עדנה פרידמן, עיתונאית לשעבר, כתבה עבודת גמר לתואר שני בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.
(מנחה: ד"ר ארן ליביו. הציון: 92).
הנושא: האם לאחר רכישת נוחי דנקנר את מעריב חל בעיתון שינוי בתכנים העוסקים בבעליו?
הבהרה ותיקון (שלישי, 14בפברואר, 17:18)
(חומרי הפוסט הקודמים הוסרו לבקשת כותבת העבודה)
עדנה פרידמן: "תקלה בתקשורת. עשיתי עבודת גמר, חשבתי שהממצא יהיה מעניין כפסקה, לא יותר. לא התכוונתי שהעבודה תעלה בשלמותה לרשת. ולכל המקטרגים, זה לא היה נעים".
סיכום
מחקר זה בדק האם לאחר השינוי בבעלות על עיתון מעריב חל שינוי בתכנים העוסקים בבעלים החדשים, כלומר נוחי דנקנר וקונצרן IDB. הנחת הייסוד הייתה כי לאחר הרכישה ב-2 ביוני 2011 יחול שינוי באופן הסיקור של עסקי התאגיד והנושאים הקרובים לליבו של היו"ר.
על פי הבדיקה שנערכה נמצא כי מסיקור דל או כזה שהתמקד ברכילות, השתנתה רמת הסיקור על הבעלים ועל עסקי התאגיד אותו הוא מנהל, לסיקור הרבה יותר משמעותי. נוחי דנקנר וקונצרן IDB זכו להרבה יותר כותרות, הן מבחינת מספר הפרסומים, הן מבחינת אופיים – פחות כותרות שהוגדרו "שליליות", ויותר כותרות שהוגדרו "ניטרליות". ניתנה חשיפה והרחבה "חדשותית" ניכרת של חברות התאגיד, והן זכו לייצוג ניכר על דפי מוסף "עסקים" ולעתים אף בדפי החדשות. כמו כן הייתה הערכה כי נקודת המפנה באופן הסיקור תלך ותתרחב החל מהחודש השני לרכישה, כאשר הבעלים "התמקם" בתודעה, ואכן השינוי ניכר במהלך 4 חודשים לאחר הרכישה – נמדדו 235% יותר סיקור שברובו היה כותרות שהוגדרו "ניטרליות".
ד"ר ארן ליביו מבקש להבהיר:
כל המידע המופיע מדויק. עם זאת אני רוצה להבהיר שמדובר במסלול לתואר שני בלי תזה שמיועד לאנשי תקשורת. זהו לא מסלול מחקרי, והוא נועד לתת איזשהם כלים מחקריים ראשוניים לאנשים שזו לא צורת החשיבה הדומיננטית שלהם.
מכאן שזו לא עבודת תזה והיא לא מונחית ונשפטת על פי אמות המידה של עבודת תזה מחקרית-אקדמית.
ולווט אנדרגראונד 
אדם מזרים עשרות מיליוני שקלים לעסק לא רווחי ורוצה שיצא לו מזה משהו, אז מה? הבת של מימן לא עשתה סרטים בערוץ 10? וירון ליכטנשטיין לא הפך ליקיר ידיעות אחרונות? ראו ידיעת המאה אתמול על גל גדות. רק שעם מוזס אף אחד לא מעז להתעסק…עצה קטנה לוולווט: נראה אותך חכמה על חזקים, או שלזה אין לך מספיק אומץ?
אהבתיאהבתי
חבל שאתה לא קורא את הבלוג.
בעצם לא חבל. לא משנה מה אכתוב, ממילא זה לא ישנה את דעתך.
אבל אתה טועה בגדול. כל יום אתה טועה.
בטח לא תסכים שיותר חשוב סיקור או אי סיקור הולילנד או קידום אפליקציה מטופשת ע"פ שמונה עמודים בסופשבוע מעוד ידיעת זבל על גל גדות
אהבתיאהבתי
לד"ר ליביו שלום.
במלוא ההערכה למסלול המיוחד לתואר שני שפתחתם לאנשי תקשורת, ובעיקר בגלל שבמחלקה שלכם אנשי מחקר מהמובילים בתחומם – לדעתי, בעתיד כשסטודנט ממסלול מיוחד זה מפרסם את עבודתו בפומבי, רצוי להדגיש מראש שאין זו עבודת גמר במשמעות המחקרית-אקדמית סטנדרטית של המונח (תזה).
