מה בתפריט הבוקר: מלחמה עם איראן? עוד לא * העורף מוכן? מה פתאום * מילואימניק כועס על ערוץ 10 * אחינועם ניני זועפת על ליידי גלובס * התליין של אייכמן * ש. שפרה הלכה לעולמה * וסוף הקרב האידיוטי עם אמנון דנקנר
– מה יהיה עם כל מבקרי מבקר המדינה? זאת אומרת, עד לאן להמשיך? אולי צריך להכריז על מבקר מבקר המדינה, ולאחר מכן על מבקר מבקר המבקר, וכנהלאה?
– סחתיין לידיעות שהרים את הכפפה ומנתח את מצבו העגום של העורף (יוסי יהושוע). כתבת שער מרכזית.
המדובר בדו"ח פיקוד העורף שבדק 94 רשויות מקומיות ומצא ששליש מהן לא ערוכות כלל למתקפה.
מה שמוזר בעיני זה שתל אביב ואף חיפה לא נבדקו, כך שהן לא מופיעות בשום קטגוריה: לא טוב מאוד, לא טוב ולא נכשל.
על כך כותב יהושוע: "הדו"ח אינו כולל את כל הרשויות בישראל, אלא רק את אלה שנבדקו בשנה שעברה. חלק מהרשויות שאינן מופיעות בדו"ח נבדקו בשנת 2010, וחלק אחר ייבדקו במהלך השנה הקרובה.
דיווחים קודמים:
מכוננות נמוכה לבינונית.
ליקויים.
דו"ח המבקר: תמונה עגומה.
יש לנו רק 90 שניות.
– גדעון לוי ואלכס ליבק נסעו להופעה של יאיר לפיד בנס ציונה ונהנו. תיאור הטיול, המופיע בהארץ השבוע זוכה להפניה בולטת בשער הארץ.
טוב, אפשר להפסיק עם זה, מיצינו. די.
– יוסי ורטר ואמיר אורן – תקיפה באיראן? עדיין לא.
– גל הירש חוזר לצבא. סקופ של עמיר רפפורט ב-Israel Defense.
סופשבוע
לרגל חגיגות 50 שנה לתליית אדולף אייכמן, ותערוכה שנפתחה אתמול בבית התפוצות, חן קוטס-בר כתבה על שלום נגר, האיש שתלה את הצורר. סיפור (שזוכה להפניית שער) חשוב, מעניין, שלא מניח לך לשכוח אותו, אלא שהוא לא חדש.
את הסיפור ואת האיש למדתי להכיר היטב בסרט הדוקומנטרי המושלם וזוכה הפרסים, התליין, ששודר ביס דוקו והביא עמו כתבות רבות לפני השידור.
היוצרות הן אביגיל שפרבר ונטעלי בראון. כתבת מעריב ועורכיה לא חשבו שצריך להזכיר את הסרט הזה בשום צורה בכתבה. למה? איפה המקצועיות? הרי זה הסרט היחיד שנעשה על האיש. לא מבינה את ההחלטה המערכתית השגויה הזאת.
(היוצרות מתראיינות אצל קירשנבאום, דקה 6:55)
וכתבה של ציון נאנוס בערוץ 2.
והנה הסרט הנפלא במלואו.
מיילבק ממילואימניק זועם
בערוץ 10 שודרה כתבה על תדריך שנערך למפקדי חטיבת הצנחנים הצפונית לפני עליה לקו בחברון. אני הייתי שם. התדריך, כולל הדגמות ותרגולות הוצג בגבעה שצופה לכפר בני נעים.
בכתבה הוצג סרט של התדריך שצולם כנראה על ידי אחד החיילים או המפקדים שתודרכו.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
יכול להיות שיכלו לשמוע ולראות מבני נעים, זה עבר גם במוחי, אבל מי שהעביר את הסרט לערוץ 10 הוא לא עיתונאי. הוא יכול היה לגשת למפקד ולדבר ולהזהיר או להביע את דעתו ולא ללכת ולפרסם. אם הוא באמת חשב שזה כל כך מסוכן, למה לא ניסה למנוע? בנוסף הוא הרי לא בדק אם שמעו או ראו משהו מבני נעים, זו רק השערה.
