לא שופטת את שערי יום הזיכרון/ ערב יום העצמאות. נו, אף קלישאה לא חסרה, לעתים עקמומית פחות, לעתים יותר. "בין עצב לשמחה", "בין דמעה לשמחה", "דגל הדמעות", "דגל התקווה".
רק בהארץ יום הזיכרון לא משתלט על השער, והכותרת לכיתוב התמונה צנועה ומאופקת: "ישראל מתייחדת עם זכר הנופלים"
גם במקור ראשון לא מתחכמים עם דמעות ושמחות ודגלים: "מדינת ישראל מרכינה היום ראש לזכר חללי מערכות ישראל"
(אפשר היה להדק, אבל פסדר).
יום העצמאות השנה נפל במועד קשה לעיתונים, שצריכים היו להתמודד עם שתי סגירות חגיגיות בשבוע: לחג ולשישי. בגלל הדחיסות, צריך היה לעשות הכל ביחד ובמקביל.
מאחר שבישראל, גם בעיתונות, לא נוהגים להכין שום דבר מראש, מה שיכול היה להקל על הלחץ, אני משערת שכל עובדי מערכות הדפוס נקרעו השבוע עד זוב.
מבזקים
אז מה אכפת לכם ששחזרו מחנה ריכוז בבסיס חיל האוויר? גם זה זילות השואה?
כתבה דומה לזו של גילי כהן בהארץ על תלבושת אחידה לקברים הצבאיים התפרסמה לפני שנה וחודש ע"י יובל עופר בבמחנה.
אותם מרואיינים (נו, ברור, כמה אנשים בישראל כבר יכולים להתראיין ממלכתית על הסוגייה), אותו רעיון.
רשת ג' הצטרפה לגל"צ וגם היא לא שידרה את שרים בכיכר.
נכדו של מאיר פרוש חגג אמש ברמצווש.
מכתב אזהרה משונה הגיע ללשכת שר ההסברה בעניין הסכנה שבאירועי יום העצמאות.
ערב יום הזיכרון הקודם הביע פה אמנון לורד ספקות באשר למספר הנופלים במערכות ישראל וקומם עליו רבים.
לאחר מכן השיב למבקריו, אבל אלו לא נכנעו.
לחם עבודה/ בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
החלו הפיטורים בגל"צ. הדוברת טלי טננבוים ועוזר המפקד, נאור דהן, ייפרדו מיפו.
אלעד מן מתייחס לכתיבה בשקל הפושה ברשת, נושא שדובר בבלוג לא פעם.
השאלות והתשובות עם אלדד יניב, אתמול בהארץ.
פרויקט מדהים של הספרייה הלאומית: 16 עיתוני ילדים עלו לרשת.
יש דור או שניים שעלולים לבלות את החג כולו באתר. יותר זול ויותר בריא ממנגליישן.
מנהל חדש ללשכת נתניהו, איל חיימובסקי.
כוכבים ברשת. וויי, גם ולווט.
סמי פרץ עוקב אחרי בועז כהן. טקסט מצוין על עיתונאי ותיק ביום שאחרי.
מאז הלכה לעולמה תוכנת העריכה המצוינת פיקניק ב-19 באפריל, כלומר נבלעה בכרס של גוגל פלוס, חיי אינם חיים. אני לא מצליחה להבין איך עובדת העריכה בפיקאסה (לאן נעלמות כל התמונות? איפה עושים קרופ?)
אני מנסה כל יום תוכנה חינמית חדשה, האחת מצ'וקמקת מהשנייה. פיקניק, פיקניק, למה עזבתיני?
ומה, אף אחד מכתבי הטכנולוגיה לא חשב להקדיש לה 100 מילה?
פססט, הארץ סניף פייסבוק, בחייאת, תעלו את השער. תודה רבה.
מסביב לעולם
המקרה של פטריק וסוזן, אחים שנפגשו כבוגרים (כמעט) וילדו יחד ארבעה ילדים, יהיה, כך לדעתי וע"פ הסטטיסטיקה הרבה פחות נדיר מכפי שהוא היום, בגלל החיסיון האופף את תורמי בנק הזרע.
לפני פיזור
תחקיר עליו אני עובדת בשנה האחרונה:
כך נהרג הדוד שלי, בנימין למפל, והוא בן 18 ושבוע.
בדרך לקריית שאול.
להת' בחג.
ולווט אנדרגראונד 
ובעוד הישראלים חוגגים, אני שומע את החזיזים. דרום סודאן
נלחמת בצפונה ולהיפך, השנה לא ישלחו נציג לחידון התנ"ך.
עירק מתפרקת בעזרת תורכיה (חומר מעניין ארוך ומלומד
בהפנייה). מסוריה אין חדשות, כשנהרגים שם פחות מעשרים
איש ביום אין אלו חדשות. בבחריין הסונים מטפלים בשיעים
כמו שהשיעים היו מטפלים בהם אם יכלו. במצריים נגמרים
הדולרים והמטורפים סגרו את ברז הגז לישראל. מה יעשו עם הגז?
בלבנון בגלל עליית המחירים הותירו את מחיר חבילת הפיתות
כפי שהייתה אבל הורידו 100 גרם במשקל, החלטת ממשלה.
עוד החלטה להתחיל לארגן אפשרות בחירה ללבנונים בחו"ל.
בתימן מלחמה + מזלטים אמריקאים שהורגים מלמעלה. ארה"ב
החליטה לבנות יחידת מודיעין מיוחדת לאירן, זו בעצם הודעה
שהם לא יודעים מה הולך שם. אביב ערבי במלוא תפארתו.
http://www.dailystar.com.lb/News/Middle-East/2012/Apr-25/171403-iraqi-kurd-leader-hints-at-secession.ashx#axzz1t4HVcSCn
אהבתיאהבתי
פכים קטנים.
היום ברדיו, בתוכנית של כספית ורוזן, אחד מהם (היה רק אחד מהם עם מגיש אורח ואיני מבדילה ביניהם לפי הקול) ציין שכל שנה ביום הזכרון העסק נהיה קשה לו (ולאחרים) יותר בניגוד אולי למחשבה שעם הזמן…
לא היה לו הסבר.
ההסבר שלי הוא שכל שנה כבודו פשוט מזדקן והסוף נראה כל שנה יותר קרוב. חלק מהקושי (על האחרים) זה בעצם קושי ההפנמה העצמית. החברים המתים הרי נשארים צעירים לנצח.
בשיחה עם ראש עיריית י-ם ראש העירייה הסביר את ההבנה לנפילת אנשים למען המולדת בהסבר הכי פשטני שתשלום הדמים הוא בעצם הכי זול ככה לאור היסטורית ההישרדות היהודית הארוכה שלנו מזה אלפי שנים. באותו הקשר נאמר שעופר שלח מוסיף למילים יום הזכרון גם את המילים יום הזעם ולדעתי ההזדקנות שלו היא פשוט מהירה יותר.
התארחה בתוכנית האמא של חנן ברק הי"ד, מפקד הטנק שממנו נפל גלעד שליט בשבי, שנהרג באותו יום יחד עם פבל סלוצקר. אישה משכמה ומעלה כולל הודאה שלא פעם חלפה במוחה המחשבה לו זה היה הפוך וחנן היה נופל בשבי וגלעד נהרג.
בסימן אחר. בחדשות אמרו שקשישה בת 91, ניצולת שואה, נשדדה בבית אבות בשרון ע"י 3 אנשים שאחד מהם עובד בבית האבות. ממש לא הייתי צריכה שיגידו לי שכל השלושה נמנים על בני דודינו. תקראו לי גזענית אבל ממש לא נפלתי מהכסא כשנאמר שכולם מקלנסווה.
חג עצמאות שמח.
אהבתיאהבתי
ברור, יהודים לא ישדדו ניצולת שואה, הממשלה שלהם עושה זאת בשבילם.
אהבתיאהבתי
פיקניק עדיין עובדת.שלחתי לך פרינט סקרין
ובקשר ליום הזיכרון אני רואה הבדל גדול בהתייחסות של מי שהיה קרבי לבין מי שלא היה קרבי ולא איבד חברים לקרב
אהבתיאהבתי
זוכרים את הריצרץ? היובל והבלוג של וולוט ? אז בלבנון מצחיקן נשפט לכלא באשמת
פתיחת הרצירץ על הבמה וחשיפת תחתוניו. והנה הפגנת החברים למענו בבירות.
