סיכום פרשת הילדה הישראלית שנחטפה בדיסניוורלד, דיווח שהתברר כאגדה אורבנית:
מישהו התקשר שלשום לכתבת ערוץ 10, סיוון כהן. כהן והערוץ מכנים את המישהו בדיווחיהם המאוחרים "הורה", כאילו הורה = תעודת יושר. המישהו הזה חמד לצון או שבאמת האמין למה שחבר של סבא שלו סיפר לו, ותיאר באוזני כהן את מקרה החטיפה האגדתי-אורבני. כהן לא עשתה רבע בדיקה על אודות הסיפור ששמעה ושידרה אותו. לא ביקשה מסמך, צילום של הילדה, כלום. כלומר, ייתכן ובהחלט ביקשה, אבל לא קיבלה, ובכ"ז יצאה עם הסיפור ששודר, לרוע המזל של הערוץ, במהדורת החדשות הכי נצפית בתולדותיו, 18.7%, שבה פרש יעקב אילון. אין טעם ללגלג על אילון. הוא הקשיב לסיפור ושאל שאלות. אמרו המבקרים: כן, אבל הוא מציג עצמו כאמריקנולוג. נכון, נו אז?
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
הנה הודעה שהעביר הערוץ במהלך אתמול, שני:
ההחלטה לפרסם את הכתבה התקבלה בשל קיומו של הורה ספציפי שאישר את הסיפור. עם זאת, לאחר הפרסום התברר, כי ההורה הטעה את כתבת חדשות 10 וכי מקרה כזה כלל לא אירע. בעקבות זאת הוחלט בחברה לפתוח בבדיקה מקיפה של נסיבות הפרסום, ולהשעות את הכתבת עד לסיום הבדיקה.
רואים? כפי שאמרתי, "הורה ספציפי" (אה?). בלילה פרסם הערוץ תיקון במהדורת החדשות:
אתמול פרסמנו ידיעה על זוג הורים שלדבריהם נעשה ניסיון לחטוף את ילדתם בת התשע בפארק דיסניוורלד שבאורלנדו. לאחר בדיקה התברר כי הדוברים הטעו את חדשות 10, וכי הידיעה אינה נכונה. צריך לדעת גם לתקן.
לא טוב. כך היה צריך להישמע התיקון:
אתמול פרסמנו ידיעה על זוג הורים שלדבריהם נעשה ניסיון לחטוף את ילדתם בת התשע בפארק דיסניוורלד שבאורלנדו. לאחר בדיקה התברר כי הדוברים הטעו את חדשות 10 וכי הידיעה אינה נכונה. צריך לדעת גם לתקן.ערוץ 10 מבטיח לעשות כל מאמץ כדי שמקרים כאלו לא יישנו.
אין טעם להטיל את האשמה על המטעה (שהפך למטעים), וגם לא לשבח את עצמכם כי "צריך לדעת גם לתקן". עשיתם את המינימום שבמינימום.
תגובת כהן לוואלה, אגב, מוטב ולא הייתה נאמרת. לא סייגת כלום, וזה שייחסת את הטענות ואת האמירה המופרכת לאב זה חסר משמעות:
שוחחתי עם האבא שטען וטוען כי הסיפור נכון והוא צולם והוקלט. מאחר שאתמול היה יום ראשון וידענו שאין מענה בדיסני, סייגנו את הנושא באולפן וייחסנו את הטענות לאב וציטטנו את אמירתו שהוא בודק את אפשרות התביעה. מאז הפרסום פנו אלינו הורים נוספים עם מקרים דומים. אני מכבדת את החלטת הערוץ, נבדוק ביומיים האלה את הדברים, ואני מקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר.
תגובתה למארקר:
אני ברגעים אלה בדרך להיפגש עם ההורה, שטוען בתוקף שהסיפור נכון. אני אמורה לצלם אותו ולתעד הכל. שוחחתי איתו אתמול ארוכות. יכולה להיות אפשרות שהוטעיתי, אבל יש אדם שטוען בתוקף שזה נכון והעלינו את הסיפור תוך הסתייגות שאלה טענות ההורים. קורים לא פעם תקריות של ישראלים בחו"ל שבהם אנחנו מוטעים. אני מקווה שהסיפור ייגמר על הצד הטוב ביותר
תגובת דיסני ל-onlife:
בריאן מלינוס, ראש מערך הדוברות של וולט דיסני העולמי: קיבלנו ביממה האחרונה מספר פניות מגופי תקשורת ישראליים בנוגע לסיפור הזה. אני יכול למסור שאין לנו שום מידע כזה על מקרה שארע בפארק, ואתם צודקים, מדובר באגדה אורבנית.