אני רק מקווה שלא יבולע לשני המפקדים המוכשרים והמשקיענים שארגנו את התצוגה כדי להמחיש לנו את סכנות הקו שאנחנו הולכים לתפוס ולהכין אותנו מנטלית לקשיים הצפויים, כדי שנבוא מוכנים ונכין את החיילים.
מפקד במיל.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
התיקון לחוק לשון הרע לא יחול על אתרים עצמאיים (שאין להם גב מערכתי).
צילום: ענבל מרמרי
אחינועם ניני התראיינה לגיליון האחרון של ליידי גלובס, אלא שהיא ממש לא מרוצה. על פי גורמים מקורבים מאוד בסביבתה היא הייתה סבורה שתופיע בשער המוסף, אך לא זה מה שקרה. את השער ממלאת מלכת פייסבוק, טל נברו.
עורכת הליידי, ורד רמון ריבלין, האומנם הובטח לניני שער?
"אין אצלנו דבר כזה 'הייתה צריכה לקבל שער'. זו מדיניות ברזל לא להתחייב על שער לאף אחד. כל החלטה היא בכפוף לחומרים המתקבלים".
ו-BTW, אם כבר אני פה, הראיון עם עירית לינור.
הלכה לעולמה
המשוררת והסופרת ש. שפרה (שפרה שיפמן, תוס': כך לפי ויקי ומעריב, אך ע"פ מודעת האבל מטעם אחותה, רחלה שדמי, "שמואלביץ", שם נישואיה) נפטרה בגיל 81.
בהארץ הספיקה מיה סלע לכתוב עליה, ובמעריב אזכור של כרמית ספיר ויץ.
מעניין אם תזכה לכבוד ויקר ביום ראשון כויסלבה שימבורסקה.
לפני פיזור
נשבעתי שאני לא מתייחסת יותר לפרשה הזו אבל זמן תל אביב החליט ללבות את האש. אני צריכה לזכור: לא להגיב כלל לאף פנייה כזו יותר. בחיים. התוצאה תמיד תהיה עוד גבב של שקרים, עיוות המציאות וקטיעת משפטים שלי מהשאלות שנשאלו בעניינם.
1. אוי דנקנר האומלל, לבי יוצא אליך. אני לא "רודפת אותך בגלל שלא קיבלתי את התפקיד" שש שנים וחצי אחרי המקרה. כתבתי ביקורת לגיטימית לחלוטין ואני עומדת מאחוריה: הטקסט שלך על יאיר לפיד היה מביך ואסור בפרסום בגלל קשרייך איתו. בראש ובראשונה אשמים עורכי מעריב על שפרסמו אותו. אתה החלטת, בגלל חוסר היכולת שלך לקבל ביקורת, שהסיבה לדבריי היא היחסים בינינו.
2. לא אמרתי שאני לא זוכרת את עניין הסרט. אמרתי שדיברנו על סרט אחר.
2.א. כתבתי, ואני חוזרת על כך: אדם שפוסל את האחר ע"ס "טעם רע", ומשוכנע שהטעם האישי שלו הוא הנכון הוא אדם מוגבל מחשבתית ובעל אפס הבנה בתולדות הביקורת, במשמעות שלה ובשאר היבטיה. במהלך שש השנים שלי כמבקרת, עד הפגישה, כתבתי הרבה יותר מאלף ביקורות. כמה מהן קראת? אפס.
3. לאבחן אדם שעבד ועובד שנים ארוכות ובדבקות 24/7 כ"חסר אנרגיות" מעיד על כישורי המראיין, לא על האנרגיות בהן נחן האדם.
4. כתבתי, אמרתי, חזרתי ואני עומדת על כך: אני מודה לך. בזכותך פתחתי את הבלוג. אין קמצוץ ציניות במשפט הזה.
5. טיפשות, אטימות, בורות, רשעות וחוסר הבנה בבריות הן מחלות סופניות. סיכוייו של דנקנר להחלים אפסיים.
ולווט אנדרגראונד 
היתה הפגנה קטנה למרגלות השעון ביפו כשכוחות משטרה שמרו באזור. המפגינים היו אנשי המגזר (מי יודע, אולי היו גם יהודים) ואמרו שזה למען המהפכה בסוריה אבל לא שכחו להוסיף שזה גם למען המהפכה בישראל לחיסול הציונות.
