איך מגיבים העיתונים לראיון עם עוזי ארד בידיעות של סופשבוע?
ישראל היום, כותרת תחתונה בשער: "ארד התנהג כאילו נתניהו כפוף אליו".
הדברים מופיעים ע"פ כל ע' 7, עם הקרדיט התמוה, "שלמה צזנה, עם פמליית רה"מ בקנדה"
בידיעה הנרחבת גם מוזכר השם המפורש, ידיעות, וגם מובאים דברי הביקורת של ארד, כולל דברים שאמר בפגוש את העיתונות, לא כולל ענייני השרה. תגובת הלשכה מובאת בנפרד.
בהארץ, כל ע' 3, כותב אמיר אורן: "צרור מדויק מעוזי".
ידועות כל הבעיות של התמ"ק הוותיק (גם אני מומחית לבליסטיקה), הפליטות הקטלניות שלו ועוד. כך שצרור מדויק מעוזי, נו.
רמזוז לאמת הצרופה אפשר למצוא במשפט של אורן:
"…חדות בראיון לשמעון שיפר ונחום ברנע בידיעות אחרונות, עמומות בהופעה בפגוש את העיתונות בערוץ 2".
(אגב על מידת עניין הציבור בפרשה אפשר לראות במספר הצפיות בתוכנית של ויס: 198 מאז אתמול בערב. ועינב שיף נוזף בה).
איך נתחדדו אמירותיו בידיעות, על כך צריכים להשיב הכותבים גמישי הדעות ועורכיהם.
ו-ארד מאיים בתביעה.
במקור ראשון (ע' 3) יש להדר רביד ולאריאל כהנא הסבר אחר:
"…מישהו הציע את האפשרות, שבלילה שבין שישי לשבת הניחו לעוזי ארד ראש של סוס במיטה. רוצה לומר, הוא קיבל איזו הבהרה ממישהו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. וכך יצא שבראיון התוקפני של דנה ויס הוא נראה כמי שחוזר בו מעיקרי הראיון בידיעות אחרונות".
במעריב מתפרסמת ידיעונת מינורית וקורקטית בע' 3, עם קרדיט לידיעות ולפגוש. היא כוללת בעיקר את תגובות איתן כבל, ציפי לבני ותגובת רה"מ.
כותרתה הסתמית: "החודש יפורסמו דוחות המבקר על המרמרה והמל"ל".
ובידיעות, המחותן הראשי, זו ידיעת הגג בשער, ובע' 6 יש מאמר פרשנות של ברנע, שכמובן ממשיך ומגונן על בן החסות הזמני שלו
"זה היה שכרו של ארד על 15 שנות נאמנות. זה היה השיעור שקיבל. מטריד אובססיבי של פקידה ראוי להוקרה. שומר חוק אובססיבי ראוי לחקירה".
אני מוצאת את דבריו, החוזרים ומפרשנים את הראיון שלו עם האיש, כבעייתיים. אין לו דבר חדש לומר, הוא רק מסביר את מה שכתב. בשביל מה? מרגיש צורך לחזק את עצמו ואת ארד?
בתחתית העמוד תגובות לבני ויוחנן פלסנר ורה"מ.
מסמך הרפז
ועוד דרמה מחכה לנו היום: המבקר יפיץ את טיוטת דו"ח הרפז. אשכנזי נכנס לממ"ד. הדו"ח הסופי באפריל.
בידיעות זו הכות' המרכזית בשער, "כוננות ספיגה" והכות' לאלכס פישמן בע' 3: "פצצת סירחון".
השער הנכון
השער הנכון והיפה, אם נכון להשתמש במושג הזה, הוא של מעריב. נדב איל נוזף בעולם.
גם הארץ ומקור ראשון עוסקים בסוריה בכות' הראשית.
לחם עבודה/ ynet
מי שעקב ביום שישי אחר הידיעה וכותרותיה שעלו וירדו באייס בעניין דיווח מהדיון בחמישי האחרון יכול היה לתמוה על התהפוכות.
