מאת חייל זקן
ייעוד צה"ל – להגן על קיומה של מדינת ישראל, שלמותה ריבונותה ושלום תושביה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין.
בפוסט זה אקרא תיגר על עוד אחד מהשקרים שהופצו על ידי פיקוד צה"ל ומציגים את פעילותו במלחמת אוסלו (האינתיפאדה השנייה בלשון התקשורת) כהצלחה צבאית גדולה שנסמכת על מבצע חומת מגן. אציג את הרקע התודעתי שעמד ביסוד המבצע ואבחן את ביצועיו בפרמטרים כמותיים.
לצורך הדיון נניח את ההנחות הבאות:
1. מלחמת אוסלו החלה עם הנסיגה מלבנון והסתיימה עם מות ערפאת.
2. היעד העיקרי של הערבים במלחמה היה העורף הישראלי, ופעולותיהם כללו בעיקר רצח אזרחים.
3. הפעולות והמבצעים של צה"ל נגזרים מתפיסת ההפעלה שלו כפי שהיא נתפסת ומבוטאת על ידי הפיקוד הבכיר שלו.
4. מבצע חומת מגן הוא המבצע החשוב ביותר במלחמה זו ועל פיו ניתן להעריך את ביצועי צה"ל במלחמה.
5. המדד הכמותי העיקרי להערכת המבצע כהצלחה או כישלון הוא השוואת מספר הישראליים שנפגעו מפעולות טרור לפניו למספר הנפגעים בעקבותיו.
6. נתוני הנפגעים הישראלים במשך השנים הם אלו המופיעים באתר השב"כ.
תפיסת ההפעלה של צה"ל בתקופת מלחמת אוסלו באה לידי ביטוי מובהק בראיון שנתן תא"ל עיבל גלעדי, ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת, בשנת 2004 למעריב:
"כשבאתי לתפקיד ראיתי בתוכניות את המונח 'להכריע את הפלשתינים'. שאלתי את עצמי, מה זה הקשקוש הזה?, איזה מין שטויות אלה? את מי בדיוק מכריעים?, מה זה להכריע?, מה המשמעות של זה? ניסינו לייצר תחליפי הכרעה. בשלב הראשון דיברתי על 'דימוי ניצחון', מעין מראית עין. אחר כך זה עבר לבימוי ניצחון".
(תפישתו המורחבת בהרצאה זו)
דבריו מתבססים על תיאוריות שפותחו במכון לחקר תורת המערכה של צה"ל (המלת"ם). המכון נוהל על ידי תא"ל במיל. דב תמרי וההוגה החשוב ביותר שפעל בו הוא תא"ל במיל. שמעון נוה. המכון פעל בין 1993-ל-2006 ונסגר על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ. הדוקטרינה שפותחה במלת"ם היא דה-טריטוריאליזציה המהפכת את המרחב והזמן של התפיסה הצבאית הקלסית ומחליפה אותם בלחימה מבוססת אפקטים. נוה ביסס את המתודולוגיה שלו על תורת המערכה העמוקה שפותחה בבריה"מ בין שתי מלחמות העולם, לפיה שדה הקרב אינו מתוחם לזירה צרה, והצבאות הלוחמים אינם מופרדים בהכרח זה מזה. מדובר במרחב מורכב שבו העורף יכול להיות גם חזית. נוה, שלמד פילוסופיה, נתקל בכתביהם של הפילוסוף ז'יל דלז והפסיכואנליטיקאי פליקס גואטרי. הללו השתמשו במונח "מכונת מלחמה" כדי לתאר את המציאות שבה מערכת אינה דיכוטומית או ליניארית בהכרח. נוה הנפעם הפך את הגותם לאבן הראשה של שיטתו והשתמש בה כמסד לפיתוח של ז'רגון מעין צבאי שכלל ביטויים משובבי נפש כגון "תמרון פרקטלי, שדה קרב ריק, השתבללות" וכו'. נאמן למורשתו של צה"ל כצבא אנטי-אינטלקטואלי התגלה גם המלת"ם כישראבלוף טיפוסי. בביקורת 57א שערך מבקר המדינה במלת"ם ופורסמה ב-2006 נכתב:
"…צוות החשיבה ומאוחר יותר המלת"ם לא פרסמו אף ספר או חוברת רשמיים של תורה ברמה המערכתית, כגון: ספר התפיסה המבצעית, תו"ל ברמה המערכתית או מילון מונחים לרמה האופרטיבית, כנדרש מאז הקמת צוות החשיבה בשנת 1993, אף על פי שלאורך השנים מופיעה המשימה של כתיבת תורה זאת בתכניות העבודה השנתיות של חטיבת תוה"ד".
תשובתו של תמרי מהווה פנינה אינטלקטואלית בזכות עצמה:
"הביקורת על אי-כתיבתה של ספרות תורתית נובעת מחוסר הבנה [של המבקר, ח"ז] של התחום, ובשל השלכה של מונחים מתחום ידע אחר על תחום המערכה. אומנות המערכה והידע המערכתי הם תחום ידע שונה מהטקטיקה, שם קיים מושג של תורת לחימה; זאת ועוד, בניגוד לידע הטקטי, המבוסס והקבוע, הידע המערכתי נמצא בתהליכי שינוי תמידיים, מה שמעורר את הבעיה של שמירת בסיס ידע יציב בארגון המשתנה כל הזמן; גם השפה, בתחום האופרטיבי, משתנה בתדירות גבוהה, מה שיוצר קושי דידקטי להוראה, להטמעה ולכתיבה".