נו טוב, מותר להם להוציא קיטור. מסכנים הערבים האלה.
אהבתיאהבתי
כמות השטויות שמפרסמים הפרשנים השונים לענייני בטחון, אירן ומוכנות העורף נופלת רק מזו שמופיעה בנבואות של אמ"ן מחקר. ניתוח פשוט של הנתונים יעלה את הדברים הבאים:
לאירן עשרות מועטות של טילים היכולים להגיע לישראל. חלק ייפגע בבסיס, חלק יתפרק באויר, חלק ייורט על ידי החץ ורק בודדים יפגעו במטרתם. לגבי לבנון, האירנים, הפרשנים הישראליים ומומחי אמ"ן עתידים לגלות את מה שגילו שרון ובגין ב82. בעל הברית הלבנוני הוא כזה כל עוד הוא מקבל. כשצריך להחזיר הוא נעלם. אין שום סיכוי שהערבי הלבנוני יתאבד למען הפרסי האירני. נסראללה בכבודו ובעצמו הצהיר בנאום האחרון שלו שהאירנים לא יבקשו סיוע מחיזבאללה. אין זה מפתיע שמעריציו המרובים בתקשורת הישראלית התעלמו מדבריו המפורשים שאינם משרתים את האג'נדה הנכונה.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שאיראן תבקש סיוע פומבי מחיזבאללה אבל היא בהחלט מצפה שערימת הכסף שהיא השקיעה במשך שנים בתשתיות הארגון יבואו לידי ביטוי מול ישראל.
אם חיזבאללה והחמאס לא ינקפו אצבע במלחמה (אם בכלל תפרוץ), כנראה שאיראן תפתיע כמה קודקודים בשלב מאוחר יותר.
ובפרסית- נקומה.
אהבתיאהבתי
לא הבנת,
דבריו של נסראללה כוונו לאזניים ערביות, ובעיקר לבנוניות. הם לא נועדו לחשוף את מה שנעשה בחדרי חדרים. זאת היתה הצהרת כוונות שלו ולא של האירנים.
אהבתיאהבתי
בדיוק – הדברים של נצראללה כוונו לאזנים לבנוניות. הוא מנסה להרגיע את הקהל בבית שהוא לא יוביל את לבנון להרס נוסף (כמו ההרס שהביא ב"נצחון האלוהי") אם ישראל תתקוף את איראן.
אם אתה בוחר להאמין לו – אשריך.
לדעתי הקשר השיעי בין חזבאללה לאיראן חזק מהקשר הערבי הפנים לבנוני, בערך כמו שקשר קוולנטי חזק מקשר ואן דר ולס (יצא לי אחלה דימוי, צריך לתייק אותו במגירה במח).
איראן לא הקימה כמעט במו ידיה בסיס טילים קדמי הגובל בישראל כדי לא להשתמש בו בעת הצורך.
אהבתיאהבתי
שאלת העדפת השיעה על הערביות אינה לב העניין. השאלה היא איך מפרש נסראללה את האינטרס של השיעים בלבנון. על פי תפיסתם הנשק הרקטי נועד להרתיע את ישראל ולא לתקוף אותה. על פי פרשנותם התקיפה שהביאה לפרוץ מלחמת לבנון השניה היתה בתוך כללי המשחק שישראל הסכימה להם. ראיה לכך הם ראו בכך שקדמו לה עשרות תקיפות בעלות אופי דומה שלא גרמו למלחמה. נסראללה אמר לאחר המלחמה שאילו ידע שהתקיפה תביא לפרוץ מלחמה היה נמנע ממנה. משנקבעו כללים חדשים בעקבות המלחמה חיזבאללה מקיים אותם בקפדנות. לחיזבאללה אין אינטרס להקריב את עצמו לטובת אירן והוא אף מסרב להתערב בלחימה בסוריה למרות ששם יש לו אינטרס מובהק בשרידותו של אסאד.
אהבתיאהבתי
אתה מגזים במידת העצמאות שאתה מעריך שיש לנצראללה אל מול האיראנים.
חזבאללה כפי שהוא כיום זה פיקציה, אין לו זכות קיום ללא איראן.
אם נצראללה יסרב פקודה ברגע האמת, איראן תפנה אותו מכסאו. לפחות מבחינת הסמכות הצבאית על ארגונו ומערך האש שלו.
