מהנעשה בעיתוני בריטניה, מאת ראש דסק ולווט בלונדון.
7 ימים
בטח שמתם לב שכל מי שאומר את המילה איראן, לא משנה באיזה הקשר, זוכה לכפולה, לכתבת שער, לאזכורים אינסופיים. אין שום סיטואציה אחרת בעולם בה ראיון עם שחקנית איראנית היה זוכה לכתבה ב-7 ימים (אמיר קמינר) ולהפניות שער מקדמות וחוזרות במהלך השבוע, אלמלא היינו על סף תקיפה או אי תקיפה באיראן. בסדר, גם זה לטובה. עד שייגמר הטירוף האיראני בדרך זו או אחרת ילמדו קוראי ידיעות להכיר את הקולנוע האיראני ולהתכונן לאוסקר. ואם האיראנים יזכו, ודאי יאמרו כולם שזו קנונייה, שהלובי היהודי בהוליווד נחלש.
בכל מקרה, אומרת ליילה חתאמי, שהעם באיראן ממש לא נגד ישראל. ממש לא. טוב, נקווה שלא יאונה לה כל רע, שהרי התראיינה היא לעיתון ישראלי.
וכתבת השער המטלטלת (שתי טלטלות במוסף אחד) – רונן ברגמן עם החוקר ג'ורג', שנחשב לשטן עלי אדמות. על פי הראיון, שנערך בבית קפה הומה בנתב"ג, ג'ורג' נהג לפי כל אמות המידה המקובלות בחדר החקירה של יחידה 504.
פרשת ג'ורג' התעוררה שוב אחרי שידור קלטת בעובדה, לפני חודש, בה נראה מפקד יחידת 504 המצטרף לחקירת מוסטפה דיראני. לאחר שידור הקלטת (ג'ורג' נשבע בראיון שלא הוא הדליף אותה ושאין לו מושג מאיפה הגיעה) הגישו ג'ורג' ולוחמים נוספים תביעת ענק נגד מדינת ישראל ע"ס 5.5 מיליון ש'. בראיון ג'ורג' נשבע שלא היה אונס, ואו מעשה סדום עם אלה. כל זה לא אומר שמה שכן מתרחש בחדרי החקירות בישראל עומד בוודאות בקריטריונים בינ"ל של חקירת שבויים. נראה מי יתגלה כחזק יותר במשפט. המדינה או החוקר הקשוח.
ומה הוא היה מייעץ למי שעומד להיות חקש"ב? שלא יהיה.
ג'ורג', כפי שנכתב כבר באמצע 2010, ומוזכר גם בכתבה, הוא היועץ לענייני ערבים של עיריית משטרת ירושלים, ושמו נחשף פה. אחרי תלונה שהוגשה פה.
7 לילות
כתבה אחת בגיליון זו הדרישה שלי. והנה היא מסופקת עם הראיון של ציפי שמילוביץ בלוס אנג'לס את יו לורי, הוא ד"ר האוס. ראיון קצר, ממצה ולא מתייפייף.
והנה האלבום שלו משנה שעברה. וכל השירים, אאל"ט.
כמו שאתם ודאי זוכרים, אני צופה בשדח"זים של חברים בלילות, בבואי לעשות ריסטרט יומי לראש. באחד הפרקים, כשרייצ'ל טסה ללונדון כדי לחרב לרוס את החתונה עם אמילי, היא יושבת במטוס ליד – נכון, יו לורי. היא מחרטטת לו במוח והוא מנפנף אותה בהאוסית אופיינית. בטח הוא כבר שכח את האפיזודה הזו בקריירה. בשביל זה יש חברים.
וויי, ואפילו מצאתי את זה בטיובית (כן, ההטמעה הושבתה. אז מה, לחצו על הלינק).
גלובס, G
חן שליטא ולילך ויסמן מיפו את לשכת הנתניהו. חשוב לחובבי הסדר.
ליאת רון קוראת, הניחו לר'. אני לא כל כך מבינה איך אפשר יהיה לבוא חשבון עם נתן אשל אם לא תדבר.
כך גם ד"ר אורנה אליגון.
המארקר
אפרופו הדיון בשבוע שעבר על כתיבה על הפריפריה יצאה רינה רוזנברג לבדוק את מצב העסקים במצפה רמון. אז מה המצב? רע לתפארת.
ולצד הכתבה, מה יש לנו? נכון! עדות מקומית של אליען לזובסקי ידידתנו.
אז הנה, אם תשאלו מה מטרת הבלוג הזה, בבקשה, זו אחת המטרות. להציף נושאים, בעיות, טרדות מכל סוג שהוא. וגם, כמובן, למצוא עבודה לאנשים שמתעקשים לעבוד בתקשורת. בכל דרך שהיא.
מוסף הארץ
(אם תלחצו על התמונה תגיעו לכתבה על אודות איש הלהבים)
מדור המכתבים עמוס בתגובות לכתבה של אסף ענברי מהשבוע שעבר, אין רוב חילוני.
איילת שני ממשיכה במדור החדש, ראיון ע"פ כפולה. אם לנסות להגדיר את הפורמט, הרי שהרעיון הוא כזה: הרי לכם הפינג פונג בין המרואיין השנון למראיינת הלא פחות שנונה. והנה אנחנו מציעים לכם לראות את הכדורים המתעופפים ביניהם. תתענגו גם אתם על שיחת הסלון.
רם אורן לעומת זאת, זונח את כל הרם אורניות שלו וכותב על הרומן של נפתלי הרץ אימבר.
יעקב בורק על ניסויים, מחקרים ואמת. אחד מכל 50 חוקרים הודה בפברוק נתונים. השאר, לדעתי, פשוט לא הודו.
גיתית גינת על הרגלי צריכת הזבל של הישראלי. אכן, אומה של זבלנים. כתבה מפתיעה.
ובאותו עניין: אשר שכטר על טרה סייקל, חברת מחזור של קפיטליסט אקולוגי.
תוס': נורית ממליצה על הבית במנטה ריי.
הארץ השבוע
עמוס הראל מנתח בזהירות את אמיר אשל, מפקד חיל האוויר העתידי, כנראה. לדבריו, הוא שייך כנראה לאגף המתון באשר לתקיפת איראן.
עופר אדרת על הסרט הפולני המתחרה בהערת שוליים בקטגוריית פרס האוסקר לסרט הזר: בחשיכה של אניישקה הולנד, על קבוצה של 11 יהודים ששרדו את השואה בתעלות הביוב של לבוב.
שישבת/ ישראל היום
אמילי עמרוסי מראיינת את פועה פלמר, שבעלה ובנה נרצחו בפיגוע (שהוכחש תחילה).
ג'קי לוי בביקורת עיתונות. בעיקר יוצא קצפו על צילומי האילוסטרציה.
מה שכן, אני חוששת שהוא טועה בתארו את אנציקלופדיית תרבות האהובה. היא כן הייתה מחולקת לנושאים. אנסה לבדוק זאת בשבוע הבא בוודאות.
אני אפילו זוכר לטובה את אנציקלופדיית "תרבות", אהבת נעוריי, שהיו בה הרבה יותר ציורים צבעוניים ממילים כתובות. אבל שם היה היגיון! כלומר, לא היה אמנם שום קשר בין עמוד אחד לזה שבא אחריו. פה קראת על מחזור הדם, ובעמוד הבא, הופ – ציורי המערות בזנזיבר, ו… הופ! ועידת קטוביץ'. ובכל זאת, בין הטקסט לציור התקיים קשר הדוק, פשוט ובלתי מתחכם.
מעריב עסקים
עומרי פדן מנסה לשכנע את העולם, עדיין, שאין שום רע במקדונלד'ס. מה בדיוק ערכה או תפקידה של הכתבה, שתפקידה לשכנע שמקדונלד'ס זה סבבה?
סופשבוע
מאיר שמגר הוא ראיון השער, למעוניינים. לא קראתי.
חשבתי שמעלליו של עד המדינה ש"ד שייכים לחודש שעבר.
באחד הטוקבקים נכתב שאפשר למצוא את שמו המלא אחרי דקת גוגל. מישהו? כי אני לא מצאתי. והנה, אחד שיודע מצא.
ניתוח דמותו העסקית של המיליונר הבידורי צביקה הדר. מעניין איפה יתפרסם הראיון איתו.
ליאורה מדווחת על דו קרב עם גבי גזית, שהשמיץ אותה אותה בגין עיסוקה ברכילות, אך שכח שלפני שש שנים נסעו יחדיו למזרח הרחוק ואת מה שאירע שם.
מוספשבת
על המוסף חתום היום אליק מרגלית כעורך. כל זה אחרי הדרמה בה פרש דדי מרקוביץ', העורך, ממעריב, ואחרי התוכנית שלא יצאה לפועל, שדורון כהן, שערך לדקה את nrg, יערוך את המוסף. התוכנית הזו התבטלה ברגע האחרון, כשכהן הודיע על עזיבתו את העיתון.
אז מה היום? בן כספית חוזר וממשיך עם פרשת נתן אשל, ומנאץ את מוחמד בכרי, כמו גם בן-דרור ימיני. ימיני מצטט מהבלוג של אורי הייטנר דברים של מנכ"ל צוותא, משה טנא, שמכחיש אותם בהמשך הפוסט המוזכר.
לחם עבודה ושלטון החוק
המדענית ד"ר אילה סול טוענת שצלמי כלכליסט הטרידוה.
משכורות 30 מבכירי ערוץ 10 יעוכבו לחקירה. טוב, סתם יעוכבו.
כפי ששמתם לב, גם השבוע לא הכריע שר הביטחון אהוד ברק מי יהיה מפקד גל"צ.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
יגאל שתיים מתראיין על כך בגל"צ. שישבת, שעה שנייה 28.1 (רצועת ההשמעה הראשונה מלמעלה). דקה 42:30
כתבה בעכבר העיר מהשבוע שעבר.
