מאת חייל זקן
בעקבות הביצועים הירודים של צה"ל במלחמת לבנון הוקמה ועדת חקירה בראשות השופט אליהו וינוגרד וצה"ל פצח בתחקירים פנימיים. הלקחים יושמו על פי טענת צה"ל במבצע עופרת יצוקה שהוצג על ידו כהצלחה גדולה. וכך סיכם אלוף במיל. משה קפלינסקי:
חלק גדול מתוצאותיו של תהליך זה היה אפשר לראות במבצע עופרת יצוקה. במבצע זה לראשונה זה שנים רבות ישבתי בבית כאזרח וצפיתי בהתרחשויות במסך הטלוויזיה. מלבד העובדה שאנו מקשקשים יותר מדי, היה עבורי תענוג וגאווה רבה לראות את היישום השיטתי של הלקחים הרבים שהפקנו ואת העובדה כי הפעם הפעולה הצבאית התנהלה אחרת לחלוטין, בדרך טובה יותר.
המאמר הוא מסמך מאלף שמאפשר ללמוד ממקור ראשון את דרך החשיבה והניתוח של קצין בכיר בצה"ל. כמסד לתזה הטוענת שלא חל שיפור בצה"ל אשתמש בפרשת המשט לעזה הידוע גם כפרשת המרמרה, שהתרחשה במאי 2010. המבצע הצבאי נקרא "רוחות שמיים 7" ובחרתי בו ולא בעופרת יצוקה ממספר סיבות: הוא אירע מאוחר יותר, במהותו הוא אירוע מדיה שמתאים יותר לאכסניה זו והוא מספק מקור רב ערך של מידע בדמות דו"ח ועדת החקירה בראשות השופט יעקב טירקל.
במשט השתתפו 15 ספינות וכ-1,500 משתתפים. מטרתו הייתה לגרום להסרת הסגר על עזה. ממשלת טורקיה ראתה הזדמנות לרווח מדיני ועודדה ארגונים אסלאמיים ובראשם ה-IHH הקשור למפלגת השלטון להפוך לרוח החיה בו. המארגנים תכננו לייצר אירוע מדיה שבו אזרחים מתעמתים באלימות עם חיילי צה"ל. הסערה התקשורתית שתפרוץ תגרום למנהיגי אירופה להפעיל לחץ על ישראל שיגרום לה לסגת מהמצור על רצועת עזה. מעשה זה יעלה את קרנה של טורקיה ושל מנהיגה ארדואן ויסייע לקידום תוכניתה להפוך למנהיגת העולם המוסלמי. ממשלת ישראל הורתה לצה"ל לעצור את המשט. עיקר המאמץ רוכז באוניה מרמרה, מעבורת שבנויה להסיע מאות נוסעים, משימת ההשתלטות הוטלה על שייטת 13. עם הגעת הספינה למרחק של 70 מייל מחופי עתלית, בלילה שבין 30-31 במאי, בשעה 04:26 החל הניסיון לעלות על הספינה. הכוחות הגיעו אליה בסירות מורנה ובמסוקים. בשעה 05:17 הכריז מפקד האוניה במערכת הכריזה שלה כי צה"ל שולט בה.
האלימות שנלוותה להשתלטות עלתה בחייהם של תשעה תורכים, כולם קיצונים איסלמיים. בנוסף היו מספר פצועים בקרב התורכים. כמה לוחמים נפצעו אף הם. מיד עם סיום ההשתלטות פרצה מלחמת מדיה כאשר אמצעי התקשורת העולמיים מגיבים לאירוע על פי עמדותיהם המסורתיות. דובר צה"ל נצמד לשיטת א-דורה ופרסם את חומריו לאחר שהעניין התקשורתי אבד. בהמשך התברר שנערכה ביזה על ידי חיילי צה"ל. הסערה התקשורתית בעיתוני המערב הביאה להתגלות אדמירלים אבודים בתקשורת הישראלית. עלה על כולם האסטרטג המזהיר של עיתון הארץ, ראובן פדהצור. במאמר שכותרתו "כישלון מכל זווית אפשרית" מסביר פדהצור למפקדי חיל הים כיצד מבצעים פעולת השתלטות על אוניה ושולח אותם ללמוד מהנשיא האמריקאי קנדי.