אהבתיאהבתי
מסכים עת הערכתך שחיזבאללה הצבאי הוא ישות אירנית אבל חיזבאללה הפוליטי הוא ישות לבנונית עם אינטרסים לבנויים. מי יגבר? זוהי הערכה בלתי מבוססת שבה אנו חלוקים.
אהבתיאהבתי
הטקסט של מתי גולן מצוין ומדויק. דיין היא עיתונאית נפלאה וברמה הפרסונלית אני שמח בשמחתה אבל פסק הדין הזה מנהל על גבו של סרן ר' את קרבות העליון בכנסת ואין ספק שיריב לוין ושות' היו מאושרים אתמול לא פחות מדיין משום שריבלין, שופט נפלא וחסיד אמיתי של חופש הביטוי, הגיש להם על מגש ה"אמת לשעתה" המגוחכת את התיקון הקרוב לחוק לה"ר ואולי גם את אלו שאחריו. אגב, אם יהיה הרכב מורחב, ישב בראשו גרוניס וריבלין כבר יפרוש כך שהסיכוי להפיכת ההלכה המגוחכת הזו (בפרומו כן היה לה"ר וישלמו עליו אבל זה שהיה בכתבה פטור, טלעד תשלם ואילנה דיין לא, היתה עבירת לשון הרע אבל לא צריך לשלם עליה, האחריות תיקבע לפי יסודות נפשיים לא ברורים לחלוטין בעבודת העיתונאי וכן הלאה וכן הלאה) הוא בהחלט אפשרי, גם אם דיין אישית לא תחוייב בשקל אחד. חבל שעד שזה יקרה ייהרס שמם הטוב של עוד הרבה אנשים.
מעניין לראות בהקשר ללא מעט דיונים שונים שהיו בבלוג, כמה אנשים רגישים לשם הטוב של עצמם אבל לא לזה של זולתם…
אהבתיאהבתי
אמנון דנקנר הזמין אותי פעם לשיחה, בניסיון לשכנעני לעבור לשורות "מעריב" שבעריכתו.
באותה פגישה הצגתי לו איזשהו רעיון קטן, מעין מטאפורה לשינוי שחשבתי שיש לערוך בעיתון. הוא התלהב.
בפגישתנו הבאה הציג את הרעיון הזה כאילו בא ממנו.
"הי", אמרתי לו, "זה אני אמרתי לך את זה! בפגישתנו הקודמת".
הוא נבוך קמעה.. "אה, בסדר", אמר. "את, אני, לא משנה. שיהיה".
——————
אז לא הייתי מהמרת על זכרונו בעניין השליח ממנצ'וריה או כל דבר אחר.
אהבתיאהבתי
הבלבול הזה קורה להרבה בוסים
אהבתיאהבתי
מתי גולן תוקע את המסמר האחרון בארון של דורית בייניש
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000723534
אהבתיאהבתי
כואב הלב על גולן, הזיכוי קשה לו.
אהבתיאהבתי
מה קרה לאייקונים?
אהבתיאהבתי
הנה הסבר.
אבל תיודע, אתה יכול למצוא לעצמך אחד קבוע בלי קשר לגחמותיי.
אהבתיאהבתי
למה לא אמרת בפירוש שכל העניין סביב הסרט מגוחך?? הרי הסרט ההוא (בגרסתו המחודשת) לא יצא אלא כשנה אחרי שדנקנר פגש אותך. זה מראה בבירור שהוא לא זוכר את הפרטים אודות אותו יום, ומי יודע מה עוד…
אהבתיאהבתי
כי הם לא שאלו אותי על כך, רק שיבשו את מה שכתבתי בתגובה בבלוג.
(שנה לפני, לא שנה אחרי:])
אהבתיאהבתי
פיספסת את העובדת הזרה שתובעת את אחותו של אלי ישי.
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1638552
האחות וחברת ההעסקה הבטיחו להאריך את אשרת השהות ומכשלא הצליחו העובדת עזבה. האחות מנסה להתנער מתשלומי פיצויים על פי חוק, ומצויין שפניה אל אלי ישי קיבלה תגובה תקינה מאוד- שהוא לא יכול לטפל בפניתה באופן שונה מאחרים (ומזל שכך).