(FF – עכבר ימני, זום פנימה, בלחיצה על התמונה תגדיל אותה למצב קריאה).
שירותי ההאזנה לגל"צ דרך הרשת הופסקו זמנית באופן יזום ולא מסיבות טכניות. למה בדיוק?
ע"פ ערוץ 7 הסיבה היא, כנראה, ש"משהב"ט מעכב את התשלום לחברת ספיה, מקבוצת מטריקס, שאחראית על הסטרימינג בכל מערכת הביטחון".
אורי משגב סיפר בפייסבוק שב-ynet הוסר באנר שהפנה לכתבה שלו באתר צו פיוס. מכאן, שידיעות נוטר למשגב על שכיבס בפומבי.
גלעד סרי-לוי תמה על דברי מירב ארלוזורוב השכירה ודעתה על שכירים:
ההבדל המהותי בין הבנקים לגופים המוסדיים הוא כמו ההבדל בין שכיר לעצמאי. שכיר עובד בשביל הבוס שלו, וידאג לעשות את המינימום ההכרחי כדי לשרוד בעבודה. עצמאי עובד עבור עצמו, ולכן ישקיע את כל כולו בהצלחתו.
אני חוזרת ומבקשת (והבקשה מופנית לאנשים ספורים מאוד): תפסיקו עם אלף הכינויים המומצאים החדשים בכל פוסט. די. זה פוגע בבלוג ובתרבות הדיון בתגובות. כל כך קשה להבין את זה?
מח' מודעות
איזה מזל שיש לנו גם שופרסל וגם עיתון.
לפני פיזור
מיזם הצעות הקריאה עולה יפה. שימו לב כמה הוא מגוון.
רחל:
NYT: האבולוציה שמאחורי תחושת הגועל.
Slate: המקשים השנואים במקלדת.
Scientific American: מדע בליעת החרבות.
וגלעד:
The Atlantic: האם ניסיתם אי פעם למכור יהלום?
ויוסי:
בעולם האקדמי המטבע העובר לסוחר הוא מאמרים. ככל שאתה מפרסם יותר במקום יותר נחשב, כך מעמדך עולה.
העניין הוא שהז'ורנלים האלה לא באמת תורמים שום דבר פרט לשמם. האקדמאים כותבים את העבודה, אקדמאים אחרים בודקים את העבודה, כל זה בחינם, ואז הספריה של האוניברסיטאות בעולם צריכה לשלם הון לבתי הדפוס כדי לקבל את החומר הזה לקריאה.
בפוסט הזה (ב-Gowers's Weblog) זוכה מדליית פילדס (הפרס הרם במתמטיקה) קורא לחרם על הז'ורנלים האלה.
ולווט אנדרגראונד 
בסופ"ש הקודם נפקדתי מהארץ ולא ראיתי את הכתבה/מאמר של ענברי. לפיכך 5 הקופיקות שלי על הנושא:
הדיאגנוזה שלו מדויקת, כואבת וגורלית במשמעותה. אנחנו באמת הולכים למטה הרבה יותר מהר ממה שזה נראה. על הפרוגנוזה שלו אני חולק, ונראה שהיא בעיקר משרתת את יצר החפירה. ענברי הוא בן אפיקים, מהגדולים והמשפיעים שבקיבוצים, וניכר שהוא רואה עצמו כממשיך דרכם של הברלים, הטבנקינים והבן-אהרונים, בכל הקשור לאמירות מפותלות וארכניות. רק דפיקה על השולחן, משחק בכולבויניק וזעפת "עוז לתמורה בטרם פורענות!" חסרה במשנה שלו.
ענברי ממליץ להילחם במחלה הממאירה באמצעים הומאופטיים: ניתן לחולה משהו דומה למחלה שממנה הוא סובל. אבל כשם שידוע לנו שהומיאופטיה היא כולה כוס מים, כך גם הפיתרון ה"יהודי" של ענברי. לאמור: "בואו נחזיר את היהדות לעצמנו".
חבל, אסף. אין צורך להתכופף בפני ה"יהדות". היא טובה ורעה כמו רוב הדתות האחרות, ואנחנו ממש לא מתרשמים מהדאווין החלול של "לימוד תורה", כאילו טמונה שם חוכמה נשגבת שהחילוני הממוצע אינו יכול להבין בטרם "למד".
הדרך היחידה להציל את המדינה היא לתת לה את התרופה שלקחה ארה"ב (גם היא אומת מהגרים רב לאומית כמונו) – להפריד בחוק את הדת מהמדינה. כל השאר כבר יסתדר מאליו.
אהבתיאהבתי
יפה דיברת, מסכים מלבד הסייפא. דברים אף פעם לא יסתדרו. לא מונע מהצורך להפריד, ומהר.
אהבתיאהבתי
הסתה מגעילה של YNET כאן
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185218,00.html
כאילו לא הספיקה האלימות אתמול, הם מלבים את האש. כנראה שכל מה שחסר זה שאוהדי סכנין יניפו את השלט "אין גברים בירושלים".
שנאמר: בבון זה קוף
אהבתיאהבתי
אין לי כח לשלוח מייל.
ראי זאת כהמלצת המלצה.
אהבתיאהבתי
במקום שהשמאל יקדם תרבותית את שכנינו, הם סופגים את תרבותם הברברית. מקווה שלא יטלטלו את הגופה חשופה על האלנוקה, ושהאירוע לא יתפתח לזריקת אבנים לעבר רחבת הכותל.
אהבתיאהבתי
אל תהיה כזה חנון. לפעמים, כשהממשלה שלך ברבארית, גם אתה צריך להתברבר קצת
אהבתיאהבתי
יש"ע זה כאן.
אהבתיאהבתי
הארץ המודפס ששינה את פניו מהיום, משנה גם את הרגלי קריאה- לטעמי לטובה. קוראי מוסף הספורט שמודפס מהיוום כחלק מהעתון – מתרעמים.
אהבתיאהבתי
מציק מאוד מה שהם עשו לספורט.
חוצמזה ההדפסה היום באיכות איומה, הכל נמרח. אני מקווה שזה לא חלק מפניו החדשות של העיתון, כי אם כן, אלה פנים דורשי סטירה
אהבתיאהבתי
שווה קריאה ומחשבה.
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/333/135.html?hp=47&cat=310&loc=9
אהבתיאהבתי
בהרצאה שלו בקמפוס החרדי אומר לפיד שהחרדים חייבים ללמוד לימודי ליבה וכי בלעדיהם אי אפשר להצליח באקדמיה , אלא אם קוראים לך יאיר לפיד .
אהבתיאהבתי
וולווט! אבי סגל כתב עלייך בעיתון "בשבע" כמה הגיגים ומחמאות במסגרת הטור שלו. לידיעתך…
אהבתיאהבתי
אכן תודה, מישהו העלה את הדברים בתגובות לפני כמה ימים, ואף לייקקתי את הדברים בפייס.
אהבתיאהבתי
בעיתון (ראיתי בדיגיטל), הטקסט מופיע באמצע הטור הזה. משום מה בגרסא האינטרנטית, החלק הזה של הטור נחתך החוצה.
אפשר לראות ב-cache שהוא היה שם במקור.
מוזר מאוד.
אהבתיאהבתי
חיבוק דב של בשבע, המחיקה -יתכן שנמחק כדי למנוע לזות שפתיים. כפי שכתבתי אין בכך ערעור על זכאותה של דבורית לפרס המוצדק.
אהבתיאהבתי
The article:"Have you ever tried to sell a diamond?" is very interesting, but a bit old.It was published in February 1982,when articles were well researched and long.an update for that article would have been a blessing
אהבתיאהבתי
שי, אתה יכול לקרוא גרסה יותר מעודכנת לסיפור הזה כאן:
http://www.blogher.com/forever-dies-hard?page=full
אהבתיאהבתי
Thanks.It seems that not much has changed in the last 30 years in the area of selling diamonds.And it need to be said that a large amount of text from the old article has found its way to the new text.at least she gives credit when credit is due
אהבתיאהבתי
Cruiseship dancer 'in love' with the captain
עזבו את חרמני חצרו של ביבי, עזבו את הרבי הממזמז-מנשק,
עזבו את קצב ובגדי האסיר. אהבה מולדבית מטביעה אוניות,
אהבה מולדבית זו אהבת אמת !!!!
February 4, 2012
The Moldovan dancer involved in the Costa Concordia
disaster has told Italian investigators that she was
"in love" with the captain. Domnica Cemortan, 25, said
she was on the bridge moments before the
vessel hit rocks. She was interviewed by
prosecutors for nearly six hours in a police
station in Grosseto, Tuscany. Italian press
claimed that she had fallen for the skipper,
even though he had a wife and a teenage
daughter. "I love him and it's not right to
destroy his reputation," Miss Cemortan
allegedly told investigators
אהבתיאהבתי
בנוגע לאנציק' תרבות: לא היתה חלוקה לנושאים. זו כריכה של חוברות שנשלחו אחת לכבר-אין-לי-את-מי-לשאול ובכל אחת מהן כמה ערכים. אבל היה אינדקס.
בנוגע לטנא: קל מאוד לבדוק את זה. כל מה שצריך זה אירגון ימין לא מתון ואולי אפילו קיצוני שיבקש לשכור את האולם לצורך כנס.
אהבתיאהבתי
מצטרף, לא היה שם חלוקה לנושאים.
אנציקלופדיה נהדרת שהייתי אוהב לקרוא אותה כילד בשבתות.
אהבתיאהבתי
להבנתי, בניגוד לדבריך משה טנא לא מכחיש את הדברים שמייחס לו ימיני שהתפרסמו שחור על לבן בראיון עימו
טנא מכחיש שסירב לאשר הופעה עם שיריה של נעמי שמר.