חוץ מזה הייתה ישיבה של ועדת שביתת הנשק הלבנונית ישראלית. האו"ם אומר שהייתה
ישיבה מוצלחת.
http://www.dailystar.com.lb/News/Local-News/2012/Apr-25/171384-actors-protest-colleagues-jail-sentence.ashx#axzz1t4HVcSCn
אהבתיאהבתי
נו, חשבתי שכבר טחנו את הנושא הזה עד דק. אזכיר שוב, תחזיקו חזק: כמו שלא מכל זיון נולד ילד, כך גם לא מכל תרומה נולד ילד.
למרבה הצער (בעיקר הכלכלי) ברוב המקרים כדי "לייצר" ילד אחד נדרשות כמה וכמה וכמה ועוד כמה תרומות. כמו כן, רוב הנשים פונות לבנק הזרע כשהן על סף סוף הפוריות שלהן, מה שמעלה עוד יותר את כמות המנות שהן קונות כדי להפוך לאמהות.
השאלה אינה כמה מנות התורמים תורמים, אלא כמה לידות יש מהמנות האלה.
אהבתיאהבתי
אם כבר מדברים על בעיות בשימוש בתוכנות אז לי יש בלגן שלם עם פלאש פלייר. 1. לא מאפשר לראות את הוידאו בערוץ 10 ובעוד אמרים. אני מסדרת באתר אחד וזה אובד באתר אחר. כבר מחקתי והעליתי שוב , מספר פעמים . כבר נסיתי את כרום וגם את אקספלורר. מאז שהתחלתי לעבוד עם חלונות 7 אני ממש סובלת, שלא לדבר על אופיס 10
אהבתיאהבתי
http://photofiltre.en.softonic.com/
,תוכנת עריכה קלה ונוחה לעבודה. אנ משתמשת בגירסה מלפני מספר שנים.
אהבתיאהבתי
למי שהחמיץ מאתר הארץ. שטיקים.
אהבתיאהבתי
נתניהו, שאיני מצביע עבורו, חזר על תרגיל פשוט בו
הציג את גודלה היחסי של ישראל ע"י כיסוי שטחה
בכף יד ובוהן על מפת המזרח התיכון. נזכרו שכבר
הראה זאת ב 1990 והראו זאת ב TV בנוסף לאמירת
המראיינת שדברים במזה"ת לא משתנים. מה לעשות
כך מוכרים רהיטים, גבינה, רעיונות פוליטיים, תרופות
כל דבר. לא בפטפטת ארוכה מיגעת סותרת עצמה
שבגללה למשל, אל ג'זירה מציגה כבר כמה שבועות את
מיצי-מרידור. מה לעשות, האיש יודע יודע לקדם מכירות
גם את צדקת ישראל.
אהבתיאהבתי
כבר למעלה מ-20 שנה שהוא טוען בעזרת אגודלו שישראל היא מדינה קטנטונת המוקפת במדינות ענק הרוצות לכל הפחות לנגוס בשטחה.
חוצפה שכזו.
טוב שמישהו תפס אותו.
מי אמר שאין יותר תחקירי הארד קור בתקשורת?
אהבתיאהבתי
קידום מכירות או שיש לך או שאין לך את זה.
אהבתיאהבתי
זכות הצבעה לישראלים בחו"ל?
אהבתיאהבתי
רגע של אמת
אהבתיאהבתי
רגע של נץ או יונה?
אהבתיאהבתי
כשלוחצים על הקישור נכדו של מאיר פרוש חגג אמש ברמצווש
מקבלים
ח"כ בן אליעזר רכש פנטהאוז ביפו ב-9 מיליון שקל
אהבתיאהבתי
זה הפרצוף של מפלגת העבודה, מפלגה סוציאליסטית אעלק . העיקר הם עשו הון פוליטי על הדירה של ברק באקירוב .
אהבתיאהבתי
אגב מעניין מאיפה לפואד יש כסף 9 מיליון שקל לדירה. לברק לפחות היה את התירוץ של הרצאות בחול ויעוץ לכל מיני חברות . אבל פואד מאז השתחרר מהצבא היה בפוליטיקה .
אהבתיאהבתי
אל תשכח את קשריו המסועפים של פואד עם מצרים של מובראק. יש לי תחושה שאם העניין ייבדק, יתגלו כמה עניינים מעניינים. והכל לכאורה, כמובן
אהבתיאהבתי
יש הבדל בין דירה של 9 מיליון לבין דירה של 50מיליון. מדובר בדולרים או בשקלים? חוץ מזה, אני מאד מקווה שבן אליעזר לא יהיה ברשימה של העבודה לכנסת.
אהבתיאהבתי
אין שום הבדל ביניהם , בשני המקרים מדובר ברצון לנקר עיניים . מצטער אם אני נשמע פתאום כמו גל , אבל בן אדם יכול לחיות מצויין גם בדירה של 2 מיליון .
אהבתיאהבתי
כמו גל =כמו אלון גל
אהבתיאהבתי
איני אוהדת את בן אליעזר, גם לא את ברק .
אהבתיאהבתי
רישמת ההבלוגים המשפיעים ברשת היא מגוחכת לחלוטין, הרי מי שמאיישים את המקומות הראשונים בהם הם אנשים מהשמאל הקיצוני . אם הבלוגים שלהם הם כל כך משפיעים ברשת אז איך זה שהשמאל הקיצוני הוא עדיין מיעוט מזערי ?
אהבתיאהבתי
ולא אני לא מדבר על הבלוג של דורית , אלא על בלוגים מהסוג של יוסי גורביץ
אהבתיאהבתי
אבל כתוב "בתחום המחאה החברתית".
מפתיע שדווקא בתחום זה בחרו בבעלת הבית, כי דווקא הבלוג (בניגוד לכל שאר הנבחרים) שיקף עמדות מכל הכיוונים (גם נגד המחאה).
אהבתיאהבתי
לא נראה לי שכל ה-300 אלף איש שהגיעו לכיכר המדינה עשו זאת בעקבות הפייסבוק של יגאל רמבם .
אהבתיאהבתי
חוץ מזה שזה נראה כמו ניסיון של גלובס להתניע את המחאה החברתית מחדש .
אהבתיאהבתי
זה דרורית ולא דורית, ודה מרקר ולא גלובס, חוץ מזה אין חדש.
אהבתיאהבתי
מי שהעלה את זה בפייסבוק אמר שזה מתוך גלובס. אבל אם זה מתוך דה מארקר אז זה עוד יותר מחזק את מה שכתבתי על זה שמנסים להתניע את המחאה .
אהבתיאהבתי
מופיע בפוסט עם לינק לדה מרקר בלי א'. העיקר שיש לך את כל הדעות הכונות, מייתר את הצורך ב^&$.
אהבתיאהבתי
גלובס לעולם לא יתניעו מחאה חברתית.
מדובר במרקר.
לא ראיתי את הכתבה, אבל אין ספק שחלק גדול מהמחאה קרם עור וגידים באינטרנט, בדגש על הפייסבוק. לפחות האלפים הראשונים. מאות האלפים זה כבר היה מכוחות אינרציה ותקשורת ממסדית.
אהבתיאהבתי
מאחר והחלטת להיות גם אתה חדל לינקים, אציין שהנתונים הם רק מדוגמה צדדית בכתבה על השפעת רשתות חברתיות. מתוך פרויקט פייסבוק.
אהבתיאהבתי
כמו שאמרתי שועלן, זה שזה דה מרקר רק מחזק את הטענה שלי שמישהו פה מנסה להתניע את המחאה החברתית .