בעולם מקובל לציין תיקונים שנערכו בידיעה (אני לא מתכוונת ל-א' ו-ע' שהוחלפו).
מותר לטעות, כולנו טועים. אבל צריך להפגין שקיפות.
תוספת מסבירה, 14:20:
שישי, 12:26, הכותרת הייתה זו:.
המציאות: גולדשטיין התקבל לעבודה, אך לא הועסק שם בפועל.
ב-15:30 הורדה הידיעה מדף הבית.
כ-50 ד' לאחר מכן עלתה הידיעה מחדש עם הכותרת הזו:
כמה דקות אח"כ הידיעה נעלמה וחזרה לפני 17:00 עם הכות' הזו:
מ-17:31 נעלה לבלי שוב מדף הבית אך אפשר להגיע אליה באמצעות הקישור הזה.
מעניין איך נולדו הכותרות השגויות וכיצד תוקנו (כתב אייס לא היה בדיון בבהמ"ש).
תזכורת: פרשת ההודעה לעיתונות מהשבוע שעבר.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אומנם העולם חוגג 40 שנה לגרון עמוק, אבל הפוסטר מגרון עמוק עורר זעם מכל כיוון.
והפוסט אליו מתייחסת נעמה, …אל תקחי את האונס באופן אישי.
לפני פיזור
פוסטים דרמטיים מהשבוע האחרון:
– מה אמרתי בטקס קבלת פרס ביקורת התקשורת?
– פוסט אורח/ למה אני משלם על הבלוג?
– ולווט העצמאית, דו"ח חודשי פברואר 2012 וסיכום שנה
– פוסט אורח/ עמוס שביט. עיתונאי. דובר. מובטל
– פוסט אורח, חייל זקן / מה באמת קורה בסוריה?
– נו, ואצבעות שחורות, ברור.
בכל אחד מהפוסטים מומלץ לפחות לעלעל בתגובות, אם לא למעלה מזה
ולווט אנדרגראונד 
אם ארד אומר אמת, הרי שיש להעמידו לדין על שיתוף פעולה עם ממשלה כושלת.
אם הוא אומר אמת הרי שאינו הגון משום שחיפה משך 11 שנה על מחדלים קשים.
אם אינו הגון הרי שאין לסמוך על עדותו.
בעיה.
אהבתיאהבתי
לפי איזה סעיף בחוק העונשין?
האם אתה יכול להביא תקדים לפקיד ציבור שהועמד לדין על שיתוף פעולה עם ממשלה כושלת? ברוך השם, היו לנו כמה וכמה כאלה לאורך השנים.
אהבתיאהבתי
אפשר להעמיד אותו לדין של שימוש בתואר דוקטור למרות שאינו רופא
אהבתיאהבתי
מקבל את התיקון, העמדה לדין לא, חוסר יושר ציבורי המעלה ספק באשר לערך העדות
אהבתיאהבתי
וכבר מצאתי יוצא מן הכלל: אבשלום קור הוא אדם הגון, אך תאוותו לכיבודים גברה והוא הכריז על דוקטוריותו מהרגע שאושרה עבודת ה"דוקטורט" שלו, ומאז היה למשל ושנינה, ללעג ולקלס.