כמי שעומד לסיים את מחקרו באונ' חיפה, צר יהיה לי (כמו גם לכם), להוזיל ולשחוק את הדימוי הטוב שיש לנו.
אהבתיאהבתי
חבל שלא כתבת את התגובה הזו מראש, טרם הפרסום!
אהבתיאהבתי
תגובה משונה משהו… לא זכור לי שמינו אותי כיועץ האקדמי של הבלוג.
יתכן שאם ד"ר ליביו היה יודע מראש שהמחקרונצ'יק הזה יעלה לבלוג, הוא היה מבקש את הכותבת לציין בפרוש באיזו מסגרת ייחודית למדה לתואר שני ואולי גם להדגיש שעבודה זו אינה משקפת מכל וכל את רמת המחקר האקדמי הנדרשת מכלל תלמידי התארים השניים (הסטנדרטיים) באוניברסיטאות בישראל. קל וחומר בחיפה. הערה כזו היתה מונעת מראש את הדיון וההשמצות.
כך או אחרת, למרות שאין לי כל קשר לחוג לתקשורת, ידוע לי שבחוג זה יושבים חוקרים מהמצויינים בתחומם וגם כתבתי במלוא הרצינות את הערכתי הרבה לפתיחת מסלולים ייחודיים לאנשים מתחומים שונים.
אהבתיאהבתי
לתשומתכם. ד"ר ארן ליביו מעיר (בתחתית הפוסט).
אהבתיאהבתי
האם אפשר לצרף את תמונתה של הגברת פרידמן ליד השורה עם הציון?
אהבתיאהבתי
בדיוק. ובמילים אחרות: נוחו. האברכית הנחמדה יגעה וטרחה, ואף הסכימה לפרסם בפומבי. אין לי ספק שרוב המגיבים פה היו עושים עבודה הרבבבבבה יותר טובה…. ובכל זאת אפשר קצת פחות להציק
אהבתיאהבתי
זה האתר המתאים:
http://www.hevre.co.il/
אהבתיאהבתי
0. אני לא מבין מי נותן לך לפרסם פה ככה את עבודת הגמר שלו. מה? לא ברור מה יקרה פה מיד לאחר מכן? ובכן, לעבודה.
1. ראשית, היה עדיף שהיית מאמבדת לפוסט את עיקר התוצאות, כי זו המהות האמיתית של העבודה, ולא את פרק הסיכום, שאכן נראה שבעיקר מצטט אנשים אקראיים (ומה עם ולווט?), ללא קשר ישיר לתוצאות המחקר עצמו. סיכום לא יכול להציג פתאום מידע חדש שלא נדון בעבודה עצמה (דרור, דרוקר, אביבי).
2. לדעתי הצנועה, עלייה מ-39 כותרות ל-92 כותרות, מהווה עלייה של 135% ולא 235%. הרי עליה של 50% אינה מתכוונת לירידה בחצי.
3. כפי שנאמר כבר, חסרה קבוצת ביקורת. להלן אחת קלה: גוגל טרנדס. העבודה מתייחסת לתקופות פברואר-מאי לעומת יולי-אוקטובר (2011). ובכן, ניתן לראות שבגוגל טרנדס, חלה עלייה בתקופה השנייה הן בחיפושים והן באזכורים באתרי החדשות (הגרף התחתון) במילים דנקנרו שופרסל.
4. ממצא מעניין, שלדעתי עלה פה גם בסיקורים בבלוג באופן השוואתי לעיתונים אחרים, הוא שעיקר הטיית הסיקורים היתה מהכיוון השלילי לכיוון הנייטרלי. אחוז הסיקורים החיוביים נשאר אותו דבר, אפילו ירד קצת. כנראה שזה נובע מכך שאותה תקופה היתה רעה כלכלית לעסקיו של דנקנר, והמאמץ היה להציג דיווחים רעים כנייטרלים.
5. ממש בקטנה: הכותרת ב-10/8/2011 לא היתה "בגלל הקרדיט: הונה של כור יפחת ב- 600 מיליון שקל", אלא "בגלל קרדיט:…". הכוונה להשקעה הכושלת של דנקנר בבנק השוויצרי "קרדיט סוויס", לא "בגלל הקרדיט".
