אביב העמים בכותרות: לכל עיתון כותרת אחרת. מרענן.
כך אפשר ללמוד על כל האירועים המעסיקים את הסביבה התקשורתית שלנו.
במעריב, ארגון הסיוע לעובדים זרים הגיש תלונה במשטרה נגד השר אלי ישי.
במקור ראשון ("בלעדי"): "שגריר ארה"ב בישראל: "האופציה הצבאית נגד איראן מוכנה"
הארץ: "לגייס חרדים למשטרה ולמכבי אש"
ידיעות: כל הגופים שיוכלו לעקוב אחרינו בקרוב. הידיעה התפרסמה בבוקר גם בראש עמוד הבית של הארץ.
הכותרת הראשית ("בלעדי") של ישראל היום: כתב הבריאות של העיתון, רן רזניק, מספר על ניתוח ייחודי שייערך בישראל, השתלת פנים.
מספר רזניק: בשבוע שעבר ליווינו את ד"ר אייל גור וד"ר אריק זרצקי להשתלמות מיוחדת וראשונה מסוגה בהשתלות פנים וידיים, שנערכה בשבוע שעבר באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה.
אני מבינה שניפ/טק זו אטרקציית רייטינג כבירה, ורפואה כירורגית המעורבת ברפואה פלסטית היא שוס. חלילה, אני לא מזלזלת לשנייה בעבודת הרופאים אבל אני תוהה: העיתון שולח כתב לכנס (לא כתוב גילוי נאות, משמע הוא לא היה אורח של), ונותן לכתבת מגזין בעיתון של מחר, במוסף שישבת, כותרת גג זו, על שום מה ולמה?
מתקלקלים
רותם סלע כתב בבלוג הקפיטליסט היומי שב-nrg למה המפץ הסלולרי הוא לא תחרות חופשית כמו שמציגים בתקשורת. הפניה לפוסט הופיעה בבוקר בחלק העליון של עמוד הבית.
פתיחת חברה סלולרית בישראל אינה דומה לפתיחת חנות מכולת באשדוד. איש העסקים המעוניין בתיק שכזה צריך להתאזר בסבלנות ולהמתין – לעתים, למעלה מעשור – עד למכרז הקצאת תדרים למפעיל סלולרי של משרד התקשורת. רק אז, ורק אחרי שיגיע למקום הראשון בתהליך התמחרות מול כרישי-הון כמותו הוא יוכל להשאיר על השולחן כמה מאות מיליוני שקלים, ולהתחיל לנסות את מזלו.
אחרונת המפעילות ה'וותיקות' שזכתה במכרז כזה היא פרטנר. היא קיבלה את הזיכיון שלה ב-1998, אחרי שהסכימה לשלם למדינה 1.4 מיליארד שקלים בעבור המשאב הציבורי המוגבל הקרוי "תדרים." במכרז שהתקיים בשנה שעברה, ולאחר תהפוכות שונות ומשונות, התייצבו על קו הסיום שתי מפעילות חדשות – הוט וגולן טלקום. תמורת הזכות לתחוב את רגלן בדלת הכניסה לשוק הסלולר הסכימו השתיים לשלם 705 מיליון שקלים, ו-360 מיליון שקלים, בהתאמה.
מיליארד שקל אינם סכום זניח, אבל במקום לקחת את הכסף שניתן בעבור הנכס ולהפקיד אותו באוצר המדינה, החליט כחלון להשקיע אותו בהפקת שעשועון ענק מז'אנר מרוץ-נגד-הזמן. אפשר לקרוא לו, אם תרצו, "המרוץ למיליארד."
עוד ידיעה של סלע בנושא בעיתון המודפס: הורדת המחירים בענף הסלולר עשויה להגדיל את שכר הנטו.
הידיעה בתחתית ע' 7 במעריב עסקים. בחלק העליון של העמוד: "הרפורמה בייבוא מכשירים סלולריים עשויה לפגוע בצרכנים"
וכך נראה (צילום) הדיווח במדור שוק ההון, בתחתית הטור. אפילו הלוגו הססגוני, "סקירת המסחר", נעלם. להצניע כמה שיותר, זו המגמה. שער המוסף עוסק בירידת מחירי הדלק וממשיך לדוש בשרשרשת הקריסה בשוק הריהוט.
עולם מוגן וקטן יצר מעריב עסקים לקוראיו (מהפכת הסלולר נקראת בהפניה "מהפכה דרדלה"):
בשער המארקר: "אביב סלולרי: החברות החדשות גייסו 20 אלף לקוחות בתוך יומיים"
יצוין כי הכות' "אביב סלולרי" הופיעה לראשונה ב-ynet. זה לפחות מה שאני ראיתי.
יום אחרי ידיעות גם המארקר עם חבלי הלידה של גולן טלקום.
וכותרת מתבקשת על מעצמת הדנקנר: סלקום מתחילה לנקז את כיסי השומן.
גם בגלובס זו עדיין כותרת ראשית. "בלינקוב: תעריפי הסלולר החדשים לא יישארו נמוכים, מספר השחקנים יצטמצם.
כות' שנייה: "נמשכת המפולת בתקשורת; תשואת אג"ח אי.די.בי ב-60%" (מה?)
כות' עדכנית מהצהריים: "אי.די.בי צונחת"
בכלכליסט זו הכותרת הראשית באגף שוק ההון: "רעידת אדמה בחברות הסלולר".
בממון דווקא מנסים לעזור. השער הוא "סלקום ופרטנר משיבות מלחמה" (חבילות מוזלות ושיחות לחו"ל).
לחם עבודה
סיקור כנס פסטיבל שובר מסך של מכללת עמק יזרעאל מעורר כמה סימני שאלה.
אם בן כספית מצנזר את עצמו כי הוא מפחד, למה הוא ממשיך לכתוב במעריב?
