בטרמפים ושמריחים אדמה במקום אפסלט שמנוני ומוקשי כלבים. מקומות שבהם תפגוש את הגננת שמחנכת את הקטן שלך וזה שמוכר לך קוטג' וההוא שמכר לך את התנור באסיפת הורים או בל"ג בעומר או בפלאפל של סוסו.

    הנקודה היותר בעייתית והפחות ברורה היא שחלק גדול מילידי הפריפריה מתים לחיות במקום שבו אין חניה והרבה ניכור, שאי אפשר ללכת יחפים בגלל החרא ונושמים פיח כי הם בטוחים שלהם אין את הדבר האמיתי ושבתל אביב "יש הכל" (כמו גברים סטרייטים שאפשר להתחתן איתם למשל) ולכן מקבלים את העדר הסיקור התקשורתי בהבנה במקום לדרוש איזון.

    …עוד מחאה מפוספסת.

    peace

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      אולי תצליח לשכנע תל אביבים ילידים, אך מי שהיגר מהפריפריה מתקשה לקבל את הטיעון. רוב הבכירים בתקשורת הגיעו מפרובינציה כלשהי לתל אביב, ומעדיפים להדחיק את זכרונות האימה.

      אהבתי

      • בעל כנף הגיב:

        אימה אעלק.

        רוב הבכירים והאמידים בסביבות 40+ שאני מכיר הוציאו את הגוש דן מהמשפחה ועברו לבית פריפריאלי למהדרין. יכול להיות שהבכירים שאתה מדבר עליהם בעולם התקשורת שנשארו בגוש עדיין שפוטים בבטון בעוון קריירה ? (-ואולי הם לא כל כך בכירים).

        יש בפריפריה יישובים די חזקים שמבוססים על בכירים שעשו את זה ולא כל מה שבמרחק של עוד 20 דקות בפקק זה אופקים או נתיבות.

        אהבתי

    • מיקי הגיב:

      כל מה שאתה אומר נכון – ועם זאת, לזובסקי פנתה לעמית שהם כדי שיאשר לה את הטור… שהם אינו העיפרון הכי מחודד בקלמר, טו סיי דה ליסט

      אהבתי

      • אליען לזובסקי הגיב:

        של נעליך מעל רגליך בדברך על עמית שהם, ברשותך. לא כי הוא קדוש, אלא כי הוא איש מבריק, ומכיוון שאני סוברת שאינך מכיר/ה אותו, הייתי מבקשת שתרסן/ני את עצמך. ואגב, הוא לא היה עורך שלי מעולם וגם לא חבר טוב שלי, אך להבדיל – מעין צדיק בסדום, בתוך רשימת עורכים אטומים וסומי תל אביב, אז אנא

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        להשיל את הנעליים?
        הבחור קדוש או משהו?
        אסור להעביר עליו ביקורת?
        נראה שאוויר המדבר חירפן אותך מעט, אחותי

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אליען, ניסיתי להיכנס לבלוג שלך אך הוא בקושי עולה אצלי, אין לי מושג למה

        אהבתי

  21. דורון הגיב:

    אביב הברון ענה ללזובסקי בבלוג שלה. שווה!

    אהבתי

  22. דרור הגיב:

    היום במוסף לשבת היתה כתבה של יוסי יהושע על היחידה לאבטחת חיילים בצהל. בעיקרון הכתבה מדברת על משבר שהיחידה עברה ועל ההתאוששות שלה . הערב אני פותח את אולפן שישי ומה אני רואה? רוני דניאל עם אותה הכתבה בדיוק .עם סגן אלוף אורן בתור מרואיין , עם המקרה של ארז אפרתי , אפילו עם התרחיש של הרצח בדוכן פלאפל(!) , הכל היה זהה. התקשורת הישראלית בשירות דובר צהל , כמו בימי מפאי הנפלאים .