אהבתיאהבתי
אני בהחלט מסכימה עם הקביעה שאין להם השפעה חיובית על הציבור הרחב אך הם משפיעים על התקשורת וזו משפיעה על הממשל ( מבחינת הממשלה ישראל היום עושה את העבודה). אני מתיחסת שונה לאנשים המנהלים בלוגים מושקעים כמו וולווט אנדרגראונד או יוסי גורביץ( כל אחד על פי דרכו) לבין המשפיעים באמצעות פיסבוק. השפעת הפיסבוק נעשית באמצעות סיסמאות וסטטוסים המשדרים, על פי רב, מסרים חד מממדיים, חד צדדיים שבזכות יכולת הקופיריטינג משפיעים על ציבור רחב שרגיל לחיות על פי מודלים מתומצטים וטרנדים. כך גם התקשורת ברובה וצרכניה. נדמה לי שהשבוע שמעתי את סתיו שפיר בראיון אצל יעל דן( גלי צה"ל. אני מקווה שלא טעיתי בשבוע ומראיינת) מתקוממת על כך שנתניהו וממשלתו לא יישמו את התוכנית שהמומחים של המחאה הגישו לממשלה , למרות שלדעתה זו ממש תוכנית טובה. אני כבר לא זוכרת מה בדיוק אמרה אך מתוך דבריה הסתבר שהיא ממש לא מבינה כיצד ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות על פי מצע X ( ממשלה שאני מתעבת) לא יישמה את ההצעה Y,הכל כך מוצלחת של אנשי המחאה. היה בזה משהו יהיר ומתפנק. אני עוקבת גם אחרי יגאל 2 ואחרים שלמיטב הבנתי גורמים נזק בשל הקריאה לאי כיבוד החוק. דווקא הפעילות האחרונה שלו, ההתגייסות לעזרת הפליטים, כלומר, הגישה החיובית יעילה יותר לטווח ארוך.
אהבתיאהבתי
איך זה יכול להיות ששמעון פרס אמר לניר חפץ בדיוק את מה שחפץ רצה לשמוע? איזו סינכרוניזציה מדהימה בין מרואיין לבין מראיין, מדהים, והכל לתפארת מדינת ישראל
אהבתיאהבתי
פרס לא סותם את הפה מאז שהפך לנשיא,נמאס ממנו
אהבתיאהבתי
"המקרה של פטריק וסוזן, אחים שנפגשו כבוגרים (כמעט) וילדו יחד ארבעה ילדים, יהיה, כך לדעתי וע"פ הסטטיסטיקה הרבה פחות נדיר מכפי שהוא היום, בגלל החיסיון האופף את תורמי בנק הזרע."
איזו סטטיסטיקה?
קל להפחית לאיזור הבלתי סביר בעליל את הסיכוי לזיווג בין ילדים של אותו תורם זרע, פשוט ע"י מגבלה על כמות התרומות לכל תורם.
אהבתיאהבתי
אתה צודק 100% דודי, אלא שבישראל אין שום מגבלה.
אני חוזרת לדיון הקודם בנושא: הנושא הוא ישראל המתנהלת בהפקרות (אני האדם היחיד במדינה החושב כך), ולא הנשים המשתמשות בתרומת זרע, המשוכנעות משומה שאני תוקפת אותן ואת החלטתן.
אהבתיאהבתי
אין לי דבר נגד אמהות יחידנית או תרומת זרע אך וולווט צודקת- בישראל אין כמעט פיקוח על הבנקים, אחד ממכרי נהג לתרום מדי שבועיים בשלושה מוסדות שונים(6 תרומות מדי חודש) בלי כל הצלבת מידע. כמות התורמים המבוקשים(לבן, גבוה, אקדמאי, אשכנזי) קטנה מאד. זוהי הבעייתיות שבעיני היא זניחה יחסית לעומת האושר שילדים מסבים להורים כנראה(אני כותבת כנראה כי לי אישית אין ולא יהיו ילדים) וגם הסיכון בזיווגי קרובים נראה לי זניח. פרו ורבו לכם.
אהבתיאהבתי
תודה, תרמתי בבית.
אגב, למה זה נקרא תרומת זרע ולא מכירת זרע?
מכבסת מילים כדי ששלושת הצדדים (מוכר, מתווך, קונה) ירגישו טוב יותר עם מעשיהם.
אהבתיאהבתי
יש כאלה שמעדיפים לעשות טובה
אהבתיאהבתי
או לתרום במשרד
אהבתיאהבתי
תרמת בבית? באו ילדות קטנות ודפקו בדלת "שלום , אנחנו מתרימות?" ואמרת רק רגע ואוף אין לי כסף קטן ובאסה לתרום כל פעם עשרים שקלים כי אין להן עודף…..?
סליחה אבל הייתי חייבת.
לגבי המינוח אתה צודק, תרומה לבנק שגובה תשלום לא מועט על הסחורה היא בהחלט פעולה שונה מתרומה- המינוח כנראה רק לצרכי אלמוניות התורם.
אהבתיאהבתי
עוד משהו
בעודי משוטטת כאן נפתחה חלונית ונציגת קישור וירטואלית בשם עדי סיפרה לי שהיא רואה שמעניינת אותי תרומת זרע ושאלה אם ארצה הצעות יחודיות בנושא……
אהבתיאהבתי
זה לא תרומה אם התורם מקבל אלפי שקלים. פעולה כזו נקראת מכירה.
יש לי עוד הרבה מה להגיד על העמוד המזעזע הזה, אבל אני אבליג.
אהבתיאהבתי
שמעתי שזרע שועלים מאד יקר ערך אבל לבני אנוש רגילים התשלום נע בסביבות 300 שקלים להפקדה. לא אלפי שקלים. מעכשיו אני ארגיש כמו רוצחת עם בפוטנציה בכל פעם ש…….
אהבתיאהבתי
המילים הכחולות הן לינקים, רצוי ללחוץ עליהן.
ההדגשה במקור.
אהבתיאהבתי
ההתנשאות היא מיותרת, כדאי ללחוץ עליה. אולי היא תעלם
ראיתי את העמוד. ועדיין.
אהבתיאהבתי
לפלייבוי יש רווח עקיף מענף התרומות -זרע.
אהבתיאהבתי
מפחיד.
אם רק היה בפרסומת
הנ"ל מספר אישור
משרד הבריאות כמו
שיש באישור רופא
המאשר רשיון
נהיגה לזקנים
או במרססי מזיקים
זו הייתה התקדמות
בדרך הנכונה.
אהבתיאהבתי
מצד שני את גדולה בבוליווד.
אהבתיאהבתי
אוף, אלעד מן.
אני כל כך רוצה להתחבר למה שהוא כותב, אבל המוח שלי לא מאפשר לי.
אז מה היה לנו?
בעקבות טכנולוגיות כאלה ואחרות, נוצר שוק פרסום חדש באינטרנט שלא היה קיים קודם.
קוראים לו חוות מאמרים, והמטרה שלו היא להביא גולשים ממנועי חיפוש, לדחוף להם פרסומות רלוונטיות לנושא החיפוש, וכך להכניס כסף.
כמו בכל עסק, הכסף הזה מתחלק בצורה זו או אחרת בין הבעלים לעובדים. איך מתחלק? בהתאם להכנסות, להיצע ולביקוש (כמה עובדים מסוגלים לספק את העבודה הדרושה ביחס לכמות העבודה הנדרשת). מה לעשות שכתיבת מאמרי חרטא שלא מעניינים אף אחד זו עבודה שיש לה כנראה הרבה מאוד היצע של אנשים ללא כישורים רבים, המוכנים להשתכר שכר נמוך.
בטעות, אנשים כמו אלעד מן וכל מני עיתונאים, מקשרים את העבודה הנ"ל עם עבודה עיתונאית, ורואים בכך זילות של המקצוע. מה לעשות שאין שום קשר בין הדברים.
יש פה התייחסות לפעולת ה"כתיבה" כאל איזו פעולה קדושה, ששכר נמוך מבזה אותה. אז לא, יש רמות שונות של כתיבה, ובמקרה הזה, מדובר בפעולה שלא שונה מהותית מלתת לאדם להחזיק שלט פרסום ברחוב, או לחלק פלאיירים לעוברים ושבים.
אז מה ההצעה האופרטיבית של אלעד מן?
א. לשרוף את המועדון. כי ברור שחיסול התחום כליל יטיב עם העובדים, שכמובן ימצאו שכר טוב יותר במקום אחר. למה הם לא עושים זאת כבר עכשיו? לא ברור.
ב. מחאת גולשים כנגד האתרים. אלעד יודע שזה בלתי אפשרי, אבל מפנטז. מותר לו.
ג. רגלוציה עצמית. כנ"ל.