[לפני שנתיים, אגב, לא הייתה לו מילה רעה על העיתון שלו].
ההכרזה הזו של כספית שהוא מפחד ולכן מצנזר את עצמו לא נופלת כרעם משמיים עטופה באלפי סימני שאלה. היא חלק ממאבק איתנים שהוא מנהל בעיתון בו הוא עובד עם העורך העכשווי שלו.
ניר חפץ הוכרז כעורך מעריב באוגוסט 2011. מאז פחות או יותר מתנהלת מלחמה קשה בינו לבין כספית. מלחמה המוכחשת אגב לגמרי על ידי צד אחד לפחות, אם לא שניים. במהלך התקופה הזו, פחות מעשרה חודשים, יצא כספית לשתי חופשות ארוכות בימי החגים. לא אירוע טריוויאלי בחייו המקצועיים של הכתב החרוץ, שנהג להשאיר חומרים לפרסום גם כשיצא לחופשה. אלא שהחופשות הארוכות הללו היו לגרסתו חופשות רגילות וטריוויאליות.
מצד אחד, אני לא חושבת שאם כספית יעזוב את מעריב הוא יישאר דקה ללא עבודה. מצד שני, לא נראה לי שיש לו כוונה כזאת. הוא עובד במעריב כבר יותר מ-27 שנים, הוא החליף כבר כמה עורכים, והוא מחכה כנראה לסיבוב הבא. לעורך הבא של העיתון. בראייתי הצרה אני לא רואה את זה קורה: נוחי דנקנר לא יחליף את חפץ, אף שמצבו הכלכלי של העיתון בקרשי-קרשיים.
כך שאולי האמירה הזו של כספית, "אני מצנזר את עצמי כי אני מפחד" היא בעצם קריאת מצוקה לאלו שנמצאים שם בחוץ.
ב-2009 אמר כספית: "מעריב זה הבית שלי. אני אעשה הכל – כל מה שאני יודע וכל מה שאני יכול – כדי שהעיתון הזה ינצח במלחמת הקיום שלו".
מעניין אם היום, כמעט שלוש שנים אחרי, הוא עדיין עומד מאחורי המשפט הזה.
ואגב, מה האסטרטגיה מאחורי הראיון עם כספית בסופשבוע לא ממש הבנתי.
בעניין נתן אשל: כספית טוען שהוא היחיד בערך שיצא נגד מעלליו. זה לא נכון. אין עיתון בו לא הוזכרו מעלליו. אפילו בישראל היום, בקטנה. לא רק זה. פרשת מי משלם לאשל היום ואיך הוא ממשיך לעבוד בלשכה ולעבוד עלינו בעיניים שלושה חודשים לאחר שהושלך, על כך נכתב בידיעות, ושאר העיתונים לא מצאו לנכון להמשיך ולכתוב על כך. נו, זה לא סקס המוני בחוף בוגרשוב.
עניין נוסף מאותו כנס: ליבסקינד טוען שתמיד יזמינו לכנסים רק אותו ואת דרור אידר. לא נכון. מה עם בן-דרור ימיני, ארא"ל סגל, אבישי עברי, קרולין גליק, אמנון לורד, חגי סגל, חנוך דאום. סתם דוגמאות בשליפה.
ועל הגיגיו של משתתף נוסף האוחז כמובן מאליו בכמה כובעים לא אגיב.
—
אבירמה גולן עזבה את הארץ, כך דווח השבוע, ודקה אח"כ נכתב בעיתונה לשעבר שהיא "תעמוד בראש המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת-ים". מאחר שמשרה כזו לא נסגרת בדקה וחצי, אפשר להסיק שהכל היה מתוכנן ומתוזמן היטב. שזה כמובן בסדר גמור.
—
בבוקר אתמול הזדרזו ב-ynet להוציא הודעה לעיתונות על פיטוריו של עורך ערוץ המחשבים, יהונתן (ג'וני) זילבר. אלא שהסיפור עם זילבר לא החל אתמול.
בפברואר 2012 החלו שלושה עיתונאים באתר בפעילות למען הקמת ועד עובדים בחסות ארגון העיתונאים החדש שקם. אראלה גניסלב, זילבר ותני גולדשטיין. שנייה אחרי שהוציאו מכתב לעובדים על הארגון זומנו לשימוע מיידי (לא חוקי) על ידי יון פדר וערן טיפנברון סגנו. מכאן החלה השתלשלות המשפט בבית הדין לעבודה, שבסופה ובמהלכה אירעו כמה דברים: גניסלב הגיעה להסדר עם האתר (דמי פרישה גבוהים ככה"נ) ועזבה, ואילו גולדשטיין הוחזר לעבודה לפני מספר שבועות בצו ביהמ"ש.
שום החלטה לא התקבלה במהלך החודשים האלו בעניין זילבר שהמשיך לעבוד כעורך ערוץ המחשבים באתר. מה שכן, הוא הוזמן לכמה שימועים, כשעורכי האתר משדרים לו בבירור שהוא לא רצוי. לפני כשבוע נערך לזילבר השימוע האחרון בו הועלו בפניו טענות על תפקודו, והודיעו לו על ההחלטה לפטרו. ארגון העיתונאים יוצא שוב למאבק, בטענה שהפיטורים הללו קשורים אך ורק לעיסוקו בארגון העובדים.
מעניין שבמהלך החודשים שעברו עדיין לא הוקם ועד ב-ynet. כדי שיקום אחד כזה צריכים להצטרף אליו שליש מהעובדים. זה עוד לא קרה
נכון לעכשיו חברים בארגון עשרה גופי תקשורת. האחרון שבהם, רדיו קול חי, הצטרף בתחילת השבוע. 11 גופי תקשורת. מוטו תקשורת הוא הגוף האחרון שהצטרף.