בכל זאת, יש משהו מעניין שלא מטופל עד הסוף בכתבה. מצויין שם ש"לדברי רכזת תחום סיעוד ב"קו לעובד", עידית לבוביץ', "באחרונה פונות אלינו יותר ויותר עובדות שהוזמנו לישראל לצורך טיפול סיעודי ובפועל מועסקות בעבודות משק בית, עבור מעסיקים שלא נזקקים לסיוע סיעודי מלא. המשמעות עבור אותם מעסיקים היא בעיקר כלכלית כשחוסכים כסף כשלא מעסיקים עובדים ישראלים". "
על פי הדברים שרצים בפייסבוק (אני לא אסבך אנשים שלא התנדבו לכתוב סטטוסטים ציבוריים ולכן לא מפנה ישירות) הכתבה אינה פריט רכילות ותו לא, והדברים האלו רומזים בעדינות מה לא תקין בהתנהלות ההעסקה שלה. על פי מה שקראתי (אינני בקיאה בחוק) חולי סרטן זכאים לעובד סיעוד למשך שלושה חודשים אם הם מקבלים שלושה טיפולי כימותרפיה בשבוע (אובדן כושר עבודה). על פי אותן תגובות בפייסבוק אחותו של אלי ישי קיבלה היתר העסקת עובדת סיעודית למשך שנתיים על אף ששמרה על מקום עבודתה בזמן הזה.
עוד קראתי במרחבי הפייסבוק שאלי ישי התאמץ להביא לביטול הכתבה על ידי פריטה על נימי הרגשות של הכתבים, אבל בכך אני לא ממש יכולה להאשים אותו. את זה גם אני הייתי עושה עבור אחות.
אהבתיאהבתי
לא אכנס לעניין ה"פספסת", שזו המנטרה של יום שישי, אבל בעניין חולים כאלו ואחרים, הכל תלוי במצב החולה. חולי סרטן לא תמיד מחלימים. לעתים יש הפוגה או הטבה במצבם. לא מעיפים להם את המטפל הסיעודי בזמנים כאלו, מאחר שבכל יום יכול המצב להשתנות.
תיאור ההיא מקו לעובד מאוד משונה, שהרי הקריטריונים מאוד ברורים, צריך להביא מסמכים מהרופאים המטפלים ועו"סיות מטעם בטל"א עושות ביקורות/ ביקורי בית, לעתים ביקורות פתע. כך שזה מפתיע, התיאור הזה.
אהבתיאהבתי
מתנצלת על השימוש בטרמינולוגיה עם מטען. השתמשתי ב"פיספסת" בלי יותר מידי כוונות. למעשה מידי יום את "מפספסת" כתבות שאני מוצאת כמעניינות וככל הנראה את לא מוצאת בהן עניין מיוחד שדורש הוספה לבלוג, ואין לי ממש תלונה בנושא. הוספתי את הכתבה כי עם הדיון שהתפתח סביבה בפייסבוק שלי היא נראתה מעניינת, ולא הופיעה פה בבלוג.
אהבתיאהבתי
או, זה בדיוק העניין. אני קוראת חלק, חלקיק מכל מה שמתפרסם. ולכן אני ת מ י ד מזמינה אנשים כמוך להוסיף ולעבות.
אהבתיאהבתי
מרב מיכאלי מראיינת את אריק איינשטיין שאוצר מילותיו נשאר מוגבל ומיושן. רוצה שיניחו לו ולא מבין שהוא סמל.
אהבתיאהבתי
תעזבו כבר את הזקן הזה. זו ממש הטרדת קשיש
אהבתיאהבתי
מיקי, בכל דקה שעוברת אתה מזדקן בדקה. תתחיל לספור.
אהבתיאהבתי
אבל מיקי צודק. אריק איינשטיין כבר לא רלוונטי, הוא לא סמל ולא כלום
אהבתיאהבתי
מי שמך להחליט למי הוא רלוונטי?