יש לציין שכבר בתוכנית הבוקר של קשת אתמול הובעה הסתייגות מהסיפור (תוס' – וכבר בערב השידור בלאטמה), ואירית דולב, מיוצרי הסדרה החשפן, התנין ואשת השר על אגדות אורבניות, התארחה בה. משעשע במיוחד הדיאלוג בין דליה מזור הלוחמנית ליואב לימור החששן שניסה להרגיע את הרוחות ואומר, אנחנו לא עוסקים בביקורת תקשורת, אין הוכחה, וזה.
וזה הדיווח שלי בבלוג מאתמול. הפוסט עלה לאוויר בצהריים, כשהפרשה הייתה בעיצומה.
ומה עושים העיתונים הבוקר?
ראשית יוזכר שמעריב של אתמול הביא הפניה לידיעה בשער (בצילום), וכן את כולה בע' 13, כשהכותרת נפתחת באופן חריג, כפי שכבר כתבתי אתמול ב"ערוץ 10: ילדה ישראלית ניצלה מחטיפה בדיסניוורלד".
מה עושה מעריב היום? שתי שורות במדור התיקונים.
בידיעות חוגגים: חצי ע' 29 מוקדש לסיפור עליו חתום רז שכניק + בוקסית אגדות של אלעד זרט. הכותרת: "אגדה נוסח וולט דיסני"
רגע, זה לא היה שכניק ובעיקר עורכיו ב-7 לילות שכתבו בשער המוסף שמאיה בוסקילה נוסעת לאירוויזיון?
ואם נלך קצת יותר רחוק, סיפור מביך שקרה בעיתון באוגוסט 2008. לא ראיתי דיווח נרחב גם על כך בהמשך.
17.8.2008 (ולווט):
בשישי התפרסמה ידיעה גדולה בע` 11 בידיעות, שנשאה את הכותרת "ניצל במינכן – ומת בחוסר כל"
בידיעה של נאוה צוריאל מסופר על אילן לביא, מרים משקולות שמת בגיל 59, מאחר שמעולם לא התאושש מטראומת אולימפיאדת מינכן. צוטטו בה ילדיו, שסיפרו על התכנסותו בעצמו מאז האירוע וכן הלאה. עוד נכתב כי אשתו נפטרה לפני כחודש, ומאז מצבו התדרדר. סיפור מרגש וכואב, נכון? אלא שהבוקר מתפרסמת בידיעות התנצלות:"בידיעה שהופיעה בעיתון ביום שישי, שכותרתה ניצל במינכן ומת בחוסר כל, נפלה טעות מצערת. אילן לביא ז"ל, שנפטר בשבוע שעבר לא היה בסגל הספורטאים הישראלי לאולימפיאדת מינכן. ידיעות אחרונות מתנצל בפני טוביה סוקולסקי ומשפחתו ובפני כל מי שנפגע מהפרסום".
מיהו טוביה סוקולסקי? מאמן מרימי המשקולות, אחד מחברי המשלחת הישראלית שהצליח להימלט.
ולמה מתנצלים בפניו? מאחר ששמו טוביה (בידיעות כתוב היה יעקב), ובעיקר, כמו שאמר לעין השביעית על לביא המנוח, "…הוא כלל לא היה במינכן בעת האירוע. כך, לפחות, עולה מבירור קצר עם טוביה סוקולסקי, מאמן המשקולות לשעבר ואחד הניצולים הבודדים של הטבח. סוקולסקי אמר הבוקר ל"העין השביעית" כי כלל אינו מכיר את האיש ולא זיהה את האדם שהופיע בתצלום לצד הידיעה כאילן לביא, אך סירב להרחיב בעניין, מפאת כבוד המת".