אולי אנחנו, עובדי ynet, אשמים
—
שינויים בלוח השידורים של רשת ב'.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי/ קולנוע
שבעה חודשים אחרי שדומם מנוע חוזר זאב חספר לכתוב את בלוג הביקורת של ערוץ 10, מבקר המערכת. יש לו הסברים: מצב הערוץ והשדלסון גייט. את הפוסט הראשון הוא מקדיש לאגדה האורבנית ולתחקיר שערך. דבריו לא שופכים אור נוסף על מה שנכתב פה ובמקומות אחרים בנושא.
לא רק זה. אף שהוא מוצא הבדלי גרסאות רבים בין דברי הכתבת סיוון כהן לבין דברי עורך המהדורה אפי טריגר, הוא לא מוצא לנכון לכתוב את המתבקש: טריגר אשם לא פחות מכהן, אלא שהוא לא נענש כמלוא הנימה. גם לא העורך הראשי אורי רוזן.
טריגר אומר ששאל את כהן מספר שאלות אקוטיות [לא משנה שגרסתה שונה, לצורך דיוני הקצר]. על כל השאלות השיבה בכן. אבל זה הדבר היחיד שטריגר עשה. שאל שאלות. הוא לא ביקש מכהן שום ראיה לדבריה. כלום. מסמך, הקלטת שיחה, כלום. לא היה לו ביד כלום חוץ מ"היא אמרה". ורק על כך, גם אם כל מילה שלו אמת, צריך היה לתת את הדין. אבל לא, תסמונת הש.ג., כמו שכבר נכתב פה, פעלה גם בערוץ. היא הלכה הביתה ועורכיה הכבודים נשארו כשישבנם מוגן ומכוסה היטב.
ועל כך לא כותב חספר מילה. להפך, הוא אומר שאינו יכול ואינו רשאי להכריע. אוקיי, אז אם הוא לא יכול, לקחתי את התפקיד עלי.
–
סדרת מקור חדשה עלתה אמש ברשת, קטמנדו.
שיר זיו מתמוגגת אך מתלוננת על הקצב.
איתי סגל בידיעות גם, אך בעיניו נאה הקצב: "… מתנהלת בקצב עדין, שנותן מקום רב לצילום מרהיב… אפשר להתרשם לטובה מהלוק המושקע ומנבחרת השחקנים המרשימה…"
בהארץ שכחו את הסדרה והתייחסו משומה לשש ולחדשות 2. אוקיי, אבל יש ביקורת מוחאת כפיים בעכבר.
גם במעריב אין ביקורת על הסדרה ודורון ברוש כתב על גל האלימות בכל הערוצים ועל דוקו של יס.
אריאנה מלמד מצננת את ההתלהבות. יחד איתה לילך וולך מוואלה!.
—
גוגל מציע כלי לשיפור החיפוש.
–
יאיר נתיב גילה שיש דעות שאסור לומר אותן. למשל, סטטיסטיקת הפשיעה בקרב ערבים.
—
לידיעות ולמעריב יש שליחים בקאן. אמיר קמינר ומאיר שניצר, בהתאמה.
במעריב מכבדים את שניצר בנוכחות בשער.
אני לא יודעת אם אורי קליין טס כרגיל. לא לפי הידיעה של אתמול.
בכל מקרה, שלושת הכתבים הוותיקים אינם חיות אינטרנט, מה שאומר שלא נוכל לקבל ציוצים מרעישים מהפסטיבל, כמקובל. חבל חבל חבל.
צרורות (פרחים) לכותרות
אפשר להסכים לאופן כתיבת הכות' ואפשר גם לא, אבל זה מצחיק:
הלך לעולמו
ח"כ גדעון עזרא.
לפני פיזור
ממשאלון ולווט שנערך אתמול (אך פתוח להצבעה) עולה ש-72% יושבים על הגדר וממתינים לראות מה יעלה בגורל חברות הסלולר החדשות. ההתנפלות, אם יש כזו (המארקר טוען: 20 אלף לקוחות גייסו החברות החדשות ביומיים), לא משתקפת בקהל ולווט.
—
תודה רבה לתומכי הבלוג.
ולווט אנדרגראונד 
ערוץ 1 הקדיש את שידוריו אמש לציון שש שנים לפטירתו של יוסי בנאי. היום היו אומרים שהקול שלו משעמם ולא מפותח, שהוא חסר הילה ואין לו הופעה של כוכב. הבנאי הזה לא היה מגיע רחוק בעולם של 'אמריקן איידול' ו'כוכב נולד'. למזלנו, הוא נולד לפני.
אהבתיאהבתי
אולי באמת הגיע הזמן להוציא קצת אוויר מהבלון של יוסי בנאי. הוא לא איזה קדוש שחסין מביקורת, נכון? בלי קשר לזבל הטלוויזיוני העכשווי
אהבתיאהבתי
אדום עתיק שלא נס ליחו
אהבתיאהבתי
אותו יזכרו גם בעוד 20 שנה ואת כוכבי הריאלטי ותחרויות הכוכבנות בשניקל שוכחים בזמן אמת. ההבדל העיקרי בין הלך הרוח של הפלסטיק, האינסטנט והניידים למשהו שמזכיר תרבות היה ונשאר- תכלית ותוחלת. כשילד בן 18 שר על כמה קשה לו (חדר מרווח, צעצועי תקשורת זרוקים מסביב וטיולים לחו"ל לפני צבא) – ועוד בגרון ניחר וג'סטות של מלח טורקי, זה קצת…מופרח.
זה לא מהדהד.
אהבתיאהבתי
פרך מזכרוני. יש קשר לזבל הטלווזיוני של היום.