באוקטובר 1962 פרץ משבר הטילים בקובה. הנשיא קנדי החליט להטיל מצור ימי על האי, כדי למנוע מספינות מלחמה סובייטיות להגיע לקובה ולפרוק את מטענן. המשבר ההוא הסתיים בלי שנורתה ירייה אחת. ייתכן שמפקדי חיל הים וקובעי המדיניות היו צריכים לקרוא על הפרשה ההיא בספרי ההיסטוריה לפני שהחליטו לשגר את לוחמי הקומנדו לתקוף ספינות שעל סיפונן אזרחים.
מי יגול עפר מעיניך, זאב שיף?
בעקבות הסערה התקשורתית החלה גם מערכה מדינית שהגיעה לסיומה עם פרסום דו"ח ועדת פאלמר שהקים האו"ם. בעקבות פרסום מסקנותיה זרקה טורקיה מגבת לבנה לזירה ואסרה על IHH להשתתף במשט נוסף שתוכנן במלאת שנה למשט הראשון. אומנם טורקיה הורידה את הדרג הדיפלומטי של קשריה עם ישראל וישראל אסרה על יצוא טכנולוגיה צבאית מתקדמת לטורקיה, אבל הסחר האזרחי בין המדינות פרח בשנה שאחר המשט. מתיאור השתלשלות הדברים עד כאן עולה שבמאזן הכללי התוצאה משביעת רצון. המשימה המבצעית העיקרית בוצעה בפחות משעה, ויוזמת המשט, טורקיה, נחלה תבוסה מדינית קשה.
התקלות שהתגלו במבצע כללו את התנהלותו המסורבלת של דו"צ וחוסר התייחסות לביזה, אך הייתה להן השפעה שולית על תוצאותיו. לכאורה עלינו להיות שבעי רצון ולחתום בשתי ידיים על דבריו של קפלינסקי. למרבה הצער התמונה הצבאית העגומה שמתגלה במבצע אינה קשורה כלל לפעולת השייטת אלא להתנהלות המטכ"ל. בטרם נתחיל בניתוח הפן הצבאי אומר שלדעתי היוזמה הטורקית נידונה לכישלון מלכתחילה. באווירה השוררת היום באירופה, הזדהות מדינאי מערבי עם קבוצת איסלמיסטים תורכיים היא בגדר התאבדות פוליטית, שכן הללו שנואים אף יותר מהישראלים. בטורקיה עצמה, הצגה של קבוצה המקורבת לארדואן כקורבנות חסרי אונים אינה עושה טוב למי שמתיימר להיות מנהיג האזור.
כנקודת מוצא לניתוח הצבאי נשתמש בדברים שאמרה ועדת טירקל על פעילות המטכ"ל. הוועדה השתמשה בממצאים של ועדת בדיקה צבאית בראשות האלוף במיל. גיורא איילנד.
פקודת המבצע המטכ"לית המעודכנת ביותר שהופצה לפני האירוע מגדירה את המטרה…: "צה"ל ימנע הגעת כלי שיט בלתי מורשים לרצועת עזה".
המשימה…: "חה"י יאכוף סגר ימי המוטל על רצועת עזה וימנע כניסת כלי שייט לרצועת עזה תוך שמירה על פרופיל תקשורתי נמוך ככל הניתן.
הפקודה המטכ"לית סוקרת את הכוחות וחלוקת המשימות ומצורפים לה שבעה נספחים העוסקים בנושאים שונים, בהם חלוקת תחומי האחריות לטיפול בהרחקתם מישראל של נתינים זרים שהשתתפו במשט; תפיסת ציוד לנתינים זרים המגורשים על רקע ביצוע עבירות ביטחוניות; דגשים משפטיים וכן נספחים העוסקים בתחומים כגון הפעלת מיסוך אלקטרוני, דוברות, תקשוב ולוגיסטיקה. במסגרת הנספח העוסק בתפיסת ציוד אישי של משתתפי המשט הושם דגש על ביצוע בדיקות בהקשר של ביטחון מידע ומצוינת הסמכות המוסמכת לאשר פעולות שונות ביחס לתפיסת הציוד ולטיפול בו. פקודת המבצע הימית מגדירה את המשימה באופן הבא:
"כוח משולב של מש/ 13 [שייטת 13] בסיוע לוחמים 'גל ב' [לוחמים מיחידות נוספות שנועדו לעלות על כלי השיט לאחר סיום ההשתלטות] ימנעו כניסת כ"ש [כלי שיט] לרצועת עזה תוך שמירה על הלגיטימציה". הפקודה הימית מפורטת מאוד… אשר להיבט של הקצאת הכוחות לשלב הימי של המבצע, הוחלט כבר בשלבים מוקדמים של ההיערכות למבצע רוחות שמיים 7 שהדרג המפקד יהיה דרג בכיר ביותר, כולל מפקד חיל הים עצמו".