אהבתיאהבתי
מת השחקן בן גאזארה בן 81 ששיחק בסרטי קולנע וטלויזיה רבים. בארץ הוא זכור מהסדרה RUN FOR YOUR LIFE שבה גילם עורך דין שהתבשר שנותרו לו חודשים ספורים לחיות והוא יוצא למסע שנמשך על פני עונות טלויזיה רבות…
אהבתיאהבתי
אני זוכר אותו דווקא מהסדרה "המושבעים" (נדמה לי שבאנגלית זה "Arrest and trial")
אהבתיאהבתי
מי מפברק מדע?
אז אתמול (או שלשום?) הוצגה כאן בהתלהבות הכתבה שמתארת שמחקרים במדעי החברה מוכיחים שראיון עבודה הוא כלי לא יעיל, ומוסיף דוגמאות אנקדוטליות. חלף לו יום ומסתבר שכל המחקרים האלו הם למעשה פיברוק אחד גדול בעינייך. ואותי, כחוקרת, זה מכעיס.
בכתבה של בורק מוטל ספק רב לגבי אמינותם של שאלונים ומוכיח זאת באמצעות מחקר שבו חולקו שאלונים ו1 מ50 חוקרים הודו לכאורה שהם מפברקים נתונים:
-כמה חוקרים תושאלו?
-מאילו תחומי מחקר?
-אילו שאלות נשאלו בדיוק? האם בפברוק נתונים מתיחסים להשמטת נתונים שלא הניבו מידע מאושש סטטיסטי נוסף על התוצאות, או בשינוי אקטיבי של התוצאות?
אכן, יש הטיה מסויימת במחקר משום שחוקרים מפרסמים רק את מה שמניב תוצאות חיוביות. הדבר הזה נהיר לכל חוקר מתחיל ומשפיע על ההתנהלות המחקרית בכמה דרכים:
– ביקורת עמיתים בפרסום מאלצת חוקרים להוסיף ביקורות, הבהרות ואף ממצאים נוספים. ביקורת עמיתים קיימת בכל דרגי המחקר, החל מבדיקה ובחינה של תזות ודוקטורטים וכלה בפרסומים. היא נועדה כדי לאשר ולוודא שעבודה מחקרית אכן עומדת בהצהרות הכותבים.
– חוקרים יודעים להציץ בתוצאות בעיניים ביקורתיות. לשאול את עצמם האם התוצאות אכן מובילות למסקנות שנטענות, לתהות האם הדברים מסתדרים עם מה שידוע להם, להרהר האם חלק ממה שחסר בפרסום הניב למעשה תוצאה שלילית.
האם חוקרים מייפים תוצאות? כניראה שחלק יותר מאחרים, אבל יש את אותו גבול דק של רמאות. אני מניחה שגם כל חוקר בהתאם לצו מצפונו יענה על שאלה כזו באופן אחר. האם השמטה של נבדק אחד מתוך 500 שהוא חורג מאוד בכל נתון מהאחרים נקרה יפוי או פיברוק?
כלי המחקר משתנים ומאגרי מידע מתרחבים וכך מאפשרים לבחון מחדש דברים. פה ושם מתגלה שחוקר כלשהו פרסם מידע שגוי. יש הרבה דרכים לצאת מזה בשלום בהנחה שלא מדובר בפיברוק תוצאות. אנשים שנתפסו ברמאות של ממש, דבר שאי אפשר להסביר אותו בשום דרך אחרת, נתפסים. כשהם נתפסים הקריירה שלהם נמעכת, שמם שהלך עד כה לפניהם הופך לאות קלון, ובדרך כלל גם המקורות הכלכליים שלהם והחופש שלהם בסיכון, שכן אוניברסיטאות מבטלות תנאי תעסוקה ואם מחקר מומן על ידי גוף פדרלי זה מאוד לא נעים לחוקר..
אז לא, חוקרים לא ממהרים לזייף תוצאות. הסיכון במקרה הזה עולה על הרווח
אהבתיאהבתי
תודה על ההרחבה ועל התגובה לבורק. כשלעצמי, במשפט האגבי שלי, התלוצצתי, אבל אני מבינה את עלבונך.
אהבתיאהבתי
לא רק מפברקים אלא מונעים מאחרים לפרסם נתוני אמת. נסי להתחקות אחרי אפקט החממה שהתפוגג בחורף האירופי.
אהבתיאהבתי
"יעקב בורק על ניסויים, מחקרים ואמת. אחד מכל 50 חוקרים הודה בפברוק נתונים", לדעתי, מין טרנד חדש להלעיג את האוניברסיטאות ואת החוקרים היושבים בה, אולי זה יהפוך אותם ליותר "עממיות", בעקבות פרשת לפיד והמל"ג.
אהבתיאהבתי
המצחיק הוא שנתקלתי במחקר האחד מחמישים הזה כבר לפני כמה חודשים (וכבר אז קמה התרעמות מדעית עליו).
זה לא טרנד חדש להלעיג את האוניברסיטאות, בכירי העיתונאים הלעיגו את האוניברסיטאות כבר מזמן, אלוהים יודע למה. עולם האקדמיה הוא בזבוז זמן משווע עבורם וזה ניכר בהעדרות של מדע מהעיתונים ואף יותר מכך שמה שמפורסם כמדע הוא לרוב זלזול באינטיליגנציה הבסיסית של הקוראים. זו הסיבה שהביקורת שציינתי לא עלתה בכתבה המגמתית הנ"ל, שבורק הסתפק בה בציטוט חוקרים שונים לכדי מישמש כתבני. זו הסיבה שכתבות המדע הטובות בהארץ הן מתורגמות (לעיתים בטעויות) וזהו עדיין ההיצע המוצלח ביותר בעיתונים הפופולרים הישראלים. כשהבולט מכולם לרעה בעיני הוא כתב המדע והבריאות של ynet שאחרי השגיאות הגסות שעשה בתאור (סליחה, תרגום מילולי) של תהליכי מערכת החיסון הייתי מטילה ספק גם ביכולותיו כרופא ילדים.
אהבתיאהבתי
זה טרנד חדש בתקשורת שלא היה כמותו עד לפרשת לפיד: מאמרים וכתבות בכלכליסט, דה- מרקר, הארץ, גלובס ובלוגים העוסקים בתקשורת (וולווט, הכטר, מגפון) ובהם מאות טוקבקים (רובם עילגים, שגיאות כתיב וניסוח לרוב) של אנשים שתוקפים (לראשונה, בגובה עיניים) את מערכת ההשכלה הגבוהה, אולי זה נסיון להפוך אותה ליותר "עממית", לטעמם. האתגר גדול.
אהבתיאהבתי
מה פתאום? מערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת תחת מתקפה כבר זמן רב.
יש תחושה אצל רבים שזוהי קליקה, שיד רוחצת יד, שמחלקים הטבות למקורבים, שמעדיפים מגזרים מסוימים, שהאוניברסיטאות שייכות לעשירים ויתר מעשי שחיתות – כמו בתחומים רבים אחרים במדינתנו.
המקרה של לפיד והתגובות לו מעידים על כך, כמדומני
אהבתיאהבתי
יש פער בין נכונות להודות שפיברקת נתונים, לתשובה לשאלה האם נתקלת במישהו אחר שנהג בצורה כזו. המאמר הבא עוסק במקרה שהתפרסם לאחרונה של מארק האוזר ונותן סקירה כללית לבעיה. שימי לב שמעלה את הבעיה של עוזרי מחקר היודעים שחשיפה של התנהגות לא אתית תפגע בהם. ביטול מימון המחקר הוא בעצם ביטול מקור פרנסתם.
וזה מחקר קלאסי של ג'ודית סוויזי ואחר' שבדק את היקף התופעה.
אהבתיאהבתי
צפיתי רק היום בראיון שאילנה דיין בעובדה עם הרב מוטי אילון ואני מאוד מבולבלת. אני באישיותי נוטה להאמין לכל אדם שמכחיש. בכתבה הוא מכחיש ומכחיש שלא היו דברים מעולם. שהוא אדם שאוהב ומחבק ואין ולא היו לחיבוקיו את תלמידיו שום קונוטציה מינית. הוא מכחיש! איך לא אאמין? אבל אז באים העדויות של התלמידים והם מפורטים למדי. וגם פורום תקנה מעיד שהם מצאו את הרב בהכחשה.
אילנה דיין, מראיינת חריפה וחכמה מאין כמוה לא נרתעה והמשיכה להלום: אולי אתה לא יכול להיות כנה עם עצמך כי מדובר בשאלת זהות מהותית מאוד בעולם הדתי שאתה חי בו? הרב היה נבוך ונראה קצת כמו דג מפרפר שנתפס בחכה. אין לי דעה. אבל השאלה של אילנה דיין היא חריפה ואמפטית מאין כמוה. אולי כדי לחות בחברות מסוימות עם זהות הומוסקסואלית מחייבת אדם לחיות בתוך מבוך של שקר בשקר עד שזה הופך להיות לאופי שני לו?
מאוד מבקש שמישהו יתיחס לנושא. אולי הלל אחרי יציאת השבת.
אהבתיאהבתי
אני רואה שגם לך יש בעיית זהות :]
אהבתיאהבתי
לאילנה דיין יש את הכישרון הזה למצוא את הנושא הכי השחוק וללוש אותו עוד יותר . כאילו שזה מעניין לשמוע עוד פעם את מוטי אלון מכחיש את ההאשמות , כאילו שזה מעניין לשמוע עוד פעם על החקירה של דיראני. אני חושב שב-10 שנים האחרונות לא היה לדיין אפילו סקופ (למעשה היה את פרשת סרן ר' , אבל לטובתה עדיף להתעלם מזה) .
אהבתיאהבתי
אפילו סקופ=אפילו סקופ אחד
אהבתיאהבתי
אילנה דיין בצד, ונטיותיו המיניות של הרב בצד – מה הקטע עם החיבוקים והנישוקים?