ההתייחסות שלי לתופעה הזו לא שונה מההתייחסות שלי לכלל תופעת הפרסום בעולם המודרני. בכל מקום (גם מקום "לגיטימי") ישנם גורמים אינטרסנטים שמנסים לגרום לך לרכוש דבר מה. צריך פשוט להיות עירני ולשים לב. זה לא כזה קשה להבדיל בין אתר תוכן רציני לחוות מאמרים, במיוחד בעברית, מכיוון שכמות אתרי התוכן הרציניים היא קטנה מאוד ורובם ידועים ומוכרים.
מי שצריכים להילחם בתופעה הם האלגוריתמים של מנועי החיפוש, והם כל הזמן משתפרים בנושא. אגב, זו הסיבה שכיום חוות התוכן נאלצות אשכרה לשלם לבני אדם לכתוב, למרות שהיה זול יותר מצדם לגרוף ולעבד אוטומטית תכנים שקיימים כבר ברשת. כך למעשה גוגל יצרה הזדמנויות תעסוקה רבות לעובדים ממעמד נמוך. פחות או יותר אותו מעמד שעבורו אלעד מן וחבריו נאבקים למקומות עבודה במפעלים שאין להם הצדקה כלכלית.
אהבתיאהבתי
שועלן, בעיקרון אתה צודק. הנושא עולה מדי פעם בהקשר עיתונאי, מאחר והצעות עבודה מסוג זה מגיעות למחפשים בתחומי כתיבה. תחום חוות התוכן בירידה, אך עדיין יש תחומים מקבילים של קידום באמצעות ספאם, ואותו עיקרון קיים בנושא בלוגרים, שלא בתשלום.
ולמי שלא מכיר, החלק של העיתון החשוב בעולם בתחום.
אהבתיאהבתי
מדי יום זיכרון מתכנסות משפחות הנופלים מהצנחנים יחד עם רבים מיוצאי החטיבה לטקס זכרון שמתקיים ליד אנדרטת הזכרון בדרך לגדרה. כמיליטריסטים מושבעים אנו אוהבים טקסים צבאיים שמתקיימים באותו המקום ובאותו האופן ללא שום שינוי ו/או חידוש. גם השנה נהגנו כך, אך התברר שצה"ל החדש לא שותף למיליטריזם הארכאי שלנו ובחר לבטל את הטקס ללא הודעה מראש. מי אמר שזהו צבא בזבזני שלא יודע לחסוך?
אהבתיאהבתי
חייל זקן – האם הסיבה לביטול היא מותו ללא עת של אמיר קרן ז"ל מגבעת חיים מאוחד שנשא בעול ההנצחה והקשר עם המשפחות השכולות בצורה מופלאה במשך שנים רבות? אהבתי אותו ואוהב את משפחתו. כך חולפת תהילת עולם איי גס. חג שמייח
אהבתיאהבתי
צ"ל: פיקניק, פיקניק למה עזבתיני.
—
V: חןחן
אהבתיאהבתי
שי ציני להורים שכולים.
עדיף כבר זה.
אהבתיאהבתי
הארץ שוב מחרטט מציאות:
למרות ששמדובר בקומץ
השי:
התרעומת:
אהבתיאהבתי
בנוסף:
א. רק 13.7% מהמסלולים שבספר הם בשטחים. מי שזה כ"כ מפריע לו, מוזמן לתלוש ולשרוף את הדפים הללו.
ב. קצת מוזר שאדוני הארץ נאלצים לטייל למעיינות עם נשק. זה לא אדון, זה גברת.
אהבתיאהבתי
הייתי במעיינות באזור בת עין לראשונה רק לפני שנתיים, בגלל הסוגיה הבטחונית.
מדובר בחלום רטובשל כנען ההיא. עצי פרי, נקי, בלי פקקים ובאמצע השבוע ריק.
עם הילדים לא נוסע לשם בלי נשק.
אהבתיאהבתי
את הילדים תשאיר בבית. קח אותם לגן חיות.
אהבתיאהבתי
את הידיעה הזו תאהב יותר
אהבתיאהבתי
יאללה, תעלי.
אהבתיאהבתי
את מי הוא עוקף? עוד יגרום לתאונת שרשרת.
אהבתיאהבתי
ממך אני מצפה ליסודיות.
תביטי טוב
ואחר כך כאן.
בלי רמזים ובלי פרסים.
אהבתיאהבתי
לצפות בזה עושה לי מחלת ים. היה נסיון דומה בכבישים ריקים בצפון צפון תל אביב וכבישים אחרים של בני נוער בעיקר במכוניות גנובות עד שהמשטרה חיסלה את זה.
אהבתיאהבתי
ה'צעירים של טמקא' אימצו מזמן גישה דומה כולל מירוצי דראג ושאר למי יש גדול יותר לזוועת המשתמשים השפויים בכביש הודות להעדרות נחושה מצד כוחות החוק של המדינה.
אכן כן, ביקום שמחוץ לתל אביב מתרחשים אירועים ששוכני הגוש על אנשי התקשורת שבקרבם הנאמנים לאמת אינם מודעים אליהם. כוחות המשטרה כמובן, אמממ…כמובן. זר לא יבין את האימה.
אהבתיאהבתי
איפה הציניות?
אהבתיאהבתי
חזון א"י השלימה גבה ועוד יגבה עותקים לספר הזה.
אהבתיאהבתי
עד השנה היינו מקבלים את השי לחג מאגף השיקום, מתייקים אותו יפה על המדף ומנקים אבק מדי פעם (רק כי אמא שלי תמיד אמרה שאסור לזרוק ספרים. לפני שנתיים קיבלנו איזה פסל תמוה ואותו דווקא כן מסרנו הלאה).
השנה, משום מה, החליטו שדי, ולא מחלקים יותר את השי. שמחתי שחוסכים בתקציב השטויות המיותרות האלה. אבל מסתבר שלא, כנראה שרק אותנו שכחו.
כשאני קוראת על הספר המלבב הזה אני דווקא שמחה ששכחו אותנו. עדיף בלי.
אהבתיאהבתי
דווקא ספר הטיולים המשוקץ יכול היה להיות מאוד שימושי בל"ג בעומר.
אהבתיאהבתי
יש לך מידע פנימי לגבי אחוז מדליקי המדורות מבין המשתתפים ?
אהבתיאהבתי
הסיפור על תפאורת הכניסה לאושוויץ הוא לא על זילות, יותר על חוסר טעם ושכל. בנוסף הירוקים יכולים להוסיפו לסיפורי "זה נשמע כמו אגדה אורבנית, אבל ככה זה בחיל אוויר".
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה מה הבעיה עם השער. כך הם רוצים לזכור את השואה , על ידי סימולציה של התחושה. הארץ חושבים שהם ממונים על הנכון ועל הטעם.
אהבתיאהבתי
זה לא בא בחשבון?
אהבתיאהבתי
אני לא אוהב מה שבוקע מהתקשורת כשמדובר באירועי הזכרון- כנ"ל לגבי הדוברים בטכסים 'ממלכתיים'. לעיתים קרובות מדי נוטים להפוך צער לבכיינות או להשתמש בו כמנוף לחיזוק מיתוסים או עצמם.
במשך השנים התחלתי ל'זכור' כהחלטה מודעת. לרוב דרך סיפורים פרטיים ועדויות אישיות על אלה שנפלו, עלו בדרך לא דרך, הקימו בידיים או נלחמו. זה נותן לי הרבה יותר ממשות וערך ששווה לזכור.
בגלל שאת יום השואה ויום הזיכרון אני תופס כפרקים שונים מאותו ספר, התמקדתי השנה בפרק שנותר עלום בשיח האבלות המצוי. נשארו קומץ עדים שיכולים לתאר את הפרהוד בעירק . כאן עם סמי מיכאל וכאן מפורט יותר.
המלצה נוספת – סדרה שעוסקת בשחזור קרבות חיל האוויר.
קראתי את התחקיר שעשית.
מתקשה להגיב, במיוחד לא כטוקבק.
אהבתיאהבתי
אתה עושה במשך כל השנה, עמעום של זיכרון השואה. תופעה שצוברת תאוצה, במסגרת הכשל של קריאת ההיסטוריה במשקפיים פוליטיות.
אהבתיאהבתי
תפתח ת'דלת של הארון, שמש בחוץ.