אהבתיאהבתי
סופשבוע מדורדר ברמות: גנץ בפרופיל המיליון ואחד שמעניין אלוהים יודע את מי, התליין שכבר נכתב עליו בכל מקום אפשרי, כמה אפשר, יחצנות לבית התפוצות זה דבר חשוב למי שמעדיף עיתונות יחצנית, אבל לפחות תדרשו שיתנו לכם סיפורים טובים ולא פירורים, וכו' וכו' יחצנות מביכה על שטויות אזוטריות, מה יהיה הסוף שם, עם זה אתם רוצים לנצח את ידיעות? עם זה אתם רוצים לשרוד? מה הבעיה למצוא עורך טוב ולערוך גליונות סבירים? מוזר מה שקורה בעיתון שנאבק על חייו וחייב לעשות הכל כדי לנצח. עם תליין משומש וממחוזר והשריפה בכרמל בפעם המיליון (סליחה, הצילום הספציפי הזה עדיין לא פורסם, מזל שחשפתם אותו) תגיעו לשום מקום במקרה הטוב ולקריסת העיתון במקרה הרע
אהבתיאהבתי
של איזה עיתון המוסף "סופשבוע". אני זוכר שלפני שנים היה משהוא כזה, אבל איפה?
אהבתיאהבתי
בקטע בעניינו של סופשבוע יש רמז מאוד גדול :]
אהבתיאהבתי
הארץ מביא היום תרגום לכתבה של GQ על סט סרטים טוטאליטרי באוקראינה. הסיפור הופיע בעין הדג (של רודון אחר) כבר עם פרסום הכתבה המקורית בנובמבר.
אהבתיאהבתי
רודון=דורון
אהבתיאהבתי
אפשר גם וגם
אהבתיאהבתי
עניין המבקר למבקר מזכיר לי את ״פרקים של ספר המדינה״ של עגנון, ״בית השפתותיים״, הלוא הוא משכן הכנסת היקר שלנו, מעולם לא נראה עצוב ומייאש יותר.
אהבתיאהבתי
אפילו עורכי גלובס הבינו, כנראה אחרי הראיון, שבחורים לובשי שמלות שגרים ברומא אינם קהל מספיק גדול.
אהבתיאהבתי
הרי מדובר בדיווה. מניסיון אישי, תמיד חושבת שמגיע לה שער, לא מבינה למה היא צריכה לעניין, בטוחה שעושים לה עוול. חבל, פנים אל פנים היא אישה מקסימה, ואז מתחיל הקרקס. וזה לא צחוק. אז לא קיבלה שער, אז מה. אולי זה כי לא סיפקה את הסחורה הראויה בדיוק לתמהיל אותו שבוע? ובכלל, למי אכפת? מה היא עוסקת בזה? כוס מים קרים עם האפיפיור והיא תירגע. או סתם ראיון מלב אל לב, בלי גינונים, גם יעשה את העבודה
אהבתיאהבתי
עצוב על ש. שפרה. חיברתי את הערך הנ"ל בוויקיפדיה על סמך היכרות אישית קצרה איתה.
אהבתיאהבתי
משיריה
בִּרְחוֹב בּוּגְרָשׁוֹב אִשָּׁה קְשִׁישָׁה, מְאֹד
קְשִׁישָׁה, מוּבֶלֶת בְּכִסֵּא גַּלְגָּלִים בִּידֵי פִּילִיפִּינִית
נְמוּכַת קוֹמָה, כִּמְעָט בְּגֹבַהּ רֹאשָׁהּ שֶׁל הַיּוֹשֶׁבֶת
בַּכִּסֵּא, עַל צִפָּרְנֶיהָ מְשׁוּחָה לַכָּה
כְּחֻלָּה וְעַל קַרְסֻלָּהּ מְהֻדֶּקֶת אֶצְעָדָה
מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי טוּרְקִיז, מִשָּׁם
וָמַעְלָה גּוּפָהּ מְטֻשְׁטָשׁ צוּרָה, נוֹזֵל בְּחֻלְצָה
וַחֲצָאִית סִינְתֵּטִיִּים, לֹא תוֹאֲמִים זֶה
לַזֶּה, עַל רֹאשָׁהּ מָשׁוּךְ כּוֹבָע טֶמְבֵּל בְּצֶבַע
חָאקִי, עֵינֶיה מֻסְתָּרוֹת בְּמִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ, מוּבֶלֶת
בְּהֶמְיַת תְּכוּנָה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַאֲנִי בְּיָדִי
"בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם" בִּכְרִיכָה מְשֻחְזֶרֶת, רַק
מְעָט נוֹתָר מֵהֲדָרוֹ שֶׁל פַּר הַפֶּרֶא בְּרֹאשׁ הַנֵּבֶל, כֻּלִּי
קִנְאָה בְּאִשָּׁה קְשִׁישָׁה, מְאֹד קְשִׁישָׁה, שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לָהּ לְהַדֵּק
אֶצְעָדַת אַבְנֵי טוּרְקִיז עַל קַרְסֻלָּהּ, וְלִמְשֹׁחַ צִפָּרְנֶיהָ בְּלַכָּה כְּחֻלָּה.