כלומר, היסוד התרבותי והפוליטי שעמד בבסיס הסכמי אוסלו קיבל באמצעות המלת"ם ביסוס של דוקטרינה פסאודו צבאית שאומצה בהתלהבות על ידי הקצונה הבכירה הנבערת של צה"ל. הלהג הפוסט מודרני התאים ככפפה לתרבות הקומבינה והחלטורה שמאפיינת את זרוע היבשה של צה"ל. מאחר שתפיסת הביטחון הישראלית שעוצבה על ידי בן גוריון הוכרזה כלא רלוונטית, והתפיסה החדשה לא מאפשרת לגזור ממנה תוכנית אופרטיבית, נותרנו עם מערכת של יצירת אפקטים שבסופה אקט של בימוי נצחון.
מבצע חומת מגן יצא לדרך ב-29 במרץ 2002, בסופו של חודש "מרץ השחור" שבו נהרגו 130 ישראלים. המטרה האופרטיבית הייתה השגת שליטה צבאית בשבע הערים הגדולות של איו"ש – רמאללה, שכם, ג'נין, בית לחם, חברון, טול כרם וקלקיליה. המבצע התבסס על צוותי קרב חטיבתיים, אחד לכל עיר. המטרות האופרטיביות הושגו במלואן תוך מספר ימים. הכוחות לא נתקלו בהתנגדות קשה למעט כוח של חטיבה 5 שעלה על זירת מטענים בג'נין. לכאורה הצלחה גדולה, אלא שתפיסת ההפעלה שהעדיפה אפקטים על שליטה בטריטוריה גרמה להוצאת עיקר הכוח מהערים זמן קצר לאחר שלב ההשתלטות. מעשה זה נובע מהעדפת אסכולת האפקטים על עיקרון רציפות הלחימה. כתוצאה מכך בוזבז ההישג האופרטיבי והוארך משך הלחימה. לאחר ירידה במספר הפיגועים בישראל בחודש אפריל שב וגבר מספר הפיגועים בחודשים מאי ויוני ואף עלה על מספרם בחודשים שקדמו למרץ.
הכישלון של מבצע חומת מגן להשיג את המטרה המערכתית של דיכוי הטרור שהתבטא ב-57 הרוגים בחודש יוני 2002 גרם סוף סוף לשינוי בחשיבה הצה"לית, והתוצאה הייתה מבצע "דרך נחושה" שהחל ב-22 ביוני 2002. במבצע זה חזר צה"ל לתורת ההפעלה הקלסית. המרחב חולק לשלושה מרחבי משנה, מרחב העורף, מרחב החיץ ומרחב הלחימה. האישור להיכנס ולפעול באזורי "A" הועבר מרמת רמטכ"ל לרמת המג"ד ונשמרה רציפות הלחימה.
כדי להבין את מלחמת אוסלו חייבים גם להתייחס לשחקן מפתח נוסף, השב"כ. שני ראשי השב"כ שפעלו לפני המלחמה, כרמי גילון ועמי איילון, השמידו את יכולות האיסוף והמבצעים של השב"כ הן בקרב הערבים הפלסטינים והן בקרב ערביי ישראל. אבי דיכטר, שהפך לראש השב"כ לפני תחילת המלחמה קיבל ארגון עיוור וחירש והיה עליו ליצור מערכת יש מאין.
[מנתוני שב"כ מתברר שערביי ישראל וירושלים המזרחית אחראים ישירות לכשליש ממספר הנפגעים הכולל במלחמה זו, ודיכוי חלקם בטרור פיגר בכשנה אחרי הפעולה המקבילה בקרב הפלסטינים. במסמך שפרסם השב"כ בסוף 2004 מפורטים ומנותחים נתוני המלחמה. מתברר ששב"כ אינו שותף להתלהבות פיקוד צה"ל ממבצע חומת מגן ורואה בהקמה ותפעול מרחב החיץ את המפתח לדיכוי הטרור. זו גם ההזדמנות להפריך את אגדת גדר ההפרדה. חסידיה הרבים בתקשורת טוענים שהיא הגורם החשוב ביותר בעצירת הטרור. אילו היה ממש בטענה היה פער גדול בין עוצמת הטרור ממערב לגדר למזרחה. הנתונים מראים שאין כלל פער].
כדי להסביר למה צה"ל אינו מסוגל למלא את ייעודו המוצהר ארחיב על אחד מגיבורי אותה מלחמה, אל"מ [אז] אביב כוכבי. עד חומת מגן הייתה לכוכבי קריירה קרבית מרשימה שכללה פיקוד מוצלח על דרגי הפלוגה והגדוד. במקביל למד כוכבי לתואר ראשון בפילוסופיה באונ' ת"א ולתואר שני בניהול בהרווארד. בחומת מגן היה מח"ט הצנחנים הסדירה שהגיעה ללחימה ברמת שיא וביצעה את כל משימותיה בהצטיינות. אז איך מפקד קרבי מצטיין, אדם משכיל ורחב אופקים, הופך למאו"ג כושל, כפי שיכול להעיד גלעד שליט, ולמפקד אמ"ן שביצועיו מסכנים את ישראל, כפי שיכול להעיד נשיא מצרים מוברק?