מאיפה לקוח המידע על לביא, למעט משיחות עם ילדיו? מכתבה של שרי מקובר מ-2002 במעריב, שמשפט ממנה מצוטט בכתבה של צוריאל. כמה ניצולים היו במינכן? חמישה, כך לפי ווינט. אחד מהם הוא דן אלון. השני, גד צברי.
מסקנה: בבואך לטנף את מתחריך השוגים, זכור את מעשיך.
גם בהארץ יש דיווח נרחב על המקרה בע' חדשות התרבות והבידור. וניתוח חלקי במיוחד של מורן שריר.
גם הארץ מצדו כשל לא פעם, ויש טרגדיות גדולות יותר שלא מצאתי בדקות אלו. אבל העיקרון ברור: כלי תקשורת ידווח בהרחבה ובשמחה על טעויות של אחרים. טעויותיו-הוא יוצנעו לשתי שורות.
ישראל היום – אף מילה. גם זו החלטה די תמוהה.
עיתונים/ כלי תקשורת טועים ומטעים, אין בכך חדש (גם אני, גם אני, גם אני). השאלה היא איך מתמודדים עם המשבר, כמה מהר מנסים להגיע לחקר האמת, איך מודים בטעות ואיך סותמים את הפרצות שהתגלו.
ושתי דוגמאות עולמיות לקינוח:
– הסרט הנפלא חשיפה, על סטיבן גלאס, הכתב הבדאי של ניו ריפבליק שתעתע במערכת בידוק העובדות של העיתון הוותיק והמכובד.
– טעות חמורה במיוחד אך פחות ידועה, של נשיונל ג'יאוגרפיק מ-1999 על פרשת החולייה החסרה.
ולווט אנדרגראונד 
חבל שלא פרגנת ללאטמה שהיו האתר הראשון שכתב על זה כבר בערב הפרסום בערוץ 10. ערוץ 2 דיברו על זה רק למחרת.
אהבתיאהבתי
דווקא זה בסדר גמור שעיתונים ידווחו זה על הפאשלה של האחר. כמו שאנחנו לא מצפים שערוץ 10 יעשה תחקיר על יוסי מימן ומעריב על נוחי דנקנר. בשביל זה יש את הקולגות מכלי התקשורת האחרים.
מה שכן התנצלות היתה חייבת לקחת אחריות על הטעות ולא להפיל אותה על ההורים כפי שעשו בערוץ 10. עד כאן
אהבתיאהבתי
איזה תת-רמה התקשורת בארץ. פשוט בושה.
אהבתיאהבתי
הפאשלה של ערוץ 10 גדולה ומחפירה ואינה מקיימת שום סימטריה עם המקרים שהזכרת בידיעות. לאכול פלופ על מי נוסע או לא לאירויזיון זה בייסיק בתחום הבידור וממילא מדובר בנושא טפל. לא לרדת לכל הפרטים שמוסר מרואיין בקשר לסיפור (מינכן / משקולות) זה לא בסדר, אבל גם לא הכי חמור.
אם הייתי יו"ר דירקטוריון הערוץ, על הפאשלה הזו הייתי דורש להדיח את כל הצמרת ולהתחיל מחדש. הרי מעל הסיפור על הילדה בדיסני מתנוססת, כדגל שחור, הכותרת "אגדה אורבנית". לכל עורך – מתחיל כוותיק – צריכה להידלק לפחות הנורה "נשמע כמו אגדה אורבנית – חייבים לבדוק בשבע עיניים".
העובדה שזה גם מופיע ב-SNOOPS כאייטם ותיק רק מחזקת את טענתי זו.
וגם בלי סנופס – הרי הסיפור מחורר מאלף כיוונים, נשמע פנטזיונרי וחסר בדל של הגיון פנימי. גם עורך זוטר שלא מכיר את סנופס חייב להתייחס לסיפור כזה כאל עורבא פרח, אלא אם כן הכתב יוכיח באותות ובמופתים כי היו דברים מעולם.
כנראה שבערוץ 10 אין מערך של קווי הגנה. כתב > עורך > ויאללה לאוויר. למזלי הרב, מזה שנים רבות אני מתייחס אליהם כספק חדשות גרוע ומפקפק אף במנגינת הפתיחה שלהם.
