טפטופי בוקר

בגלל ביקור שנתי בבית הקברות, כמה עניינים, עוד לפני הכותרות.

נוסח ההתנצלות המלא של אורלי וילנאי וגיא מרוז בפני ועדת התביעות בעקבות הסרט מוסר השילומים – המלחמה נמשכת.
השניים ישלמו לוועדה 150,000 ש' שיועברו לעמותת עמך.
עופר אדרת, שדיווח ראשון, משחזר את הפרשה.
וזה נוסח ההתנצלות:

יש עורכים בבית?

לא  קולך, עמך.

לעוף על מיליון רקטות: מהי בירת הנגב?

מיילבק/ מאת XX

משחקה של הפועל ת"א מול עירוני קריית שמונה נערך באיצטדיון בלומפילד לעיני כ-1,500 נשים וילדים מתחת לגיל 13. הפועל ת"א ספגה עונש כבד מההתאחדות לכדורגל בשל האירועים האלימים בדרבי האחרון מול מכבי ת"א (שלושה משחקים ביתיים ללא קהל, הורדת שלוש נקודות והרחקת שני שחקנים בולטים עד תום העונה), שהומתק בפשרה של יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון – רק נשים וילדים ייכנסו למגרש. הניסוי, שנלקח מטורקיה ומהולנד, לא הצליח כמו בחו"ל: 1,500 הצופים זה כלום. לא שזה הפתיע מישהו, כי הרי תרבות ספורט אין בארץ, אז מדוע שאם תיקח את ילדה בתשע בערב למשחק כשיש למחרת בית ספר ועבודה?

המציאות היותר עלובה הוצגה שלשום בתוכנית הספורט של רדיו ללא הפסקה. בעוד הדס גרינברג מקריאה את הרכב הקבוצות למאיר איינשטיין, רון קופמן ומשה פרימו, שואל אותה קופמן: "תגידי, אם דנה אינטרנשיונל הייתה רוצה להגיע הערב לבלומפילד היו מכניסים אותה?" גרינברג לא ענתה, אבל שלושת הגברים פרצו בצחוק פרוע.

קופמן וחבריו משקפים את תרבות הספורט בארץ: כוחנית, אגרסיבית, שוביניסטית, הומופובית וצרת אופקים. וזה מה שמונע מרבים להגיע למגרשים.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

מה, טל פרידמן לא קרא את הטקסט שלו לפני שידור ארץ נהדרת (החליף את האב אייל קיציס)? מגיע לו סחתיין על שלא הבין את הבדיחה על האח הגדול ואמר זאת בקול, אבל לא בטוח שמעסיקיו מתלהבים כמוני.

שערורייה שאמג'ד אושפז בגלל מחסור בהמוגלובין אחרי שלא אכל בשר שבוע (כן, כן, קומדיה, מקצינים. בסדר)! בוז לתסריטאים הקרניבורים.

אלינור כרמי לקראת ההשתלמות בנושא חסיון מקורות של ארגון העיתונאים.

לפני פיזור

להתראות בעוד כמה שעות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

53 תגובות על טפטופי בוקר

  1. סלו קום הגיב:

    ולוט תרשמי כדי שתוכלי בעוד שבועיים לכתוב שהבלוג שלך היה הראשון לפרסם את הסקופ: עמוס שוקן החליט לסגור את מרקר-וויק! ההחלטה מעוררת ריב ומדון ברחוב שוקן, אבל זה לא יעזור לבכירי דה-מרקר שמנסים להתנגד להחלטה – המרקר-וויק ייעלם מהמפה של העיתונות העברית באפריל. הנימוק העיקרי: השבועון של דה-מרקר לא הצליח להמריא, לא אצל הקוראים ולא אצל המפרסמים. אין לחם – אין תורה. לגזור ולשמור…

    אהבתי

  2. אלעד הגיב:

    בפרק של עבודה ערבית אתמול נטען גם שאכילת בשר יפה לאון הגברי ולהיפך – אי אכילתו משמעותה צניחה והירדמות אל מול דמותה התמירה של קלרה חורי בלבוש תחתון. נגד זה הבלוג אינו מתקומם. שתיקה כהודיה?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הבל הבלים. פעם שמעתי את התזה המפוקפקת הזו גם מפסיכולוגית אחת, שטענה שתאוות בשרים אינה יכולה לבוא ללא תאוות בשרים. נו, ובשביל זה היא למדה שבע שנים?