אהבתיאהבתי
מצטער, לא אחלוק איתך את מכת השמש, ואני נוהג לישון בארון פתוח.
אהבתיאהבתי
הזכרת לי את אחד הרכבים היותר ארוכים שהיו לי.
אהבתיאהבתי
נמצאה תמונתו.
אהבתיאהבתי
קרוב, אבל יותר פתוח מהצד של היש שמש.
אהבתיאהבתי
מהלאומי לפרטי:
נזכור את לוחם מלחמת-השחרור
ואת שמקום קבורתו לא נודע
אהבתיאהבתי
הפרטי, אחיך ? הבוקר עמדתי והדלקתי נר אצל החבר (המפקד) שלו. יהי זכרם ברוך
אהבתיאהבתי
לוחם הקומנדו עֵלי קמחי ז"ל שמקום קבורתו לא נודע
היה בן של חברים טובים של הורי ואחיה של חברתי הקרובה אופירה
ביום שני הלכה לעולמה אימו ויקטוריה ז"ל = כמה סמלי לפני יום הזיכרון.
עוד בפוסט ישן שלי:
פוסט מעורב/נזכֹּר את כּולם/לוחם הקומנדו הימי עֵלי קמחי ז"ל/
אהבתיאהבתי
שטוטית, ישר כח לך על הפוסט המעניין ועל פירסום והדגשת שמו של החייל הנעדר ע"ה
זאת מצווה גדולה לפרסם, להדגיש ולהזכיר (מן הסוג של "פרסום הנס" בחנוכה) והתודה לך
מותה של האמא ויקטוריה ז"ל בשבוע הזה, בין יום הזכרון לשואה ובין יום העצמאות, מאד סימלי כי בעבור משפחות שכולות אלה ממש "ימים נוראים", וכבר כתבתי פה, שהולך ומתגבש נאראטיב ציוני-לאומי בסימן "משואה לתקומה", ונזכור את כולם, כי במותם צוו לנו את החיים
יום עצמאות שמח
אהבתיאהבתי
שטוטית, היתה בת"א משפחת דושניצקי מקובנה 3 אחים שנפטרו מזמן. היו מהנדסים. האם יש קשר?
אהבתיאהבתי
קשר הדוק ביותר:
יוסף, אביו של חלל צה"ל צבי דושניצקי, היה אחיהם הצעיר של גרשון, זאב ואליעזר דושניצקי
המהנדסים. כולם ז"ל כבר מזמן…
וקצת היסטוריה ארצי-ישראלית:
קפה 'פינתי' בעפולה הוא מהמפוארים שבבתי הקפה בארץ
צעדים מספר מצפון לבית-פיינגולד פתח יוסף דושניצקי במחצית שנות ה-30 בית-קפה. היה זה בית קפה מפואר ביותר. המקום מכר בירה מהחבית – בירה גינס שיובאה על-ידי חברה בשם ספינס ששיווקה מוצרים בריטים. לצד החנויות, אל מול שדרת הוושיגטוניה, רחש הקפה אורחים רבים. בין הפוקדים את קפה 'פינתי' היו חברי 'פלוגות הלילה' ומפקדם, אורד וינגייט. חיילים ושוטרים בריטיים התארחו במקום וקיבלו אווירה של בית. בבית הקפה הייתה מכונת אספרסו עבודת יד מכרום שהובאה מהעיר ברמן שבגרמניה. מסופר על כך חברי ה'הגנה' בעפולה 'ניצלו' את שיכרונם של הבריטם ו'החרימו' להם את נשקם. כל מוצאי שבת היו רוקדים בבית הקפה לצלילי פטיפון ווסטינגהאוס חדש. בשנת 1944 הושכר הקפה למשפחת סיטנר, עד שנסגר – ובמקומו פתח חיים דושניצקי חנות למוצרי חשמל.
אהבתיאהבתי
שטוטית, קצת פיקנטריה. בתו של זאב דושניצקי נישאה לבן משפחת קפולסקי מרשת בתי הקפה. (השניה שמה קץ לחייה). נכדו של אליעזר היה נשוי לרונית רפאל.עולם קטן.
אהבתיאהבתי
בהפניה שלך לקפה "פינתי" מוזכר גם עקיבא קפולסקי מייסד הרשת.
אהבתיאהבתי
אחותה של טולה דושניצקי-קפולסקי
היתה שחיינית מחוננת וזמן רב סיפרו שהיא "טבעה" בים ולא שהיא שמה קץ לחייה
כרגע שכחתי את שמה…
אהבתיאהבתי
שמה היה חימה. היה לה אהוב איטלקי שנטש אותה.
אהבתיאהבתי
זכור לי במעומעם משהו על איטליה, בקשר לחימה, שאבי ז"ל סיפר לי
דומני שזה היה על תחרות שחייה באיטליה שהיא השתתפה ואולי על אהוב איטלקי..
היום כבר לא מתים מאהבה או בגללה או שכן?
בקיצור סיפורם של האחים דושניצקי הוא גם סיפורה של תל-אביב הקטנה
גרשון דושניצקי נישא לבתו של לבונטין: הציירת נתה דושניצקי-קפלן
אליעזר דושניצקי נישא לפירה אחותה של לאה פלטשר
שבתה נישאה לרענן לוריא
קצרה היריעה חג שמח לכולם
הולכת לחפש איזה נפנוף:)
אהבתיאהבתי
צר לי.
אהבתיאהבתי
תחליף מוצלח ולא מסובך לעריכת תמונות.
paint.net
אהבתיאהבתי
בעמוד הראשון של הארץ, בצד שאינו מכוסה על ידי פרסומת של אנקורי בצורת מאמר של גדעון לוי, הפניה: רשימות מסע של הרווין מלוויל. כנראה מדובר במחבר "בובי דיק". מפגרים, אין מילה אחרת. ואי אפשר שלא לראות את הקשר עם פתיחת הרגליים למפרסמים
אהבתיאהבתי
אולי מחבר "דונאלד דיק"? מעניין אם העורך הראשי עובר על השער ביום שכזה, ואם בנו של המשורר המנוח הדגול שמע על הסופר הרמן מלוויל
אהבתיאהבתי
הייתי בטוח שזה ספר של פידו דוגססטויבסקי
אהבתיאהבתי
המשורר הדגול, אביו של העורך הראשי, איננו מנוח.
אהבתיאהבתי
מומלץ לקרוא את כתביו של מלוויל.
להלן פסקת הסיום:
אהבתיאהבתי
מסע הצלב שלך להפחדה מילדים שנולדו מתרומת זרע היא חסרת רגישות ומעלה אצלי תהיות האם הנושא אולי אינו פתור אצלך?
די, הבנו, התרומה חסויה. נכון, לא נדע מינו התורם. נכון, זה מורכב.
א-ב-ל אני, ואמהות נוספות, ננהג באחריות ולא נסתיר מילדינו האהובים כיצד נולדו. לא נסתיר וננחה אותם להיות עירניים וקשובים. אם בני יכיר מישהי, הוא יבדוק אם יש לה אבא. הוא גם לא יסתיר את עובדת היותו ילד מתרומה. ואני מאמינה שאם אביה של חברתו תרם זרע, הוא לא ישתוק.
מה עוד שיש לנו נתונים מזהים שיכולים לסייע.
הבעיה היא דווקא אצל זוגות, שלוקחים תרומה בגלל עקרות הגבר, ומסתירים זאת מהילד. זו בעיה שהייתה נפוצה גם קודם. הרבה לפני שאנו הרווקות התחלנו להביא ילדים בדרך זו.
שוב, אני אעשה כל שביכולתי להכין את בני לכל המצבים, לספר, לא להסתיר,לבדוק. וישכם אותי בתמונה. ואני, כשמדובר בבני, לביאה לא קטנה.
בבקשה די עם המסרים החד צדדיים שיוצרים אימה ומראים תמונת מצב שטוחה ומפחידה.
אהבתיאהבתי
"לפני שאנו הרווקות התחלנו להביא ילדים בדרך זו"
הו, ה"זכות להורות" שגוברת על כל שיקול מוסרי אחר… הילדים ש"מובאים" לעולם…
העיקר שהרווקות ישמחו
אהבתיאהבתי
כלומר כל עוד גברים השתמשו בשירותי בנק הזרע הכל תקין ומוסרי. זה רק אנחנו הרווקות שהפכנו הכל ללא מוסרי.