אהבתיאהבתי
ובכלל, עוד מעט נגמרת ספירת העומר!
בין השאלות האם מותר למעוך ביצה בשבת לשאלות האם קול שמשמיעה אישה לבדה ביער גם הוא ערווה, יש ויכוחים רציניים לגבי גידול הזקן בספירת העומר, כן או לא
אהבתיאהבתי
אגדה אורבנית או הגדה עורבנית – בין אלה שצייצו אתמול בטוויטר ופייסבוק מתוך שמחה לאיד על הדונלד דאק העיתונאי של חדשות ערוץ 10 היו כאלה שבעצמם, כעיתונאים, פירסמו בעבר סיפורים שלא היה להם קשר למציאות. קצת צניעות ויושרה לא יזיקו להmם, לא רק במקרה הזה
http://itamarzo71.wordpress.co/2012/05/01/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99/
אהבתיאהבתי
אולי מספיק עם הפרסומות היומיות לאתר שלך?
אהבתיאהבתי
http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2012%2F05%2F01
הנה המאמר הכי חשוב וקולע על האויבים החדשים של ישראל בישראל.
אה גם הוא שמע "גרמניה"….
אהבתיאהבתי
אני לא יודע מה גרוע יותר, להביא ידיעות שמתבררות ככוזבות במהלך הזמן או לעוות דברים שנאמרו בראיון (או את תמונת המציאות המתמשכת). הרוב יסכימו שהעוול הגדול יותר הוא עיוות שלרוב אינו יכול להוות בסיס לתביעת דיבה. כל ישראלי ממוצע מכיר מישהו או מקרה שיצא בעיתונות "קצת שונה" -בהתאם לצורך של העורך.
אם ראשי התחום היו נבונים הם היו מיישמים מדד אינטגריטי מקצועי לכל כתב ויישות מסחרית בתחום. בסופו של יום, למוניטין יש ערך כספי שיכול להתבטא גם בשכר עיתונאים מכובד יותר. זה אולי נשמע קצת מופרך, אבל תודו שהעתיד של העיתונות במצבה הנוכחי נראה מופרך בהרבה.
אהבתיאהבתי
עיוות מעשי ידי עיתונאי הוא תוצאה של ניסיון (מודע או אינסטינקטיבי) להפיק תועלת פוליטית מהצגה לא נכונה של עובדה.
חוסר הבחנה של עיתונאי בין אגדה אורבנית ובין סיפור חדשותי הוא רשלנות מקצועית שאינה שונה עקרונית מזו שהפילה תקרות, גשרים ועמודי תאורה.
אהבתיאהבתי
אולי כדאי לבדוק מי העיתון שפרסם בעבר את אותה הידיעה.. בידיעות אחרונות היום יש צילום של הכותרת של אותה הידיעה, אך ללא אזכור היכן פורסמה.. מה שמעלה את החשד שמדובר בפרסום בידיעות אחרונות. שווה לבדוק
אהבתיאהבתי
מה עם "השרוף"? האם החלים כבר מכוויותיו?
אהבתיאהבתי
גם ההנחה שאין דובר בדיסני ביום ראשון היא קצת, איך להגיד בעדינות, נו
אהבתיאהבתי
בקשר לנשיונל גיאוגרפיק יש חדשות מפתיעות.
אהבתיאהבתי
סיוון כהן היא כתבת מוכשרת וצעירה, היא שגתה כפי שכל כתב שנמצא תחת לחץ דד-ליין שוגה מדי פעם. הבעיה מתחילה כאשר העורכים הם ילדים שחלקם לא היו כתבי שטח, אלא מפיקים או שדרים בגלי צה"ל. גם אם מדובר מדובר באנשים שכתבו כמה ידיעות או ערכו כמה מהדורות חדשות בחיים שלהם, אין להם מספיק ותק ופרספקטיבה. מותר להמר שכל מי שנדהמו מכך שהעורכים בערוץ 10 לא הכירו את האגדה האורבנית הזו הם בני 40+. הסיבה שמחזיקים כתבים ועורכים צעירים היא שהם בדרך כלל זולים יותר, מכתבים ועורכים ותיקים. עד שזה לא ישתנה, מקרים כאלו יקרו שוב ושוב ושוב.