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        יכולה להיות בתת מודע, מה שמאפשר תאווה גבוהה יותר לצימחונים שלא עברו הפנמה ערכית מלאה. במקרה זה אאפסן את הסלוגן "ויאגרה זה לצמחונים".

        אהבתי

  3. אורן הגיב:

    כן, אני יודע, ההערה על "עבודה ערבית" הייתה אירוניה מכוונת, אבל לצערי מאפיינת לא מעט מחוסר חוש ההומור של מסדר נזירי המזון. שמח שאת לפחות לא אבדת את הפרופורציות. נענע אגב, מעולה עם בשר טלה.

    אהבתי

  4. ר/ק וכו' הגיב:

    מירב קריסטל מביאה כתבה צרכנית בטמקא.

    חבל שלפסקת הסיום אין קשר למציאות. גם אם יש לה תירוץ כביכול טוב שזה מה שאמרו לה (וממש לא בטוח שזה מה שנאמר) הרי שההגיון היה צריך לעבוד. אין מצב שצורכים מיליוני ליטרים של מיצים טבעיים לנפש לשנה.

    הכתבה עצמה פה.

    אהבתי

  5. בוקיצה הגיב:

    בדיוק שמעתי בגלי צה"ל שביטוח לאומי יטיסו את גופות הנרצחים מצרפת לקבורה בארץ. מנכ"לית הביטוח הלאומי, שמאיימת עליי בקנסות ועיקולים על חוב של 1000 שקל, "מצאה את הכסף" להטסה ולכל היתר למרות שהיא מודה בעצמה שזה לא חוקי (!)
    מיד לאחר המבזק דיברו על איזה ילד בן 5 שזקוק בדחיפות לניתוח חירום (או משהו בדומה) וקראו לנו לתרום מכספנו הדל. אני יודעת שזו דמגוגיה זולה, אבל לא עדיף "למצוא כסף" כדי להציל מישהו שעדיין חי?
    דומיניסיני, תעשי מאמץ – מה זה עוד כמה עשרות אלפי שקלים בשבילך?

    אהבתי

  6. אחד הגיב:

    הכתבה שהוזכרה לגבי כיפת ברזל נקראת כאילו עשו קאט ופייסט מפרופגנדה צבאית. מספר פיסות מידע לקוראי הכתבה:

    טכנאי או כל איש אחר לעולם לא יתעקש להישאר באתר שיגור כשמופעלת אזעקת שיגור. טוב, אולי כן אם יש לו נטיות התאבדותיות.

    טכנאים שיורדים לתקן תקלה במשגר מפעילים נצרת בטיחות שלא מאפשרת שיגור. אף חייל או קצין לא ינטרל נצרת בטיחות כשהוא יודע שיש אנשים באתר השיגור. כבר קרה שעברו על כלל הבטיחות הזה, אבל לא מהרואיות אלא ממחדל בטיחותי חמור של תקלות בתקשורת. אם ידעו שיש טכנאי באתר, הטכנאי לא היה נתון בסכנה בשום שלב. מקסימום הוא עיכב יירוט. אף קצין לא יהרוג חייל בשביל יירוט רקטה שבסבירות נמוכה אך לא מבוטלת עלולה להרוג מישהו אחר.

    אין צורך לחלץ אנשים מאתר השיגור. לא מדובר באתר שנמצא על פסגת הר או בשטח מבודד באמצע שום מקום. התרחיש הבא הרבה יותר סביר:

    קצין: "יש שיגור! אופס, היינו אמורים להיות במיידי ליירוט אבל יש טכנאי באתר השיגור שבדיוק מסיים לתקן תקלה או סתם עושה תחזוקה יומית! תקראו לטכנאי בקשר לעוף משם במיידי!"