אם אני הייתי מחבק ומנשק כל הזמן את תלמידי ותלמידותיי, אני חושב שהוריהם היו נלחצים במידה מסוימת.
זה לא לעניין כלל שמורה, או מדריך, או מחנך, או רב, ינשק ויחבק כל הזמן את תלמידיו – גם אם זה לא בצורה מינית. על זה משום מה איש לא מדבר
אהבתיאהבתי
אני חושבת שאת צודקת עד גבול מסוים. נכון שיש אנשים שנאלצים לשקר אפילו לעצמם בקשר לנטייתם המינית, בגלל התפישות הדתיות או החברתיות שלהם (מה שמכונה דיסוננס קוגניטיבי). אני לא חושבת שזה הופך את השקר לטבע שני שלהם. בנושא הזה הם לא יכולים להגיד את האמת, לא אמור להיות לזה קשר לנושאים אחרים.
אהבתיאהבתי
מצחיק אותי הקשר בין איראן לבין הפליטים האריתראים/סודנים/איפשהו באפריקה. הם בורחים מהמלחמות במדינה שלהם כדי לבוא לפה, מדינה שמאויימת בפצצת אטום?? נו באמת.
ומה רע במליון מדינות שהם עוברים בדרך? כלומר זה לא שהרמת חיים במצריים כל כך מחורבנת ביחס למה שהם רגילים נכון? זה לא שהם עברו את הגבול כדי להמלט מהקרבות. הם עברו את הגבול, ואז עוד איזה כמה אלפי קילומטרים ברגל באיזורים שאין בהם מלחמות רק כדי להגיע לכאן. נראה לי סיפור מצוץ..
כלומר לא לצוד אותם ולהתייחס אליהם חרא או משהו, אבל תכלס הם רוצים לשפר את רמת החיים שלהם וזה הכל.
אהבתיאהבתי
אחינח – "מאויימת בפצצת אטום" זה קצת ערטילאי, במיוחד כשהמאיים עוד אין לו, למעשה, פצצת אטום. זה הרבה יותר ערטילאי מפצצות, גם אם הרבה פחות מתוחכמות מאטום, שמתפוצצות לידך עכשיו, ולא אולי אחר-כך.
לגבי המדינות שהם עוברים בדרך (אחת, גג שתיים, ולא מיליון. אחת לבאים מסודן, שתיים לבאים מאריתריאה) – היות שאין צורך להסביר למה שהאריתראי לא ירצה להישאר בסודן) – כן, רמת החיים במצרים נמוכה לאין שיעור מזו שבישראל, במיוחד לאנשים עם כישורי עבודה בסיסיים בלבד. למעשה, מצוקת מזון אחראית הרבה יותר מפייסבוק למהפכת תחריר. אין שם עבודה, ופה יש.
הם לא בורחים רק ממלחמות. הם בורחים מרדיפה. ברור שהם רוצים לשפר את תנאי חייהם, כי תנאי חייהם במקום הימצאם בלתי נסבלים, ובמדינהות שבין מקום צאתם לכאן יתנהגו אליהם בצורה בלתי נסבלת. אין במצרים מלחמה, אבל הם מתייחסים לפליטים בצורה מזעזעת. נכון, המצרים לא בסדר. אם הם היו מתנהגים בצורה יותר הומאנית הלחץ עלינו היה נמוך במידה ניכרת. אבל זה המצב.
צריך להבין שמדובר במצב משבר (במקום צאתם של הפליטים האלה) ולא במצב נורמלי. מצב המשבר של סודן ואריתריאה יוצר מצוקה גם אצלנו. זה מעצבן, זה מרגיש לא הוגן, אבל להגיד שהמצוקה הדוחפת את הפליטים להימלא היא לא אמיתית זה לא נכון ולא הפיתרון.
אהבתיאהבתי
טוב. אני לא אתווכח כאן כי זו לא מטרת הבלוג. אם את משוכנעת שב-7 המדינות המקיפות את סודן, ובשאר המדינות הקרובות יותר מישראל הפליטים האלה בסכנת חיים (לא רעב, לא חיים קשים, מישהו שרוצה להרוג אותם על רקע אתני), אז אני אאמין לך.
אהבתיאהבתי
(מסתכל למטה…אתה. כן, אתה 🙂 )
ולעניין – קודם כל, רעב הוא סיבה לגיטימית כמו רדיפה אתנית לברוח. מוות הוא מוות. דבר שני, במצרים לא הורגים את הסודנים עקב איבה אתנית, אלא סתם כי לא רוצים אותם שם. כנ"ל אריתראים בסודן. אגב אריתריאים – גם עבדות של 10 או 20 שנה בצבאו של דיקטטור היא סיבה לגיטימית בהחלט לברוח.
אני מסכים גם עם ניתוחו של עובר אורח.
סתםאחת – אני מסכים עם הניתוח שלך לגבי ההצדקה לסירוב הקורבן להעיד (לא הכרעת עונשו של הפוגע, אלא רק שיקול אישי). בכל מקרה, זה משאיר אותנו עם "אם היא לא רוצה, היא לא תתלונן". בכל מקרה, למרות שלא התעמקתי בסיפור יותר מדי, עושה רושם שיש די והותר ראיות גם בלי עדותה לענישה משמעתית, אם גם לא פלילית.
אהבתיאהבתי
כמעט כל אפריקה במשבר. אבל ה"פוליטיקלי קורקט" מונע דיון
עניני בגורמים ובסיבות וביתר. כל מי שיכול בורח. מעניין שכנראה
המין האנושי נוצר באפריקה והתפשט כתוצאה מבריחה או בריחות
כאלו, זה היה מאוד מזמן. אבל כנראה מדי פעם זה מתחיל מחדש.
ישראל מצויה בדרך היחידה ליציאה ברגל. יש חור קטן במרוקו הספרדית
אבל הוא סתום חזק מאוד. לשחות החוצה אי אפשר. מה לעשות ואם אין
כסף לקנות או לשכור סירה והולכים ברגל מגיעים למצרים סיני וישראל.
מישראל להמשיך לשאר העולם קשה. בעצם בלתי אפשרי. אלו עובדות
לא סיפורים ותיאוריות.
ברור שלמצרים יש עניין קיומי בכך שנמלטים אלו יצאו משם. מצרים היא
חלק מהעניין כולו, גם משם מי שיכול נמלט. בגלל בעיות כאלו
בני אדם בוחרים פרלמנט וממשלה ושרים וצבא ומשטרה. הנבחרים
שמקבלים עבור זה שכר טוב צריכים להגדיר את הבעייה ובין יתר הבעיות
לקבוע סדרי עדיפויות להציע פתרונות להסביר לשולחיהם מה עושים.
או שהיוצאים מאפריקה ברובם יעצרו לפני ישראל או ברובם בתוך ישראל.
מדובר בודאי במאות אלפי אנשים שזזים ומצטברים למיליונים.
אהבתיאהבתי
ותשים לב שלמרות שהמצרים עושים לפליטים את המוות העולם לא אומר להם כלום , מה שסותר לחלוטין את הטיעון של השמאל ה"פרגמטי" שאומר שאנחנו חייבים ליהות בסדר עם הפליטים כדי שהעולם לא יכעס עלינו .
אהבתיאהבתי
לא סותר שום דבר. קודם כל, זה לא רק "שהעולם לא יכעס עלינו" אלא כדי שנוכל להסתכל על עצמנו במראה.
דבר שני, העולם לא רואה אותנו ואת המצרים באותו אור. הוא לא שופט אותנו לפי אותו קנה מידה – לטוב ולרע. אפשר לפתוח דיון שלם על "הגזענות הרכה של ציפיות נמוכות" שבמסגרתה יש אנשים, קהילות ואומות שהעולם הכביכול נאור יותר מקבל את זה שהם מתנהגים כמו בהמות ולא מצפה מהם למשהו אחר. אבל ככה זה. שליטי מצרים לא עומדים באו"ם וקוראים לעצמם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. מצרים לא קיבלה הכרה ממדינות העולם בגלל סבל הפליטות שעבר עמה.
אהבתיאהבתי
ישראל היא המדינה היחידה שקמה בגלל סבל הפליטות , אז זה אומר שהיא צריכה ליהות מקלט לכל מדוכאי העולם?
למה ישראל קיבלה עצמאות זה לא רלבנטי . ישראל היא היום עובדה קיימת , בלי קשר לאם היא יותר הומנית לפליטי אפריקה או פחות הומנית לפליטי אפריקה . אנחנו אכן הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון , אבל אם נגרש מפה את הפליטים זה לא יהפוך אותנו ללא דמוקרטיה בדיוק כמו שמתקן המעצר בגואנטנמו לא הפך את ארה"ב ללא דמוקרטיה .
העולם מצפה מאיתנו ליותר ממצרים כי הוא מעריך אותנו יותר? אתה יודע משהו, אין לי בעיה שהוא יעריך אותנו כמו המצרים , לא ראיתי שהם כל כך נפגעו מזה .
אהבתיאהבתי
"ישראל היא המדינה היחידה שקמה בגלל סבל הפליטות , אז זה אומר שהיא צריכה ליהות מקלט לכל מדוכאי העולם?"
לא. זה כן אומר שמצופה ממנה לגלות יותר אמפתיה לפליטים, בהחלט.
"למה ישראל קיבלה עצמאות זה לא רלבנטי . ישראל היא היום עובדה קיימת , בלי קשר לאם היא יותר הומנית לפליטי אפריקה או פחות הומנית לפליטי אפריקה .
"אנחנו אכן הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון , אבל אם נגרש מפה את הפליטים זה לא יהפוך אותנו ללא דמוקרטיה בדיוק כמו שמתקן המעצר בגואנטנמו לא הפך את ארה"ב ללא דמוקרטיה."