6. לסיום, בעבודה היה מחקרון אמפירי קטן ונחמד, שאין לו שום משמעות מדעית ללא השוואה לקבוצת ביקורת. לא יכול להיות ש-90% מהדיון והמסקנות (והסיכום) לא עוסקים במחקר עצמו, אלא בציטוט דבריהם של אנשים אחרים. עבודה רצינית היתה עושה מחקר מקיף יותר, ומנתחת יותר לעומק את התוצאות ואת תוקפן. אבל כאמור, זו עבודת גמר, לא תזה.
אהבתיאהבתי
שועלן, ידיעותיך והתמצאותך ראויות להערכה. אבל.כפי שנראה מהתוספת של של המנחה ד"ר ליביו – דעתו על העבודה נוחה, ודברי הביקורת שלך מביאות את הכותבת לעמדת מגננה ונחיתות. נכון שלקחה סיכון מחושב, רק שקורטוב של רגישות לא היה מזיק.
אהבתיאהבתי
כתבתי את תגובתי לפני שדבריו של ד"ר ליביו עלו לפוסט, ובכל מקרה, אפשר להבין שאנחנו רואים את הדברים בצורה דומה.
אני לא חושב שהייתי ארסי – אפילו אמרתי שהמחקרון נחמד ושיש ממצא מעניין.
עיקר הביקורת היא לגבי טיב העבודה מבחינת סטנדרטים אקדמיים, אבל גם את זאת פטרתי (כמו ליביו) בשורתי האחרונה.
אהבתיאהבתי
מקובל. 😛
אהבתיאהבתי
מחקר מקביל מראה כיצד פועל נוחי דנקנר לתקן את מעשיו ולאמץ את דו"ח טרטכנברג במלואו .
נוחי דנקר פועל רבות בעקבות המחאה בקיץ והוא רגיש לקולות וביקורת לעסקיו ומכאן נובע הסיקור הנרחב בתקשורת.
נוחי דנקר הוא דוגמא לאחריות חברתית והקשבה לקול העם.
אהבתיאהבתי
מחקר אחר טוען שנוחי דנקנר פועל רבות למען החברה הישראלית ובניגוד לאחרים עושה כל מאמץ לאמץ את דו"ח טרכטנברג ולפעול בהוגנות ובצדק כפי שצעקו אזרחי ישראל בקיץ האחרון .
עשייה מרובה וברוכה זו מסוקרת בהרחבה בתקשורת ומכאן נובע הסיקור הרב בעסקיו.
אהבתיאהבתי
ראשית תזה לא באה להוכיח משהו אלא לבדוק משהו ללא דעה קדומה.
יש כאן תוצאה המראה שבעל הון הרוכש עיתון דופק את הציבור דרך פגיעה בחופש הביטוי והטיית הדווח העיתונאי. נכון שולווט נופפה בידים ואחרים נופפו ברגלים, אבל ועדת חוקה למשל בבואה להחליט אם להתיר מעשה דנקנר בעיתון לא יכולה להסתמך על מנפנפים לסוגיהם. הם חייבים נתונים סטאטיסטים. וזה מה שהעבודה הביאה. לעניות דעתי זו לא התזה של המאסטר שם צריך להופיע:״ הוגש לסנט האוניברסיטה ביח באייר, ושמות שלושת חברי הועדה ששנים מהם צריכים להיות פרופסורים״ זו לכל היותר עבודת סיום קורס
אהבתיאהבתי
סליחה, כן מובאות מסקנות, רק שאכן הן לא שלמות בלי השוואה לעיתונים אחרים באותה תקופה, ולהביא אותם בפני עצמן זה הופך את משמעותן ללא ברורה. בסופו של דבר אני מצטרפת לביקורת שהושמעה בתגובות מעליי.
אהבתיאהבתי
תמי, אני רק רוצה להזכיר שכל העבודה מובאת לפניכם. לא רק פרק הסיכום.
אהבתיאהבתי
אוי. יאמר להגנתי שקראתי וכתבתי תגובות אתמול תוך כדי שינה.