אהבתיאהבתי
יון לפידוס-
*מופרח=מופרך
*פרך =פרח
אהבתיאהבתי
הבהרתי שיש קשר לזבל הטלווזיוני של היום. במקרה שלא אובנתי, לא נוטר לי אלא להקחיש כל כשר כדי למלת את נוצותיי.
אהבתיאהבתי
ת.ל.ך
אהבתיאהבתי
ובא לציון בועל
אהבתיאהבתי
שיפודי צ-יון
אהבתיאהבתי
אין מסמסין בשעה שמוהלין
אהבתיאהבתי
אם שותים (יין אדום) אין מוהלין (מים בדלק)
מלכת הדיסקו הלכה לעולמה
אהבתיאהבתי
קטע, יצא לך שנון.
אהבתיאהבתי
ללכת שבי אחריו</strong>
BIBI KING –BIG BOSS
אהבתיאהבתי
לעניין קאן וציוצי הטוויטר. אין קשר בין הדממה הזו לבין העובדה שאינני חיית אינטרנט. עיתונאי/מבקר המקבל תג כניסה להקרנות עיתונות בקאן מתחייב בחתימה שלא יפרסם ביקורת על הסרט עד לאחר הקרנתו הרשמית בפסטיבל. כלומר, כעבור יום ממועד הצפיה המוקדמת בו. לכן מתחולל העיכוב הזה. כבר היו מקרים שנשללו תגים על ידי מנהלי מחלקת העיתונות של הפסטיבל בשל חוסר התאפקות של המבקר, שמיהר לרוץ לחבר'ה ולספר. מוטב לומר שמי שאיננו חיית אינטרנט היא הנהלת הפסטיבל הוותיק, ולאו דווקא אלפי העיתונאים הלהוטים שמצטופפים פה.
נכון הוא שמדובר בהסכם אמברגו כובל, אך בלעדיו אין תג, ובלי התג גם אין שום אפשרות סבירה או אפילו לא סבירה להשתחל להקרנות. הרי לא מדובר בפסטיבל שבו נמכרים כרטיסים לקהל הרחב, כמו למשל הפסטיבלים של חיפה, ירושלים ואפילו טורונטו. כאן הכל על פי צגים. שישה סוגי תגים לעיתונות ועוד עשרות סוגי תגים נוספים לקניינים, מנהלי פסטיבלים, או נציגי חברות הפקה.
אהבתיאהבתי
תודה שניצר, אני מבינה לגמרי, אבל לא התכוונתי לכך שתפרו אמברגו חלילה, או שתגיכם יישללו, אלא לכל מיני פכים קטנים בנוסח:
אופס, בהקרנה של …. ישבתי ליד טרנטינו, שלבש חולצה עם הדפס של ביבי …
או, אופס, מוניקה בלוצ'י ישבה במסעדה לידי בארוחת צהריים וניקרה בסלט חסה. שיניה פנינים צחורות.
או: ההקרנה של … התחילה באיחור כי כולם חיכו ל…
וכנהלאה.
הרי מה אנחנו (אני) אם לא פרובינציאלים קטנים וקנאים שרואים גיא פינס.
אהבתיאהבתי
וסתם דרך אגב, שניצר – אני אוהב מאוד את כתיבתך ולומד הרבה על קולנוע מהביקורות שלך. רק רציתי שתדע
אהבתיאהבתי
אביב סלולרי באבו-הא, הציבור נוקם.
על המחירים, על הגניבות המתמשכות והמכוונות, על המענה הקולי, על מלחמת ההטשה, על הזלזול.
לא יודע אם אי פעם היה עושק בקנה מידה דומה על ידי חברות שאינן מונופול בשוק הישראלי.
אהבתיאהבתי
הציבור הרחב נוקם וגם המשקיעים. מניות התקשורת קורסות אבל גם לפני "מהפכת הסלולר" הגיעו המניות של דנקנר (אידיבי, דסק"ש, סלקום, כור) לשפל היסטורי כי הציבור מאס במניפולציות ובעושק של שופרסל, סלקום, מעריב וכור (מכתשים וקרדיט-סוויס) ויש גם שטראוס ותנובה ואייפקס ועוד
אהבתיאהבתי
אני מתפלל שאחד הביליונרים שלנו (או יותר, אבל קשה להאמין ממילא) יגיע למצב שבו רובנו נמצאים. אם נוחי ירד ממכנסיו, אולי נראה אותו צועד באחת ההפגנות הבאות?
אהבתיאהבתי
וגם אילן בן דב (טאו, סאני, סקיילקס, פרטנר) ששוקע בעקבות קניה ממונפת מאד של פרטנר
אהבתיאהבתי
כל הבכירים של שלושת העושקות שמקבלות עכשיו את הכאפה של הלייף ידעו במשך שנים כמה יוקדת טינתו של הציבור ובכל זאת העדיפו להשקיע עשרות מליונים בפרסום, שיווק ומכירות. אם היו מפנים 50% ממאמצי הבידול, המיתוג והחשיפה לטובת לקוח הקצה (לא שימור לקוחות- רווחת המשתמש) ומתייחסים לציבור בהוגנות צרכנית בסיסית -היינו ממשיכים לשלם כמו טטלה עוד שנים. אף אחד לא היה מדבר על כחלון ולא היו נכנסים מתחרים. נראה לי יותר ריווחי מלרמוס את הלקוחות ברגליים ולהמשיך להסביר להם שאתה מקסים.
זה מאוד מוזר בעיני. לפני 6 חודשים בשיחת סלון ניבאתי שאחת מהם תיחתך ב- 30% לפחות. היה קשה לראות את זה לא קורה. לקוחות שמקימים "אתרי תלונות", דפים בפייסבוק וכמות הטוקבקים העויינת העצומה בכל אזכור של חברת סלולר שיקפו יפה את המצב האמיתי.