אם היה אבשלום קור, בעל היומרות למיומנות בלשנית, מטפל במילה "דוקטור" בדקותיים המליציות שהוא מריץ לפני חמש, אולי זה היה נשמע כך:
"בעברית נהוג להקדים את התואר 'דוקטור' רק למי שמקצועו ברפואה. אך האין התלמיד לתואר שלישי מסיים את לימודיו גם הוא בהגשת עבודת 'דוקטורט'? אכן כן. אך חדי העין יבחינו כי תוארו בלשון עם זר אינו אותו MD אלא PHD. כלומר – פילוסופי דוקטור. ובתרגום – דוקטור לפילוסופיה. אז מדוע נבחרה המילה 'דוקטור' כהקדמה לשמם של העוסקים ברפואה בלבד? התשובה: כדי להבדילם ולהבחינם לטובת הציבור, שידע כי 'דוקטור' הוא רופא, ואילו אחרים הם בעלי מקצועות רבים ומגוונים, אך ברפואה אינם עוסקים…" (זה נמשך עוד דקה ורבע, חסכתי לכם)
הקלון שעטה אבשלום קור לא הסתיים בכך שתבע לכנותו לעולמי עלמיא "ד"ר אבשלום קור" ולהציגו כך פעמיים ביממה בתחנת רדיו פופולרית. בהיותו סוג של פוסק עליון בגל"צ הוא הוסיף וקבע כי "דוקטור" אינו מספיק ויש להוסיף להכרזה את ה"א הידיעה, לצורך הדגשה. ובהטעמה: "הדוקטור אבשלום קור!" (את המילה "דוקטור" נא לומר במלרע).
ונזקו עוד רבה ופרץ: עד לפני עשור כמעט לא היו בגל"צ (וכמדומני גם בקול ישראל) דוקטורים ופרופסורים. בוודאי לא בקרדיט למגישים ובעלי פינות. עם תחילת המשטר הקורי נשבה רוח המפקד למטה וכעת כל אדם שמאוזכר בגל"צ – אם אפשרי הדבר וידוע – מכונה בתרועה רמה "הדוקטור" או "הפרופסור" לפני שמו, כאילו היה כוכב במופע של קרקס. הכל בגלל אותו יום מר ונמהר שבו קיבל אבשלום קור את ה-PHD שלו.
(האנושות, אגב, חרגה פעם אחת. למרות שלא הוסמך ללימודיו רפואה יש לכנות את האדון ארווינג בשם "דוקטור ג'יי" ולהוסיף קידה).
אהבתיאהבתי
כרה בור ויחפרהו, בגלי צה"ל, פרופ' הר-סגור ועוד רבים ומצוינים באוניברסיטה משודרת וכן גם אהוד מנור, מרדכי נאור, יצחק רועה, יצחק נוי, ירמיהו יובל, דן אלמגור ועוד רבים וטובים בקול ישראל
אהבתיאהבתי
מי רשאי לשאת תואר דוקטורט? גם דוקטור למדעי הצפורן הקטנה ברגל השמאלית.
אהבתיאהבתי
גדול, אוני' סרילנקה, רק לא ברור אם MED, DAM או MAD
אהבתיאהבתי
או DAMN.
אהבתיאהבתי
בוואינט מתרגשים מאיזו חשיפה של כירופרקטית שמציעה טיפולים נפשיים. הפסיכיאטר או הפסיכולוג המרואיין מסביר בכובד ראש את הנזק העצום כתוצאה מהטיפול:
אלא שאת כל מה שאומר הפרופסור אפשר לומר בדיוק נמרץ (וגם אומרים) על הפסיכולוגיה הקלינית ובכלל על פסיכותרפיה.
אהבתיאהבתי
ד"ר לכירופרקטיקה!
מה הלאה?
ד"ר להומאופתיה?
ד"ר לדיקור?
אהבתיאהבתי
האמת היא שבארצות הברית זה תואר מקובל לחלוטין. יש שורה של תארי ד"ר מקצועיים שאינם נחשבים כתארי דוקטור אקדמיים. למשל ד"ר למשפטים (Juris Doctor ), לפסיכולוגיה (PsyD ולכירופארקטיקה.
אהבתיאהבתי
ומותר להם להציג את עצמם כד"ר בישראל?