אהבתיאהבתי
מצד אחד, מדהים איך אנשים ממהרים להביע דעה על טיב המחקר על פי קריאה של פרק הסיכום שלו (בטוקבקים). מצד שני, פרק הסיכום הזה מוזר לי מכיוון שהוא לא מסכם שום דבר ולא ברור מה המסקנה מהמחקר, הוא רק מביא כל מיני נתונים ודעות סובייקטיביות של כל מיני אנשים שלא ברור אם הן מבוססות. מה עם "במחקרי הראתי שככה וככה" "כמו כן, מהנתונים שאספתי ניתן להסיק כי ככה וככה". אבל מכיוון שמעולם לא כתבתי עבודת תזה במדעי החברה לתואר שני, מה אני מבינה.
אהבתיאהבתי
זו אינה עבודת תזה אלא עבודת גמר במסלול ללא תזה (שימו לב שזו עבודת גמר ולא תזה). מניסיוני, הציפיות במסלול כזה נמוכות הרבה יותר וכדאי לקחת זאת בחשבון.
אהבתיאהבתי
מש"ל
(מה שרציתי לכתוב).
אהבתיאהבתי
המחקר חלש מאוד
צריך לבדוק סיקור יחסית לעיתונים אחרים באותה תקופה
העלייה בסיקור שהיא מצביעה עליה היא בדיוק בתקופת הדוחות הכספיים – בה חברות רבות של אי.די.בי ואחרות זוכות לסיקור יומי יומי בכל עיתון
בקיצור – תואר שני בהתכתבות בקושי – הבנה בכלכלה – מינוס 17
אהבתיאהבתי
אבל עדנה פרידמן, למרות שזה שם של דודה, נראית חבל"ז בציור
אהבתיאהבתי
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנקודה פעוטה שאולי נשכחה בלהט הפיטורים והקיצוצים במעריב, והיא שפיטורים מלווים גם בפיצויי פיטורים, ובעיקר למי שעבדו שנים רבות – ופוטרו בהינף ס.מ.ס לא אישי (כך סיפרו לי) – למשל, כל המערכת הוותיקה של 'את' שפוטרה באחת, בקפריזיותה כי רבה של שו אסמה – היא זוטרית מכדי שאזכור את שמה, בחיי! – וכתבי מוספים אחרים. ופתאום נופלים על נוחי הנ"ל עם כל חסכנותו סכומים לא קטנים – למרות שכמובן הכי קטנים שאפשר, כי העובדים הוחתמו בזמנם על חוזים דרקוניים מוטים בטירוף לטובת המעביד. ובמעריב החליטו לעשות ת'מוות לאנשים האלה עד שישלמו להם את המגיע. את המיץ מוציאים להם. עוד סיבה, בלי קשר לאיגוד שמיגוד, לברוח מהמקצוע הזה ויפה שעה אחת קודם.
אהבתיאהבתי
ואני רוצה להפנות את תשומת לבך ל"יום האהבה" למנינם ר"ל, שיהיה לך/לכם יום מושלם
אהבתיאהבתי
עיתון מעריב הוא רכוש פרטי, ולבעלים מותר לעשות עם זה מה שהם רוצים, גם לפרסם את עסקיהם. מי שחושב שיש תקשורת הוגנת ששמה לעצמה מטרה להביא לקוראים תיאור המציאות כפי שהיא, נחת כרגע מהחלל.
אבל אם זה עוזר למישהי לקבל תיזה, מה רע :P?
אהבתיאהבתי
מה גם שבאקדמיה , שנשלטת על ידי השמאל הקיצוני, זה נורא אופנתי היום להיכנס במעריב .
אהבתיאהבתי
מאיפה הבאת את השטות הזאת? עיתון הוא לא מפעל בפלות. כל הקטע בעיתון זה האמינות של הדיווח. על זה הוא מתבסס, על האינטגריטי שלו – אלא כמובן אם הוא עיתון כמו חדשות הבידור של זרנוגה ג' או בטאון מה חדש בבתי הזונות של פאטאיה עילית. ואם הדיווח מוטה מסיבות שונות ומשונות (למשל: עיתון של ביבי, עיתון של השופרסל, עיתון של אילי הון שמקדמים עסקים אחרים), אתה לא יכול לסמוך על המידע שאתה מקבל. המידע שכל עיתונאי מקבל תמיד יהיה מושפע מאינטרסים שונים ומשונים ובגלל זה תמיד צריך להצליב מקורות אינפורמציה – אבל לצרוך באופן וולונטרי מידע ממקור מוטה שהוא כלי התקשורת עצמו – זה אבסורד!