אהבתיאהבתי
התרגום של גילגמש מאכדית הוא באמת הישג יוצא דופן.
אהבתיאהבתי
כתבתי על ש. שפרה עבודה סמנריונית בתואר השני ומלבדי כתב עוד אחת. אז לא הי העליה חומר אך זה השתנה עם הזמן. אני חושבת שהי אל אזכתה לכבוד הראוי לה.
אהבתיאהבתי
התחלתי את הסקירה של גדעון לוי, והפסקתי. נס ציונה היא עיר לא פחות מתל אביב. גדעון לוי כותב כמי שמעולם לא יצא מגבולות העיר-ללא-הפסקה שלו. הזלזול במה שנראה לו פרובינציאלי (אולי לבנטיני) הוא פשוט בלתי נסבל.
"עיירת שינה חסרת אופי, כמו רבות מאחיותיה, בין ראשון לציון לרחובות"? אולי תגלה לנו מהן העדפותיך הסקסיות בענייני ערים, מר לוי?
אהבתיאהבתי
גדעון לוי התקוע עשרות שנים באותו מקום , באותה עמדה ובאותן דעות, בחסות פטרונו המיטב עמו. אם אינני טועה היא מתכוון להיכנס לבית האח הגדול
אהבתיאהבתי
כרגיל, אני מתעסק רק במה שקרוב אלי…
אם כבר הזכרת את התליין, אפשר גם לתת לינק לסרט עצמו.
חוצמזה – אני מופתע שבכלל הסכמת להגיב לזמן תל אביב, איזו תועלת יכולה לצמוח מזה?
—–
V: צודק (1), הוספתי קישור לסרט עצמו.
צודק (2): כמו שכתבתי, לא אסכים יותר להגיב.
אהבתיאהבתי
ציבור הWWF מוחה בתוקף. שרגל VS דנקנר זה פצצת רייטינג
אהבתיאהבתי
שרגל VS דנקנר.
הקרב החל. שרגל ** תופסת את דנקנר ** באחיזת מלקחיים שגיבה. השופט סופר עד 10. הקרב תם
אהבתיאהבתי
שידור הספורט שלך נפל קורבן לגרזן התקינות הפוליטית
אהבתיאהבתי
ציבור חובבי ה UFC מוחה בתוקף. איך אפשר להשוות את אופרת הסבון/סרט תורכי הזה לסוג של מאבק אלים. שני אנשים שזורקים תרופות אחד על השניה.
אהבתיאהבתי
בר VS אסתי הולך?
אהבתיאהבתי
הסעיף בתיקון בחוק לשון הרע, שמוציא את הבלוגים ללא גב מערכתי מכלל התיקון, יש בו השלכה מעשית לבלוג הספציפי הזה, למי שזוכר (מי?) את מאמרו של הפרופ' (?) חצרוני.
אהבתיאהבתי
אז לשלם "רק" 70 אלף זה קטן עליך?
לא לדאוג, הסיכוי ששופט יפסוק את המקסימום על תגובה לפוסט בבלוג אפסי.
אהבתיאהבתי
תודה על הסקירה.
הדיבורים על הכנות העורף הם חלק מהאיום הישראלי כלפי חוץ, סוג של הפגנת שרירים.
חוצמזה, העורף די מוכן כי הציבור מודע לסיכון ומפחד מהאיום.
במקרה של אזעקה רובנו יחפש בטון עבה מעל הראש, וזה הדבר המשמעותי יותר- במיוחד כשמדובר בעם קשה עורף. פעם חי פה ציבור שהעדיף את תלביב פנויה מחניה ולקבל סאטירה מצחיקה לשם שינוי, כמו השיחוק של מתי סרי ואברי גלעד.