כאשר מסתכלים בקטע הזה בעיניו של המנטור הצבאי שלי, עמנואל ולד, ומצרפים את התקלות בתפקוד דו"צ ואי מניעת הביזה, עולים מספר פגמים מהותיים שעל חלקם עמדנו בעבר.
פגם א' – אי-הפקת לקחים מהעבר.
משה צ'יקו תמיר, ששירת בגולני תחת פיקודו של אשכנזי כותב בספרו מלחמה ללא אות:
כשהתחלתי לנבור בספרות המקצועית העוסקת בלחימה נגד גרילה, רותקתי והתביישתי באותה עת. אפילו נושאים בסיסיים, כיצד יש להציב מארב, התבהרו לפתע. עיון קצר בספרות המקצועית הרבה העוסקת בתחום הזה הבהיר, למשל, מדוע נכשלנו פעם אחר פעם במארב הכוכב המפורסם.
פגם ב' – עיקור שרשרת הפיקוד
מפקודת המבצע עולה שהרמטכ"ל היה המפקד הישיר של הפעולה. על פי דברי טירקל, אפילו החלק הטכנו טקטי נוהל על ידי המטכ"ל. בצבאות מערביים מקובלת התפיסה של פיקוד מונחה משימה. תפיסה זו הוגדרה היטב על ידי גנרל פטון:
"אף פעם אל תאמר לאנשים איך לעשות דברים. אמור להם מה לעשות, והם יפתיעו אותך בכושר ההמצאה שלהם"
האתוס של צה"ל מאמץ את הגישה הזו. במסמך שפרסם ב-2006 מטכ”ל, אגף מבצעים, חטיבת תוה”ד תחת השם "התורה הבסיסית לפיקוד ולשליטה" נכתב:
"התפיסה של פיקוד משימה מגלמת את ההנחה שלפיה כל מפקד הוא המתאים ביותר לבצע את מה שנדרש ברמה שלו, בתחומו ובאמצעות הכוח שעליו הוא מופקד. מכאן שהמפקד הכפוף ייטיב לבצע את משימתו לאור כוונת הממונה מכל מפקד אחר, לרבות הממונה עצמו. חלקו של הממונה מתבטא בקביעתה של תכלית משימה, ה'מה', ובהכתבת המעטפת שבתוכה אמור המפקד הכפוף להחליט ולפעול לביצוע חלקו בהשגתה. על המפקד הממונה להקנות למפקד הכפוף מרחב החלטה ופעולה מרבי ולהימנע מלהכתיב לו את ה'איך', כלומר את שיטת הביצוע".
במטה של אשכנזי לא קראו את המסמך הזה, וניתוח הפקודה המטכ"לית מעיד על כך שאילו האריך ברק את כהונתו היינו מוצאים את חברי המטכ"ל משתלשלים בחבלים מהמסוק הראשון במשט המרמרה הבא.