גואנטנמו בהחלט פגע במידת הדמוקרטיות של ארה"ב – עוד יותר לאחרונה, אחרי שאובמה העביר חוק שמאפשר החזקה של אזרחים ללא משפט. לגבי הדמוקרטיה שלנו – בוא לא ניכנס לזה בכלל. אני מניח שאתה מדבר רק על בתוך תחומי הקו הירוק, וגם שם יש לקויות…
בוודאי שרלוונטי. זה לא רק שקמנו בגלל תחושת האשם של העולם, זה גם שאנחנו מנגנים על תחושת האשם הזו ללא הרף. בדיוק בימים אלה אנחנו מנסים לגרור את העולם לעימות שסופו מי ישורנו באיראן, כשהטיעון בבסיס הדברים הוא "כדי שלא תהיה שואה שנייה". העולם מציין את השואה שלנו באירוע בינלאומי רשמי מדי שנה. אתה באמת רוצה להעמיד פנים שהשואה ולקחיה לא רלוונטיים להיום?
"העולם מצפה מאיתנו ליותר ממצרים כי הוא מעריך אותנו יותר? אתה יודע משהו, אין לי בעיה שהוא יעריך אותנו כמו המצרים , לא ראיתי שהם כל כך נפגעו מזה."
אהא. ואז לא יקבלו אותך ל-OECD, לא יפתחו כאן מתקן עולמי של אינטל… אני יכול להמשיך. ישראל מנגנת ***המון*** על כמה שהיא מתקדמת, דמוקרטית וכו'. יש לזה גם מחיר.
אהבתיאהבתי
שלא תטעה לרגע , הסנקציות על איראן לא מגיעות מחשש של אירופה לשואה שניה , הם מגיעות מחשש של אירופה עליה עצמה . הניגון של ביבי על מיתרי השואה הוא דבילי ולא תרם כלום .
" אהא. ואז לא יקבלו אותך ל-OECD, לא יפתחו כאן מתקן עולמי של אינטל… אני יכול להמשיך"
גם את יוון ואירלנד קיבלו ל-OECD וראינו כמה זה עזר להם . העולם לא הקים כאן מתקן של אינטל כהוקרה להומניות של ישראל (שהרי אם כן אז איך הוא מסביר את הכיבוש?) הוא הקים אותו כי בישראל יש הון אנושי מובחר + הטבות במס .
אהבתיאהבתי
ואת זה כמה חבל אין במצרים (למרות שאם ירצו להקים מתקן ענק לחומוס….) .
אהבתיאהבתי
ואתה ממשיך. ישראל נלחמה בכל כוחה להצטרף ל-OECD, וכשהצליחה הציגה זאת בפני אזרחיה כהישג אדיר. אולי אם אתה היית מנהל את העניינים לא היינו טורחים, ולא היינו מתגאים בעולם כמה שאנחנו דמוקרטיה, ולא היינו מנגנים לעולם על עברנו ונוזפים בכל מדינה שיש בה גילוי של אנטישמיות… אבל מה לעשות שכל אלה שבאמת יודעים איך לנהל את העניינים עסוקים בלנהוג במוניות ולגזור שיער, כמו שאמר ג'ורג' ברנס. ההנהגה שכן מכהנת כן עשתה ועושה את זה.
אם הנהגה זו אינה חושבת ששווה להיות ב-OECD, שתפרוש ממנו. ה-OECD הוא כמובן רק דוגמא אחת מני רבות. כך גם אינטל. ישראל נתפסת כמתקדמת מאות מונים ממצרים, ויש לזה הרבה יתרונות, ולפעמים גם עלויות.
אהבתיאהבתי
דבר ראשון אם גרמתי לך לשבח את ביבי אז כבר עשיתי פה משהו . דבר שני , ישראל היתה כלכלה איתנה גם לפני שנכנסה לOECD , זה לא שהמעבר אליו הפך אותה ממדינה מתפתחת למפותחת , למעשה אני בכלל לא יודע אם הוא תרם לה במשהו .
"ישראל נתפסת כמתקדמת מאות מונים ממצרים, ויש לזה הרבה יתרונות, ולפעמים גם עלויות"
שוב , הנקודה שלי היא שישראל יכולה לנהל סחר חוץ ענפה גם בלי להיות הומנית . סינגפור היא אינה דמוקרטית , מה שלא מונע ממנה מהסחר חוץ שלה להפוך למודל לחיקוי . ולא אני לא אומר שאנחנו צריכים להפוך לסינגפור , וגם אם נגרש את כל הפליטים עדיין נהייה רחוקים משם , אני רק מראה לך שאין שום קשר ישיר בין תרבות דמוקרטית לכלכלת חוץ .
אהבתיאהבתי
אגב ה-OECD שלך , גם טורקיה נמצאת שם , כן המדינה הזאת שבה טובחים במיעוטים ומשתיקים עיתונאים . מוזר , כי אני חשבתי שצריך ליהות דמוקרטיה צחה בשביל להתקבל לארגון הנפלא הזה.
אהבתיאהבתי
וגם את טורקיה מגנים על כך. אם תזכור, היחס של טורקיה למיעוטים הוא הסיבה העיקרית שלא קיבלו אותה לאיחוד האירופי (מה שכיום נראה פחות כמו אסון עבור טורקיה, אבל שוב, בזמנו היא רצתה מאד).
ושוב – טורקיה לא מסתובבת בעולם ועושה לכולם רגשי שהם לא עושים מספיק להגן עליה, ולא מנגנת על עברה הפליטי.
אהבתיאהבתי
אתה אמרת בעצמך , אי כניסתה לאיחוד האירופי הוא לא כזה הפסד . למעשה היום הכלכלה הטורקית נמצאת בשיא שלה , וזאת למרות שהיא לא דמוקרטית כמו שאמרתי וגם יורה בפליטים סורים שמנסים להיכנס אליה (אם להשוות את זה לפליטים הסודנים אצלנו) . מסקנה:אין קשר הכרחי בין מצב הכלכלה לרמת הדמוקרטיה במדינה.
אתה אומר שמה שמפריע לך זה שאנחנו לא יכולים גם לנגן על השואה וגם לגרש פליטים . אם נפסיק לנגן על השואה זה יתן מבחינתך הכשר לגירוש פליטים? כי יש לי הרגשה טובה שגם אז תמציא איזה תירוץ למה זה לא בסדר.
אהבתיאהבתי
מספר הערות ברשותכם,
1. אחת הסיבות העיקריות לאי קבלתה של טורקיה לשוק האירופי היא שהיא מוסלמית
2. הכלכלה הטורקית אינה פורחת, מדובר בבועת אשראי זול שתתפוצץ כפי שקרה באירלנד.
3. הצירוף ל OECD הועיל לישראל. הוא פוצץ את בלון הבידוד המדיני וסייע בהעלאת דירוג האשראי שלה, דבר שגרם להפחתת הריבית על החוב הממשלתי.
4. הדיון על גירוש הפליטים הוא פילוסופי. גם חסידי הגירוש אינם יכולים לממש אותו מהטעם הפשוט שלמעט דרום סודן אין שיתוף פעולה של מדינות אפריקה. לפליטים ערך כלכלי רב לאותן מדינות שכן הם מעבירים מטבע זר לשם.
אהבתיאהבתי
ודבר אחרון לעת עתה על הפליטים: תראה, זה נורא פשוט. אף מדינה מתקדמת לא רוצה באמת את הפליטים האלה. הם לא מה שנקרא מהגרים נחשקים, גם למי שקולט הגירה. סיכוייהם להשתלב בצורה פקודוקטיבית ועצמאית בחברה שאינה דומה לזו שהם באו ממנה, בהכללה סטטיסטית על מספרים גדולים, נמוכים. עם זאת, המדינות שאנחנו אוהבים להשוות את עצמנו אליהן העניקו מעמד פליט לכ-70% מכלל מבקשי המקלט הסודנים והאריתראים שהגיעו אליהן. ישראל העניקה בכל שנות קיומה מעמד פליט לכ-200 בני אדם. מה, רק אלינו מגיעים כל הרמאים שלא מגיע להם מעמד פליט?
אהבתיאהבתי
אין לך הוכחה שזה בגלל ה-OECD , שהרי כבר 20 שנה הדירוג של ישראל כל הזמן עולה , אז מנין לך שהעליה האחרונה היא לא חלק מהתהליך הזה?
אהבתיאהבתי
ברור שגם אם נפסיק לנגן על השואה אתמוך ביחס הומאני לפליטים, אבל לפחות זה יהיה פחות צבוע מצידנו לא לתת להם אותו…
אהבתיאהבתי
רחביה , אני משווה את עצמי למי שרלבנטי להשוות אליו. בטורקיה יורים בפליטים סורים שמנסים להיכנס ולא אומרים להם כלום , אז גם אני ארה בפליטים סודנים שמנסים להיכנס ולא יגידו לי כלום , משוואה פשוטה מאד .
אהבתיאהבתי
נובמת פורטה פורטה פורטה פלוס רחביה.
אתה חוטא בערבוב מצער, מותר לטעון נגד שואה שניה גם אם אינך מייצג את הקורבן, הרוע של ה"שואה" הוא רוע של שואה, כל שואה, אובייקטיבי לגמרי.
לעניין הפליטים, אני מעז לומר שיחס העולם אלינו לא ישתנה כתוצאה מהיחס אליהם (למעט אולי סקנדינביה, אולי.), ספרד, איטליה, צרפת ושווייץ, עוסקות כולן כאחת במדיניות יד קשה נגד מהגרי עבודה (מונח מדויק יותר), אני לא מצליח להיזכר בגל הגורף של גינויים בינלאומיים אבל אולי זה סתם כי אני לא עוקב. ההגירה הזו היא כבר מזמן לא בעיה מתחת לשטיח.