    לאחר מספר נסיונות ליצור קשר רדיו עם הטכנאי: "הוא לא עונה. או שהמכשיר קשר שלו סגור או שבטח שוב נגמרו לו הסוללות במכשיר קשר והטמבל אפילו לא שם לב. אוף הקריזה באתר שוב לא עובדת, אז אי-אפשר לדבר איתו."

    קצין: "רגע, לאף אחד אין את המספר של הסלולרי שלו?" אין תשובה.

    קצין: סיסו (לוחם בסוללה), סע מיד לאתר ותוציא משם את השוקיסט הזה!"

    סיסו נוסע להביא את הטכנאי השוקיסט שלא ידע שהוא צריך להתפנות מהאתר (למרות שיש אזעקת שיגור ברקע). סיסו מגיע לאתר ולוחץ "יאללה יאללה יש שיגורים! אתה לא שומע את האזעקה?"

    זדה הטכנאי: "בטח שומע, אבל אנחנו לא במיידי לשיגור. למה אתה חושב שאני נמצא פה באתר ועוד בלי רכב ונהג?"

    סיסו: "עזוב, בלת"ם. המשגר עובד?"

    זדה: "כן, הרגע סיימתי איתו."

    סיסו:" אז יאללה בוא נעוף מפה."

    בעקבות הלחץ, הטכנאי שוכח חלק מהכלים המפוזרים. (עוד מחדל בטיחות – כלים מפוזרים שנשכחו באזור שיגור יכולים לעוף בריקושט למאות מטרים ולפגוע במישהו או לפגוע במשגר עצמו ולהשבית את המשגר ליירוטים עתידיים.)

    אני כנראה עושה עוול לנפשות הפועלות, אבל אני די בטוח שמה שקרה שם הרבה יותר שגרתי ובנאלי מאוסף התיאורים המליצי בכתבה:

    הציל, רגע לפני, התעקש, למלט, אזור מסוכן, תושיית חברו, חיים ניצלו, שבחים מקיר לקיר, בשיא הפעילות, חילץ, לברוח ולתפוס מחסה, לא נותר לו זמן להימלט, צעקו לו לברוח, דהר, זינק ברגע האחרון, יכול היה להיגמר אחרת לגמרי

    מערכת כיפת ברזל והחיילים המתפעלים אותה עושים עבודה נהדרת. לעומתם, עבודת דובר צה"ל וכתבי טמקא לא כל כך מזהירה.

    כותב הכתבה, יואב זיתון, ועורכיו בטמקא מדבררים את צה"ל או סתם מתעצלים ומתרשלים בתפקידם.

    אהבתי

    • אחד הגיב:

      קריזה = כריזה. סליחה על שגיאות אחרות. כתבתי את הפוסט מעצבים.

      אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      הדור הצעיר של הפרשנים מאפיל על הדור הזקן

      אהבתי

    • מים לדוד המלך הגיב:

      צר לי לשפוך מים על התהלוכה שהצעדת בסיפור המרתק שלך שאין קשר בינו לבין המציאות.
      הסוללה הייתה בכוננות יירוט מלאה. כך זה כשיש רק שלוש סוללות כיפת ברזל ומרחב הגנה גדול. התקלה הייתה מינורית והתגלתה פעם ראשונה בתולדות כיפת ברזל. כמעט כל תקלה שמתגלית בסוללה היא פעם ראשונה. התיקון נראה קל ומהיר ולכן כל שולבי הבטיחות היו בפנים. תהליך היירוט מתחיל כשרק"ק חוצה את אופק החיישנים ומשניה זו ועד שיגור הזמן שחולף הוא שניות ספורות, שלא מספיקות לסיפור המשעשע שהמצאת.
      הרשף מזביל המיירט קטן למדי וכך גם ההדף כך שאם נשכחו כלים בשטח, הם הועפו למרחק קצר ובעוצמה מוגבלת.