בראיון שנתן לארכיטקט איל ויצמן תחת הכותרת "הליכה דרך קירות", באתר המכון האירופי למדיניות תרבותית פרוגרסיבית התרברב כוכבי בחדשנותו בלחימה בשטח בנוי תוך שהוא עושה שימוש בז'רגון (שיחדש?) מבית מדרשו של נוה: "זו הסיבה שבחרנו במתודולוגיה של הליכה דרך קירות… כמו תולעת המכרסמת את דרכה לפנים, מופיעה ונעלמת בנקודות בלתי צפויות…".
כוכבי נתפס בעיני עצמו וגם בקרב מפקדי צה"ל כחדשן צבאי גדול והוגה חשוב. דא עקא, אילו היו מפקדי צה"ל לומדים באקדמיה צבאית ראויה היו בוודאי שומעים על הקצין והוגה הדעות הצרפתי תומאס בוג'ו, מפקד הצבא הצרפתי באלג'יריה, שפיתח שיטת לחימה ששברה את המרחב והתבססה על מעבר דרך קירות. במחצית המאה ה-19 פרסם את עיקרי תורתו במאמר "מלחמת הרחובות והבתים". המאמר נחשב לספרות קאנונית בהיותו אחד הכתבים הראשונים שעוסקים בבעיות של לחימה מודרנית והוא מוכר לכל איש מקצוע שעוסק בהגות צבאית. אבל כוכבי יכול גם ללמוד על לוחמה נגד טרור עירוני מקולגה מקומי. ב-1971-1972 התחוללה ברצועת עזה מערכה דומה לזו של מלחמת אוסלו. מח"ט עזה היה דוד מימון, וקצין המודיעין שלו היה שלמה באום, גדול המומחים למיקרו טקטיקה שהיו בצה"ל. מימון היה קצין מצטיין שלא הוערך כראוי. את נסיונו המוצלח בניהול אותה מערכה סיכם בספר שפרסם לאחר שחרורו, "הטרור שנוצח: דיכוי הטרור ברצועת עזה, 1972-1971". מפקד פיקוד דרום באותה תקופה היה אריק שרון שנתן לו יד חופשית.
צה"ל אינו לומד מנסיונם של אחרים ואף לא מנסיונו שלו. הקרבות אינם מתוחקרים כראוי, מה שמוביל לאי הפקת לקחים ו/או לקחים שגויים, ומכאן לירידה מתמדת בתפוקה המבצעית. הסיבה העיקרית לכך היא תרבות השקר של הפיקוד הבכיר שהונחלה לו על ידי יוצאי הפלמ"ח. אחד המכשירים העיקריים להסתרה ועיוות האמת הוא ענף ההיסטוריה של צה"ל. יותר מאחד מקוראי הבלוג האשימו אותי בנרגנות שנובעת מקנאה על כך שלא קודמתי לדרגת קצין. לפיכך אתלה הפעם באילן גבוה כדי לבסס את טיעוני. דו"ח מבקר המדינה 2010, דו"ח 61ב:
"לפי פקודת הארגון של מחלקת היסטוריה, עליה לבצע חלק מתפקידיה באמצעות המכון לחקר ההיסטוריה ובאמצעות ועדה אקדמית. נמצא ששני גופים אלה אינם קיימים… בהיעדר הוועדה האקדמית, אין כל גורם מקצועי נוסף שיכול להשתתף בתהליך קבלת החלטה בנוגע לפרסום מחקרים, ודי בהחלטה של ראש מחלקת היסטוריה וראש חטיבת תוה"ד כדי למנוע פרסום של מחקר שבוצע במחלקה".
ההצגה הכוזבת של מבצע חומת מגן כהצלחה גרמה לכך שדוקטרינת הלוחמה מבוססת אפקטים ובימוי הניצחון שבה והשתלטה על התכנון המבצעי ואפשרה לנו לשוב וליהנות מפירותיה במלחמת לבנון השנייה.
חג שמח
ולווט אנדרגראונד 
אני אוהב את הכתיבה שלך. ראשית את היושר המסוים שבהודאה כי אינך קצין בכיר או מומחה אלא אדם עם קומון סנס ויכולת לימוד בריאה. שנית, משום שאתה כותב מצויין ומרתק. שלישית, גם אם לעיתים אתה לא מדייק או טועה פה ושם, הגישה שלך תמיד מספקת זוית חדשה. רביעית והכי חשוב מבחינתי, הנסיון שלך לכמת את הטיעונים שלך. כמעט בכל פוסט אתה מנסה לשכנע תוך הצגת טיעונים מספריים. בעיני ניתוח מדוקדק של נתונים כמותיים הוא הזוית המשמעותית ביותר עבור הפרכת ואישוש כל טיעון, ופרשנים בעיתונים נוטים לעיתים קרובות מידי להתעלם מהזוית הזו. כפי שציינתי, גם אם אתה כושל לעתים בהשוואות שאתה עורך, הנסיון מבורך.
אהבתיאהבתי
זה כבר הפך להגדה,"מה הוא אומר ? מה העבודה הזאת לכם ? ." לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל, כפר בעיקר". הוא לא היה שם, לא היה קצין או מפקד, לא תכנן או הגה מבצע צבאי או איסטרטגיה מדינית ואפילו לא קבל הרשאה וגישה לחומר סודי מסווג. ה"סקירות" מבלבלות עובדות, שמועות וספקולציות פוליטיות ומפזרות תיסכול, מרירות, שנאה ונקמנות אישית מהכיוון "הכתום"
"ואף אתה הקהה את שניו ואמור לו: אילו היה שם, לא היה נגאל". "המלך עירום".