שוין. לא נראה לי שאמות המידה המוסריות שלך הן קמה מידה למשהו.
אהבתיאהבתי
גברים אינם משתמשים בבנק הזרע. הוא נועד לזוגות, ובחסות איזושהי מהפיכה סודית נפתחה הדלת גם לנשים (בלבד).
אינני תומך במתן שירותים מבנק הזרע ליחידים אלא לזוגות בלבד. אם תצליחי להוציא מזה אמירה שובניסטית, באמת כל הכבוד לך.
אהבתיאהבתי
לא, אין כאן שום אמירה שוביניסטית.
סתם אמירה חשוכה באופן כללי.
אהבתיאהבתי
למה חשוכה? מה בדיוק חשוך בה?
אהבתיאהבתי
אפשר לעשות בדיקה גנטית לפני שמתחתנים
אהבתיאהבתי
מהתבוננות בילדי אמהות יחידניות וילדי גירושין, הראשונים שמחים ופתוחים יותר וגם אינטלגנטים מאד.
אהבתיאהבתי
ריבוינה של עוילם, למי מפריעים הילדים השמחים?
אהבתיאהבתי
ממערכת הציונים אני למד שהפורום מלא וגדוש רווקות. אני מאחל לכל אחת ואחת מכן שתזכי להקים משפחה.
אהבתיאהבתי
תודה, כבר הקמתי. זה נחמד, חוץ מאשר הנטייה של הצד השני במשפחה ללכת לישון נורא מאוחר, ולצפות יותר מדי בקופיקו.
אהבתיאהבתי
תודה, כבר הקמתי. בעזרתו של איש אחד שתרם זרע ואיפשר לי להביא לעולם ילד מקסים.
וכן, אנחנו משפחה. מאושרת.
אהבתיאהבתי
זה מה שנפלא במדינה שלנו – כולם מאושרים
אהבתיאהבתי
V לא התייחסה כלל להורות יחידנית, אלא להולדה מבנק זרע כאשר התרומה היא אנונימית. בדיוק אותה בעיה שאת העלית.
בנוסף שום
לא יסייעו כאשר התרומות הינם מבנקים נפרדים
איכשהו עולות אצלי תהיות האם הנושא אולי אינו פתור אצלך?
אהבתיאהבתי
אני מסכימה עם היחידנית. הבאתי לעולם (במסגרת זוגיות עם אישה) שני ילדים מאותו תורם בבנק הזרע, ומאז שילדיי קטנים נהגו אנשים לשאול: ״ומה תעשי ואיך תגיבי אם יום אחד תפגשי ברחוב, או בסופר, מישהו שנורא דומה לילד…?״ ועוד שלל שאלות טפשיות כגון זו, ותרחישים מופרכים מכאן ועד הודעה חדשה על זיווגים תפלצתיים שיצוצו בהמשך הדרך.
ובכן, הסירו דאגה מלבכם, גם אתם וגם דבורית. במידה שבני או בתי ירצו להינשא למישהו/י שנולד בעצמו/ה מתרומת זרע, או שאביו/ה תרם זרע, נוכל לבצע בדיקת דם פשוטה שתגלה אבהות משותפת. בכל מקרה – הסבירות לכך אינה גבוהה, למרות ובניגוד לשלל חרדותיה של ולווט.
אהבתיאהבתי
ועוד עניין – פטריק וסוזן הינם אח ואחות מאותו אב ואותה אם. ילדי בנק הזרע, במידה שייפגשו, חולקים רק חצי מטען גנטי משותף (מהאב) ובעבר הלא רחוק גם בני דודים נהגו להתחתן זו עם זה על ימין ועל שמאל והיקום לא קרס.
אהבתיאהבתי
בניגוד למה שאמר גדי יגיל במערכון "צלם החתונות", מנישואי קרובים הילד לא תמיד יוצא דביל, אבל יש התסתברות גבוהה לכך ולא כדאי להסתכן.
אהבתיאהבתי
היקום לא קרס אבל הגברת שבראש
אוניברסיטת באר שבע בנתה קריירה
מלימוד האומללים שפרקטיקה זו,
נישואי קרובים, יוצרת והיא לא
היחידה. בקרב ערביי המזרח התיכון
זו רעה חולה.
אהבתיאהבתי
בת הטוחן- נראה כי להפריד ביניהם רק לפני החתונה זה אכזרי מעט. ישנם זוגות שחיים ביחד כבר כמה שנים לפני החתונה. אז מתי זה נכון לבדוק? בדייט הראשון? כשזה נהיה רציני? לפני כל רומן סוער של רגע? ומה אם קוראת "תאונה" (אמצעי מניעה לא נותנים הגנה של 100 אחוז)? צעירים לא תמיד נוהגים בשיא האחריות. זה אפשרי לנקוט באמצעי זהירות שיפחיתו מאוד את הסיכויים, אבל אי אפשר לומר שהנושא לא מורכב ושאין פה שום בעייתיות.
אהבתיאהבתי
לא חייבים להפרד, יכולים שוב להשתמש בתרומת זרע וכו'. גם בהתחשב במגה תורמים (משוגעים הרואים באבולוציה סוג של תכנית ריאלטי), ובמשיכה לדומה , עדיין היתרון המוסרי הוא בזכות תרומות הזרע. בכל מקרה מקווה, שיעבור הגל הזה של סיפורי עריות. ולווט מסתכנת בהפיכה לאספנית כרונית של ידיעות המצדיקות את דעתה בויכוח ישן. תופעה פחות חמורה אסתטית בעידן האינטרנט, אך בהחלט לא סימפטית.
אהבתיאהבתי
באופן תיאורטי, כן. אני לא שוללת את המוסריות של תרומות זרע, אני כן חושבת שזה צריך להיות מפוקח ומגוון יותר, והמדינה יכולה לדאוג לזה. אגב, אם להוסיף גפרור למדורה של ולווט, יכול להיות מצב בו הבת תופרה מזרע של אביה, שזהותו אינה ידועה? או שכאן בכל זאת יש פיקוח כלשהו?
בנוסף, מי שבוחרים להרות בתרומת זרע משלמים מחיר כלכלי די כבד. אלו לא אפשרויות לגמרי חלופיות. מי יודע אם הזוג הצעיר יוכל לעמוד בכך? אתה לא יכול לעשות את הבחירה הזאת במקומם.
אהבתיאהבתי
סליחה, שאלה טפשית, עם הבת ואביה. אני מניחה שעושים בדיקות גנטיות של הזרע המפרה וכאלה.
אהבתיאהבתי
תמי זו לא שאלה טיפשית. זה יכול להיות גם סתם רומן (הבדלים של 20 שנה ויותר אינם נדירים) וכבר הזכרתי את הומו פאבר לא מזמן.
אהבתיאהבתי
ראוי שיהיה פיקוח כלשהו. ראוי גם שלא יתבצע השינוי בתחום "הולדה בעוולה", וחשיבות הבדיקות הגנטיות.
בנוסף ראוי להזכיר, התופעה של הריון בעקבות גילוי עריות במשפחה, נפוצה.
אהבתיאהבתי
ולמה שיבררו את זה רק לפני החתונה? אפשר לברר את זה כשהם רק מכירים ולשניהם מתברר ששניהם נולדו בעזרת תרומת זרע, שתי שאלות לכל אם, והעניין סגור.
לפי התגובות פה אפשר לחשוב שאנשים נוהגים לשאול על המשפחות של בני זוגם רק רגע לפני החתונה, או שנייה לפני שמחליטים להיכנס להריון, ושעד הרגע הדרסטי הזה, פשוט לא עולות שאלות כאלה, או שהעולם מלא באנשים שכלל לא מדברים עם בני משפחתם ולא יודעים על עצמם דבר, באמת.
אהבתיאהבתי
כי זה מה שבת הטוחן כתבה, ולה עניתי.
אהבתיאהבתי
הפוביות האלה מטופשות בכל כך הרבה רמות.
קח זוג שנפגש באקראי, ללא קשר משפחתי ידוע ביניהם.
הסיכוי שהם אח ואחות למחצה בגלל שמתישהו האבא של הבחורה שכב מהצד עם האמא של הבחור, גדול **בכמה בסדרי גודל** מהסיכוי ששניהם נולדו כתוצאה מתרומת זרע לאמהותיהם מאותו תורם.