בעיה שידידי ולד ייחס לה חשיבות עצומה כגורם לאי תפקוד צה"ל, אבל לא הופיעה מעולם בדוחות הוועדות היא ניפוח המפקדות. לבעיה זו היבט כלכלי וגם מבצעי רחב. במחקר שנעשה בסוף שנות השבעים נמצא שמספר התפקידים הראשיים במפקדת אוגדה (מפאו"ג) בצה"ל הוא פי 1.4 מאשר במפקדת אוגדה אמריקנית ופי 1.8 מאשר במפאו"ג בריטית. סגלי האג"ם במפקדות האוגדה והחטיבה בצה"ל גדולים פי 2 מהמקובל בצבא ארה"ב ופי 2.4 מהמקובל בצבא בריטניה. כוח האדם לניהול מאמץ המנהלה (תחזוקה ושלישות) גדול במפקדת האוגדה בצה"ל פי 1.7 מאשר במפקדת אוגדה אמריקנית. בבחינה נוספת שביצע אגף התכנון ב-1984 הוא השווה בין אוגדה אמריקנית לאוגדה בצה"ל מבחינת היחס שבין אנשי המפקדה לבין הכוחות הלוחמים והאמצעים העיקריים (טנקים, תותחים וכדומה). הבחירה בהשוואה לאוגדה האמריקנית מתבססת על כך שהיא מתאפיינת בתקורות גדולות משל צבאות מערביים אחרים דוגמת צבאות גרמניה ובריטניה. מסקנתו של אגף התכנון הייתה ש"על פי המודל האמריקני ניתן לצמצם את המפקדות באוגדה ב-50%, שהם כ-1,000 תקנים. מפקדי צה"ל השונים היו מודעים לבעיה ואף התבטאו בפומבי: "מה שלא יורה יקוצץ" (אהוד ברק) "צבא קטן וחכם" (דן שומרון). אפילו המאור הניהולי, שאול מופז, שהפיץ את הספר מי הזיז את הגבינה שלי? אמר:
"אני רוצה לומר לכם שצה"ל הוא מהצבאות היחידים בעולם שב-15 השנים האחרונות קטן בסדר הגודל שלו, אבל משום מה גדל במפקדות שלו. המפקדות הלכו ותפחו, ואני הגעתי למסקנה שנכון לצמצם את היקף המפקדות ולחזק את המערך הלוחם".
המספרים שהבאתי מתייחסים לחלק הלוחם של צה"ל. חוששני שאילו הייתי מביא מספרים נוספים המתייחסים לחלקים אחרים של צה"ל והמהווים את עיקר מניינו הייתי גורם למרד מסים.
מאז שנות השבעים לא בוטל שום תקן פיקודי, בבחינת תקן משוחרר לא יוחזר, והניפוח המשיך גם לאחר שהמערכות מוחשבו. כאשר בשנים מסוימות נדרשו קיצוצים הם גולמו תמיד בהפחתת אימונים ומלאים. צה"ל מכשיר קצינים במספרים גדלים והולכים וממנה אותם לתפקידים שבצבא המנוהל כראוי מבוצעים על ידי נגדים. מעבר לבזבוז ולחוסר תפקוד של מִפקדות, הדבר גורם גם לזילות במעמד הקצין. למרבה הצער אין שום סיכוי לתיקון שיבוא מבפנים והדרך היחידה לתקן את צה"ל היא מינוי שר ביטחון שלא צמח בצבא ומתקשה בבליעת צפרדעים.
—
V: אם מי מכם מוצא טעויות עובדתיות בכתובים, אנא, תקנו אותנו. תודה.
ולווט אנדרגראונד 
מארב הכוכב? מה זה, בבקשה.
אהבתיאהבתי
המטרה בעצירת המשט של מרמרה היתה לקיים את הסגר על עזה. עצירת משט היא חלק ממטרה רחבה זו. התוצאה של פעולת חיל הים היתה ביטול בפועל של הסגר על עזה. הכישלון הטקטי של חיל הים הפך לכישלון אסטרטגי. כמובן שאני לא מביע דעה האם היה נחוץ או לא נחוץ להטיל סגר על עזה. אבל ככל שזו היתה המטרה המוצהרת, הרי שהפעולה היא כישלון מוחלט. במבחן התוצאה, בעיניים של מי שרצה להמשיך ולקיים את הסגרעל עזה היה עדיף אפילו לאפשר את המשט ללא כל הפרעה.
אהבתיאהבתי
התנועה החופשית של אניות לנמל עזה מאששת את ראייתך האסטרטגית. כשלון של מבצע צבאי הוא אי ביצוע משימה. קרא שוב את הפקודה והשווה לתוצאות.
אהבתיאהבתי
אין תנועה של אניות לנמל עזה כיוון שאין צורך בכך. עד המשט ישראל מנעה הכנסת מצרכים וסחורות רבים מאד (כולל חישובים אידיוטיים של "כמה קלוריות הם צריכים") ונקטה גישה של "כל מה שלא מותר במפורש אסור להכניס". מאז, יש הכנסה כמעט חופשית של כל מה שזז. גם המצרים, ששיתפו פעולה באכיפת הסגר הרשמי (גם אם העלימו עין מהמנהרות) נותנים היום מעבר חופשי כמעט. בסופו של דבר, התוצאה היתה התמוטטות ההסגר על עזה.