אהבתיאהבתי
אם היית נשאר בצבא מובטח לך שהיית מגיע לדרגת אלוף
אהבתיאהבתי
פמפלט אולטרה מיליטריסטי, שבא לשקף את המציאות במזרח התיכון, רק דרך כוונת הרובה.
מטבעם של פמפלטים כאלה, שלעולם יצביעו על "הערבים" כאשמים ויתעלמו לחלוטין מכשלים של תהליכים מדיניים – בין אם כאלה שנבעו מטעויות שלנו, בין אם שלהם.
החידוש לכאורה והכאילו הנון-קונפרמיזם שמוצג כאן לקורא התמים, זה רק בלהציע לו "חשיבה מחודשת", על איך אפשר להוסיף עוד כמה אינצ'ים לאותה כוונת רובה.
אוי לרדידות ואבוי לחשיבה המיליטריסטית.
לאלוהים פתרונים, מה למנשרים הרוטריים האלה ולמטרות שלשמן הוקם הבלוג.
אהבתיאהבתי
מתוך הכירות שטחית עם דעותיהם ועם מגמות הלייק/דיסלייק של המגיבים, אין לי ספק שטענה זו שלי, אם רק היתה מופיעה מוקדם יותר, היתה מזכה אותי בשיאי הדיסלייק.
ובכל זאת, פמפלט סופר מיליטריסטי שנפתח כמעט כמו מעשה הבריאה, בפסוק התנכ"י "בראשית ברא אלוהים את השמים, את הארץ ואת הנסיגה מלבנון", צריך לעורר איזו חשיבה ביקורתית, או למצער, חשיבה בלבד.
האמנם לפני "מעשה בראשיתי" זה, ישראל לא פלשה ללבנון במלחמת ברירה ובנוסף, כמו אחרון אווילי המאצ'ואים, גם שכחה לצאת בזמן?
נו, אבל הרי כתוב כאן שהיעד של הערבים היה מאז ומתמיד להשמיד אותנו, אז מה חשובה מדיניות ואת מי מעניינת ההיסטוריה?
אהבתיאהבתי
חייל זקן הוא חייל זקן, ולכן עדיין משתמש במינוחים המקוריים, בטרם השתלטות השיחדש.
היש פלסטיני שטוען כי אינו ערבי?
למה אתם כ"כ רגישים עם המילה הזו?
אהבתיאהבתי
מי זה "אתם" שאליו אתה מכוון?
אנחנו, היהודים? אנחנו בני האדם?
אהבתיאהבתי
אתם זה הערבים.
PC מיי אס.
אהבתיאהבתי
מה הקשר ל- PC?
מדובר רק בבורות ושטחיות שמלעיגות עוד יותר את הפוסט המיליטריסטי והמכליל הזה.
כמובן שמי שגר (או נולד) במדינות ערב הוא ערבי. ❗ ❗ ❗
פרופ' יהודה שנהב למשל, טוען על עצמו כמי שמוצאו ממדינה ערבית שהוא יהודי-ערבי. אז מה להערה שלי בדבר הכללות שנובעות מרדידות ובורות ול- PC? רק בגלל שלמדת מילה חדשה?
אהבתיאהבתי
תרגום- שועלן בעל נטיות ימניות.
אהבתיאהבתי
הקלדת מהר מדי והתבלבלו ה-י' וה-מ'.
אהבתיאהבתי
זה נדיר אבל גם וגם.
אהבתיאהבתי
לא, אתה וברוטוס (בהחנה שאתם לא אותו אחד), ואולי (מסוייג מאוד) גם אסתי ואיציק.
אהבתיאהבתי
זה כבר ממש מיותר. פעמיים הבאת את השקפתך על המצב הגיאופוליטי באיזור… סבבה. נחמד לקרוא סיכומים מנומקים. אך ללא בדל אסמכתא (היום למדתי שהנך חוגר, אין לי מושג האם אתה עוסק בנושאים אלה בצורה אקדמית) דבריך הם עוד יריה באפילת המרשתת. ניחא.
וישמן ישורון ויחל לבעוט פוסטים פסקניים, פרטיקולרים ופרסונלים. ויקרא אותם קפטן ביפהארט ויחר אפו ויאמר: "מה ההבלים האלה לכם וגם לו. אמנם המציא ציטוטים סהרוריים של גנרלים בדימוס, אבל גם ראה עשבים שוטים כאילנות גבוהים. נראה שאין לקחת את דבריו ברצינות רבה".
שלמה באום, חייל זקן, היה אחד הקצינים האכזריים בתולדות צה"ל. העובדה שהוא היה שם כאשר רס"ן שיינרמן הקים את יחידה 101, ואחר כך המשיך במסלול עצמאי בתפקידי פיקוד, אינה משנה את המורשת הקשה שהשאיר אחריו. באום היה כמובן ישראלי פטריוט וציוני אדוק, אבל כחייל, יחסו ל"אויב" היה פטליסטי, עם מוניטין מסנור ועד ווסט פוינט. אני בוחר את מילותי בקפידה כדי שלא לדבר סרה במי שכבר הלך לעולמו. אבל בוא נאמר ששלמה באום לא נחשב לעדין שבמפקדים. את עלילותיו לא תוכל למצוא בויקיפדיה. אך אם תעשה סיבוב בעמק ותתפוס כמה מישישי כפר יחזקאל, עין חרוד ובית השיטה לראיון, תוכל להעשיר את ויקי במידע מרתק בנושא.