    אהבתי

  23. דרור הגיב:

    הפוסט של אליאן הוא נורא מתנשא . זה נשמע כמו שלגיה שמגיע למצפה רמון ומגינה על תושביו הנבערים אך טובי הלב אל מול חבריה הלבנים מתל אביב .

    המשפט שהכי דחה אותי ואפילו גרם לי לשנוא את האליאן הזאת זה המשפט הזה : "בעיירות האלו יושבים האנשים שמצביעים לביבי נתניהו" . מדובר כאן בשילוב של התנשאות על תושבי הפריפריה ושל קהל המצביעים של ביבי (רק לידיעת גברת לזרובסקי , בחלק מהערים הגדולות במרכז הליכוד זכה במקום הראשון , בשאר הערים הליכוד היה שני רק לקדימה שהיא בעצם ליכוד ב').

    אהבתי

    • אליען לזובסקי הגיב:

      ראשית, אשמח אם תנסה לשבש קצת פחות את שמי.
      ושנית, עצם העובדה שאנשים מצביעים ביבי או ש"ס או ליברמן לא הופכת אותם, לטעמי, לפחותים ממני בגרוש. וזו לא הייתה כוונתי בפוסט הזה – נהפוך הוא. אין בי שום דבר משלגיה, תושבי המקום אינם נבערים בעיניי והמקום הזה הוא ביתי כבר שנתיים.
      לא מעט תל אביביים ושמאלניים תוהים, לעתים, איך יכול להיות שלא מעט מעוטי הכנסה מצביעים לביבי נתניהו על אף שמדיניותו, כך נטען, פוגעת בשכבות החלשות. לי חשוב לנסות לדברר אותם. וכמו שכתבתי בבלוג – אם יש מישהו אחר, מקומי וטוב ממני, יותר טוב. עד היום, לא הופיע כזה.

      אהבתי

      • דרור הגיב:

        אנשים ממצפה רמון הצביעו לביבי מאותם סיבות שאנשים מתל אביב הצביעו לביבי, לא צריך "לדברר אותם" , הם לא חיות שצריך לתרגם את סוגי הצרחות שלהם .

        אהבתי

      • אליען לזובסקי הגיב:

        מה אתה אומר. תודה לך שהסברת לי את זה. במיוחד כיוון שאני זו שרואה את החיות האלו כל בוקר. אבל היי, אתה כל כך נאור ואני כה מתנשאת, שאני מעזה לרצות לכתוב על כך, ולא מפנה את הבמה לכותב אחר ואותנטי, שגדל כאן. אחד מתוך מליוני הכותבים שמציפים את התקשורת. אגב, תזכיר לי איפה אתה גר?

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        לא שייך לאיפה אני גר. את פשוט הגעת למצפה רמון בפוזה של בוב גלדוף ואת בטוחה שאת יודעת מה כל תושב ותושב במצפה רמון מרגיש וחושב , הרי ככה זה חיה לא? יש לה תכונות ומאפיינים קבועים , זה לא שהיא יכולה פתאום לפעול באופן עצמאי .

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        עברתי קצת על הבלוג שלך ואני מסכים לגמרי עם הברון . הבלוג מתאים לזמנים מודרנים . הכל שם זה עליך ועליך ועליך , זה הרבה יותר דנה ספקטור מאשר יגאל סרנה.

        אהבתי

      • אליען לזובסקי הגיב:

        אני אסביר לאט, כדי שאולי תצליח להבין, בהיותך החיה שאתה:
        זה ה ב ל ו ג ש ל י. ולכן הוא אני ואני ואני.
        לעומת זאת, כפי שהסברתי בפוסט, הטורים שכתבתי כלל לא עסקו בי, אלא בדמויות ובסיפורים ממצפה רמון ומהאזור, בהם נתקלתי.
        אבל אנא, המשך נא להתנשא, אתה עושה זאת כל כך טוב על סמך כלום.
        ובאיזה שלב בפוסט טענתי שאני בוב גלדוף? אנא, הצבע על הנקודה המדויקת, כדי שאשים לב בפעם הבאה, על מנת שטהרנים וצדיקים כמוך לא יוכלו להאשימני.
        הנקודה המרכזית בטקסט הייתה, שאין כיום ייצוג לפריפריה בשום עיתון כתוב, כי אין עניין בכך. זה הנושא שבו רציתי לדון.
        הסברתי חזור והסבר, שאם כתיבתי אינה לטעמם של העורכים, הם כבר מזמן היו יכולים לתת במה לכותבים אחרים מהפריפריה, ולא עשו כן.
        בהזדמנות, ממליצה בחום על קורס בהבנת הנקרא ובפסילת מומך.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        את כותבת בבלוג שלך שאת לא הפכת ליהות מהנודניקים הצדקנים האלה שעוזבים את תל אביב בשביל לצקצק עליה . אז יש לי חדשות בשבילך, בלי ששמת לב הפכת ליהות אחת כזאת . משפט כמו "שהתל אביבים יוציאו את האצבע מהתחת " מראה שאת אחת אחת כזאת פר-אקסלנס . דבר ראשון , מוספי השבת כן מסקרים פריפריה , והברון נתן מקצת מהדוגמאות . דבר שני , טורים שמתעסקים בפריפריה יש והיו . לרינו צרור היה כזה עד לא מזמן (הוא סיים אותו מיוזמתו) , הטור של מוסקונה לרמן עוסק בנושא לא מעט .
        למה לא נתנו לך טור בנושא? לא יודע , אבל את אפילו לא טרח להראות לנו את הטורים שלך כדי שניווכח אם הם באמת מתאימים למוסף לשבת או לא , את פשוט פסקת שהטורים שלך הם כאלה ושפסלו אותם בגלל שנאה לפריפריה ואנחנו אמורים להנהן בראש כמו הכלב על הדשבורד .

        למה אני חושב שאת מתנשאת ? בגלל הרבה משפטים פטרוניים שנתקלתי בהם בטקסט האחרון שלך , אבל מה שהקפיץ לי את כל הפיוזים היה המשפט על ביבי ועל ליברמן . מי את בכלל שתקבעי לתושבי מצפה שהם הצביעו לשניים "מסיבות מיוחדות"? אולי זה בגלל יש להם גישה מדינית נכונה יותר משלך ? אולי זה בגלל שהם בניגוד אליך התפכחו מאשליית אוסלו ? זה מעצבן אותי כי הטיעון הזה של "אנשי הפריפריה מצביעים לביבי כי הם נחשלים" הוא טיעון שכיח מאד של שמאלנים מתנשאים שלא מוכנים לקבל את גזרת הבוחר . כמעט שכיח "הרוסים האלה שמצביעים לליברמן לא קיבלו חינוך לדמוקרטיה במדינת האם שלהם" .

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        כמעט שכיח=כמעט שכיח כמו

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        ץ

        אהבתי

  24. אורן סינולוג הגיב:

    מה הסיבה שבערוץ 10 נפתחו בקבוקי השמפנייה, אולי לציון תחילת שנת הדרקון הסינית, לכבודו של ידיד המחלקה אדלסון, ואולי סיבה עלומה אחרת.

    אהבתי

  25. יומטוב הגיב:

    v, "שב"ק" (שבת קודש) "בס"ד" (בסיוע ד') – הגם את נסחפת ל-80% מהסקר שפורסם בהארץ ?

    אהבתי

    • בסייעתא דשמייא הגיב:

      מי שטס "יממה", לבו במזרח והוא בסוף מערב, מתפלל "תפילת הדרך" בסייעתא דשמייא (בס"ד) שיחזור לשגרה (חזל"ש) לפני "שבת קודש" (שב"ק), בלי סיוע השב"כ.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s