אהבתיאהבתי
לא יודע. לא נראה לי שיש בעיה חוקית. לפני הרבה שנים ירדו רצח על איזה שופט בבית הדין לעבודה (סטיב אדלר?) שהיה בעל דוקטורט כזה והוסיף התואר ד"ר לשמו. האיש הוצג ממש כרמאי. אשר לפסיכולוגים קלינים, דומני שיש עניין חוקי רק לגבי ההצגה כפסיכולוג קליני ולאיש לא אכפת לגבי התואר האקדמי. פסיכולוגים קלינים עם תואר מומחה מחו"ל צריכים לעבור הליך מסובך למדי כדי ליוכלו להציג עצמם ככאלה גם בישראל. אשר לכירופרקטים, ממילא אין הכשרה כזו בישראל למיטב ידיעתי. מכאן, אין תחרות של מוסדות ישראלים ולכן לאיש לא אכפת (זה תמיד מגיע בסופו של עניין לנושא הגילדאי. הסיבה היחידה שפסיכולוגים קלינים בישראל רוצים כבר שנים להעביר חוק שימנע טיפול בפסיכותרפיה ממי שאינו פסיכולוג קליני, היא סיבה כלכלית-תחרות. אל תאמין למי שמספר לך, כמו הפרופסור למעלה, שזה ענין שקשור בטובתו של המטופל).
אהבתיאהבתי
אנשים הגונים שיש להם תואר שלישי שאינו MD מוסיפים לשמם PHD ולא ד"ר
אהבתיאהבתי
מה יהיה עם הידע שלך בתחומי האקדמיה ביפהרט? לא נכון. כל אלה נחשבים דוקטורטים אקדמיים והמחזיק בהם רשאי לכתוב את הכינוי ד"ר לפני שמו בגאון ועדיין יחשב הגון וצח למשעי: PhD, DPhil, D.Lit, D.Sc, LL.D.
אהבתיאהבתי
רשאי? בוודאי. אין חוק נגד זה.
יחד עם PHD ותחתיו יש אמנם עוד צירופים שכוללים את האות D. ארחיב את הטענה שלי לכל הקבוצה: אנשים הגונים שמחזיקים בתואר שלישי שאינו רפואה אינם מתרברבים במילה "דוקטור" לפני שמם. אילנה דיין היא דוגמה טובה.
אהבתיאהבתי
הבנתי. לדעתך רק רופאים רשאים להשתמש בתואר דוקטור. אין לי בעיה עם זה. לדעתי רק פרות משה רבינו רשאיות לשאת בתואר חיפושית.
אהבתיאהבתי
הפוך, גוטה, הפוך.
אם כבר אז צריך לשלול את התואר ד"ר מרופאים, כי M.D זה רק תואר שני, בזמן שכל השאר זה תארים שלישיים.
אהבתיאהבתי
שטויות במיץ, ד"ר אילנה דיין (משפטים, אוניברסיטת ייל) ונמנעת משימוש בתואר כדי לא להיות "overqualified" להגשת תכנית תחקירים בערוץ 2. באוניברסיטה, היא מרצה בתואר ד"ר.
אהבתיאהבתי
היא גם חותמת על כתב הערעור בתואר דוקטור.
אהבתיאהבתי
אולי ישראל פוסט ולא יתד נאמן?
אהבתיאהבתי
אני חוזרת ומוחה על הצגתו של העיתון המדיר נשים כאחד מהעיתונים המסוקרים כאן.
אהבתיאהבתי
ואני חוזר ונותן לך מינוס
אהבתיאהבתי
שמועה שרצה חזק במסדרונות אי.די.בי: הירידה בתפוצה של מעריב חדה מאוד בחודשיים האחרונים. בעיקר בסופישבוע. ניר חפץ והנטע הזה מתנדנדים חזק מאוד על הכסא
אהבתיאהבתי
"דריכות שיא" בעליונית של ישר"ה היא כותרת רעה. "כוננות ספיגה" בידיעות לא יותר טובה. שני העיתונים חולקים את מחברי הספר על הפרשה. במידה ולא חולקים איתנו מידע חדש, ראוי שימתינו עם הכותרות.