כאשר נקבת בשמו של באום כיסוד לאחת מתת טענותיך – איבדת אותי. כמו כן אני מציע לולווט לשקול היטב אם להמשיך לפרסם את ניתוחיך הצבאיים כפוסטים. אמנם כל אמרגן היה מתפתה לאמן שנותן לך פעם בשבוע גיג בחינם, אבל בכל זאת – צריך לחשוב גם על הרפיוטיישן לטווח ארוך.
אהבתיאהבתי
אמנם לא זכיתי להגיע לדרגת קפיטן אבל זכיתי להכיר מקרוב את שלמה באום וגם כמה אנשים ששירתו איתו לאורך דרכו הצבאית. אכזריותו אינה רלוונטית לנושא הפוסט אבל תרומתו לשיטות לחימה בטרור עירוני בהחלט כן. אם תבקש מבעלת הבלוג אשמח לכתוב על כך. לגבי עלילותיו, תנוח דעתך, פגשתי גם כמה מישישי העמק ועדיין אני מעדיף לייחס לו משקל רב מזה של בוגרי תזמורת צה"ל. אני משוכנע שהמלצתך לולווט תישקל בכובד ראש אם תציע לתרום כמה פוסטים שעוסקים בניתוח תמונות תחום שבו אין צורך להסתמך על אנשי עמק אכזריים.
אהבתיאהבתי
לקפטיין,
אזכור ווסט פוינט, שאין לי שמץ מדוע הוא נבחר ולא l'École de guerre הצרפתי, יש בו אמת.
אחד מקרובי משפחתי, יליד הארץ מיינד יו, הוא בוגר ווסט פוינט (גם ויטנאם וכו') וממנו נאמר שבמסגרת הלימודים בווסט פוינט ועוד יותר בקורסים מתקדמים יותר, ישראל ועלילות קצינים ישראלים מסויימים נחשבים לחומר לימוד מחייב.
אהבתיאהבתי
לנושא גדר ההפרדה, אני רוצה לחזק ולומר, הגדר לא הושלמה, יחד עם זאת כמות הפיגועים ירדה. ולכן איך ניתן לומר כי הגדר, שלמעשה לא קיימת, מונעת פיגועים? עוד אמירת שוא של הגורמים השונים!
אהבתיאהבתי
ראייה בינארית של המציאות אף פעם לא מומלצת.
גם מולקולות גז ידלפו בצורה איטית יותר כאשר תשאיר להן פתחים צרים, שלא לדבר על כך שבפתחים אלו ניתן להציב אמצעים אחרים שימנעו את דליפתן.
אהבתיאהבתי
חייל זקן יש לי שאלה בשבילך
מה אתה אומר על משה 'בוגי' יעלון?
אהבתיאהבתי
בוגי היה שותף מלא לתהליך ההרסני שעבר על צה"ל וחסיד נלהב של אסכולת האפקטים שבלשונו נקראה צריבת תודעה. לזכותו ניתן לאמר שקודמו ויורשו היו גרועים ממנו.
אהבתיאהבתי
חייל זקן
בהתחשב שקודמו הוא שאול 'בית לא עוזבים' מופז
ויורשו הוא דן חלוץ- זו לא חוכמה גדולה להיות פחות גרוע מהצמד הזה.
אני מכיר את הטענה שהז'רגון החדש של הצבא שבוגי היה בין מובילו הוא חלק מהבעיה של הצבא.
אבל לדעתי הבעיה העיקרית של מלחמת לבנון השנייה היה משבר הנהגה ברמת הרמטכל והאלופים.
וההידברות שלהם עם הממשלה.
המחסור באנשים עם הבנה מסויומת- העובדה ששר הביטחון וראש הממשלה היו הדיוטות
העובדה שהרמטכל היה טייס וכנראה קרה משהו לאלוף הפיקוד.
הובילה לבלגן נוראי .
יכול להיות שגם מפקדי האוגדות לא הוכשרו כראוי .
אהבתיאהבתי
אנחנו מסכימים שצמרת צה"ל לא הוכשרה ולכן לא תפקדה. אני חולק עליך בענין הטייס. מאחר ורוב התקציב הצבאי מושקע בזרוע האויר רמטכ"ל שבא משם זו בחירה מתבקשת.
אהבתיאהבתי
השאלה היא מה הניסיון של הטייס עם החיל הירוק
עד כמה הוא מכיר את המערכת עם כל הפגמים הקטנים שאפשר להכיר רק אם אתה עובר שם בתור חייל פשוט או לפחות קצין זוטר- מה דן חלוץ יודע על החיל הירוק?
הבעיה בצבא שלננו היא שאנחנו מקדמים קצינים שטובים בתפקיד שלהם עד שהם מגיעים לתפקיד שלא מתאים להם.
אם נגדיר את מפקד חיל האויר כרב אלוף ושווה בדרגה לרמטכ"ל זה לא יהיה יותר טוב?
יש דברים שאי אפשר ללמוד בפו"מ
אהבתיאהבתי
למה "מלחמת אוסלו החלה עם הנסיגה מלבנון"?
אפשר לטעון שהנסיגה היוותה רוח גבית והשראה, אבל אי אפשר להגיד שאז זה החל.
אהבתיאהבתי
אתה ואסתי מושפעים מאסכולה ישנה, שבה מלחמות התחילו ביריה הראשונה, וקיבלו שם פשוט. חייל זקן, כאמור, דוגל בתאוריה פוסטמודרניסטית של המלחמה. שדה קרב כטקסט הנובע מטקסטים אחרים במרחב השיח, תהליך בו טקסט מאוחר, משנה את הטקסטים שקדמו לו.