אהבתיאהבתי
ארר, ומה עם הפליטים האפריקאים שמנסים להגיע _לאירופה_? למיטב הבנתי, גם האירופאים עושים להם צרות, אפילו יותר מאיתנו.
אהבתיאהבתי
מיטב הבנתך שגויה, עם כל הכבוד. כפי שכבר ציינתי, האירופאים מעניקים ל-70% ממבקשי המקלט מעמד פליט. אצלנו זה לא מגיע אפילו לאחוז בודד.
אהבתיאהבתי
רחביה , אני משווה את עצמי למי שרלבנטי להשוות אליו. בטורקיה יורים בפליטים סורים שמנסים להיכנס ולא אומרים להם כלום , אז גם אני ארה בפליטים סודנים שמנסים להיכנס ולא יגידו לי כלום , משוואה פשוטה מאד.
אהבתיאהבתי
תן דוגמה – רחביה – אילו מדינות אירופיות? כאלה של 80 מיליון תושבים, או קטנות כאלה של 50 מיליון תושבים? תן מספרים בבקשה. 70% מכמה? ממאתיים? מאלפיים? משני מיליון? כמה אפריקאים מגיעים למדינות אירופה כפליטים?
אהבתיאהבתי
אפשר לקבל אסמכתה לנתון הזה?
ממה שידוע לי (ובהחלט יתכן שמה שידוע לי שגוי), חלק גדול – כנראה שרוב – מהאפריקאים שמגיעים לאירופה לא טורחים בכלל לבקש מעמד של פליט, כנראה מתוך ידיעה שיסורבו.
אהבתיאהבתי
רחביה, יש לי רעיון
במקום להמשיך בדיון חסר אופק על מספרים וספקולציות, אכפת לך להסביר מה יהיה לדעתך טיפול נכון במהגרי העבודה (AKA פליטים) שמגיעים לישראל מאפריקה?
בוא נניח קיום של חצי מיליון או יותר מהגרים פוטנציאלים כאלה שיתדפקו על דלתות המדינה בעשר השנים הקרובות (120 איש ליום ככה), כיצד אמורה מדינת ישראל להתנהג?
אהבתיאהבתי
קודם כל לתת מעמד פליט למי שמגיע לו. דבר שני להקים להם דיור ארעי מסודר (לא מחנות ריכוז כמו שהציעו כמה ח"כים גסי נשמה, אבל כן מחנות מעבר שכאלה. מעברות, אם תרצה) על מנת שלא יציפו את שכונות המצוקה, יעלו את מחירי הדירות לישראלים מעוטי יכולת ויגרמו למתחים. דבר שלישי, לתת להם לעבוד בישראל תוך קיזוז מספרם ממספר העובדים הזרים שמייבאים ממקומות כמו הפיליפינים, סין, רומניה ומקומות אחרים. סעיף אחרון זה חשוב ביותר, כי מי שעובד יש לו הרבה פחות זמן ומניע לעסוק בפשעים קטנים (ואגב, חלקם של הפליטים ומבקשי המקלט בקרב העבריינים נמוך משיעורם באוכלוסייה גם כך). הבעיה היא שאז יהיו פחות הכנסות לקבלני העבדים שמייבאים ארצה עובדים זרים תמורת תשלום.
והכי חשוב – עם תום המצב המשברי הגורם לפליטות בארצם, אפשר להחזירם לארצם, כמו שעושים בימים אלה עם הפליטים שבאו מדרום סודן. אין לי בעיה מיוחדת עם זה. כשיפילו את אפוורקי באריתריאה או כשהמצב בדרפור ייפתר, אפשר להחזיר את הבאים מארצות אלה לארצם.
עד כאן תשובה לתומר. לגבי מי ששאל איזה מדינות – רוב המידע נמצא כאן: http://www.bgu4u.co.il/download/files/מיתוסים%20ועובדות%20פליטים.doc
כמובן שיימצא מי שיכפור בנתונים בשל מקורם – מוקד הסיוע לעובדים זרים, שהוא כידוע חלק מהקנוניה האפלה של הקרן החדשה וזקני ציון… אבל אלה הנתונים. אגב, ישראל מסרבת בכלל ***לבדוק*** את בקשות הפליטות של הבאים מסודן ומאריתריאה. אותם אלה שבקשותיהם מתקבלות בשיעורים כה גבוהים בשאר העולם המערבי. יש למעלה משני מיליון פליטים מהמדינות הנדונות. רובם המכריע נמצא במדינות אפריקה השכנות. לגבי היתר – מתוך הדו"ח: "מתוך 2,651,303 פליטים אפריקאים, רק 14,553 ביקשו מקלט בישראל ורק 170 זכו במעמד פליט. מדינות שאוכלוסייתן קטנה מאוכלוסיית ישראל כמו נורווגיה, הכירו ב – 36,101 פליטים. שוודיה, מעט גדולה יותר, הכירה ב – 77,038 פליטים הזוכים בזכויות סוציאליות מלאות."
אהבתיאהבתי
תודה על ההתיחסות המפורטת, מתנצל על כך שאני מצטט אותך בתשובה, הממשק פה שולח אותך הרי לכתוב את התגובות לתחתית הדף הרחק מהתגובה אליה מתיחסים ולך תזכור מה היה כתוב שם.
עם זה אני מסכים ואני חושב שאין מי שלא יסכים אתך. הבעיה היא שאין בינינו כנראה הסכמה בשאלת "למי מגיע". ניתן כמובן לאמץ את ההגדרות הבינלאומיות אבל נדמה לי שהמאמץ לוודא מי מבין הטוענים לפליטוּת אכן פליט, יהיה מעל לכוחותיה של המדינה ואם תסתמך על עדויות מבקשי המקלט עצמם דומני שאתה מרוקן את ההצעה הזו מכל וכל.
או, יפה, איפה אתה מציע להקים את המעברות הללו? על חשבון מי? אני מזכיר לך שאנחנו מדברים על כמה עשרות אלפי אנשים מדי שנה, נניח נס ציונה אחת בשנה, איפה תמקם אותה את הנס ציונה הזו? בקציעות או בפאתי גוש דן? מי יממן את בנייתה? מי ינהל אותה? או אולי עדיף – במקום נס ציונה אחת – לבנות ארבע או חמש גני תקווה כאלה? לא שזה מייתר את שאלת השאלות.
בסופו של דבר אין מדינה אחת שיכולה להתמודדם עם מהגרי עבודה או פליטים בהיקף של מעל אחוז או שניים מאוכלוסייתה, קל וחומר מדינה צפופה כמו ישראל.
עם זה אני דווקא מסכים אתך. מצב העובדים הזרים בישראל הוא שערורייתי ולא מוסרי.
פה הצחקת אותי ביג טיים. ספר את אגדת ה"עם תום המצב המשברי" למיליוני המרוקאים בהולנד, הטורקים בשווייץ והמקסיקנים בארה"ב.
אני יכול לראות בעיני רוחי את הכתבה הנזעמת של אחד, ר. ברמן עוד עשר שנים על ההגלייה חסרת הלב של המשפחה האריתראית שחשבה שהיא בונה פה את ביתה וגם ילדה פה שני ילדים דוברי עברית שאין קשר בינם לאריתריאה ולו כמלוא הנימה. איך אנחנו לא מתביישים לנהוג בצורה כה חסרת לב בעוד אנחנו דורשים לגיטימציה מאומות העולם בשם השואה שלא תחזור עוד.
חוץ מזה – גו פטריוטס
אהבתיאהבתי
אם תיכנס ללינק ששמתי תראה שמדובר בהרבה פחות מ"עשרות אלפים בשנה". דבר שני, אני לא מבין למה זה מעבר לכוחותיה של ישראל – אבל לא של מדינות אחרות – לברר למי מגיע מעמד פליט. לגבי מחנות המעבר – יש ים מקום בנגב. על חשבון מי? חשבוננו, בסיוע בינ"ל. אני לא אומר שזו לא בעיה. שטפון של פליטים הוא תמיד בעיה לשכנים.
בנוגע להחזרה – קודם כל, כאמור, עושים את זה בדיוק בימים אלה עם הדרום סודנים. דבר שני, ההשוואה שלך למרוקאים בהולנד, טורקים בשווייץ ומקסיקאים בארה"ב לא רלוונטית, שכן אלה באמת מהרי עבודה שלא נמלטים מרדיפות ולא נכנסים תחת רובריקת הפליטים. זה שאנשים יגידו "הם לא פליטים הם סתם מהגרי עבודה" לא יהפוך את זה לנכון. אלה שבאים מסודן ומאריתריאה הם **פליטים**.
אהבתיאהבתי
אז נכנסתי ללינק – תתפלא – אני מכיר גם מספרים אחרים, הרבה יותר גדולים. וגם אם נניח שאלו ואלו מגזימים לכאן ו/או לכאן ושהאמת היא אי שם ביניהם, המספרים עדיין מטרידים מאוד.
אני אומר שזה מעבר לכוחותיה של ישראל לברר אם אדם מסוים הוא פליט מאריתריאה (אגב, יש פליטים ליברים, קונגולזים, ניגרים, רואנדים, רק שהם לא מגיעים לישראל למרות שזה מקום המפלט היחידי כדבריך).
מעניין שהעלית את ההבחנה בין מהגרי עבודה לפליטים, נדמה לי שהיית זה אתה שטען שגם אם אין על המתדפקים בשערינו איום של רדיפה פוליטית אלא "סתם" רעב, יש הצדקה להתייחס אליהם כאל פליטים. אני מניח שההבחנה הבאה תהיה דקה יותר ותתייחס להבדלים שבין סוגי הרעב השונים.
בסופו של דבר, הסודנים הגיעו אלינו לא מסודן אלא ממצרים ושם, כפי שהעיר דרור, לא רודפים אותם. הם סובלים מרדיפות רק בסיני שמהווה עבורם לא יותר ממסדרון לישראל.