אהבתיאהבתי
בעידן אפקט הפרפר הכל תלוי בפיל שבקנה הרובה של טוראי שוויק.
כל השאר הוא ברברת ברשת.
אהבתיאהבתי
צה"ל טוען שחיילים לא צילמו כי נגמרו להם הסוללות. הינה דוגמה לשלומיאליות, ראש קטן ואזלת יד. האם זה לא היה באחריותו של המפקד ( איזנר) לדאוג שיצלמו. ואם נגמרו הסוללות במצלמות. מה עם הסמרטפונים. הבחור הדני אמר שהחיילים צילמו. אולי הם צילמו משהו שלא נעים לצה,ל להראות ולכן הם מספרים שלא צילמו.
אהבתיאהבתי
שולמית, נקודה מצויינת.
אהבתיאהבתי
אני מציע לך לפתח חשד לביטויים תקשורתיים כמו "צה"ל אומר" ו"קצין בכיר אמר". זה כמעט תמיד ספין שנועד להסתיר את האמת.
אהבתיאהבתי
מה על הרעיון הבלתי נתפס של פחות שימוש בכוח ויותר שימוש בתבונה ?
לא בישראל של השנים האלה.
בתקופות אחרות אולי הממשלה היתה מתכנסת ומחליטה לתת למרמרה להגיע לחופי עזה מתוך הבנה שאין סיכון ביטחוני ושישראל יכולה להתמודד עם יום יומיים של חגיגות שמחה של האומללים ברצועת עזה.
באותה מידה יכול היה שלום אייזנר להורות לכוח המילואים לאפשר את המשך מסע האופניים אבל אם אפשר להשתמש בכוח אז איזו סיבה יש להפעיל את השכל הישר ?
זו הבעיה הגדולה של צה״ל ולא הדברים שנכתבו בטור הזה.
אהבתיאהבתי
טעית פעמיים.
1. סגר ימי שלא נאכף מאבד את תקפותו החוקית. מדוע אינך מציעה לטורקים לוותר על מאבק אלים?
2. מטרת הפורעים האנטישמים של הISM היתה לחסום את כביש 90 כפי שמופיע באתרם. משנחסמו על ידי הכח של אייזנר ניסו לפרוץ את המחסום בכח ונהדפו.
אהבתיאהבתי
לדעתי:
עודף קצינים הוא לא הבעיה.
אתה מניח שאם מפחיתים את הקצינים מפחיתים את הסד"כ- אבל זה לא נכון- פשוט יחליפו אותם במש"קים- סמבצים וכדומה- נגדים זה כבר יותר כסף -לא פחות.
לא שינת כלום.
היתרון היחידי של נגדים הוא שהם פחות מחליפים תפקיד והם בדרך כלל מבוגרים יותר ומקצועיים יותר- את זה אתה יכול לעשות גם עם הקצינים- תאריך את משך התפקיד ותראה אם יש שיפור
אהבתיאהבתי
אינני יכול להתייחס לעובדות שאתה מנתח בפוסט הזה. אינני מומחה לענייני צבא. אבל כבעל נסיון בשירות סדיר ומילואים (עד שהצבא נפטר ממני) וכאזרח מתעניין באמצעי התקשורת, אני מוחא לך כפיים.
במשך שנים ארוכות אני מוצא דוגמאות רבות מאד, רבות מדי, שצה"ל משקר כצבא ושקצינים משקרים גם כבודדים.
עצוב לי מאד, כי ההטעיה של צה"ל פוגעת במדינה. אי אפשר לנהל/לפקד בלי לדעת את האמת.
אהבתיאהבתי
תענוג גדול. כרגיל.
תיקון קטן – חייל זקן טועה, מאחר ובעשור הקודם פיקוד העורף איחד את מחוז צפון יחד עם מחוז חיפה, ובכך חסך עשרות תקנים והרבה מאוד כסף. אופס, בעצם בשנה שעברה הוקם מחדש מחוז חיפה של פיקוד העורף וחייל זקן בעצם צודק…
אהבתיאהבתי
יפה שהבאת נתונים מדויקים משנות השבעים, הופך את הפוסט למעודכן יותר מתכנית טלוויזיה מסוימת.
אהבתיאהבתי
פיספסת את הנקודה. בשנות השבעים היו עדיין בצה"ל אנשים שהוטרדו מהניפוח ואספו נתונים. מאז אפילו את זה לא עושים. זה מחזק את התזה.