אהבתיאהבתי
בואו נניח שבאמת יש איום ושכל זה לא הפחדות מגוחכות של התקשורת או עוד ספין ממוחו המתוחכם-לשעבר של מנהיג מפלגת האפס מנדטים.
אין מה להיות "ערוכים" מול פצצת אטום. היא תמחק את כולנו. ארמגדון, אפוקליפסה וכל זה. יאללה – שיזרקו כבר.
אישית, בשיא הרצינות: אני לא מפחד מטילים ולא מהאיום האיראני, כי אין סיבה – ואם תהיה מלחמה כלום לא יעזור. אל תשלו את עצמכם עם "מיגון", ניילונים וערכות אב"כ. אני יודע שרבים כן מפחדים והלוואי שהייתי יכול לעזור להם
אהבתיאהבתי
פצצת אטום על מדינת ישראל, בניגוד למה שחינכו אותנו היא בהחלט לא הסוף ויש טעם להתמגן.
אהבתיאהבתי
טוב, אני לא חושבת שרבים ישרדו. ספרי לי איך את מתמגנת מפצצת אטום
אהבתיאהבתי
פצצת אטום זה לא רלוונטי. אם תהיה מלחמה, היא תהיה לפני שלאיראן יהיה אטום, ואז, כן, חשוב להתמגן. עיקר האיום הוא קונבציונלי, בגלל זה בונים בארץ ממ"דים כפטריות אחר הגשם (יש עוד מדינה בעולם שבונה ממ"דים בדירות אזרחיהן?). האיום הקיצוני יותר הוא האיום הכימי, וגם נגדו יש מה להתמגן (בין השאר: חלוקת מסיכות אב"כ).
אהבתיאהבתי
אתה באמת מאמין לשטויות שאתה אומר?
אם כן, אז יאללה – תתמגן.
דווקא ממך לא הייתי מצפה לבלוע בשקיקה את התעמולה הממשלתית
אהבתיאהבתי
אתה מוזמן לפרט מהן השטויות שכתבתי, אני לא מוצא אחת.
אני לא אומר שצריך למגן את עצמנו לדעת, אבל כן, האיום הקונבנציונאלי על מדינת ישראל הוא אדיר, אין לנו הרבה מה לעשות נגדו (במיוחד אם מגיע מכמה חזיתות שונות), וחובת בניית הממ"דים זה אחד הדברים היותר חשובים שנעשו פה בעשורים האחרונים.
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה אותך דבורית, סחתיין על הכתבה לגבי מוכנות העורף? מה אני, כאזרחית מהשורה, אמורה לעשות עם המידע המבהיל הזה? לעבור ממקום מגורי למקום שמוכן למלחמה הבאה? נראה לך? מי מתרגש בצמרת הפוליטית מחוסר המוכנות של הרשויות המקומיות? הם כבר דאגו לעצמם ולבני ביתם (כך אומרת הרכילות). כלומר נשארנו את ואני ועוד כמה מאות אלפי אזרחים שכנראה לא ישרדו את המלחמה הבאה בעיקר בגלל הבלאגן. האם הכבאות ערוכה לעוד שריפת ענק? מי מוכן להתפוצצות מיכלי הגז ומתקן האמוניה במפרץ חיפה? והרשימה של "האסונות האפשריים" ארוכה מנשוא.
לגבי קיימות שתי אפשרויות, האחת לטמון ראשי בחול ולקוות לטוב או האפשרות השניה, להסיע את עצמי לחו"ל ולגור בארץ שמוכנה (ולא משנה למה). 😦
אהבתיאהבתי
כן, אולי מישהו יתעורר. את מעדיפה לא לדעת?
אהבתיאהבתי
אירועי השריפה בכרמל הם דוגמית למוכנות העורף.אם מבקר המדינה הבא מתגורר במקום מוגן ,יוכל להגיש את ממצאיו לראש הממשלה ושריו המוגנים בבונקר מתחת לכנסת.
אהבתיאהבתי
חמשאלות בנושא איראן ולא פוסט אורח.
אהבתיאהבתי
לארץ שתהיה מוכנה לקבל אותך כפליטה .. 🙂 נדיר בימינו..
אהבתיאהבתי