ועוד מילה על הפרשה – המקרה הזה הוא הוכחה קלאסית לכך שלא משנה אם את החדשות יגיש יעקב אילון, או דוברת עברית רהוטה שיקבל 10 אלפים שקל, מהדורת חדשות קמה ונופלת על כתבים ועורכים עם ותק משמעותי.
אהבתיאהבתי
העורך הראשי של המהדורה היה אפי טריגר, לא ילד, ובמפתיע בקיא באמריקנה כמו אילון. מגיש בהחלט לוקח חלק בעריכת המהדורה, ביחוד במקרה שעליו ל"ראיין" את הכתב, אך במקרה זה היה עסוק כנראה בדברים אחרים.
אהבתיאהבתי
ההערה שלך/שלכם לגבי הרצון לשלם את מחירם של עורכים בעלי נסיון מתקשרת לפוסט האורח של עמי ברנד על בעז כהן.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהציפייה היא שהעורכים יהיו בעלי ניסיון וידע רב כל כך שיזהו מיד שמדובר באגדה אורבנית. מינימום של עבודה עיתונאית, מחקר ושכל ישר היו מונעים את פרסום הידיעה הזאת – אין תגובה של דיסני, אין דיווחים בתקשורת זרה, חיפושים באינטרנט מובילים לסיפורים זהים מלפני עשרות שנים… לא צריך להיות בעל ניסיון של שנים וחוכמת חיים – צריך רק לא להיות עצלן.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהמציאו את האגדות האורבניות כדי להפיל עיתונאים בורים בפח
אהבתיאהבתי
בעיקרון בלתי נסבלת התגובה האוטמטית על עורכים צעירים וכו'. אמירה סתמית ללא קשר לעובדות. למעשה כתבים ועורכים וותיקים עושים לא פחות שגיאות, כך למשל פרשת דן ראת'ר, ושירות המשמר לאומי של בוש, כתב ומפיק ותיק שותפים לטעות.
וקשה לקבל את החוצפה של חמשה המרבים לטעות ולהתווכח. זוהי דוגמא קלאסית שמסרבים להודות בטעות, מתווכחים, מוסיפים עוד טעויות, ולמעשה משאירים גירסה סופית מוטעת. ועוד בדבר שניתן לבדוק בקלות.
אהבתיאהבתי
מענין שאתה מביא דווקא את הדוגמא הזו: החודש פורסם תחקיר מעמיק בTexas Monthly akt שלא רק מאשש את הטענות שהובאו ע"י ראת'ר, אלא מגלה שהסיפור היה מושחת בהרבה ממה שחשבו בתחילה. (דורש הרשמה)
אהבתיאהבתי
קראתי, זה כאן. מבחינה תקשורתית חשובה היכולת להגיע למידע, ברגע הפירסום. CBS לא יכלה לבסס את הפירסום, ולהוכיח את אמינות המסמכים. מבחינה עיתונאית היתה תקלה.
אהבתיאהבתי
אכן נכון לאזכר את העובדה שהפלופ קרה בערב האחרון של יעקב אלון בגבעתיים, אבל מה לנו להלין על סיון כהן המסכנה? הסיפור של סיון כהן הוא זניח, מקומי. עם פרישתו של יעקב אלון אין המחשה טובה למצבו של ערוץ 10 מאשר המשדר שבא מיד לאחר המהדורה, והוא "החרדים" של אמנון לוי. פשוט מביך, מביש, אינפנטילי, עלוב ומעליב את הצופים ואת האנשים שערכי העבודה העיתונאית עוד אומרים להם משהו.
אהבתיאהבתי
לקומיניקט.
איזה נימוק לרפואה?
מה עושה את התחקיר של אמנון לוי לאינפנטילי? הדעות הקדומות שלנו ביחס לחרדים?
נו טוב, פעם אנחנו הנאורים נקטנו לשון "עבודה ערבית" לגנאי כמובן, קודם לעידן שהפוליטקאלי קורקט שינה את פניו.