אהבתיאהבתי
לא מזמן קראתי בעיתון על אחד שתורם זרע תמורת סקס.
הוא אומר, אם את רוצה את הזרע שלי, תשכבי איתי. זה הכל.
לדעתי, שיטה מצוינת.
אאל"ט, יש לו כבר 82 ילדים.
הספק יפה, הלוואי עליי
אהבתיאהבתי
אאל"ט, בשונה מתרומה אנונימית, לפי החוק יש לו חובת תשלום מזונות ל-82 ילדים (האם לא יכולה לוותר על מזונות בשם ילדיה, זו הפסיקה). לא מומלץ לאף אחד.
אהבתיאהבתי
1. בישראל, גם תורם זרע נמצא בסיכון להיות חייב במזונות לילדיו.
2. הרוב הגדול של הילדים שנולדים כתוצאה ממין מחוץ לנישואין הקיימים של הוריהם אינם יודעים שהם כאלה, וגם הוריהם לא מתעמקים בסוגייה מסיבות מובנות. המזונות הם לא פקטור.
3. ממילא בית המשפט לא יורה על בדיקת רקמות כאשר קיים חשש לממזרות, ולכן שוב: המזונות אינם פקטור.
3. ממילא הנושא הוא לא "הסיכון של תורם הזרע" אלא "הסיכון של ילדים מתרומת זרע", ולכן בפעם השלישית: מזונות אינם פקטור.
לסיכום: מזונות אינם פקטור.
אהבתיאהבתי
אני הגבתי למיקי, ולא לך, ובכל אופן אני מחליטה מהו הנושא שאני מדברת עליו ולא אתה. אין שום קשר לממזרות במקרה שהעלה מיקי, אלא אם כן מדובר בנשים נשואות.
אהבתיאהבתי
בדיאלוג, אף אחד מהצדדים לא מחליט לבדו מהו הנושא. את הגבת למיקי, שהגיב לי, לאחר שהגבתי למישהו מהקהל, שהגיב לאמא יחידנית, שהגיבה לולווט. כלומר את הגבת בקונטקסט מסויים. גם אני הגבתי לך, תגובה עניינית, באותו הקשר.
אם סתם החלטת לפתוח במפתיע במונולוג אקראי ללא קשור לנושא השיחה, אנא קבלי את התנצלותי על כך שהפרעתי לך באמצע.
אהבתיאהבתי
אז הנה גם אני מגיב: מסכים לחלוטין עם עומר
אהבתיאהבתי
באמת? אז קדימה, תעשה 82 ילדים עם 82 רווקות ונראה אם זה לא קשור במזונות. ממזרות קיימת רק אם האשה נשואה. נוח לך להיות בור ולהסכים למישהו בלי ידיעה אמיתית.
אהבתיאהבתי
מעניין מאיפה הסטט' הפלאית הזו.
אתה יודע כמה מעט תורמי זרע יש בישראל, שהיא ממילא מדינה מעוטת אוכלוסין (הכל יחסי, כן)?
אהבתיאהבתי
מכיר אדם שבמשך שנים תרם את חלקו לבנק בתקופת הלימודים המאוד ממושכת שלו.
איש אינטילגנטי, מקורי ויצירתי מאוד. הוא נידב את האינפורמציה לא מזמן והעניין התקבל די באדישות. היתה הסכמה באוויר שעוד מאה צאצאים שמושפעים מהבחור לא יזיקו כאן.
מצד שני נראה לי שחלק מהאמהות עשוי להתאכזב- האב הפוטנציאלי נראה מאוד שונה מכוכבי הקולנוע הקלאסיים (לא כולל קומדיות).
אהבתיאהבתי
כמו שנהגה לומר עד לפני כמה ימים סבתו המנוחה של המגיב אלאמי (נפרדה מאיתנו בגיל 98 וחצי):
"גבר צריך להיות רק טיפה יותר יפה מקוף".
אהבתיאהבתי
שכחתי לציין שההוא גם מוכשר, אבל קוף הוא לא.
יותר בכיוון של מכרסמים שילדים נוהגים ללטף בפינות חי.
אהבתיאהבתי
אם כולן היו בררניות כמוה, הזן האנושי היה נכחד מזמן. לא הפסד גדול.
אהבתיאהבתי
סיפורים כאלה יש הרבה, הנה אחד ידוע לאוסף.
אהבתיאהבתי
מצד אחד, אכן יש מעט תורמי זרע. ויחסית גם לא הרבה תרומות זרע. יש בישראל כ-9000 ילדים שנולדו מתרומת זרע.
מהצד השני, מקובל להעריך את אחוז הילדים שהגבר הנשוי לאמם אינו אביהם הביולוגי ללא ידיעתו בכ-10%. מחקרים שונים אמנם מראים שהמספר נע בין 0.8% לבין 30%, אך כנראה ש-10% זו הערכה מוגזמת. נניח שמדובר ב-3%[1]. אם כך, יש בישראל כ-90,000 ילדים כאלה. פי 10. למספר זה יש להוסיף ילדים שאינם מכירים את הוריהם הביולוגים מסיבות אחרות. אמנם קשה להעריך כמה אחים מאמהות אחרות יש לאותם ילדים, ופי כמה הוא קטן יותר ממספר הילדים של תורם זרע ממוצע, אבל זה מספיק כדי לקבל מושג לא רע על מצב העניינים.
בכל מקרה, נראה שהגזמתי: הסיכוי לא גדול בסדרי-גודל רבים, אלא מקסימום בסדר-גודל (וסביר שהסיכוי הוא מאותו סדר גודל). בעיני זה עדיין מעקר מתוכן את כל הפחדים מהסוג שאת מעלה בנושא, במיוחד אם לוקחים בחשבון שהילדים שנולדים מתרומת זרע לרוב מודעים למצבם, ואילו ילדים שנולדו מבגידה בנישואין לרוב אינם יודעים שהם כאלה.
[1] http://jech.bmj.com/content/59/9/749.long
אהבתיאהבתי
יופי, אני שמחה, לא אצייץ יותר בנושא. הכל מעולה.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
איש לא מנהל את "מסע הצלב" חוץ ממני.
להפך, כולם רגועים ושלווים וסבבה להם. אין שום בעיה.
אז מה אכפת לך?
אחזור על מה שכתבתי: טוב לך, טוב לכן, טוב לי.
ולא, לא הכל אישי.
אין שום דבר הנוגע אלי בנושא. כלום, אפס מוחלט, ומעולם לא היה.
הכל פתור פיקס.
אהבתיאהבתי
בינתיים סיירתי (לראשונה בחיי 🙂 וכנראה גם בפעם האחרונה) סיור קצר באתרי תרומת זרע, כדי לנסות ולהבין כמה בכלל משלמים לתורמים. לא מצאתי מידע כזה ויש לי יסוד להניח שמדובר במשהו לא ממש אטרקטיבי. הרי רבבות גברים עוסקים במלאכה במרץ מדי יום, ורובם ילכו למכור את אמא שלהם בתוכנית ריאליטי תמורת כמה בוטנים. אז שמזה לא יעשו כסף? ועדיין יש מחסור בתורמים?
כנראה שהגופים שעוסקים בכך לא רוצים להעמיס על סעיף ההוצאות, כל עוד על המדף שלהם יש תמיד סחורה. ולו גם במספרים קטנים.
אהבתיאהבתי
לא פתור ולא פיקס. עוד בעייה שהעולם
המודרני מעמיס על בני אדם. והעומס
הוא בכלל על צד שלישי. ראוי
ורצוי שהנושא, כמו אימוץ, יפוקח.
בין היתר ריבוי תורמים, בין היתר
רישוי העסקים המתפרנסים מכך.
בין היתר חובת תיעוד של התורמים
וריכוזה במקום שיבטיח שמירה
במשך עשרות שנים. נסו לחפש
תיעוד רפואי מלפני 20 שנים.
יש לי מידע ממשפחתי על בעיות
דומות באימוץ בחו"ל. הזחיחות
יודעת כל של חלק מהמשיבים
מטרידה.