לעניין המיקום, זה כבר באמת… הממ… משונה. אכן, יש ים של מקום בנגב רק שאם אתה באמת רוצה לשלב אותם בשוק העבודה, לא הנגב הוא המקום. לא לחינם מצטברים כל אותם אנשים דווקא בתל אביב ולא, נגיד, במצפה רמון, לא ככה?
אהבתיאהבתי
על פי אתר נציבות הפליטים של האו"ם רשומים במצרים כ-44.5 אלף מבקשי מקלט ופליטים,נכון לחודש דצמבר 2011.
http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/home/opendocPDFViewer.html?docid=4f2a89fe9&query=egypt fact sheet 2012
כלומר, הסברה שמצרים היא ארץ מקלט מספקת עבור אותם מסתננים אינה המצאה של טוקבקיסטים אלא עובדה המאוששת על ידי הגוף שתפקידו לטפל בהם.
במילים אחרות, ארגוני הקרן החד"שה המחוייבים לחורבן המדינה היהודית עובדים על כולנו בעיניים- מצד אחד דורשים שמדינת ישראל תנהג על פי כלליה של נציבות הפליטים ומצד שני כופרים במדיניותה של אותה נציבות, משום שהיא אינה מתאימה לחזון הצפת ישראל במסתננים
אהבתיאהבתי
לא הבנתי איך הנתון המספרי הזה סותר את העובדה שבמצרים הצבא יורה בהם והבדואים מתעללים בהם. לגבי ההשמצות על הקרן החדשה – נו באמת. זה מתאים לתשדיר של גג לילד המפגר, לא לדיון ענייני.
אהבתיאהבתי
אז הרשה לי להסביר לך-
הבדואים מתעללים בהם והצבא יורה בהם כשהם מנסים לחדור לישראל, לא כשהם נמצאים במצרים גופא. כתוצאה מכך גוזרים ארגוני החד"שה שבמצרים מסוכן למסתננים.
למה הדבר דומה?
להכרזה שלי שמדינת ישראל מסוכנת בעקבות סיור שעשיתי בתחנה המרכזית בת"א ב-2 לפנות בוקר..
ועוד לא נגענו בכך שטענת הארגונים הופכת סיבה ומסובב- "המסתננים מסכנים את חייהם בנסיון לחדור לישראל-ולכן יש להכניס אותם לישראל משום שהם מסכנים את חייהם..
ולענין הקרן החד"שה- לא חסרות עדויות למטרותיה של הקרן המתועבת הזו.
נתחיל בכך שסמנכ"לית הקרן בעבר,אחת חדוה רדונוביץ,כבר חשפה את חזונה של הקרן לדמותה העתידית של מדינת ישראל
http://www.nrg.co.il/online/iphone.php?page=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/280/214.html?hp=1
גם אם נתעלם ממופרעותה של ההצהרה (דמוקרטיה עם רוב ערבי? נו מילא) מידת הסכנה בפעולות הקרן ברורה-
מכיוון שידוע לנו שהקרן פועלת לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית (על פי הצהרותיה שלה) ובנוסף ידוע לנו שהרוב היהודי "מפריע" לישראל להיות דמוקרטית,ברור מאליו שהקרן פועלת על מנת לאבד את הרוב היהודי-
באמצעות שיבה ערבית (זוכרות,עדאלה וכנופיותיהן), איחוד משפחות ערביות בתחומי הקו הירוק (עדאלה,האגודה לזכויות האזרח), אזרוח עובדים זרים (קו לעובד,ילדים ישראלים) והצפתנו במסתננים (רופאים לזכויות אדם,קו לעובד וכו')
אהבתיאהבתי
רק למה לא להזכיר את טים גאוורס בשמו?
אהבתיאהבתי
בעניין החרם על Elsevier הוא צובר תאוצה. הרווחים העצומים של המו"לים של כתבי עת מדעים והמחירים המופרזים והמופרכים שדורשים מספריות הוא עניין ישן. מקסוואל הקים את האימפריה שלו על בסיס זה. הנושא החדש הוא המאמצים הלוביסטים של המו"ל בנושא פירסום מאמרים מדעים ברשת.
באשר לגאוורס מלבד לחוקי המתמטיקה הוא מציית לחוק גודווין.
אהבתיאהבתי
שמו שמואל משהו. לא זוכר שם משפחה.
לגבי ר' ונתן אשל – אולי לקורבן יש זכות לקבוע אם וכמה "נבוא חשבון" עם מי שחטא כלפיה? אולי היא חושבת שהבלגן הנוכחי הוא עונש מספיק עבורו, וכל דבר מעבר לזה יהווה עונש קשה גם עבורה? האם היא באמת הענישה יותר חשובה מטובת הקורבן?
אהבתיאהבתי
כן, הענישה חשובה יותר מרגשות הקורבן.
זה לא אינטואיטיבי לרובינו, אך מטרת החוק אינה נקמה עבור הקורבן אלא שמירה על סדר חברתי מסויים והעברת מסר חברתי לעבריין (אנחנו כחברה לא סובלניים כלפי פגיעה בנו כחברה או ביחידים מתוכינו).
אהבתיאהבתי
כלומר אם אחי הנרקומן (אין לי אח נרקומן, סתם דוגמא) גונב לי מהבית אני חייב להגיש תלונה במשטרה גם אם אני חושב שזה יזיק לי ולא יועיל לו? אני מבין בהחלט את הטיעון שלך, אבל אני לא בטוח שאני מבין איך בדיוק תכריחי אותה. זה כמו התיאוריה של מגן כוח אישי, שהודף מתקפות מהירות ומרשה רק לדקירות איטיות לחדור בעדו. לדעתי התעקשות נוקשה עם ר' רק תחזק את נחישותה שלא להתלונן ושלא להעיד בכנות אם תוכרח להעיד. בנוסף, למרות שהמקרה הזה נראה חמור בהרבה (הוא לא חד פעמי, בתור התחלה, ואין שום ראיות למסרים מבלבלים מצד הקורבן), קשה לי שלא להיזכר במקרה רמון ובמירי גולן ויוחנן דנינו הנאלחים השתמשו באיום שקרי כדי להכריח את אותה ה' להעיד.
עוד דבר – כל עוד אין מענה סביר לחשש המוצהר של ר' שאם תתלונן יבולע לה תעסוקתית, זה כמובן עוד יותר בעייתי להכריח אותה להעיד.
אהבתיאהבתי
אתה נוגע בשני דברים שונים.
האם מנקודת המבט החוקית זה משנה מה הקורבן חושב על קיום המשפט והענישה וכו'? התשובה לכך היא לא. החוק והתפיסה הפילוסופית שלו מניחים מצב אידאלי שבו כל קורבן יפנה לרשויות וכל תלונה תטופל באופן מיטבי.
המציאות היא שונה, וזו הנקודה שלך. בפועל לא כל קורבן מתלונן, בפועל יש השלכות שנוגעות למגישי התלונות, לדוגמה פגיעה בפרטיות שלהם, לדוגמה סיכון לקריירה ולקשרים אישיים, לדוגמה "לחיות מחדש" את הפגיעה. בפועל, לקורבנות שמורה הזכות להחליט אם להתלונן או לא. הזכות הזו לא נובעת מזכותו של קורבן להחליט כמה הפוגע יפגע או יקבל, אלא פשוט כי אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ואי אפשר לאלץ אנשים לפעול בדרך X, וזוהי פירצה שנובעת מההבדלים שבין המצב האידאלי שעל פיו הושתתו חוקים לבין המצב בפועל.
אהבתיאהבתי
דרך אגב, הדוגמה של אחיך הנרקומן שגנב לך מהבית מזכירה שתי טיפות בוץ את העו"ד שו אסמו שגנב להוריו בירושלים מהבית – שלא התלוננו – והסוף ידוע.
אהבתיאהבתי
כי ידוע שמקרים של גניבה בתוך המשפחה או בין חברים בד"כ נגמרים ברצח?
אהבתיאהבתי
רחביה, האח (לא שלך) הנקרומן מזכיר את ר' שמופיע בטשטוש שם ותמונה ומעיד על אחיו, האבא החשוד בטלטול התאומים עד כדי הריגה, ובעברו סעיפים מאד בעייתיים. העובדה היא שר' וגם הסבתא לא התלוננו ולא העידו נגד האח אלא מנסים לחלץ אותו בתואנות שווא
אהבתיאהבתי
בקיצור, דוגמה לא משו
אהבתיאהבתי
שלום רחביה,
המשפט הפלילי חל בין המדינה לנאשם ולא בין קרבן העבירה לנאשם. זה עקרון אוניברסלי במשפט פלילי (ראה תיקים פליליים: כולם "מדינת ישראל נ' פלוני", לא קרבן נ' פלוני). למדינה בראש ובראשונה יש את האינטרס להעניש עברינים פליליים, גם אם הקרבן כלל לא מעוניין בכך. זה תלוי כמובן בחומרת העבירה, אבל המשטרה במקרים רבים תחקור חשודים גם בלי תלונה של הקרבן. הרציונל של המשפט הפלילי הוא לא נקמה של הקרבן בנאשם, אלא ענישה, הרתעה ומניעה של פשעים ע"י המדינה.
מעבר לכך, קרבן עבירה יכול לתבוע את העבריין בתביעה אזרחית של נזיקין אם הוא מעוניין בכך, וזה כבר בין הקרבן לעבריין.
בברכה,
תמי, סטודנטית טרייה למשפטים בתקופת מבחנים.
אהבתיאהבתי
אני מכיר את העיקרון הזה וגם אמרתי שיש למדינה די והותר כדי לפעול נגד נתן אשל גם בלי עדותה של ר'. הדיון לא היה אם לפעול נגדו או לא, אלא אם להכריח אותה להעיד כדי לעשות את זה.