אהבתיאהבתי
https://www.innocentive.com/ar/challenge/9932703
האם בעקבות ההשתלטות הכושלת החליט חיל האויר האמריקאי לשפר את חבל ההשתלשלות?
מה שכן הם מוכנים להשקיע כסף רב בשיפור השיטה, הם מפרטים שבצד היתרונות של הפשטות, חוסר הצורך להכין מנחת, והמהירות, יש חסרונות רבים בדמות התרסקויות נחתים על הסיפור כפי שניתן ללמוד מיו טיוב
http://www.youtube.com/watch?v=BOh79penASk&NR=1
הבעיה העיקרית היא שהלוחם לא יכול לייצר אש מהרגע הראשון על הקרקע, גם לאמריקאים אין פתרון כרגע.
אילו היה למי מהקוראים פתרון לבעיה, היה מקבל חמש עשר אלף דולר.
ולא, "אמרתי לכם שזה לא יעבוד" זה לא פתרון! זה אולי עובד בבלוג ביקורת אבל בעולם האמיתי צריך אלטרנטיבה עובדת.
אהבתיאהבתי
כדאי להפנות את האמריקאים לפדהצור
אהבתיאהבתי
שלום לותיק
לא צריך פדצור. בהנחה שתבין בין המילים ראה,
זה למשל עלה במכה ראשונה:
Superimposed perspective visual
cues for helicopter
hovering above a moving
ship
זה עולה בגוגל כשמבקשים
Technion NASA HELICOPTER
יש עוד ואני מקווה שלא הכל נמצא בגוגל. פשוט
כך בדקתי מה מסווג ומה לא. כמו שאמרתי זה
לא פשוט וישראלים ואמריקאים מחפשים פתרונות.
ויש. עדיין עם ישראל חי. וזאב שיף באמת חסר
לי, היה איש חכם.
נ.ב. גם באיימס איוווה אובמה אינו האישיות הכי
פופולרית.
תודה עבור זמנך
אהבתיאהבתי
כנראה שבדיקה ואימות אינם מתאימים לרוח הזמן. תודה על האינפורמציה
אהבתיאהבתי
ואני תמה מאז ומעולם:
מחזורי הגיוס, ביחס כמעט ישיר עם גודל אוכלוסיית מדינת ישראל, גדלים בהתמדה.
צה"ל מחזיק כיום כמעט 180,000 חיילים בסדיר. גבולות הארץ, לא גדלים עם השנים, (אולי להפך…).
מדוע צה"ל ממשיך לגייס מכל הבא ליד? האם צרכי כח-האדם מתנפחים משנה לשנה?
נראה, חוק גיוס חובה שנחקק אי-שם בשנות החמישים, מיותר למאד. כמות כח-האדם בצה"ל מנופחת לחלוטין, ואין לה הצדקה בשום אופן שהוא.
אהבתיאהבתי
כשמדובר בחיילים סדירים הפתרון קל וברור – לגייס את כולם (עלק), אבל לפחות זמן.
אהבתיאהבתי
גיוס לטווח קצר לא מוצדק כלכלית.
עד שחייל מסיים את תקופת ההכשרה, נותר לו זמן מועט ביותר עד לשחרור.
הפתרון – לעניות דעתי – הפוך, לגייס חלק קטן מהחיילים, אלו הכשירים ביותר לתפקידים המוצעים, לזמן רב יותר, תמורת משכורת גדולה יותר.
לדוגמא: במקום 180.000 חיילים למשך שנתיים ושמונה חודשים (ממוצע), לגייס 100.000 חיילים, למשך 5 שנים בממוצע.
אהבתיאהבתי
הבעיה עם גיוס מצומצם היא שהצבא הופך לצבא שכירים ולא לצבא העם, ויש פה בעיה מוסרית-חברתית. זהו אחד המתחים העיקריים בחברה שלנו.
במקומות שבאמת יש בעיה בעקבות הכשרה ארוכה יש כבר היום מסלולי קבע.
מרבית החיילים, גם אלה שעוברים הכשרה של חצי שנה עד שנה (והם מעטים), יכולים להסתפק בשירות של שנתיים. הרי עיקר העניין הוא שהם יהפכו לחיילי מילואים מאומנים למקרה של מלחמה. צה"ל לא באמת צריך חי"רניקים רובאי 07 כדי לאייש עמדות שמירה ומחסומים.