אהבתיאהבתי
המושגים החדשים של תורת הלחימה הם פרקטלים המתפצלים במרחב ובזמן, ישויות דו ערכיות במהותן, העוברות שיפוט מוסרי במקביל לטקסטים אחרים.
אהבתיאהבתי
בחרתי בנקודת זמן זו מאחר ולפי הערכתי זה היה הגורם להחלטתו של ערפאת לפתוח במתקפת טרור. אם אתה מעדיף להתמקד במספרים ניתן לבחור את מרץ 2001 שכן אז החל רצף של פיגועים.
אהבתיאהבתי
זה העניין, הצורך לשנות שם ותאריך פתיחה. פתאום אתה לא החייל הפשוט, שהתיימרת להיות. והופך לגנרל דמיוני במערכה של מושגים מעצבי תודעה. תופעה נפוצה אצל שרלטנים.
אהבתיאהבתי
או פשוט ספטמבר 2000, אז זה באמת החל.
זה עולה לי בדמים, אבל אורן צודק.
אהבתיאהבתי
בספטמבר-אוקטובר-נובמבר היו 2 פיגועים לחודש. פחות מהממוצע בחודשים מרץ-יולי. תאריכי הפתיחה והסיום שהצגתי קשורים בערפאת. אם אתה מעדיף כפרמטר מספר פיגועים אז בבחירה של ממוצע של שני פיגועים בחודש ברצף, ההתחלה היתה במרץ 2001 והסיום בספטמבר 2004.
אורן טועה שוב…
אהבתיאהבתי
מצטער, לא ברורים לי ההגדרות והחישובים שלך. האם מבחינתך רק פיגועי התאבדות מהווים מלחמה?
זה מאוד פשוט. פרוץ האירועים עם פרוץ האלימות.
בדו"ח של השב"כ שהפנית אליו (שמתחיל לא במקרה ב-29/9/00), ניתן לראות שבשלושת החודשים האחרונים של 2000 נהרגו 44 ישראלים, לעומת 207 הרוגים בכל 2011. מבחינת ממוצע לחודש המספרים מאוד דומים, לכן לא ברור לי הניסיון שלך להגיד שהמלחמה החלה בשלב מאוחר יותר.
אהבתיאהבתי
טרור נגד יהודים לא פסק מעולם והנסיון לתחם תקופה בזמן אינו מביא למשהו חד משמעי. היו עוד פיקים של טרור בשנות ה90 וניתן גם למנות אותם. אני בחרתי לקבוע את הגבולות בין שני תאריכים בעלי משמעות מדינית. אתה יכול לבחור גבולות אחרים והם יהיו תקפים באותה מידה. מכל מקום אין לזה משמעות רבה כשבאים להעריך את פעולות צה"ל. הבחירה בספטמבר 2000 נעשתה כדי לקשור את המלחמה בעלייתו של שרון להר הבית. אם אתה בוחר בשיטה זו כיצד תקבע את מועד סיום הלחימה?
אהבתיאהבתי
פשוט מאוד.
היו שני סבבים של טרור מרוכז.
הראשון בהובלת ארגוני הטרור האסלאמיסטים שהתנגדו לתהליך אוסלו – לכן גל זה החל עם המו"מ ודעך יחד עם דעיכתו של המו"מ לאחר עליית נתניהו לשלטון.
השני בהובלת ערפאת (תוך השתתפות פעילה של הפתח ושאר ארגוני הטרור שהצטרפו למאמץ הלאומי) – כשינוי כיוון אסטרטגי לאחר כשלון קמפ דייוויד. האינתיפאדה לא החלה בגלל עליית שרון להר הבית, אלא לאחר כחודש וחצי של "הכשרת העם" למלחמה המתוכננת. אם לא היה את שרון, זה היה קורה מאליו זמן קצר לאחר מכן.
אכן קשה להגיד מתי בדיוק הסתיים הגל השני – בדיוק כמו שקשה להגיד מתי הסתיים הגל הראשון. אני מסכים שמותו של ערפאת זו נקודת ציון אסטרטגית בנושא, ואפשר לראותה כנקודת סיום.
אהבתיאהבתי
בחרתי להגדיר את תקופת הזמן בין הנסיגה מלבנון למותו של ערפאת בגלל שאני רואה בה רצף זמן שבו ראה ערפאת הזדמנות היסטורית לאכוף על ישראל נסיגה משטחים ללא מתן תמורה מצידו. יש להודות שהאסטרטגיה שלו הצליחה שכן חלק גדול מהציבור הישראלי ורוב הפוליטיקאים הגיעו למסקנה, בעקבות גל הטרור, ששיקולי עלות תועלת מחייבים נסיגה מהשטחים. תכנית ההתנתקות ביטאה את הצלחתו של ערפאת לצרוב את התודעה של הישראלים. בראיה היסטורית החולשה הצבאית הישראלית נתנה לערפאת הישג אסטרטגי רב ערך.
אהבתיאהבתי
עזוב את ויכוחי הזמן המיותרים.
נעבור לבעייה הרצינית יותר בניתוחים שלך.
החולשה של ישראל היא לא צבאית. היא מדינית.
חד וחלק.
אהבתיאהבתי
אלה כלים שלובים שמשפיעים הדדית
אהבתיאהבתי
חישוב מדויק:
ספטמבר-נובמבר 7 פיגועים = 2.33 פיגועים לחודש
מרץ-אוגוסט 17 פיגועים = 2.83 פיגועים לחודש
מ.ש.ל.