אז איך זה קורה…חברי הדירקטוריון לא שמעו מה קורה סביבם? לא ביקשו לקבל סקרי שביעות רצון? החזיקו אותם במרתפים במשך שנים כדי שלא ידעו מה קורה? מה קרה שם בחדרי הישיבות ועבור מה קיבלו תשלום?
אולי בכלל מדובר בגאונים שתזמנו מקסום רווחים לפני מיתון היסטרי שחזו כבר ב- 2003 😯
אהבתיאהבתי
בן כספית הוא לא פופולארי אצל קוראי מעריב כמו ימיני,סגל או ליבסקנד
ולכן ניר חפץ לא סופר אותו
אהבתיאהבתי
גם את ניר חפץ אף אחד לא סופר כיוון שהוא אפילו אינו עיתונאי ואף לא עיתונאי חצר הוא פסק מלהיות הוא פשוט "פודל""""
אהבתיאהבתי
ולווט בגוגל החדש, עדיין הלהקה חשובה יותר.
אהבתיאהבתי
אפתח בלכתוב בצורה מפורשת שהאלימות והבריונות של בני הנוער שהטרידו את מנוחתה של בתו של גדי ויכמן ולבסוף רצחו אותו (עם סכין שנשאו עמם מלכתחילה) מתועבת, וראויה לעונש חמור.
מבלי לגרוע מעמדתי הנ"ל, בהנתן המידע שידוע היום, מטריד אותי הדיווח השקרי הבא:
כאמור, עמדתי היא כי יש להעניש בחומרה את העבריינים, לטפל בשוטרים העצלנים, ולהתמודד בנחרצות עם התופעה. ועדיין, עדות השקר מקוממת.
גילוי נאות: אני מתמטיקאי לפלף, וגם אם בתי היתה בוכה כל הלילה, לא הייתי יוזם שיחה עם בני התשחורת.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע למה יאיר נתיב, כותב שאסור לומר, הנה הוא אמר, ואנשים מפטפטים בנושא בלי סוף.
בסוציולוגיה לרוב לא מציגים בצורה ישירה יחס לאום לפשיעה, אלא בתוך מקבץ נתונים חברתיים, ולרוב בתור הצגת חוסר שוויון.
א. בניגוד לנתונים כמותיים כמו הכנסה ושנות לימוד, בהם כל אחד בקבוצה הוא חלק בממוצע, בפשיעה הנתון בינארי, יש מבצעי פשע, ויש שכלל לא. ואין להטיל על חף מפשע כתם סביבתי של חמישית פושע.
ב. נתון הלאום היא יחיד במחקר רב משתנים, נתונים כמו השכלה, הכנסה, יכולים להיות בעלי קורלציה גבוהה יותר לפשיעה.
ג. חוסר במשמעות סיבתית, מאז תום מלחמת העולם השניה, לא מקובלת סיבתיות של מוצא לפשיעה, אלא לתנאים החברתיים של המוצא.
ד. כן עוסקים במוצא, בנושא פשיעת קטינים לצורך תכנון השקעת משאבים טיפוליים.
אהבתיאהבתי
מצטער אם השאלה שלי נובעת מחוסר הבנה במקובל בתקשורת – אבל אם העורך שאל את השאלות הנכונות – למה הוא צריך ללכת הביתה? האם את חושבת שהוא אמור א-פריורי לא להאמין לתשובות שהוא מקבל מעובדיו, ולדרוש מהם לגבות את זה במסמכים? האם זה הולך הלאה, כלומר אני מניח שיש עורך ראשי או מנכ"ל חברת החדשות, האם גם הוא שואל את העורך שאלות וחייב לקבל תשובות מגובות במסמכים, או שהוא יכול לסמוך ולהאמין למה שהכפיפים שלו מדווחים?
אהבתיאהבתי
כי אתה לא יכול להעלות בטלוויזיה ידיעה המגובה ב"אמרו לי" כשאין בדל מסמוך/ראיון/ציוץ. זה הכישלון שלו. שסמך על דבריה והעלה לשידור את הידיעה. מי שקובע מה יעלה לשידור זה העורך, לא הכתבת.
בכל מקרה, האשמה מוטלת על שניהם, כפי שכותב בעידון גם חספר.
ובכ"ז, רק אדם אחד נענש.
אהבתיאהבתי
כמו ששנו לי מורי ורבותי (ועלה לי במספר שבתות לא מבוטל)
אהבתיאהבתי
איזה אחת פז מלמד(מה הריב) מסבירה לנו את כלכלת הטלפוניה!
הבחורה שבלבלה לנו את המוח על בתי מלון ומסעדות… הפכה לסמארטפונית.
אז תקשיבי: בעולמנו המתקדם, אין שום צורך בכל אותם מאות צעירים עם חולצות לבנות ,חליפות,רכב צמוד ומזהם בחינם,ארועים עם אייל גולן ונשותיהם….
אלו מאות צעירים חסרי מקצוע (כמו בעוד עשרות מקומות) שנדמה להם שהם עובדים, מפרנסים…. זה הכל חארטה!
אין שום צורך בהם! הם לא מיצרים שום דבר, לא מועילים בכלום לכלכלת המדינה,לא מתמקצעים בכלום…
כולם יהפכו בעוד 5-10 שנים לנטל כלכלי על כלכלת ישראל.
כמוהם יש עוד אלפים בעוד תחומים ש"מתלבשים" יפה, ולא מביאים סנט למדינה! (כמו בנקים,יועצים,מוכרים…)
בעידן התקשורת הנוכחי והעתידי, ממש אין צורך ב"מעונבי הכלום" האלה, להעיף! ויפה שעה אחת קודם כמו שפז מלמד הייתה, יפה שנה אחת קודם!
אין המאמר, ואני, מתייחסים לסטודנטים שעבורם זו עבודה זמנית.