אהבתיאהבתי
כאשר 180 אלף צעירים בני 18 עד 21 משרתים ב"צבא העם", הממשלה יכולה לספר לכם שהאבטלה נמוכה ומצב המשק מצוין.
אני חושב שכדאי להסתכל על זה בפרמטר כלכלי. כאשר מפריטים את כל המדינה לדעת, הצבא נשאר משום מה אי של יציבות בלתי מופרטת. איזו הפתעה 😥
אהבתיאהבתי
אחד
אתה חי בסרט שלא חסר כוח אדם
הצבא במחסור תמידי.
ועם יש מקום לקצץ אז שיקצצו במילואים קודם.
אהבתיאהבתי
מנסיון אני יודע שחסרים לוחמים.
אולי יש הנחה שמתוך 100% של המתגייסים יהיה 40% לוחמים לכן מנסים לגייס כמה שיותר?
תהייה ללא מענה.
אהבתיאהבתי
לדעתי, כל כשל מבצעי של צה"ל מקורו בכשל הארגוני שמוזכר לקראת סוף הפוסט ומתואר בהרחבה בספרו של עמנואל ולד, קללת הכלים השבורים.
הנה 12 עמודים מהספר שמתארים את הבעיה העיקרית של צה"ל אז והיום – יותר מדי קצינים. נכתב לפני 25 שנה ורלוונטי כאילו נכתב היום (אפילו האזכור הקטן בעמוד 152 לגבי הטיול אחרי הצבא).
הבעיה הזאת היא לא בעיה שקל לפתור. אף פוליטיקאי לא רוצה פיטורים של עשרות אלפי עובדים ברקורד שלו. בטח לא הרמטכ"ל או שר הבטחון שכבר חושבים על הג'וב הטבעי הבא שלהם. זו לא בעיה שמוגבלת לבכירים. גם קצינים זוטרים נגועים בניגוד אינטרסים – בארץ קטנה כמו שלנו שכולם מכירים את כולם ופוגשים אחד את השני שוב ושוב, אף אחד לא רוצה להתעסק בפיטורים וכולם רוצים להיות הסחבק שמקמבן לחבר'ה ג'ובים טובים.
אהבתיאהבתי
פיטורים הם לא כל כך בעיה בצהל. סגור את בהד1 לשנתיים והנה מצבת הקצינים פחתה ב-30%. וזה שהקצינים בממוצע צעירים יותר ועוברים תפקיד כל חודשיים גם זה יכול להסביר למה צריך כל כך הרבה. לא כל כך מעמיק להשוות צבא בגיוס חובה לצבאות מקצועיים.
אהבתיאהבתי
כרגיל, הולך סחור סחור בשביל להגיע לטיעון שבפסקה האחרונה, למרות שהקשר מאוד רופף.
הסיבה שהמפקדות בצה"ל מנופחות מאוד פשוטה כשמנתחים זאת בצורה כלכלית במקום צבאית – לצה"ל יש אינפלציה של חיילים שעלותם נמוכה.
אהבתיאהבתי
מדובר בקצינים. עלות קצין בצה"ל גבוהה מעלות קצין אמריקאי
אהבתיאהבתי
תלוי באיזה דרגה. רוב הקצינים הם סגנים המשרתים בקבע שנה שנתיים במשכורת מגוחכת ואז משתחררים. ריבוי הקצינים הוא גם צורך שנובע מריבוי החיילים.
אהבתיאהבתי
גיוס חובה וריבוי קצינים זוטרים משפיעים אבל אינם הגורם המרכזי. עובדה שברמת הגדוד הבעייה אינה קיימת. מבנה אוגדה צריך להיגזר מתוך דוקטרינה ביטחונית סדורה שממנה ניתן להקיש על התפקידים הנדרשים. כשאין כזו, התוקף של ההחלטות נסמך על זה שהמחליט הוא "ביטחוניסט" וכך הגענו לזרוע יבשה שאינה מתפקדת. אחת התופעות הכי מוזרות שיש בצה"ל היא שימוש בכוחות לא אורגניים שמקימים לטובת קיביצערים. כך תמצא בספרי המלחמות את כח "מיקי" ואת כח "ברקיקי"
אהבתיאהבתי
היחס בין מספר הקצינים לבין מספר ההיילים בצה"ל היה כפול מזה של הצבא האמריקאי כבר בשנות ה80 של המאה הקודמת (על פי ולד). מאז הוא רק הורע (לא הצלחתי למצוא נתונים עדכניים)
אהבתיאהבתי
לטעמי הפוסט ארוך מדי -שלא לצורך-תיאור הפרטים הידועים לכל אודות אירועים שעדיין צרובים בזכרון של מרבית הקוראים- מיותר
אהבתיאהבתי
חייל זקן, תודה. לא שאין לי השגות פה ושם, אבל חפיף.