הא כן גם היינו משוכנעים שאנחנו הנאורים נעלים על המזרחיים, אופס…. זה קורה גם היום, ראה המשורר הזך (פרופ' ב-3 אוניברסיטאות): "יש כאן שני עמים שאין ביניהם שום דבר במשותף; אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה, התרבות המערב-אירופאית, ואלה באים מהמערות".
הטעות המצערת של סיוון כהן היא כסף קטן לעומת הדעות הקדומות שלנו ביחס לחרדים, מתנחלים, מזרחים, ש"ס, נתניהו, ליברמן, חיילי צה"ל (קלגסים) בעצם כל מי שלא חושב כמונו (פלוראליזם עלאאק).
אנחנו הנאורים
אהבתיאהבתי
חשיפה הוא סרט נפלא.
מומלץ בחום לכולם.
http://www.imdb.com/video/screenplay/vi1955004697/
—
V: כן, זה בדיוק מה שכתוב בפוסט.
אהבתיאהבתי
זו הזדמנות מצוינת להזכיר את הכתבה המפוברקת הזאת, של ג'י פורמן בסלייט. הסיפור הקלאסי של ג'נט קוק זוכת הפוליצר מ1980 בוושינגטון פוסט, כל המקרים כמו גלאס, שונים בכך שמדובר היה בפיברוק של הכתב. גלאס אגב נאבק בבתי משפט לקבל רשיון עריכת דין, מרטין פרץ הבעלים לשעבר של ניו ריפבליק העיד לטובתו. ובהזדמנות לנצל את האפשרות לצפות בסרטו המלא האחרון של אורסון וולס F for Fake , על הקשר המוזר בין שני זיפנים, ומי שהציג את המתיחה הרדיופונית הגדולה.
אהבתיאהבתי
הפוסל במומו פוסל.
גם האמירה שעיתונאים ותיקים עושים לא פחות שגיאות היא סתמית וללא קשר לעובדות.
אהבתיאהבתי
זה נושא שעסקו בו כבר, אינני ממציא. לנוכחות עורכים וותיקים יש יתרונות רבים, אך האמירה המיידית על עורכים צעירים, כשלא ידוע חלקת האחריות בנושא הספציפי, היא עצמה טעות תקשורתית. לג'יסון בלייר ולג'נט קוק היו עורכים מנוסים, את הכתבה בסלייט ראה עורך מנוסה.
אהבתיאהבתי
נזכרתי באגדה נוספת, שבעבר האמנתי לה (מזל שלא כתבתי אותה בעיתון) – מצאו איזה כוכב כלשהו (זמר, זמרת מפורסמת) בעיר במצב נפשי וגופני מעורער.
לקחו אותו או אותה לבית חולים ועשו לו שטיפת קיבה.
בקיבתו התגלו דוגמיות זרע של 7 או 9 אנשים שונים.
בה תחלה שמעתי את זה על אלאניס מוריסט… אחרי זה על מארק אלמונד, וכו'.
אהבתיאהבתי
הדבר הכי מהדהד הוא שלטענת המקור של הכתבת, אנשי הביטחון אמרו שיש גל ניסיונות חטיפה של ילדים. האם לא עלה בדעתה שעניין כזה, באחד האתרים המתוירים בארצות הברית, יעורר כותרות ענק בכלי התקשורת העולמיים? גוגל ניוז אניבאדי?
אהבתיאהבתי
אלמנטרי, ווטסון יקירי. התאווה לסקופ מעבירה עיתונאים מסוימים על דעתם
אהבתיאהבתי
אני נחפז להביא את זה. אם זה כבר הוזכר אז סליחה.
אלוש במיטבו
אהבתיאהבתי
'אהבתי' לרשימה נכונה וחשובה. תודה V
אהבתיאהבתי
פוסט מעניין ומרענן.
אהבתיאהבתי
אם זו הפקת לקחים מהירה מהתגובות לפוסט העצמאית מאתמול הרי שהיא מוצלחת במיוחד (לא בהיבט שי שמה לתקן אלא שאפשר להוסיף ולשפר). יופי.
אהבתיאהבתי
עיתונאים טועים? מטעים??!! לא יכול להיות. אין דבר כזה.
אהבתיאהבתי
יואב לימור יוצא חומוס. ממה אתה מפחד, חבר? שג'ק אילון יחטוף אותך בסופר?
אהבתיאהבתי