אהבתיאהבתי
מ.ש.ל
אתה כורה בור, ומנתר אליו בקפיצת ראש.
אהבתיאהבתי
ואני, שטחית שכמותי רק רוצה להגיד תודה לחייל זקן.
אתה מצליח לגרום גם ליצור שטחי שכמוני שצבא, צבאיות, ונושאים מדיניים מצליחים בדרך כלל להוציא ממני פיהוק מנומנם (במקרה הטוב) ובחילה (במקרה הפחות טוב) – לקרוא מרותקת.
javascript:SJB_appendSmiley(':roll:')
אז נכון שיש משפטים שברגע הראשון מוציאים אותי ממשוואת הקריאה ("מלחמת אוסלו" לדוגמא), אבל תענוג צרוף.
תודה רבה לך על מאמרים מאתגרים ומרתקים וחג שמח.
אהבתיאהבתי
"מלחמת אוסלו", "יעד הערבים"
מדוע עליך בכלל לקרוא טקסטים שמתחילים בסטיקרים ימניים כאלה?
אהבתיאהבתי
למה לא?
לקרוא רק מה שאני מסכימה איתו, נראה לי משעמם ביותר.
איתגור המוסכמות שלי, וחשיפה לנקודות מבט שונות שיכולות לגרום לי לחשיבה מחודשת גם על האמיתות הגדולות ביותר – זה מרתק בעיני.
לצערי לא נתקלת בטקטסים קפיטליסטים/ביטחוניים/לאומניים/דתיים מאתגרים. אגב, גם הטקסט הזה לא יכול להכנס לאף אחת מהמגירות האלו. לכן אני כל כך נהנית.
אהבתיאהבתי
בכוונתי להפנות את תשומת ליבו של חייל זקן אמיתי, אלוף במיל שהיה לאורך כל הקריירה הארוכה במרכז התכנון וההחלטות במערכת הבטחון ,ועל אף מי"לותו מתבקש עדיין לתת חוות דעת מקצועיות- לסדרת הפוסטים הנשתים בצמא של ח"ז. אם יאות, אקשיב לתגובתו ואחליט אם לבקשו בדחילו ורחימו להגיב כאן.
אהבתיאהבתי
גזית?
אהבתיאהבתי
קצת מפה וקצת משם.
אהבתיאהבתי
המשפט "מערכת אינה דיכוטומית או ליניארית בהכרח" הוא השלכה של תפיסתם על המערכת הצבאית. בפוסט ממין זה לא ניתן להרחיב בעניין. בחזונו ראה נווה שתי רשתות שנלחמות זו בזו ולשם כך יש צורך לפרק את ההיררכיה הצבאית. התפיסה שלו התקבלה על ידי הרמטכלים שתחתם פעל וזו הסיבה העיקרית שהופסקו לחלוטין אימוני המסגרות הגדולות. למזלנו לא הצליחו להגות מבנה חלופי ונותרנו עם אוגדות שמפקדיהן לא הוכשרו לתפקידם.
אהבתיאהבתי
על דם ופרשנות: בכדי לשרת את מטרות השלטון, יש יתרון מחד לתורת לחימה מוכחת ומפותחת לאורך שנים. מאידך לדנימיקה ושינוי בתורה בכל הרמות, יש גם כן ערך גם בכדי להפתיע את האויב ואז לקוות שהוא יבחין בתבוסתו.
אהבתיאהבתי
הבעיה עם הצבא שלנו- הבעיה עם כל צבא – בקטע הזה הוא שמדובר במערכת לא שקופה.
גם אם אתה חלק מהמערכת ורואה חלק מהבעיה – רוב המערכת אטומה לך- בין אם זה בגלל מידור- או סתם מכיוון שהמערכת כל כך מעורבלת בפני עצמה שאי אפשר להבין מה רוצים.
יבוא מישהו ויגיד שהמצב רע מכיוון שא,ב וג והוא ישמע עקבי- יבוא מישהו אחר ויגיד ההפך- ולהדיוטות כמוני לא יהיה סיכוי להבין מי צודק או מבין במה שהוא מדבר.
לי אישית קשה להאמין שיש הרבה טעם בללמוד משהו שהיה לפני יותר ממאה ועשרים שנה-
הלחימה התחלפה כל כך הרבה פעמים שזה באמת לא משנה איך נלחמו אז-
ומכיוון שהזכרון של הצבא שלנו כנראה לא יותר דפוק בהרבה מהזכרון של צבאות אחרים בהיסטוריה אנחנו בכל מקרה לא מפסידים הרבה כמו שאתה חושב כאשר אנחנו מתעלמים מההיסטוריה .
אהבתיאהבתי
יש בישראל מפלגה בראשות רמטכ"ל לשעבר שאימצה את הגישה שלך.
אהבתיאהבתי
זה לא מה שהתכוונתי- קדימה לא מסתכלים על העתיד הם מסתכלים על הכיסא.
ברור שיש משמעות ללמוד מנסיון העבר
אבל לפעמים מה שקרה בעבר יכול גם להטעות- במיוחד אם ההיסטוריה התעוותה עם הזמן-
מלחמה זה דבר דינמי- הנשק משתנה עם הזמן ותורת הלחימה עוברת מהפכות כל הזמן.
יש מעט מאוד במשותף בין איך שנלחמו לפני מאה שנים ועכשיו ולכן תורת הלחימה שלפני 100 שנים היא גם בקושי רלוונטית .