הדבר היחד שחבל לי זה על חברת הכול סנטר של ערביות, שהיא חברה (בבעלות ערבית) שלראשונה הצליחו להוציא צעירות ערביות לעבודה, מקווה שזה לא יפגע.
אהבתיאהבתי
חבל שהוספת בדיחת קרש שובניסטית, ותוהה האם המגיב אנטי נטע ליבנה, ושונא הנשים שכותבות במעריב, אחד הוא.
אהבתיאהבתי
מתנצל על ההערה!
מה עם היתר?
אהבתיאהבתי
מיזה מה זה נטע לבנה? מכיר את נטע זר, עץ נטוע, נטע אוהלו. אלה היחידים.
אהבתיאהבתי
ואי נט באיוולת כהרגלם, מפרסמים את תמונתו של החשוד בעמוד השער ללא טשטוש פנים ואילו בתוך הכתבה עם טשטוש.
(מצטער, אין לי איך לצלם מסך כרגע)
אהבתיאהבתי
דבורית, חספר כתב במפורש על טריגר: "במידה מסויימת כשלונו גדול יותר מזה של הכתבת ולא רק בגלל האחריות העודפת. מספיק היה להתעקש על בקשת תגובה כדי להפיל את הסיפור. הנורות הצהובות והאדומות הבהבו ללא הפסק ובכל זאת הוא החליט להמשיך קדימה. ההחלטה לנסח את הכותרת כ"הורים מספרים" נועדה להרחיק את הסיפור מהמערכת והיא הוכחה נוספת למודעות שיש כאן בעיה."
אני מזהה בדברים גם ביקורת על ההחלטה לא להעניש את טריגר. לא?
אהבתיאהבתי
בהמשך כותב חספר שהוא לא רוצה ולא יכול להכריע.
ולכן לא נותר אלא לי להכריע. בסך הכל עזרתי לו.
אני לא מבינה מה מטרת הביקורת אם כתבת נשלחה הביתה ושני הבוסים שלה שאחריותם לפחות שווה לשלה, לא נפלה שערה מראשם. אני באמת לא מבינה.
אהבתיאהבתי
מסכים, אבל האם למבקר יש הסמכות להשית עונשים, או שהוא בגדר ממליץ?
אהבתיאהבתי
חספר עסק באחריות לפרסום הידיעה, לא ישירות בסיבה ל"פיטורים". מהפירסומים נוספה לכהן בעיה של אמינות. בעיקרון כתב המופקד על תחום, אינו ש"ג. כאשר אין ידיעה מורכבת או מסוכנת האחריות מאוצלת לכתב, ולא עובר תהליך של תשאול, הוא לא בהתלמדות. עבודת העריכה מתרכזת בהכנת המהדורה. הטענה של חספר במקרה זה, ש"נורות אזהרה" בדבר אמינות הידיעה הבהבו, ולכן היה ראוי לפחות לעכב אותה, מאחר ולא מקבל את הנימוק לדחיפות.
אהבתיאהבתי
הנורות האדומות, הצהובות והסגולות-ירקרקות היבהבו כמו על הגשר של האנטרפרייז!
חסר היה רק מיסטר ספוק שיגיד: "איטס ג'ורנליזם, ג'ים – באט נוט אז ווי נו איט"
אהבתיאהבתי
הקריקטורה של צ'רקה מצוינת, כרגיל.
הבנאדם שם בכיס הקטן כל מאייר אחר בארץ.
אהבתיאהבתי
בראש מוסד אקדמי או אקדמי למחצה עומדים בדרך כלל בעלי תארים מתקדמים. האם זה המצב במקרה של אבירמה גולן? מאחר שאוניברסיטת תל אביב ממומנת מכספי משלם המסים, כך גם עיריית בת ים, חובה לשאול את השאלות האלה. אני ממש לא מבין על מה הבהלה שלך
אהבתיאהבתי
אל תעוות את המציאות. כתבת שאין לה תואר.
בבקשה, היא לא עומדת בסטנדרטים? יש פה מחדל? היא לא ראויה לעמוד בראש המכון?
אתה מבסס את דבריך על חוקים ונהלים? יאללה תביא חומרים.
אהבתיאהבתי
את זאת שמעוותת את המציאות. מחקת את מה שכתבתי לכן ניסיתי לעדן את דברי כך שהמשמעות תעבור בכל זאת. איזה חומרים להביא? בראש מוסד חצי אקדמאי עומדים בדרך כלל אנשים בעל תארים אקדמאיים מתקדמים, דוקטורים וכו', את זה אין לאבירמה גולן אבל לעומת זאת יש לה שפע קשרים שזה אחלה וסבבה אבל דורש תחקיר ולא הערת אגב שאין לי בעיה עם זה.
אהבתיאהבתי
כתבת במפורש "אישה חסרת תואר אקדמאי" (לצערך אני מגובה בראיה).
אז מה אתה מכבס עכשיו את הדברים שלך?
מה זה מוסד "חצי אקדמאי"? בבקשה, תביא הוכחה שבעלת תואר ראשון לא יכולה לעמוד בראש המוסד הספציפי הזה. נראה אותך.
אני מבטיחה שאתנצל בפניך ושאביא את הדברים בפוסט הבא בריש גלי.
ולהפך, אם יתברר שאתה טועה תתנצל אתה בפני ופניה.