      אהבתי

      • אחד הגיב:

        לא טענתי לרגע שאני יודע מה קרה שם. הפואנטה הייתה שהסיפור ההירואי בכתבה של זיתון/דובר צה"ל לא באמת קרה והמציאות הייתה הרבה יותר בנאלית ו/או "מחדלית".

        היו עוד מספר בעיות בסיפור של זיתון שלא נטפלתי אליהן, ביניהן גם נושא הזמנים שהתייחסת אליו. למשל, איך טכנאי עובד (עם כלים – כלומר לא משהו רגעי) תחת משגר לא נצור, ואיך מספיקים לנסוע אליו ו"לחלץ" אותו כשכל אירוע השיגור לוקח שניות בודדות (לכן הנחתי שהקשר הסיפור הוא מטח ולא אירוע שיגור בודד). ומדוע לוחם נ"מ שהוא סדירניק ולא בעל רשיון צבאי נוהג על רכב צבאי שנמצא במקרה בקרבת מקום וכו' וכו'.

        גם אני הייתי בזמנו ביחידה מאוד מתוקשרת וראיתי ממקור ראשון איך עיתונאים מפברקים סיפורים, ממציאים ציטוטים וכותבים דברים שלא היו ולא נבראו. אפילו לא ברמה של ספין, אלא שקרים מוחלטים.

        אולי הטראומה הזאת היא הסיבה שאני כל כך jaded ולכן אני מסתובב בבלוג של ולווט.

        אהבתי

  7. אזרח במיל' הגיב:

    איזה אלף לילה ולילה בסיפור על כיפת ברזל.
    נשמע כמו ניפוח במקרה הטוב או תקלת בטיחות חמורה שכוסת"חה כסיפור גבורה (המשאית של הצל"שים בטח כבר בדרך)

    אהבתי

  8. יומטוב הגיב:

    "עיתונאי נעצר על החזקת חומרים פדופיליים" (גל"צ) – מישהו, משהו?

    אהבתי

  9. אחד הגיב:

    אני מתנצל שלא התעמקתי במה ולמה של ההתנצלות, אבל אני שונא התנצלויות של "אני מתנצל, אבל…"

    אהבתי

  10. המחטט בפצעים הגיב:

    V שלום. אולי תוכלי לברר עבור קוראינו המשכימים, מי מהעורכים היה שיכור בסיקור עניין הבא, שחשיבותו לא מבוטלת?
    כבר לפני יומיים, כפרומו לאירוע, כיכבה בכותרות הראשיות ידיעה על נאום שישא נציג חמס במועצת זכויות אדם של האו"ם. א
    אח"כ הובלטה ב'הארץ' הידיעה שזו כותרתה, מאת הכתב שלמה שמיר: "האו"ם ביטל את נאומו של בכיר החמאס בפני המועצה לזכויות אדם".
    והנה, למרות הידיעה, שעדיין מופיעה באתר, מסתבר ש NRG וגם Ynet ציטטו פרטים מדבריו בנאום.

    זו כותרת הידיעה בYnet:
    "בכיר חמאס במועצת זכויות האדם: על ישראל לשחרר חברי הפרלמנט"

    בקיצור, לפני שהעין השביעית עושה זובור לעורך/כתב שנרדם / נחר בשמירה, אולי תעשי לנו את השירות?

    אהבתי

  11. ר/ק וכו' הגיב:

    בעניין המיילבק.
    המיילבק מדבר על דברים נכונים ואמיתיים. הבעייה היא של-6 המילים האחרונות אין שום קשר למציאות.

    אהבתי

  12. רקמילה הגיב:

    קולך זה טוטלי דיפרנט סטורי.

    אהבתי

  13. רקמילה הגיב:

    לכבוד היום הראשון של האביב לוגוגל בסגנון NAIVE ART.

    אהבתי

כתוב תגובה להמחטט בפצעים לבטל