אהבתיאהבתי
אייל וייצמן כבר כתב על האירוניה שבשימוש ברעיונותיו של ז'יל דלז למלחמה בפלסטינים. דלז החזיק בעמדות פרו-פלסטיניות מובהקות (והדבר גרם לקרע בינו ובין ידידו, מישל פוקו, שהיה דווקא מתומכיה של ישראל) ולו היה מעלה על דעתו ש"יגוייס" בעל כורחו לצה"ל היה שולח בוודאי יד בנפשו מוקדם יותר.
תיקון קטן: המושג "מכונת מלחמה" במשנתם של דלז וגואטרי אינו מציין מצב שבו "מערכת אינה דיכוטומית או ליניארית בהכרח" אלא צורת ארגון המתאפיינת ביצירתיות ובדינמיות, בניגוד לנוקשות ולדפוס ההיררכי-ביורוקרטי של המנגנונים המדינתיים. דלז וגואטרי מצביעים, בהקשר הזה, על חברות לא-מדינתיות, ובעיקר על התארגנויות "נומאדיות", כדוגמאות ל"מכונות מלחמה" מן הסוג האמור.
אהבתיאהבתי
תגובתי
אהבתיאהבתי
לא רק ברצועת עזה בשנות ה- 70. הפעם הראשונה, ככל שידוע לי, שכח צבאי ישראלי השתמש בדוקטרינה של בוג'ו היתה האצ"ל בקרב על מנשיה, אפריל 1948. לאחר יומיים של ניסיונות כושלים לעבור ברחובות השכונה החליט מפקד הפעולה עמיחי פאגלין "גידי" לשנות טקטיקה וללכת דרך הבתים תוך שבירת קירות ופיצוץ בתים על הרחובות כדי לחסום את התקדמות השיריוניות של הבריטים.
המהלך הצליח והשכונה נכבשה. אבל, כאמור, צהל לא לומד מההיסטוריה.
אהבתיאהבתי
יש משהו מאוד מבדח בעובדה שגם פסאודו-אינטלקטואלים מהקצה הסהרורי של השמאל רדיקאלי (האוונגרד), וגם גנרלים פסאודו-אינטלקטואלים מצה"ל, קוראים דלז וגואטרי.
זו כבר פארסה על דברי פופר, כי בסאטלינגרד נלחמו היגלאנים שמאליים בהיגליאנים ימניים…
לחייל זקן – קבל חמשוש! כרגיל, מעניין ולא שגרתי. רק הערה: במהלך מבצע "חומת מגן" ישבה על כל עיר אוגדה, לא חטיבה.
אהבתיאהבתי
לפי ההגיון שלך, גם את טינטין אמורים לקרוא רק אנשים עם תפיסת עולם מסוימת
אהבתיאהבתי
מדובר בתפישות עולם הפוכות, אשר נשענות על אותו הוגה.
אני מסכים כי מוטב היה לשני הצדדים לעיל להתבסס על טינטין.
אהבתיאהבתי
אתה מזהה יפה את החולשות של השובניזם המיליטארסטי, את חוסר היכולת ליצור ידע, את הרברבנות המטופשת. וכמובן שמלבד כיבושים כושלים של עמים אחרים, הם משליטים את הערצת חוסר היכולת שלהם עמוק בתודעת החברה האזרחית.
אני חושב שתחום הפמינזם הביקורתי מתאים לך, וממליץ לך להתעמק בתחום, בכדי שתוכל לשלב את הידע הרב שצברת, במסגרת מחשבתית המתאימה לך.
אהבתיאהבתי
ח"ח לחייל זקן ולולווט על הפוסטים. אני נהנה מהם מאוד.
בהזדמנות זאת, אני רוצה להודות לך, חייל זקן, על ההמלצה שנתת בזמנו על הספר של עמנואל ולד.
אהבתיאהבתי
יש לינק בפוסט להרצאה של מחליפו. מי שקורא קודם את ולד מקבל הדגמה מצויינת לתקפותם של טיעוניו.
אהבתיאהבתי
איזה גיבוב של שטויות
יכולת ציטוט מובאות מגוגל בתוספת כמה סטיקרים של הימין לא יוצרת פובליציסטיקה. האכסניה הזאת מתדרדרת
אהבתיאהבתי
חזק
אהבתיאהבתי
מילשטיין ?
אהבתיאהבתי
וואלה מילשטיין איך לא חשבתי על זה….
או שתכחיש אחרי לילה סדר.
לא מסכים עם חלק, אבל חלק קטן נכון.
לא מאמין שעוד מישהו יקרא את הכל כמוני.(ולווט?)
אהבתיאהבתי
אם התלהבת, אתה מוזמן לקרוא את כל הפוסטים הצבאיים של ח"ז (ע' דרך "פוסטים אורחים" בסרגל למעלה).
אהבתיאהבתי
התלהבת? רק ממך!
אהבתיאהבתי
קראתי הכל, מעניין ומרחיב אופקים לפני יום העצמאות
אהבתיאהבתי
מילשטיין יליד 1940 . ח"ז כתב שהוא צעיר ב15 שנה ממאיר אריאל. חשבון פשוט.
אהבתיאהבתי
מילשטיין הוא חוקר היסטוריה צבאית מצויין ודקדקן. הדעה שלי על פיקוד צה"ל נסמכת במידה רבה עליו אבל אני לא חסיד של ניתוחיו. הוא מנסה לנתח את צה"ל על פי מתודולוגיה שהוא פיתח ונקראת בפיו עיקרון השרידות. אני מעדיף את הגישה של עמנואל ולד.
אהבתיאהבתי