אהבתיאהבתי
לצערי הרב מאוד את לא כל כך מבינה מה קורה. כיבסתי מלים כי מחקת את התגובה הראשונה שלי ובכל זאת היה חשוב לי להעביר את העקרון. מוסד חצי אקדמאי הוא מוסד שממומן על ידי אוניברסיטת תל אביב בחלקו. תבדקי אילו תארים אקדמאיים יש לגברת גולן, בניגוד אליך אני יודע. בכל מקרה, למה בת ים על ענייה ובעיותיה זקוקה למוסד הזוי ומקושקש כזה? יכול להיות שגברת גולן זקוקה לזה, אולי לחיאני צריך עוד יחצנות, אבל העיר עצמה בוודאי לא זקוקה להוצאת כספים מופרכת כזאת. אז יפה שאין לך בעיה עם העובדה שאבירמה גולן ניהלה משא ומתן עם לחיאני בעודה עובדת כעיתונאית, הבעיה האמיתית שונה לגמרי ועוסקת בבזבוז מופרך של כספי ציבור. דרך אגב, מעניין לבדוק אם היה מכרז לתפקיד ולמה דווקא אבירמה גולן זכתה בו. בכל זאת, מדובר במוסד שממומן על ידי אוניברסיטת תל אביב ועיריית בת ים ולכן חייב להיות שקוף. ובזה סיימתי את ההתדיינות ההזויה הזאת, אם אין לך בעיה עם אבירמה גולן אז סבבה ואחלה לשתיכן ושבת שלום.
אהבתיאהבתי
על מה אתה מדבר? המוסד הוקם לכבוד אבירמה? תקשיב לעצמך!
אבירמה בת 62, מן הסתם הודיעו לה לפני כמה חודשים שהיא תיפרד מהעיתון בהגיע מועד זה. אז היא חיפשה עבודה, למשל.
אין שום שחר להנחות שלך.
כתבתי במפורש שיש לב תואר ראשון. לא "תארים". לא שוב דבר אחר.
הצעתי לך לתחקר את הסיפור. אבל לא, בכל תגובה אתה מוסיף פרט הזוי נוסף שלא קשור לעניין.
בהיותך יודע כל ותחקירן על אמרתי לך – תביא תחקיר.
אתה יודע מה? לא לי. כל אתר ישמח לפרסם את דבר השחיתות.
אהבתיאהבתי
טוב, זה באמת הסוף של הסאגה: בשום מקום לא אמרתי שהמוסד הוקם לכבודה, אבל היא זאת שזכתה בתפקיד ועכשו צריך לבדוק מהם כישוריה לתפקיד, מה השכלתה ומדוע העיר בת ים זקוקה למרכז כזה בתקופה של קיצוצים וגרעונות ועוני בכל פינה. ניחוש פרוע מאוד שלי: העיר לא זקוקה לחרטוט הזה אבל לחיאני וגולן וכנראה שגם המנהלים שקדמו לה בהחלט היו זקוקים למרכז ים תיכוני או משהו כזה, רק השם גורם לי לצמרמורת. מפתיע שעיתון הארץ שתחקר באדיקות ובקפדנות את עלילותיו של חנוך מרמרי בבצלאל לא מבצע תחקיר דומה לגבי אבירמה גולן בבת ים. והתגובה שלה לעיתון ממש מכעיסה: משהו בסגנון, לא ציטוט מדויק, שזאת עיר שקורים בה מינויים יוצאי דופן. הלו, זאת עיר שחיים בה אנשים מתחת לקו העוני, זה מה שקורה בבת ים. זאת עיר עם ראש עיר מאוד מאוד שנוי במחלוקת שסיבך שופט עליון ונחקר במשטרה. טוב, חבל על הזמן, כך נראית המדינה וגולן היא רק סימפטומון קטנטן ודי זניח ושולי של החיים במדינתנו האהובה
אהבתיאהבתי
יצאת נקניק…
אהבתיאהבתי
הכל לגמרי בסדר עם אבירמה גולן, רק אולי שמישהו יסביר לי איך אישה *** מתמנה למנהלת של מכון שבחלקו ממומן על ידי אוניברסיטת תל אביב וחנוך מרמרי לא יכול היה להתמנות לתפקיד בכיר בבצלאל בגלל שאין לו תואר אקדמי? הוא אשר אמרנו, אם יש לך קשרים את תתמני לכל דבר, אפילו למנהלת מכון הזוי ומקושקש. וגולן אלופת הקשרים, לא ארחיב על זה את הדיבור, חבל שלא בדקת מה קרה מאחורי הקלעים, זה תמיד מעניין…
—————————————————–
V: מה בין מכון "שממומן בחלקו ע"י" לבין מנכ"ל/ראש מוסד אקדמי?
בנוסף, מומלץ לך לוודא את מה שאתה כותב.
ועוד בנוסף: בבקשה, ערוך תחקיר, אני אפרסם אותו אם הוא יעמוד בסטנדרטים.
אהבתיאהבתי
אין ספק לגבי השכלתה ויכולתה, בכתב ובע"פ, כעיתונאית וסופרת ומתרגמת ופובליציסטית ומבקרת ספרות מרשימה בחינוכית ולכל מי שהיה שם, בשבילו היא עוד היתה "הוד מעלתה"
הערתך לגבי הצורך הקיומי במכון מחקר ים-תיכוני בעירית בת ים, חשובה מאד, לא אבירמה
אהבתיאהבתי
חסר בסקר סעיף – מתכוון לעבור, עוד לא יצא לי
אהבתיאהבתי
ארי שביט פותח מאמר דעה על הנכבה במשפט הבא:
פחחח….. שיפול לי עכשיו הטחול אם הוא אומר אמת. מה יש לאיש הזה?!
אהבתיאהבתי
הקטע הבא חזק עו יותר-
אהבתיאהבתי
אין יום – טוב, אין חודש, שבו אני לא חושב כמה הם היו מטומטמים
אהבתיאהבתי
לא טפשות -בחד מוות. היו בטוחים בימאה אחוז שנעשה להם בדיוק ממש מה שהיו עושים לנו.