אהבתיאהבתי
אני חותמת על המשפט האחרון שלך, חייל זקן.
אפשר הסבר למשפט "מי יגול עפר מעל עיניך, זאב שיף"?
אהבתיאהבתי
זאב שיף היה הפרשן הצבאי של הארץ. איש מקצוע רציני ודקדקן. פדהצור בור חסר הבנה אבל מתאים לאסכולת העיתונות של שוקן הצעיר.
אהבתיאהבתי
את זה אפילו אני, הקטנה באלפי מנשה, הבנתי.
אהבתיאהבתי
קטן, קטן, אפילו פיצפון, אבל נודניק גדול.
אהבתיאהבתי
רגע, רגע. השכלתו הפורמלית של זאב שיף לא ידועה. ראובן פדהצור הוא בעל תואר דוקטור. אמנם זאב שיף בחאקי היה מין ג'יימס בונד קטן אבל פדהצור היה טייס קרב והגיע לדרגת רב סרן. אז איך הוא בור חסר הבנה?
אה, הבנתי. "כישורים" זה חשוב רק כשאתה רץ לראשות הממשלה או לשר חינוך. כשזה "רק" פרשן צבאי כישורים אקדמיים ונסיון צבאי קובעים פחות.
אהבתיאהבתי
לא ידעתי שבקורס טיס מלמדים שיטות השתלטות על אניות. תודה שהארת את עינינו.
אהבתיאהבתי
לא ידעתי שבגדוד 13 מלמדים השתלטות על כלי שיט, אולי בשייטת 13 ??
אהבתיאהבתי
מסרבת לקרוא פוסטים של מי שמעביר ביקורת
אבל אינו מוכן להזדהות בעצמו ולהיות חשוף לביקורת.
לא מתאים כאן. לא מכובד.
מעניין מה וולווט היתה אומרת על מאמר שכזה בעילום שם במקום אחר.
אהבתיאהבתי
אינך חייב לקרוא את הספר. רק קרא בקול רם את הכותרת, חזור עליה כמנטרה חמש דקות מדי יום. "חמישים גוונים של אפור" תן להם להתמוסס אל מחזור הדם שלך. לאחר שהמנטרה תגיע לכל תא בגופך, חזור לכתוב פוסטים.
בקשר לולד, בקש מהגבינה שתחביא את הספר שלו. גם כותב מוכשר ממך, יכשל אם יראה בספר אחד את מצפן חייו.
אהבתיאהבתי
ממה שקראתי על הספר, הכותרת היא כנראה הדבר הטוב היחיד בו.
אהבתיאהבתי
הכותרת כמובן מהשיר של המנקיז, שהכתפו הצוות הפורה הזה, ומה נחמד להוסיף מידע הכרחי להבנת הפוסט של חז"ן.
אהבתיאהבתי
הם כתבו את השיר, ולא הכתיפו נשקם.
אהבתיאהבתי
תודה על הלינק לשיר היפה
אהבתיאהבתי
זה פוסט אורח? מי כתב?
אהבתיאהבתי
היא מבקשת להישאר בעילום שם.
אהבתיאהבתי
אופס, סליחה. תוקן
אהבתיאהבתי
ולד לא היה ידידי. הקשר שלי אליו הוא מסמך שמנתח את ביצועי צה"ל וידוע בשם דו"ח ולד.
אהבתיאהבתי
איש לא חושד שהוא ידידך באופן ליטראלי.
זה כמו שאכתוב "ידידי קאמי היה אומר"
אהבתיאהבתי
סחבקים זה גולני. אני מעדיף היררכיה.
אהבתיאהבתי
קרא מתחת לכותרת
אהבתיאהבתי
אכן תוקן – ניחשתי כך. פוסט מעניין, תודה.
אהבתיאהבתי
חייל זקן, אני לא יודע מי אתה אבל ליקקתי אצבעות
אהבתיאהבתי