ובהזדמנות ראוי שיושעה "יתד נאמן" על שלל פרסומותיו, למעט ימים שמייצר כותרת ראויה.
אהבתיאהבתי
זה לי כבר כמה זמן שאני טרוד ב"למי לעזאזל דומה שלמה שמיר, לשעבר שגרירנו ב… וכיום בעל טור בהארץ":
http://www.haaretz.co.il/misc/writers/1.930
והנה נפל האסימון (הודות לצפיה בגירסה המיותרת למדי של טים ברטון):
http://www.aveleyman.com/ActorCredit.aspx?ActorID=5411
אהבתיאהבתי
דומה או לא- שגרירנו היה שמעון שמיר.
אהבתיאהבתי
גילוי נאות- הגומבוץ שייך לאופרה אחרת.
אהבתיאהבתי
נכון מאוד. משומה הדבקתי לו את השיגרור כי השם הדומה. ובכלל – שלמה שמיר "המקורי" היה אלוף בצבא (שגם מחזיק שיא מקורי. החייל הזקן מוזמן לגלות מה). השלומו שמיר הזה שונמך לפיכך ל"ד"ר זאוס" בלבד.
אהבתיאהבתי
היחיד שפיקד על חיל הים ועל חיל האוויר.
אהבתיאהבתי
היה פעם בחור נאה סטייל משפ' קנדי לפני התקופפותו.
אהבתיאהבתי
מעניין מהיכן יש לברוריה אבידן-בריר קשרים עם העולמות העליונים.
בטור שלה במעריב/סגנון משישי האחרון היא מזכירה את מיכל מודעי. הכיתוב המדוייק הוא: "…בנם של יצחק מודעי ומיכל מודעי ז"ל…".
העתון הודפס לפני שישי בעוד שמיכל מודעי נפטרה (לפי האתרים השונים) ביום שישי עצמו.
קשרים זה מצויין.
אהבתיאהבתי
סמולנים vs פמיניסטיות רדיקליות.
כמו ב"אביב הערבי", אני לא יודע בעד מי אני.
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה לכולם.
אהבתיאהבתי
None of the Above
עצוב לראות איך לולאות הזמן קושרות פאשיזם עם נאורות והומאניות עם סאדיזם לעניבה אחת. בסוף, מי שנחנק הוא תמיד הרוב השפוי.
אהבתיאהבתי
…אם להתעלם מחריוני היונה שמעלי.
סמולנים = פמיניסטיות רדיקליות= (ובמידה סעידית ידועה גם "האביב הערבי") = פורנוגרפיזציה של השיח.
בהצלחה לכולם = שיחנקו?
אהבתיאהבתי
התעלמות לא מהווה תחליף מוצלח למטריה.
אהבתיאהבתי
לצערי, האנטי שלך לנחום ברנע גובר על האינטגיריטי שלך. ביום שישי ברנע ושיפר הביאו פצצה עיתונאית. היום ברנע כתב טור חזק ומחודד, שנובע מהתפתחות הפרשה מאז שישי. ואגב, זה שארד השתפן בטלויזיה זה בעיה שלו, ולא של העיתונאים שקיימו כמה פגישות ממושכות איתו כדי לחלץ ממנו כל מה שאפשר.
אהבתיאהבתי
את משקרת. 90% מהטור שלו היום זו חזרה על מה שנכתב בכתבת הענק. הפסקה האחרונה אומרת "בעקבות הראיון התחילה לשכת רה"מ במסע של דה-לגיטימציה לארד ולפועלו" וכנהאלה.
אהבתיאהבתי
אל תכעסי. אני יודעת כמה קשה לפרגן לצ'ילבה כשממגיע לו
אהבתיאהבתי
האמת, אני אוהבת את השנינות של וולוט, את הדרך שבה היא מסתכלת על העיתונות, אבל אכן היא מתקשה לקבל ביקורת. ועכשיו היא תגיד שרק אם הביקורת בונה אז….
אהבתיאהבתי