אהבתיאהבתי
מזל שלא היה אז ביליפון
אהבתיאהבתי
תקשיב, אין לי מושג מי אתה וזה גם לא מעניין אותי מי אתה. אני דורשת ממך להפסיק להציק לי בתגובות מטרידות לגופה של אשה. כאילו לא די ברכבת מורשעים ונאשמים של נשיא מדינה, ראש עיר, קציני משטרה בכירים, עיתונאים ופוליטיקאים שקלונם יצא ברבים באינוס, מעשי סדום והטרדות מיניות, גם אתה מצרף את עצמך לרשימה הזו, ועוד עושה זאת בריש גלי. אני קרובה מאוד לרגע בו אחשוף את שמך ומקום עבודתך. רק בגלל רחמיי על אשתך ומשפחתך עודני מהססת. אך דע לך כי לא לעולם חוסן. הסבלנות שלי מגרדת את הקצה, ובקרוב לא מן הנמנע שדפיקות שוטרים על דלתך השכם בבוקר יעירו אותך ואת משפחתך למציאות מטורפת שבו תיחקר תחת אזהרה ותיכלא בבית המעצר קישון עד לתום ההליכים. אל תתגרה בגורלך כי ביום אחד לא רק שתאבד את פרנסתך ואת משפחתך, אלא גם את שמך הטוב כביכול, ששנינו כבר יודעים מה הוא שווה. אני מתרה בך בפעם המי יודע כמה לעצור את ההשתוללות הפרועה. לא תהיה הזדמנות נוספת.
אהבתיאהבתי
לא רע, אם כי ראינו טובים יותר. הקטע עם דפיקות השוטרים על הדלת מצויין.
אהבתיאהבתי
טיפ: כשמאיימים ולא מקיימים, האיום מאבד מהרתעתו. ע"ע. לתשומת לבך
אהבתיאהבתי
טיפ מעולה, נא להפנות למערכת הביטחון הישראלית ולנספחיה (דהיינו הממשלה) מאז ומעולם
אהבתיאהבתי
נו, קדימה. נראה אותך.
אני מתערב שהוא ימשיך בשלו, כי האיומים שלך כבר איבדו מזמן את השיניים.
אהבתיאהבתי
את משועממת? גם אנחנו.
אהבתיאהבתי
אזהרה וכלא בבית המעצר קישון, זה לצפוני, לא מתאים לתלאביבים, נרגענו
אהבתיאהבתי
בנוגע ל'מבקר המערכת' של ערוץ 10. נראה לי שבלהיטותך להראות שאת יודעת הכל וכתבת הכל לפני כולם, את מתקשה לזהות את הדברים המאוד חשובים שמספר חספר.
הוא מתאר באופן מעניין את הרשומון במערכת ונוקב ללא מורא בשרשרת האחריות בתוך הערוץ בו הוא עובד בעצמו. ראוי להערכה רבה-גם אם עמוד התליה לא מופיע במערכה האחרונה
אהבתיאהבתי
לא כתבתי שאני יודעת הכל, ואפילו לא שכתבתי לפני כולם.
הבלוג של חספר מיועד לבקר את הנעשה בערוץ 10. זה המנדט שלו.
לא לכתוב מה חדש בהישרדות.
כך שאתה בהחלט רשאי להתלהב. אני ממש לא חייבת.
אהבתיאהבתי
והנה שתי ציפורים ביריה אחת: הארץ לא כתב על קטמנדו כי אסתר ונדר, אחת היוצרים, היא עורכת בכירה בו. אאל"ט של העמוד הראשי. וחוצמזה שהיא גם ימנית מוצהרת ותושבת התנחלות (אם לא היום אז לשעבר). כך שאפשר לצרף אותה לרשימה שהזכרת למעלה על הכנס (בחורה נחמדה מאוד אגב, פגשתי אותה לפני שנה ומשהו באירוע משפחתי)
אהבתיאהבתי
הצחקת אותי.
כשלערן וולקובסקי יש תערוכה חדשה לא כותבים עליה בגלריה? כשלסייד קשוע יש תוכנית טלוויזיה או ספר חדש לא מבקרים אותם? פחחח.
אהבתיאהבתי
כבר מבסוט (על שציחקתי אותך). ולהבהרה – אין לי שום אינסייד אינפו על הנושא. רק חשבתי שזו הסיבה.
אהבתיאהבתי
אופס. חו"ח "ציחקתי" אלא כמובן "הצחקתי"
אהבתיאהבתי
פאן אינטנדד, מאיר אריאל מתהפך בקברו
אהבתיאהבתי
מנפלאות הישראליות – סוציאליסטים באקירוב וקפיטליסטים (יומיים) שתומכים במיסוי גבוה. ביבי לקח (ב1998) ביבי נתן (ב2009) יהי הביבי מבורך …
אהבתיאהבתי
אחרי שפרטנר שילמה למדינה סכום עתק, היא הרוויחה הרבה מאד מליונים מאיתנו. כך המדינה שאבה מסים מהאזרחים ובדרך טייקון אחד אסף תגמולים. הוא לא הפסיד.
אהבתיאהבתי
הבעלים הראשונים של חברות הסלולר היו חברות מח"ל. הטייקונים הישראלים שמונפו בכספי פנסיה של ישראלים מופסדים. הקפיטליסט היומי תומך במס טלפון (תדרים) גבוה ומתעלם מהסיבה לרווחים הגבוהים בעבר שהיא חוסר תחרות. כחלון הוביל אותם למרחץ דמים וזהו קפיטליזם במיטבו. בשוק תחרותי יש מרוויחים ומפסידים, כאשר כולם מרוויחים זה סימן לחוסר בתחרות.
אהבתיאהבתי
אני חושב שעכשיו תחקירי מעריב עובדים קשה על משה כחלון ועל כל מי שקורא לתחרות.
אני גם מניח שיאשימו אותו בפיטורי העובדים של החברות הסלולריות ובכל דבר.
אהבתיאהבתי