אהבתיאהבתי
סליחה על אי ההבנה. אני מסכימה איתך שלא צריך ולא רצוי להכריח אותה.
אהבתיאהבתי
אבל כרגע מדברים על לכל היותר דין משמעתי בנציבות שירות המדינה!
אגב, אני רוצה להרים תרומה צנועה לשרשרת השמועות בפרשה:
זה בכלל ביבי שמפעיל את הבכירים בלשכתו כדי להיפטר מאשל, שכידוע מרגל אחריו מטעם שרה. ר' נתונה בצבת – מצד אחד יש עליה לחץ אדיר מכיוון ראה"מ להתלונן ומצד שני היא לא רוצה לשקר ולפגוע בידיד. לכן היא כרגע מסרבת להעיד אבל לא אומרת שהסיפור אינו נכון. החשש לפרנסתה הוא אם לא תעיד ולא אם כן תעיד.
נו, אני יכול להיות פרשן פוליטי בתקשורת? 😈
אהבתיאהבתי
תמי, את סטודנטית טריה. המציאות היא שהמשטרה בדרך כלל לא חוקרת אם אין תלונה. יתר על כן, המשטרה מודיעה או מתרצת שאיננה חוקרת תיקים בעלי עניין ציבורי כי "אין מתלונן", למרות שסמכותה לחקור.
אני מקווה שעם סיום לימודיך, תכירי גם את התנהלותה של המשטרה.
אהבתיאהבתי
את כל כך מצחיקה אותי לפעמים… יושבת לך בשאננות על פי הר געש, עוסקת בעניינייך, ומגחכת על כך שכל אזכור של התפרצותו הקרובה זוכה לשער.
אהבתיאהבתי
זה ממש לגמרי ולחלוטין לא מה שכתבתי. ממש לא.
אהבתיאהבתי
טוב, הבנתי. התכוונת רק למקרה השחקנית האיראנית.. שיהיה.
ומתי חוגגים את נצחונך בכוס קאווה משובחת וכמה גרגרי קינואה לצדה?
אהבתיאהבתי
בחורף עוברים ליין אדום. מתי שתרצי
אהבתיאהבתי
תענוג, הר הגעש. אין כבר כוח לשמוע את הספקולציות האינסופיות בחדשות או בעיתון. די, שיזרקו כבר את הפצצה ונגמור עם זה.
וברצינות, הרי ברור שיש מי שמרוויח מזה מיליארדים
אהבתיאהבתי
נכון, מיקי – ההיסטוריה בהחלט ריקה מאיומים נוראיים שהתממשו.
אהבתיאהבתי
"שיזרקו כבר את הפצצה ונגמור עם זה?…" – אם אין לך מה לכתוב – לפעמים עדיף פשוט לא לכתוב כלום. את/ה אולי חסר/ת חיים ומוכן לסיימם מיד, רק ש"נגמור עם הניג'וס הזה", אבל לי מתחשק לזכות בנכדים.
אהבתיאהבתי
רג'ינה, לא חאראם על הנכדים העתידיים בעולמנו המזופת? ובעניין אחר פתרון דומה.
אהבתיאהבתי
יש בזה משהו.
אהבתיאהבתי
לגלגתי על הפרנויה שלך. לשמוע שאין לי חיים מפי פרנואידית שחיה בחרדות – זה היה הדבר הכי מצחיק שקרה לי היום 😆
אהבתיאהבתי
מיקי, פרנואידית עם חרדות ? לא רג'ינה, ראה קליפ בהמשך הדף
אהבתיאהבתי
יש לך טעות בכל הנוגע למילים בלועזית. גדול עליך, כנראה.
(פראנויה = מחלת רדיפה)
אהבתיאהבתי
תודה על התרגום, בדיוק לזה התכוונתי 😆
אהבתיאהבתי
גם אוויל מחריש, לחכם יחשב, "לכן המשכיל בעת ההיא ידום" (עמוס ד', יג)
אהבתיאהבתי
http://www.youtube.com/watch?v=kgEsH6Ue3No&feature=player_embedded
אהבתיאהבתי
מ ע ו ל ה ( :
אהבתיאהבתי
יש עוד אנשים שחושבים טובות על דניס לירי – אשרייכם!
אהבתיאהבתי
טוב קראתי את הכתבה של אליען זרובסקי , האמת? לא לכאן ולא לכאן , ועובדה שהכתבה כבר יום וחצי באינטרנט ועדיין לא קיבלה אף טוקבק , כלומר לא יצרה שום עניין . במוסף לשבת אין לה מקום , גם כי היא לא פוליטית , וגם כי עיתון צריך בסופו של יום להימכר , ושום עורך לא רוצה אצלו כתבות שהקוראים מדלגים עליהן באדישות .
אהבתיאהבתי
קיצר: אתה ממש שונא אותה ומייחל להפסקת העסקתה בתקשורת. את זה הצלחתי להבין מהודעתך המעודנת
אהבתיאהבתי
לא ,היא פשוט התבכיינה על זה שלא מפרסמים את הטורים שלה, והנה סוף סוך אנחנו מתוודעים לאחד מהם אז הרגשתי צורך להגיב עליו . אגב למרות דבריה גם הארץ לא ממש התלהב מהטורים אם בסוף הוא החליט לפרסם אותם בדה מרקר ולא על גבי העיתון עצמו .
אהבתיאהבתי
שטות מוחלטת. להארץ ולמארקר שתי מערכות נפרדות.
לא "מעבירים" מהארץ למארקר דברים שלא רוצים שם. זה מגוחך.
אהבתיאהבתי
לא עיתונאי , ולא מכיר את המערכות מאחורי הקלעים . אני רק זוכר שאליען התרברבה בזה ש"הארץ מעוניינים" אז עובדה שבסוף היא הגיעה לדה מרקר ,לא משנה אם זה חלק מהארץ או לא .
אהבתיאהבתי
השימוש שלך במילה "התבכיינה" גם הוא מעודן להפליא. אולי תפסיק להתבכיין על הכתיבה של לזובסקי?
אהבתיאהבתי
כן זהו לזובסקי! ידעתי שזה מצלצל לי על הלשון .
אהבתיאהבתי
דרור, אתה כל כך מזלזל, אפילו את שמה "לזובסקי" שבשת. אמינות, ממש א"ב בתקשורת
אהבתיאהבתי
הוא משבש בכוונה ובעקביות. זה מן קטע מרושע כזה, הסדיסט הקטן. מאוד אופיני לניקים, שקל להם להציק לאנשים בשר ודם שמופיעים בשמותיהם המלאים.
אהבתיאהבתי
השם המלא שלי כבר פורסם פה , את לא עוקבת .
אהבתיאהבתי
ברור שלא. אין לי עניין
אהבתיאהבתי
אז אל תשמיצי סתם ותקראי לי שם בדוי .
אהבתיאהבתי
אוי ואבוי, עכשיו דריר התעצבן
אהבתיאהבתי
מה הרעיון, לקרוא לאדם "מגירה"?
אהבתיאהבתי
דרור בתרגום לגרמנית פירושו פריאר.
אהבתיאהבתי
וזה כמובן לא נכון.
אהבתיאהבתי
דרור הבית (זכר), הציפור השכיחה והנפוצה ביותר בארץ.
אבל, דרור במובן "חופש, חירות" = פראייר, גם באידיש
אהבתיאהבתי
זה כבר לא אקטואלי
אהבתיאהבתי
ח"ח, אהבתי את תגובתך, תזכירי לי לספר לך בדיחה בערב פסח, בלי ניקים
אהבתיאהבתי
מגגלים "עד מדינה" "פרשת הולילנד" ומגיעים, בין השאר, לזה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000624476
V: סחתיין, תודה.ניסיתי באופן מורכב הרבה יותר.
אהבתיאהבתי
כתבה מצויינת בהארץ "הבית במנטה ריי פינת בננה ביץ'". אני לא תל-אביבית (ירושלמית במקור) אבל הסטוריה מאז ומתמיד קסמה לי בפרט כשנחשפים למשהו כל כך מעניין. ניסיתי לחפש כדי לתת קישור ולא מצאתי. זה הקישור למוסף
http://www.haaretz.co.il/magazine
כמו כן נוכחתי שיש מקצוע נוסף כנראה היה או שהפך ל"נשי" לחלוטין, מידע דיגיטלי. מודעה שמופיעה בעמוד 10 של הארץ על יום עיון בנושא "בשבילי המידע הדיגיטלי" ראיתי 7 נשים משתתפות + גבר אחד וכמובן מנחה גבר. 😉
V: תודה. מצאתי והוספתי לפוסט
אהבתיאהבתי
ג'קי לוי כל כך מאוהב בהתחכמויות האינסופיות שלו, שגם כאשר הוא כותב על נושא ראוי זה בלתי צליח בעליל
אהבתיאהבתי
ראיתי כתבה של גבי בר חיים (נדמה לי) ב-7 לילות על אלישע בנאי, בנו של יובל. אין לי מושג מי זה גבי בר חיים, אבל כל החלק הראשון של הכתבה הוקדש לרכילות – הוא, או היא, ניסו להוציא מאלישע האומלל פרטים צהבהבים על הגירושין של יובל ואורלי זילברשץ.
נראה כאילו סיבת הכתבה עם אלישע היתה גירושי הוריו
אהבתיאהבתי
אלישע בנאי משיק אלבום חדש. הראיון (לא קראתי) הוא מן הסתם ע"פ מיטב המסורת של PRE הצגה/מופע/אלבום/תפקיד חדש שמחייב חשיפה בסדר גודל של ילדות קשה, גירושין מכוערים, מחלות,יציאה מהארון- בשביל הבאזז. אלישע אינו ילד ואם התראיין ידע לקראת מה הוא הולך.
אהבתיאהבתי