אהבתיאהבתי
דבורית, אני מבינה מה המוטיבציה שלך להתנגד לתרומות זרע, אבל אני חושבת שאת לוקחת אותה למקום לא נכון והביקורת שלך נוגעת בנקודות הלא נכונות.
בסופו של דבר כל זוג אחראי יעשה בדיקות גנטיות, ילדי תרומת זרע אולי יהיו קצת יותר מודעים לנושא, אבל רוב הילדים הנכים בעולם המערבי לא נולדים מנישואי קרובים אלא פשוט כי אחוז מהאוכלוסיה מחזיק את הגנים הדפוקים. אז הבדיקות הן מאסט (ויש דרכים להתגבר על חלק מהמחלות הגנטיות, לדוגמה באמצעות הפריות מבחנה והשתלת עוברים בריאים). לכן התרחיש שאת מקדמת זו הפעם השניה לפחות הוא לא תרחיש מאוד סביר.
אם אני מבינה נכון הבעיה העיקרית בתרומות זרע היא שמלאי התורמים יחסית מאוד מצומצם ואין פיקוח מספיק טוב. זו אכן בעיה רצינית וראוי לנקוט בפעולות שיוודאו פיקוח על כמות התרומות ובנוסף יעודדו מגוון רחב של אנשים באוכלוסיה לתרום.
לדעתי את לא מתמקדת בבעיה הנכונה. הבעיה העיקרית היא שיש בארץ לחץ אדיר ללדת. לא לגדל ילדים, אלא לעשות אותם, לשאת אותם ברחם במשך תשעה חודשים ובסופם ללדת ועדיף בלידה טבעית לא משנה באילו סיכונים זה כרוך. יש המון לחצים פסיכולוגיים וחברתיים על נשים, הדבר הזה כאילו מהווה את כל הגדרת הנשיות שלהן. העיסוק סביב הריון ולידה בארץ הוא אדיר, במספרים אנחנו המדינה השניה בעולם במספר טיפולי הפריה (אני חושבת שתרומת זרע לא נכללת בספירה) ומאוד שונים במאפיינים הסוציואקונומיים מהמדינות האחרות שנמצאות בראש הרשימה. תרומת זרע היא רק שלב, אפילו לא הנורא מכולם, בלחץ ללדת. גבר עקר שעובר טיפולי העשרת זרע גורר טיפולי פוריות לנשים (הזרקת הורמונים) כדי לשאוב ביציות ולוודא שתהיה הפריה בלי לקחת צ'אנסים. אישה שלא מצליחה להכנס להריון משך קצת יותר מחצי שנה מתחילה לעבור איבחונים לקראת טיפולי פוריות. בעוד שברוב המדינות בעולם 3-4 סבבי נסיון לטיפולי הפריה מהווים גבול עליון לנסיונות, הרי שבארץ נשים עוברות מספר נסיונות ככמות הכסף שיש ברשותן וחלקן מגיעות לעשר נסיונות ויותר.
אם צריך לתקן משהו זו התפיסה של הריון בכל מחיר. הסיכון לאוכלוסיה הצעירה בוגרת מטיפולים הורמונליים גבוה בחדירות שלו באוכלוסיה הרבה יותר מהסיכון ששני ילדי בנק הזרע יפגשו.
אם הגישה היתה מקבלת ופתוחה יותר לאימוצים, אולי לא היו כל כך הרבה אנשים שמחפשים פתרונות מסוכנים כאלו ואחרים.
אני חייבת לציין שעם כתיבת שורות אלו אני תוהה עד כמה הן נוגעות לתרומת זרע. אני עדיין חושבת שהחרדה מהנושא מוגזמת, בטח שהפחד לנישואי אחים למחצה. גם התרחישים שרצים פה כדי להצדיק את החרדה על כך שבגילאים מסויימים אנשים אינם אחראיים ואולי הם לא יבדקו ואולי ואולי ואולי. כשהייתי עלמה תיכוניסטית נאיבית עבדתי בקניון. יום אחד חזרתי הביתה וסיפרתי להורים על העובד החדש. תאור חלקי הספיק כדי שיבינו שמדובר בבן דוד מדרגה שניה. בגלל ריב משפחתי עתיק ידעתי על קיום המשפחה הזו רק במעורפל (למעשה לא מזמן פגשתי לראשונה עוד קרובת משפחה שעבדה בבניין לידי משך כמה שנים). גם על הדבר הזה אפשר לבנות תרחישי אימה מה היה קורה אם..
בחיים יש אלמנט של סיכון, לא צריך להקצין אותו, צריך לחנך ילדים ולתת קרדיט לאנשים שיגלו אחריות למעשיהם.
לגבי כל הטענות כנגד הורים יחידנים- אני חושבת שאם כבר מגבילים ילודה, הגיוני יותר שזה יעשה על בסיס היכולת לתמוך נפשית וחומרית בילד. בארץ אנשים עניים חסרי השכלה ועבודה יכולים לקבל טיפולי הפריות למרות שיש להם 3 בנות. להגביל הורים יחידנים במצב כזה זו בדיחה.
אהבתיאהבתי
סתמ, את טועה בהרבה מאוד הנחות מחד ומתפרצת לדלת פתוחה מאידך.
1. את יודעת מה המוטיבציה שלי? לא, את לא, פשוט כי אין לי שום מוטיבציה (בטח לא פסיכולוגיסטית, כמו שאת רומזת במובלע), סתם לפקוח עיניים בנושא שמעניין אותי.
2. המדינה צריכה להגביל תרומות/תורמים וכו'? זה בדיוק מה שכתבתי, לא שום דבר אחר.
3. אפשר לסמוך על הבריות שיבדקו ויעשו וכו'? פחחח.
4. לא דיברתי בהכרח על לידה ונישואין. אם סתם רומנים מזדמנים בין אחים למחצה נראים לכם ולהורים סבבה אז יופי, שיהנו כולם.
5. כמי שלא הפכה לאם אני רוצה לומר לך שמעולם לא הופעל עלי קמצוץ לחץ משום גורם שהוא. כלום. never. אולי מאחורי גבי יש מי שמסובבים אצבע, אבל לא ידוע לי על כך.
6. אני כל הזמן שומעת על "הלחץ האדיר". לא יודעת במה מדובר, ואני חושבת שזה דמוניזציה של העניין. אם אישה בוגרת לא מסוגלת להחליט איך לנהל את חייה, ואם להפוך לאם או לא, זה מעמיד באור מאוד טרגי את כישוריה כאדם (וכהורה לעתיד).
מה הבעיה? אישה לא יכולה להגיד בפה מלא (לאמא שלה נניח): שמעי, אני לא רוצה להיות אם, אני לא רוצה ללדת, החיים שלי מצוינים כעת, ואם עוד פעם תזכירי את זה, פשוט לא תשמעי ממני יותר. זה לא נורא מסובך.
7. מאחר שכתבתי מיליון פעם על כך שאני לא רוצה ילדים משלי, אני לא חושבת שאני מתעלמת משום דבר. אני חושבת שדבריי חיזקו נשים רבות שלא רצו להפוך לאמהות.
אהבתיאהבתי
סתמאחת צודקת בסעיף 6.
יכול להיות שאת, בגלל הבית שגדלת בו ואלף ואחד נסיבות לא נתונה תחתיו, אבל על רוב בנות ישראל יש לחץ גדול בנושא הלידה ואמהות.
עצם החריגות (לה אין) היא לחץ חברתי.
אהבתיאהבתי
בהתייחס לסעיף 7, וקצת ל-6, האם ניתן להבין שיש פה גם מסע מיסיונרי של בעלת הבית? יש בבלוג, פה ושם, כל מיני נושאים שגזורים/קשורים.
אהבתיאהבתי
פירשת אותי לא נכון. קראתי את דברייך בעבר ואני יודעת שהמוטיבציה היא מיעוט התורמים. לא היו לי כוונות נסתרות, בטח שלא ״לתקוע״ לך בשום צורה על חוסר ילדים, נכון להיום גם אני נטולה (והלחץ מתחיל להצטבר).
גם לא מפריע לי, בניגוד ליונה, אם/ש נעשית תעמולה פרו- אי הבאת ילדים. אנשים צריכים להבין שהרחם והבחירה של אישה זרה היא לא עניינם
אהבתיאהבתי
יבגני צצל?
אהבתיאהבתי