אהבתיאהבתי
עיתון עם אינטגריטי? בתור מי שרק היום הגיעה לארץ, העברית שלך נהדרת! 😈
אהבתיאהבתי
לגמרי מיא, על כך קבלה דבורית את פרס ביקורת התקשורת כי היא הראתה במשך 6 שנים שהעיתונות הפרטית מונחית מאינטרסים צרים של בעלי המניות ועל כן אין לנו על מי להישען, אלא על הבלוג הזה
אהבתיאהבתי
עבדתי בידיעות 8 שנים. כבר 17 שנים שאני לא עובדת בידיעות. לא ממש צריך להסביר לי את הנקודה. רק שאם עיתון מועל בתפקידו אין סיבה לצרוך אותו. נקודה. עדיף לצרוך מידע ממקורות שונים וזרים ולהצליב. זה עדיין נשאר תפקידו של העיתון. הייעוד של העיתונות לא השתנה בגלל שלנוחי יש סופרמרקט.
אהבתיאהבתי
חוצמזה מעריב לא נסחר בבורסה? כלומר, האין הוא חברה ציבורית? מה אני מבין…
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה מה הבעיה שלך עם המחקר הזה. ברור לך שהתקשורת לא הוגנת, ולכן לא מענין אותך לדעת שום דבר מעבר לשתי המילים הללו, 'לא הוגנת'? כלומר, אתה יודע שהתקשורת לא הוגנת, ולכן אתה לא רוצה לדעת, למש,ל איזה אינטרסים בדיוק עומדים מאחורי כל גוף תקשורת? מה ההגיון בטיעון הזה?
חוצמזה, אלמלי השיח בנושא הגינותה של התקשורת, שהפוסט הזה מהווה חלק ממנו, לא היינו יודעים שהתקשורת איננה הוגנת…
אהבתיאהבתי
למיה ומגיסטרית:
פרס על הבנת הנקרא לא תקבלו 😮
כמובן שתפקידה של התקשורת הוא לסקר באופן הוגן. אז מה? תפקיד המשטרה לתפוס פושעים, היא עושה את זה? תפקידו של צה"ל לחסל את האויב, הוא עושה את זה?
אבל מה לעשות, המציאות לא מתיישרת לפי האידיאלים ו"הדבר הנכון". העיתונות מוטה, נקודה. לא צריך לשם כך מחקר אקדמי- שזו הייתה תמצית הטוקבק שלי. מספיק לראות איך ידיעות ניסו בכל כוחם לומר למשל שחוק חינוך חינם מצוין, אבל ביבי היוצר שלו הוא רשע מרושע. או מליון דוגמאות אחרות כמו שיש בלאטמה וגם בבלוג חביב זה.
אבל היי, אם אפשר להתלהם (מיה…), אז למה לא? ועוד דבר, אני אמרתי משהו על צריכת מעריב או ידיעות? אז למה בדיוק דיברת על נושא לא קיים?
בברכת חביבות ורוגע 😛
אהבתיאהבתי
אם זו האיכות של עבודת גמר לתואר שני אין שום מניעה להעניק ללפיד דוקטורט ואפילו קיצור פז"ם לפרופסורה.
אהבתיאהבתי
חייל, היה ספציפי, מה הבעיה? גיליתי שגיאת כתיב אחת (צריך לכתוב ציים ולא צי"ם, זה ריבוי נדיר במבנהו של צי ולא ראשי תיבות), ההיתה גם הסתמכות מאוד לא מקובלת על "פלוני שהוא דוקטורנט בפקולטה לאיקס ואי" פרט לזוטות אלה שאני בטוח שהיא תלטש ותשפר לקראת התזה או הדוקטורט, מדובר כאן על מישהו שבא עם נתונים סטאטיסטים יפים ומראה מה שאחרים הראו בנפנופי ידיים. הייתי נותן 99. מעניין אותי לקרא את נימוקי המרצה על ה92, ולווט, האם יש לך את העותק הבדוק עם הערות המרצה?
אהבתיאהבתי
יתכן שהבעיה היא שאני קשה תפיסה אבל לא הצלחתי להבין מה התזה שאותה נדרשת העבודה להוכיח.
אהבתיאהבתי
מה זה משנה? מי בכלל קורא מעריב?
אהבתיאהבתי